אימוץ ילדים – תנאים למתן צו אימוץ

על פי חוק האימוץ, קיימים מספר דרישות אשר בני הזוג חייבים לעמוד בהם לצורך אישור בקשת אימוץ ילדים. תנאים למתן צו אימוץ מפורטים להלן: ביצוע אימוץ – אימוץ יבוצע אך ורק על ידי צו של בית המשפט על פי בקשת המאמץ. לא מתאפשר ביצוע אימוץ בצורה פרטית. בית המשפט המוסמך לדון בבקשה הוא בית המשפט המחוזי. השופט נדרש בראש ובראשונה לשקול האם צו האימוץ הינו לטובת המאומץ. לבית המשפט סמכויות נרחבות מאד להחלטה, לדוגמא: האם להעניק צו אימוץ גם ללא הסכמת ההורים, להעביר את המועמד לאימוץ לרשות המאמץ עד להכרעה, לבדוק את פער הגילים בין המאמץ למאומץ. הסכמת מאומץ – נדרשת הסכמת המאומץ והוריו. באם הילד מסוגל להבין ולדבר, בית המשפט מחוייב להיות משוכנע כי המאומץ אכן מעוניין באימוץ ע"י המאמץ הספציפי שהגיש את הבקשה. לא מספיקה הסכמה כללית לאימוץ אלא הסכמה למאמץ ספציפי. במקרים מיוחדים בלבד, יכול בית המשפט להחליט על האימוץ ללא הסכמת המאומץ או ידיעתו זאת באם מתקיימים שלושת התנאים הבאים: המאומץ אינו יודע כי המאמץ אינו ההורה שלו, כל הסימנים מעידים על כך שהמאומץ מעוניין בהמשך הקשר עם המאמץ ושטובת המאומץ דורשת שלא לגלות לו את דבר האימוץ.

צו אימוץ – צו אימוץ ניתן לאשר לילד שלא מלאו לו 18 שנה. מטרת האימוץ היא להעניק לילד אווירה משפחתית חמה בבית ההורים ולכן מעל גיל 18 אין עוד צורך בכך. בית המשפט במקרים חריגים סוטה מהוראה זו.

תקופת מבחן – חייבת להיות תקופת מבחן של לפחות ששה חודשים בו המאומץ יהיה בביתו של המאמץ לפני מתן צו האימוץ.

חוק אימוץ – החוק מורה כי בדרך כלל האימוץ יהיה רק ע"י בני זוג נשואים. סטייה מכלל זו מותרת כאשר אחד מבני הזוג המאמצים הוא ההורה הביולוגי של הילד ובמקרה זה ניתן צו האימוץ למאמץ יחיד וכאשר אחד מבני הזוג נפטר.

אימוץ ופער גיל – פער גילים המינימלי בין המאמץ למאומץ יהיה 18 שנה.

אימוץ ודת – המאמץ והמאומץ נדרשים להיות בני אותה דת. מהוראה זו החוק לא מאפשר לסטות.

אימוץ – השרות למען הילד.

בנוסף לדרישות אלו, קיימים דרישות נוספות הנדרשות על ידי השירות למען הילד:

1. זמן ההמתנה הממוצע לביצוע אימוץ הוא שש שנים. ניתן לאמץ ילד שני ובתנאי שהזמן העובר בין האימוצים הוא לפחות שנה וחצי.
2. גיל המאמצים מוגבל בבקשה לאימוץ תינוק: גיל האישה לא למעלה מ 40 וגיל הגבר לא למעלה מ 46.
3. לזוג ההורים אסור שיהיה ילד ביולוגי משותף.
4. בני הזוג המאמצים צריכים להיות בעלי השכלה של לפחות שמונה שנים.
5. בני הזוג צריכים להוכיח שיש להם הכנסה קבועה.
6. בני הזוג צריכים להיות בריאים בנפשם ואינם חולים במחלות מסוימות שמונעות ביצוע האימוץ.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• פרסום מקרה פונדקאות
• תנאים למתן צו אימוץ

הפוסט תנאים למתן צו אימוץ הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

סוגי האימוצים הנהוגים בישראל מתחלקים לאימוץ של ילדים שאינם קרובי משפחה ואימוץ ילדי קרובים:

אימוץ של ילדים שאינם קרובי משפחה:

• אימוץ תינוק: סוג האימוץ הנפוץ ביותר הוא אימוץ תינוק (עד גיל שנתיים).
• אימוץ ילדים מעל גיל שנתיים בעלי צרכים מיוחדים: הכוונה לילד שעבר חוויות קשות אשר השאירו את חותמם עליו, על התנהגותו ועל התפתחותו. ההנחה היא כי לשנותיו הראשונות של הילד יש חשיבות מכרעת בהתפתחות הילדים ולכן ילד שלא טופל כראוי בתקופה זו יהיה בעל צרכים מיוחדים לאורך שנות חייו.
• אימוץ ילדים מתחת לגיל שנתיים הסובלים מבעיה בריאותית: פקיד סעד עם אישור של בית משפט יכול למסור ילד לאימוץ גם ללא הסכמת ההורים. שיקול דעתו של הפקיד הוא כי העניין אינו סובל דיחוי והנסיבות מחייבות מסירת הילד לאימוץ. במקרים אלו הילד עובר באופן מיידי למשפחה המאמצת ובמקביל מבוצעות בדיקות וחקירות של המצב אשר בסיומם בית המשפט מחליט האם הילד יוחזר להוריו הביולוגיים או יימסר לאימוץ.
• אימוץ ילדים הלוקים בתסמונת דאון או בעלי מום כלשהו.

אימוץ ילדים קרובים

הכוונה לקירבת דם. במקרה זה קיימים שלוש קבוצות עיקריות ונבדלות אחת מהשנייה לגבי מקרי האימוץ:

• אימוץ ילד על ידי בן זוגו של ההורה: מדובר בדרך כלל במקרה בו הורה הילד מתחתן עם בן/בת זוגו/זוגתו ובן/בת הזוג מבקש לאמץ את הילד על מנת ליצור מסגרת משפחת נורמלית. המחוקק מבחין בין המצבים הבאים:
  • אם שילדה ילד מחוץ לנישואין, והיא נישאת לאיש אשר רוצה לאמץ את הילד. הבעיה במצב זה שלצורך אימוץ נדרשת הסכמת האב הביולוגי וברוב המקרים האם טוענת כי זהות האב אינה ידועה.
  • ההורה הוא אלמן/אלמנה אשר מתחתן/מתחתנת עם בת/בן זוג אשר רוצה לאמץ את הילד. במקרה זה בשל היות הילד אלמן לא נדרשת כמובן הסכמה של ההורה השני.
  • ההורים הביולוגים התגרשו וההורה המחזיק את הילד מתחתן עם בן/בת זוג אשר רוצה לאמץ את הילד.
• במקרה זה, זהות ההורה השני ידועה ולכן נדרשת הסכמת ההורה השני לאימוץ, אלא אם בית המשפט מחליט אחרת.
• אימוץ ילד ע"י קרובים מתוך סולידריות משפחתית: סוג אימוץ זה מתקיים כאשר הילד מתייתם משני הוריו או מאחד מהם או כאשר האם ילדה ילד מחוץ לנישואים והיא מבקשת למסור אותו לאימוץ להורים שלה או לקרובים שלה.
• אימוץ ילדים ע"י קרובים חשוכי ילדים: בסוג אימוץ זה, ההורים אשר בדרך כלל הם משפחה מרובת ילדים מוכנים למסור את ילדם לאימוץ לקרובים שלא יכולים להביא לעולם ילדים מתוך סולדריות משפחתית או בשל מצב כלכלי קשה.

בתי המשפט מאשרים מקרי אימוץ מסוג זה רק במקרים ספורים בשל הוצאת הילד מחיק המשפחה לא בשל נימוק של דאגה לשלום הילד.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• פרסום מקרה פונדקאות
• סוגי אימוץ בישראל

הפוסט סוגי אימוץ בישראל הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בקשת אב למנוע העברת בתו לאימוץ לאור החלטת בימ"ש המחוזי שדחה את ערעורו והחליט כי הבת היא בת-אימוץ לאור חוסר מסוגלות המבקש והאם, הסובלים מסכיזופרניה כרונית.

ביהמ"ש העליון דחה את הבקשה ופסק כי: קיימות בעניין זה שאלות המסוגלות וטובת הקטינה, ועמדתם של כל הנוגעים בדבר כמעט פה אחד לטובת ההכרזה על הקטינה כבת אימוץ.

מאידך גיסא, האב אוהב את בתו. בסופו של יום אין זו מעשית אופציה שאינה הכרזת בר אימוץ, כאימוץ 'סגור', שכן 'אימוץ פתוח', דהיינו: המשך קיום הקשר בין האב לקטינה, אינו בגדרי טובת הקטינה.

מבחן המסוגלות הוא אובייקטיבי והשאלה היא האם ההורה מסוגל לכך. שלבים אלה נבחנו ע"י בתי המשפט הקודמים ביסודיות ואין בהם פגם. המדובר בחוסר מסוגלות שאין סיכוי לשינוי בה בעתיד הנראה לעין.

האב אינו מסוגל לדאוג כראוי לקטינה, עקב מצבו, ואין סיכוי של ממש לשינוי בכך.

אין לקשור זאת דווקא ב'תוית הסכיזופרן', ואולם, מצבו הנמשך של האב לאורך השנים אינו מאפשר לקבוע מסוגלות לגידול הקטינה, ובמיוחד כשהמדובר בקטינה שלגביה ישנם חששות מסוגים שונים, וצורך דחוף במציאת המסגרת המשפחתית הקבועה וההולמת בעבורה.

זכויותיהם של אנשים בעלי מוגבלויות הן נושא שיש להידרש אליו ברגישות והמחוקק נתן על כך דעתו.

בענייננו, אין מחלוקת באשר להיעדר יכולת לגידול הקטינה על ידי האב בעצמו, ומצב הקטינה אינו מאפשר תהליך ציפייה נוסף, ובכך מוכרע עניין המסוגלות.

באשר לטובת הקטינה, הרי שעיקרו הוא הצורך במשפחה יציבה שתעניק לה טיפול הורי יומיומי.

היחסים עם האב במצבו לא הבשילו למצב שבו ניתן יהא לומר שטובתה היא עמו. 'אימוץ פתוח' במקרה דנן איננו אפשרי, שכן אינטרס – העל הוא טובת הקטינה.

במכלול מכריעה כף המאזניים הנוגדת לאימוץ הפתוח במקרה דנן. הטעם לכך קשור בטובת הקטינה.

השיקול העיקרי בעד בדיקתו של קשר נמשך בין האב לבתו היה אהבתו לה והיותה חלק חשוב מעולמו, וההמשכיות הטבעית שאדם רוצה בה.

ואולם השיקולים שכנגד היו הסיכון הגנטי שבו מצויה הקטינה, המוערך ב- 40%, והרצון למנוע ממנה היקרעות בין שתי זהויות, שגם לאדם ללא מטען כזה וחששות כאלה אינה עניין פשוט.

כל אלה מטילים על בימ"ש אחריות כבדה במיוחד למנוע ממנה ככל הניתן זעזועים בעתיד.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• משמורת ילדים
• טובת הקטין
• ביטול חזקת הגיל הרך
• טובת הילד

הפוסט אימוץ פתוח ואימוץ סגור הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ