בקשת המומחה שמונה ע"י ביהמ"ש – ליתן דו"ח בדבר כלל משאביהם של הצדדים כפי שנצברו ממועד הנישואין (1991) ועד למועד הקרע – להרחיב את התקופה לגביה חל צו גילוי המסמכים.

ביהמ"ש לענייני משפחה קיבל את הבקשה, בין היתר מהטעמים הבאים:

מוטב שחוות הדעת תהא ערוכה באופן מלא וממצה תכלול את מלוא הנתונים הרלבנטיים לצורך עריכת איזון המשאבים בין הצדדים על פני הגשתה במועד מוקדם יותר. בפרט שכלל לא ברור האם אכן תוארך מלאכת הכנת חוות הדעת כטענת הבעל.

תכליתה של הבקשה אינה להרחיב את "מועדי הקרע" האפשריים, אלא לבחון האם יש הכנסות אשר התקבלו לאחר מועדים אלו ואותן יש לייחס לתקופת השיתוף בין הצדדים.

במתן צו לגילוי מסמכים ביהמ"ש אינו מוגבל ל-"מועדי הקרע" האפשריים להם הסכימו הצדדים, ואין כל מניעה לכך שהצו יינתן גם בהתייחס למועדים נוספים, ובלבד שהדבר נדרש לשם חקר האמת ובירור המחלוקות שבין הצדדים. בענייננו, כאמור, הרחבת הצו כפי המבוקש נחוצה על מנת שניתן יהא להתחקות אחר מצבת הרכוש אותה יש לייחס לתקופת השיתוף בין הצדדים.

בכל הנוגע לטענת הבעל בדבר פגיעה בפרטיותו

טענה זו אינה יכולה להתקבל בכל הקשור לתקופה הקובעת וממילא אף לגישת הנתבע המסמכים ממילא מצויים כבר בחזקת התובעת וניתן להעבירם לידי המומחה, ועל כן טענתו בדבר פגיעה פוטנציאלית בפרטיותו אינה רלבנטית עבור תקופה זו.

יתר על כן, גם בהתייחס לתקופה שלאחר "מועדי הקרע" האפשריים טענה זו אינה מצדיקה את דחיית הבקשה, שכן המדובר בבקשת מומחה מטעם ביהמ"ש, אשר הינו גורם אובייקטיבי המהווה שלוחו של ביהמ"ש ולא אחד מהניצים לסכסוך. לפיכך, חזקה על המומחה כי ידע לפעול באופן אשר יצמצם ככל הניתן את הפגיעה הפוטנציאלית לה טוען הבעל. לא זו אף זו, הוזכר, כי המדובר בהליך המתנהל בדלתיים סגורות בביהמ"ש לענייני משפחה, כך שמטבע הדברים הפגיעה בפרטיותם של הצדדים פחותה.

בשלב זה עסקינן בבקשה לגילוי מסמכים בלבד, כאשר הגישה הנהוגה היא כי: "ככלל, על ביהמ"ש, ובפרט ביהמ"ש לענייני משפחה, להיות ליבראלי בבואו לבחון בקשה שמטרתה גילוי מידע, לאור הרצון לרדת לחקר האמת ולקיים את ההליך ב'קלפים פתוחים'.".

חזרו לדף הבית של עורך דין גירושין טלי אויזרוביץ

השב תגובה