הורה מחזיק יד לילד

מאת: עו"ד טלי אויזרוביץ עורכת דין גירושין

החוק לגבי ילדים חטופים, לפי דיני משפחה הוא שבמקום בו נמצא כי במקרה של חטיפת קטין, יש להורות על החזרתו, אלא אם עולה בידי ההורה החוטף להוכיח קיומו של נזק קיצוני הצפוי עם השבתו של הקטין. במקרה דנן, אין לומר כי הנזק הצפוי לו עם השבתו לבלגיה, הנו כה קיצוני עד כי מצדיק הוא סטייה מן הכלל.

התובע הנו אזרח בלגי המתגורר בבריסל. הנתבעת הנה אזרחית ישראל. הצדדים הכירו בבלגיה ונישאו בצרפת. בתביעת גירושין בין בני הזוג, בית המשפט לערעורים בבלגיה קבע כי מקום מגוריו העיקרי של הקטין יהא אצל אביו בבלגיה. ערעור שהוגש ע"י האם לבית המשפט בצרפת, לקבלת משמורת על הבן, נדחה.

כחודשיים לפני מתן פסק הדין בצרפת הגיעה האם עם בנה הקטין לישראל. 11 חודשים לאחר מכן הגיש התובע תביעתו להורות על החזרתו של הקטין לבלגיה, על פי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים). בית המשפט לענייני משפחה קיבל את התביעה והורה על העברתו של הקטין לידי אביו בבלגיה.

ערעורה של הנתבעת נדחה, אולם בבקשת רשות הערעור שהוגשה לבית המשפט העליון נקבע, כי התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי לשם מינוי מומחה מטעמו והכרעה האם הקטין הגיע לגיל ולרמת בגרות שבהם מן הראוי להביא בחשבון את השקפותיו.

בית המשפט המחוזי דחה את טענת הנתבעת בקובעו, כי הראיות החדשות שהוגשו במהלך הערעור, דהיינו עדות הקטין ועדות המומחה, מחזקות את המסקנה לפיה לא ראוי להחיל את ההתנגדות להחזרת הילד.

אולם בית המשפט המחוזי החליט להחזיר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה לשם בחינה חוזרת, האם קיים חשש חמור שהחזרתו של הילד תחשוף אותו לנזק פיסי, או פסיכולוגי, או תעמיד את הילד בדרך אחרת במצב בלתי נסבל?

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

השב תגובה