כתב תביעה מאת עורכת דין טלי אויזרוביץ למזונות אישה

מהות התביעה:מזונות אישה

כתב תביעה מאת עורך דין לענייני גירושין טלי אויזרוביץ

1. הצדדים הינם יהודים, שלאחר שבע וחצי שנות חיים משותפים כבעל ואשה, ידועים בציבור, נישאו זל"ז כדמו"י ביום 11/7/06.
2. החל משנת 1998 ניהלו בני הזוג מערכת זוגית וחיו יחד תוך ניהול משק בית משותף ובמאמץ משותף כפי שיפורט בהרחבה בהמשך.
3. כיום האישה בת 59 ואילו הבעל בן 72. לשני בני הזוג ילדים מנישואין קודמים, כאשר ביתה בת ה-17 של התובעת, מתגוררת שבוע עם אימה ושבוע עם אביה ולומדת בתיכון בחיפה.
4. מקום המגורים המשותף האחרון של בני הזוג, היה בדירה בתל אביב.
5. לאחרונה, חתם על הסכם שכירות לדירה בה גרה האישה בחיפה, בסך 3,300 ₪ לחודש, בניגוד לרצון האישה והוא מבקש לפנותה יחד עם ביתה, בלי לדאוג להן למדור.
6. הבעל הוא פרופ' ל, יצא לפנסיה לפני ארבע שנים. לפני היציאה לגמלאות השתכר כ 16,000 ₪ נטו וכיום מקבל פנסיה של 14,000 ₪ נטו לחודש.
7. הוא מקבל שכירות 2,500 לחודש בגין שכירות דירה בתל אביב.
8. כן יש לו כספים רבים בחשבונות בנק וחסכונות, שחלקם נצבר בזמן הנישואין וחלקם בתקופת היתם בני זוג ידועים בציבור.
9. עת פרש מהטכניון קיבל סכום של 900,000 ₪ בגין זכויות סוציאליות.
10. הוא הרויח הון עתק מפרוייקט בנייה בחיפה.
11. האישה היא מורה בבית ספר תיכון, בעלת תואר שני, שפרשה ומקבלת פנסיה של 4,000 ₪ לחודש. היא פרשה משום שהבעל עמד על כך כדי שתעזור לו בפרוייקטים שלו. וכך עשתה בנאמנות רבה.
12. עת החלו הצדדים את הקשר הזוגי ביניהם, לפני אחת עשר שנים, גרה האישה בדירה שהיתה בבעלותה, בחיפה. הנתבע גר אז בדירה שכורה בחיפה. התובעת וביתה עברו להתגורר איתו בדירה השכורה לאחר שביקש זאת כשהילדה היתה בת שבע וחצי.
13. מזה 3 שנים בונים הם יחד בית ב- כאשר האישה היא שעושה את כל העבודה ומתרוצצת, והבניה על כתפיה. הבית כמעט הושלם ונותר עוד מעט להשלמתו.

הקשר הזוגי

14. בני הזוג חיו כבעל ואישה לכל עניין ודבר, האישה בישלה, כיבסה וניקתה עבור הנתבע, היא רכשה את המזון בחיפה והוא שילם את כל הוצאות המדור בחיפה. הם יצאו לבילויים יחד, ארועים משפחתיים והיו ידועים כבני זוג החיים כבעל ואישה 7 וחצי שנים טרם נישאו.
15. הארוע שהוביל לנישואין הוא כשחלה הנתבע בדלקת קרום הריאה והיה מאושפז בבית חולים איכילוב בתל אביב. התובעת סעדה אותו ונסעה יום יום אחרי העבודה מחיפה לבית החולים, נשארה איתו בלילות, שלחה את אחיה התאום להיות לידו כשהיא היתה בעבודה, ואף דאגה והתעקשה כי יקבל טיפול רפואי, וכי הרופאים יבצעו בדיקות מעמיקות.
16. הרופאים כבר נואשו ממצבו שהידרדר מאוד, ולפתע חלה הטבה לכאורה במצבו, כך חשבו רופאיו, מאחר והכאבים שככו, אולם התובעת היא זו שהבינה כי הכאבים שככו מאחר ומים הצטברו בקרום הריאה, ולא עקב הטבה. היא התעקשה על צילומים נוספים, ואכן צילומים אלו הראו כי הנתבע זקוק לטיפול דחוף וכך הצילה את חייו. כמו כן, כליותיו כמעט פסקו מלתפקד והתובעת דרשה טיפול דחוף, שיפרה לו את תנאי האישפוז למחלקה חדשה וקרוב לשירותים ואף הזמינה מנתח פרטי מחו"ל.
17. בהיותו בבית חולים ביקש הנתבע מהתובעת כי תיקרא לרב שיחתן אותם, והתובעת יחד עם אחיה ערכו את כל הסידורים ובני הזוג נישאו בטקס קטן בבית הדין הרבני, ביום 11/7/06.
18. מאז סבלה האישה מגחמותיו של הנתבע, אשר משנה יחסו אליה, מיום ליום, ואף הגישה לפני שנתיים תביעות לבית המשפט הנכבד, אשר נמחקו, לאור חזרת הצדדים לחיות בשלום בית.

הדירה בחיפה

19. בתחילת שנת 1999, החל הנתבע לבנות יחד עם שותף ממשפחתו, בניין מגורים משותף בן שלוש קומות, על מגרש שרכש. הוא מימן את חלקו בפרוייקט הבניה מכספי הלוואה שלקח.
20. לאחר כשלוש שנים, עת הושלמה הבנייה מכר הנתבע שלוש דירות והחזיר את יתרת ההלוואה שנלקחה ושולמה, במשך שנות הבניה. דירה אחת השאיר הנתבע, רשומה על שמו, ואליה עברו להתגורר בני הזוג, יחד עם ביתה הקטינה של התובעת.

הדירה בתל אביב

21. הנתבע קיבל בירושה את הדירה בתל אביב, לפני כשבע עשרה שנה. דירה זו היתה מושכרת עד שבעת צאתו לפנסיה, ב 30/9/05, לפני שנתיים, עברו בני הזוג להתגורר בדירה זו, בעקבות אלרגיה קשה שסבל ממנה הנתבע, עקב זיהום האויר בחיפה.
22. הנתבע השתמש בכספי קופת גמל שנצברה במשך החיים המשותפים, כבני זוג, ושיפץ את הדירה ב 60,000$, כשהתובעת עזרה בשיפוצים. הוא חילק את הדירה לשניים כאשר החלק השני מושכר ב 2,500 ₪ לחודש.
23. מאחר וביתה של התובעת לומדת בתיכון בחיפה, ונמצאת אצל אימה שבוע- כן, שבוע- לא, המשיכה התובעת לגור בדירה בחיפה, עם ביתה, כשביתה נמצאת אצלה, כשהיא לעיתים משאירה את ביתה לבד ונוסעת לדירה בתל אביב. בשבוע וסופ"ש השני, גרה עם הנתבע בתל אביב, ובימים בהם עבדה, היתה נוסעת הלוך חזור על קו חיפה-ת"א.
24. הנתבע שילם מחשבונות הבנק שעל שמו את כל הוצאות הדירה והמזון והבילויים המשותפים בדירה בתל אביב ופלאפון, והאשה שילמה את הוצאות הדירה בחיפה, ארנונה וחשמל והוצאות אחרות מופחתות ובין השאר, מימן הוצאותיה בתל אביב. יש לה מפתח לדירה בתל אביב והיא נוהגת בה כבשלה. כן שילם את המשכנתא על הבית ב- במשך השנתיים האחרונות, סך של 2,500 ₪ לחודש.
25. ממש לאחרונה עברה האישה להתגורר בבית ב- והעבירה חפציה לשם, כשהיא מחלקת את זמנה בן ב- לדירה בחיפה, שכן ביתה לומדת במשך עוד שנה בתיכון בחיפה, והיא חייבת לגור ליד בית הספר.
26. הנתבע היה דואג לענייני הכספים והתובעת נתנה בו אמון מוחלט. יש לו גישה לחשבון הבנק שלה והוא היה בודק ועוקב אחר תנועות הכספים בחשבון, ומנהלו. לתובעת לעומת זאת לא היתה גישה לחשבונותיו ועל כן המידע שבידיה כרגע אינו מושלם והיא שומרת על זכותה להוסיף מסמכים ולתקן כתבי טענות אם וכאשר יתגלו מסמכים.
27. הצדדים רכשו רכב בשנת 2004, שנרשם על שם הבעל אך שימש בעיקר את התובעת עד לפני שנה. הנתבע שילם מכרטיס האשראי שלו, את כל הוצאות הרכב, ביטוח, טסט ותיקונים, מבלי להתחשבן עם התובעת, בשותפות, כשם שזוג נשוי נוהג.

הבית ב-

28. לפני שלוש שנים, בעקבות לחציו של הנתבע, מכרה התובעת את הדירה שהיתה לה מלפני הקשר, בחיפה, בסך 160.000$, הנתבע הוסיף, לדבריו, 100,000$ מחשבונות הבנק שעל שמו, וכן לקחו משכנתא של 120,000$ ל- 20 שנה, והחלו לבנות בית ב-, שבנייתו עומדת להסתיים בעוד כחודשיים.
29. התובעת לא רצתה בבניית הבית, מאחר ולא רצתה חוב משכנתא לעת זיקנה ולא עול של בניית בית, אך הנתבע לחץ מאוד. בנוסף, רצתה לגור ליד בית ספר התיכון של ילדתה. הנתבע הבטיח כי היא תוכל להמשיך לגור בבית שלו בחיפה ככל שתרצה, ולאחר שביתה תסיים את התיכון תעבור לגור באופן מלא איתו ב-, והם ישכירו את הדירה בחיפה.
30. הנתבע הבטיח לתובעת כי הבית החדש ב- יישאר שלה וכי הוא ישלם את כל המשכנתא בכל מקרה. ואכן תשלומי המשכנתא בסך של כ 3,000 ₪ לחודש שולמו מהחשבון משכנתא משותף שהנתבע העביר כספים אליו מהחשבונות שעל שמו.
31. הבית אף נרשם 2/3 על שם האישה ושליש על שם הבעל.
32. להפתעתה גילתה האישה כי המשכנתא רשומה רק על שמה, למרות שהחשבון ממנו משולמת המשכנתא רשום על שם שניהם ולמרות שהבעל משלם את המשכנתא מהחשבונות הרשומים על שמו ובניגוד למה שהוסכם ביניהם בעל פה והוסבר לה על ידי הבעל שהחוב של המשכנתא יהיה רשום על שם שניהם אך הוא ישלם אותו במלואו.
33. הנתבע שנוהג לישון עד שעות הצהריים, השאיר את כל הריצות והסידורים באחריות התובעת וכך היא מצאה עצמה מתרוצצת שעות נוספות ומפקחת על בניית הבית לבדה.
34. הנתבע נרגן וכועס ומגלה סימני דיכאון. הוא משנה מצב רוח ועובר מקיצוניות לקיצוניות ומחרחר ריב. לתובעת לא היתה ברירה אלא לפנות לבית משפט נכבד זה על מנת להבטיח עצמה.
35. הנתבע דרש ממנה לפנות את הבית שלו בחיפה, ואף ערך חוזה שכירות עם אנשים לפיו ישלמו לו 3,300 ₪ לחודש.
36. התובעת אמרה לו שאינה מוכנה לפנות את הבית ואין לה לאן ללכת בחיפה, והיא חייבת לגור ליד בית הספר של ביתה, אך זה לא עניין אותו.
37. ביום 8/7/09 אמר לה בפתאומיות, שרוצה להיפרד ממנה לאחר שיום קודם תיכנן לעבור לגור איתה ב-.
38. מאחר ובני הזוג היו ידועים בציבור, הרי שהאישה זכאית מכח דיני החוזים ו/או מכח חזקת השיתוף, למחצית מרכוש הבעל. בייחוד דירת המגורים בחיפה, שהיא גולת הכותרת של חזקת השיתוף, אותה ראו הצדדים כמשותפת ואפילו מזגן התקינה בו התובעת וטיפחה את הדירה. וכן המטלטלין והשדרוג של דירת המגורים בתל אביב, שם אפילו עשו הצדדים שיפוץ נרחב מכספים משותפים, רכשו ריהוט יקר, והתובעת היא זו שפעלה, התרוצצה, בחרה וקנתה לשיפוץ ולדירה. התובעת זכאית למחצית מעלית ערך הנכס.
39. האישה טיפלה ותמכה בו בכל התקופה, העמידה אותו על הרגליים, ונתנה לו את שנותיה היפות עת היתה צעירה ויכלה להכיר בן זוג יציב במקומו עימו יכלה להזדקן בשלווה. הבעל הבטיח לה כי כל מה ששלו-שלה וכי לא תדע מחסור כל ימי חייה, ואפילו התחתן איתה.
40. כיום הבעל, כאמור, לא מספק את צרכיה של האישה, כפי שסיפק בעבר.
41. על הבעל להשיב לאישה את הרכב המשפחתי להמשך שימושה וכן להמשיך ולממן את הוצאות הרכב כפי שעשה עד כה.
42. מאחר וחלק מימי החודש התגוררה בתל אביב שם אכלה וגרה היו הוצאות הבית בחיפה מופחתים. כעת משתגור רק בחיפה או ב-, יוגברו הוצאות עבור מזון ומדור ועל הבעל להמשיך לספקם לאשתו באותה רמה לה היא רגילה והרמה שהבטיח כי תגור בה, ב-.
43. התובעת זקוקה למזונותיה, כולל הוצאות אחזקת הבית ב- הקבועות, בסך של 5,200 ₪  לחודש, לפי הפירוט הבא ו/או לפי כל פירוט אחר המתחייב על פי השינויים ההכרחיים ו/או ע"פ כל פירוט אחר שכב' בית המשפט ימצא לנכון:
44. סל מזון (כולל מסעדות)               2,000 ₪
45. מוצרי ניקוי כביסה והגיינה 500 ₪
46. ביגוד והנעלה 500 ₪
47. קוסמטיקה ומספרה 100 ₪
48. תרבות, בילויים ובידור(סרטים הצגות עיתונים וספרים)               500 ₪
49. מתנות 300 ₪
50. נסיעות (דלק) ואחזקת רכב                             1,000 ₪
51. חופשות הבראה                                                                                       1,000 ₪
52. דמי כיס               400 ₪

סה"כ                      6,300 ₪

הוצאות דיור לחודש (ממוצע) לתובעת

הוצאות מדור שוטפות

53. מים וארנונה 800 ₪
54. חשמל 500 ₪
55. אגרת טלויזיה 50 ₪
56. כבלים               300 ₪
57. טלפון 400 ₪
58. פלאפון 300 ₪
59. אינטרנט 100 ₪
60. ועד בית (אם לא תגור ב-) 200 ₪
61. ניקיון 300 ₪
62. בדק בית תיקונים ואביזרים מתבלים               100 ₪
63. ביטוח דירה ותכולה 150 ₪
64. ביטוח משכנתא  300 ₪
65. משכנתא ב- 2,500 ₪

סה"כ                                                                                                      5,900 ₪

סה"כ כללי:  12,200 ₪

66. בניכוי מעשה ידיה 4,000 ₪-סה"כ דרושים לתובעת 8,200 ₪. יצויין כי כעת מקבלת התובעת שכירות מדירה שהיתה שייכת לדודתה, סך של 3,000 ₪, אותם יש לנכות, כך שסכום המזונות הדרוש לתובעת כיום הוא 5,200 ₪. התובעת שומרת על זכותה לתקן סכום זה אם ובמידה תפסיק לקבל את כספי השכירות ואו אם תיאלץ לעבור לגור בדירה שכורה.

יצויין כי בידי התובעת אין עדיין את מלוא המסמכים והיא פועלת להשגתם כעת, ובהתאם לצורך תבקש צווים מבית המשפט הנכבד.

67. בנוסף לסכום המזונות הנ"ל על הבעל לשאת גם בתשלומים הבלתי קצובים הבאים, עבור התובעת:
    • א. תשלום בגין הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים, כגון שיניים, משקפיים ופסיכולוג.
    • ב. במידה והאישה תיאלץ לפנות את הדירה בחיפה בה היא גרה, תשלום דמי שכירות בגין דירה דומה, בסך 3,300 ₪ לחודש.
68. הנתבע חייב במזונות ובמדור התובעת בהיותו בעלה, והוא מסוגל לשלמם לאור הכנסותיו, רכושו וצרכי התובעת.
69. התובעת זכאית כי יינתן לה מדור שקט ושלו ולנוכח התעמרות הנפשית של הנתבע יתבקש כב' בית המשפט להורות לנתבע ליתן לתובעת מדור שקט ושלו. התובעת נמנעת בשלב זה מלהגיש כנגד הנתבע צו הרחקה, והיא שומרת על מלוא זכויותיה בעניין זה.
70. לבית משפט נכבד זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעת התובעת, לאור הקירבה בין הצדדים ולאור מקום המגורים המשותף האחרון.
71. אשר על כן יתבקש כב' בית המשפט כדלקמן:
    • א. להזמין את הנתבע לדין.
    • ב. לחייב את הנתבע לשלם לידי התובעת מזונות זמניים וקבועים, בסכום קצוב של 5,200 ₪, וזאת החל מיום הגשת תביעה זו (כשסכום זה אינו כולל דמי שכירות,  הוצאות רפואיות חריגות) ולהצמיד סכום זה למדד יוקר המחיה, כשהעידכון יעשה מידי חודש בחודשו, זאת למשך שלוש שנים לפחות.
    • ג. לשאת בנוסף לסכום המזונות הנ"ל בתשלומים הבלתי קצובים הבאים:

1. תשלום בגין הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים, כגון שיניים, משקפיים ופסיכולוג.
2. תשלום דמי שכירות, בסך 3,300 ₪ לחודש במידה והאישה תיאלץ לפנות את הדירה בחיפה בה היא גרה.

• ד. לקבוע כי כל סכום שלא ישולם במועדו יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום החיוב ועד התשלום בפועל.
• ה. ליתן לתובעת מדור שקט ושלו.
• ו. ליתן כל צו וסעד שיידרש לצורך הבטחת מדורה ומזונותיה של התובעת על פי כל דין.
• ז. לחייב הנתבע בתשלום הוצאות המשפט ובשכר טרחת עו"ד בתוספת מע"מ.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

ב"כ התובעת