חלוקת רכוש - חזקת שיתוף

חזקת שיתוף

מאת:

בטרם חוק יחסי ממון נכנס לתוקף, ההלכה הנהוגה היתה של חזקת השיתוף. חזקת שיתוף נוצרה על מנת לתת מענה למצבים בהם בני זוג נפרדו ויש לחלק את הרכוש ובדרך כלל האשה נותרת ללא כל משום שהרכוש רשום על שם הבעל למרות שהוא נצבר במהלך חיי נישואיהם.

במרבית המקרים, במהלך חיי הנישואין בני הזוג אינם מבדילים בין הכנסות שכל אחד מקבל ממקורות שונים ואין הסכם בין בני הזוג אשר מסדיר את הבעלות שלהם בנכסים שהם רוכשים במהלך הנישואין. על פי חזקת השיתוף נקבע כי במהלך החיים המשותפים של בני הזוג קיימת שותפות בכל הרכוש שנצבר והוא שייך לשני בני הזוג באופן שווה אפילו שהוא רשום על שם אחד מבני הזוג.

ההנחה העומדת מאחורי הלכת חזקת השיתוף היא כי לרוב בני הזוג מתחתנים על מנת לנהל משק בית משותף וחיי משפחה. המאמץ המשותף שבני הזוג משקיעים בעבודה, בגידול הילדים ובניהול משק הבית הינם לטובת שני בני הזוג כיחידים וגם לטובת המשפחה כולה.

במקרים מסויימים בני הזוג מתייחסים לרכוש שהיה לאחד מבני הזוג לפני הנישואין או מתנות וירושות שאחד מבני הזוג קיבל במהלך חייהם המשותפים נכללים במאגר המשותף.

בית המשפט העליון הסדיר את חזקת השיתוף מתוך הבנה שדיני הקניין הרגילים אשר משאירים את הנכסים בידי בן הזוג שהנכסים רשומים על שמו מהווה אי צדק ואינו הגיוני. לכן נקבע כי במקרה שבני זוג אשר מקיימים חיי משפחה תקינים ומשק בית משותף יחלקו ברכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים באופן שווה וכי בן הזוג הטוען כי נכס מסויים אינו נכלל במאגר הנכסים המשותף, עליו הנטל להוכיח זאת.

בית המשפט במקרה זה נדרש לבחון מהו מועד רכישת הנכס, מה היו המקורות לרכישתו, הסיבה שהנכס נרשם על שם אחד מבני הזוג מה היו היחסים בין בני הזוג בזמן הזה ועוד.

איזון משאבים

הסדר איזון המשאבים נקבע בחוק יחסי ממון, נכנס לתוקפו בתאריך 1.1.74 והחליף את הלכת חזקת השיתוף. איזון המשאבים למעשה הביא לכך שחזקת השיתוף אינה רלוונטית משום שאין כעת משמעות על שם מי מבני הזוג רשום הנכס.

כלומר אין צורך לדון בשאלת קיום שיתוף בנכסים או חזקת השיתוף בנכסים בשל רישומם על שם אחד מבני הזוג בלבד, משטר איזון המשאבים קבע כי נכסי כל אחד מבני הזוג יכללו בנכסי האיזון ויערך אומדן לשווים. באם יהיה הפרש לטובת אחד מבני הזוג כלומר נכסיו של אחד מבני הזוג יהיו שווים יותר מאלו של בן הזוג השני, ההפרש יחולק בין בני הזוג.

על פי הסדר איזון המשאבים, במהלך הנישואין חלה הפרדה רכושית, אך עם פקיעת הנישואין במקרה של גירושין או מוות, לבני הזוג זכות לקבל מחצית מהרכוש שנצבר במהלך הנישואין ללא צורך בהוכחת השיתוף.

הסדר איזון המשאבים אינו מקנה זכות קניינית בנכס, אלא זכות לתבוע זכות בעת פקיעת הנישואין.

בני זוג שנישאו לאחר 1.1.74 עם כניסתו לתוקף של חוק יחסי ממון, בוטלה לגביהם חזקת השיתוף בנכסים. חזקת השיתוף חל על מי שלא תקף לגביו חוק יחסי ממון: מי שנישא לפני תאריך 1.1.74 ועל ידועים בציבור.

לזוגות אשר נישאו לאחר 1.1.74 ישנם אפשרות לחתום ביניהם ולאשר בבית משפט הסכם ממון אשר מגדיר את חלוקת הרכוש ביניהם על פי רצונם. באם לא עשו זאת, במקרה בו הגירושין פוקעים יערך בינהם איזון משאבים.

כל הנכסים אשר נצברו במהלך הנישואין נכללים במאגר האיזון למעט חריגים המצויינים בחוק. יחס החלוקה באיזון הוא שוויוני, אולם ניתנת לבית המשפט שיקול דעת לסטות ממנו ולשנות את בסיס האיזון או להוציא/להכליל נכסים במאגר האיזון.

לרוב בית המשפט מפעיל את שיקול דעתו כאשר אחד הצדדים מנסה לנשל מבן הזוג השני מנכסים המגיעים לו על פי הסדר איזון המשאבים. החוק קובע כמו כן כי כל עוד לא פקעו הנישואין, לא ניתן לשעבד או לעקל את זכותו של בן הזוג לאיזון.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

יעוץ משפטי - יצירת קשר