שאלות נפוצות

שאלה:  אשתי ואני נולדנו בפולין והתחתנו שם בנישואין אזרחיים. שנינו יהודים ועלינו ארצה לפני חמש עשרה שנים. כעת אנחנו רוצים להתגרש ואני מבקש להבין האם אני פטור מתשלום מזונות לאשתי מאחר ועל פי הדין היהודי איננו נחשבים נשואים?

תשובה:  הזכויות והחובות לגבי נישואין של בני זוג נקבעים בהתאם לחוק במדינה שהעניקה להם סטאטוס של נשואים. במקרה שלכם על פי החוק בפולין הנישואים שלכם נחשבים חוקיים מבחינה בינלאומית ולכן מוכרים על פי החוק בישראל. בהתאם לחוק בישראל, במקרה גירושין, אתה תידרש לשלם מזונות לאשתך.

שאלה: בתקופת הנישואים אשתי עבדה והביאה משכורת לביתינו. כעת כשאנחנו גרושים אני משלם מזונות ואילו אשתי התפטרה מעבודתה ואינה מחפשת עבודה. האם אני עדיין נדרש לשלם?

תשובה: החוק אינו מחייב אשה לעבוד מחוץ לביתה ולהביא משכורת. אם היא עובדת הרי אתה יכול לומר: “צאי מעשה ידייך במזנותייך”. כאשר היא אינה עובדת אינך יכול לדרוש ממנה לעשות כן על מנת לפטור אותך מתשלום המזונות, אפילו שלפני הגירושין היא עבדה באופן קבוע.

שאלה: מתי אשה מאבדת את מזונותיה?

תשובה: לאישה נשואה מגיעים מזונות מבעלה בין אם התביעה היא בבית משפט ובין אם מתנהלת בבית דין רבני. הזכות למזונות אישה קיימת כל עוד בני הזוג נשואים. סכום המזונות נקבע לפי צרכיה של האישה, רמת החיים לה הורגלה, וכן לפי הכנסותיהם של בני הזוג. האישה זכאית למזונותיה כל עוד היא חיה עם בעלה. לכלל זה יש שלושה חריגים עיקריים שאם מתקיים אחד מהם תישלל זכות האישה למזונות:

    1. אישה שזנתה- אישה שבגדה בבעלה.
    2. אישה שעזבה את הבית ללא סיבה מוצדקת.
    3. אישה מורדת המסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה, או מצערת את בעלה.

ואולם, אישה שעזבה את בעלה בשל אשמתו של הבעל, ויש לה סיבה מוצדקת לא לחיות עימו, לא תחשב כמורדת. נטל ההוכחה הרובץ על האישה להוכיח כי הסיבה היא מוצדקת, הינו קטן וקל כמשקל נוצה.

שאלה – האם אפשר לתבוע פיצויים מבעל מכה בגין התעללות נפשית ופיזית?

תשובה: בתביעת נזיקין שהגישה אישה כנגד בעלה המכה בעוולת התקיפה, ביקשה לחייב את הבעל ב”פיצויים עונשיים” בגין נזק. בית המשפט קבע כי בין רכיבי הנזק של אישה מוכה, ניתן למנות בין היתר, כאב פיזי, תחושת פחד, בושה, תחושת בדידות, ודיכאון. בית המשפט קבע כי יש  לעשות שימוש בהכרה ב”פיצויים עונשיים” בעוולת התקיפה וליישמה בדיני משפחה כדרך נוספת להתמודדות עם תופעת האלימות במשפחה. במקרה זה, הבעל  הורשע במשפט פלילי בתקיפה חבלנית של אשתו. בית המשפט בהליך הפלילי קבע, שכתוצאה ישירה ממעשה התקיפה נחבלה האישה חבלה של ממש, ואפה נשבר. הערעור על פסק הדין הפלילי נדחה, והפסק הפך לחלוט. בתוך כך, פסק בית המשפט על דרך הפשרה, בהסכמת הצדדים, וחייב את הבעל לשלם לאישה פיצוי בסך 20,000 ₪ בגין הנזק של עוולת התקיפה.

בתביעה אחרת של אישה לחיוב הבעל בגין נזקים שגרם לה בתקיפותו אותה ובהתעללות בה, בית המשפט חייב את הבעל לשלם לאישה פיצוי בסך 90,000 ₪. במקרה זה, בני הזוג נישאו כאשר האישה היתה בת 16, ומאז נישואיהם הבעל היכה אותה בכל חלקי גופה, תקף אותה, התייחס אליה בהשפלה וביחס של עבד. האישה אף אושפזה בין הנזק הפיזי שנגרם לה. נגד הבעל הוגש כתב אישום והוא הודה בכל העובדות שבכתב האישום. בית המשפט קבע כי יש לראות בהודאת הנתבע, כהודאה באירועים ובמעשים המיוחסים לו בכתב האישום, שהם אותם המעשים והאירועים המצויינים בכתב התביעה. כך נקבע כי על הנתבע מוטלת האחריות לגרימת התגובה הנפשית החריפה בה היתה שרויה התובעת עקב תקיפותיו, וכן למצבה הרגשי הפגוע, הכאתו אותה בסטירות באגרופים ובבעיטות, ובכך שדרש ממנה לשרת את כל בני משפחתו, ובכך שהתיחס אליה כאל אדם נחות נתון למרותו.נפסק כי התנהגות הבעלמהווה פגיעה קשה בכבודה של התובעת, בהיותה אדם חופשי, וכן פגיעה קשה באטונומיה שלה לנהל אורח חיים תקין, להתנהל במהלך חייה כפי רצונה, לנהל חיי משפחה וגידול ילדים באורח תקין וסביר וכן פגיעה קשה ברגשותיה. בית המשפט קבע כי מתקיימות במקרה זה הן עוולת התקיפה והן עוולת הרשלנות שכן בין בעל ואישה יחסים מיוחדים, יחסי קרבה, יחסים רגישים, על כל אחד מבני הזוג מוטלת חובה לנהוג כלפי האחר בכבוד, בהגינות ובהתנהגות המאפשרת לבן הזוג ניהול של אורח חיים תקין וסביר. הנתבע התנהג באופן שהפר בקיצוניות קוד של התנהגות סבירה כלפי אשתו. והיה על הנתבע לצפות כי התנהגותו הרעה תפגע בתובעת.

שאלה – האם ניתן לערוך ברית מילה בניגוד לרצון האב?
תשובה: בית המשפט לענייני משפחה בת”א אשר נדרש לנושא, נעתר לבקשת אם לערוך ברית מילה לבנה, בניגוד לרצון האב. במקרה זה, דובר על בני זוג שאינם נשואים, אשר האב התנגד בכל תוקף לעריכת ברית מילה לבנו מסיבות מצפוניות ומסיבות של דאגה לשלום הקטין ולבריאותו. האב סבר כי יש לדחות את ברית המילה, שהינה מעשה בלתי הפיך, לתקופה בה הקטין יהיה בוגר ויוכל להחליט לבדו האם רוצה בכך או לא. בית המשפט מינה לקטין אפוטרופה לדין, אשר ייצג את טובת הקטין. מנגד, האם הגישה לבית המשפט חוות דעת רפואית אשר קבעה כי מוטב לעשות ברית מילה בהקדם לטובת הקטין.
בית המשפט קבע כי אין זה מתפקידו להכריע איזו השקפת עולם תגבר על השניה, אלא הוא נדרש להכריע במקרה זה, על פי העיקרון של טובת הילד בלבד.
לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, לבית המשפט ישנה סמכות להורות על ביצוע ניתוח בקטין, וזאת אם שוכנע ע”פ חוות דעת רפואית, כי הניתוח דרוש לשמירה על שלומו הגופני או הנפשי של הקטין.
בית המשפט הסתפק בחוות הדעת שהגישה האם, בה הומלץ על ביצוע הברית בהקדם, משום שדחיית הברית עלולה לגרום לזיהומים ולכאב ממושך יותר ואף טראומה שמתעצמת ככל שגיל התינוק עולה. השופטת גליק קיבלה את חוות הדעת והורתה על ביצוע ברית מילה לקטין, אך הדגישה כי יכול להיות שהייתה מחליטה אחרת, אם הייתה מונחת לפניה חוות דעת רפואית עם המלצה שונה.

שאלה: אשתי ואני נמצאים בהליך גירושין המתנהל בבית המשפט ואנו חלוקים בסוגית המשמורת. נשלחנו ע”י בית המשפט לבדיקת מסוגלות הורית. מהי הבדיקה ומה משקלה בהחלטת בית המשפט?

תשובה: בעבר מחלוקת המשמורת היתה יותר מצומצמת שכן כמעט תמיד האבות ויתרו על המשמורת, והיה ברור כי הילדים יהיו בחזקת האם, לאחר הגירושין. כיום אנו עדים לתופעה גוברת של אבות המבקשים לקבל משמורת משותפת על הילדים או הסדרי ראייה רחבים במיוחד, באופן שלילדיהם יהיו שני בתים, ולא בית מרכזי אחד.
בדיקת מסוגלות הורית נועדה לתת  מענה לשאלה למי משני ההורים היכולת לדאוג לכל הצרכים הפיזיים והנפשיים של הילד. בדיקה זאת בנויה ממספר שלבים: ראיון קליני עם כל הורה, מבחני אישיות שונים, בחינת בגרותם ואחריותם של ההורים, הרקע המשפחתי, התעסוקתי וההשכלתי שלהם, כן נערכת תצפית על האינטראקציה בין ההורה לבין הילד הבוחנת את יחסם אל הילדים ויחסי הילדים אליהם ועוד.
בבואו לקבוע משמורת, בית המשפט בוחן את עיקרון טובת הילד, ולעיתים שולח את הצדדים לבדיקת מסוגלות הורית אצל מומחה מתחום הפסיכולוגיה, אשר מגיש חוות דעת לבית המשפט ובה המלצותיו לגבי הסדר המשמורת הראוי באותו מקרה, הסדרי הראייה והנחיות להמשך התמודדות ההורים עם הילדים. בית המשפט רואה את חוות הדעת בעניין המסוגלות ההורית ככלי עזר לקבלת החלטותיו כמו כל חוות דעת שמוגשת לבית המשפט ולבעלי הדין יש אפשרות להגיש שאלות הבהרה למומחה ואף לחקור אותו. יחד עם זאת, בית המשפט נוטה לאמץ את המלצות בדיקת המסוגלות ההורית ולכן משקלה רב.

שאלה: בני מסרב לראותי ולקיים את הסדרי הראייה שנקבעו בפסק דין. האם אני חייב לשלם לו מזונות?

תשובה: אב אינו מחוייב לזון את בנו המרדן המתנכר אליו, אלא רק עפ”י דיני צדקה, דהיינו: לתת לו מזונות בצמצום כדי שבנך לא יסבול ממחסור. הפטור אינו החלטי בכל הנסיבות שהרי בן מרדן אין להשאירו בחוסר כל. בכל מקרה הכל תלוי בנסיבות המרדנות של הבן תוך מתן תשומת לב לעובדה שאין למדוד את התנהגותו של ילד בקנה מידה של בן אדם מבוגר.

שאלה: אשתי ואני התגרשנו זה מזו ובהסכם גירושין שערכנו הסכמנו על גובה סכום המזונות שאשלם לאשתי עבור מזונות הילדים. האם ילדי יכולים להגיש תביעה עצמאית להגדלת המזונות?

תשובה: הילדים לא היו צד להסכם הגירושין ובית הדין הרבני באשרו את ההסכם, לא אישר אותו בשמם של הילדים הקטינים. לכן הילדים יהיו רשאים לפנות לבית המשפט באמצעות אמם, בתביעת מזונות כנגדך.

שאלה: אשתי ואני גרנו בבית משותף עליו היתה משכנתא. לאחר סיום גירושין אני ממשיך לשלם משכנתא על הבית. האם אני יכול לנכות את התשלומים הללו מתשלום המזונות?

תשובה: כאשר בן זוג אחד משלם את החזר המשכנתא עבור דירה שבבעלות שני בני הזוג, הרי שהוא מגדיל גם את הונו של בן הזוג השני, מכיוון שחלק הדירה ללא המשכנתא גדל בכל חודש. כלומר, תשלום המשכנתא נוגע לעניין הקשור ברכוש בני הזוג ואינו קשור בחובתך לזון את אשתך וילדיך. לכן לא ניתן לנכות את תשלום המשכנתא מתשלומי המזונות.

שאלה: בעלי הוא כהן ואני גרושה ונישאנו נישואין אזרחיים בחו”ל. כעת אנחנו רוצים להתגרש. האם בסמכות בית הדין הרבני לדון בגירושין שלנו למרות שנישואנו בנישואין אזרחיים ובחו”ל?

תשובה: בסמכות בית הדין הרבני לדון בגירושין של בני זוג יהודים, גם אם מדובר בבני זוג שנישאו בחו”ל וגם לגבי נישואין אזרחיים.

שאלה: בפסק הדין בתביעת הגירושין שלי נקבע כי הבת שלי תהיה בחזקתי. לאחר פסק הדין אשתי לקחה את בתי ונסעה איתה לחו”ל בניגוד לפסק הדין, האם אני יידרש לשלם מזונות לבתי השוהה בחו”ל למרות שזה בניגוד לרצוני?

תשובה: כאשר קטין נמצא אצל האם, למרות שבית המשפט קבע כי הוא יהיה בחזקת אביו, אין עובדה זו כשלעצמה מהווה פטור מחובת המזונות שהאב חב לילדיו. גם במקרה זה אין בעובדה שבתך מוחזקת בחו”ל לפטור אותך מתשלום המזונות.

שאלה: בית המשפט חייב אותי בתשלום מזונות גבוה במיוחד למרות שאני עובד כשכיר במשרד ממשלתי, האם אני נדרש לעבוד במשרה נוספת על מנת לעמוד בתשלום המזונות?

תשובה: שיעור המזונות נקבע הן לאור צרכיהם של הילדים והן לאור יכולת ההשכרות שלך. מצד אחד אינך רשאי להתבטל מעבודה ולטעון שאין לך הכנסה מספיקה, אך מצד שני באם אתה עובד במשרה מלאה כעובד מדינה וכך מילאת בדרך כלל את חובתך כלפי אשתך וילדיך אינך נדרש לעבוד לאחר הגירושין במשרה נוספת על מנת להוסיף עוד ויותר למזונות בנך.

שאלה: במסגרת משפט גירושין שלי ושל אשתי, היא מבקשת שיתוף בנכסים שלי ושלה. אשתי אינה עובדת ומטפלת במשק הבית ובילדינו, כמו כן, הסיבה לגירושין היא בגידה של אשתי. האם היא זכאית לשיתוף כזה?

תשובה: כאשר האשה מטפלת במשק הבית ומגדלת את הילדים, ביהמ”ש רואה בעובדות אלו תרומה מצדה, בצד עבודות הבעל, שהביאה ועזרה לרכישת הנכסים. שיתוף בנכסים בין בני הזוג אינו מקנה רק זכויות לאשה, אלא גם אחריות משותפת לחובות המוטלים על הנכסים המשותפים. ככלל, בן זוג שנטען כנגדו שבגד בבן זוגו אינו מקופח עקב זאת בזכותו בנכסים, שהוא זכאי להם עקב הלכת השיתוף בנכסים.

שאלה: אני ואשתי היינו נשואים שנים רבות. הבית רשום על שמי בלבד. בתהליך הגירושין אשתי מבקשת להצהיר כי היא בעלת מחצית מהבית. מה זכויותיה לגבי הבית?

תשובה: הלכת השיתוף מייחסת לצדדים כוונת שיתוף בנכסיהם, זאת מעצם אורח הנישואין שלהם, שבו לא שמרו על קו הפרדה. כאשר בני הזוג לא שומרים על הפרדה בענייני רכוש וכספים, וכאשר הכנסת הבעל עוברת לקופה משותפת שממנה נקנה כל מה שנדרש לכלכלת הבית, מצביע הדבר על כוונת שיתוף ברכוש ועל זכות האשה במחצית דירת המגורים. הראיות הדרושות על מנת להוכיח שיתוף בנכסים, לגבי בית ששימש למגורי המשפחה ולשימושה, קלה בהרבה מהראיה הדרושה להוכיח שיתוף לגבי נכס עסקי.

שאלה: בעלי ואני נשאנו בשנת 1972. בעלי הינו פנסיונר של צבא קבע. הוא מקבל פנסיה ולאחרונה התחיל לעבוד כיועץ אבטחה. אני עובדת כיועצת יופי בחצי משרה בסופרפארם. בזמן האחרון אנו מדברים על גירושין. יש לנו דירה ברמת השרון בה אנו מתגוררים אשר רשומה על שם שנינו ודירה בבאר שבע שקנינו כהשקעה מפיצויי הפרישה שנרשמה רק על שם בעלי.
מהן זכויותי אם נתגרש???

תשובה: על המקרה שלכם חלה “הלכת השיתוף”. משמע כל מה שנצבר במהלך החיים המשותפים שייך לך ולבעלך בחלקים שווים בלי חשיבות על שם מי רשום הרכוש. יש לך זכות לקבל את מחצית הפנסיה של בעלך המשולמת לו מידי חודש בחודשו ממנהל התשלומים של הצבא. גם הדירה בבאר שבע שייכת לך במחציתה מאחר ונקנתה כתוצאה מהמענק שקיבל בעלך מהצבא בעת פרישתו. הלכת השיתוף חלה על כל הזכויות וכל הנכסים שצבר בעלך כתוצאה מעבודתו ובמהלכה, ועל כן הינך זכאית למחצית מכל מה שיש לבעלך אפילו הרכוש רשום רק על שמו. אם אתם עומדים להתגרש עלייך לברר את עמדתו בנושא חלוקת רכוש ואם יש לך חשש קל שבקלים שאין הוא מוכן לשתף אותך בפנסיה ובדירה בבאר שבע – עלייך להזדרז ולהגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, אשר יחיל את הלכת השיתוף על המקרה שלכם.
אם בעלך יגיש את תביעתו לבית הדין הרבני לפנייך – את עשויה שלא לקבל מחצית מכל הרכוש.

מהם השיקולים של בית המשפט באישור הגירה של אחד מבני הזוג הגרושים עם ילדיו לעיר אחרת או לארץ אחרת הרחק מבן הזוג השני?

הדבר היחיד אשר עומד לפני בית המשפט במקרה זה הוא טובת הילד. בית המשפט אינו בוחן את עצם ההגירה, האם היא מוצדקת או האם התנהגות ההורים היא לגיטימית, אלא אך ורק מה טובת הילדים במקרה של המעבר. בדרך כלל בית המשפט נוטה לבקש המלצת מומחה שהוא ממנה לבדיקת טובת הילד במקרה הספציפי הנדון. כל מקרה הינו לגופו ושונה ממקרה אחר.

חוות הדעת של המומחה בודקת האם הילדים מסוגלים לבצע את המעבר, האם הניתוק מההורה השני הינו אפשרי ומה האופציה המועדפת ביותר עבור הילדים.
משמורת ילדים – יתרונותיו של ההורה המשמורן
קביעת משמורת ילדים הניתנת לאחד מבני הזוג לאחר הליך גירושין נותנת יתרון משמעותי בקביעת מקום המגורים של הילדים ביחס לבן הזוג השני. לרוב בקשות הגירה נובעות מרצון ההורה המשמורן להמשיך בחיים שלו בין אם רצונו להתחתן מחדש עם בן זוג אשר מתגורר בארץ אחרת או באזור אחר בארץ ובין אם המעבר נדרש לצורך שיקום לאחר הליך גירושין.

התוצאות של מניעת בית המשפט מביצוע ההגירה יכולות להיות משמעותיות מאד מצד המבקש. מניעה כזו עלולה לגרום למירמור, מתח ועוינות אשר יכולה לפגוע בילדים. במקרים בו הילדים בגירים אזי בית המשפט נוטה לקבל את דעותיהם לגבי ההגירה.

כאמור, בתי משפט הדנים במחלוקות שונות בתחום דיני משפחה תמיד יציבו לנגד עיניהם את טובת הילד. במקרים מסוימים הליכי גירושין של בני הזוג מלווים בשנאה תהומית, בויכוחים ובנקיטת אמצעים של בני הזוג אחד כלפי השני, כך שהרחקת בני הזוג אחד מהשני ובעצם כך ניתוק בין הילדים לאחד מההורים יוכל להיות דבר חיובי עבורם.

לסיכום, השיקולים של בית המשפט בנושא הגירה הינם כבדי משקל וייחודיים לכל מקרה בנפרד כך שהטובה המיטבית עבור הילדים בסיטואציה שנוצרה תושג.

במצבים אלו חשוב מאוד לקבל יעוץ משפטי וייצוג על ידי עורכי דין בעלי ניסיון וידע עשיר בתחום דיני משפחה. עורך דין מקצועי ידע להגן על האינטרסים שלכם בין אם אתם מבקשים לבצע הגירה ובין אם ברצונכם למנוע הגירה והרחקה של ילדיכם מכם.

שאלה: בני התגייס לצבא. האם אני חייב לשלם לו מזונות?

תשובה: התמיכה בילד המשרת בצה”ל בשירות חובה פוחתת בשני שליש בתקופת השירות, שבה רוב החיילים לנים בצבא, או בהיעדר תנאי הלנה מקבלים דמי כלכלה, ושבה המזון והביגוד הצבאיים מסופקים. ההנחה הכללית היא כי תמיכת ההורים בילדיהם החיילים פוחתת בעת שירותם הצבאי לכדי שליש מן הסכום המשולם קודם לתקופת שירות זה. זוהי הנחה כללית ויש אפשרות להביא נסיבות מיוחדות לסתירתה.

שאלה: הבית בו אנו מתגוררים מזה 15 שנים רשום על שמי בלבד. אשתי מבקשת להצהיר כי היא בעלת מחצית מהבית. האם חצי מהדירה אכן שלה?

תשובה: הלכת השיתוף מיחסת לצדדים כוונת שיתוף בנכסיהם, ויוצרת חזקה על כוונה כזו מעצם אורח חיי הנישואין שלהם, שבו לא שמרו על קו הפרדה בנוסח “שלי – שלי ושלך – שלך”. כאשר בני הזוג לא שומרים על הפרדה בענייני רכוש וכספים, וכאשר הכנסת הבעל עוברת לחשבון משותף שממנה מקבלת האשה כל מה שצריך לכלכלת הבית ואחזקתו, מצביע הדבר על כוונת שיתוף ברכוש. מידת הראיה הדרושה על מנת להוכיח שיתוף בנכסים, לגבי בית ששימש למגורי המשפחה ושימושה, קלה בהרבה מהראיה הדרושה להוכיח שיתוף לגבי נכס עסקי. לכן התשובה לשאלתך היא ככל הנראה כן.

שאלה: האם בעל מחוייב לשלם מזונות לאשתו שהודתה שהיא מקיימת יחסי מין עם אדם אחר?

תשובה: הלכה היא שהודאתה של אשה נשואה שקיימה יחסי מין עם אדם אחר, אין בה כשלעצמה כדי לאסרה על בעלה, שהרי קיים חשש שהיא טוענת זאת רק כדי להכריח את בעלה שיתן לה גט. אולם אם נמצא שהודאתה נכונה, הרי שהבעל חייב לגרשה ויהיה פטור ממזונותיה.

אשה שזנתה תחת בעלה, היא נאסרת עליו ובני הזוג חייבים להתגרש. אם האשה מסרבת, הרי ניתן להכריחה לעשות כן ואף ניתן להתיר לבעלה לשאת אשה שנייה במקומה.

שאלה: התגרשתי לפני 5 שנים ושני ילדי חיים עם אשתי לשעבר. על פי המוסכם בהסכם גירושין נקבעו הסדרי ראייה של הילדים באזור המרכז ואשתי התחייבה לא לעבור למקום מרוחק מהמרכז. כעת אשתי לשעבר התחתנה ורוצה לעבור להתגורר רחוק מאזור המרכז עם בעלה בניגוד למוסכם בהסכם גירושין שלנו. באם היא תעשה זאת יקשה עלי מאד לראות את הילדים באופן מסודר כמו שעשיתי עד כה. האם אוכל למנוע את המעבר שלה?

תשובה: לא ניתן לכפות על אשתך לשעבר לעבור להתגורר במקום אחר. על פי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו היא יכולה להתגורר בכל מקום כרצונה ולא ניתן לאסור עליה לעבור או לעזוב למקום כלשהו. הדבר היחיד שביכולתך לעשות הוא לפנות לבית משפט על מנת לשנות את הסדרי הראייה שנקבעו בהסכם המקורי להסדרי ראייה חדשים בשל הקושי שנובע ממעבר הדירה של אשתך. בהסדרי ראייה חדשים ניתן לקבוע כי תוכל לפגוש את ילדיך למספר ימים רב יותר ברצף במרווחי זמן גדולים יותר או לקבוע כי חלק מהמפגשים יתקיימו באמצע הדרך בין מקום מגורך למקום המגורים החדש של אשתך.

שאלה:  בעלי ואני נשואים מזה 23 שנה. בעלי הינו פנסיונר ועובד כעת כמאבטח. אני עובדת כמזכירה בקליניקה בחצי משרה.  יש לנו דירה משותפת בה אנו מתגוררים אשר רשומה על שם שנינו ודירה שרשומה רק על שם בעלי. אני רוצה לברר מהם זכויותי?

תשובה:  במקרה שלך חלה “הלכת השיתוף”, כלומר כל מה שנצבר במהלך החיים המשותפים שייך לך ולבעלך בחלקים שווים בלי חשיבות על שם מי רשום הרכוש.
יש לך זכות לקבל את מחצית הפנסיה של בעלך, מחצית מהדירה הרשומה על שמכם וכן מחצית מהדירה הרשומה רק על שם בעלך.

שאלה: בעלי מלפני גירושין רשם משכנתא על חלקו בדירה אשר משותפת לי לו לטובת אחיו. הוא ביצע את העסקה כדי להתחמק מגביית חוב מזונות לילדיו הקטנים. האם העסקה שהוא ביצע כשרה?

תשובה: העסקה אשר רקמו האחים הינה פיקציה מאחר ומטרתה ברורה להבריח את הנכסים מילדיו של בן הזוג.

התנהגות בן הזוג מהווה עבירה פלילת, התנהגות שלא בתום-לב והפרה של חובת נאמנות. שימוש לרעה בזכות במקרקעין וכן הפרה של חובתו כאב ואפוטרופוס על ילדיו.

שאלה: כיצד קובעים האם לקיים אימוץ פתוח?

תשובה: סוגית האימוץ הפתוח היא קשה וטעונה ואין להתקבע בעמדות לגביה, ויש לבחון אותה מדי פעם, לאור מחקרים חדשים, הרהורים נוספים וכיו’ב.

הבחינה צריכה להיעשות בכל תיק נתון, שבו ההורה הביולוגי מבקש לשמור על קשר, גם אם קשר ביקורים בלבד, עם ילדו.

לצורך הכרעה בשאלה האם ניתן לאפשר אימוץ פתוח, נעזר ביהמ’ש בחוות דעת של מומחים ושל הגורמים המטפלים, שנועדו לסייע לו לזהות ולהגדיר את טובת הילד, שהיא השיקול היחידי המכתיב את התוצאה.

ביהמ’ש לעולם הוא הפוסק, והעזרות בחוות דעת מומחה אין פירושה כי ביהמ’ש התפרק מסמכותו וחובתו להכריע בסוגיה שעל הפרק.

יחד עם זאת, כאשר מדובר בחוות דעת מומחה בשאלות הנוגעות לטובת הילד, הכלל הוא כי יאמץ ביהמ’ש את המלצת המומחים שאותם מינה, אלא אם כן קיימים טעמים נכבדים ובעלי משקל ממשי, המצדיקים סטייה מאותה המלצה.

שאלה: מה גובה מזונות ילדים המינימלי שבית המשפט נוהג לפסוק אשר נועד לכיסוי הצרכים הבסיסיים של הילדים?

תשובה :בית משפט נוהג לקבוע שיעור מזונות עבור צרכים הכרחיים של קטין, שאינם דורשים ראיות מפורטות, על סך 1,150 ₪ ללא הוצאות מדור וללא הוצאות גן.

שאלה: אילו שיקולים לוקח בחשבון בית המשפט בבואו להחליט על חלוקת רכוש של דירת המגורים המשותפת של בני הזוג כאשר אחד מבני הזוג רכש את הדירה לפני הנישואין?

תשובה: דירת המגורים המשותפת של בני הזוג מקבלת התייחסות שונה מזו של כלל הזכויות והחובות של בני הזוג. דירת המגורים מהווה, בדרך כלל, את מבטחו הרכושי העיקרי של הצד החלש.

לרוב בית המשפט אינו נוהג לחשוף את בן הזוג שאינו רשום לשלילת זכויותיו בדירת המגורים ע”י פעולה של בן הזוג האחר. עם זאת, נקודת המוצא היא כי ביהמ’ש יורה על שיתוף בנכסים רק כאשר ניתן לשער כי לכך נתכוונו הצדדים ולא מטעמי צדק.

ההלכה היא כי חזקת השיתוף לא תחול על נכסים שרכש אחד מבני הזוג לפני הנישואין וללא קשר עמם אלא אם הוכחה כוונת שיתוף בראיית פוזיטיבית של ממש כך גם נהוג לגבי נכסים שנרכשו במקומם מתוך כספים שאינם אלא תוצאה ממימוש זכויות שהיו קיימות בידי אחד מהצדדים לפני הנישואין.

לא די בעצם קיום של חיי נישואין משותפים, אף שהיו ממושכים, כדי לקבוע שיתוף בדירת מגורים מכוח דין כללי. על מנת שתוקנינה זכויות בדירת מגורים הרשומה על שם בן הזוג האחד לבן הזוג האחר על האחרון להראות נסיבות עובדתיות, נוסף על עצם קיום הנישואין, שמהן ניתן להסיק – מכוח הדין הכללי – הקניית זכויות בדירת המגורים.

על בית המשפט לתור אחר הכוונה האמיתית של בני הזוג, קרי, האם הוכחה הסכמה אמיתית ביניהם לשיתוף במהלך חייהם, שאז ניתן לקבוע שיתוף גם על בית המגורים הרשום על שם אחד מבני הזוג אף אם התרומה לרכישה לא הייתה שוות ערך.

שאלה: במקרה שהאב אינו מתפרנס והוא נדרש לשלם מזונות האם ניתן לגבות את המזונות מתוך כספים אחרים שיש ברשותו?

תשובה : נקבע בפסיקה כי מזונות יפסקו כנגד החייב במזונות לא רק מהכנסתו אלא גם מרכושו ואף ממקורות אחרים העומדים לרשותו. לדוגמא חסכונות או פוטנציאל השתכרות. כמו כן, הפסיקה הטילה חיוב גם על אבות נעדרי כושר השתכרות, כגון: אב שהנו אסיר, אב נכה שמקור הכנסתו גימלת נכות, לזון את ילדיהם.

שאלה: האם ניתן לחייב בגין מזונות אשה לאחר מועד התרת הנישואין?

תשובה : המגמה בפסיקה, היא כי במקרים המתאימים, גם לאחר גירושין, בן הזוג יהיה מחויב בגין מזונות אשה. המצב תקף אך ורק לאותם זוגות לגביהם לא נוצר סטטוס של נישואין על פי המשפט העברי, כלומר שלא נישאו כדת משה וישראל. החיוב במזונות הינו גם אם אין הסכם מפורש ביניהם כאשר הדבר נדרש על – פי היושר וההגינות ותחושת הצדק, כאשר כל מקרה נשקל לגופו.

לדוגמא מקרה בו בית המשפט קבע כי האשה זכאית למזונות לתקופה של 5 שנים לאחר מועד התרת נישואין. המדובר באשה, שמצאה עצמה מוכרזת כמי שלא נישאה כדת משה וישראל, וזאת לאחר מערכת יחסים שארכה למעלה מעשור, במהלכה לא היה לה ספק, גם לא לבן זוגה, כי הם נשואים כדת וכדין (נישאו ע’י רב רפורמי בנוסף לנישואין האזרחיים).

לאשה לא היתה מעולם ההזדמנות להגן על שמירת מעמדה כאשה נשואה בפני בית הדין הרבני, וכתוצאה מכך על זכותה למזונות על פי הדין האישי, אשר סברה כי חל עליה.

חייהם המשותפים של הצדדים יצרו מצב עובדתי של תלות כלכלית ברורה של האשה בבן זוגה. במהלך החיים המשותפים האשה לא פיתחה כל עצמאות כלכלית, וסמכה לחלוטין על הכנסות בן זוגה. בן הזוג נהנה מכך שהאשה ויתרה על פיתוח קריירה משל עצמה, והקדישה עצמה לטיפוח הבית, גידול הילדים ושגשוג משרדו של הנתבע בו עבדה כמזכירתו.

לפיכך במקרה זה בית המשפט קבע מזונות אשה גם לאחר התרת הנישואין, לתקופת מה, לצורך שיקומה.

שאלה: במקרה של אלימות בין בני הזוג, מה נדרשת האשה להוכיח בבית המשפט, על מנת לקבל סעד על פי החוק למניעת אלימות במשפחה

תשובה: החוק למניעת האלימות נועד לתת מענה מיידי לקורבנות אלימות, או לאנשים, אשר לשלומם או לביטחונם נשקפת סכנה ממשית מיידית מהתנהגותם של בני משפחה אחרים, באופן שתובטח לו קורת גג בטוחה. החוק אינו עוסק בסוגית הבעלות על הבית אשר בין קירותיו מבוקשת ההגנה בפני בן משפחה אלים. על מנת להעניק סעד על פי החוק למניעת האלימות, מחויבת האשה להראות כי בן זוגה או בני משפחתו נהגו בה באלימות.

שאלה: בעלי קיבל במהלך נישואינו פיצוי כספי בגין תאונת דרכים שעבר. נישואינו עלו על שרטון, האם אוכל לתבוע חלוקת פיצויי תאונת דרכים ולקבל מחצית מכספי הפיצויים?

תשובה: חוק יחסי ממון קובע כי: (א) עם פקיעת נישואין עקב גירושין או עקב מותו של בן זוג … זכאי כל אחד מבני הזוג מחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט: …(2) גימלה המשתלמת לאחר מבני הזוג על ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני הזוג בשל נזקי גוף, או מוות.

לכאורה מעצם החוק בן/בת הזוג אינם זכאים למחצית מכספי פיצויים בשל נזקי גוף שנגרמו בשל תאונת דרכים. בית המשפט אינו מפרש את החוק בצורה יבשה והוא בודק מהם מרכיביו של הפיצוי כדי לקבוע האם הוא נכס בר איזון. את מרכיבי הפיצוי ניתן ללמוד מתחשיב הנזק של תביעת הנזיקין.
חלוקת פיצויי תאונת דרכים – רכיבים שאינם ברי איזון
• פיצוי עקב נזק הגוף בעל אופי אישי אשר נועדו להשיב את המצב לקדמותו מבחינת הנפגע או להשלים את אשר החסיר ממנו נזק הגוף על ידי פיצוי כספי.
• פיצוי בגין כאב וסבל.
• פיצוי בגין עזרה וסיעוד לעתיד.
• הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, למרות שפיצוי זה אינו ניתן בשל נזק גוף על פי לשון החוק, הרי שבכלל הנכסים ברי איזון אינם נכללים משכורות העבר של בני הזוג, שכן הם משמשים לפרנסת המשפחה ומימון משק הבית.
מתוך פיצוי זה המרכיב היחיד שהינו בר איזון הוא החלק מתוך המשכורת של הנפגע אשר יכול היה לשמש לחיסכון כספי (במקרה זה תצטרכי להראות מהו החלק מהמשכורת של בעלך אשר הייתם חוסכים טרם התאונה). הפיצוי בגין משכורות עתידיות כמובן שאינם נכס בר איזון.
מרכיבי פיצויים אשר הינם ברי איזון
• פיצוי בגין עזרה וסיעוד אשר בוצעו בעבר על ידי בן/בת הזוג. מתוך מרכיב זה את זכאית לקבל את התמורה בגין פיצוי על סעד שנתת לבעלך לאחר התאונה.
• זכויות הפנסיה הינן נכס בר איזון, לכן החלק היחסי בזכויות הפנסיה אשר נצברו על שם בעלך, מהווה נכס לחלוקה ביניכם.
תחום דיני משפחה, הנו תחום משפטי מורכב ובכל מקרה של מחלוקת מומלץ להתייעץ עם עורכי דין המתמחים בו.

האם בית המשפט יכול לאשר הסכם ממון בדיעבד?
שאלה
: בני זוג ערכו ביניהם הסכם ממון טרם נישואיהם אך לא אישרו אותו בבית המשפט חרף הייעוץ שניתן להם על ידי עורכי דין. האם במקרה של גירושין ההסכם יכובד על ידי בית המשפט?

תשובה: יחודו של הסכם ממון בהשוואה להסכם רגיל בין בני זוג הוא בכך, שקיומו דוחה את תחולתו של הסדר איזון המשאבים ועל אותם בני זוג, יחול הסדר רכושי על פי הסכם הממון אשר נכרת ביניהם. בפסיקה נקבע כי המבחן האם הסכם בין בני זוג הוא הסכם ממון הינו על פי מטרותיו.

אם ההסכם צופה את חלוקת הרכוש לעת מוות או גירושין, הרי מדובר בהסכם ממון, בין אם ממדיו הם רחבים או צרים. לעומת זאת, אם ההסכם נוגע ליחסים שוטפים או לעסקה רגילה בין בני אדם, לאו דווקא בנושא של דיני משפחה, הרי מדובר בהסכם רגיל.
הסכם ממון שלא אושר על ידי בית המשפט
לשאלה האם הסכם ממון שלא אושר על ידי בית המשפט יוכר במקרה של גירושין אין תשובה חד משמעית על ידי הפסיקות של בית המשפט. יש לגביה דעות לכאן ולכאן, בתלות בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. אישור הסכם ממון בבית המשפט נועד לוודא את גמירות דעתם של שני הצדדים לגבי ההסכם.

בית המשפט הנדרש לשאלה הם לאשר בדיעבד הסכם ממון, נדרש לבדוק האם הייתה גמירות דעת של הצדדים למרות שלא הגיעו לבית המשפט לאשר את ההסכם. כמו כן בודק בית המשפט האם בני הזוג התנהלו בחייהם המשותפים לאורו של ההסכם.

במידה ובית המשפט משתכנע כי בני הזוג היו שלמים עם ההסכם ובחייהם המשותפים נהגו על פיו, קיימת סבירות גבוה שהוא יאשר את ההסכם למרות שהוא לא אושר מלכתחילה. יצויין כי בכדי להבטיח את תוקפו של הסכם ממון, כדאי שיערך על ידי עורך דין הבקיא בתחום דיני משפחה וכן, מומלץ לאשרו בבית המשפט.

שאלה: בשנת 2003 כשהחל הסכסוך ביני ובין בעלי עזבתי את דירתנו המשותפת. סיימנו הליך גירושין שקיבלו תוקף רק בשנת 2006, כאשר עד אז בעלי לשעבר גר בדירתנו. האם מגיעים לי דמי שימוש בדירה?

תשובה: בפסיקה נהוג להעניק דמי שימוש בדירה לשותף אחר בדירה כאשר השותף לא משתמש בדירה שלא מרצונו. בית המשפט העליון קבע בנוסף כי כאשר בן זוג אחד עוזב את הדירה בשל סכסוך, אין זה אומר שהוא ויתר על זכויותיו בה ובכלל זה על זכותו לקבל דמי שימוש על הנכס.

כספים האלו מהווים תמריץ לבן הזוג אשר אינו גר בדירה לפעול לפירוק השיתוף. כלל זה של תשלום דמי שימוש ראויים על ידי בן הזוג שגר בדירה לבן הזוג שעזב אינו חל כאשר בן הזוג שעזב מאריך ומסכל את פירוק השיתוף ובינתיים נהנה משכר דירה.

דיני משפחה הוא תחום משפטי מורכב ולרוב נדרש לבחון כל מקרה לגופו לגבי היחסים בין בני הזוג, מדוע עזבת את ביתך? האם פרק הזמן הארוך מעזיבת הדירה ועד הגירושין נבע ממשיכת זמן על ידיך, או על ידי בעלך לשעבר?

בפסק דין  25583/99 של בית המשפט לענייני משפחה דן בזכאות לדמי שימוש ראויים של בעל לאשתו. בית המשפט פסק כי מערכת היחסים המתוחה בין שני הצדיים לא נגרמה בשל צד מסוים וכי בשל התנהגות הבעל לא היתה ברירה לאשה לעזוב את הבית. מאחר וכך האשה קיבלה דמי שימוש בדירה, החל מיום עזיבתה ועד לביצוע פירוק השיתוף.

שאלה: האם ניתן להמיר עיקול על נכס שניתן בעת הליך גירושין במתן נאמנות על אותו הסכום אצל עורך דין ולמכור את הנכס?

תשובה: לאחר שניתן צו עיקול על ידי בית משפט לנכס, בקשה למכירתו נדרשת לקבל אישור בית המשפט. מכירת הנכס ללא קבלת אישור הינו בעצם הפרת צו בית משפט אפילו במקרה בו סכום העיקול מומר בכסף מזומן.

בפסק דין 5157/1/07 של בית המשפט לענייני משפחה מאת כבוד השופט פיליפ מרכוס נקבע כי לביצוע המרת עיקול נדרש אישור של בית המשפט. במקרה זה טענה האשה כי עוד טרום למתן העיקול בהליך הגירושין היא ניסתה למכור את הנכס והיתה במשא ומתן למכירתו.

בעת מכירת הנכס הוא היה כבר מעוקל ובכך נהגה האשה שלא בתום לב בכך שלא יידעה את הקונים שהנכס לא שייך לה למעשה. לא עזרה לאשה הטענה כי סכום העיקול על הנכס שהיה נמוך משמעותי מעלותו הובטח בכך שהוחזק בנאמנות אצל עורך דין של האשה.

במקרים מסוימים נכס מהווה בטוחה טובה יותר מאשר כסף ולכן המרת העיקול על נכס בכסף מחייבת אישור של בית המשפט. בפסק דין זה האשה חויבה לשלם קנס למדינה בגין הפרת צו בית המשפט.

שאלה: מתי כדאי לשקול עריכת הסכם גירושין ומה יתרונותיו?

תשובה: הסכם גירושין הינו הדרך המהירה, הקלה והזולה ביותר לסיים נישואין שהגיעו למבוי סתום. ההסכם מסדיר את כל הנושאים המשותפים של בני הזוג, אשר עיקרם  – מזונות, חלוקת רכוש, משמורת ילדים והסדרי ראייה. חובה לאשר את הסכם הגירושין בבית משפט לענייני משפחה או בבית דין רבני אחרת אין להסכם תוקף משפטי.

במידה ובני הזוג לא מגיעים לכדי הסכמה מלאה בכל הנושאים המשותפים אזי לרוב מוגשים תביעות לבית המשפט או לבית הדין הרבני אשר נדרש להכריע במחלוקות בין הצדדים.

הסכם גירושין אשר הוכן על ידי עו”ד מנוסה ואושר על ידי בית המשפט או בית הדין יקבל תוקף מחייב ויהיה כמעט בלתי אפשרי לבטלו בעתיד. לקריאה נוספת בנושא, לחץ כאן: תוקפו של הסכם גירושין

שאלה: ברשותי סרט וידאו אינטימי של אשתי והמאהב שלה, האם הראיות יעזרו לי להשיג גט בבית הדין הרבני?
תשובה (פורסמה בידיעות אחרונות מאת עו”ד טלי אויזרוביץ ב – 5/7/2007):

עד לתקופה האחרונה ראיות מסוג זה התקבלו בבית הדין הרבני, אולם בפסק דין תקדימי של בג”ץ נקבע כי מדובר בראיות שהושגו תוך פגיעה בפרטיותו של בן הזוג ולכן הם פסולות מעיקרן. הפסיקה ניתנה במסגרת סכסוך בין בני זוג שעברו לגור בנפרד. האישה סירבה לקבל גט מבעלה כל עוד הסדרי המזונות וחלוקת הרכוש לא השביעו את רצונה.

הבעל פנה לבית הדין הרבני ובידיו תמונות של אשתו יחד עם גבר אחר, שאותן השיג לאחר שחדר, יחד עם חבריו, לדירת המגורים המשותפת שבה היא חיה בנפרד. בית הדין הרבני האזורי הסכים לקבל את התמונות וקבע כי על האישה לקבל גט לאלתר.

האישה טענה כי התמונות אינן קבילות מאחר שהושגו תוך פגיעה בפרטיותה וכי השימוש בהן מנוגד לסעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות. הדיינים דחו את טענותיה תוך שהם נעזרים בפסק דין של בית הדין הרבני הגדול שבו נקבעו במפורש כי “החוק להגנת הפרטיות אינו מתאים ליחסים שבין בני זוג”. כאמור בג”ץ דחה לאחרונה עמדה זו.

שאלה – חייתי שנים רבות עם בן זוג כידועים בציבור. אם ניפרד, האם אהיה זכאית למזונות?
תשובה – (מאת עו”ד טלי אויזרוביץ שפורסמה בידיעות אחרונות בתאריך 18/3/09):
בעיקרון, יש זכות לאשה לקבל מזונות מהידוע בציבור שלה,למרות שעל פי ההלכה היהודית אין הגבר חב במזונות הידועה בציבור שלו. עם זאת, בתי המשפט הטילו עליו חובת מזונות, מכוח הסכם. כלומר, אין לאישה זכות חוקית למזונות, אפילו לא בתקופת החיים המשותפים ולא כל שכן אחרי ניתוק היחסים ביניהם. אבל רואים ביחסים המיוחדים של ידועים בציבור כאילו קיים הסכם הקובע אחרת.

בתחילה דרשו בתי המשפט הסכם מפורש דווקא כדי להעמיד את זכותה של האשה למזונות לאחר פירוד. בפסק דין מאוחר יותר, איפשר בית המשפט העליון לבסס את זכותה של אשה למזונותיה לאחר הפירוד גם על הסכם מכללא, אשר תוכנו משתנה, כמובן, על-פי נסיבותיו של העניין. כן נאמר כי בית המשפט מוכן לשקול, אם אין מקום להעניק לאשה, שסולקה מהבית המשותף באופן פתאומי, פיצויים על הנזקים, שנגרמו לה כתוצאה מהפרת חוזה משתמע, לפיו יש ליתן תקופת זמן סבירה להליכי פירוד שבין הצדדים”.

על רקע זה פסקו בתי המשפט המחוזיים ובתי המשפט לענייני משפחה מזונות לידועה בציבור, בהתבסס על המשפט האזרחי בכלל ודיני החוזים בפרט, כשחובה זו נגזרת מהמשמעות האזרחית שבית המשפט נותן למערכת היחסים שבין הצדדים. אכן, אם בתי המשפט מפעילים את הדין האזרחי לקביעת שיתוף נכסים בין ידועים בציבור, אין כל סיבה שלא להפעיל דינים אלה גם לעניין חובת המזונות.

כמובן שעל מנת לזכות במזונות על נסיבות העניין להיות כאלו המזכים במזונות, כגון מצב כלכלי קשה של האישה, מצב בריאות, אישה שאינה עובדת, פתאומיות הפרידה, משך החיים המשותפים ועוד. בכל מקרה ומקרה בית המשפט יפעיל שיקולי צדק, שוויון והוגנות וישקול אם צודק לפסוק לאישה מזונות.

עו”ד טלי אויזורוביץ משיבה בעיתון ידיעות אחרונות על שאלה בנושא חישוב דמי מזונות
שאלה: בעלי ואני החלטנו להתגרש ויש לנו ילד בן 6 שמתחיל השנה ללמוד בבית הספר. מה גובה המזונות שאקבל מבעלי? האם יש סכום מינימום שעליו לשלם? אילו עוד הוצאות יש לקחת בחשבון?

תשובה: בעת גירושין, הסכום המינמלי למזונות לילד עומד על 1250 ש”ח. זה הרף התחתון של מזונות קטינים ומדובר בצרכים בסיסיים שאין צורך להוכיחם.

לסכום זה יש להוסיף את המדור. המדור הוא  כל הוצאות הבית, כגון ארנונה, חשמל, כבלים, טלפון, ועד בית ועוד, או שכירות ומשכנתא. האב מחוייב לשלם לילד אחד30% מהוצאות המדור, או 40% לשני ילדים.

בנוסף, לסכומים אלו, האב משתתף גם במחצית הוצאות חינוך, אגרות, ספרים וכן מחצית גן וצהרון, אם יש. אימהות חד הוריות מקבלות גימלה חד פעמית מהביטוח הלאומי לצורך סל חינוך-ספרים ואגרות ואת הסכום זה מקזזים כמובן, מחלקו של האב בהוצאות החינוך.

חשוב לציין שככל שהאב בעל יכולת כלכלית, והכנסתו ורכושו רבים יותר כך יעלה סכום המזונות המינימלי, והכל תוך בחינת צרכי הילד. למשל: אם האב משתכר 10,000 ש”ח נטו לחודש, הוא יחוייב בסכום גבוה מהמינימום המוזכר.

יצויין כי גם אב שלא עובד כלל, ולא הוכיח נסיבות אובייקטיביות המונעות ממנו לעבוד, לא יוכל לפטור עצמו מחובת פירנוס ילדיו, בסכום המינימלי.

הפסיקה קבעה כי על האב להתאמץ עד קצה גבול יכולתו ואף להשכיר עצמו כפועל פשוט כדי שיוכל להזין את ילדיו. האב חייב לעבוד במשרה מלאה כדי שיוכל למלא את חובתו לתשלום מזונות ילדים.

שאלה: אני נשוי מזה שלוש שנים ולאחרונה הנישואים עלו על שירטון ואני רוצה להתגרש. אשתי אינה מתלהבת מהרעיון ורוצה לשקם את נישואינו.  אין לנו ילדים או רכוש ואני מעדיף לסיים את פרשת הנישואים כעת על מנת שכל אחד מאתנו יתחיל בחיים חדשים. אני מעדיף לסיים את פרשת הנישואים ללא תביעות והוצאות אל עורכי דין. מה עלי לעשות?

תשובה: במקרה זה בו אין לכם ילדים ורכוש רב משותף כדאי לפנות אל עורך דין מגשר אשר ינסח עבור שני הצדדים הסכם גירושין. הסכם הגירושים ניתן לאשר בבית הדין הרבני ולסיים את הנישואים ללא הוצאות כספיות גבוהות הכרוכות בהגשת תביעות לבתי משפט.

שאלה: מהם הסדרי הראייה המקובלים להורה הלא משמורן?

תשובה: להורה השני שאינו ההורה המשמורן, הזכות לבקר את הילדים ולפגשם. רצוי שאופן הסדרי הראייה יקבע על ידי הצדדים עצמם, באם הצדדים אינם מסוגלים להגיע להסכמה ביניהם לא באמצעות גישור ולא על ידי עורך דין  אזי הסדרי הראייה יקבעו על ידי בית המשפט או בית הדין.

מקובל מאוד שעובדת סוציאלית נכנסת לתמונה כאשר יש ויכוח על משמורת או על הסדרי הראייה, והמפגשים נקבעים בהתאם להמלצותיה המוגשות בתסקיר סעד.

במקרים מסויימים מבקש בית המשפט ביוזמתו, או על פי בקשת אחד הצדדים, חוות דעת של פסיכולוג מומחה גם לנושא המפגשים.

הסדרי הראיה המקובלים הם ביקור עד שני ביקורים באמצע השבוע – בשעות אחר הצהרים, בימים ובשעות קבועות, ובתנאי שהילד נלקח מהבית ומוחזר לבית לא יאוחר משעה 21:00, אם למחרת על הילד ללכת לבית הספר.

שבתות – אחת לשבועיים. בדרך כלל הילד נלקח טרם כניסת השבת ומוחזר במוצאי שבת.

חגים – נהוג לחלק את החגים בצורה מחזורית, כך שבמחזור של שנתיים יבלה הילד כל חג עם אחד מהוריו.

חו”ל – רצוי להסדיר כי הוצאת ילד לחו”ל תהא טעונה הסכמה מראש ובכתב של ההורה השני. הזוגות המחמירים דורשים ערבויות להשבת הילדים לארץ, ואף מוציאים, בהסכמה, צו עיכוב יציאה מן הארץ לילדים, על מנת למנוע הברחתם לחו”ל.

שאלה: מהי תסמונת הניכור ההורי ושלילת מסוגלות הורית?

תשובה: תסמונת הניכור ההורי או “סרבנות קשר” עוצבה על ידי ריצ’רד גרדנר, פסיכיאטר אמריקני. המדובר במקרים קיצוניים ביותר של הסתה קשה מצד האם, הגורמת לניתוק הקשר עם האב, ואז הופכים הילדים להיות “סרבני קשר”. הורה המונע קשר כזה איננו בעל מסוגלות הורית מאחר ואינו מודע לצרכי הילד ואינו רגיש להם ועל כן עדיף לילד לגדול אצל הורה שיאפשר קשר עם שני ההורים ולא ימנע קשר בינו לבין הורהו האחר. הסתה של אחד ההורים יכולה להביא לשלילת המשמורת שלו והעברתה להורה השני בשל אי מסוגלות הורית המתבטאת בחוסר יכולת לאפשר את הקשר עם ההורה השני.

צרו איתנו קשר עכשיו!