אפילו מתגלים פגמים בחוות דעת מומחה שמונה מטעם בית המשפט לענייני משפחה, כדי לפסול אותה יש להראות מעין “קשר סיבתי” בין הפגם לבין תוצאת חוות הדעת. אם לא נפלו פגמים בחוות הדעת ותוצאתה בתחום המקובל אין לפוסלה.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת הפסילה ופסק: בית המשפט לענייני משפחה הוא שממנה את המומחה ולחשוף את הפגמים בחוות דעתו. כאשר ביהמ”ש ממנה מכון ברשות מומחה בדרגה גבוהה, אין זה מקובל כי ביהמ”ש ייתן הוראות למומחה, כיצד לטפל ב”ניהול הפנימי” של המכון שהוא עומד בראשו. אכן, המומחית בחרה בדרך של “מידור” כל אחד מהמומחים, כדי שיהיה אובייקטיבי, והיא עצמה פעלה כגורם “מתאם” “מתווך” ו”מכריע”. בשיטת עבודה זו אין פגם המצדיק פסילת חוות הדעת. גם אם היו פגמים כלשהם בחוות הדעת, לבין התוצאה או ההמלצה שבסיום חוות הדעת. תוצאת חוות הדעת היא פחות או יותר בתחום המקובל, לכן לא נגרם למבקשת נזק זולת תחושה סובייקטיבית שמא ביטוי זה או אחר בחוות הדעת, פגע בה לכאורה. אומנם במקרים בהם מתגלה פגם חמור ויוצא דופן בחוות דעת המומחה חייבת הערכאה הערעורית לבטל את המינוי ואת חוות הדעת, גם אם הדבר יגרום להליך ארוך יותר, אך במקרה זה, חוות הדעת יסודית ואינה חוות דעת חריגה שראוי לפסול אותה.

 

(תמ”ש 9081-11-16 פלונית נ. פלוני כבוד השופט משה דרורי, 3.3.17)

השב תגובה