סוגי הנכסים לחלוקה במקרה של גירושין הם מגוונים-נכסי מקרקעין, בית המגורים, חשבונות בנק, חסכונות, חשבון ניירות ערך, נכסים פנסיוניים וסוציאליים, נכסיי קריירה, מוניטין, חברות ועסקים, מניות חברה, אופציות ועוד. לעיתים, מתעוררת מחלוקות כספיות בין הצדדים הקשורות להברחת נכסים שנעשתה בזמן הנישואין או בסמוך למשבר.

ההליך המשפטי מתנהל בשקיפות ויחשפו ויבחנו כלל חשבונות הבנק של כל צד ועורך דין בעל הבנה כלכלית, יגלה הברחות כספים שנעשו על ידי צד, בזמן הנישואין, ככל שנעשו.

הפוסט חלוקת הון ורכוש הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ראשית יצוין כי בע"מ 919/15 חל על כול יחס של זמני השהות ולא רק בזמני שהות שווים 7/7.

הורים יכולים במסגרת יישוב סכסוך ו/או באמצעות מו"מ בין עורכי דין או גישור להגיע להסכמות ולקבוע בעצמם את סכום המזונות. יש לאשר את ההסכם בבית המשפט למשפחה אשר יאשר את ההסכם וייתן לו תוקף של פסק דין תוך בדיקה אם ההסכם שומר על טובת הילד.

במזונות שנקבעים בפסק דין על ידי השופט יש להוכיח את צרכי הילדים, הצרכים תלויי השהות ואלו שאינם תלויי שהות, רמת החיים שבה חיו והיכולות הכלכליות של האב ושל האם מכול המקורות, את ההכנסות הפנויות וזמני השהות.

מזונות ילדים עד גיל 6

עד גיל 6 יסתכל בית המשפט ויבחין בין צרכים הכרחיים לצרכים מדין צדקה.

בתוך הצרכים יש לאבחן עוד בין צרכי ילדים שהם צרכים תלויי שהות כגון מזון, טואלטיקה וכו' וצרכים שאינם תלויי שהות כגון ביגוד, תספורת, נייד וכו' וכן הוצאות משתנות ולא צפויות כגון שיעורים פרטיים, רפואה וחינוך.

1. צרכים הכרחיים – הצרכים המינימאליים הדרושים לקיום: מזון, ביגוד, הנעלה. בית המשפט קבע את סכום המזונות המינימליים על 1,500 ₪ לחודש. זהו סכום שלא צריך להביא ראיות כדי להוכיח אותו. לסכום זה נוסף המדור – הוצאות הבית ארנונה, מים חשמל, כבלים או שכירות או החזרי משכנתא, 30% מהם לילד אחד, 40% לשני ילדים.
2. צרכים מדין צדקה – אלו הם הצרכים מעבר לצרכים ההכרחיים ועד לרמת החיים בה הורגלו הקטינים. למשל: חוגים, ביגוד יוקרתי, מותגים, מסעדות, נופשים, רכב ונסיעות, דיור ברמה גבוהה-בוילה, למשל, שכירות או משכנתא גבוהה ועוד.

הוצאות רפואיות והוצאות עבור גן וצהרון עבור ילדים מתחת לגיל 6 יחלקו האב והאם באופן שווה.

כמה מזונות ילדים משלמים בגירושין לילד מתחת לגיל 6 במשמורת משותפת וזמני שהות שווים?

חישוב שיעור מזונות הילדים עד גיל 6 הוא: 1,200 עד 1,600 ש"ח מזונות מינימליים לילד בתוספת מדור ( 30 אחוז לילד אחד משכירות או משכנתא) ובתוספת מחצית ההוצאות החריגות-חוגים, גן, צהרון, קייטנה ורפואה.

כאשר זמני השהות שווים נוצר עוול לאבות אשר משלמים לאם דמי מזונות על חודש שלם בעוד במחצית החודש הם משלמים לילד את אותם מזונות וכך נוצר כפל תשלום.

לכן עדיין במקרה של זמני שהות שווים מתחת גיל 6, ניתן לטעון להפחתה בשל זמני השהות השווים (או בשל כול יחס שהוא של זמני שהות) את רכיב הצרכים שהם תלויי שהות כגון מדור ומזון בשל המימון הישיר של האב את הילדים בזמן שהם איתו. במקרה של ילדים מתחת לגיל 6 כאשר זמני שהות שווים או כמעט שווים בחלוקת זמני השהות 8/6, ובכול דרך אחרת של אחריות הורית, הרי שהאב משלם ישירות את המזון המדור, מתנות, צעצועים, בילויים וכו' בזמן שהילדים איתו ומכאן חשוב שעורך דין גירושין יבקש הפחתה בכתב ההגנה למזונות בשל יחס זמני השהות (מימוש חובתו למזונות נעשה למעשה בזמן שהילד עימו ישירות לילד במקום לאמא) ולא בשל יחס ההכנסות שאינו רלוונטי לילדים מתחת לגיל 6. גם בית המשפט נהג להפחית בין 25% ל 50% מסכום המזונות והמדור כפי ההלכה ששררה טרם הלכת בע"מ 919/15.

מזונות ילדים מעל גיל 6

כול טווח המזונות החל מהשקל הראשון הוא מדין צדקה

במזונות מדין צדקה – שווים האם והאב וישתתפו באופן יחסי להכנסות הפנויות מכלל המקורות. עד להלכת המזונות החדשה מאת בית המשפט העליון נהוג היה כי החל מגיל 15 כל טווח המזונות הוא מדין צדקה (החל מההכרחיים ועד לרמת החיים בה הורגלו הקטינים). זאת אומרת חלוקה שוויונית בין ההורים. כיום לאחר הלכת בע"מ 919/15 החדשה החל מגיל 6 כול טווח המזונות הוא מדין צדקה.

בילדים מעל גיל 6, מתוך כלל הצרכים (אשר כולם נחשבים מדין צדקה) תעשה אבחנה: 1. צרכים שהם תלויי שהות(מזון, צעצועים וכו') יערך חישוב דו שלבי: תחילה חלק ההורה בצרכים לפי יחס ההכנסות ולאחר מכן חלקו כפי שהוא נושא בו בפועל לפי זמני השהות והפער בין השניים הוא סכום המזונות שצריך הורה אחד להעביר לשני. 2. צרכים שאינם תלויי שהות (ביגוד הנעלה נייד וכו)-ישולמו לפי יחס ההכנסות הפנויות של ההורים 3. ההוצאות המשתנות הבלתי צפויות(רפואה, חינוך)– יחלקו בהם ההורים לפי היחס בין הכנסותיהם.

הוצאות רפואיות והוצאות עבור צהרון וחינוך עבור ילדים מעל גיל 6 יחלקו ההורים כפי יחס שיעור הכנסותיהם.

הפוסט מזונות ילדים הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

"אפוטרופסות" היא הסמכות להחליט החלטות הקשורות לחיי הקטין והיא נשארת לשני ההורים באופן שווה ללא קשר למשמורת וההחזקה הפיזית (כגון: בריאות, חינוך, מקום מגורים ועוד).

משמורת ילדים וזמניי השהות, יכולים להיקבע לאחר משא ומתן בין הצדדים במסגרת הסכם הגירושין או על ידי בית המשפט בפסק דין. בתי המשפט נעזרים בחוות דעת של פקידת סעד לסדרי דין מהרווחה או מומחה מתחום הפסיכולוגיה שבית המשפט ממנה מטעמו. החלטה בדבר משמורת ילדים לעולם אינה סופית וניתן לפתוח אותה מחדש בכל עת עם היוצר שינוי נסיבות המצדיק בחינה מחדש של טובת הילד.

הפסיקה בעניינם של קטינים הינה בהתאם לטובת הילד. משמעות עקרון "טובת הילד" היא שמירה על בריאותו הגופנית, הנפשית וסיפוק צרכיו הגופניים, החומריים והנפשיים של הילד. מונח זה הורחב לעיקרון "זכויות הילד". משמעותו היא שהילד הוא ייצור אוטונומי בעל זכויות ואינטרסים עצמאיים משל הוריו כאשר ההגנה החוקתית מגיעה לו. לילד יש זכויות ככל אדם בגיר כגון: חופש התנועה, הדת והביטוי וכן זכויות מאת הוריו כגון: חינוך, בריאות, שמירה על רכושו, זכותו להדרכה וייעוץ מן ההורים והשתתפות בהחלטות הנוגעות לחייו.

"חזקת הגיל הרך" על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובעת הנחה מקדמית לפיה ייטב לילד/ה להיות בחזקת אמו לפחות עד הגיעו לגיל שש מאחר ובגיל זה זקוקים הילדים לטיפול ולהשגחה צמודים ועל כן מקומם הטבעי הוא אצל האם. אולם חזקה זו ניתנת לסתירה. כיום, קיימים מקרים רבים בהם אבות ואמהות חולקים משמורת ילדים משותפת מתחת לגיל שש.

התחשבות ברצון הילד יכולה לבוא בין השיקולים שבית המשפט ישקול בקובעו מי יהיה ההורה המשמורן אולם התחשבות בדעתו תעשה בדרך כלל לגבי ילד בגילאים 13-14 ואילך.

בית המשפט מחויב בשמיעת הקטין טרם מתן החלטה בעניינו. מדובר בשיחה בלתי פורמאלית, המתרחשת בלשכתו של השופט ללא נוכחות ההורים. בשיחה בוחן השופט את רצון הילד, מהי מידת השכנוע שלו והאם הופעלה על הילד השפעה לא הוגנת אשר הובילה אותו לרצון האמור.ככל שהילד מבוגר יותר כך גוברת הנטייה לתת משקל לרצונו. התעלמות מרצונו או דעתו מוצדקת בעיקר כאשר הילד רוצה בדבר שהוא על פניו לרעתו או כשיש בסיס להניח שדבריו אינם משקפים את רצונו האמיתי.

משמורת משותפת

כיום, יותר ויותר נוטים בתי המשפט לפסוק משמורת משותפת במצב בו האב רוצה בכך וזאת לאחר קבלת חוות דעת פסיכולוג הנערכת לשני ההורים. במשמורת משותפת, זמני השהות המקובלים הם פעמיים בשבוע מסיום המסגרות החינוכיות ועד למחרת בבוקר אז יוחזרו ישירות למוסד החינוכי, וכל סופ"ש שני כולל מוצ"ש ועד ליום ראשון, עת יוחזרו הילדים ישירות למוסד החינוכי בו הם לומדים. כן יום נוסף באמצע השבוע, בשבוע בו הילדים אינם שוהים עם ההורה בסוף השבוע, באופן שעל פני טווח של שבועיים הילדים לנים אצל כל הורה 7 ימים. אולם ייתכן כי גם אם הפגישות באמצע השבוע הן ללא לינה או אם הילדים חוזרים במוצ"ש לבית אימם, עדיין יכולה המשמורת להימצא בטווח של המשמורת המשותפת.

בשנים האחרונות, התפתחה והתגבשה גישה חדשה אשר מבקשת לדחוק את התפיסה המשפטית העוסקת בקביעת הורה משמורן ובמקומה להנחיל עקרונות משפטיים חדשים אשר מתבססים על מודל של אחריות הורית, על רקע שאיפה לאחריות הורית משותפת המביאה לידי ביטוי את האפוטרופסות המשותפת שנקבעה בחוק הישראלי.

מודל זה מתבסס על ממצאי מחקרים שהצביעו על חשיבות תפקידם של שני ההורים בהתפתחות ילדיהם. חשיבות שהופכת למשמעותית עוד יותר כאשר ההורים מתגרשים. מסקנותיהם של אותם מחקרים היו שככל שאבות היו מעורבים בחיי ילדיהם וניתנה להם הזדמנות להעניק לילדים תמיכה רגשית ובטחון והם סייעו במתן מענה לצרכיהם הלימודיים, התפקודיים והחברתיים, אותם קטינים תפקדו ברמה חברתית טובה יותר והסתגלו למצב שנוצר בעקבות הגירושין, טוב יותר מאלו שלא זכו בשני הורים תומכים ושותפים לגידולם.

זמניי שהות והסדרי ראיה

בהעדר משמורת משותפת, הסדרי הראיה המקובלים הם ביקור עד שני ביקורים באמצע השבוע בשעות אחר הצהרים, בימים ובשעות קבועות. בדרך כלל, הילד נלקח מבית האם ומוחזר לבית האם לא יאוחר מהשעה 21:00. בשבתות ישהה עם אביו אחת לשבועיים, בדרך כלל הילד החל מלפני כניסת השבת ועד למוצאי שבת.

חגים – נהוג לחלק את החגים מחצה במחצה בצורה מחזורית כך שבמחזור של שנתיים יבלה הילד כל חג עם אחד מהוריו.

חופש הגדול – נהוג לחלק שווה בשווה בין ההורים את התקופה בה אין קייטנה לקטינים ולהשאיר את זמניי השהות הרגילים כל עוד מתקיימות מסגרות חינוכיות לילדים בחופש הגדול.

חו"ל – רצוי להסדיר כי הוצאת ילד לחו"ל תהא טעונה הסכמה מראש ובכתב של ההורה השני ואת תקופת החופשה. הזוגות המחמירים דורשים ערבויות להשבת הילדים לארץ ומוציאים צו עיכוב יציאה מן הארץ לילדים על מנת למנוע הברחתם לחו"ל.

תסמונת הניכור ההורי ושלילת מסוגלות הורית

תסמונת הניכור ההורי או "סרבנות קשר" עוצבה על ידי ריצ'רד גרדנר, פסיכיאטר אמריקני. המדובר במקרים קיצוניים ביותר של הסתה קשה מצד האם, הגורמת לניתוק הקשר עם האב, ואז הופכים הילדים להיות "סרבני קשר". הורה המונע קשר כזה איננו בעל מסוגלות הורית מאחר ואינו מודע לצרכי הילד ואינו רגיש להם ועל כן עדיף לילד לגדול אצל הורה שיאפשר קשר עם שני ההורים ולא ימנע קשר בינו לבין הורהו האחר. הסתה של אחד ההורים יכולה להביא לשלילת המשמורת שלו והעברתה להורה השני בשל אי מסוגלות הורית המתבטאת בחוסר יכולת לאפשר את הקשר עם ההורה השני.

הפוסט משמורת ילדים וזמני שהות הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

המטרה הראשית של אמנת האג היא ליצור הליך מהיר של החזרת ילדים למקום מגוריהם המקורי ללא צורך בהליך משפטי מורכב. בבסיס האמנה עומד עקרון טובת הילד אשר נפגע כתוצאה ממקרים של חטיפת ילדים.

אמנה האג נולדה בשנות השבעים בהם החלה עליה משמעותית במקרים של חטיפת ילדים בין מדינות. בשנים אלו עלה מספרם של מקרי גירושין, מעברי מדינות של אנשים וכן התחבורה התקדמה בצורה משמעותית.

הקהילה הבינלאומית החליטה לקבוע מנגנון אשר ימזער את התופעה. ככל שהאמנה תאומץ על ידי מספר רב של מדינות כך ניתן יהיה לאכוף אותה בצורה אפקטיבית. ואכן, האמנה התקבלה על ידי מספר רב של מדינות כולל כמעט כל מדינות אירופה ואמריקה ומספר נמוך של מדינות אסיה ואפריקה כולל ישראל.

כיצד פועלת אמנת האג?

כל מדינה הקימה גוף אשר אחראי לעקוב אחר חטיפות הילדים במדינה, לדווח עליהם ולהחזירם למדינתם. התנאים להחזרת ילדים חטופים למדינתם הם:

• החטיפה הינה הפרה של משמורת ילדים, גם אם לא נקבעה משמורת רק אצל הורה מסוים ושני ההורים מתחלקים במשמורת הילד.
• הגורם אשר דורש להחזיר את הילד הינו ההורה השני אשר חולק עם ההורה החוטף במשמורת הילד.
• כאשר הילד החטוף עובר ממדינה חברה באמנת האג למדינה אחרת שגם כן חברה באמנה.
• הילד החטוף בן פחות מ 16 שנים.

החריגים להחזרת הילד הינם:

• הילד בוגר ומסרב לחזור למקום מגוריו המקורי.
• ההורה המשמורן ויתר על ההחזרה.
• החזרת הילד תעמיד אותו במצב בעייתי מאד בהיבט פסיכולוגי, נפשי.

סוגיה מורכבת אשר נידונה רבות בפסיקה הינה האם בוצעה הפרה של זכויות המשמורת. מקרה פשוט הוא כאשר נחטף הילד מידי ההורה בעל משמורת הילדים, המקרים המורכים הינם כאשר החטיפה בוצעה על ידי ההורה בעל המשמורת או במקרים בהם לא נקבע משמורת לאחד ההורים.

כיצד מבוצעת הפנייה להחזרת ילד חטוף?

כאמור, מטרתה של אמנת האג הנה השבת ילדים חטופים להוריהם. לשם כך, נדרש לפנות לגוף במדינה בה התגורר הילד אשר אחראי על נושא חטיפת ילדים ולהעביר אליו כל מידע אשר יסייע לו באיתור הילד: גיל, מידע על ההורה החוטף, מידע על מיקום הימצאו המשוער, החלטות הנודעות לנושאי משמורת הילדים ועוד.

הפוסט אמנת האג הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בהסכם ממון, נקבעים הסדרי ממון מפורטים לגביי נכסים שנצברו לפני הנישואין ונכסים שיצברו במהלך הנישואין. ללא הסכמי ממון, חל הדין הישראלי, הכולל את חוק יחסי ממון ואת פסיקת בתי המשפט. לעיתים, פסיקת בית המשפט, הפוכה לקבוע בחוק יחסי ממון. לדוגמא: החוק קובע כי רכוש הנצבר במהלך הנישואין משותף ואילו רכוש מלפני הנישואין ורכוש שהתקבל במתנה או בירושה, איננו משותף. בניגוד לחוק, פסיקת בתי המשפט קבעה, בנוגע לדירת מגורים, כי בנסיבות מסוימות, ובהיעדר הסכם ממון הקובע במפורש אחרת, ניתן לשתף את בן הזוג, גם אם מדובר בדירה שנרכשה לפני הנישואין.

הסכם ממון אין פירושו שלא תאהבו את בן הזוג לנצח אלא פירושו הבנה מעשית כי ההיבטים הקשורים לאהבה ולרכוש עשויים להיות מסובכים, וכי ברצונכם להגן על נכסיכם ולמנוע סכסוך משפטי קשה, באם הנישואין יעלו על שירטון.

הסדר רכוש חייב לתרום לוודאות ולביטחון של כל צד במהלך הנישואין, כאשר כל צד יודע, מה צפוי לו מבחינה כלכלית, במקרה של גירושין. הסכם ממון הוגן, חייב לצאת מנקודת המוצא כי חיי נישואין מושתתים על שיתוף כלכלי בין בני הזוג בין אם אחד מבני הזוג, מצוי בקריירה משגשגת ואילו השני עסוק בניהול משק הבית וגידול ילדים.

יחד עם זאת, הביטחון של בני הזוג בנישואין אינו חייב להיבנות על שיתוף כלל הנכסים דווקא, אלא יכול להיבנות על ידי ההחלטה איך תהיה חלוקת הרכוש במקרה של פקיעת הנישואין. חלוקה, המושתתת על השגת ביטחון כלכלי, לכל צד, בנקודת היציאה מחיי הנישואין.

הסכם טרום נישואין, יש לאשר אצל נוטריון או רשם נישואין או בבית המשפט לענייני משפחה. הסכם ממון שנערך לאחר הנישואין, חייב להיות מאושר בבית המשפט לענייני משפחה בלבד.

הליך אישור ההסכם בפני בית משפט לענייני משפחה, הינו הליך פשוט ומהיר. שני בני הזוג מתייצבים בבית המשפט למשפחה בפני השופט. השופט מקריא את ההסכם לצדדים, מברר אם בני הזוג מבינים את ההסכם ואם חתמו עליו ברצון חופשי. לאחר שנחה דעתו, מאשר השופט את ההסכם בהתאם להוראות חוק יחסי ממון. מדובר בהליך חשוב, בלעדיו אין תוקף להסכם הממון. ההליך נועד למנוע טענות עתידיות כנגד ההסכם במטרה לבטלו, טענות כגון, עושק, לחץ וכפייה.

חשיבות עריכת צוואה בנוסף להסכם ממון

חוק הירושה, הוא החוק שחל לאחר פטירה. חוק יחסי ממון או הסכם הממון קובע את השתייכות הרכוש למי מבני הזוג בעודו בחיים. חוק הירושה קובע איך יחולק אותו הרכוש שהיה שייך למנוח בחייו, מיד לאחר פטירתו. חוק הירושה קובע כי בן הזוג יורש את רכושו של בן הזוג המנוח יחד עם הוריי הנפטר כשאין למנוח ילדים או יורש יחד עם ילדיי הנפטר כאשר נולדו לבני הזוג ילדים. אם בן הזוג מעוניין בהסדר שונה מהקבוע בחוק הירושה, עליו לערוך צוואה בה יצווה את רכושו כראות עיניו לאחר פטירתו. החלוקה האמורה בצוואה גוברת על החלוקה שקובע חוק הירושה.

הפוסט הסכם ממון וגירושין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

זכויות הידועים בציבור

לידועים בציבור זכויות חוקיות שונות בחוקים רבים. ידועה בציבור של בן זוג שאינו נשוי לאחרת זוכה לרשת את בן זוגה בירושה על פי דין כאילו הייתה אשתו, בהתאם לפסיקה ידועה בציבור זכאית בתנאים מסוימים למזונות משקמים מבן זוגה. על ידועים בציבור חלה חזקת השיתוף שמשמעותה כי הרכוש שנצבר במשך החיים המשותפים הוא רכוש משותף ומתחלק ביניהם בחלקים שווים גם אם הוא רשום על שם אחד מהם וזאת כל עוד אין ראיות שהתכוונו אחרת. חזקת השיתוף חלה על נכסים משמשים את בני הזוג לחיי היום יום (כגון: מטלטלין, רכב, דירת מגורים) וכאמור כל עוד לא נסתרה החזקה ואילו על נכסים אחרים יש להוכיח כוונה מיוחדת לשיתוף. במקרה של חיים ארוכים יחד יש נטייה לקבוע כי דירת המגורים היא משותפת גם אם נרכשה מלפני הקשר (והיא נבדלת בכך מרכוש עסקי שנרכש לפני תחילת הקשר). במקרה כזה הנטל הוא על הנתבע להפריך חזקה זו.

הסכם ממון וצוואה

מומלץ לידועים בציבור לערוך הסכם ממון ביניהם אשר יקבע את מערך הזכויות והחובות של כל אחד באופן שיגביר את הוודאות של כל צד במקרה והקשר יסתיים. את ההסכם מומלץ לאשר בבית המשפט למשפחה וליתן לו תוקף של פסק דין. כן מומלץ לערוך צוואה המורה מה יעשה ברכושו של כל צד לאחר פטירתו חו"ח. זאת בייחוד אם מדובר בפרק ב' כאשר לכל צד ילדים משלו. יש לזכור כי היורשים נכנסים בנעליו של בן הזוג וזכותם לתבוע זכויות רכושיות בשמו. הסכם ממון וצוואה יסירו החשש וימנעו תביעות עתידיות אלו מאחר והם קובעים את הבעלות ברכוש ואיך הרכוש יחולק.

הפוסט ידועים בציבור הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

במקרה בו בני זוג חיו חיי נישואין תקינים ובהם הבעל צבר נכסים על שמו והאישה טיפלה בילדים ובמשק הבית, במות הבעל רשאית האישה לתבוע את זכויותיה לפי הלכת השיתוף במחצית מנכסי הבעל.

באם באותו מקרה לעיל אך הפעם האישה נפטרה, כעת יכולים לבוא יורשי האישה ולתבוע את הבעל על מחצית הנכסים הרשומים על שם הבעל על פי הלכת השיתוף, כאילו היא בעצמה הייתה תובעת זאת בעודה בחיים.

בית המשפט לא הכריע לגבי משך הזמן אשר עומד לבן הזוג להגיש את תביעת ההכרה בנכסי בן הזוג שנפטר. לעיתים, טענת ההתיישנות אינה תקפה וכל מקרה נבדק לגופו.

היקף העזבון של בן הזוג יקבע לאחר הגדרת הנכסים אשר עומדים לשיתוף בין בני הזוג, כלומר ראשית נדרש לקבוע אילו נכסים של שני בני הזוג משותפים ולאחר מכן לחלקם בשתיים, להעביר לבן הזוג שנותר בחיים את חלקו והיתרה תיחשב לעזבון עליו יחולו דיני ירושה.

דיני משפחה עומדים מעל לחוק הירושה, כלומר ראשית יש לנהוג על פי יחסי הממון בין איש לאישתו לאחר מכן לפעול על פי חוק הירושה. הזכות של בן הזוג הנותר בחיים עומדת לפני ביצוע צו הירושה של הנפטר.

הפוסט ירושה וצוואות הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

אין ספק שהדרך הטובה ביותר לסיים נישואין – עבורך ועבור ילדך – היא בהסכם גירושין. להסכם גירושין ניתן להגיע בדרך של גישור ומו"מ שמנוהל על ידי עורכי הדין או בדרך של גישור בין הצדדים אותו ינהל מגשר מוסמך בגישור משפחתי. הסכם גירושין יש לאשר בבית המשפט שיעניק לו תוקף מחייב של פסק דין.

ניהול מו"מ לשם הגעה להסכם גירושין

כדי להגיע להסכם גירושין הוגן, בדרך יעילה ומקצועית, ללא ויכוחים ומתחים מיותרים, מנהלים עורכי הדין של הצדדים מו"מ מקצועי, המבוסס על הידע המשפטי ועל מומחיותם בתחום דיני המשפחה, ומגבשים הסכם הכולל את כל הנושאים שבמחלוקת. הצדדים יידרשו להתנהל בשקיפות זה כלפי זה, ולהציג מסמכים בנוגע לרכוש ולהכנסות וכן לחסכונות ולזכויות הסוציאליות. יידרשו מומחים כגון שמאי מקרקעין להערכת שווי נדל"ן, אקטואר לחישוב זכויות סוציאליות או רו"ח להערכת שווי חברה, עסק, מניות או מוניטין ונכסיי קריירה. היתרון הגדול במו"מ בין עורכי דין הוא שכל צד מיוצג ומקבל ייעוץ משפטי שוטף ורציף.

גישור

עוה"ד טלי אויזרוביץ הינה מגשרת מוסמכת בגישור משפחתי. הגישור הוא תהליך וולונטרי אשר מטרתו לחדש את ההידברות בין הצדדים ולהובילם להסכם גירושין, באמצעות פתרונות שהצדדים עצמם מעלים. המגשר אינו שופט או בורר אלא עוזר לצדדים להידבר ביניהם, להקשיב זה לזה תוך שימוש בכלי השיקוף, קידום הדיאלוג ועזרה במציאת האינטרסים המשותפים לצדדים. במהלך הגישור, יידרש כל צד לקבל ייעוץ משפטי חיצוני, שכן המגשר אינו מייעץ למי מבני הזוג. המפגש הראשון יתחיל בתיאור תהליך הגישור, הכולל פגישות נפרדות עם כל אחד, ופגישות משותפות, פגישות ללא עורכי דין ופגישות בליווי עורכי הדין של כל צד. בפגישה הראשונה, משוחחים על החוקים ועל העקרונות של הליך הגישור. הצדדים מסכימים לתהליך הגישור וחותמים על הסכם לקבלת כללי הגישור לפני התחלת התהליך. בהסכם מודגש האופי הוולונטרי והחשאי של ההליך.

גישור חובה

בסכסוך משפחתי, תפתח כל תביעה בהליך מקדמי ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית. ההליך מתחיל בהגשת בקשה ליישוב סכסוך לבית הדין או לבית המשפט בהתאם להוראת שעה חדשה בשם: חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה–2014, שתיכנס לתוקף החל מיום 17/7/16. המשמעות היא שהצד שהגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך הוא זה הבוחר את הערכאה אשר תדון בתיק במידה והגישור לא יצלח. אין כל אפשרות להגיש תביעה לבית המשפט או לבית הדין לפני הגשת בקשה ליישוב סכסוך לערכאה שיפוטית(בית המשפט או בית הדין הרבני). סעדים זמניים דחופים כגון עיכוב יציאה ועוד כאלו שיקבעו בתקנות ניתן יהיה להגיש לבית המשפט בכל עת. לאחר הגשת הבקשה, הצדדים יוזמנו ליחידת הסיוע שליד בית המשפט למשפחה או בית הדין הרבני, ל- 4 פגישות לצרכי גישור. הגישור הוא גישור חינם שיתבצע על ידי עובדות סוציאליות של יחידת הסיוע ללא עורכי דין. מומלץ לקבל ייעוץ משפטי במהלך הגישור וכן לערוך את הסכם הגירושין על ידי עורך דין בעל ניסיון ופרקטיקה בדיני משפחה. יחידת הסיוע יכולה לקיים מספר קטן יותר של פגישות לפי שיקול דעתה. הפגישות יתקיימו תוך 45 יום וניתן להאריך התקופה ב- 15 ימים נוספים. בתום 10 ימים מסיום הגישור, יודיעו הצדדים אם ברצונם להמשיך בגישור או להעבירו ליישוב סכסוך בדרך אחרת או לסיימו ובתוך 15 ימים נוספים רשאי מי שהגיש את הבקשה להגיש תביעה לערכאה שיבחר.

הפוסט גישור הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ