מובא כדוגמא להליך משפטי בתחום התנגדות לצוואה בו נדון נוסח הצוואה עצמה האם הוא מייצג את רצון המת.

ניסוח הצוואה בוצע באופן הבא: "אני מבקש כי שלושת ילדי ישלמו לבת זוגתי סך של 200,000 ₪, כמו כן במשך השנה הראשונה לאחר לכתי ישלמו מדי חודש 4000 ₪".

הבנים של המנוח העבירו לבת הזוג סכום של 48,000 ₪ אבל לא העבירו את הסכום החד פעמי של 200,000 ש"ח.

הטענה של הנתבעים היא כי ביתר סעיפי הצוואה נקט המנוח בלשון ברורה וחד משמעית ולא שילב את המילים מבקש אני.

בפירוש צוואה על פי חוק הירושה – הפירוש מבוצע כפי שהוא משתמע מתוך הצוואה ובמידה ולא מובנת המשמעות אזי כפי שהיא משתמעת מהנסיבות. צוואה בעלת מספר פירושים – מעדיפים את הפירוש המקיים אותה ולא זה שמבטלה.

הטענה אשר עמדה בפני בית המשפט בנושא ירושה זה הוא מה היה רצון המנוח – האם הוא הותיר בניו את ההחלטה ושיקול הדעת בדבר העברת הכסף לבת זוגתו. בית המשפט שמע את עורך הדין לירושה שערך את הצוואה, שמע את התובעת (בת הזוג) ואת ילדי המנוח וקבע כי הוא דוחה את התביעה וכי הסכום של ה 200,000 ₪ לא יעבור לבת הזוג.

הנימוק לכך בפסק הדין הוא כי כל הצוואה מנומקת בלשון ציווי ובאם המנוח היה דורש את העברת הסכום היה נוקט באותו לשון, יתר על כן הכוונה שלו היתה כי 200,000 ₪ יועברו מהכספים הפרטיים של ילדיו ולא מעזבונו ולכן נקט בלשון בקשה.

מסקנה מפסק דין זו היא חשיבות ניסוח הצוואה בלשון ברורה לכל אורכה כך שתהיה חד משמעית בדבר רצון המנוח. רצוי מאד כי ניסוח הצוואה יעשה ע"י עורך דין מומחה בעריכת צוואות ודיני ירושה כך שתובטח מהימנותה. השימוש במילה בקשה לא רצוי, כפי שמובא ממקרה זה. נדרש להשתמש בשפת הציווי ולהקפיד על אחידות בהתנסחות לכל אורכה. במקרה דנן, עורך הדין שניסח את הצוואה היה צריך לכתוב במפורש כי הכספים ש"ביקש" המנוח שיועברו לבת זוגתו הוא התכוון לכספים הפרטיים של ילדיו.

הפוסט פרשנות לצוואה – לשון בקשה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

הליך להתנגדות לצוואה הינה התחום המרכזי בדיני ירושה. במקרה בו הינך חושב כי הצוואה שהותיר המנוח/מנוחה אינו מייצג נאמנה את רצונם, עצם קיום הצוואה עדיין אינו מהווה הפסוק האחרון. קיימות סיבות מגוונות להתנגדות לצוואה אשר יכולה להוות עילה מספקת לפסילתה.

תביעה להתנגדות לקיום צוואה אשר מוגשת על ידי עורך דין המומחה בהתנגדות לצוואות יכולה להיות מוגשת מהמקרים הבאים:

• צוואה עם פגמים
• צוואה אשר אינה משקפת נכונה את רצון המנוח
• צוואה הנערכת תחת השפעה בלתי הוגנת (איומים, לחץ, השפעת סם/אלכוהול וכד')
• אחד הנהנים בצוואה היה שותף לערכיתה או היה עד לחתימתה
• קיימת צוואה אחרת של המנוח שנערכה במועד מאוחר יותר

כלומר נוכל לחלק את הסיבות לביטול צוואה לשתי תתי קבוצות:

• קשורות למוריש עצמו – המוריש לא הבין בצורה מלאה את היקף הרכוש העומד לרשותו וכן את המשמעות בהעברת הרכוש לקרוביו – כלומר הוכח כי לא גמרה דעתו של המוריש בירושה שהוא משאיר, היתה השפעה בלתי הוגנת על המוריש בניסוח הצוואה או מעורבות לא תקינה של אחד הנהנים ממנה. חוות דעת רפואית אשר מעידה על אי כשירות המוריש (לדוג' שהמוריש היה חולה בדמנציה בעת עריכת הצוואה או מחלות דומות שמעידות על אי צלילות דעתו).
• קשורות לצוואה עצמה – ניסוח לא מקצועי שלא נעשה על ידי עורך דין המומחה בדיני ירושה ובעיות בניסוח הצוואה אשר יכול להיות עילה מספקת לפסילתה. כלומר הצוואה לא נערכה על פי התקנות של חוק הירושה. קיום עדים או במידה והם לא היו כשירים כדין במועד עריכת הצוואה, עצם הכתב עצמו של הצוואה (באם הצוואה כתובה בכתב יד אזי נדרש שתכתב כולה בכתב ידו של המנוח) או פגמים צורניים אחרים (תאריך, חתימה).

הליך ההתנגדות לצוואה הינו מההליכים המורכבים ביותר בתחום המשפט בעיקר בשל העובדה כי העד המרכזי בתיק אינו בין החיים.

משרד עורכי דין קורן-אויזרוביץ עסק בעשרות רבות של תיקים מוצלחים בנושא. עורכת דין טלי אויזרוביץ הינה בעלת ניסיון, ידע ותחכום הנדרש לגבש אסטרטגיה נכונה לכל מקרה בפני עצמו.

הליך התנגדות לצוואה מבוצע על ידי הגשת בקשת התנגדות לצו קיום צוואה לרשם הירושות. נטל ההוכחה לפסילת צוואה מוטלת על המתנגד לקיומה.

הפוסט התנגדות לקיום צוואה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

הורים אשר רוצים להעביר נכסים ברשותם לילדיהם הנשואים יכולים להעביר להם את הנכס כמתנה. החוק מתיר זאת (חוק המתנה מ 1968). רצוי להעביר את המתנה על ידי הסכם אצל עורכי דין בתחום דיני משפחה וירושה אשר מומחים לנושא. בהסכם ניתן לקבוע את הנסיבות בהעברת המתנה – מתי מועברת המתנה, מה קורה עד אז (האם הנכס נשאר בהשכרה לדוג'), האם ניתן למכור את המתנה בלי קבלת רשות לכך וכד'. בהסכם ניתן לקבל מה מקבל בחזרה נותן המתנה לדוג' מה קורה בעת שנותן המתנה מגיע לגיל זקנה. כמו כן בהסכם ניתן לקבוע את התנאים בהם הענקת המתנה תתבטל, זאת באם לא היא לא ניתנה עדיין בפועל (לדוג' הדירה עדיין לא נרשמה בטאבו). ככל שההסכם יהיה מדויק וברור כך קטן הסיכוי כי הוא יגיע לערכאות ובית המשפט יצטרך לתת בו פרשנות.

על פי החוק הצדדים לא מחויבים להסדיר את העברת המתנה בהסכם כתוב. אולם הוכחת הכוונה ואופן המימוש בהסכם בעל פה מורכבת ועלולה להגיע לחצרות בית המשפט, במיוחד כאשר בני הזוג שקיבלו את המתנה מצויים בהליכי גירושין.

מתנה יכולה להיות כספים או זכויות כלשהם או מקרקעין. הורים יכולים להעביר מתנה לילדיהם באופן מיידי או כהתחייבות עתידית.

ניתן לחזור בך ממתן המתנה וזאת באם אחת מהסיבות הבאות מתרחשות:

• מקבל המתנה מתנהג באופן מחפיר כלפי נותן המתנה. כלומר מי שנתתם לו את המתנה מתנהג באופן לא מכובד כלפיכם כפי שיכול להתבטא באופנים שונים – אלימות נפשית, אלימות פיזית,
• מקבל המתנה לא שינה את מצבו בהסתמך על ההתחייבות לקבלת המתנה (כלומר באם הוא הסתמך על קבלת המתנה ולכן לקח על עצמו חובות, החליף עבודה, השקיע כספים או כל סיבה אחרת אשר בגין ביטול ההתחייבות הוא ינזק באופן קשה).
• שינוי משמעותי במצבו הכלכלי של נותן המתנה

ביטול מתנה יעשה על ידי תביעה לבית משפט לענייני משפחה. חשיבות ראשונה הינה בדיקה האם המתנה הושלמה – כלומר לדוג' האם הדירה נרשמה כבר בטאבו על שם הבן. באם המתנה טרם הושלמה חלים דיני המתנות. בית המשפט קודם כל בוחן את התנאים והנסיבות בהם הועברה המתנה על מנת לוודא שקיים היגיון בהעברת המתנה. במקרים מסוימים העברת המתנה מבוצעת כדי להתחמק מתשלום מיסים. לאחר מכן נבחן האם עומדים בקריטריונים של חזרה ממתן המתנה על פי החוק.

הפוסט נתת מתנה לילד – האם ניתן להתחרט? הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

חזרה מהתחייבות למתן מתנה על פי חוק מותרת באם מקבל המתנה מתנהג באופן מחפיר כלפי נותן המתנה. ההסבר לבית המשפט על ביטול ההתחייבות מוטל על עורכי דין לדיני משפחה של הצד שנותן את המתנה.

יש פרשנות שונה של בית המשפט בנושא זה. בית המשפט העליון נוטה בפסיקה לגישה מקלה עם מי שהתחייב להעניק את המתנה, כלומר פסיקות בית המשפט העליון בנושא מניחות כי מקבל המתנה נדרש להתנהג בצורה הוגנת ומכבדת כלפי נותן המתנה. הפרת חובת תום הלב של מקבל המתנה לנהוג בהכרת תודה כלפי נותן המתנה הינה עילה מספקת לביטול ההתחייבות. כמובן שגם נותן המתנה נדרש לנהוג באופן הגון כלפי מקבל המתנה כדי שטענותיו יוכרו בבית משפט.

הבחינה של ההתנהגות המחפירה נעשית על פי מבחנים סובייקטיביים ועל פי מערכת היחסים הפרטנית העומדת במבחן של בית המשפט.

דוגמאות לתיקים של משרדי עורכי דין לגירושין ודיני משפחה בנושאי ירושה והחזר מתנות

"והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם, פן אבוא והכיתי את הארץ חרם "מלאכי ג', כ"ד

הנביא מלאכי מלמדנו, כי הרמוניה ביחסים בין הורים וילדיהם היא ערובה לשלמותם ולשלמות החיים על פני הארץ. כך התחילה כבוד השופטת גילת כהן פסק דין בנושא תביעה לביטול התחייבות של אמא ממתן זכות בן ממשיך לבנה בנחלה בה הם התגוררו. במקרה זה כבוד השופטת לא קיבלה את טענות האמא על יחס מנכר של בנה כלפיה, הפעלת לחץ נפשי או אלימות נפשית או מילולית.

בפסק דין אחר, כבוד השופטת גליק גם כן לא קיבלה את עמדת התובע באשר התנהגות מחפירה של הבן כלפי אביו כעילה לביטול מתנה. התובע טען כי בנו החל להלך עליו אימים ולדבר עליו גסויות ולהמרות את פיו, אך לא התלונן במשטרה או הביא כל ראיות לכך. הנתבע כמובן הכחיש התנהגות כזו מצידו ואף טען כי נהג לבקר את אביו מדי שבוע במיטת חוליו.

השופטת שטיין קבעה בפסק דין אחר כי שני הצדדים התנהגו בצורה מחפירה אחד כלפי השני (מדובר באב ובנו) ולכן לא פסקה על ביטול ההתחייבות למתן מתנה.

במקרה אחר בו גבר מבוגר נהג לתת מתנות יקרות ערך – חנויות, בתים, תכשיטים לבחורה צעירה בה התאהב, בית המשפט קבע כי המתנות ברובם יחזרו מאחר והבחורה ניצלה את חולשתו של הגבר המבוגר וקיבלה את המתנות באופן בלתי מוסרי.

מקרה מפורסם קיצוני אחר בו מקבלת המתנה רצחה את נותן המתנה, בית המשפט החזיר את המתנה שהעביר לה המנוח, דירה וכספים לידי ילדיו של המנוח.

לסיכומו של דבר

קיים קושי רב להוכיח כי נותן המתנה חוזר בו מכך זאת לאחר שנערכו הסכמים מפורשים בנושא בגין עילה של התנהגות מחפירה. נדרש להוכיח לבית המשפט כי הצד של מקבל המתנה אכן נהג באופן חד צדדי תוך הבאת הצדקות מפורשות לכך.

הפוסט התנהגות מחפירה כעילה להחזר מתנה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ואלה נימוקי ההתנגדות:

עיקרי העובדות

1. למנוחה ובעלה ז"ל נולדו 3 ילדים הם המבקשת, המתנגדת ומתנגד נוסף המתגורר בסיאטל. המנוחים התגוררו בנחלה כארבעים שנה וירדו מן הארץ ויחד איתם ירדה מן הארץ המבקשת עצמה.
2. המנוחה נפטרה בארה"ב והמנוח נפטר אחריה בארה"ב.
3. המנוחים ערכו צוואה הדדית המאוחרת לצוואה משנת נשוא תיק זה. בצוואה המאוחרת ביטלה המנוחה במפורש כול צוואה קודמת שעשתה. על כן הצוואה היא צוואה מבוטלת.
4. הצוואה המאוחרת אפילו קוימה בארה"ב לאחר שהוגשה לקיום בארה"ב והמבקשת לא התנגדה לצוואה זו מעולם. עכשיו בחוסר תום לב היא מגישה לקיום צוואה קודמת ומבוטלת!
5. הצוואה המאוחרת משנת, הגם שקוימה רק בארה"ב (ובקשה לקיומה הוגשה לאחרונה גם לרשם הירושה בישראל) מתייחסת לכול רכושה בכול מקום שהוא בעולם, ולכן כוללת גם את הנחלה בישראל. נרשם בצוואתה ובצוואת בעלה שנפטר אחריה: "שאר רכושי בכול מקום שנמצא" מתחלק בין ילדיה שווה בשווה.
6. רק לאחר הגשת הצוואה התקפה והמאוחרת, המבקשת "נזכרה" להגיש בחוסר תום לב את צוואת 2001 המבוטלת לקיום לרשם לענייני ירושה וזאת רק על מנת ליצור הליך סרק ולאלץ את המתנגדת להגיש התנגדות. מדובר בעוולת נגישה ממש והמתנגדת שומרת על זכותה להגיש תביעת נזיקין כנגד המבקשת.
7. לאור הגשת צוואה מבוטלת וקודמת לקיום מבוקש לחייב את המבקשת בהוצאות משפט לדוגמא על הצד הגבוה ביותר בשל גרימת הליכי סרק נדונים לכישלון מראש והכול על מנת להתעמר באחותה המתנגדת ולגרום לה לשלם שכר טרחת עורכי דין.
8. זאת ועוד לצוואה הישנה והבטלה אין שום תוקף לא רק בשל צוואה המאוחרת הקובעת במפורש כי צוואה קודמת היא מבוטלת אלא גם בשל העובדה כי בעלה של המנוחה שנפטר אחריה, הוא היורש הבלעדי של הנחלה נשוא הצוואה הראשונה, על פי הסכם החכירה עם המנהל סעיף 13 א' ורק צוואתו של הבעל שנותר בחיים אחרי מות המנוחה, קובעת לעניין הורשת הנחלה.
9. המבקשת הגישה צוואה מבוטלת וקודמת לקיום כחלק מניסיונותיה האחרונים של המבקשת להשתלט על הנחלה ולנכס אותה לעצמה בלבד וזאת באמצעות פעולות משפטיות חסרות תוחלת כגון צו מניעה ופינוי במעמד צד אחד של בנה של המתנגדת, אשר גר בנחלה, צו שבוטל מייד על ידי כבוד בית המשפט לאחר קיום דיון בבקשה.
10. המבקשת חיה בתוך בועה של ילדה קטנה ומתכחשת למציאות שהוריה ראו בה בת שווה בין שווים בין כול ילדיהם ולא בת מועדפת על שאר ילדיהם, הם אחותה ואחיה, שגם להם יש קיום בעולם למרות שהמבקשת מסרבת לראות דבר מלבד את עצמה. היא אפילו לא הזכירה בכול בקשתה לקיום את קיומו של צאצא נוסף למנוחה, הוא האח השלישי, כאילו שאינו קיים בעולם.
11. יצויין כי לאחר פטירת האב המנוח עלתה המבקשת ונכנסה לגור ללא רשות, בבית הנוסף שבנוי במשק. האב המנוח, שנותר בחיים לאחר פטירת המנוחה, הוא הבעלים הבלעדי של הנחלה מאחר ולאחר פטירת אשתו הוא היה היורש היחידי הן על פי הצוואה המאוחרת והן על פי הסכם החכירה עם המנהל סעיף 13א'.
12. האב המנוח ואשתו הותירו כאמור צוואה אחרונה בה ציוו את רכושם בארה"ב ובכל מקום בעולם, היינו, לרבות בארץ, וקבעו כי את יתרת רכושם שלא מוזכר בצוואה "אשר בכול מקום שהוא","where ever situated", יירשו שלושת ילדיהם שווה בשווה – ראו סעיף 5.1 לצוואות. אמנם המשק והנחלה לא אוזכרו בצוואה במפורש, כשם ששום נדל"ן שהיה בבעלות המנוחים לא אוזכר בצוואה במפורש, אך הם נכללו במסגרת יתרת הרכוש, שנמצא בכול מקום שהוא. אמנם בפירוט הרכוש של המנוח שנערך על ידי מנהל עיזבונו בארה"ב לא צויינה הנחלה שבמושב בארץ, אך זאת עקב טעות של מנהל העיזבון שטיפל רק ברכוש בארה"ב או מטעמים שלא רצו לחשוף בפני השלטונות בארה"ב את העובדה שיש רכוש נוסף מחוץ לארה"ב. כל האמור הוא בכפוף לזכותו של כבן ממשיך במשק לאור העובדה שהמנוחים מינו אותו לכזה בעת שירדו מן הארץ ואמו העבירה את כל זכויותיה על פי הצוואה האחרונה לבנה. אילולא היה נכלל המשק בסעיף "יתרת רכושי בכול מקום שהוא בעולם" הרי היה מחולק המשק על פי דין לפי ס' 114 לחוק הירושה, שכן המנוח הוא הבעלים היחידי של המשק לאחר מות אשתו המנוחה עוד לפניו.
13. הנכד, מתגורר עם אשתו בבית המקורי – בית המנוחים הנמצא על המשק, יחד עם המנוחים באותו הבית.
14. בשנת 2004 עת ירדו המנוחים מן הארץ, ביקשו המנוחים מאת כי יגור במשק כבן ממשיך ויקיים אותו. הבן הסכים להתגורר במשק תוך קבלת הסכמת המנוחים לבצע כול פעולת שיפוץ, בניה, הריסה וכול פעולה אחרת כאילו הוא הבעלים של זכויות החכירה ולנהוג מנהג בעלים במשק, והעברת החזקה לבן. המנוח מינה אך ורק את הבן לבר רשות במשק לתקופה בלתי קצובה.
15. למען הזהירות בלבד ולמרות שצוואת 2001 בוטלה על ידי צוואת 2007 תטען המתנגדת לגבי עצם צוואת 2001 ויודגש כי אין בכך הסכמה לתקפות הצוואה המבוטלת והמתנגדת עדיין טוענת כי הצוואה משנת 2001 בטלה ומבוטלת על ידי צוואת 2007 המאוחרת לה וכפי שנרשם במפורש בצוואת 2007 ואך ורק למען הזהירות תטען המתנגדת טענות נוספות כנגד צוואת 2001 עצמה.
16. מדובר בצוואה שכתבה המנוחה לכאורה בכתב ידה לכאורה וללא עדים. המתנגדת טוענת כי אין זה כתב היד של אימה וכי המבקשת זייפה את הצוואה ואת החתימה כולה. נדרש על כן לקבל את מקור הצוואה ולמנות גרפולוג אשר ישווה בין כתבי היד ויזהה אם מדובר בכתב יד וחתימה של המנוחה.
17. אם ימצא באורח פלא כי אין זה מסמך מזוייף, הרי שאין ספק כי המנוחה כתבה זאת לכאורה אך ורק לאחר שהמבקשת הפעילה עליה לחץ ומכבש שכנועים בבחינת השפעה בלתי הוגנת, וכן הייתה מעורבת באופן ישיר בעריכתה, ניסחה את תוכנה ועמדה ליד המנוחה על מנת שתחתום, בבחינת הצמידה אקדח לרקתה. המנוחה ערכה לכאורה וחתמה לכאורה על הצוואה רק על מנת להפיס את דעתה של ביתה היא המבקשת, אשר לא הניחה לה, וממש השתגעה בבכי וצעקות, כפי שהיא נוהגת לעשות עד היום כאשר פועלים נגד רצונה, וזאת רק על מנת לקנות שקט מביתה, ביודעה כי היא תעשה צוואה מאוחרת ותבטל צוואה זו, ובמידה ולא תספיק ותלך לעולמה לפני בעלה הרי בין כך לא תיהיה כול משמעות לצוואה זו שכן היורש היחידי של הנחלה יכול להיות רק בין הזוג על פי הסכם החכירה עם המנהל.
18. המנוחה חתמה אם חתמה, על הצוואה מחמת אונס ו/או איום ו/או השפעה בלתי הוגנת ו/או תחבולה ו/או תוך ניצול מצוקתה הנפשית ועל פי הוראות סעיף 30 ו- 35 לחוק הירושה דין צוואת 2001, בטלות, כולה או חלקה. על כן יש לקבוע כי הצוואה 2001 נשוא בקשה זו בטלה וכי יש לקיים את צוואת המנוחה, לפי בקשת צו קיום שהוגשה בנפרד, ולחילופין לבטל לחלוטין את זכויות המבקשת לפי צוואת 2001 בשל מעורבותה בצוואה זו והשפעה בלתי הוגנת על המנוחה ראו הלכה הפסוקה בע"א 1022/90 היועץ המשפטי לממשלה נ. כהן, פ"ד מז(1) 307 וכן קורינאלדי דיני ירושה (2012) עמ' 284-286.
19. אין הכרח להביא ראיות ישירות לקיום השפעה בלתי הוגנת אלא יש לבחון את הראיות הנסיבתיות בדבר מצב גופני או נפשי של המצווה בתקופה בה נערכה הצוואה, אופיו ויחסיו עם הנהנה ומידת המעורבות של הנהנה בעריכת הצוואה. ראה דנ"א 1516/95 מרום נ' היועמ"ש, פ"ד נב(2) 813, 848.

20. בנסיבות העניין כפי שיוכח במהלך שמיעת הראיות בתיק זה, ובין היתר מצבה של המנוחה, אופי יחסיהן, היחסים בתוך המשפחה, תפיסת עולמה של המנוחה והתבטאויותיה לאורך שנים, והעובדה שהמנוחה לאחר שנים מועטות ביטלה צוואה זו וערכה את צוואתה השנייה תוך הוראה מפורשת על ביטול כול צוואה קודמת לה וזה כולל את ביטול הצוואה הראשונה בזו.
21. אשר על כן הוראות הצוואה לטובתה פסולות וכאמור ויש לקיים את צוואתה השנייה של המנוחה.
22. הפתק כתוב בלשון רבים ולא בלשון יחיד והרי בצוואה מצווה איננו יכול לצוות רכוש שאיננו שלו. כתוב: "הרכוש שלנו…" "הבתים שלנו…". דבר זה מצביע על כך כי המנוחה לא סברה שהיא כותבת צוואה אלא מעיין פתק לפי לחציה של ביתה שכנראה גם עמדה מעל ראשה בעת שכתבה אותו ולא הפסיקה לצרוח.
23. כן הלשון איננה לשון ציווי כלל אלא לשון משאלה, סיפור, ומתן רכוש לבקשת הנכדים. זו לא צוואה והמנוחה לא סברה שזו צוואה אלא עשתה פתק בלבד להשקיט את הלחצים של ביתה.
24. לאור כול האמור לעיל לרבות הפגמים הצורניים, אין המכתב מהווה צוואה אלא מעין פתק ללא גמירות דעת ובוודאי שלא צוואה.
25. לשון הפתק היא "שלנו" כלומר המנוחה מודעת כי הרכוש איננו רק שלה אלא שייך גם לבעלה ולמרות זאת עורכת מסמך שלכאורה נותן רכוש משותף. שוב רואים כי היא עשתה המסמך תחת השפעה והכתבה של הבת המבקשת, וכי חשבה שממילא אין תוקף למסמך זה בכתב יד אלא אם בעלה יעשה מסמך זהה המתקף את האמור במסמך שהיא רשמה בכתב יד. היא ידעה שאיננה יכולה לתת נכס משותף ללא הסכמת בעלה ולא ייחסה חשיבות למסמך זה בכתב יד שקנה לה שקט מהצרחות והלחצים של הבת. על כן אין גמירות דעת בעריכת המסמך.
26. גם הניסוח לגבי כלים וריהוט תמוה ביותר ומעורפל ונעשה ללא ציווי אלא לבקשת מאן דהוא. לא ברור מה משמעות כלים זמינים לנכדים וממי הם אמורים לבקש אותם. אין כאן לשון ציווי וזו לא הוראת צוואה.
27. הדבר מצביע על כך כי היתה כאן השפעה ולחץ בלתי הוגנים וכי המנוחה ניסחה פתק שהוכתב לה, ללא כול גמירות דעת ובטל לא כצוואה.
28. הפתק, לו היה צוואה הרי היה צוואה פגומה מסיבה נוספת באשר יש בה מחיקות ורווחים דבר המצביע על כך כי מדובר בטיוטה בלבד שאיננה גמורה.
29. בתקופה הזו מבינים ממסמכים אחרים שצירפה לתביעותיה, ניסתה לקדם את העברת הנכס אליה לאורך מספר שנים, במכתבים למושב ולאגודה, אשר היא ניסחה ונתנה להוריה לחתום עליהם. כן ביצעה ניסיון לבצע העברה במתנה בלתי חוזרת, אשר בסופו של דבר שני ההורים לא הסכימו לבצע. פתק זה הינו אחד מכמה פתקים כושלים אשר ההורים מעולם לא השלימו ולהיפך-עשו צוואות מסודרות בעדים אצל עורך דין. עצם היעדר מסמך זהה של המנוח, בעלה של המנוחה, מלמד אותנו על החיוב-שהמנוחה היתה נתונה ללחציה של הבת ואילו על הסב לא יכלה ללחוץ ולכן אין פתק הדדי כזה. להיפך-ישנן צוואות הדדיות מאוחרות שנעשו אצל עורך דין בעדים.
30. אשר על כן דין הצוואה בטלות ולכול הפחות יש להעביר את נטל השכנוע באמיתות היות הפתק צוואה ובאמיתות הצוואה והעדר השפעה בלתי הוגנת למבקשת. ראה עמ' 202- 204 לספרו של שאול שוחט, פגמים בצוואות, מהדורה שניה. ראה גם ע"א 130/77 עוזרי נ' עוזרי, פ"ד לג(2) 346, 353.

הסעד המבוקש

31. לאור האמור לעיל מבוקש מבית המשפט הנכבד לקבוע כי הצוואה 2001 נשוא התנגדות זו בטלה וכי יש לקיים את צוואת המנוחה לפי בקשת צו קיום שהוגשה.
32. לחייב את המבקשת בהוצאות משפט ובשכר טרחת עו"ד.

טלי אויזרוביץ, עורך דין לענייני משפחה

הפוסט בקשה להתנגדות לצוואה בסכסוך ירושה על נחלה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

אישה כתבה דף במחברת כשנה וחצי לפני פטירתה שם היא מורישה את דירתה לחברתה השכנה. המסמך לא נחתם על ידה.

השכנה הגישה בקשה למתן צו קיום לצוואת המנוחה ומנגד התנגדות לקיום הצוואה הוגשה ע"י יורשת על פי דין שהיא קרובת משפחה רחוקה.

נפסק כי אף שמתקיימים מרכיבי יסוד של "צוואה בכתב" הרי הפגם מצביע על כך שהמנוחה לא גמרה בדעתה לערוך צוואה.

מהי צוואה בכתב יד? על פי סעיף 19 לחוק הירושה צוואה בכתב תיכתב כולה ביד המצווה תישא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו.

האם ניתן לקיים צוואה על אף הפגמים שנפלו בה? סעיף 25 לחוק ירושה מסמיך את ביהמ"ש לקיים צוואה על אף הפגם בהתקיים שני תנאים מצטברים: האחד-שהתקיימו מרכיבי יסוד בצוואה כלומר המסמך הוא צוואה כפי הוראות חוק הירושה למעט הפגם והשני – שלא היה לביהמ"ש ספק כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה.

במקרה שמתואר כאן, דף המחברת כולו נכתב בכתב ידה של המנוחה ומתקיימים מרכיבי יסוד של "צוואה בכתב" לפי הוראות החוק כלומר התנאי הראשון מתקיים למרות הפגם של אי חתימת המסמך.

אולם התנאי השני אינו מתקיים מאחר והמנוחה לא גמרה בדעתה לערוך צוואה. ואלו הסיבות העיקריות:

א. המסמך לא נחתם על ידי המנוחה. בחירת המנוחה שלא לחתום על המסמך משך שנה וחצי מטיל ספק בכוונת המנוחה לערוך צוואה. בתחומי משפט אחרים נקבע כי חתימתו של אדם על מסמך מהווה עדות לכך שאותו אדם קרא את המסמך, הסכים לאמור בו, והיה מודע למשמעות ולתוצאות חתימתו.

ב. המסמך לא נתלש מהמחברת. הותרת המסמך במחברת כדף מדפיה מלמד כי המסמך לא התגבש לכדי מסמך. נראה כי המנוחה זנחה את כוונתה לערוך צוואה.

ג. במסמך הוקדש מקום לעדים לעריכת הצוואה. פרטי העדים לא נרשמו ואולם אזכורם מצביע על כוונה לערוך צוואה בעדים. ולכן המסמך אינו צוואה אלא טיוטת צוואה.

ד. לא הובאו ראיות מספיקות להוכחת רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה לערוך צוואה. בהתאם לפסיקה אם נותר ספק בלבו של ביהמ"ש שהצוואה משקפת את רצונו האמיתי והחופשי של המצווה יפעל הספק לאי קיומה של הצוואה.

ביסוד דיני הירושה העיקרון כי יש לכבד את רצון המת. יש לכבד גם את רצון המת ואת בחירתו שלא לערוך צוואה.

הפוסט פסק דין מאת כבוד השופט פליקס גורודצקי (ת"ע 25797-12-15): ריפוי פגמים בצוואה בכתב יד? הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

צוואה היא הבעת רצון, משאלה של אדם על מה יעשה בענייניו לאחר מותו. הצוואה אינה חייבת לכלול תוקף משפטי אלא יכולה להביע גם אימרות פוליטיות, חברתיות וכו'. העולם המשפטי מעוניין בצוואה שניתן לכפות על ביצועה.

בחוק הירושה, נאמר כי במות אדם עובר עזבונו ליורשיו שהם יורשים על פי דין או במידה וקיימת צוואה היורשים הם על פי הכתוב בצוואה.

כלומר אדם שיש לו ילדים ורוצה לחלק את עזבונו באופן שווה ביניהם, אינו מחוייב לערוך צוואה. אם השאיר צוואה, העזבון יחולק בין הנהנים על פי הצוואה ובהתאם להוראותיה.

אם הצוואה מכילה רק חלק מעיזבונו של אדם, הרי שיתרת העזבון מחולקת בין היורשים על פי דין.

אם כך, צוואה על פי טבעה מהווה חריג לכלל הבסיסי בדבר חלוקת עזבונו של מי שהלך לעולמו על פי הדין, כל מהות קיומה של צוואה הינה להתיר לאדם לצוות את רכושו באופן שנראה לו ולסטות מהדרך המקובלת בחברה.

צוואה משותפת

צוואה משותפת היא צוואה של שניים (או יותר) משתתפים.

כאשר ההסדרים של האחד תלויים בהסדרים של השני, הצוואה המשותפת היא הדדית. דוגמא נפוצה לצוואה משותפת היא של בני זוג.

כאשר בני הזוג קובעים כי באם מת אחד מהם הרכוש עובר לשני ובאם מת השני הרכוש עובר לילדים הופכת הצוואה המשותפת להיות הדדית.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• צורות עריכת צוואה
• פגמים פורמלים בצוואות
• צו ביטול צוואה
• מריבה על צוואה
• ביטול צוואה

הפוסט מהות צוואה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

קטין הוא "אדם שלא מלאו לו 18 שנה". חוק הירושה מטיל מגבלה של גיל מינימלי על המכין צוואה. אחרי גיל 18, אדם יכול לעשות צוואה ולא משנה מה מצבו האישי.

פסול דין הוא אדם אשר "מחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו אינו מסוגל לדאוג לענייניו".

צוואת הקטין ושל פסול הדין פסולה גם אם הוא ידע להבחין בטיבה של צוואה ובכל ההוראות להכנתה. החוק אינו מאפשר זאת על מנת להגן על הקטין ופסול הדין מפני שיקולים מוטעים אשר הוא יכול לקחת על עצמו או בשל השפעה חיצונית שלעיתים הוא אינו מודע לה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• צו ביטול צוואה
• ירושות על פי דין
• פסילת צוואה
• מהות צוואה
• צורות עריכת צוואה

הפוסט צוואה של קטין ופסול דין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ירושות וצוואות – קיום צוואה בעל פה

בחוק הירושה, קיימות מספר דרישות להכנת צוואה בעל פה:

• המצווה חולה מאד (תשוש בכל גופו, אינו יכול להלך) או כאשר רואה עצמו מול פני מוות (סכנת מוות ממשית האורבת לו כגון חולה לב שמרגיש שהתקפת לב מתקרבת או חייל העומד לפני מבצע צבאי מסוכן מאד בו נשקפת סכנה ממשית לחייו).
• הדברים יאמרו בעל פה.
• הדברים יאמרו בפני שני עדים.
• העדים יבינו את שפתו של המצווה.
• הדברים של המצווה עם ציון התאריך והנסיבות ירשמו בזיכרון הדברים.
• זיכרון הדברים ייחתם בידי שני העדים.
• זיכרון הדברים יופקד ע"י שני העדים בבית המשפט.
• הפקדת זיכרון הדברים תבוצע בסמוך למועד קיום הצוואה.

צוואה שעונה על כל הדרישות הללו תקפה למשך חודש ימים. אם המצווה בחיים בתום תקופה זו הצוואה מתבטלת.

קיים קושי רב של בית המשפט בבחינת גמירות הדעת של המצווה. בית המשפט תלוי באמירת פיו של המצווה כפי שנאמרו על ידי העדים בין אם זו כוונתו האמיתית או אמירת סתם.

קיימת הנחיה של בית המשפט העליון לצאת מנקודת הנחה כי אין לקיים צוואה שנערכה בעל פה אלא אם כן הנסיבות סביב עריכת הצוואה משכנעות ללא ספק שמדובר בצוואה אמיתית.

צוואה בעל פה היא החלשה ביותר מכל סוגי הצוואות ולכן נוהג בית המשפט בהקפדה רבה על מילוי כל הדרישות המפורטות בחוק ככתבן וכלשונן.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• צו ביטול צוואה
• מריבה על צוואה
• השפעה בלתי הוגנת בצוואה
• פגמים פורמלים בצוואות

הפוסט קיום צוואה בעל פה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

כאשר אדם אינו מותיר אחריו צוואה, לא ניתן להביע את רצונו אפילו באם הוא היה ידוע לכל, וכל רכושו חולק בין קרוביו בהתאם לסולם העדיפויות הקבוע בחוק הירושה.

ירושות יחולקו לקרובי המוריש והם: מי שהיה במות המוריש בן/בת זוגו/זוגתו, ילדי המוריש וצאצאיהם, הורי המוריש וצאצאיהם, הורי הוריו של המוריש וצאצאיהם.

בסולם העדיפויות, נקבע שלוש מדרגות ירושה. ניתן לרשת רק במדרגה אחת ואין חשיבות למספר היורשים באותה מדרגה. כלומר באם נמצא במדרגה מסוימת יורש אחד, אזי כל העזבון הולך אליו ובאם נמצאים מספר יורשים מבוצעת חלוקה שווה, כאשר שאר היורשים המצויים בשאר המדרגות אינם יורשים דבר.

סדר המדרגות על פי הם נקבעים ירושות לפי סדר העדיפויות:

• מדרגה א – ילדיו, נכדיו וניניו של המוריש.
• מדרגה ב – הוריו, אחיו ואחיותיו ואחיינו של המוריש.
• מדרגה ג – סבו וסבתו ודודו ובני דודו של המוריש.

במעמד חלוקת ירושות, על פי הסדר לעיל מתחילים לבדוק באם קיימים קרובים במדרגה הראשונה.

הבדיקות מבוצעות על פי הסדר הבא:

1. האם יש למוריש ילדים? באם כן העיזבון מתחלק ביניהם באופן שווה.
2. באם לא, מתחלק העיזבון בין הנכדים
3. באם חלק מילדי המוריש נפטרו, אולם יש להם צאצאים אזי חלקם מתחלק באופן שווה בין כל הצאצאים שלהם.
4. באם אין נכדים עוברים למדרגה ב'.
5. באם הורי המוריש בחיים, מתחלק העיזבון ביניהם שווה בשווה.
6. באם הוריו אינם בחיים, מתחלק העיזבון בין האחים והאחיות ובאם האחים אינם בחיים אזי בין האחיינים.
7. אם אחד מההורים נפטר אזי העיזבון מתחלק באופן שווה בין ההורה אשר בחיים לבין ליורשים הקרובים של ההורה שנפטר.
8. באם אף אחד (ההורים, דודים, בני דודים) אינם בחיים אזי עוברים למדרגה ג'.
9. בדומה לענף א' וב' הבדיקה במדרגה זו מבוצעת לגבי סבו, סבתו וצאצאיהם.

במקרים בהם לא קיימים יורשים בשלוש המדרגות לעיל, אזי המדינה מקבלת את ירושות.

החלק של בן הזוג כאמור שונה מהמדרגות הללו וזה חלקו:

• חצי מהירושה במידה ולמוריש יש ילדים או צאצאים או הורם.
• שני שליש באם למוריש יש אחים או צאצאיהם בחיים או סבים וסבתות.
• כל הירושה באם לא קיימים למוריש מישהו מהקרובים הללו.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• התנגדות לצוואה
• מריבה על צוואה
• ביטול צוואה
• צוואה משותפת והדדית
• צו ביטול צוואה

הפוסט ירושות על פי דין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

מתי מתאפשר ביטול צו קיום צוואה?

לא אחת, עולה השאלה, מתי מתאפשר ביטול צו קיום צוואה? ככלל, משניתן צו ירושה או צו קיום צוואה הרי שחל הכלל בדבר סופיות הדיון ויש לראות את העניין כעניין שהוכרע. יחד עם זאת, בחוק הירושה הותיר המחוקק פתח לתיקונו או ביטולו של הצו בהתקיים שני תנאים מקדימים ומצטברים:

• קיומה של עובדה שלא הובאה בפני בית המשפט או הרשם טרם מתן הצו.
• אילו הייתה מובאת אותה עובדה מלכתחילה בפני בית המשפט, היה בה כדי להביא למתן צו ירושה או קיום שונה מזה שניתן. העניין נמצא בשיקול הדעת של בית המשפט אשר יחליט לדחות את הבקשה, אם הטענה שבבסיס הבקשה לביטול צו ירושה:
  • ניתן היה להביאה בפני בית המשפט לפני מתן הצו, ולא הובאה.
  • ניתן היה להביאה בפני בית המשפט לאחר מכן, אך המבקש לא עשה כן בהזדמנות הראשונה.
  • כל מקרה ייבחן לגופו, כאשר בית המשפט יתן דעתו, בין היתר, למידת האיחור, הנימוק לאיחור, הקושי שנגרם בגין האיחור, וכן למהותה, טיבה ומשקלה של העובדה או הטענה החדשה.

דיני משפחה – בקשת ביטול צו קיום צוואה

פסק דין 2469/05 של בית המשפט לענייני משפחה דן בבקשה לביטול צו קיום צוואה בשל טענת התובע בדבר כשרותה המשפטית של המנוחה בעת עריכת צוואה. התביעה הוגשה כחצי שנה לאחר שניתן צו קיום צוואה.

בית המשפט קבע כי בקשת הביטול עומדת במבחנים שלעיל שמציב חוק הירושה, שכן, בקשת הביטול הוגשה בהזדמנות הסבירה הראשונה לאחר שנודע להם על צו הקיום. אמנם, זו הוגשה בחלוף חצי שנה ממתן הצו אך מאחר ונודע לתובעים על הפגם שנפל בצוואה (אי צירוף אישור רפואי בדבר כשירותה של המנוחה לערוך צוואה) רק לאחר מספר חודשים, מדובר בפרק זמן סביר הדרוש לשם התארגנות לאיסוף חומר רלוונטי בעניין, פנייה לקבלת יעוץ משפטי, והכנת והגשת בקשת הביטול.

מפסק דין זה, ניתן ללמוד כי במידה וקיימת טענה סבירה בבקשת ביטול צו קיום צוואה והיא הוגשה בזמן, אזי בית המשפט נוטה לאשר את הבקשה ולבדוק את כשרות המנוח או המנוחה לערוך את הצוואה. בכל מקרה של מחלוקת סביב צוואה, כדאי לקבל יעוץ משפטי על ידי עורכי דין הבקיאים בתחום דיני משפחה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• התנגדות לצוואה
• מריבה על צוואה
• צוואה משותפת והדדית
• השפעה בלתי הוגנת בצוואה

הפוסט צו ביטול צוואה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

על פי חוק הירושה, ניתן להבין את כוונת המחוקק כי צוואה שאין לגביה כל פקפוק לא תפסל רק בשל פגם פורמלי שנפל בה או בשל ניסוח של המצווה. כלומר החוק מנחה את בתי המפשט לקיים את דברי המת ולעשות כל מה שניתן על מנת לתת תוקף משפטי לרצונו האחרון.

על פי החוק, קיימים ארבע צורות שונות לעריכת צוואה ובכל צורה קיימים דרישות פורמליות שונות. מטרת הדרישות הם לאפשר לבית המשפט להגיע למסקנה בדבר אמיתות הצוואה וגמירות הדעת של המצווה.

בפסיקה, מגדיר בית המשפט דרישות פרמליות עקרוניות שבלעדיהם לא ניתן לקיים את הצוואה ודרישות מהם רשאי בית המשפט להתעלם מחסרונן או מפגמים שעלולים להיות חלק מהם ולקיים את הצוואה כרצון המת.

לדוגמא בצוואה בכתב יד הדרישות העקרוניות לאמיתות ולגמירות דעתו של המצווה הם: כתב ידו וחתימתו.

לעומת זאת, בצוואה בעדים סימני ההכר שבלעדיהם הצוואה אינה מתקיימת הם הכתב (לאו דווקא כתב היד של המצווה) ושני העדים.

מהפסיקה בשנים האחרונות, עולה כי מידת השכנוע של בית המשפט הנדרשת היא מעל לכל ספק שהוא, ולא די בהעדר ספק סביר באמיתות הצוואה כדי לקיימה. עולה השאלה מי נדרש לשכנע את בית המשפט ולהעניק לו בטחון מלא בדבר אמיתות הצוואה?

מי שמבקש לפסול צוואה שנערכה על פי כל הדרישות הפורמליות עליו נטל ההוכחה והשכנוע שהצוואה אינה מקיימת את הרצון האמיתי של המת. לעומת זאת כאשר קיים פגם בדרישות שקבע המחוקק, נטל ההוכחה עובר למבקש לקיים את הצוואה, לשכנע את בית המשפט שלמרות הפגם הצוואה, היא משקפת את רצון האמיתי של המצווה.

מהפסיקה, עולים שתי גישות פרשנות בסוגיית קיום צוואה למרות פגם פורמלי שנפל בה: הגישה הליברלית והגישה השמרנית.

הגישה הליברלית מעניקה לבית המשפט את הכוח להתעלם כליל מכל הדרישות הפורמליות שנקבעו בחוק באם הוא משוכנע באמיתות הצוואה. הגישה השמרנית גורסת כי קיומו של פגם פורמלי בצוואה מעלה את החשד בדבר אמיתותה של צוואה.

ככל שנתעלם מהפגמים הפורמלים בעצם נקיים את דבר המצווה, אך השאלה היא האם נקיים את דבריו האמיתיים?

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• פסילת צוואה
• ביטול צוואה
• השפעה בלתי הוגנת בצוואה
• מריבה על צוואה
• התנגדות לצוואה

הפוסט פגמים פורמלים בצוואות הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ירושות וצוואות – פסילת צוואה

ירושה על פי דין

סעיף 35 לחוק ירושה קובע בטלותה של הוראת צוואה, לטובת היורש, שהיה מעורב בעשייתה ו/ או את בן זוגו.

לעשייתה, או שלקח המעורב בעריכת צוואה על פי הסעיף הוא : מי שערך אותה, או מי שהיה עד באופן אחר חלק בעריכתה.

משמעות ההוראה היא כי אם מוכח לבית המשפט כי מי שהייתה לו מעורבות ביצירת הצוואה כאמור בסעיף 35 הוא גם בין הנהנים על פיה (או שבן זוגו נהנה), בטלה ההוראה המזכה מכוח החוק בלא שיש צורך להוכיח כי הופעלה השפעה פסולה, בלתי הוגנת, בפועל, ויותר מכך, מבלי שתינתן האפשרות לנהנה לשכנע את בית המשפט כי לא הייתה השפעה כזו.

אין הסעיף דורש הוכחה של ההשפעה הפסולה אלא מגולם בו הרעיון כי כל יוזמה של מי שנהנה מהצוואה והיה מעורב בה מעלה את החשד של גניבת דעתו של המצווה ולכן אף אם יוכיח הנהנה כי לא השפיע באופן פסול על המצווה לא יהא בכך כדי להועיל לו.

חוק ירושה בישראל

הפסילה היא מחמת חשש שמא האנשים האלה השפיעו על המצווה בדרך בלתי הוגנת או רימוהו.

חוק ירושה אינו נותן לאנשים אלו אפשרות לנקות עצמם מחשד או חשש זה, ושום עדות, אף המהימנה ביותר על בית המשפט המוכיחה שההוראה הייתה מיוזמתו של המצווה ומרצונו החופשי, אין בכוחה להכשיר את ההוראה.

לכאורה מטרת הסעיף, להבטיח ולהגן על רצונו החופשי של המצווה, ללא לחץ או השפעה הנתפסים כבלתי ראויים ובלתי הוגנים, הינה מטרה נעלה ומועילה, אלא שדרכי החיים מביאות לא אחת למצב בו הפעלת ההוראה הנוקשה, גורמת עוול ואי צדק למצווה ולנהנה כאחד, שכן, אך טבעי הוא כי אדם ירצה להישען ולהיוועץ במי שדעתם חשובה בעיניו, כגון בני משפחתו הקרובים, ילדיו ונכדיו, ובמיוחד אם הינו מבוגר או חולה וחלש ונזקק לסיוע בני משפחתו באיתור עורך הדין והסעתו אליו.

זו הוראה קשה שכן מורה היא על בטלות הצוואה או חלקה גם אם אותה מעורבות לא השפיעה כהוא זה על המצווה, וגם אם חרף המעורבות הצוואה עדיין משקפת נאמנה את רצון המצווה.

משום חומרתה זכתה ההוראה לפרשנות מצמצמת בפסיקה ובית המשפט בודק בכל מקרה ומקרה בתיק ירושה את טיב המעורבות ביחס לדרך העריכה של הצוואה.

נבחנת מערכת הנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה, והרצון הוא למנוע ככל האפשר לכידת תמי לב ברשתה של הוראת הסעיף.

בנוסף, לצד הוראה זו עומדת הוראת סעיף 30 (א) לחוק הירושה שעניינה השפעה בלתי הוגנת וכך תמיד יהיה בידי בית המשפט הכוח לפסול צוואה, שנעשתה תחת השפעה ולחץ.

מהי אותה מעורבות, שבשלה תתבטל הצוואה? כדי שצוואה תתבטל צריך שהמעורבות של הזוכה תהיה באחת משלוש:

• הזוכה ערך את הצוואה.
• הזוכה היה עד לעשייתה.
• הזוכה לקח באופן אחר חלק בעריכתה.

מי שערך את הצוואה

הפסיקה קבעה כי עורך הצוואה הוא מי שעסק בניסוחו או בכתיבתו של המסמך. הפעולה הטכנית של הכנת הצוואה, יצירתה מבחינת תוכן, צורה, ניסוח מילולי ולשונה. פעולת העריכה מתחילה עם היכנסות עורך דין ו/או האדם שמנסח אותה לפעולה.

בע"א 196/85 רוזנפלד נ. סלנט הדפיסה אחת הנהנות את טיוטת המבוא לצוואה על מנת זו תימסר לעורך הדין ותשמש חלק מהצוואה שהוא עתיד לערוך.

בית המשפט קבע כי ההקדמה שהודפסה על ידי הנהנית הינה פעולה שולית ובלתי נחשבת ודחה את הטענה בדבר מעורבות, תוך בחינת נסיבות המקרה, שעובדותיו היו קיומן של מספר פגישות בין עורך הדין למנוחה בהן אמרה לו המנוחה מיד שיש לה מילות פתיחה שרוצה היא כי יכניס לצוואה, פגישות שנערכו ביחידות.

בפסק דין אחר נקבע כי שיחות מקדימות וביצוע שליחות מטעם המצווה אשר ביקש כי עורך דין יסור אליו לשם עשיית הצוואה אינה עריכת צוואה וכי מעורבותו של נהנה בכל מה שקדם להליך ההכנה הטכנית של הצוואה וניסוחה המילולי אינו בגדר עריכת צוואה. אך פעילות זו שקדמה לעריכת הצוואה או שנעשתה לאחר תום עריכת הצוואה עשויה להצביע על נטילת חלק "באופן אחר" בעריכת צוואה.

בכך נמתחת פעולת העריכה לשלב המקדים לעריכת הצוואה ועד לאחר סיומה, כולל שלב העריכה עצמה.

עד לעשייתה

הביטוי עד פורש על ידי בית המשפט כמי שהיה מבחינה רשמית עד לצוואה, החותם כעד, להבדיל ממי שנוכח בעת עשיית הצוואה.

כאן ניכרת מגמת בית המשפט לצמצם את תחולת סעיף 35. הנהנה אשר יכול להיות נוכח בעת עשיית הצוואה הינו עד לעשייתה, לאותו שלב סופי ואחרון בו חותם המצווה על הצוואה.

הוראת סעיף 35 דנה בעדים שאישרו בחתימתם על פני הצוואה, כי המצווה הצהיר בפניהם שזו צוואתו וחתם עליה, ולא עד שנוכח במקום עשיית הצוואה והחתימה עליה, אך לא חתם בעצמו על הצוואה.

אולם, נוכחות כזו יכול ותיכנס לגדר הסעיף כמעורבות על ידי "נטילת חלק באופן אחר בעריכתה".

מנגד, מלומדים אחרים סבורים כי יש לכלול נוכחות בעת עשיית הצוואה בגדר הפסול שבסעיף, אך לאור תוצאותיו הקשות של הסעיף עדיין ניכרת בפסיקה מגמת הקלה בפרשנות הסעיף, והגישה הרווחת היא כי יש לראות את הנוכחות כחלק מעובדות ונסיבות רלוונטיות נוספות שאפפו את עשיית הצוואה ואין לתלות בה בלבד את הפסלות.

לקח באופן אחר חלק בעריכתה

עילה זו היא עילה שיורית ומכוונת לכל מי שנטל חלק בעריכה שלא באופן המתואר בשתי העילות הראשונות. עילה זו מותירה כר נרחב לפרשנות ובחינת הנסיבות הכוללות תוך בחינת מידת המעורבות.

למשל, מי שאינו נחשב עד לעשייתה של הצוואה משום שלא חתם עליה כעד, או מי שלא ניסח או כתב את הצוואה, עשוי להיחשב כמי שנטל חלק באופן אחר בעריכה.

למרות המגמה הכללית לנקוט פרשנות מצמצמת מסתמנות בפסיקת בית המשפט שתי מגמות. מגמה מצמצמת ומגמה מרחיבה.

לפי המגמה המרחיבה, מדובר בביטוי גמיש המתמלא תוכן לפי הנסיבות המיוחדות של כל מקרה כשהמבחן הוא מבחן ההיגיון והשכל הישר. המונח "עריכה" פורש כמתחיל עם התגבשות הרעיון במוחו של המצווה ומסתיימת בשלב של ניסוח סופי, וכוללת הכנה ותכנון הצוואה.

ירושה בצוואה – פרשנות

על פי הפרשנות המסורתית, המצמצמת, העריכה הינה הכנתו הטכנית של המסמך. ביחס לשלב בו מתחילה פעולת העריכה, נקבע בפסיקה כי פעולת העריכה אינה מתחילה לפני שעורך הדין או אדם אחר המנסח אותה נכנס לפעולה. המסקנה, שכל פעולה קודמת לכך לא תיחשב כאסורה.

הנהנה יכול למשל, לשוחח עם המצווה על הצוואה, אך ברגע שמתחיל שלב הניסוח ראוי לו לנהנה להדיר מעורבותו ממנה. כך למשל קבע בית המשפט כי אין לומר שאם מצווה חולה שלח שליח לעורך הדין כדי לבקש ממנו שיבוא , ואותו שליח יודע על תוכן הצוואה המוצעת ומוסר תוכנה לעורך הדין, אזי אותו שליח משתתף בעריכת צוואה.

אפילו הנהנה יזם את עריכת הצוואה, דיבר על לב המנוח והוביל אותו לעורך הדין, עדיין לא לקח חלק בעריכתה. מי שלא הכין את המסמך עצמו לא ייחשב כנוטל חלק בעריכה.

ההגיון של פרשנות מצמצמת זו היא, כי אם לא כך, אזי פסולות כל הצוואות לטובת ילדים אשר על אודותן דיברו איתם הוריהם, וצוואות בני זוג אשר שימשו נושא לשיחות ביניהם.

בשיחות אלה אין פסול. לפי פרשנות זו, אף העובדה שהנהנה הסיע את המצווה לעורך הדין שטיפל בעבר בענייניו של הנהנה ואף סייע לו בפרטים שונים לצורך הצוואה, לא יחשבו לנטילת חלק.

על פי הפרשנות המרחיבה, אין לראות את פעולת העריכה כמתחילה בשלב בו מועלית הצוואה על הכתב, אלא מדובר בביטוי גמיש אשר מתמלא תוכן לפי הנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה.

המבחן הוא בסופו של דבר, מבחן ההגיון והשכל הישר (ע"א 851/79, בנדל נ. בנדל). המבחן הוא מידת המעורבות וחומרתה.

גישה זו מקנה לבית המשפט שיקול דעת לקבוע את הפסול בהתאם לטיב ההשתתפות מבלי לייחס חשיבות לתחימת הגבולות של פעולת העריכה, מבחינת תחילתה וסיומה (למרות שגם לפי גישה זו סיום העריכה מגיע עם חתימת העדים על הצוואה).

בהתאם לפרשנות זו, נפסלה צוואה לטובת נהנים אשר פעלו רבות לפני כתיבתה הסופית ונטלו חלק בהכנה ובתכנון של הצוואה.

לעומת זאת, נפסק כי פניית הנהנה אל עורך דין שיבוא לביה"ח ולרופא שיחתום כעד, אינם נטילת חלק. עוד נפסק כי העברת פרטים על ידי הנהנה לעורך הדין, מחייבת בחינה זהירה אם היה בדברים שמסר ביטוי לרצון המצווה אולם אין בכך מעורבות פוסלת.

צוואה

בדרך כלל, לא נחשב השליח כמעורב בעריכת צוואה. כדי ששליח ייחשב כמעורב נדרשות נסיבות המוכיחות כי בפעילותו היו סממנים נוספים של "מעורבות יתר".

למשל: במקרה אחד, הנהנית היא זו שמסרה לעו"ד את תוכן הצוואה על פי מה שנרשם בפתק שכתב אדם מפי המנוח בבית החולים.

בכך בלבד לא הייתה מעורבות, אלא שהנהנית נטלה חירות לעצמה לשנות מהכתוב ולצמצם את זכויות האחרים.

במקרה אחר לעומת זאת, נקבע כי גם אם סילף השליח את דברי המנוח אין בכך מעורבות כל עוד נפגש המנוח ביחידות עם עורך הדין, אשר אינו צד מעוניין בצוואה וחזקה עימו שיברר עם המנוח טרם חתימתו על הצוואה אם הוראותיה הסופיות משקפות את רצונו האמיתי האחרון.

ירושה וצוואה – סיכום

לסיכום, כל מקרה יבחן בנפרד בהתאם לנסיבותיו, כשבית המשפט עומד על היקף המעורבות וטיבה.

אם יגלה בית המשפט כי פעילותו של הנהנה חרגה ממסגרת שליחות גרידא, ופעולה מכנית של העברת רצון המנוח בלבד, וכי קיימת "מעורבות יתר" לטובתו וכנגד זוכים אחרים, יקבע כי נטל חלק בעריכת צוואה, ויפסול את הצוואה כולה או חלקה.

ככל שההתערבות כבדה ועמוקה יותר, תפסל הצוואה גם אם התבצעה בשלבים שחרגו משלבי העריכה הטכנית של הצוואה.

לדוגמא: בנו של המצווה אשר הזמין עורך דין לבקשת אביו, לקח את הצוואה שערך עורך הדין והביא אותה לבית החולים שם שהה האב לשם החתמתו בפני שני עדים, הביא עימו את אחד העדים, נוכח בחדר בעת החתימה על הצוואה, כל אחת מפעילויות אלה כשלעצמה אינה הופכת אותו כמי שנטל חלק בעריכת צוואה, אך הצטברותן מצביעה לכיוון של מעורבות יתר.

במקרה זה, אף הכין הבן מפה אשר צורפה לצוואה כחלק בלתי נפרד הימנה, כך שגם על פי הפרשנות המסורתית המצמצמת מדובר במעורבות בעריכה הטכנית של הצוואה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• צו ביטול צוואה
• ביטול צוואה
• התנגדות לצוואה
• מריבה על צוואה
• השפעה בלתי הוגנת בצוואה

הפוסט פסילת צוואה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

צוואה זהו מסמך בו אדם מוריש את כל רכושו לאחר מותו לאנשים אותם בחר.

על פי החוק הישראלי ישנם ארבע צורות שונות לעריכת צוואות:

• בכתב יד.
• בעדים.
• בפני רשות.
• בעל פה.

כבוד השופט ברק עמד על המטרות העיקריות העומדות ביסוד דרישות הצורה של הצוואה: "הוכחתיות" לרצון המצווה, "מזהירות" המעמידות את המצווה על רצינות כוונותיו ו"מגינות" מפני השפעות בלתי הוגנות.

צוואה בכתב יד

הצוואה תיכתב כולה בכתב ידו של המצווה, תכלול תאריך וחתימה. הצורך לחתימה בכתב יד באה לא רק כאמצעי זיהוי אלא משמשת כאמצעי לבחינת גמירת דעתו של המצווה.

נראה שצורת צוואה זו הינה כה חזקה עד כי מהווה את הערובה הטובה ביותר לאמיתות הצוואה ולגמירת דעתו של המצווה.

יחד עם זאת, יש הטוענים כי זו צורת הצוואה "החלשה" ביותר מבחינת גמירת הדעת היות וחסרים בה את כל המנגנונים של שאר הצורות (כגון עדים) האמורים לשמור על הצוואה נטולת השפעות חיצוניות.

צוואה בעדים או צוואה בכתב

החוק אינו מגביל את דרישת הכתב לכתב מודפס או על נייר דווקא כך שתיתכן צוואה בכתב הנכתבת בכתב ידו של מישהו אחר מהמצווה, גם אם אותו אחר משמש כעד לצווואה.

אין גם כל הגבלה על שפת הכותב או סוג הכתב. קיימת דרישה בדומה לצורה הקודמת לציין את התאריך ולחתום בחתימת יד המצווה.

בצוואה זו, נדרשים שני עדים אך אין די בהם כדי להוות ערובה לאמיתות הצוואה ולגמירות הדעת של המצווה ולכן קיימות מספר דרישות פורמאליות נוספות כגון: הצהרת המצווה בפני העדים כי זו צוואה ואישור העדים באותו מעמד בחתימת ידם על הצוואה.

על ההבדלים בין צוואה בעדים וצוואה בכתב, ניתן לקרוא כאן.

צוואה בפני רשות

צוואה בפני רשות יכולה להיעשות באמירת פה של המצווה וצריך שייאמרו בפני רשות. הרשות הינה שופט או רשם של בית משפט או חבר בית-דין דתי.

הצוואה יכולה להיעשות באמירת פה או בהגשת דברי הצוואה בכתב על ידי המצווה עצמו לידי הרשות. אם באמירת פה בחר המצווה יירשמו דבריו על ידי הרשות וייקראו בפניו.

בצוואה זו, אין דרישה לחתימת המצווה או הרשות, בניגוד לצוואה בכתב יד וצוואה בעדים.

סוג זה של צוואה הינו החלש ביותר מבין סוגי הצוואות בכל הנוגע לאמיתות הצוואה ולגמירות הדעת של המצווה. לכן, החוק מחייב צוואה בפני רשות במספר דרישות פורמליות על מנת לחזק את אמרי פיו של המצווה.

צוואה בעל פה

צוואה זו מיועדת אך ורק לאנשים חולים מאד או כאלה הרואים את המוות לנגד עיניהם. מקור הצוואה הוא מהמשפט העברי.

שם נאמר כי באם המצווה הינו בריא ובתנאים רגילים צריך שתלווה על ידי קניין (מסמך כלשהו), שונה המצב כאשר המצווה חולה מאד (תשוש בכל גופו, אינו יכול להלך) או כאשר רואה עצמו מול פני מוות (סכנת מוות ממשית האורבת לו כגון חולה לב שמרגיש שהתקפת לב מתקרבת או חייל העומד לפני מבצע צבאי מסוכן מאד) במקרה אלו תקפה צוואה בעל פה.

בצורת צוואה זו, החוק דורש כי יהיו נוכחים שני עדים השומעים לשונו של המצווה. כמו כן, רישום האמירה על ידי שני העדים כולל ציון התאריך וחתימה של שניהם והפקדת הצוואה בבית משפט סמוך ככל האפשר למועד האמירה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• צוואה משותפת והדדית

הפוסט צורות עריכת צוואה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בדרישה לקיום צוואה מסוג זה, קיימת דרישה לעשיית הצוואה על ידי המצווה בעצמו בעל פה או בכתב ולא בכל דרך אחרת (לדוגמה על ידי שליחת הצוואה באמצעות שליח).

בצוואה מסוג זה, אין דרישה לחתימת המצווה על הצוואה או של הרשות (הרשות הנה שופט או רשם של בית משפט או חבר בית-דין דתי).

החוק מסתפק באישור של הרשות על אופן ביצוע הצוואה, אישור זה מהווה בטוחה על אמיתות הצוואה וגמירת דעתו של המצווה.

פרוצדורת ביצוע צוואה בפני רשות: נדרשת פנייה בכתב לרשות עם פרוט הבקשה לאמירת הצוואה בכתב או בעל פה.

הצוואה תעשה בפני הרשות ותוכן הצוואה יימסר למצווה כפי שנרשמו על ידי הרשות. הרשות מחויבת לצרף לצוואה את פרוטוקול הדיון אשר יפרט את דרך עשיית הצוואה והצהרת המצווה כי הצוואה בוצעה מרצונו החופשי.

קיימת דרישה שהצוואה תתורגם ללשון המצווה. צוואה שנכתבה בלשון שאינה לשונו של המצווה ולא תורגמה ללשון המצווה מהווה פגם יסודי השולל את עצם קיומה של הצוואה כהבעת רצונו האמיתי של המצווה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מריבה על צוואה
• ביטול צוואה
• השפעה בלתי הוגנת בצוואה
• פגמים פורמלים בצוואות

הפוסט קיום צוואה בפני רשות הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

לבית המשפט נתון שיקול דעת לקיים צוואה בעדים למרות הפגמים העיקריים הבאים:

• פגם בחתימת המצווה, עד אחד או של שניהם
• פגם בתאריך הצוואה
• אישור שני העדים באותו מעמד
• חתימת שני העדים על אישורם
• פגם בכשרות אחד העדים

בצוואה בעדים או בפני רשות להבדיל מצוואה בכתב יד, ניתן לשכנע את בית המשפט באמיתות הצוואה בדרך של עדויות מהימנות של העדים לצוואה על הפגם בתאריך שבה נערכה הצוואה ועל הפגם בחתימה, דבר שאינו אפשרי בצוואה בכתב יד שהרי המצווה אינו נמצא עוד.

לעניין פגמים באישור העדים על הצוואה, נוכחותם או חתימתם קיימות שתי גישות, האחת גישה ליברלית עליה נמנע השופט ברק אשר טוענת כי בית המשפט רשאי לקיים צוואה שאין לו ספק באמיתותה גם אם יש בה פגם ב"הליכים", והשנייה אשר מקפידה על קיום כל התנאים אשר החוק דורש.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• צוואה בעל פה
• מריבה על צוואה
• ביטול צוואה
• השפעה בלתי הוגנת בצוואה
• פגמים פורמלים בצוואות

הפוסט קיום צוואה בעדים הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בחוק הירושה תשכ"ה – 1965, הכיר המחוקק בצורות שונות לעריכת צוואה. סעיף 18 קובע כי צוואה תעשה בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל פה. אתמקד ב-2 צורות צוואה נפוצות:

• בעדים
• בכתב יד.

צורת הצוואה הנפוצה ביותר היא צוואה בעדים. עורך הדין עורך צוואה מדפיס והמצווה חותם עליה בנוכחות 2 עדים כשירים. צורה נוספת היא, צוואה בכתב יד. זו צוואה שיש לערוך את כולה בכתב יד, להוסיף תאריך וחתימה, וגם הם בכתב ידו של המצווה.

מטרת הדרישה הצורנית לצוואה, היא לצורך הוכחה לרצון המצווה, ובנוסף מגינה על המצווה מפני השפעות בלתי הוגנות.

לצוואה בעדים מתלוות דרישות פורמאליות רבות יותר. למשל: הצהרת המצווה בפני העדים שזו צוואתו ואישור העדים באותו מעמד בחתימת ידם שהמצווה הצהיר בפניהם שזו צוואתו וחתם עליה.

דרישות אלו באות להפנות תשומת לב העדים שעליהם לוודא ולדעת במעמד החתימה, שהמצווה מבין שזו צוואתו ורוצה בה.

הפורמאליות לצוואה בכתב יד פחותות מאלו של צוואה בעדים משום שכתב היד והחתימה באות לא רק כאמצעי מצביעים על גמירות דעתו של המצווה ועל אמיתות הצוואה. דרישת התאריך באה לוודא את כושרו של המצווה לצוות. אין דרישה שהמצווה יציין את מקום עריכת הצוואה, אין דרישה למקום החתימה בדף. חשיבות יתרה ניתנה לדרישה כי כל הצוואה תהיה בכתב ידו של המצווה.

צוואה בכתב יד, הינה החלשה ביותר מבחינת גמירות דעת המצווה שכן אין בה את המנגנונים הקיימים בצוואה בעדים, האמורים לשמור על המצווה מפני השפעה בלתי הוגנת.

מומלץ לערוך צוואה בעדים ולא בכתב יד, למרות האפשרות הזולה לעשות צוואה בכתב יד, זאת על מנת למנוע התנגדויות מיותרות לצוואה כגון השפעה בלתי הוגנת, זיוף כתב יד ואולי אף פסילת הצוואה, עקב טעויות של המצווה בצורת עריכת צוואה. כשצוואה נערכת בעדים, וודאי יותר כי הצוואה וכפועל יוצא, רצון המצווה, יקויימו.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• ירושות על פי דין
• פגמים פורמלים בצוואות
• מריבה על צוואה

הפוסט צוואה בכתב יד לעומת בעדים הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

נקבע כי השיפוצים שנעשו בדירה הרשומה ע"ש הבעל, ולא משנה מה גובהם לא נעשו מתוך כספים משותפים, שחסכו הצדדים במהלך נישואיהם. כל שהוכח שהשיפוץ נעשה מכספי המשכנתא שנטלו הצדדים אשר רק חלק קטן ממנה שולם מחשבונם המשותף. בנסיבות אלו, לאור חיי הנישואין הקצרים (8 שנים) והתנהלותם הכלכלית לפיה לא רכשו שום רכוש במשותף בשנים אלו, לא הספיקו עדיין הצדדים ליצור שיתוף המצדיק קביעה שלאישה מחצית בנכס חיצוני השייך לבעל. ברם, על הבעל להחזיר לאישה מחצית מכל תשלומי החזרי המשכנתא ומחצית מתשלומי הביטוח משכנתא בהם נשאה ונושאת האישה.

(תמ"ש 3932-05-14)

הפוסט דירת מגורים שקיבל הבעל בירושה – כוונת שיתוף הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

לצורך חוק הירושה, גבר ואשה נחשבים "ידועים בציבור" כאשר מתקיימים התנאים הבאים: חיי משפחה, משק בית משותף ובזמן מות אחד מהם בן הזוג השני לא היה נשוי.

אורך התקופה בה צריכים להתקיים חיי משפחה ומשק בית משותף משתנה ממקרה למקרה, אך לרוב בית המשפט מכיר בתקופות שמעל לשלוש-ארבע שנים כתקופה מספקת.

בנוגע למבחן חיי משפחה, הכוונה ליחסים כמו בין בעל לאשה בהיבט המסירות, אהבה, נאמנות. הכוונה במבחן משק בית משותף הוא כי החיים המשותפים לא נובעים מנוחות כלכלית או אישית אלא כתוצאה טבעית של חיי המשפחה.

הדרישה לחיי משפחה ומשק בית משותף נדרשת לכל אורך הזמן המשותף שלהם ביחד. באם מספר שבועות לפני מות אחד מבני הזוג הקשר בהם התערער אזי חוק הירושה אינו חל.

בית המשפט נדרש להחליט באם המנוח היה כותב צוואה אזי הוא היה מוריש את נכסיו לבן זוגו.

באם כל אחד מבני הזוג מחזיק בדירה משלו והם מתגוררים לסירוגין בשתי הדירות, עובדה זו אינה מעידה שהם אינם מקיימים את התנאים של "ידועים בציבור". המבחן הוא היחסים בין בני הזוג ובאם המגורים בשתי דירות נפרדות נובע מסיבה הגיונית.

משק בית משותף אינו מגדיר גם צורך בשיתוף נכסים בין בני הזוג אלא רק בנוגע לשיתוף כלכלי בכל הנדרש לחיי המשפחה – לינה, אוכל, ביגוד ועוד.

קביעת בית הדין הרבני כי ידוע בציבור לא זכאי לירושה לפי דין תורה אינה מונעת ממנו להגיש תביעה בבית המשפט המחוזי על פי חוק הירושה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• ירושות על פי דין
• פסילת צוואה
• השפעה בלתי הוגנת בצוואה
• ביטול צוואה
• מריבה על צוואה

הפוסט ירושה של ידועים בציבור הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

במקרים של זוג נשוי המחויבות של בעל להעניק מזונות לאשתו נובעת מהלכה ומהוראה משפטית זאת בניגוד למקרים של ידועים בציבור בהם אין כל הלכה או הוראה משפטית המחייבת גבר למזונות בת זוגתו אלא היא יציר פסיקה. לפי הפסיקה  במקרים אלו של ידועה בציבור תקפים חוקים אזרחיים רגילים כגון חוק החוזים ותום הלב ואז במקרים מסויימים של מצב כלכלי קשה ייפסקו מזונות אישה משקמים לידועה בציבור.

בית המשפט פוסק מזונות לאחר הפירוד בהתאם לעקרונות צדק, הגינות ושוויון.

במקרה בו בן הזוג נפטר והוריש את כל רכושו לאנשים אחרים ולא לבת זוגתו, הידועה בציבור, הרי על פי חוק הירושה מגיע לידועה בציבור לקבל מזונות מתוך העיזבון של בן זוגה במקרה של נזקקות האישה לכספים וכשאין לה מקורות הכנסה אחרים.

יש לציין כי חוק הירושה אינו חל במקרים בו בני הזוג הידועים בציבור היו נשואים לבני זוג אחרים בזמן הפטירה. בקביעת סכום המזונות בית המשפט לוקח בחשבון את רמת החיים של בני הזוג לפני הפטירה ואת היקף העיזבון.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• התפתחויות וחידושים בתחום
• קביעת מזונות בבית המשפט
• קביעת גובה מזונות ילדים
• מזונות לילד סרבן
• דמי מזונות

הפוסט זכאות למזונות הידועה בציבור הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ