כתב תביעה

1. התובע והנתבעת בעל ואישה לשעבר, התגרשו בחודש אוקטובר –, לאחר שלוש שנות נישואין, ופרוד של שנה.
2. מנישואי בני הזוג נולדה הקטינה, שהיתה בת שנתיים וחצי עת נפרדו בני הזוג.
3. הצדדים הסדירו את כל הקשור לסיום נישואיהם בהסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין. מצ"ב, ההסכם והפרוטוקול (להלן: "ההסכם").
4. ההסכם הופר באופן דרסטי וממשיך להיות מופר על ידי האישה, בכל הקשור לאפוטרופסות והסדרי ראיה כפי שתואר בפירוט בתביעת התובע לאכיפת הסכם ופיצויים.
5. כל שנותר לאחר ביטול חיוביה של המשיבה על דעת עצמה הם רק חיובים של המבקש כלפיה, חיובים שלא היה מסכים להם אילולא היתה עומדת בחובת הגילוי המוטלת עליה ומגלה דעתה כי אין בכוונתה לאפשר שני בתים מרכזיים לילדה, אחד אצל האב ואחד אצל האם.
6. התובע ניסה להסדיר את ההפרה באמצעות תרופות פחות דרסטיות כגון התביעה לאכיפת הסכם שהגיש, לאחר פניות רבות לנתבעת להסדרת העניין בדרכי שלום, אך גם כעת לאחר חלוף כשנה מאז ניתנו צווי בית המשפט הנכבד, ממשיכה ומתמידה הנתבעת בהפרה. הסתבר שלא ניתן להסדיר את ההפרה באמצעות צווי בית המשפט והליכים משפטיים.
7. אפילו שמתקיימים הסדרי ראיה עם הקטינה כתוצאה מהחלטת בית המשפט הנכבד, הנתבעת מנסה לחבל בהם בכל דרך, ממשיכה בהסתת הקטינה והפעלת לחץ בלתי סביר על כתפיה הקטנות, מערערת את עולמה של הקטינה, מחבלת בשגרת חייו של התובע ולא נותנת לשקט, רגיעה ויציבות בחיי הקטינה והאב. זה עתה ביקשה לחזור למומחית תוך שהיא מעלילה על האב, עלילות שקר נוראיות.
8. במהלך כל הטיפול של הקטינה אצל הפסיכולוגית, היא לא מפסיקה לדבר על הקטנת הסדרי הראיה, וחותרת למטרה זו, כשהקטינה לא מעניינת אותה. היא לא משתפת פעולה באופן חופשי עם שום עניין שקשור לאפוטרופסות-בית ספר, רפואה, חינוך, חוגים ועוד. כל זאת בניגוד גמור להסכם עליו חתמה ברצון חופשי.
9. המדובר בהפרה יסודית של ההסכם שאינה דורשת מתן ארכה לביטול ההסכם, אך לפנים משורת הדין, באמצעות הגשת התביעה לאכיפת הסכם, ניתנה למעשה, ארכה לאם, לקיים ההסכם נקבעו הסדרי ראיה ומנגנון אכיפה, אך האם מתמידה בהפרה ומנסה לבטל את הסדרי הראיה לאב תוך הפיכתה לבית מרכזי אחד לילדה.
10. לנתבעת היתה התחייבות אחת בלבד בכל ההסכם-לאפשר הסדרי ראיה נרחבים בן הקטינה לאב, שיתופו בגידול הקטינה ובהחלטות בענייני אפוטרופסות.
11. בפרשת קם ע"א 442/83 פ"ד לח(1) 767 הוחל ההסדר שבדיני החוזים הכלליים לפיו הפרה של חלק אחד מהסכם הגירושין, מהווה ביטול ההסכם כולו.
12. המבקש עותר לביטול כל ההסכם נוכח הפרתו ועקב הטעייה ותרמית.
13. הנתבעת רימתה והטעתה את התובע, הסתירה תוך הפרת חובת הגילוי, את האידיאולוגיה שלה לבית מרכזי אחד אצל האם כאשר האב שולי ומשני בחיי הקטינה, מתוך מטרה אחת והיא לקבל ולהשיג יתרונות כלכליים. יום אחרי חתימת ההסכם התנערה מחיובה היחיד בהסכם.
14. פרוטוקול אישור ההסכם, חוות דעת הפסיכולוג, שצורפה להסכם המלמדת על מאמצי האב להבטיח הסדרי ראיה שיהיו מקובלים על האם, בצירוף תשובותיה של ד"ר — לשאלות ההבהרה, לפיה האם מחזיקה באידיאולוגיה הפוכה ממה שהציגה בעת חתימת ההסכם, הם הראיה כי אילולא התחייבה הנתבעת להורות שווה ואיכותית, לא היה התובע מתחייב בחיוביו הכלכליים הכבדים.
15. התובע הגיש בנוסף, תביעה למשמורת מלאה על ילדתו לאור ההסתה ואי קבלת האם את הורותו השווה של האב.
16. הנתבעת ביטלה בפועל ובמבחן המציאות, חצי מההסכם, הם הסדרי הראיה והמשמורת בהסכם, וביצועם בליווי פסיכולוג מוסכם שבחרו ההורים. בוטלו ההסדרים שקבעו שם ורוחם, הסדרים חופשיים מלחץ, שיתוף פעולה מרצון, והסדרים המשקפים הבעת רצון טוב וקבלה נחזית מצד האם את אבהות האב.

אי קבלת אבהות האב-המשך הפרת ההסכם, חשיפת התרמית ההטעייה והפרת חובת גילוי

17. לאחר תקופה של תשעה חודשים, בה מתקיימים הסדרי ראיה נרחבים עם האב, תוך העזרות האב בגורמי תיאום ובפסיכולוגית לילדה ולהורים, עדיין אין שיתוף פעולה מצד האם ועדיין מנסה האם לטרפד את הסדרי הראיה, היכן שהיא יכולה. כל מה שבית המשפט הנכבד החליט היא מקיימת, מתוך הכרח, ומה שלא בשליטת בית המשפט הנכבד, ממשיך.
18. האם עושה צחוק מחוות דעת המומחית ועושה כרצונה. בחג חנוכה למשל, הגיעה לגן למסיבה, בתורו של האב, כנגד הסכמתו, וכנגד קביעת המומחית שהסבירה בחקירתה עד כמה חשוב לקטינה ההפרדה בן ההורים במסיבות הגן. היה זה גם כנגד החלטת עו"ס, המטפלת בהם. מצ"ב החלטת פק"ס, בנוגע לחנוכה והחלטת כב' בית המשפט בעניין מינויה.
19. הנתבעת עדיין באה בהאשמות חסרות בסיס לאב, מסיתה את הילדה, מכפישה את האב בעיניה, לא מדווחת על בדיקות רופאים, עושה פעולות חד צדדיות. בבחירת בית הספר, מנגנון הפיקוח, הליווי והתיאום הופעל כנגד רצונה החד צדדי לרשום את הילדה לבית ספר, בלי להיוועץ באב. רק מנגנון צוות הפיקוח, עוזר למנוע חלקית מהאם להצליח בהסתה באופן מלא, כפי שהיתה עובר לתביעת המשמורת שהגיש האב.
20. המעברים בן בית האם לבית האב קשים מאוד ומופעל לחץ רב על הקטינה. כמעט בלתי אפשרי לקחת את הקטינה מבית האם, לאחר שטיפות מח ופחד מטורף של הילדה ממנה. האב שמע לא אחת את האם צועקת על הילדה בטלפון שלא תקשיב לו ולא תעשה מה שהוא אומר. הילדה בסמוך להגשת בקשת האם לחזרה למומחית החלה לומר כל הזמן שהיא תתקשר לפסיכולוגית אם אביה לא יסכים לעשות כך וכך.
21. האם ניסתה לרשום את הילדה על דעת עצמה לבית ספר רגיל, ולא לבית ספר לאומניות כפי שהילדה ביקשה, ורק התערבות "המנגנון" מנעה זאת זמנית. האב "שילם" לנתבעת לילה אחד של לינת הילדה, בלילה שלפני המבחן, כי זה היה התנאי של האם להשתתפות הקטינה במבחן לבית ספר לאומניות. יצויין כי לשמחת הקטינה היא אכן עברה את המבחן הלא פשוט והתקבלה לבית ספר לאומניות.
22. היא לא מסכימה לרשום הילדה לקייטנה על דעת עצמה.
23. יצויין כי במהלך התקופה, בה הילדה רואה את אביה, מצבה לעומת המצב טרם הפגישות, השתפר פלאים. הילדה שמחה אצל אביה, מאושרת, מחייכת ואף הפסיכולוגית המטפלת אופטימית מאוד וציינה את השיפור במצבה.
24. הבסיס עליו הושתת הסכם הגירושין ועליו התבססו הסכמות האב לשלם תשלומי מזונות גבוהים וכן תשלומי מוניטין גבוהים, היה המחשבה כי יתאפשר לו קשר נקי מבעיות, קשר נורמלי, עם ילדתו, שיתוף פעולה מרצון מצד האם, לרבות דיווחים התייעצות לגבי החלטות חשובות בחיי הקטינה ועוד, אך בדיוק ההיפך מזה עשתה הנתבעת. אין רגע דל עם האם וכל הזמן נתקל האב בהתנגדויות מצידה לקשר עם הקטינה והערמת קשיים איפה שרק אפשר.
25. בפרוטוקול אישור הסכם הגירושין הדגיש האב כי ההסכם נועד אך ורק כדי להגן על הילדה ועניין זה היה מרכזי בשיקולו בעת שכרת את ההסכם. שורות 15-16 לפרוטוקול אישור ההסכם. ארבעה עמודים מתוך הסכם של 10 עמודים וחצי מוקדש לילדה. התנהל מו"מ ארוך מאוד במהלכו התייעץ עם פסיכולוגים וחוות דעת פסיכולוג אף צורפה להסכם. הילדה היתה שיקול מרכזי ביותר בהסכם. הכל סבב סביבה וסביב אבטחת הקשר הטוב והאיכותי איתה, ללא הפרעות וחבלות חיצוניות.
26. הנתבעת רימתה והטעתה את התובע, הפרה את חובת הגילוי שחלה עליה, והסתירה את האידיאולוגיה בה היא אחזה ועדיין אוחזת ולפיה היא פועלת-בית מרכזי אחד אצל האם, כאשר האב לא נחשב. אידיאולוגיה זו ממררת את חיי האב והקטינה.
27. התובע ביצע את כל סעיפי הסכם הגירושין אולם הנתבעת ביטלה בפועל את החלק הקשור להסדרי הראיה, החלק היחידי שהתובע היה צריך לקבל.
28. הצדדים ניהלו מו"מ להסכם גירושין עם עורכי דין גירושין שארך כשנה, שעיקרו היה טובת הילדה, איך למנוע ממנה להיפגע מהגירושין. הם נעזרו באקטואר ובפסיכולוגים, והתובע עשה הכל על מנת שתיתן לו את הילדה. הנתבעת רימתה והציגה מצג כאילו אכן תאפשר קשר איכותי ושווה לאב. לאחר שקיבלה את הכספים, גילתה את האידיאולוגיה שהיתה לה ויש לה-בית מרכזי אחד אצל האם ומחיקת האב מחיי הילדה.

הפרת ההסכם הראשוני

29. במסגרת תביעת המשמורת שהגיש האב, מונתה מומחית מטעם בית המשפט, ד"ר –, שהחליפה את ההסדר בהסכם הגירושין בהסדר אחר וקבעה מחדש, מערכת הסדרי ראיה ומנגנון ביצוע ופיקוח, השונה לחלוטין ממה שהוסכם בהסכם הגירושין, לאור המציאות החדשה והקשה, שנגלתה לאחר חתימת ההסכם, היא גישתה של האם לבית מרכזי אחד אצלה בלבד (ראה תשובה 11 לשאלות הבהרה מטעם התובע למומחית, המצ"ב).
30. מערכת הסדרי הראיה שקבעה ד"ר –, לאחר בדיקה יסודית, היא נרחבת, ובמהות מהווה משמורת משותפת, עם הסדרים הרחבים אף מההסדרים שנקבעו בהסכם. נקבע מנגנון תיאום, ביצוע ופיקוח על ההסדרים, באמצעות צוות אנשי מקצוע: פקידת סעד, פסיכולוגית, מינוי רופא, מתאמת הורית לצורך שיתוף האב בהחלטות חינוכיות, וכן דרכי טיפול בילדה ובהורים.
31. גם את ההסדר הזה האם חותרת לבטול בפועל ומתמידה בהפרת ההסכם הראשוני הקובע הורות שווה.
32. לאור ביטול חצי מההסכם המקורי והחלפתו בהסדר אחר, לאחר הגשת תביעה ובעזרת בית המשפט, עתר האב בבקשה נפרדת לביטול סעד אכיפת ההסכם בתביעה לאכיפת הסכם ופיצויים ולהשאיר את סעד הפיצויים בלבד, בגין הפרת ההסכם ובמקום זאת, ביטול ההסכם כולו, הסכם המהווה מיקשה אחת, אשר אילולא הוטעה לחשוב כי אבהותו ואחריותו ההורית תיהיה שווה ומקובלת על האם, לא היה מתחייב בחיובים הכלכליים כפי שהתחייב.
33. העובדה כי האם הפרה את הסכם הגירושין הוכחה ועולה מחוות דעת המומחית מטעם בית המשפט הנכבד, המהווה ראיה מוגמרת, לאשמת האם והפרתה את ההסכם.
34. מומחית בית המשפט הנכבד קבעה בפירוש כי האם גרמה לתופעות של ניכור הורי וכי בעטייה של האם לא התקיימו לינות אצל האב וכן מצאה את כל תלונותיה לגבי האב, כלא אמיתיות, נובעות הן מחרדה והן מאידיאולוגיה של בית מרכזי אצל האם ומחיקת האב מחיי הקטינה.
35. ראה בייחוד תשובה לשאלה 24 מטעם האם:

"אולם בנקודות ספציפיות(כמו הלינה והאוכל) יש דברים שהיא מביעה בצורה בלתי תואמת …, ואלה דברים שנובעים דווקא מהאם."

36. כן ראה תשובה לשאלה 23 מטעם האם:

"…אינו מביע באופן אוטונומי את עולמה הפנימי אלא בא למלא צורך של ההורה וצורך שלה לרצות/להגן על אותו הורה. סממנים אלו קיימים כלפי האם (כלומר יש הזדהות וריצוי האם) ואינם קיימים כלפי האב."

37. ראה קביעות נוספות של ד"ר –, בדבר הפרת האם את הסכם הגירושין, כדלקמן:

• בתשובה 3 לשאלות הבהרה מטעם התובע:

" לא ראיתי שהוא מפחיד את –, חסר זהירות או אחריות רפואית כלפיה, או מסכן אותה בצורה כלשהי. אז אם לכך הכוונה ב"דעותיה של האם על מעשיו המזיקים של האב" אכן לא מצאתי לכך בסיס."

• בתשובה מס' 4 לשאלות הבהרה מצד התובע:

" אין לי אלא לחזור על הנאמר בחוות הדעת. להערכתי, האם מאמינה בטענותיה נגד האב ורואה בהם את דבריה של –, ומאמינה שהיא נענית לתלונת הילדה מבלי לראות שהיא משפיעה על הילדה מחרדותיה היא."

• בתשובה מס' 6:

"– אכן אומרת דברים מסויימים בטון "מצטט" או ילדותי, השונה מצורת הדיבור הרגילה שלה. זוהי תופעה שכיחה במסגרת ניכור הורי."

• בתשובה מס' 11, כאשר נשאלה אם ללא קשר לחרדתיות האם נכון שקיימת אידיאולוגיה אצל האם באשר לצורת חייה של הילדה, לפיה קיים בית מרכזי לילדה אצל האם והאב משמש כדמות משנית, השיבה כי:

"אכן התרשמתי שהאם רואה בעצמה את ההורה המרכזי, תוך נימוקים שונים לגבי הנזק שהאב גורם לילדה."

מנגנון ביצוע שקבעה המומחית, לאור הפרתו הדרסטית של ההסכם על ידי הנתבעת, כרוך בהוצאות ניכרות שלא היו צפויות בעת חתימת ההסכם, ונגרם בעטייה של האם.

הלכת קם והלכת מנשה-הסכם גירושין מהווה חטיבה אחת

38. ברגע שבוטל בפועל הסכם הגירושין בנוגע להסדרי הראיה (כחצי מההסכם), הרי שיש לבטל את כולו לרבות חלק המוניטין והתשלום של 5,000 ₪ לחודש להסתגלות (שאינו מזונות) וסכום מזונות הקטינה. כל הנ"ל הסכים התובע לשלם ביתר, רק על מנת שתהיה הנתבעת מרוצה ותאפשר לו קשר טוב, רגוע ואיכותי עם ביתו.
39. הסכם גירושין כולל בתוכו מערכת שלמה ומורכבת של חיובים והסדרים לסוגיות השונות, כאשר כל אחד מהן קשור בשני. מכלול ההתחייבויות אינם נפרדים ומנותקים זה מזה. אי אפשר לבודדם. הסכם גירושין הוא חטיבה אחת שלמה של התחייבויות ואי אפשר לבטל רק חלק ממנו במיוחד אחר הוצאתו לפועל. הלכה זו נקבעה בע"א 103/83 מנשה נ' מנשה פ"ד לח(4) 635. הלכה זו מהווה סטייה מן הכלל הקבוע בחוק החוזים לביטול חלקי של הסכם. נקבע כי רק כאשר בהסכם עצמו נקבעו הזיקות בן ההתחייבויות אזי אולי ניתן יהיה לבטל חלק, אך אם לא נקבעו הזיקות בן ההתחייבויות, הרי שההסכם עומד כמכלול אחד שאי אפשר להפריד בן חלקיו. ראה גם ספרו של גריידי-הסכם ממון וגירושין-אישור וביטול, בעמ' 147. בענייננו לא נקבעו זיקות בן חיובים, אלא נאמר במפורש-כל מטרת ההסכם נעשה מתוך ראיית טובת הילדה.

• ההלכה היא כי הסכם גירושין מהווה מיקשה אחת ואין לבטל חלק ממנו, מאחר והוא מורכב ממכלול שלשיקולים וויתורים בתחומים מסויימים על מנת לקבל יתרונות בתחום אחר. התובע בהסכימו לתשלום מוניטין קנה את הסדרי הראיה עם ילדתו. לאחר ששילם, פועלת האם למטרה אחת-מחיקתו מחיי ביתו. עובדה זו אומתה בחוות דעת המומחית ובתשובותיה לשאלות הבהרה מטעם הצדדים כפי שצוטט לעיל ובנוסף, בתשובות לשאלות הבהרה מטעם הנתבעת דוקא. ראה שאלות האם לגבי אלימות האב, שאלה מס' 22 כשתשובת המומחית: "הקטינה אינה חושפת שום פחד מאלימות של אביה".
• לשאלה מס' 4 מטעם האם, בו מנסה בכל זאת האם לשאול אם אין דרך אחרת מלבד פגישות עם האב, עונה לה המומחית: "ברור שאפשר לבחור באחד ההורים כמשמורן בלעדי כמעט ללא ביקורים…עדיף קשר משמעותי עם שני ההורים…מאשר למחוק הורה אחד מחייה…"

42. התובע מבקש כי בית המשפט הנכבד יורה על ביטול את כל הסכם הגירושין על כל הוראותיו לרבות הרכושיות ומזונות הקטינה. התובע הגיש במקביל, תביעה להפחתת מזונות שנקבעו בהסכם הגירושין עקב שינוי נסיבות כלכלי, אשר במסגרתה יקבעו מזונות הקטינה.

43. התובע מבקש מאת בית המשפט הנכבד לבטל את כל סעיפי ההסכם לרבות סעיף הקובע מזונות קטינה בסך 6,000 ₪ לחודש.
44. התובע מבקש כי בית המשפט הנכבד יורה על השבת כל התשלומים ששולמו בפועל לנתבעת, בהתאם להסכם הגירושין, עד ליום מתן פסק הדין.

התובע היה נמנע מלהתקשר בהסכם גירושין אילולא הוטעה

45. לא רק שהפרה את ההסכם בביטול בפועל של הסעיפים הכי החשובים לתובע, ושהיא העבירה ומעבירה את התובע וביתו בדרך ייסורים, אלא גם היתה רימתה והטעתה את התובע כשהציגה מצג של אם המאפשרת קשר עם האב, קשר נרחב ומשמעותי ואחריות הורית שווה לכאורה, והאמת היא שהחזיקה באידיאולוגיה של בית מרכזי אחד אצלה כבר בעת חתימת ההסכם, ועשתה כן, רק על מנת להשיג יתרונות רכושיים. זאת הסתבר בדיעבד מחוות דעת המומחית ומפעילותה של הנתבעת בהתאם לאידיאולוגיה זו, יום לאחר חתימת ההסכם, פעילות שמטרתה למחוק את האב מחייה של הקטינה, בכל דרך אפשרית.
46. בהסכמי גירושין קיימת חובת גילוי על הצדדים. ראה פרשת אזרזר ה"פ (ב"ש) 122/94 דינים מחוזי כו(5) 704, חובת גילוי בגידה בעת חתימת הסכם גירושין. קל וחומר חובת גילוי אידיאולוגיה של אמא, שאין בכוונתה לאפשר קשר שווה עם האב, כאשר כל ההסכם וההצהרות בו, וההתייעצות במשך תקופה ארוכה עם פסיכולוגים, הכל סבב סביב הקטינה וסביב קשר רחב היקף ושווה בן הקטינה לאב.
47. רק על מנת להבטיח את הקשר האיכותי והשווה, עם הקטינה, הסכים התובע לשלם תשלומי מוניטין גבוהים מאוד שכלל לא היו מגיעים לנתבעת ולחילופין אולי שיעור קטן בהרבה היה מגיע לה, שכן היו יחד כזוג נשוי רק כ- 3 שנים שלאחריהן חל קרע ובמשך שנה ניהלו מו"מ וניסו להגיע להסכם גירושין, כשהעיקר בו הוא החזקת הילדה והם התייעצו וצרפו חוות דעת פסיכולוג, להסכם הסדרי הראיה.
48. לפני שהכיר את הנתבעת, התובע למד בבתי הספר הנבחרים בעולם ואת רוב לקוחות המשרד הכיר עוד לפני שהכיר את הנתבעת. מרבית המוניטין בא לתובע מכישרון אישי וניסיון קודם והנישואין כמעט ולא תרמו דבר לכך. יצויין שגם אביו של התובע הינו — ומדובר בתרומה שולית של האישה, אם בכלל.
49. לנתבעת לא הגיע חלק במוניטין החברה כלל וכלל. בכל זאת לשם קשר עם הקטינה הסכים התובע לשלם כמעט את כל המוניטין נטו לאחר מס, כפי שהוערך אז, סך של 212,500 ₪, ישירות לנתבעת ב- 42 תשלומים. ראה הערכת שווי שנעשתה לצורך הסכם הגירושין, המצ"ב.
50. המדובר בסכומים שניתנו לה בנוסף לכל הרכוש האחר שקיבלה, כגון את דירת המגורים עליה שילם התובע משכנתא, במשך שש שנים ולא ביקשם חזרה, ואת רוב רובו של הרכוש המשותף.
51. לאור ההפרה היסודית וההטעיה, קמה לתובע זכות לביטול החוזה כולו ולהשבה של כל התשלומים ששילם.

שינוי נסיבות כלכלי-ביטול החיוב בתשלומי מוניטין, עקב טעות בהערכת המוניטין

52. בנוסף להפרה ולתרמית וההטעיה בעת חתימת ההסכם, חל שינוי נסיבות מאז חתימת ההסכם, אשר גם ללא קשר להפרת הסכם הגירושין, גורם לכך כי יש לבטל את החיוב בתשלומי המוניטין.
53. החברה הוקמה באוגוסט –. היא הוקמה בדיוק עת החל הקרע בן הצדדים והם אישרו את הסכם הגירושין שנה לאחר מכן.
54. עת החלה פעילותה היו רווחיה נאים והצפיה כי תמשיך ותשגשג, ובהתאם לכך הוערך המוניטין בטעות בשווי גבוה ממה שהוא בפועל. ראה מאזן ביאור מס' 10, עמ' 8.
55. מאז חתימת הסכם הגירושין צנח ערך החברה של התובע ב- 70%.
56. בעת חתימת הסכם הגירושין הוערך השווי בהתאם ובהתבסס על הכנסות העבר. אולם כבר בשנה שלאחר מכן, חלה ירידה דרסטית בהכנסות החברה, ירידה שממשיכה עד עכשיו. יוצא מצב בו התובע מרוויח ממכלול עיסוקיו, לרבות הרצאות, סך של 7,000 ₪ נטו ונותן לנתבעת 11,000 ₪ כל חודש.
57. לתובע כיום הכנסות בסך 7,000 ₪ לחודש נטו, ואפילו פחות מכך. בחשבון הבנק של התובע מינוס 75,000 ₪. מצ"ב תדפיס חשבון בנק ואישור על מינוס בבנק.
58. בעת חתימת ההסכם הכנסותיו היו 6,000 ₪ מהיותו מרצה ו 7,000 ₪ מהחברה. סה"כ הגיעו הכנסותיו לכדי 13,000 ₪ נטו, ללא הלוואות.
59. כעת התובע משתכר 7,000 ₪ ממתן הרצאות בלבד. התובע אמנם מושך בנוסף 5,000 נטו מהחברה בתלוש שכר, אלא שהתובע כאמור, מלווה כסף חזרה לחברה. התובע מעדיף למשוך משכורת ולהלוות לחברה חזרה, מאשר לא למשוך משכורת כלל, משיקולי מס, אך בפועל הכנסתו מהחברה מגיעה לאפס ואפילו למינוס.
60. המוניטין אותו העריכו הצדדים בעת חתימת הסכם הגירושין, הסתבר כמוטעה ואינו נכון וכיום התובע הוא עובד של הנתבעת והשתעבד לה עקב תשלומי המוניטין הגבוהים שהוערכו על פי מצב שלא קיים היום.

61. התובע נותן כל חודש תשלומי מוניטין לנתבעת בסך 5,000 ₪. מכאן שהתובע מתחיל את החודש עם 2,000 ₪ מתוכם הוא משלם מזונות 6,000 ₪, ונותר לו מינוס 4,000 ₪ להתחיל את החודש. אין פלא שבחשבון הבנק שלו צבר מינוס של 75,000 ₪.
62. לתובע אין מלבד החברה, כל רכוש משלו. אין לו דירה, אין לו חסכונות. לעומתו לנתבעת יש דירה בבעלותה. התובע משלם 5,000 ₪ לחודש שכירות לדירה בה הוא גר.
63. יצויין כי מזה כחודשיים הפסיק התובע להעביר את תשלומי המוניטין בשל חוסר יכולת. התובע פנה אל הנתבעת בבקשה להתחשב במצבו הכלכלי ולהפחית התשלומים, כשהוא מציע ליתן לה כל אינפורמציה שתבקש מהחברה, אך היא סרבה. כן פנה אליה על מנת שתשתף פעולה עם מס הכנסה להכיר בתשלומים אלו כהוצאה עסקית אך היא לא משתפת פעולה ומס הכנסה לא מכיר בתשלומים אלו.
64. הנתבעת היא בעלת דירה, הוריה עשירים, לאימה מספר דירות ואביה אדם עשיר, והיא בת יחידה משני הצדדים. הנתבעת מקבלת כספים מהוריה כל העת ללא הגבלה. ראה סעיף 9.1.1 להסכם הגירושין, בו הצהירה האישה כי כל הכספים בחשבון הבנק התקבלו מהוריה, גם במהלך הנישואין. כיום היא עובדת מהבית ככל הידוע לתובע ויש לה הכנסה נוספת מתרגומים באנגלית.
65. אשר על כן, היה ולא יבוטל הסכם הגירושין עקב הפרתו, יבקש התובע בנוסף לבטל את חיובו במוניטין בהתאם לסעיף 11 להסכם, עקב שינוי נסיבות קיצוני, והעובדה כי המוניטין הוערך בטעות קיצונית כגבוה ממה שהוא היה בפועל. כן מבוקש כי יושב לו כל סכום המוניטין ששילם, 5,000 ₪ לחודש מאז התשלום הראשון, שכן כבר מזה למעלה משנה וחצי, שהתובע מבקש מהנתבעת לשנות ולבטל סעיף זה וחשש להגיש תביעה כדי לא להסלים את היחסים ביודעו שהנתבעת תתנקם בו על גבה של הקטינה, אך היא מסרבת להבין שהיא מקבלת מוניטין שלא קיים.

ביטול סכום המזונות עקב תרמית והטעייה בנוגע למזונות הקטינה

66. בנוסף מבוקש כי יבוטל סכום מזונות הקטינה שנקבע בהסכם הגירושין בגין תרמית והפרה של סעיף מזונות הקטינה וכי יופחתו סכומים שמעולם לא הוצאו, למרות שבעת מו"מ לקראת הסכם הגירושין הוצגו כהוצאות וצרכים חיוניים.
67. בעת חתימת ההסכם, הנתבעת הטעתה את האב לחשוב כי הקטינה תיהיה בגן פרטי ומסגרות בכלל, עד השעה 16:00 וכי היא נזקקת לטיפולי אלרגיה שוטפים.
68. בנוגע לגן-ראה סעיף 6.2.1 להסכם הגירושין, בו נרשם: "האב יעביר לאם סך של 3,500 ₪ לחודש בלבד, וזאת לאור העובדה שהאב שילם במישרין ומראש לגן בו שהתה הבת בשנה"ל את שכה"ל בגובה 2,500 ₪ לחודש, עד כולל אוגוסט."
69. בנוגע לתשלום של 1,000 ₪ לחודש עבור טיפולי אלרגיה לקטינה אצל המטפל, ראה סעיף 6.2 להסכם הגירושין, בו נרשם שחור על גבי לבן, כי צרכיה של הקטינה הם: "הוצאות בריאותיות שוטפות כולל הטיפולים אצל — או כל מטפל אלטרנטיבי אחר".
70. יום לאחר אישור ההסכם, הוציאה את הקטינה מהגן הפרטי ולא לקחה אותה לטיפולים שוטפים אצל המטפל באלרגיה –או אחר.
71. המדובר בסכומים שחסכה על חשבון האב-2,500 ₪ לגן ו 1,000 ₪ למטפל באלרגיה, סה"כ 3,500 ₪ לחודש. סכום זה היא מקבלת עקב תרמית והטעייה, על מנת לנפל צרכי הקטינה בעת חתימת ההסכם כאשר הסכומים להם הקטינה באמת נצרכה על פי ההסכם הם: 2,500 ₪.
72. את הסיפור עם הגן כבר שמע כב' בית המשפט בעת הדיונים ובתביעות הראשונות: מייד לאחר חתימת ההסכם הוצאה הקטינה מהגן הפרטי, באופן חד צדדי על ידי אימה, מבלי לידע את האב ושמה אותה בגן עירייה עד 13:00. האב הגיע לגן לקחת את הילדה והילדה לא היתה. הנתבעת לא טרחה לספר לו על כך. למרות שהוסכם בן הצדדים על גן פרטי עד 16:00 ועל צהרון עד 16:00 בעת בית הספר, ועל כן הסכים התובע לשלם סכום כולל, הפרה הנתבעת הסכמה זו, תוך שהיא מרמה את התובע לחשוב כי כך יהיה וכך סחטה ממנו סכום כולל גבוה.
73. הקטינה לא נדרשה בפועל להוצאה בסכום זה, מדובר בתרמית וסכום זה ניתן להשבה.
74. גם אם יבוטל ההסכם כולו יש להשיב לתובע סך זה.

1. לבית משפט נכבד זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעת התובע, לאור הקירבה בין הצדדים ולאור מקום מגוריהם המשותף.
2. אשר על כן יתבקש כב' בית המשפט כדלקמן:

• א. להזמין את הנתבעת לדין.
• ב. להורות על ביטול הסכם הגירושין כולו עקב הפרתו.
• ג. לחילופין, להורות על ביטול סעיף מזונות קטינה עקב תרמית ומצג שוא, ובנוסף ביטול סעיף המוניטין עקב שינוי נסיבות קיצוני.
• ד. להורות כי הנתבעת תשיב לתובע את כל הסכומים ששולמו לה בגין ההסכם בצירוף ריבית והצמדה, כמפורט בגוף התביעה.
• ה. ליתן את כל הסעדים והצווים הזמניים שיידרשו לשם ביטול והשבה.
• ו. לחייב את הנתבעת בהוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד.

טלי אויזרוביץ, עו"ד לענייני משפחה

הפוסט תביעה לביטול הסכם גירושין מאת עו"ד לענייני משפחה טלי אויזרוביץ הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

1. הצדדים הינם יהודים, נישאו זל"ז כדמו"י ביום 11/7/06, לאחר שבע וחצי שנות חיים משותפים, תחת קורת גג אחת, שקדמו לנישואיהם והפיכתם למשפחה.
2. כיום האישה בת 59 ואילו הבעל בן 72. לשני בני הזוג ילדים מנישואין קודמים, כאשר ביתה בת ה-17 של התובעת, מתגוררת שבוע עם אימה ושבוע עם אביה ולומדת בתיכון בחיפה.
3. הצדדים החלו לפני כשלוש שנים בבניית בית ב-, אשר בנייתו כמעט והסתיימה, ותכננו לעבור לגור שם יחד. האישה כבר עברה לגור שם, ופינתה את דירת הבעל בחיפה, בהתאם לדרישתו.
4. מקום המגורים המשותף האחרון של בני הזוג, היה בדירה בתל אביב, ברח' – (להלן:"הדירה בתל אביב").הם תכננו לעבור יחד ל-, עד לפני שבוע ימים בלבד.
5. בשנים האחרונות, הבעל התגורר בתל אביב, ואילו האישה חילקה זמנה בן דירת הבעל בתל אביב לדירתו בחיפה, שם שהתה באמצע השבוע, עם ביתה, שבוע-שבוע לסירוגין, ובמהלך כל סופי השבוע ובשבועות בהם ביתה שהתה אצל אביה, ביקרה אצל הבעל בתל אביב. תוך כדי כך, היא זו שהתרוצצה לצורך בניית הבי המשותף ב-.
6. הבעל חתם לאחרונה, על הסכם שכירות לדירה בה גרה האישה בחיפה עם ביתה, בסך 3,300 ₪ לחודש, בניגוד לרצון האישה, אשר ביקשה כי קודם יעברו יחד לב-, והוא דרש לפנותה יחד עם ביתה, בלי לדאוג להן למדור חלופי בחיפה, שם לומדת הילדה.
7. לאישה לא נותרה ברירה והיא נאלצה לפנות את הדירה בחיפה ועברה להתגורר ב-.
8. הבית ב- רשום 2/3 על שם האישה ושליש על שם הבעל, ויש משכנתא חודשית שהבעל התחייב לשלם, טרם החלו בפרויקט הבניה.
9. הבעל סובל מדיכאון ולוקח פרוזאק ועל כן נתון למצבי רוח קשים. הוא משנה את דעתו משעה לשעה. יום לפני שדרש לפנותה מהדירה בחיפה, תכנן לעבור לגור איתה ב-. יום למחרת אמר לה שהוא רוצה להיפרד סופית.
10. יצוין כי האישה סובלת מגחמותיו אלו כבר שנים, ואף בעבר הגישה תביעות לב"מ, אולם הם חזרו לשלום בית.
11. האישה אוהבת את בעלה ומעוניינת בשלום בית.
12. האישה הצילה את חייו של הבעל מספר פעמים, שכן בהיותו שרוי בדיכאון, לא טיפל בעצמו והזניח את בריאותו, והיא זו שלקחה אותו לרופאים ולטיפולים. לאחרונה היה לו פצע באוזן, מדמם והוא סרב ללכת לרופא להיבדק. שלוש שנים היה כך, עד שהאישה ראתה באינטרנט שמדובר במחלה ממארת והראתה לו ורק אז נאות לטפל וללכת לרופא שאישר את אבחנת האישה.
13. הבעל הוא פרופ' , יצא לפנסיה לפני ארבע שנים. לפני היציאה לגמלאות השתכר כ 16,000 ₪ נטו וכיום מקבל פנסיה של 14,000 ₪ נטו לחודש.
14. הוא מקבל שכירות 2,500 לחודש בגין שכירות דירה בתל אביב.
15. כן יש לו כספים רבים בחשבונות בנק וחסכונות, שחלקם נצבר בזמן הנישואין וחלקם בתקופת היותם בני זוג ידועים בציבור.
16. עת פרש קיבל סכום של 900,000 ₪ בגין זכויות סוציאליות.
17. הוא הרוויח הון עתק מפרויקט בנייה בחיפה.
18. האישה היא מורה ללשון, בעלת תואר שני בבלשנות, שפרשה ומקבלת פנסיה של 4,000 ₪ לחודש. היא פרשה משום שהבעל עמד על כך כדי שתעזור לו בפרויקטים שלו. וכך עשתה בנאמנות רבה.
19. עת החלו הצדדים את הקשר הזוגי ביניהם, בשנת 1998, לפני אחת עשר שנים, גרה האישה בדירה שהייתה בבעלותה, בחיפה. הנתבע גר אז בדירה שכורה בחיפה. התובעת וביתה עברו להתגורר איתו בדירה השכורה לאחר שביקש זאת ואף בנה ארון ושולחן לחדר הילדה שהייתה בת שבע וחצי.

הקשר הזוגי

20. בני הזוג חיו כבעל ואישה לכל עניין ודבר, האישה בישלה, כיבסה וניקתה עבור הנתבע, היא רכשה את המזון בחיפה והוא שילם את כל הוצאות המדור בחיפה. הם יצאו לבילויים יחד, לאירועים משפחתיים והיו ידועים כבני זוג החיים כבעל ואישה 7 וחצי שנים טרם נישאו.
21. האירוע שהוביל לנישואין הוא כשחלה הנתבע בדלקת קרום הריאה והיה מאושפז בבית חולים איכילוב בתל אביב. התובעת סעדה אותו ונסעה יום- יום אחרי העבודה מחיפה לבית החולים, נשארה איתו בלילות, שלחה את אחיה התאום להיות לידו כשהיא הייתה בעבודה, ואף דאגה והתעקשה כי יקבל טיפול רפואי, וכי הרופאים יבצעו בדיקות מעמיקות.
22. בהיותו בבית חולים ביקש הנתבע מהתובעת כי תיקרא לרב שיחתן אותם, והתובעת יחד עם אחיה ערכו את כל הסידורים ובני הזוג נישאו בטקס קטן בבית הדין הרבני, ביום 11/7/06.
23. מאז סבלה האישה מגחמותיו של הנתבע, אשר משנה יחסו אליה, מיום ליום, ואף הגישה לפני שנתיים תביעות לבית המשפט הנכבד, אשר נמחקו, לאור חזרת הצדדים לחיות בשלום בית.
24. הבעל לפני כשבוע סילק את האישה מהדירה בחיפה ואמר לה שהוא רוצה להיפרד ממנה סופית.
25. הבעל מעוניין כי האישה תעזוב את הבית ותלך ללא כלום, זאת ללא כל סיבה.
26. האישה התאמצה בכל כוחה לשמור על שלימות המשפחה וספגה כל השפלה על מנת שיישארו יחד. היא אישה רגישה וחמה וטיפלה בו במסירות למרות היחס כפוי הטובה כלפיה.
27. פרטים נוספים יובאו במהלך הדיון.
28. האישה אוהבת את בעלה, ואינה חפצה בפירוק התא המשפחתי, ועותרת בפני כבוד הדיינים להשכין שלום בית בן בני הזוג ובמידת הצורך להפנות את בני הזוג לייעוץ.
29. כבוד בית הדין מתבקש להורות לבעל לעבור לגור עם האישה בבית המשותף שבנו יחד ב-.
30. האישה מוכנה לשתף פעולה ולהישמע לכל הצעה שתבוא מצד כבוד הדיינים כדי לנסות ולהציל את חיי הנישואין.

טלי אויזרוביץ, עו"ד לענייני משפחה

הפוסט תביעה לשלום בית מטעם אישה לבית דין רבני בתל אביב הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

כאשר יש סכסוך בין בני זוג ולפחות אחד מהם מעוניין לפתור את המחלוקות ולא להציע גירושין, הוא יכול לתבוע מבן הזוג השני שלום בית.

תביעת שלום בית הינה אחת התביעות השכיחות ביותר בענייני המעמד האישי.

התביעה לשלום בית מתחלקת לשניים:

• פנייה לרב כמעיין "מגשר" לצורך מציאת פתרונות לבעיות בין בני הזוג.
• תביעה משפטית להמשך קיומו של קשר הנישואין. ניתן לקבל החלטות וצווים אשר יאפשרו את סיום הסכסוך המשפחתי.

תביעה משפטית לשלום בית ניתן להגיש לבית הדין הרבני בלבד.

כאשר בני הזוג מעוניינים באמת בהשכנת שלום בית, אזי מהווה התביעה מסגרת טובה לחיזוק הקשר. אולם כאשר שני בני הזוג אינם מעוניינים באמת ובתמים בשלום בית והיחסים שלהם מעורערים, תביעה זו מסוכנת בגלל חוסר הבהירות המאפיינת אותה.

תביעת שלום בית מול תביעת מזונות

ישנם מקרים רבים בהם תביעת שלום בית הינה למעשה תביעת מזונות, ועל ידי הגשת תביעה כזו לבית הדין הרבני האישה "מפסידה" את זכותה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בעניין מזונותיה.

כמו כן, סירובה של אשה לקיים שלום בית עם בעלה, ללא סיבה מוצדקת, יהפוך אותה למורדת ויגרום לה להפסיד את מזונותיה.

מאמרים נוספים

• טובת הקטין
• זכויות ילדים בעת גירושין
• ידועים בציבור
• שיטת חלוקת הרכוש
• הסכם גירושין
• בחירת עורך דין

הפוסט תביעת שלום בית הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

אשה יהודיה הנשואה ליהודי המתעברת כתוצאה מיחסיה עם גבר אחר – הילד הנולד הינו ממזר.

ההשלכות של ממזרות חמורות ביותר, ועיקרן – שלילת האפשרות מן הממזר (או הממזרת) להינשא לבן זוג או לבת זוג יהודים כשרים.

במקרה כזה, גם אם הבעל החוקי טוען כי הילד איננו שלו – ימנעו ממנו מלהעלות טענה זו בבית המשפט, ולא יאפשרו לו לכפות על האישה בדיקת רקמות לצורך בדיקת האבהות.

בדיקת רקמות אינה עולה בקנה אחד עם טובתו של הילד והיא מנוגדת לאינטרס שלו ועל כן בית המשפט לא יאפשר בירור של טענת הבעל כי אין הוא אבי הילוד, משום שבדיקה כזאת – אם תתבצע – עשויה להכתים את הילד בכתם ולהמיט עליו קלון לכל ימי חייו.

בית המשפט המגן על אינטרסים לגיטימיים של הקטין ימנע הצהרה העשויה לגרום נזק לקטין.

על כן, במקרה של שני בני זוג יהודים לא תצלח הטענה כי האישה הרתה שלא מבעלה ובית המשפט יתנגד לבדיקת רקמות במקרה זה.

על כן, נקבעה ההלכה של "רוב בעילות אחר הבעל", דהיינו במידה והאישה קיימה יחסים עם בעלה ועם אחר – קיימת חזקה כי הילד הינו פרי זרעו של בעל, ואולם אין כלל זה חל על נישואי תערובת אלא רק על בני זוג ששניהם יהודים.

בנישואין בין גויים או בנישואי תערובת (יהודי/ה ובן עדה דתית אחרת) – דין זה אינו חל על נישואי תערובת, ודין ממזרות אינו רלוונטי כאשר אחד מבני הזוג או שניהם אינם יהודים. רק שיטת המשפט של הדין העברי מתייחסת בחומרה כה רבה לילד שהינו פרי ניאוף.

שיטות משפט אחרות אינן רואות בעין יפה ניאוף ורואות בו מעשה בלתי מוסרי, אולם אינן גורמות לפסלות גורפת של הסטטוס של הילד ואינן פוגמות בכשרות היוחסין של הקטין.

כאשר אין מדובר בחשש של הכרזת הילד כממזר יאשר בית המשפט בדיקת רקמות וכאשר קיימת מחלוקת בדבר אבהות יש אינטרס גם לילד וגם לאב להסיר את הספק בדבר אבהות על ידי הכרעת בית המשפט, וחשוב לחקור את האמת.

ילד ממזר מבחינה משפטית אינו יכול להינשא בקהל ישראל והוא יכול להינשא רק לממזר או ממזרת אחרים. גם ילדיהם לדורי דורות יישארו ממזרים.

מי לא מוגדר כממזר?

• ילד שנולד מהורים יהודים שנשאו זה לזו כדת משה וישראל (דמו"י) או בנישואין אזרחיים – ילד זה הינו כשר ובעל אותן זכויות וחובות הקיימות לפי הדין בין ילד יהודי כשר לבין הוריו.
• ילד שנולד להורים שאינם נשואים והם פנויים (רווקים, גרושים, אלמנים) – ילד זה הינו ילד כשר לחלוטין.
• גם ילד שנולד לאישה פנויה כאשר אבי הילד נשוי – הינו ילד כשר לחלוטין.
• אישה הנשואה לגוי (כמו רבים מנישואי התערובת המקובלים בקרב העולים מחבר העמים) אף אם הרתה לגבר אחר – ילדה לא ייחשב ממזר.
• ילד שנולד להורים שאחד מהם או שניהם אינם יהודים – דיני ישראל אינם מכירים בתוקף של נישואין אינם בין יהודים, ונישואי תערובת אינם מוכרים על פי דין תורה.

ילד כזה סוחב אחריו את ייחוסה של האם. אם האם הינה יהודיה הרי גם הוא יהודי, ואם אינה יהודיה הרי שגם הילד ייחשב כנוכרי.

העובדה שאחד ההורים אינו יהודי אינו הופך את הילד לממזר. ילד הינו ממזר רק אם הקשר בין הוריו היה עבירה בבחינת ערווה ממן התורה.

מי שאינו יהודי כלל לא יכול לעבור עבירה כזאת מאחר ומצוות אינן מוטלות כלל על הנוכרי שאינו יהודי, ועל כן גם אם אחד מההורים לא היה יהודי אין הילד הופך לממזר.

מאמרים נוספים

• מיהם ידועים בציבור?
• מוסד הידועים בציבור
• רכוש ידועים בציבור
• התפתחויות וחידושים בתחום

הפוסט פסולי חיתון ילד ממזר הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

תביעות בתחום דיני משפחה יהיו בסמכות בית המשפט לענייני משפחה באם מדובר בבני משפחה ובאם מדובר בנושאים מסוימים הקבועים בחוק כענייני משפחה לדוגמא מזונות, חלוקת רכוש, החזקת ילדים, הסדרי ראייה, תביעת אבהות ואמהות ועוד. בן משפחה מוגדר בחוק כבן זוג, ידועה בציבור, בן זוג לשעבר, ילד, נכד, הורה, הורים, אחים שלו ושל בן זוגו.

בשונה מתחום האזרחי בו מוגשים תביעות לבית המשפט בשל הפרת חוזים והסכמים כתובים, בתחום דיני משפחה ההסכמים המבוצעים בין בני משפחה נעשים לרוב בעל פה, ההסכמים אינן חדים וברורים דיים וניתן לפרשם בדרכים שונות. התחום הינו מורכב ביותר בהיותו מלווה באמוציות, ויחסים מורכבים בין הצדדים המתפרצים ברגעי משבר. בתחום זה רגשות וסכסוכים גוברים על שיקולים כלכליים, עסקיים רציונאליים.

סכסוכים בתחום המשפחה מובילים לעיתים גם לתחום הפלילי בעקבות זיופים, הונאות, אלימות בין בני המשפחה.

על מנת ליישב סכסוכים בתחום מסובך זה בין אם מחוץ לכותלי בית המשפט ובין אם בתוכם נדרש ידע משפטי עמוק המשולב ביכולת בין אישית גבוהה.

תחומי משפטיים בהם עורכי דין לענייני משפחה מתמחים

משרד עו"ד לדיני משפחה מקיף את התחומים העיקריים הבאים:

גירושין – מזונות ילדים, מזונות אשה, החזקת ילדים, חלוקת רכוש, אבהות, אמהות, גנבת זרע, שלום בית

• צוואות וירושות.
• ידועים בציבור – תחום מתפתח שידוע כיום לכל עו"ד דיני משפחה בישראל.
• נישואין אזרחיים ונישואי תערובת.
• אימוץ ילדים.
• יהדות, גיור ושבות.
• נוער וקטינים.

מאמרים נוספים

• גירושין
• הסכם ממון
• מזונות ילדים
• ידועים בציבור
• ירושות וצוואות

הפוסט דיני משפחה וגירושין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

מה קורה כאשר אחד מבני הזוג מחזיק לאורך זמן בדירת המגורים של בני הזוג, ואילו בן הזוג השני עזב את הדירה. בהתאם ל סעיף 33 לחוק המקרקעין: "שותף שהשתמש במקרקעין משותפים חייב ליתר השותפים, לפי חלקיהם במקרקעין, שכר ראוי בעד השימוש".

לכאורה, בן הזוג שנותר בבית ומשתמש בו, צריך לשלם לבן הזוג השני מחצית משכר הדירה. אולם, כאשר מדובר בבני זוג הנשואים זה לזו או חיים כידועים בציבור, חיוב זה יחול בדרך כלל על הבעל המחזיק בדירה, אך לא על האשה, מאחר וגבר חייב במדור אשתו כחלק ממזונותיה ואילו אשה אינה חייבת במדור של בעלה ואין לה חובה לספק לו קורת גג או מזונות.

לכן, אם אישה עוזבת את הבית והבעל נשאר לגור בבית סיכוייה של האישה לקבל דמי שימוש בשווי של מחצית מדמי שכירות – טובים ביותר. בעבר היו בתי המשפט דנים בשאלה האם עזיבתה של האישה מוצדקת. כיום, לאור חוקי היסוד וההגנה על כבוד האדם שאלת ה"אשם" אינה רלוונטית.

מאמרים נוספים

• שיטת חלוקת הרכוש
• איזון הרכוש בפקיעת נישואין
• שיקולים בעת חלוקת רכוש
• חזקת השיתוף
• חזקת השיתוף של נכס

הפוסט דמי שימוש ראויים הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

האם בעת סכסוך או גירושין, על בן הזוג להשיב מתנה שקיבלו מהורי בן הזוג השני?

בית המשפט פוסק בנושא זה בכל מקרה לגופו.

במקרה אחד, הגישה אם תביעה להשבת כספים שנתנה במתנה לבתה ולחתנה. במקרה זה, האם מכרה את דירתה ואת דמי המכירה נתנה לבתה ולחתנה ואלה נעזרו בה לרכישת דירה גדולה, בה ניתן לאם חדר לגור בו תוך הבטחה, שתוכל לגור שם ולנהל אורח חיים סדיר ותקין כל ימי חייה. לאחר מות הבת, החתן סילק אותה מהדירה והיא הגישה תביעה להשבת הכספים שנתנה לבני הזוג. האם התנתה את נתינת המתנה, בתנאי מפסיק. האם הסכימה למכור את דירתה ולהעביר לבני הזוג את תמורה, רק אם יובטח לה כי תוכל לגור בדירת בתה. בית המשפט קבע כי משנתקיים התנאי המפסיק – מגוריה של האם בדירה נשללו ממנה – ועל-כן חדל חוזה המתנה להתקיים. מכיוון שכך, מוטלת על מקבל המתנה – החתן, החובה להשיב את המתנה לבעליה.

במקרה אחר, בית המשפט דחה תביעתה של אם הבעל, להשבת סכום כסף שנתנה לטענתה לבני הזוג כהלוואה, בסמוך לנישואיהם. באותו מקרה, האם נתנה 40,000 ₪ מספר שבועות לאחר חתונת של בני הזוג לצורך הרחבת דירתם. מאחר שהדירה לא הורחבה, הכסף נשמר הפיקדון ובני הזוג התגרשו שנתיים לאחר נישואיהם, הגישה האם את התביעה. בית המשפט קבע כי לא הייתה זו הלוואה, הוא בחן האם מתן הכסף היה מתנה על תנאי, באופן שאם הדירה לא הורחבה, עליהם להשיבה. בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי על נותן המתנה להתנות במפורש את התנאי ו/או את התחייבות של בני הזוג.

במקרה נוסף, דחה בית המשפט תביעה של אישה נגד בעלה לשעבר, להשבת מתנה שנתנה לו. באותו מקרה, האישה קיבלה במהלך הנישואין, דירה מהוריה, והעבירה על שם הבעל מחצית מהזכויות בדירה. לאחר שהבעל הגיש תביעת גירושין, היא דרשה למחוק את שמו מרישום הבעלות בדירה בטענה שהסכם המתנה כלל בחובו תנאי מפסיק, לפיו קטיעת חיי הנישואין התקינים והגשת תביעת גירושין מצד הבעל יביאו לבטלות המתנה ולהשבתה לאישה.

נקבע כי בני-זוג המחליפים מתנות, עושים בכך הסכמים דו-צדדיים בנוגע לאותם נכסים המוענקים, והסכמים אלה צריכים לקבל תוקף כלשונם, על-פי הכוונה הברורה שנגלתה, ואין עוד צורך והצדקה להיזקק להסקת תוצאות מרחיקות לכת מנסיבות החיים עצמן. בעצם ההענקה המפורשת של המתנה סותרים בני הזוג את ההנחה, כי קיימת מגבלה כלשהי לתת ביטוי קונקרטי לרצונם; ואם הם אף טורחים לעשות שינויי רישום בזכויות בנכס עקב כך, לא נותר ספק בעניין שלמות ההסכם, ואין מקום להוסיף לו את מה שאין בו.

"טיבן של מתנות שהן ניתנות בשעה שקיימות קירבה וחיבה בין המעניק למקבל. ברור איפוא, כי אם המעניק היה צופה מצב של התערערות היחסים, היה דואג להוסיף מנגנון כלשהו, שהיה מבטיח השבת המתנה במצב זה, בין על-ידי תנאי מפסיק בין בדרך אחרת. דבר זה אינו מיוחד ליחסים בין בני-זוג, אלא קיים בכל הסכמי המתנה למיניהם".

דוגמאות נוספות למקרים של השבת מתנות בעת גירושין:

בית המשפט קיבל תביעה של בעל מחצית שווי מהזכויות בדירת מגורים, לאחר שקבע כי הדירה הוענקה במתנה לבני הזוג על ידי אבי האישה. במקרה זה, הצדדים היו נשואים 21 שנה. הדירה נבנתה על מגרש שנקנה ונרשם על שם אבי האישה. האב בנה את השלד ושאר הדירה נבנתה ועוצבה על ידי בני הזוג. בית המשפט קבע שהדירה הוענקה במתנה לבני הזוג שכן, הוכח כי האב התכוון לתת להם במתנה את הדירה, וכן הם התגוררו בדירה במשך 10 שנים מבלי לשם דמי שכירות. אולם, לגבי המגרש עצמו שנשאר רשום על שם האב, קבע בית המשפט כי כאשר הרישום הוא חיצוני לתא המשפחתי, נטל ההוכחה הוא גבוה יותר. במקרה הזה, העובדה שלא נעשתה, לאורך השנים, כל פעולה להסדרת הזכויות במגרש והעברתן על שם בני הזוג ו/או על שם הנתבעת, יש בה כדי לתמוך בהנחה שהאב לא רצה להעביר את זכויותיו במגרש במתנה.

בית המשפט קיבל תביעתה של אישה למחצית מהזכויות בדירת מגורים הרשומה על שם הבעל. במקרה זה, בני הזוג התגוררו בדירה במשך שנים רבות ואף השכירו אותה לצד ג', אך הדירה מעולם לא נרשמה על שם בני הזוג. לפי חוק המתנה וחוק המקרקעין, מתנה בנכס מקרקעין מושלמת ומוגמרת רק בשעה שהנכס נרשם על שם מקבל המתנה, ולכן אין מדובר במתנה מוגמרת.

בית המשפט הדגיש כי המדובר בהתחייבות מצד ההורים ליתן מתנה, אשר ההורים אינם יכולים לחזור ממנה. בית המשפט בחן את הנסיבות, הראיות והעדויות, ומצא לפי התנהלות הצדדים בסיס לטענות האישה באופן התנהלות הצדדים: בכך שהזוג השלים את בניית הבית שהיה בשלבי שלד על חשבונו, שילם הלוואות שנלקחו על ידי הנתבע לבניית השלד קודם לנישואין, נהג בבית מנהג בעלים למעלה מ-18 שנה, שילם את חלקו היחסי בדמי חכירה והיוון למינהל מקרקעי ישראל וכן בעדותם של עדים נוספים שהעידו כי ההורים התחייבו לתת את הבית במתנה לזוג.

בני הזוג שינו מצבם לרעה על סמך התחייבות הורי הנתבע ולא נמצאה התנהגות מחפירה מצד התובעת המזכה את ההורים לחזור בהם מהתחייבותם. אמנם, בהתאם לחוק המתנה נדרש מסמך בכתב לצורך התחייבות ליתן מתנה. לעניין זה, בית המשפט סבר כי בנסיבות העניין יש בהסכם השכירות של הבית לצדדי ג', בו מופיע שם הזוג כמשכירים מענה לדרישת הכתב ועקרון תום הלב גובר על דרישת כתב דווקנית. בהמשך לכך, יש לראות את הסכם השכירות כמקיים את דרישת הכתב לאור התקופה הארוכה בת כ-18 שנה במהלכה נהגו הבעל והאישה בדירה מנהג בעלים: עשר שנים החזיקו בה והתגורר בה ובמשך כשמונה שנים נוספות בהן הושכרה הדירה על ידם לצד שלישי על פי אותו הסכם שכירות ודמי השכירות שולמו לידם.

במהלך הנישואין, בעוד היחסים בין בני הזוג יציבים וטובים, נהוג להחליף מתנות. לעיתים אחד מבני הזוג מוסיף את שמו של בן הזוג השני, ברישום הדירה מלפני הנישואין ובכך מעביר לו ללא תמורה מחצית מהזכויות בדירה, לעיתים אחד מבני הזוג מעביר לחשבונו של השני סכום כספי גבוה, ולעיתים ההורים של בני הזוג תורמים את חלקם לנישואי ילדיהם, ומעניקים להם כספים, רשות להתגורר בדירה שבבעלותם, או אף דירה במתנה.

מאמרים נוספים

• שיטת חלוקת הרכוש
• ידועים בציבור
• איזון הרכוש בפקיעת נישואין
• שיקולים בעת חלוקת רכוש
• תכולת חוק יחסי ממון
• יחסי ממון בין בני זוג

הפוסט השבת מתנות בעת גירושין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

חל איסור על עורך דין לענייני גירושין לנקוט באיומים בפנייה שלו כלפי הצד שכנגד. אך יחד עם זאת, עורך הדין יכול לנקוט באיומים לגבי שימוש באמצעים שהם חוקיים, לדוגמא התראה כלפי צד שני כי אם לא יוגשו מסמכים לצורך טיפול בתיק, אזי עורך דין יגיש תביעה לבית המשפט.

בצורה ספציפית, חל איסור לעורך דין לאיים בהגשת תלונה פלילית במשטרה או בפנייה לשלטונות המס.

במידה ועורך דין יודע כי הצד השני מיוצג על ידי עורך דין, הוא מחויב לפנות אליו דרך עורך הדין שלו ואסור לו להיפגש עם הצד שכנגד ללא נוכחות עורך דינו. אסור לעורך הדין אפילו לדבר עם הצד שכנגד, גם אם הוא אינו יוזם השיחה.

באם עורך דין נדרש להעביר כספים שנפסקו כנגד לקוחו לצד שכנגד הוא מחויב להעביר את הכסף לא ישירות לצד שכנגד אלא לעורך דינו.

עורך דין וחברו למקצוע

על פי כללי האתיקה עורך הדין חייב לגלות יחס חברי כלפי חברו למקצוע. הוא צריך לאפשר לחברו כל הקלה שאין בה פגיעה בלקוח שלו, לדוגמא הסכמה על דחיית מועד דיון באם החבר למקצוע אינו יכול להיות נוכח בשל סיבה מוצדקת.

במקרה בו עורך דין מייצג את הלקוח כנגד עורך דין אחר, ובמסגרת הייצוג נדרש לפתוח בהליך משפטי כנגד אותו עורך דין, אזי חייב לפנות לעורך הדין בכתב ובמידת האפשר גם בעל פה, על מנת לנסות וליישב את הסכסוך ללא הגעה לכותלי בית המשפט. נוהג זה אינו מחייב את עורך דין, באם פנייה כזו תפגע בלקוח שלו.

עורך דין ובית המשפט

עורך דין נדרש לעזור לבית המשפט לעשות משפט. הוא מחויב לשמור על יחס כבוד כלפי בית המשפט ולטעון את טענותיו בדרך ארץ. יחס הכבוד מתבטא גם בהופעה מכובדת ובמדי משפט.

אסור לעורך דין להעלות טענה עובדתית לבית המשפט, לא בעל פה ולא בכתב, כאשר הוא יודע שהיא אינה נכונה. מצב זה תקף גם כאשר הלקוח מעיד בעדותו עובדות שעורך הדין יודע כי אינם נכונות.

סייג לאיסור זה הוא בכפירה של עורך הדין באישומי לקוחו, למרות שהוא יודע שלקוחו אשם. הכפירה נכונה גם במשפט פלילי וגם במשפט אזרחי מפני שאחרת לא ניתן לקיים את המשפט ונתבע מבצע את מלאכתו של התובע.

אסור לעורך דין לייצג אדם בהליכים משפטיים כאשר הוא עומד להעיד מטעמו, פרט למקרים בהם עורך דין מוזמן להעיד על ידי הצד שכנגד או כאשר העדות שלו היא בעניין טכני בלבד.

עורך דין אשר מתמנה מטעם בית המשפט לתפקיד כלשהו חייב למלא את חובתו ולבצע את תפקידו, אפילו שהם אינם לרוחו של לקוחו.

עורך דין – עדים

עורך דין רשאי כמובן לבוא במגע עם עדים אשר מעידים מטעם לקוחו, אולם אסור לו לבוא במגע עם אדם אשר עומד, לפי ידיעתו, להעיד מטעם הצד שכנגד, בעניים הקשור לעדותו.

אין איסור על מגע עם העד בעניינים שאינם קשורים לעדותו. כמו כן באם עורך דין בא במגע עם אדם ללא ידיעתו כי בעתיד הוא צפוי לשמש כעד מטעם הצד שכנגד וזאת בתום לב, הרי שאין זו עבירת משמעת.

חל אסור בתשלום לעד תמורת עדותו, באם התשלום מותנה בתוצאות המשפט. כלומר, אין מניעה לשלם שכר בגין העדות אך ללא התניה בתוצאות המשפט, על מנת שלא להטות את העדות לצד שמשלם את השכר.

מאמרים נוספים

• חיסיון עורך דין לקוח
• כמה עולה להתגרש?
• בחירת עורך דין

הפוסט אתיקה מקצועית עורכי דין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

לכלל זה, יש מספר סייגים: באם הלקוח הסכים במפורש כי המידע שמסר אינו חייב להישמר בסוד, אזי עו"ד אינו מחויב לשמור בסוד את המידע.

חובת סודיות

חובת הסודיות לא חלה במקרה בו עו"ד נחקר במסגרת הליך בבית המשפט זאת בנסיבות בהן לא חל חיסיון עורך דין לקוח.

שמירת הסודיות חלה גם על כל עובדי משרדו של עורך הדין. העובדים אומנם אינם כפופים לכללי האתיקה ולכן על עו"ד חובה לוודא כי עובדיו שומרים על סודיות מלאה לגבי כל העניינים הנוגעים לעבודתם.

איסור נוסף הוא על שימוש בידיעה שהגיעה לעו"ד מלקוחו, כדרך אגב במהלך מילוי תפקידו. כלומר באם הלקוח מסר מידע שאינו קשור לתיק שלו, עורך דין אינו יכול להשתמש במידע זה. סייג אחד לאיסור זה הוא כי ניתן להשתמש במידע אשר עו"ד יכול היה להשיגו במאמץ סביר.

לשכת עורכי דין

בחוק לשכת עורכי דין נקבע כי מידע ומסמכים שהעביר הלקוח לעו"ד ויש להם קשר ענייני לתיק הספציפי של הלקוח, עו"ד לא יגלה אותם בכל הליך משפטי, חקירה או חיפוש, אלא אם ויתר הלקוח על חסינותם.

החיסיון בא להבטיח כי יתקיימו יחסים של כנות ופתיחות בין הלקוח לבא כוחו, מבלי שללקוח יהיה חשש כי המידע או המסמכים שהוא מוסר לעו"ד יכולים לשמש באחד מהימים כנגדו וזאת ללא הסכמתו.

שירות מקצועי של עו"ד יכול להינתן עבור עבירה פלילית שבוצעה בעבר, אך כאשר הלקוח מוסר לעו"ד מידע על כוונתו לבצע עבירה בעתיד, הרי שמידע זה אינו קשור לשירות המקצועי של עו"ד ולכן במקרה זה החיסיון אינו חל.

ייצוג שני צדדים על ידי עו"ד

במקרה בו עורך דין מייצג שני אנשים באותו התיק, אזי התקשורת של העו"ד לכל אחד מלקוחותיו אינה חסויה כלפי הלקוח השני באותו עניין, אולם היא חסויה כלפי צד שלישי.

במקרה בו חל סכסוך בין שני הלקוחות ואחד הצדדים יזמן את עו"ד להעיד תוך ויתור על החיסיון, אזי החיסיון מוסר. באם עו"ד נקרא להעיד על ידי צד שלישי אזי החיסיון כמובן תקף.

על עו"ד מוטל איסור להקליט שיחה עם לקוחו או עם עמית למקצוע, פרט למקרה בו ההקלטה נעשית בידיעתם. זאת למרות שבחוק האזנת סתר מותר לאדם להקליט שיחה בה הוא עצמו נוטל חלק.

האיסור בחוק הוא על הקלטת שיחה בין אנשים אחרים שלא בידיעתם. לכן הקלטת שיחה של עו"ד עם הלקוח שלו או עם עורך דין אחר מותרת על פי חוק האזנות סתר, אולם מהווה עבירה משמעתית – אתית.

מאמרים נוספים

• עורך דין ואתיקה מקצועית
• כמה עולה להתגרש?
• בחירת עורך דין

הפוסט חיסיון עורך דין לקוח הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

עו"ד טלי אויזרוביץ מסבירה שבאירופה אישה יכולה לדרוש גירושין בשל עלבון פומבי, כאן היא יכולה רק להיעלב. הסיפור החם באיטליה כיום עוסק במכתב פומבי זועם ששיגרה ורוניקה לאריו לבעלה, ראש הממשלה לשעבר סילביו ברלוסקוני, ובתשובתו המתחנפת-מתחרטת של הבעל, שעדיין מעוניין לחזור למרכז החיים הפוליטיים.

לאריו נעלבה עמוקות ממנהגו של בעלה בן ה-70 לפלרטט עם נשים בפומבי על חשבון נישואיו, בנוסח "אילו רק לא הייתי נשוי…". הפוליטיקאי הממולח מיהר לנקוט בצעדי מנע ובמכתב ההתנצלות הפומבי שלו כתב לאישה הזועמת: "ורוניקה היקרה, את כבודך אני מוקיר כאוצר בליבי בזמן שפי פולט חידוד חסר מחשבה, גינון ריק, התבטאות חסרת ערך שנאמרה ברגע… לכן אני מתחנן אליך, סלחי לי…".

ייתכן שהסכסוך המתוקשר הזה אינו אלא תרגיל יח"צנות משפחתי לקידום הקריירה הצולעת מעט של ברלוסקוני. מאידך, יכול להיות שגם נישואיו של ראש הממשלה לשעבר נמצאים בסכנה ממשית. מתברר שברוב המדינות המפותחות, עלבון פומבי שמטיח גבר באשתו בהחלט מהווה עדות לרעתו במהלך פירוק התא המשפחתי, אם זה מה שתרצה האישה.

למזלה של ורוניקה לאריו, אילו רק רצתה בכך בתי המשפט האירופיים היו מקבלים ללא כל הרהור את תביעתה לפרק את הנישואין על רקע העלבון הגלוי. אשת פוליטיקאי ישראלי במצב דומה הייתה מוצאת עצמה במצב שונה למדי, בעיקר אם הבעל היה מצהיר שאינו מעוניין בגט.

זאת יש לדעת: אישה ישראלית שבעלה עלב בה יכולה לדרוש את פירוק הנישואין, אך לא בהכרח תזכה לסימפטיה מבית הדין הרבני. בעת הדיונים על חלוקת רכוש העובדה שנבגדה או הועלבה אינה משפרת את מצבה. זאת בניגוד בולט למצבו של בעל שאשתו תעליב אותו בפומבי בצורה דומה – בין אם תצהיר ברבים שמאסה בו ובין אם מדובר בבגידה. על פי הדין הרבני, אישה בוגדת דינה כדין אישה מורדת המפסידה מיד את חלקה במזונות ובכתובה.

אישה המפלרטטת עם גברים, כפי שברלוסקוני נהג, מעשיה ייפלו בגדר המושג "מעשי כיעור", וישמשו כסימנים לביסוס החשש למעשה בגידה, או שייחשבו כרצון מצד האישה "לצער" את בעלה במתכוון, ומכאן קצרה הדרך להכרזתה כאל אישה מורדת.

בכל זאת, יש מה לעשות גם במקרה של עלבון: בעל המעליב ומשפיל את אשתו כדרך קבע יכול להימצא כמתעלל בה נפשית ופסיכולוגית, וסוג זה של אלימות נפשית עשוי להיות מוכר כסיבה להרחקתו מן הבית ולדרוש מן הבעל להעניק גט לאשתו.

מאמרים נוספים

• השפעת בגידה על גירושין
• ידועה בציבור
• טיפים לנשים במקרי גירושין
• בחירת עורך דין
• כתובה והסכם ממון
• חובת הבעל במזונות אישה

הפוסט אישה מורדת הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

איך תתמודדי מול גירושין ופרוק התא המשפחתי?

טיפים לנשים שחושדות שבעליהן רוצה להתגרש מהם:

כבר בזמן הנישואין עליך לדאוג להיות מעורבת ולו במעט בענייניו של הבעל, וכן לדאוג להוכחות, בכתב על הכנסותיו ועיסוקיו האמיתיים. תהיי בטוחה כי בעת גירושין, שותפיו, עובדיו או חבריו לעבודה לא יעידו נגדו.

על כן, תמיד לראות דפי חשבון בנק, גם כאלו שעל שמו בלבד, לבקש להסתכל בספרי החברה, ואם את חושדת כי קרע עלול לפרוץ, לשמור בשליטתך העתקים של מסמכים המוכיחים הכנסה בעיקר אם בעלך עצמאי, שכן לשכירים הוכחת ההשתכרות, פשוטה יותר.

רצוי כי לא יהיו חשבונות שהם רק על שם הבעל, שכן, אפילו אם דינם להיות משותפים, הרי הגישה למידע קלה, כשאת גם בעלת החשבון.

רצוי כי תרשמי כבעלים של הנכסים הנרכשים בזמן הנישואין, על מנת למנוע הברחות רכוש, שאין להם תקנה, אפילו יפסוק בית המשפט כי הייתה הברחת רכוש וכי מחציתו שלך, יתכן וכבר לא יהיה מאין לפדות את הכסף.

אם אינך יכולה להיות רשומה כבעלים, דאגי לביטחונות אחרים, במידת האפשר. כן, דאגי לצבור מידע רב ככל האפשר, ובכתב.

אם יש לך חשש כי בן הזוג עומד להיפרד ממך, או שאת ממנו, יש לאסוף ולאגור מסמכים רבים ככל האפשר טרם "הפיצוץ", המוכיחים רמת חיים והשתכרות בן הזוג-דפי חשבון בנק, כרטיסי ויזה, קבלות של מוצרי צריכה להוכחת רמת חיים, חשבונות הבית, חוזי עבודה, חוזי שכירות ועוד.

אין לשתף חברים וקרובים בתכניותיך ומעשיך פן יספרו לבעלך, אפילו בתום לב מתוך ניסיון לפשר ולקרב, ואז הסיכון כי בעלך יקדימך לבית הדין הרבני.

גשי לפגישת ייעוץ עם עורך דין, על מנת לדעת את זכויותיך, שכן לכל סיטואציה בנסיבות המיוחדות של חייך יש השלכה משפטית מיוחדת לה. פגישה כזו מומלצת הן בזמן הנישואין, כדי למנוע טעויות וכמובן בעת שהנך צופה פני פירוד. מדובר בפגישה שעלותה מאות שקלים בלבד, ועשויה לחסוך לך ממון רב.

תמיד כדאי שיהיה הסכם ממון, הקובע כי פרוק השיתוף אינו תלוי בגירושין, כפי שקובע חוק יחסי ממון, דבר המונע סחטנות גט.

רצוי כי הסכם ממון יקבע את הסמכות של בית המשפט האזרחי לדון בעניינכם, דבר שימנע את מרוץ הגשת התביעות והסלמת הסכסוך.

אם אינך רוצה להוריש חצי מהרכוש שבבעלותך לבעלך, את חייבת צוואה, שתקבע את דרך הורשת רכושך, כי ברירת המחדל של חוק הירושה היא, שבהיעדר צוואה, מחצית מרכושך תעבור לבעלך, ומחציתה לילדיך. צוואה היא סודית ופרטית ובעלך אינו יכול לדעת עליה עד לאחר מותך, חס וחלילה.

גם אם יש לך רכוש מלפני הנישואין, או שקיבלת ירושה או מתנה, עדיין בן זוגך יכול לתבוע שיתוף בנכס, מכח הדין הכללי. לכן הסכם ממון חד משמעי, מונע ניהול תביעות ארוכות, מתישות ויקרות, אפילו אם בסופן תיהיי מנצחת. אם אינך עושה הסכם ממון, גשי להתייעץ עם עורך דין על מנת שתדעי איך לנהוג לגבי הנכס.

אם קיבלת מתנה או ירשת סכום כסף, אז העצה לעיל, מתחזקת עוד יותר, שכן לכסף, קל יותר "להתערבב". בכל מקרה, שימרי הוכחות חותכות כי הכסף התקבל במתנה.

מאמרים נוספים

• ידועה בציבור
• איתותי אזהרה לאשה
• עילות לגט
• בחירת עורך דין
• סטטיסטיקות גירושין בישראל
• השפעת בגידה על גירושין

הפוסט טיפים לנשים במקרי גירושין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

איתותי אזהרה לאישה לפני קבלת תביעת גירושין בבית הדין הרבני:

1. אם החלטתם על פרידה, כשאת היוזמת של הפרידה או שבגלל חשש לבגידתך החלטתם כך, והוא מבטיח שלא יגיש תביעה לבית הדין הרבני ושתיפרדו בהסכם בדרך יפה – תיהיי בטוחה שעורך דינו כבר שוקד על כתב התביעה.
2. אם פתאום יש דרישת שתי חתימות בבנק, וכרטיס האשראי שלך מתבטל, (ובעלך מתרץ זאת, שאת מבזבזת יותר מידיי).
3. אם נעלמים לך מסמכים ואחר כך נמצאים כאילו פתאום.
4. אם נעלמים מסמכים השייכים לבעלך, שהיו כל הזמן בבית ולפתע הועברו למשרד שלו או לאוטו.
5. אם בעלך פותח חשבונות בנק נפרדים רק על שמו.
6. אם בעלך אינו מפקיד משכורת לחשבון המשותף אלא לחשבון שעל שמו בלבד.
7. אם בעלך מבקש לפתע פתאום הסכם ממון.
8. אם בעלך נעשה אלים ועצבני.
9. אם לאחר משבר שבעטיו היית כבר מגישה תביעה, בעלך משנה את עורו ונעשה מאוד נחמד – ייתכן שהוא רק מנסה להרדימך.
10. אם הוא מעביר את המשכנתא לחשבון שעל שמו בלבד, או כל הלוואה אחרת על נכס, שהוא ירצה לתבוע לעצמו.
11. אם פתאום נמשכים דרך הבנקט, של החשבון המשותף שלכם, כל יום, מזומנים רבים.
12. אם נשברים ונפתחים פיקדונות ארוכי טווח, או קרנות השתלמות וקופות גמל.
13. אם פתאום בעלך חוסם אותך מלגשת למידע כלכלי כלשהו שלו, שקודם היה נגיש לך.

מאמרים נוספים

• טיפים לנשים במקרי גירושין
• מי הם ידועים בציבור?
• עילות לגט
• בחירת עורך דין
• סטטיסטיקות גירושין בישראל
• השפעת בגידה על גירושין

הפוסט איתותי אזהרה לאישה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

במדינת ישראל, קיימות שתי מערכות של בתי משפט שלהן הסמכות לדון בענייני גירושין מזונות, חלוקת רכוש, אחזקת ילדים וכדומה:

• בתי המשפט לענייני משפחה
• בתי הדין הרבניים

מצב זה יצר תופעה המכונה "מרוץ הסמכויות". מי שפונה לערכאה הנוחה לו קובע את "סדר היום" של הסכסוך, את אופיו, ויש להניח כי התוצאה שתתקבל תהיה לשביעות רצונו.

הדעה הרווחת היא כי לגבר עדיף להתדיין בבית הדין הרבני ואילו הערכאה העדיפה לאישה היא בית המשפט לענייני משפחה. לא תמיד דעה זו נכונה. ישנם מקרים מסויימים בהם לאישה עדיף שדיון גירושין בעניינה ייערך בית הדין הרבני דווקא.

מרוץ סמכויות בנושא תביעת מזונות

במקרים רבים, מנסה גבר העומד בפני הליך גירושין להזדרז ולהגיש את תביעתו לבית הדין הרבני ומבקש הוא לכרוך בתביעה את נושא הגירושין, מזונות אישה, מזונות ילדים, ומשמורתם.

את נושא הדירה יעדיף בדרך כלל הגבר להשאיר לדיון בבית המשפט לענייני משפחה, כדי להפעיל לחץ על אשתו באמצעות הסיכון בפניו היא עומדת, שדירת המגורים עומדת להימכר לאלתר.

אישה גם תעדיף כי נושא הרכוש ידון בבית המשפט לענייני משפחה, שכן בית המשפט יעניק לה – ברוב המקרים – מחצית מכל רכוש בין אם הוא רשום על שמה ובין אם לאו, ואילו גורל הרכוש בדיון גירושין בבית הדין הרבני יוכרע בהרבה מקרים לפי צורת הרישום אף בלא כל קשר למאמץ המשותף ולתרומת האישה בניהול משק הבית ובגידול הילדים.

לא בכל מקרה שבו גבר הקדים וכרך בבית הדין הרבני את הנושאים הקשורים בגין גירושין הדבר פועל לרעת האישה, שכן על הגבר להוכיח ולעמוד בשלושה תנאים כדלקמן: השוני בין הפסיקה שבין בתי הדין לבתי המשפט גורם לתופעה של מרוץ הסמכויות וכל הקודם – זוכה. יש גם משמעות פסיכולוגית לשאלה מי עשה את הצעד הראשון בלא כל קשר למצב המשפטי. מי שעשה את הצעד הראשון מרגיש כי ידו על העליונה והוא בא עם בטחון רב למשא ומתן וכך משיג יתרון מסוים גם אם אין לכך בסיס משפטי מוצדק.

• כנות תביעת גירושין
• כריכה כדין
• כנות הכריכה

היה והגבר לא יצליח להוכיח את שלושת התנאים המצטברים – יערך דיון גירושין בבית המשפט לענייני משפחה למרות שהגבר הקדים את האישה ולמרות שהגיש את התביעות לפניה.

קיימים מקרים בהם למרות הגשת התביעות על ידי הגבר לבית הדין הרבני – תהיה הסמכות נתונה לבית המשפט למשפחה. כל מקרה לגופו ולפי נסיבותיו המיוחדות. בכל מקרה בו יש ספק, האם להגיש תביעה כדי "לתפוס את הסמכות" או לא להגיש כדי שלא להסלים את המצב – מומלץ להגיש תביעה על מנת לוודא שהערכאה הרצויה לאותו לקוח תדון בנושא, ומיד לאחר הגשת התביעות – להציע לבן הזוג לפנות לגישור.

אישה תעדיף לתבוע את מזונותיה ואת מזונות הילדים בבית המשפט לענייני משפחה, מאחר ובית המשפט פוסק – ברוב המקרים – מזונות גבוהים יותר, ומצמיד אותם למדד, בעוד שבית הדין הרבני פוסק ברוב המקרים – מזונות נמוכים יותר הצמודים לתוספת היוקר בלבד.

מאמרים נוספים

• בחירת עורך דין
• ידועה בציבור
• עילות לגט
• סטטיסטיקות גירושין בישראל
• איתותי אזהרה לאישה
• טיפים לנשים במקרי גירושין

הפוסט מרוץ הסמכויות הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בדרך כלל, הגירושין נעשים על פי הסכם בו נקבעים כל התנאים של הגירושין לרבות: מזונות אישה, מזונות ילדים, חלוקת רכוש, וכיוצא בזה. יחד עם זאת, כאשר אין בני הזוג יכולים להסכים על התנאים הכספיים והממוניים ולא עולה בידם להגיע להסכם כולל רשאי כל אחד מבני הזוג לפנות לבית הדין הרבני ולבקש לכפות על הצד השני גירושין.

עילות לגירוש אישה

נימוקים אובייקטיביים הינם טענות בדבר מומים באישה והכוונה היא למומים גופניים המונעים ממנה חיי אישות או עקרות. נימוקים נפוצים יותר במקרי גירושין, נובעים מהתנהגות האישה.

עיקר נימוקי גט הנובעים ממעשי האישה הם:

עוברת על דת משה

המדובר באישה המכשילה את בעלה וגורמת לו מתוך כוונה לעבור על איסורי הדת כמו אישה המאכילה את בעלה מאכלים לא כשרים בלא ידיעתו. בעל שלא שומר כשרות לא יוכל לעשות שימוש בעילה זו.

עוברת על דת יהודית

האישה עוברת על מנהגי הצניעות ונוהגת בפריצות, מקללת מעליבה או מכה את הבעל. החיוב בגירושין בגין עילה זו ייעשה רק כאשר מדובר בהתנהגות מתוך כוונה רעה, ואין בכך עילה מספיקה אם מדובר במעשים בודדים או במעשים שיש בידה ליתן להם צידוק. אם הבעל סלח לאישה וחי עמה חיי אישות למרות התנהגותה – אין הוא יכול לעשות שימוש בעילה זו כדי לגרש אותה בעל כורחה.

מעשי כיעור

האישה עושה מעשים שיש בהם כדי להצדיק את החשד שהיא זנתה תחת בעלה אף אם אין עדים לזנות ממש. המדובר במעשים שלפי נסיבות עשייתם מצביעים על מעשה זנות שנעשה על ידי האישה. גם אם מעשי הכיעור הוכחו כדין, זכאי הבעל לגרש את האישה אך אין הוא מחויב לגרשה.

זנתה תחת בעלה

אישה קיימה יחסי אישות עם אחר מרצונה. במקרה זה, אסור לבעל להמשיך ולחיות עם אשתו והוא מחוייב לגרשה. האישה "אסורה על בעלה ועל בועלה" והיא מפסידה בהליך גירושין את כתובתה ואף אינה זכאית למזונות מבעלה.

עילות לגירוש גבר

גבר אלים מאד ואם התעלל בה פיסית, במקרים קיצוניים של אלימות גופנית יכפה בית הדין על גבר לתת לאישה גט בניגוד לרצונו.

אחד החיובים העיקריים של גבר הוא עונתה של אשתו, כלומר חובתו לקיים עמה חיי אישות בתדירות מסוימת. בעל המסרב לקיים יחסי אישות ושאין לו כל מניעה לעשות כן מחמת מחלה ייחשב בעל מורד.

גירושין בהסכמה

גירושין צריכים להיות מבוצעים מרצון ובהסכמה, אחרת מדובר ב "גט מעושה", גט שאינו כשר כי הבעל נתן אותו בניגוד לרצונו. במידה ומופעל לחץ על הבעל לשלם כסף לאישה, תשלום שיהיה פטור ממנו אם יתגרש – זוהי כפייה שעלולה לגרום לגט להיות מעושה, ואזי תוקפו של הגט מוטל בספק.

עילות גירושין נוספות: מחלות מסוכנות ומדבקות של הבעל המונעות ממנו לקיים יחסי אישות עמה, או מחמת מומים הגורמים לה גועל ממנו. יש הבדל בין מקרה בו האישה ידעה על המומים לפני הנישואין לבין מקרה בו הנישואין בוצעו ללא ידיעתה על המום.

גם בעל עקר הינה טענה העשויה לזכות אותה בגט מהבעל, אולם יש צורך להוכיח כי אין הבעל מסוגל פיסית לעבר אותה ואז רק בחלוף עשר שנים תוכל לדרוש את גיטה.

מאמרים מקצועיים נוספים

• ידועים בציבור
• השפעת בגידה על גירושין
• סטטיסטיקות גירושין בישראל
• איתותי אזהרה לאישה
• טיפים לנשים במקרי גירושין
• בחירת עורך דין

הפוסט עילות גירושין וגט הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

הלשכה מרכזית לסטטיסטיקה ביצעה מחקר מקיף על אחוז הגירושין בישראל בהתפלגות על פני שנות נישואין ואת הסיבות הרווחות לפירוק התא המשפחתי. סטטיסטיקות גירושין נמדדות מזה שנים רבות .

הסיבה המרכזית לעליה מתמשכת בכמות הגירושין מאז שנות השבעים היא השינוי באורח חיי המשפחה והעובדה שלא רק הבעלים הם אילו שמפרנסים, אלא גם הנשים יוצאות לעבודה. כיום, התלות של הנשים אשר נשארו בעבר בבית וגידלו ילדים, בבעליהם שפרנסו אותן כבר לא קיימת. עצמאות האישה הינה גורם אשר מהווה סיכוי גבוה יותר למחלוקות במשפחה אשר כבר לא חייה בתבנית ברורה ומוגדרת. המחלוקות גוררות קושי גדול יותר בויתורים ופשרות בין בני הזוג אשר מובילות בסוף לפירוד.

שיפור באורח החיים כגורם לגירושין

סטטיסטיקות מלמדות כי סיבה נוספת היא השיפור באורח החיים הכלכלי אשר מאפשר לבעל להקים משפחה חדשה ועדיין לשלם מזונות למשפחתו הקודמת ומצד שני גם לאישה יש יותר יכולת להסתדר גם במקרה של גירושין. מכאן, שבמקרה של חוסר התאמה בין בני זוג היכולות הכלכליות יכולות להביא את בני הזוג לגירושין.

למרות כל האמור לעיל, אשר הביא להכפלה בכמות הגירושין בישראל עדיין סטטיסטיקת הגירושין נמוכה משמעותית מארצות הברית ואירופה. בארצות הברית כל נישואין שני מסתיים בגירושין בעוד בישראל, על פי סטטיסטיקה של גירושין מדובר ב – 1 מתוך 6 בני זוג. הבדל ניכר זה מלמד כי החברה הישראלית הינה חברה משפחתית בה מספר הלידות למשפחה גבוה יותר מארצות אחרות, מספר הלידות מחוץ לנישואים נמוך וכך גם מספר הגירושין.

מבחינת סטטיסטיקת גירושין, בשנה מתחתנים כ- 40,000 בני זוג בעוד מתגרשים כ- 11,000. מתוך היהודים בלבד עומד היחס בין נישואין לגירושין על שליש. בתוך שלושים שנים עלה היחס בין נישואין לגירושין פי 3.

תופעה נוספת אשר מוסיפה לכמות הגרושים באוכלוסיה היא ירידה משמעותית בכמות הגרושים אשר נישאים בפעם השנייה. בחמש עשרה שנים האחרונות ירד שיעור הנישואין החוזרים בשליש. נתון מעניין הוא כי הגברים נוטים להינשא בשנית יותר מפי שניים מהנשים.

נתונים אלו כוללים אך ורק את הזוגות הנשואים ללא ידועים בציבור שחיים כזוג ללא נישואין. שיעורם באוכלוסיה עומד של 2% ושיעור הגרושים מבניהם הינו רבע.

מהם הגורמים המשפיעים על הסיכוי להתגרש?

• הסיכוי של בני זוג אשר התגרשו בעבר להתגרש בשנית הינו כפול בהשוואה לבני זוג להם אלו הנישואין הראשונים.
• נישואין בגיל צעיר.
• עבר של גירושין במשפחה.

ניתוחים נוספים שבוצעו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה:

• בני זוג אשר הינם בעלי דירה הסיכוי לגירושין אצלם יורד, ככל הנראה בשל הפחד לאבד רכוש ונכסים יקרי ערך.
• נשים וגברים בעלות השכלה גבוהה יתגרשו פחות בצורה משמעותית מאשר בני זוג חסרי השכלה אקדמאית.
• גברים עובדים יתגרשו פחות מאשר גברים ללא עבודה קבועה. הסיבה היא מחויבות הבעלים לתשלום מזונות לילדיהם.
• לבני זוג עולים מברית המועצות סיכוי גבוה להתגרש יחסית לאחוז בשיעור האוכלוסייה הכללי.
• בני זוג מאותו מוצא יתגרשו פחות.
• גיל האישה בנישואין הינו גורם משמעותי, ככל שהאישה מבוגרת יותר כך יפחת הסיכוי לגירושין.

סטטיסטיקות גירושין בישראל יכולות ללמד אותנו הרבה על המציאות בה מתקיים תא משפחתי בארץ.

ביצענו בדיקה של סטטיסטיקת תשלום מזונות הילדים שגברים משלמים – לצפייה (ערוץ 1 – גובה מזונות)

מאמרים נוספים

• עילות לגט
• בחירת עורך דין
• מהו הליך גישור?
• כמה עולה להתגרש?
• גישור עבור גירושין

הפוסט סטטיסטיקה גירושין בישראל הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בני הזוג מעוניינים לבצע תהליך גירושין ועולה השאלה האם לבית הדין הרבני יש סמכות לדון בגין גירושין מאחר והם נישאו בחו"ל נישואין אזרחיים.

על פי הפסיקה, בני זוג יהודים אשר מחליטים להתגרש, הגירושין יכולים להתבצע אך ורק על ידי בית הדין הרבני ורק על פי דין תורה. אין הבדל בין גירושין ליהודים אשר נישאו לפי דין תורה או בנישואין אזרחיים.

לפניות ושאלות מקצועיות בנושא תוכלו ליצור קשר עם עו"ד מומחה לגירושין.

מאמרים נוספים בנושא גירושין:

• התרת נישואין אזרחיים
• בחירת עורך דין
• על מי חל חוק יחסי ממון?
• איזון הרכוש בפקיעת נישואין
• הסכם גירושין

הפוסט גירושין בין כהן וגרושה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בחירת משרד עורכי הדין המתאים ביותר לניהול הליך גירושין, עריכת צוואה, סכסוך ירושה או כל עניין אחר הינה המשימה החשובה ביותר אשר עומדת לפניכם. קיימים שיקולים רבים לבחירת עורך דין מתוך מגוון רב של עורכי דין המצויים בשוק. השיקול החזק מבין כולם הוא בחירתו של מי שיתאים בדיוק עבורך.

פגישת הכרות עם עורכי דין

פגישת הכרות ראשונה עם עורך דין היא המפתח לבחירה הנכונה. תחושת הבטן והתקשורת הנוצרת בין הלקוח לעו"ד היא השיקול המרכזי בבחירתו של זה או זאת שיתאימו בדיוק לך.

התקשורת בין עורך דין למרשו מתבטאת בהבנה של עורך דין לבעיה אשר מוצגת לפניו, יכולתו לנתח את הבעיה ולהציג לפניך את דרך הפתרון המתאימה ביותר, הבנה שלך כלקוח שעורך הדין יעשה כל שביכולתו להשיג עבורך את התוצאות הטובות ביותר ושהכימיה ביניכם טובה. תחושת הבטן בבחירת עורך דין אשר ניתן לסמוך עליו ולקבל ממנו שירות VIP הינה שיקול מנצח.

בחירה עיוורת של עורכי דין

בחירה "עיוורת" של עורך דין על סמך המלצה מחברים אחרים, ללא בדיקה דקדקנית האם מי שהומלץ לך עליו מתאים גם עבורך, עלולה להתברר כטעות. לא תמיד משרד עורכי דין זה אשר נתן מענה טוב בתחום מסוים, מומחה בתחום אשר נוגע בעניינך. תחום עורך דין דיני משפחה הוא תחום רחב ביותר ולא לכל משרדי עורכי דין בתחום זה בעלי מומחיות בכל תת נושא, לדוגמא עיסוק בתיק ירושה אינו דומה כלל לעיסוק בתיק גירושין או עריכת צוואה.

העלות אינה קובעת – השונות בעלויות שכירת שירות בין עורכי דין גדולה מאד ואינה מעידה בהכרח על ההצלחה של עורך דין בעבר או בתיק הספציפי העומד לפניך. במשרדים גדולים עם מספר רב של עובדים ומספר גדול מאד של תיקים, התיק שלך יכול להתנהל על ידי עורך דין לא מנוסה דיו, אשר עלול לעשות טעויות ולהסב נזק לך כלקוח.

לעיתים, בחירת עורך דין בעל משרד קטן ואינטימי המתמחה בתחום מסוים בלבד יכולה לעשות עבורך כלקוח את ההבדל, את ההרגשה הטובה ואת התוצאות המיטביות.

עורך דין דיני משפחה

עו"ד בתחום דיני משפחה משתנה בצורה דינאמית מאד ופסקי דין חדשנים אשר משנים הלכות ישנות הוא מקרה שבשגרה. עורכי דין אשר מתמחים בתחום דיני משפחה בלבד סביר להניח שיוכלו להתעדכן באופן שוטף בפסקי הדין החדשים, עורך דין מהתחום עתיד להשתתף בקורסים ולקרוא ספרות רבה מאשר משרד עורך דין העוסק במגוון נושאים משפטיים.

מאמרים מקצועיים נוספים

• כמה עולה להתגרש?
• ידועה בציבור
• סטטיסטיקות גירושין בישראל
• מרוץ סמכויות
• עילות לגט

הפוסט בחירת עורך דין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

זוגות רבים בישראל בוחרים כיום להתחתן מחוץ לרבנות. הסיבות לכך הן רבות: ישנם זוגות שפשוט לא יכולים להתחתן ברבנות – אחד מבני הזוג איננו יהודי, הם פסולי חיתון (כהן ואלמנה, למשל), הם בני אותו המין וכדומה. זוגות אחרים מעדיפים מסיבות אידיאולוגיות ואסתטיות שלא להתחתן ברבנות ומעדיפים חתונה אחרת – בין אם הם בוחרים ברב קונסרבטיבי או רפורמי, ובין אם הם בוחרים לערוך טקס חילוני לגמרי. יש גם מי שבוחר להתחתן בחוץ לארץ, בחתונה אזרחית. כך או כך, מדובר במספר גדל והולך של זוגות שאינם נישאים דרך הרבנות.

כדי להקל על הדיון, ניתן לקרוא לכלל הנישואין שמתבצעים מחוץ לרבנות – נישואין אזרחיים. אמנם אין זה שם מדויק – נישואין שעורך רב רפורמי הם נישואין דתיים, למשל – אבל כך מקובל ונוח לקרוא להם. המדינה מכירה בסוגים מסוימים של נישואין אזרחיים – כאלה שנערכו בחוץ לארץ במדינות רבות – גם אם הם לא נערכו ברבנות.

כמו נישואין מסורתיים, גם הנישואין האזרחיים עולים לעיתים על שרטון. כפי שאין ערובה לכך שנישואין כדת משה וישראל יחזיקו לנצח, כך גם נישואין אזרחיים אינם ערובה לאושר-עד-עצם-היום-הזה ולכך שבני הזוג לא יחפשו להם יום אחד עו"ד גירושין. מובן מאליו שהזוגות שבחרו להתחתן מחוץ לרבנות ישמחו – אם ניתן להשתמש במילה הזו כאן – להתגרש מבלי לערב את הרבנות. האם זה אפשרי?

האם ניתן לדבר על גירושים אזרחיים בישראל?

התשובה הקצרה היא: לא, במדינת ישראל אי אפשר להתגרש שלא ברבנות. התשובה הארוכה היא מסובכת יותר – ישנם מקרים שבהם ניתן להתגרש מבלי לערב את הרבנות אבל ברוב המקרים אי אפשר.

נתחיל מהעובדה הפשוטה: לפי החוק הישראלי, הסמכות הבלעדית לעריכת נישואים וגירושים בישראל נתונה לבתי הדין הרבניים. אם בני הזוג שניהם יהודים (או שניהם מאותה דת) הרי שלפי החוק כפי שהם יכולים להתחתן רק ברבנות הרי שהם יכולים להתגרש רק ברבנות.

מתי אפשר בכל זאת להתגרש מחוץ לרבנות?

פשוט מאוד: מי שהתחתן מחוץ לרבנות ואיננו מתכוון להתחתן בפעם הבאה ברבנות, לא צריך להתגרש ברבנות. אפשרות נוספת היא שאם הזוג נישא בחוץ לארץ, ניתן גם להתגרש במדינה שבה הם התחתנו, לפחות בחלק מהמקרים. מדינת ישראל מכירה בגירושין שנערכו בחוץ לארץ אבל לא בכל מדינה. חשוב להתייעץ עם עורך דין גירושין שמכיר את התחום גם כדי לדעת באילו מדינות ניתן להתגרש בחוץ לארץ כך שהמדינה תכיר בגירושים אזרחיים וגם כדי לדעת מה התהליך שאותו צריך לעבור.

מתי חייבים להתגרש ברבנות?

כל מי שרוצה להתחתן דרך הרבנות בניסיון השני שלו, חייב עבור דרך הרבנות גם אם הנישואין שלו היו נישואין אזרחיים. לפי הגישה ההלכתית המקובלת בבית הדין הרבני, נישואין אזרחיים הם ספק נישואין ולכן כדי למנוע בעיית ממזרות – ממזר הוא מי שנולד לאישה נשואה שלא מבעלה – יש להחמיר ולהתגרש גם במקרה שהחתונה לא נערכה לפני רב.

התהליך שאותו עובר זוג שהתחתן בנישואין אזרחיים ומבקש כעת להתגרש תלוי בהשתייכות הדתית של בני הזוג – דהיינו סטאטוס הדת שמופיעה ברישום בתעודת הזהות. בכל מקרה, פונים לבית המשפט לענייני משפחה ומגישים את הבקשה להתרת הנישואין בני הזוג מביאים עימם תצהירים של כל אחד מבני הזוג ושל עד אחד, ואת תעודת הנישואין שלהם. כדאי גם להביא הסכם גירושין כדי לחסוך זמן ותסבוכות.

בהתאם לרשום בתעודת הזהות של בני הזוג, בית המשפט יפעל בצורה הבאה:

אם שני בני הזוג רשומים כחסרי דת, בית המשפט יכול לפסוק על התרת הנישואין ואין צורך לערב את בית הדין הרבני.

אם אחד מבני הזוג רשום כיהודי, בית המשפט צריך לפנות לנציג בית הדין הרבני ולבקש אישור לתהליך – צעד שדורש לעיתים המתנה לא קצרה. כשבית הדין הרבני יאשר את הגירושין, בית המשפט יתיר את הנישואין ועם האישור הזה ניתן לגשת למשרד הפנים ולהודיע על שינוי המצב המשפחתי.

כששני בני הזוג רשומים כיהודים, אין ברירה וצריך לפנות לבית דין רבני כדי לסיים את הנישואין. מדובר בתהליך לא קצר, בהרבה מקרים. לעיתים אישור להתרת נישואין מבית הדין הרבני יינתן רק לאחר בדיקת האפשרות לשלום בית. ישנם מקרים שבהם בית הדין הרבני ידרוש מתן גט לחומרה בהתאם להלכה היהודית כפי היא מפורשת בבית הדין הרבני. משניתן האישור, התהליך נמשך כמו במקרה של זוג מעורב.

חתונה אזרחית היא לפעמים הפתרון למי שרוצה להישאר מחוץ לרבנות אבל היא לא תמיד מבטיחה לכם שלא תסיימו אותה על מדרגות הרבנות. במצב החוקי הקיים במדינת ישראל, הרבנות עדיין מצפה ללא מעט זוגות, גם כאלה שבחרו בחתונה אלטרנטיבית. המצב הזה יוצר סיבוכים חוקיים שונים וייתכן בעתיד החוק יעודכן כדי להקל על הזוגות שבחרו להתחתן בחתונה אזרחית.

הפוסט גירושים אזרחיים הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

הסכם גירושין על פי חוק נדרש להיות מאושר בבית משפט זאת על מנת להבטיח שבני הזוג שערכו הסכם גירושין שלמים איתו והבינו אותו בצורה מלאה. בכך בית המשפט נותן להסכם תוקף של פסק דין. האם למרות מתן תוקף פסק דין ניתן עדיין לבטל הסכם גירושין?במרבית הפסיקות של בתי המשפט התשובה הינה שלילית. הסכם גירושין אשר אושר בבית משפט הינו הסכם חזק יותר מהסכם רגיל בשל היותו מאגד בתוכו את כלל האינטרסים והיחסים בין בני זוג. דרישה לבטלו יכולה להיות רק מטעמים מיוחדים ביותר.

דוגמאות לבקשת ביטול הסכם גירושין:

• במקרה אחד טוען נטען על ידי הבעל כי הסכם גירושין בינו לבין אישתו נעשה אך ורק למראית עין כך שיוכלו להבריח נכס מידי נושים. בית המשפט לענייני משפחה דחה את טענות הבעל מהטעם הפשוט שקבלת תביעתו הופכת את בית המשפט לשותף לעבירה של פגיעה בנושים ובכך למעשה הופך לכלי שרת בידי בני הזוג בביצוע עבירות. כמו כן, במקרה של קבלת התביעה בית המשפט מעודד חתימה על הסכם גירושין פיקטיבי שלאחר מכן ניתן לבטלו ובכך מעודד חתימה על הסכמי גירושין נוספים.
• במקרה אחר טען אחד מבני הזוג כי החתימה על הסכם גירושין בוצעה תוך כדי עושק, הטעיה או טעות, בית המשפט מצפה מהתובע להביא ראיות מוצקות לביצוע העושק במסגרת ביצוע הסכם גירושין בשל מצב בריאותי קשה או מצב כלכלי בעייתי. בית המשפט אינו מסתפק בעדות של בן הזוג עצמו ללא כל ראיה נוספת.
• מקרה מעניין הוא בתביעה של אשה כנגד בן זוגה לביטול הסכם ממון שנערך בין שניהם בארצות הברית. בני הזוג נכנסו להליך גירושין בבית הדין הרבני לאחר שעלו ארצה. בהסכם הממון נקבע כי תהיה הפרדה מלאה ברכוש בין הצדדים וכי ההסכם תקף בכל מקום בו יגורו הצדדים. בית המשפט לענייני משפחה קבע במקרה זה כי על הסכם גירושין זה חלים החוקים של המדינה בה הוא נערך וכי האישה ידעה את העובדות ואת ההשלכות המשפטיות שיש להסכם הממון טרום החתימה עליו. מכאן שלמרות הפער המהותי בנכסים בין שני הצדדים, האישה חתמה על ההסכם מרצונה החופשי ולכן הסכם הממון תקף.

תוקף הסכם גירושין בבית הדין הרבני

בית הדין הרבני מכיר בתוקף של הסכם גירושין אשר קיבל תוקף של פסק דין רק לאחר מועד סידור הגט, אלא אם בהסכם נקבע אחרת. כמו כן למרות הגשת בקשות של הצדדים על ניסיון של שלום בית, עדיין בית הדין אינו מבטל את ההסכם מאחר ובמקרה בו שלום הבית אינו מצליח הנישואים פוקעים והסכם הגירושין נכנס לפועל.

מאמרים מקצועיים נוספים

• ידועים בציבור
• הסכם ממון
• חלוקת הון ורכוש

הפוסט הסכם גירושין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

גירושין – הקשר בין בגידה וגירושין

כיצד לפעול במקרים בהם בגידה היא הסיבה לגירושין?ראשית עליכם לחשוב היטב האם ניתן לשקם את היחסים שלכם בטרם אתם פונים אל הליך גירושין. ישנם זוגות אשר לאחר הבגידה מצליחים לפתור את הבעיות ביחסים ביניהם ולפתוח דף חדש מוצלח וקיימים מקרים בהם הבגידה נובעת ממניעים שאינם ברי תיקון וגירושין זו האופציה העדיפה כדי להיפרד ולהתחיל חיים חדשים.

כיצד בגידה משפיעה על הליך הגירושין?

• השפעה על מזונות אשה – במקרה בו הבעל מצליח להוכיח כי אשתו בגדה בו, בית הדין הרבני שולל את מזונות האישה וגם בית המשפט לענייני משפחה אינו נוטה להעניק לאשה מזונות.
• השפעה על מזונות ילדים – אין כל השפעה על גובה מזונות ילדים.
• השפעה על הכתובה – במידה ומוכחת הבגידה מהצד של האישה אזי בבית הדין הרבני לא ניתן לדון בכתובה.
• השפעה על משמורת ילדים – בית המשפט ובית הדין קובע את משמורת הילדים על פי טובת הילדים ולכן לרוב, הבגידה של האישה או הבעל אינה משפיעה על החלטת המשמורת והסדרי הראיה, אם כי בבית הדין הרבני, יעבור הבוגד דרך קשה להגעה לתוצאה הרצויה.
• השפעת הבגידה על חלוקת רכוש – בבית המשפט לענייני משפחה אין כל השפעה של בגידה מצד אחד מבני הזוג על חלוקת הרכוש בין בני הזוג. כמובן שאם קיימים חובות הנובעים מהבגידה עצמה מצד הבעל או האישה אזי הם אינם משותפים.

בית הדין הרבני לעיתים נוטה להחליט במקרה של בגידה על פי הדין העברי ולא על פי החוק, דהיינו אם הבגידה היא מצד האישה אזי היא מאבדת את חלקה ברכוש המשותף ואם הבגידה היא מצד הבעל החלוקה היא שווה. אולם, לעיתים בדרכים עקיפות גם הגבר נענש בבית הדין, וייתכן כי בהכרעה בעניינים בתחום האפור יכריעו לרעתו. כן, הוא יכול להיות מחוייב בפיצויים על פירוק המשפחה.

במקרה שהחלטתם להתגרש, חשוב שתפנו לייעוץ משפטי בטרם אתם נוקטים בצעד כלשהו על מנת שתכירו את זכויותיכם ותבחרו באסטרטגיה המתאימה ביותר בשבילכם.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

• אישה ידוע בציבור
• מרוץ סמכויות
• אישה מורדת
• כתובה והסכם ממון
• עילות לגט
• טיפים לנשים במקרי גירושין

הפוסט השפעת בגידה על גירושין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

הערה: מדובר בכתבה משנת 2008 ומאז חלו שינויים.

סרטים הוליוודיים עמוסים בעורכי-דין לענייני גירושים. בסתר ליבם הם אולי כמהים למערכת יחסים מאושרת ויציבה, אך בינתיים שמחים כי הסטטיסטיקה של הגירושים נמצאת בעליה ומאפשרת להם לגבות מאות אלפי דולרים מכל זוג שמחליט להיפרד.

בישראל, (לא במציאות ולא בסרטים) עוד לא נתקלנו אמנם בעורכי-דין שרמנטיים כמו ג'ורג' קלוני או פירס ברוסנן שכיכבו בשנים האחרונות בסרטי גירושים פופולריים, אבל זה לא אומר שהתעשייה לא משגשגת גם כאן. בכל שנה, מתגרשים בישראל כ-10,000 זוגות, והמספרים נמצאים בעליה מתמדת זה כמה עשורים. כל מי שנכנס לתהליך של גירושים מבין שמדובר לא רק בהחלטה רגשית, אלא גם בהחלטה כלכלית בעלת השפעה קריטית על העתיד.

אם בכל המקרים בני הזוג היו מסכימים להיפרד ברוח טובה ולחלק ביניהם את כל הרכוש, לא הייתה פרנסה למאות עורכי-הדין העוסקים בדיני משפחה בישראל. עורכי-הדין הוותיקים בתחום זה מעידים כי בתקופה האחרונה מזהים עורכי-דין צעירים רבים את הנישה ה"חמה" בעקבות העליה המתמשכת במספר המתגרשים, ומנסים לשבור את השוק. יכול להיות שהיום זול יותר להתגרש?

בגידה זולה

אכן, היום אפשר להתגרש יותר בזול מאשר פעם, רק לא בטוח שתהיו מרוצים מהתוצאות. עורך-דין ותיק ומוכר בתחום יגבה כ-10,000 דולר על טיפול בתיק ועוד כ-500-300 דולר תמורת כל הופעה בדיון. לעלות זו צריך להוסיף עוד כמה אלפי שקלים עבור אגרות שונות בבית-משפט, החל באגרת תביעת רכוש בגובה 2,600 שקל, תביעת מזונות בגובה 300 שקל ועוד מגוון של אגרות שנעות סביב 500 שקל. עורכי-הדין המוכרים פחות, שמנסים להיכנס לתחום ענייני המשפחה, יהיו מוכנים להסתפק גם ב-3,000 דולר וגם יקחו פחות עבור כל הופעה בבית משפט.

עם זאת, מי שמשלם מעט להתכונן לאפשרות שדווקא בעתיד הוא יצטרך לשלם דמי מזונות גבוהים יותר לגרושתו, בעיקר אם היא השקיעה והביאה עורך-דין מנוסה יותר ומפולפל יותר.

ואולם לא רק בהיבט הזה הפכו גירושים לתהליך זול יותר, עו"ד זאב ולנר, ממשרד ולנר ושות', אחד המומחים המוכרים בישראל לענייני גירושים, טוען כי גם לאירוע קשה כמו בגידה יש היום מחיר כלכלי נמוך יותר מאשר פעם.

בעבר, אישה שבגדה בבעלה לא הייתה זכאית למזונות, וגם בחלוקת הרכוש הזכויות שלה נפגעו בצורה דרמטית. היום לבגידה יש השלכות כלכליות מצומצמות יותר. "בעבר שלט הקונספט שהבוגד הוא האשם בגירושים, ובמקרה כזה כל חלוקת הרכוש הייתה לטובת הנבגד", אומר ולנר, "עם הזמן המחיר יורד ותורת האשם שולטת רק בבתי-הדין הרבניים ולא באזרחיים. לדבריו, "בתי-הדין האזרחיים עדיין לא יכולים להתעלם לחלוטין מהלכה, אך לעתים קרובות עוצמים עין. כך למשל, גם אם עולה טענת בגידה, לא מאפשרים לנסות להוכיח אותה, ולכן האישה שנחשדת לכאורה בבגידה יכולה להמשיך לקבל מזונות".

בתהליך גירושים, אישה זכאית לקבל מזונות מבעלה עד לקביעת אופן חלוקת הרכוש ועל כן מדובר בכספים בעלי חשיבות מכרעת, בעיקר עבור נשים שאינן עובדות. משך כל תביעת גירושים שונה מאוד ויכול לנוע בין חודשים בודדים במקרים הפשוטים ולהגיע גם לשלוש שנים במקרים המורכבים יותר, בהם בני הזוג לא מעוניינים בחלוקה שווה של כל נכסיהם.

אבא, תשלם

על-פי החוק היבש, כל הרכוש הנצבר במשך החיים המשותפים אמור להתחלק באופן שווה בין בני הזוג. רכוש זה כולל לא רק דירה או בית, אלא גם כל תוכניות החיסכון, תיקי ניירות והפנסיה של בני הזוג. גם אם לאחד מבני הזוג יש קופת גמל הרשומה על שמו וקשורה לחשבון הבנק האישי שלו בלבד, הוא יהיה חייב להתחלק שווה בשווה בכספי הקופה עם בן הזוג השני.

עם זאת, קיים פער עצום בין בתי-המשפט האזרחיים לבין בתי-הדין הרבניים שעדיין רואים בבוגד את האשם בפירוק התא המשפחתי ובהתאם לכך גם קובעים את חלוקת הרכוש. עו"ד גירושין טלי אויזרוביץ' ממשרד טלי אויזרוביץ', המתמחה בדיני משפחה, מתארת כי אחת הפסיקות האחרונות שמסעירה את התחום, היא החלטת בית-הדין הרבני לבטל זכויותיה של אישה שבגדה בפנסיה של בעלה. בבית-משפט רגיל סביר להניח כי זכויותיה של אותה אישה בפנסיה לא היו נגזלות.

לצד הוזלה של תהליך הגירושים ו"עלויות" נמוכות יותר לאירועים קשים כגון בגידות, מתחילה להתפתח בישראל גם תעשייה של ניסיון להרוויח מגירושים. לדברי עו"ד רן רייכמן, מומחה לענייני גירושים ממשרד רן רייכמן, נושא פירוק המשפחה וגירושים מגיע גם לתביעות נזיקין. כך למשל, כבר קיימת פסיקה חדשה הקובעת כי אבות ישלמו פיצויים לילדיהם על כך שנטשו אותם בעקבות גירושים וגרמו להם נזק נפשי.

בנוסף, קיימים גם מקרים של תשלום פיצויים לאישה, ורייכמן מזכיר מקרה שבו קיבלה אישה נבגדת סכום מרשים של 700 אלף שקל עבור הנזק הנפשי. להערכתו של רייכמן, לא רחוק היום שבו אישה נבגדת תוכל לתבוע פיצוי כספי מהמאהבת של בעלה.

גם אויזרוביץ מציינת כי דיני משפחה מתחילים לגלוש לכיוון של דיני נזיקין, אם כי בינתיים היא עוד לא ראתה תביעה שהצליחה. על כן גירושים זהו תהליך שבעיקר עולה לכם כסף, ולא תהליך שאפשר להתעשר ממנו, אלא אם כן מתגרשים מדונלד טרמפ או מאלי פפושדו, סוג של גרסתו הישראלית.

מאמרים נוספים

• ידועים בציבור
• סטטיסטיקות גירושין בישראל
• בחירת עורך דין
• הסכם גירושין
• גישור עבור גירושין
• מהו הליך גישור?

הפוסט כמה עולה להתגרש?מתוך כתבה בידיעות אחרונות בהשתתפות עו"ד אויזרוביץ משנת 2008 הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בארץ, לא ניתן עדיין להינשא נישואין אזרחיים אלא רק בנישואין כדת משה וישראל. המעוניינים להינשא נישואין אזרחיים יכולים לעשות זאת או בחו"ל, נישואי קפריסין למשל, או בהליך בו בן זוג אחד נשאר בארץ והאחר טס לפרגוואי, על מנת לסדר את הנישואין, ונעזר בעו"ד בישראל לצורך סידור המסמכים.

3 סוגים של נישואין אזרחיים:

• כאלה שאינם מעוניינים כי כללי ההלכה היהודית יחולו על המערכת הזוגית בינהם.
• זוגות המנועים להינשא כדת משה וישראל, למשל: פסולי חיתון, כהן וגרושה וכדומה.
• זוגות מעורבים – יהודי ובן דת אחרת.

על זוגות שנישאו נישואין אזרחיים, חלים חיובים שונים מאלו החלים על זוגות שנישאו על פי ההלכה. אישה הנשואה על פי ההלכה זכאית לקבל מבעלה מזונות כל עוד הם נשואים והחובה של הבעל הינה לפרנס את אשתו לפי מעמדו ולפי כבודו, בהתאם ליכולתו ובהתחשב ברמת החיים לה הורגלה במהלך חיי הנישואין.

עד לאחרונה, הייתה ההלכה כי לאישה שנישאה נישואין אזרחיים אין זכות אוטומטית לתבוע שבעלה יפרנסה אולם בפסיקה חדשנית של בית המשפט העליון נפסק כי ניתן לחייב את הגבר במזונות אישה מכח דיני החוזים, גם ללא קביעה בשאלת הסטטוס של בני הזוג.

נישואים אזרחיים

שוני נוסף בא לידי ביטוי בעת ה"גירושין". זוגות שנישאו בסוג הראשון של נישואין אזרחיים, נישואין שנעשו מתוך בחירה ורצון להינשא שלא כדת משה וישראל, למרות שבני הזוג יכולים להינשא כדת וכדין, נחשבים כנשואים בניגוד להלכה. בני זוג כאלה מצהירים כי אינם חפצים ב"קדושת" הנישואין. כל חפצם הוא רק בקבלת הגושפנקא האזרחית בלבד. על כן, במקרה זה, אין צורך בגט הניתן מיד הבעל לאישה.

ניתן להתיר הנישואין על ידי מתן פסק דין למען גירושין. כלומר, אפשרות להיפרד ללא גט, ללא צורך בהסכמת שני בני הזוג, אלא על ידי פסק דין רבני. העילות למען גירושין אינן העילות על פי ההלכה ובית הדין מסתפק באבחון המצב וחוסר הסיכוי לשלום בית. המשמעות של התרת הנישואין היא גירושין לכל דבר ללא צורך בשימוש בגט פיטורין.

מקרים נוספים של נישואים אזרחיים

זוגות מן הסוג השני, אשר נערכו מתוך אילוץ, כאשר אין אפשרות לעריכת נישואין דתיים, בגין חוקי ההלכה, נחשבים כ"נישואין לחומרא", מבחינה הלכתית. משמעות הדברים היא, כי למרות שלא נערכו הנישואין כדת משה וישראל, יש להניח כי הצדדים ראו עצמם נשואים לפי ההלכה, שרצו להינשא כדת וכדין, אולם בצוק העיתים נמנע מהם הדבר. במידה ואחד הצדדים מבקש לסיים את הנישואין יש צורך בגט לחומרא.

קיימת אפשרות להקל יותר בפירודם, במקרים קיצוניים, כאשר אין אפשרות לסידור גט, עקב העלמו של אחד הצדדים, או סרבנות בלתי מוצדקת לגט, אז יכול בית הדין, לשקול את התרת הנישואין ללא גט, לאחר בדיקה מדוקדקת, של הדרך בה נערכו הנישואין האזרחיים.

לגבי זוגות מן הסוג השלישי, יש צורך בפרוצדורה של התרת נישואין אזרחיים על ידי פנייה לבית המשפט העליון על מנת שיכריע איזה בית דין דתי או אזרחי יבצע את התרת הנישואין. לאחר מכן פונים לאותו בית דין ושם מתנהלת התרת הנישואין בפועל.

מאמרים נוספים

• זכאות למזונות
• ידועים בציבור
• רכוש ידועים בציבור
• שיטת חלוקת הרכוש
• איזון הרכוש בפקיעת נישואין
• מזונות ילדים

הפוסט התרת נישואין אזרחיים בישראל הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ