מאת:

עד לאחרונה, הסדר של משמורת משותפת לא היה נפוץ בישראל. בתי המשפט העדיפו לקבוע משמורת ילדים אצל האם, והסדרי ראייה אצל האב. ואולם, בית המשפט לענייני משפחה, בשורת פסקי דין, החל לקבוע יותר ויותר הסדרי משמורת משותפת ובמקרים מסויימים אף לקטינים בני שנה וחצי ושנתיים.

משמורת משותפת תקבע כאשר יהיה זה לטובת הילדים. על מנת שתישקל האפשרות הזאת, חייב בית המשפט להשתכנע כי קיימים מספר תנאים מוקדמים: מסוגלות הורית טובה של שני ההורים, רמה טובה של שיתוף פעולה בין ההורים, תפיסת הילדים את שני הבתים כמרכזים בחייהם, מרחק גיאוגרפי קטן בין בתי ההורים, והערכה הדדית.

בתמ"ש 19660/07 השופט גרינברג קבע משמורת משותפת על שני ילדים מתחת לגיל 6, בפסק דין זה הופחתו המזונות של קטינים מתחת לגיל 6 מ 4,000 ₪ ל 2,500 ₪. ביחס לחזקת הגיל הרך, השופט הדגיש כי הלכה פסוקה היא ששיקול זה הוא רק אחד מהשיקולים אשר יש לקחת בחשבון ביחס לקביעה בידי מי יוחזקו הקטינים, והיא אינה שיקול בלעדי. כמו כן, הבהיר כי נחיצות החזקה מוטלת בספק כיום וממילא אין המדובר בהענקת המשמורת לאב בלבד, תוך פסיקה בניגוד לחזקה, אלא המדובר בהמלצה למשמורת משותפת, וספק אם יש להסיק באופן גורף כי משמורת משותפת וחזקת הגיל הרך אכן סותרות זה את זו.

בתמ"ש 10440/07 השופטת לוי קבעה כי עקרונות השוויון בתפקוד ובאחריות ההורית, אשר חלחלו בדיני משפחה בשנים אחרונות מחייבים את בתי המשפט לענייני משפחה, להתייחסות שוויונית בין אב לאם, בכל הקשור לתפקיד ההורי המוטל עליהם. התייחסות שוויונית זו, משקפת גם את טובת הקטינים, אשר יזכו בקשר שוטף ורצוף עם שני ההורים למרות שאלה בחרו להיפרד זה מזו. לפיכך, על הטוען כי מן הראוי שלא לאפשר משמורת משותפת כאשר מתקיימים תקשורת תקינה וקירבה פיזית בין ההורים, עליו הנטל להוכיח זאת.

בתמ"ש 17120/07 השופט סלימן קבע משמורת משותפת על קטינות בנות ארבע. עוד קבע כי כאשר ישנם מסוגלות הורית, חלוקה שווה של נטל הגידול והטיפול בילדים בין ההורים, וכן רצון להמשיך ולחלוק בעול הטיפול, הסדר המשמורת המשותפת הוא הראוי, ועל מי שטוען נגדו, נטל הראיה. כלומר, נקודת המוצא, כאשר מתקיימים התנאים לעיל, היא קיום משמורת משותפת. בנוסף, נקבע כי קיומה של תקשורת אופטימלית בין ההורים, אינה תנאי לקיומה של משמורת משותפת.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

השב תגובה