האם בית המשפט יצמצם או יבטל תשלום מזונות בגין ילד

המסרב לקיים קשר עם האב?

בית המשפט העליון קבע כי מבחינה משפטית ניתן לצמצם את חובת המזונות כאשר מדובר בילד מורד, המסרב לקיים קשר עם האב.

פגיעה במזונות ילד שהינו סרבן קשר תעשה בזהירות יתירה ותוך בחינת כל מקרה לגופו. בית המשפט יבדוק מי האשם בסרבנותו של הילד לקשר עם האב, ויבדוק את הסיבה להיווצרות היחסים הבלתי תקינים בין הילד להורה. ביטול המזונות יעשה רק במקרה קיצוני ביותר כאשר עיקרו של האשם מוטל על הילד הסרבן. בחינת התנהגותו של הילד תעשה בקנה מידה שונה מזה החל על בחינת התנהגותו של המבוגר.

בנוסף, בית המשפט עלול לראות בעין לא יפה את ניסיונו של האב לצמצם את חיובו במזונות ילדו שכן שימוש באמצעי המעניש את הילד על ידי צמצום באמצעיו הכלכליים יביא לנתק חמור עוד יותר בין האב לילד. גם כאשר מדובר במקרה של ילד מורד, מבהיר בית המשפט שיש לנהוג באיפוק מרבי.

נראה כי למרות האפשרות המשפטית/טכנית בדבר צמצום או ביטול מזונות בן מרדן, הפסקת המזונות אינה תכלית בפני עצמה, והיא למעשה סנקציה או אמצעי לחץ כדי להביא לידי שינוי התנהגות מצד הילדים. בית המשפט יבחן את טובת הילד כאשר אין חולק כי שלילה או הפחתה של מזונות, אינה יכולה להיות "הקו הראשון" של התמודדות עם ילדים המסרבים לשמור על קשר עם הוריהם.

דוגמאות מהפסיקה לקבלת טענת בן מרדן וביטול המזונות

באחד מפסקי הדין השהה בית המשפט את גביית המזונות מבלי לבטל את החיוב. בית המשפט איפשר לילדים לפנות אליו ולהחיות את החיוב, אם תשתנה התנהגותם ואם יחודש הקשר עם האב. גישה זו, יושמה גם בפסק דין אחר בה בית המשפט הקפיא את החיוב במזונות עד שהילדים יכנסו למערכת טיפולית מתאימה שתיצור את הרקע לחידוש הקשר.

בפסק דין נוסף ביהמ"ש קבע הקפאת תשלום המזונות לאחר שקיבל את טענת האב בדבר מרדנות ילדיו. בפרשה זו דובר על ילדים כמעט בגירים ונקבע כי הבן הוא על סף בגרות, ולכן נתבעת ממנו מידה של תבונה שאינה שונה, ודאי לא באופן משמעותי, מזו של בגיר. לפיכך, עליו להבין את החשיבות שבחידוש הקשר עם אביו. עוד נקבע כי אין מדובר באב המתעלם מילדיו, שכן הוא הוכיח את רצונו האמיתי להיפגש עם ילדיו.

במקרה של ילדה בת 17 וילד בן 13 בית המשפט הפחית משמעותית מזונות, בקובעו כי "יחסם אל התובע אביהם לא השתנה, לא השתפר, הם עומדים בניכורם וסירובם להיפגש עמו, וכן מסרבים לפנות לטיפול וסיוע פסיכולוגי על מנת לסייע לקירוב ביניהם … בנסיבות אלה, בהם הבת הגדולה עצמאית להחליט בדבר התנהלותה, מסרבת בעקשנות לכל טיפול בענין, הרי שנוכח גילה בת למעלה מ- 17 כאשר החיוב למזונותיה הוא "מדין צדקה" ונוכח התנהגותה הסרבנית לקיום קשר כלשהו עם אביה, יש לבטל חיוב התובע במזונותיה. אשר לבן בן ה- 13, אכן אף הבן ממשיך בסירובו לפגוש באב, עם זאת נוכח גילו ניתן לומר שדעתו עדיין לא עצמאית לגמרי, הוא נתון להשפעת האם – הנתבעת. משכך לא יבוטל החיוב, דמי מזונות עבור הבן יעמדו על 750 ש"ח לחודש".

דוגמאות מהפסיקה לשלילת טענת בן מרדן

התקבל ערעורן של בנות נגד פסק דינו של ביהמ"ש למשפחה אשר פטר את אביהן מתשלום מזונותיהן משום שהן מסרבות לקיים עימו כל קשר. נקבע כי אין במתן הפטור שום תועלת וכי ביהמ"ש קמא לא בדק את השפעת הפסקת המזונות על מצבה הכלכלי של המשפחה.

בפסק דין אחר נקבע כי דווקא יחס סובלני וסלחני מצד האב יביא בעתיד להתחדשות הקשר, עם התבגרות הילד.

בפסק דין נוסף הבהיר בית המשפט כי הילד אינו יכול להשתחרר מחובתו לנהוג באביו במידת הכבוד המקובלת ובכללה חובתו לקיים קשר עם הוריו. יחד עם זאת, יש לנהוג ב"זהירות ובריסון" קודם להסקת מסקנה כי דחיית הקשר על ידי הבן מצדיקה את הפחתת מזונותיו. בית המשפט מגדיר את קיצוץ המזונות כסנקציה חמורה וכאמצעי קיצוני שאין לאחוז בו אלא במקרים של מרדנות בעלת ביטויים בולטים גסים ועולבים.

ציטוטים מתוך פסקי דין בנושא

בע"א 1741/93: "אין לשכוח שהמרירות ויחסי הניכור נובעים בראש ובראשונה מן הטורא שגבהה בין ההורים… הילד לא הרס את בית ההורים אלא הם שעשו זאת, ואל להם לכן להתפלא אם הנזק הוא בעל השלכות על גישתו של הקטין שגדל באווירה בלתי נורמלית".

בתמ"ש 49073/98: "אין מבטלים מזונות של ילד מורד לחלוטין ניתן להורות על צמצומם. החובה לספק את מזונותיו ההכרחיים שרירה וקיימת. לא דנים אותו לחרפת רעב. בוודאי כאשר אין לתלות את האשם בקטין".

על עיקרון טובת הילד נאמר ברעא 3761/10: "יש חובה ליתן משקל לעקרון-העל של טובת הילד, בטרם ננקטים צעדים לרעתו. תחולתו של עיקרון זה מחייבת לבחון האם הפסקת המזונות תפעל – בסופו של יום – לטובת הילד ולטובת הקשר עם הוריו. במקרים חריגים וקיצוניים יותר, בהם מדובר בהתנהגות מחפירה, בקשר שלא נראית תקווה לשקמו ובמצב דברים בו אין זה הוגן לחייב את האב לפרנס את בנו תוך התעלמות מהיחס המוענק לו – מחייב עקרון טובת הילד לוודא, לפחות, שאין פגיעה בצרכיו הבסיסיים".

מאמר זה נכתב בידי עו"ד טלי אויזרוביץ.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

השב תגובה