מאת:

בחוק הירושה תשכ"ה – 1965, הכיר המחוקק  בצורות שונות לעריכת צוואה. סעיף 18 קובע כי צוואה תעשה בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל פה. אתמקד ב-2 צורות צוואה נפוצות:

  • בעדים
  • בכתב יד.

צורת הצוואה הנפוצה ביותר היא צוואה בעדים. עורך הדין עורך צוואה מדפיס והמצווה חותם עליה בנוכחות 2 עדים כשירים. צורה נוספת היא, צוואה בכתב יד. זו צוואה שיש לערוך את כולה בכתב יד, להוסיף תאריך וחתימה, וגם הם בכתב ידו של המצווה.

מטרת הדרישה הצורנית לצוואה, היא לצורך הוכחה לרצון המצווה, ובנוסף מגינה על המצווה מפני השפעות בלתי הוגנות.

לצוואה בעדים מתלוות דרישות פורמאליות רבות יותר. למשל: הצהרת המצווה בפני העדים שזו צוואתו ואישור העדים באותו מעמד בחתימת ידם שהמצווה הצהיר בפניהם שזו צוואתו וחתם עליה.

דרישות אלו באות להפנות תשומת לב העדים שעליהם לוודא ולדעת במעמד החתימה, שהמצווה מבין שזו צוואתו ורוצה בה.

הפורמאליות לצוואה בכתב יד פחותות מאלו של צוואה בעדים משום שכתב היד והחתימה באות לא רק כאמצעי מצביעים על גמירות דעתו של המצווה ועל אמיתות הצוואה. דרישת התאריך באה לוודא את כושרו של המצווה לצוות. אין דרישה שהמצווה יציין את מקום עריכת הצוואה, אין דרישה למקום החתימה בדף. חשיבות יתרה ניתנה לדרישה כי כל הצוואה תהיה בכתב ידו של המצווה.

צוואה בכתב יד, הינה החלשה ביותר מבחינת גמירות דעת המצווה שכן אין בה את המנגנונים הקיימים בצוואה בעדים, האמורים לשמור על המצווה מפני השפעה בלתי הוגנת.

מומלץ לערוך צוואה בעדים ולא בכתב יד, למרות האפשרות הזולה לעשות צוואה בכתב יד, זאת על מנת למנוע התנגדויות מיותרות לצוואה כגון השפעה בלתי הוגנת, זיוף כתב יד ואולי אף פסילת הצוואה, עקב טעויות של המצווה בצורת עריכת צוואה. כשצוואה נערכת בעדים, וודאי יותר כי הצוואה וכפועל יוצא, רצון המצווה, יקויימו.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

השב תגובה