03-5751257

מתעניינים בייעוץ לגבי משמורת משותפת, מזונות, חלוקת הרכוש, הסכמי ממון או ירושה?

השאירו את הפרטים הבאים וניצור אתכם קשר בהקדם

ערעור על הוצאות משפט שניתנו ע"י בית משפט בתיק חטיפת ילדים

בקשת רשות ערעור

מוגשת בזאת בקשה לרשות ערעור על החלטתו של כב' השופט … מיום 4/7/11, בתמ"ש, המתנהל בבית המשפט למשפחה ברמת גן, שניתנה בבקשה במעמד צד אחד. (להלן:"ההחלטה").

ואלה נימוקי הבקשה:

  1. הערעור המבוקש הוא על חיובו של המבקש בהוצאות עונשיות בסך 20,000 ₪ במסגרת החלטה שניתנה בבקשה במעמד צד אחד.
  2. טעה בית המשפט קמא הנכבד שהתעלם מחלקה של האם ובתרומתה לחששו הטבעי של האב מפני חטיפת הקטינה.
  3. טעה בית המשפט קמא שלא התחשב שחששו של האב מוגבר באופן טבעי מאחר ובנוסף להיסטוריה של הסתה כנגד האב ותרמיות שונות שרומה על ידי המשיבה, מדובר באישה שהיא בעלת אזרחות זרה, אב עשיר בכיר לשעבר בממשל …, אישה שלא מחזיקה בקריירה בארץ ואינה עובדת במקום עבודה ואין שום דבר שימנע ממנה להיעלם עם הקטינה.
  4. טעה בית המשפט קמא הנכבד שלא קיבל תגובת המבקש לבקשה הדחופה למתן החלטה, שהכילה עובדות ופרטים חדשים, שאפילו לא נתמכו בתצהיר.
  5. טעה בית המשפט קמא הנכבד בקובעו כי המבקש גרם נזק למשיבה, בייחוד שלא עמדו בפניו ראיות על נזק.
  6. טעה בית המשפט קמא הנכבד שהעניש את המבקש.
  7. טעה בית המשפט קמא הנכבד שלא לקח בחשבון את העובדה שהמשיבה לא ניהלה מו"מ כלל, כפי החלטת בית המשפט הראשונה מיום 21/6/11. ברגע שלא קיבלו את רצונה במלואו, וגם למבקש היו רצונות משלו, היא הפסיקה את המו"מ, שבמסגרת התיאום הורי ופשוט פנתה לבית המשפט בבקשות למתן החלטה דחופה (כמובן שלא היתה כל דחיפות, שכן כל החופש הגדול עמד לפניה).

סדר השתלשלות ההליך בבית המשפט קמא

  1. ההחלטה ניתנה ביום 4/7/11 בבקשה חדשה שהגישה המשיבה, שהכילה מסמכים ועובדות חדשות, אך ללא תצהיר אימות: "בקשה דחופה ביותר למתן החלטה להסרת צו עיכוב יציאה כנגד קטינה ולהסמכת המבקשת לחתום בחתימת יחיד על כל מסמך נדרש בקשר עם יציאת קטינה לחו"ל". בו ביום ניתנה ההחלטה, מבלי לקבל את תגובת המבקש לעובדות החדשות והסעדים המבוקשים. מצ"ב הבקשה מסומן כנספח ב'.
  2. כשלושה שבועות לפני כן, ביום 9/6/11 הגישה המשיבה בקשה דחופה להסרת צו עיכוב יציאה כנגד קטינה. המבקש נתן תגובתו ביום 20/6/11. בית המשפט קמא הנכבד נתן החלטתו ביום 21/6/11 לפיה על הצדדים להידבר ביניהם ולסכם את הערבויות הנדרשות.
  3. הצדדים אכן נדברו ביניהם לגבי זמניי שהיית הקטינה בחו"ל במסגרת התיאום ההורי, אצל פקידת הסעד, גב' אריאלה גרבוז, תיאום, שהם מצויים בו כעניין שבשגרה, לאור הסתת המשיבה את הילדה ואי קבלת אבהות האב עד היום הזה.
  4. היתה גם התכתבות בין באי הכח, אולם לא הגיעו לכדי הסכמה ומבלי שהמשיבה משתדלת להגיע להסכמות. דבר זה בא לידי ביטוי באי מסירת פרטים מלאים ו/או הצעות חלופיות לגבי ערובות. זה היה "הדרך שלה" או "הדרך שלה".
  5. ביום 28/6/11, לאחר עבור שבוע מההחלטה מיום 21/6/11, הגישה המשיבה בקשה דחופה ביותר למתן החלטה או קביעת מועד דיון. בבקשה זו לא ניתנה החלטה. מצ"ב הבקשה מסומן כנספח ו'.
  6. לאחר עבור שבוע נוסף, ביום 4/7/11, הגישה המשיבה בקשה נוספת עם עובדות ומסמכים חדשים, שהוחלפו במו"מ והיו אסורים בהגשה ולא צירפה תצהיר אימות–בקשה נספח ב'. בבקשה זו הטילה את האשמה לאי הצלחת המו"מ על המבקש, ללא הבאת ראיות.
  7. בו ביום ומבלי להמציא בקשה זו למבקש לתגובה ניתנה החלטה נשוא בקשה זו.
  8. בקשה זו לא קיבלה מספר במערכת נט המשפט, ואף ההחלטה היא ללא מספר בקשה. רק לאחר שישה ימים נסרקה הבקשה במערכת והובאה שנית להחלטת בית המשפט קמא אשר נתן החלטה נוספת מסודרת דרך המערכת ביום 10/7/11 כדלקמן:"טופל. מפנה להחלטה מיום 4/7/11". מצ"ב החלטה מיום 10/7/11, מסומן כנספח ז'.
  9. המשיבה הכניסה, בדרך לא דרך, לבית המשפט קמא הנכבד, בקשה ידנית וקיבלה החלטה בו ביום על סמך גירסתה לכישלון המו"מ, באופן חד צדדי.
  10. בן היתר חייב בית המשפט קמא הנכבד את המבקש בהוצאות בסך 20,000 ₪ בנימוק שהמבקש גרם נזק למשיבה, התכתש ללא הגיון ל"הנאת עצמו" בעניינים, שכבר הוכרעו בהסכם הגירושין (למרות שבפסק הדין שנתן, נוספו ערבויות על מה שהוסכם בהסכם הגירושין ואפילו בהסכמת המשיבה עצמה).
  11. בית המשפט קמא הנכבד התייחס בהחלטתו לתגובת האב הראשונה, שאינה רלוונטית לבקשה שלפניו, ולא נתן לו הזדמנות ליתן תגובתו לסיבת כישלון המו"מ. אילו היה נותן, היה אולי מגיע למסקנה, שאין זו אשמת המבקש, שלא הגיעו הצדדים לפיתרון, היה מחליט כפי שהחליט מבלי להענישו בהוצאות חריגות כל כך.
  12. המשיבה אפילו לא ניסתה לנהל מו"מ, אלא הגיעה רק לשלב של הצגת עמדתה. והרי לשם כך מונתה פקידת הסעד כמתאמת הורית. המשיבה לא ניסתה לעשות שימוש בשירותיה אלא ישר פנתה לבית המשפט, בניגוד להחלטתו הראשונה. על כן, לא היה צריך בית המשפט קמא לחייב את המבקש בהוצאות ובטח שלא בהוצאות חריגות בשיעורן ויוצאות דופן מעבר לכל קנה מידה.
  13. המבקש הגיש בקשה לביטול החלטה אולם בקשתו נדחתה. מצ"ב בקשה לביטול החלטה מיום 11/7/11, תגובה והחלטה, מסומן כנספחים ח', ט' ו-י'.

ערעור על הוצאות

  1. המבקש מבקש לערער רק על שיעור ההוצאות, שחוייב בהן ולא על מלוא ההחלטה מאחר וההחלטה הפכה לא רלוונטית היום, לאחר שהקטינה חזרה מחו"ל. המבקש טוען כי טעה כב' בית המשפט קמא בנימוקיו את ההחלטה כולה והכפשת המבקש לא היתה חיונית, בייחוד לאור ההיסטוריה של המשיבה ומסכת הייסורים שהעבירה אותו כשבית המשפט קמא חוזה בכך במו עיניו, אולם בשלב זה מדובר בעניין תאורטי בלבד.
  2. עוד יצויין כי בכל ההליך שמתנהל כבר ארבע שנים, לא חוייבה המשיבה ולו פעם אחת בהוצאות משפט או בהשבת הוצאות חוות דעת הפסיכיאטרית שמונתה מטעם בית המשפט, פעמיים, ואפילו לאחר שהסתבר שמונתה מומחית, בפעם השנייה לחינם, ובעקבות שקר מפגיע של המשיבה, עדיין לא חוייבה בהוצאות משפט. לעומתה המבקש זו הפעם השנייה שהוא מחוייב בהוצאות משפט.
  3. המבקש חוייב בהוצאות משפט, אפילו שבקשתו התקבלה בחלקה. מדובר בבקשה לצו מניעה שבחלקה התקבלה ועליה ביקשה המשיבה לערער. סעד אחד שביקש נדחה ובית המשפט קמא הנכבד הטיל עליו הוצאות של 1,500 ₪ ביום 3/7/11. יום לאחר מכן קיבל ביהמ"ש קמא הנכבד את חלקה השני של בקשתו, הפחית 3,500 ₪ מהמזונות עקב "תרמית" מזונות מטעם המשיבה, ולא חייב את המשיבה בהוצאות, ולו רק על מנת לאפס את החשבון ביניהם.
  4. ברגיל אין מקום לערעור שעילתו היחידה היא שיעור ההוצאות, אך אם נפלו פגם או טעות יסודיים בשיקול הדעת של הערכאה הראשונה בקביעת ההוצאות, הרי דינו של ערעור על כך הוא כדין כל ערעור אחר בו נדרשת התערבותה של ערכאת הערעור. ראה ע"א 77/85 חברת החשמל נ' חברת החשמל פ"ד לט(2) 592. קל וחומר במקרה שמדובר בטעות קיצונית. ראה ע"א 5/87 ליפשיץ נ' לוי פ"ד מב(2) 177.
  5. בהתאם לפסיקה ערכאת הערעור עשויה להתערב בשיעור ההוצאות ושכר הטרחה במקרה בו סטתה הערכאה הדיונית באופן ניכר מהסכומים המקובלים. ראה ע"א 687/83 מזור נ' מזור, פ"ד לח(3) 29 ובע"א 403/78 חברת מבני תעשיות בע"מ נ' אורנשטיין, פ"ד לג(1) 105 שם נקבע כי כאשר שכר הטרחה שנפסק אינו עומד ביחס כלשהו עם הסכום המגיע בנסיבות המקרה, יש מקום להתערבות ערכאת הערעור. עוד ראה ע"א 280/87 קופלמן נ' בינקין, פ"ד מג(2)753 ו ע"א 4396/90 רוזנמן נ' קריגר, פ"ד מו(3) 254.

רקע עובדתי

  1. הצדדים התגרשו בחודש אוקטובר 2007, לאחר שלוש שנות נישואין, הכוללים פרוד של שנה. הקטינה, היתה בת שנתיים וחצי עת נפרדו בני הזוג וכיום בת שבע.
  2. הצדדים הסדירו את כל הקשור לסיום נישואיהם בהסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין (להלן: "ההסכם"). ההסכם כלל הסדר מפורט וענף שעיקרו אחריות הורית שווה ושני בתים מרכזיים לקטינה-אצל האב ואצל האם.
  3. מייד לאחר אישור ההסכם התנערה ממנו האם לחלוטין והסיתה את הקטינה במרץ כנגד האב. כמעט כל ביקור התבטל כי הקטינה היתה בוכה בהיסטריה כשהגיע. לא התקיימו הסדרי ראייה כסדרם, לינות לא היו, חגים לא היו ועוד.
  4. ביום 21/8/08 הגיש האב תביעה לאכיפת הסכם ופיצויים בשל הפרת ההסכם וכן תביעת משמורת.
  5. כב' ביהמ"ש קמא נתן החלטתו בעניין הסדרי ראיה, ביום 19/11/10, על בסיס שתי חוות דעת מומחית, תשובות לשאלות הבהרה וחקירת המומחית. ראה המצ"ב החלטה בעניין הסדרי ראייה, מסומן כנספח יא' המדברת בעד עצמה.
  6. המומחית מטעם בית המשפט ד"ר אביגיל גולומב, שמונתה במסגרת תביעת המשמורת, מצאה בחוות דעתה הראשונה, משנת 2009, וקבעה בפירוש כי האם גרמה לתופעות של ניכור הורי וכי בעטייה של האם לא התקיימו לינות אצל האב וכן מצאה את כל תלונותיה לגבי האב, חסרות בסיס במציאות, נובעות הן מחרדה והן מאידיאולוגיה של בית מרכזי אצל האם ומחיקת האב מחיי הקטינה. היא אף הוסיפה על המוסכם בהסכם, שתי לינות אצל האב על פני טווח של שבועיים, כך שכיום הילדה לנה אצל האב שש לילות על פני שבועיים.
  7. כאמור, מערכת הסדרי הראיה שקבעה ד"ר גולומב, לאחר בדיקה יסודית, היא נרחבת, ובמהות מהווה משמורת משותפת, עם הסדרים הרחבים מההסדרים שנקבעו בהסכם. גם מנגנון אכיפה שכולל צוות אנשי מקצוע: פסיכולוגית מטפלת לקטינה, מינוי רופא, פקידת סעד מתאמת הורית וד"ר גולומב עצמה. בכל זה לא היה צורך, אילו האם היתה עומדת בהתחייבותה להורות שווה, נמנעת מלשקר, לפעול בצורה עמומה בנוגע למצבה הבריאותי של הקטינה, להסתיר מידע רפואי מהאב, לפעול באופן חד צדדי בנוגע למסגרות חינוך והכי חשוב-נמנעת מלהפעיל לחצי מכבש על הקטינה למען תירתע מאביה (שנתיים תמימות לא היו הסדרי ראיה כמעט והלינות התחילו באיחור של שנה וחצי-אלו הם מחצית מחייה של פעוטה בת 4.5, שהפסיד המבקש).
  8. מדובר במנגנון יקר והוצאות כגון: 1,000 ₪ לחודש לפסיכולוגית לקטינה, נסיעות והיעדרות מהעבודה. מצ"ב חוות דעת ד"ר גולומב מיולי 2009 ותשובה לשאלת הבהרה מטעם המערערת, מסומן כנספח יב' ו-יג'.
  9. לאחר תשעה חודשים ממתן חוות הדעת, שוב פנתה האם לבית המשפט קמא בתלונות סרק נוראיות והאשמות כנגד האב. היא טענה שהילדה ניזוקה מהלינות אצל האב וכי היא ילדה כבויה, חסרת שמחת חיים ויש לחזור ולבדוק את ההסדרים ולשקול ביטול הלינות.
  10. הבקשה המחרידה, כללה גיבוב של שקרים. לא רק כלפיי מצוקותיה לכאורה של הקטינה, אלא גם לגבי מודעותם לכאורה של הפסיכולוגים למצוקה לכאורה. כמובן, שהתברר שהפסיכולוגית לא דיברה עם ד"ר גולומב מזה כשמונה חודשים תמימים וכי ד"ר גולומב אינה מודעת למצוקות לכאורה של הילדה.
  11. בעקבות הבקשה החוזרת של המשיבה, מינה בית המשפט בפעם השנייה, את ד"ר גולומב לבחון את מצב הילדה. ד"ר גולומב קבעה כי אין בסיס לטענות האם וכי היתה יכולה לחזור על חוות דעתה מהשנה שעברה מילה במילה. יצויין כי למרות שבקשת המשיבה נדחתה, והתברר כי באמצעות שימוש בשקרים טירטרה את המערכת כולה וגרמה הוצאות חוות דעת למשיב, לא חוייבה בהוצאות משפט.
  12. אך בכך לא תם ונשלם העניין שכן האם ממשיכה להסית את הילדה כנגד האב, להתערב במה שקורה בביתו, לדבר סרה בו עם מוריה בבית הספר לצעוק עליו בפני הורים אחרים, להסית הקטינה כנגד בת זוגו לחיים, ולאב אין רגע דל. הילדה שותקת בטלפון ורק האב מדבר בשיחות עימה. פעמים רבות נאלץ הוא להתמודד עם מצבי רוח ובכיות של הילדה לאחר שיחותיה עם אימה וקצרה היריעה.
  13. האם עד היום אינה מצייתת להוראות המומחים והפסיכולוגים ואף לא להוראות בית המשפט קמא, מלבד העובדה שהלינות וההסדרים עצמם מתבצעים.
  14. ד"ר גולומב בתשובתה לשאלות ההבהרה, קבעה כי נכון שהאם מחזיקה באידיאולוגיה של בית מרכזי אחד אצלה. האם לא קיבלה את אבהותו עד היום. זהו מצב שמעלה את החשש לחטיפה.
  15. משנוכח המבקש כי המשיבה ממשיכה בהסתה, הגיש תביעה לביטול ההסכם והשבה עקב הטעייה ותרמית והפרת חובת גילוי. בנוסף, עקב מצבו הכלכלי שהורע דרסטית ועקב תרמית נוספת בעניין המזונות, הגיש גם תביעה להפחתת מזונות ואת הבקשה לצו מניעה.
  16. הבסיס עליו הושתת ההסכם ועליו התבססו הסכמות האב היה ההבטחה להורותו השווה להורות האם. האם השיגה כתוצאה מכך, הישגים כלכליים מרחיקי לכת.
  17. המשיבה קיבלה מהמבקש על פי ההסכם עד היום, כל מה שכתוב שם. תשלומיי מוניטין ומזונות אישה בסך של כ-300,000 ₪, לא כולל מזונות הקטינה ששילם ביתר עקב תרמית במזונות.
  18. המשיבה רימתה והטעתה את המבקש, הסתירה תוך הפרת חובת הגילוי, את האידיאולוגיה שלה לבית מרכזי אחד אצל האם כאשר האב שולי ומשני בחיי הקטינה, מתוך מטרה אחת והיא לקבל ולהשיג יתרונות כלכליים. מעולם לא התכוונה לאפשר הסדרי ראיה והורות שווה לאב. יום אחרי חתימת ההסכם התנערה מחיובה היחיד בהסכם.
  19. המשיבה עושה ועשתה כל שהיא יכולה כדי לנתק בין האב לקטינה.

היסטוריה של אי ציות לפסקי דין ותרמיות מעלה חשש טבעי לחטיפה

  1. חששו של המבקש היה חשש כן ואמיתי והא לא פעל מתוך נקמנות חלילה. לאורך כל ההליך מוצא הוא את עצמו נלחם על זכותו לקשר שווה עם ביתו רק בגלל שהמשיבה לוקחת לו את מה שמגיע לו באופן טבעי ונורמלי.
  2. המבקש המשיך הלאה בחייו. יש לו בת זוג והם מצפים לתינוק חדש. אין לו כל עניין לחיות את חייו במלחמות מזיקות. אולם המשיבה חיה את העבר ולא מרפה.
  3. למשיבה היסטוריה של הפרות החלטות בית המשפט והיא עושה ככל העולה על רוחה. החל מהפרת ההסכם עצמו טרם חוות דעת המומחית-לא איפשרה לינות לא נתנה את הילדה לחגים בכלל ולא חופשים. היא עשתה כן תוך שימוש בקטינה וזה מה שחמור. הקטינה היתה צורחת ובוכה כל פעם שראתה את אביה ולא הסכימה ללכת איתו וזה היה בגיל שלוש.
  4. היא הוציאה את הילדה מהגן בלי לדווח למבקש והוא הגיע לקחת אותה ולא מצא את הילדה.
  5. כשקבעה המומחית שלא תגיע יחד עם האב למסיבת חנוכה, היא כן הופיעה. כשקבעה המתאמת ההורית שהאב יקח את הקטינה לרופא לבד והיא לא תצטרף היא כן הופיעה.
  6. אחרי תשעה חודשים ממתן חוות הדעת ביקשה על סמך שקרים, חוות דעת שנייה, כי לטענתה הילדה ניזוקה מהלינות אצל אביה.
  7. לפסיכולוגית שמטפלת בקטינה בהמלצת ד"ר גולומב, היא פשוט הפסיקה לקחת ולשלם.
  8. היא מסיתה את הילדה ואומרת לה מה להסכים ולמה לא להסכים בבית של אבא, היא לא נותנת לה כל לגטימציה להינות אצל אבא. אומרת לה שאבא מזיק לה וגורם לה למחלות ויום אחד הוא יהרוג את שתיהן. צועקת עליה שהיא מגעילה אותה כשהקטינה מספרת על חוויה כייפית שעשתה עם אבא.
  9. המשיבה אובססיבית לגבי הקטינה. היא נוסעת עם הקטינה בהסעה לבית ספר יום יום.
  10. היא אומרת למורים שהקטינה לא אוהבת ללכת לאבא ולכן היא מצוברחת.
  11. קיימת היסטוריה והווה של הפרת כל סעיף וסעיף בהסכם על ידי המשיבה עצמה, בכל הקשור לענייני אפוטרופסות ולא רק הפרה, כי אם חתירה תחתיו והכשלתו, גרימת נזק לקטינה והסתה כנגד האב.
  12. הבקשה לצאת מהארץ עם הקטינה הוגשה בו ביום שהוגשה בר"ע על החלטת בית המשפט קמא בנוגע להורדת רכיבי המזונות. התחושה היתה שאין למשיבה מה להפסיד וזהו מצב מסוכן ביותר.
  13. החשש של המבקש היה חשש כן, הן לאור ההיסטוריה וההווה המראה כיצד המשיבה מנסה בכח כמעט לנתק את הקטינה ממנו ומצד שני מדובר באישה שהיא בעלת אזרחות זרה, אב עשיר בכיר בממשל לשעבר של …, אישה שאינה מחזיקה בקריירה בארץ ואינה עובדת במקום עבודה מסודר ואין שום דבר שימנע ממנה להיעלם עם הקטינה.
  14. על כן ביקש המבקש בטוחות טובות יותר מהבטוחות הרגילות.
  15. בסעיף 3.3 להחלטה כותב בית המשפט קמא הנכבד עצמו, כי לא הבין את הקשר הלוגי בן ניכור הורי לבן הסיכון לאי חזרה לארץ. דבר זה תמוה מאוד, שכן העלמת האב מחיי הקטינה זו הפנטזיה הכי הכי טובה של המשיבה. כך עולה מהתנהגותה. לינות הקטינה אצל האב מתקיימות בעל כורחה, לאחר שהכריח אותה בית המשפט קמא הנכבד עצמו בעזרת צוות פסיכיאטרית, פסיכולוגית ופקידת סעד שמפקחות עליה.

אי גרימת נזק למשיבה

  1. טעה בית המשפט קמא הנכבד שקבע כי המבקש גרם נזק לאם הקטינה בכך שאילץ אותה לדחות את נסיעתה.
  2. הקביעה נעשתה בלא שהונח חומר ראיות בפני בית המשפט קמא ואפילו לא תצהיר המשיבה.
  3. בנוסף, לצדדים היה קבוע דיון ליום 14/7/11 והמשיבה היתה צריכה לקחת זאת בחשבון בכל מקרה, יכלה לצפות שייתכן ולא תוכל לצאת לחו"ל בגלל הדיון הקבוע.
  4. לא הוצגו כרטיסי טיסה, לא אישור על ביטול כרטיסים ואפילו המשיבה עצמה לא ידעה מתי תצא.
  5. בכל בקשותיה, ובפרט בבקשות אשר הומצאו למבקש, לא ציינה המשיבה מתי היא יוצאת, ועל כן לא יכל בכלל בית המשפט קמא לדעת אם עיכב המבקש ואם גרם נזק ולא עמדה בפניו ראיה כזו ואפילו לא נטענו הדברים. ראה סעיף 5 להחלטה.
  6. בהתאם לאמור בבקשותיה ואף מהתכתובת בין עורכי הדין דובר על תאריך משוער בלבד. המשיבה חיכתה עד החלטה בדבר הסרת הצו ורק אז הזמינה כרטיסים, ולא גרם לה המבקש כל נזק.
  7. המשיבה טסה לברזיל עם הקטינה במחלקת עסקים במימון אביה, ועבור מחלקה זו יש כרטיסים פנויים לכל יום ללא צורך בהמתנה.
  8. ההוצאות ניתנו במעמד צד אחד כאקט של ענישה. זכותו של אב להתנגד ליציאת ביתו ללא ערבויות מספיקות. היה לו חשש טבעי ואמיתי. משפחתה בברזיל, רק אימה בארץ, אזרחות זרה, היסטוריה של אי ציות וניסיון להוציא את האב מחיי הקטינה שנמשכים עד היום.
  9. כב' בית המשפט קמא יכל ליתן את ההחלטה שנתן אם סבר שהמשיב אינו צודק, אולם בית המשפט קמא לא הסתפק בכך, והעניש את המבקש בסכום בלתי סביר העולה על כל קנה מידה.
  10. טעה בית המשפט קמא הנכבד והושפע בדרך לא דרך בכך שהעניש את המבקש על לא עוול בכפו וקבע הוצאות חריגות מהמקובל באופן קיצוני.
  11. כב' בית המשפט קמא פגע בכללי הצדק הטבעיים בכך שלא קיבל את גירסת המבקש לבקשת המשיבה והסתפק בתגובתו לבקשה אחרת בכלל. הבקשה שהוגשה במעמד צד אחד הכילה עובדות חדשות וסיפור חדש לגבי הכשלה לכאורה של המבקש את ההליך ולא כך הוא. יכל בית המשפט קמא לקבוע דיון בהול ולשמוע את הצדדים או לפחות לקבל תגובת המבקש בכתב.

הבטוחות כעניין מוגמר לכאורה

  1. הסכם הגירושין עצמו קובע כי בית המשפט הוא שיכריע אם יהיה שינוי נסיבות. טעה כב' בית המשפט קמא שאינו רואה בהפרת ההסכם שינוי נסיבות. הרי התנהגות המבקשת למחוק את האב מהמשוואה "אבא-קטינה", מחזקת חשש לחטיפה בייחוד בנסיבות שהאם אינה עובדת, מעולם לא עבדה בארץ, אין לה בן זוג בארץ, יש לה אזרחות זרה, משפחתה בחו"ל, בית המשפט מכריח אותה למסור את הילדה שלה שש פעמים בשבועיים לישון אצל אביה "הנורא" והיא עושה כל שיכולה כדי לנתק בינו לבין הקטינה, הפחיתו את מזונות הקטינה ואולי יתבטל כל ההסכם והיא תאלץ להשיב מאות אלפי שקלים שקיבלה מהמבקש. ראה הסכם הגירושין מצורף לנספח ד'.
  2. למרות זאת ולמרות שתביעה לביטול ההסכם עומדת מולו, קבע כב' בית המשפט קמא כי עניין הבטוחות הוא עניין מוגמר. למרות שקבע שמדובר בעניין מוגמר-סתר עצמו וקבע ערבויות נוספות על האמור בהסכם, בעצמו. כלומר-בית המשפט קמא הנכבד כן ראה צורך בהוספת ערבויות על הקבועות בהסכם אך מנגד קבע שהעניין מוגמר בהסכם, וכי המבקש התנהג בעיקשות והעניש אותו על כך בקנס חסר תקדים של 20,000 ₪.
  3. לאור כל האמור לעיל, מבוקש בזאת להורות על ביטול חיוב המבקש בהוצאות משפט בסך 20,000 ₪ אשר קבוע בסעיף 5 להחלטה ולחייב המשיבה בהוצאות הבקשה שכ"ט ומע"מ.

                           טלי אויזרוביץ, עו"ד לענייני משפחה

                            ב"כ המבקש

מתעניינים בייעוץ לגבי משמורת משותפת, מזונות, חלוקת הרכוש, הסכמי ממון או ירושה?

השאירו את הפרטים הבאים וניצור אתכם קשר בהקדם

קידום אתרים לאוס קידום אתרים
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support