הוצאות משתנות מתייחסות להוצאות חד פעמיות לא קבועות כגון גן, צהרון, משקפיים, טיפולי שיניים, חוגים, שיעורים פרטיים, פסיכולוג, רפואי ועוד. לאחר פרסום ההלכה החדשה בע"מ 919/15 הוצאות אלו לגבי ילדים עד גיל 6 משולמים עדיין שווה בשווה על ידי ההורים ומעל גיל 6 ההוצאות משולמות בהתאם ליחס הכנסות הפנויות של ההורים.

הוצאות חינוך: בתחילת כל שנה מקבלת האם גמלת לימודים מהביטוח הלאומי עבור כל אחד מהילדים. שני ההורים חולקים את עלויות החינוך בתחילת השנה לאחר קיזוז המענק.

הוצאות שעורים פרטיים, חוגים וכו' מחייבות את הסכמת שני ההורים מראש ולרוב מסכימים ההורים בהסכם הגירושין על חוג אחד או שניים. כך לגבי קייטנות מקובל לחוק מחזור אחד של קייטנה ואפילו שניים בהסכמי גירושין.

הוצאות רפואיות: מקובל שהתשלום החודשי לקופת החולים הינו חלק מסכום המזונות החודשי שמקבלת האמא. הוצאות רפואיות חריגות כגון משקפיים, אורטודנט, התייעצות עם רופא מומחה ועוד חולקים בהם ההורים. כאמור עד גיל 6 מחצית לכל הורה ולאחר גיל 6 בהתאם ליחס ההכנסות הפנויות של ההורים.

הפוסט חלוקת הוצאות משתנות "מחציות" הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

כאשר הורי הילד עורכים הסכם גירושין ביניהם לא תמיד הם חושבים על טובת הילד אלא לעתים עסוקים הם בעוצמת הסכסוך ובאינטרסים הכלכליים שלהם. לכן בפסיקה קיימת הכרה בזכותו העצמאית של הילד לתבוע מזונות באופן עצמאי ונפרד ובלתי תלוי בהוריו גם אם הוריו אישרו בבית המשפט הסכם גירושין בו קבעו את מזונותיו ומשמורתו.

כמובן שהתביעה העצמאית שתוגש על ידי הקטין מוגשת בפועל על ידי אחד מהוריו וזאת לאחר אישור הסכם הגירושין.

לגבי המשמורת- בעבר בפסיקה לא הכירו בזכותו של הילד כבעל דין נפרד מפני שסברו שהיא שייכת להורים.

בפסיקה בשנים האחרונות יש הפיכה במגמה וכיום יותר ויותר בית המשפט מכיר בזכות הילד כבעל דין עצמאי גם בעניין המשמורת.

בנוסף בהתאם לחוק ולתקנות על השופט לשמוע את הילד טרם מתן החלטה בעניינו. כמובן שאין זה נעשה כדבר שבשגרה בכול תיק אלא רק במקרים קיצוניים כאשר דעות ההורים הפוכות לחלוטין ובעיקר בתביעות משמורת קשות או חטיפת ילדים לפי אמנת האג והגירת ילדים לחו"ל עם אחד ההורים. זכות הילד הקטין לשימוע בבית המשפט בתביעה למזונות ילדים או משמורת מבוצעת בלשכת השופט בנוכחות עובדת סוציאלית מיחידת הסיוע של בית המשפט ללא נוכחות הוריו או עורכי דין על מנת להבטיח חופש דיבור ודעה ואי יכולת ההורים להשפיע על דברי הקטין באותו הרגע וכן על מנת לשמור את דברי הקטין בסודיות אף מפני הוריו אם יבקש כך.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• חיוב אב במזונות ילדיו
• קביעת מזונות בבית המשפט
• קביעת גובה מזונות ילדים
• מזונות ילדים בגירים
• זכויות ילדים בעת גירושין

הפוסט זכותו העצמאית של הילד הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

עד גיל 6 יסתכל בית המשפט ויבחין בין צרכים הכרחיים לצרכים מדין צדקה ומעל גיל 6 כול הצרכים הם מדין צדקה.

בתוך הצרכים יש לאבחן עוד בין צרכי ילדים שהם צרכים תלויי שהות כגון מזון, טואלטיקה וכו' וצרכים שאינם תלויי שהות כגון ביגוד, תספורת, נייד וכו' וכן הוצאות משתנות ולא צפויות כגון שיעורים פרטיים, רפואה וחינוך.

מתחת לגיל 6 צרכי הילדים נחלקים לשניים: צרכים הכרחים וצרכים מדין צדקה.

1. צרכים הכרחיים – הצרכים המינימאליים הדרושים לקיום: מזון, ביגוד, הנעלה. בית המשפט קבע את סכום המזונות המינימליים על 1,500 ₪ לחודש. זהו סכום שלא צריך להביא ראיות כדי להוכיח אותו. לסכום זה נוסף המדור – הוצאות הבית ארנונה, מים חשמל, כבלים או שכירות או החזרי משכנתא, 30% מהם לילד אחד, 40% לשני ילדים.
2. צרכים מדין צדקה – אלו הם הצרכים מעבר לצרכים ההכרחיים ועד לרמת החיים בה הורגלו הקטינים. למשל: חוגים, ביגוד יוקרתי, מותגים, מסעדות, נופשים, רכב ונסיעות, דיור ברמה גבוהה-בוילה, למשל, שכירות או משכנתא גבוהה ועוד.

מזונות הכרחיים

במזונות ההכרחיים הרלוונטיים לילדים מתחת לגיל 6 חובת התשלום היא רק על האב.

מזונות מדין צדקה

במזונות מדין צדקה – שווים האם והאב וישתתפו באופן יחסי להכנסות הפנויות מכלל המקורות. עד להלכת המזונות החדשה מאת בית המשפט העליון נהוג היה כי החל מגיל 15 כל טווח המזונות הוא מדין צדקה (החל מההכרחיים ועד לרמת החיים בה הורגלו הקטינים). זאת אומרת חלוקה שוויונית בין ההורים. כיום לאחר הלכת בע"מ 919/15 החדשה החל מגיל 6 כול טווח המזונות הוא מדין צדקה.

בילדים מעל גיל 6, מתוך כלל הצרכים (אשר כולם נחשבים מדין צדקה) תעשה אבחנה: 1. צרכים שהם תלויי שהות יערך חישוב דו שלבי: תחילה חלק ההורה לפי יחס ההכנסות ולאחר מכן חלקו כפי שהוא נושא בו בפועל לפי זמני השהות והפער בין השניים הוא סכום המזונות שצריך הורה אחד להעביר לשני. 2. צרכים שאינם תלויי שהות-ישולמו לפי יחס ההכנסות הפנויות של ההורים 3. ההוצאות המשתנות- יחלקו בהם ההורים לפי היחס בין הכנסותיהם.

בהוצאות רפואיות והוצאות עבור גן וצהרון עבור ילדים מתחת לגיל 6 יחלקו האב והאם באופן שווה (ולילד מעל גיל 6 יחלקו כפי יחס שיעור הכנסותיהם).

מתי מתחילה הבעיה? כאשר האמהות רוצות לקבל כמה שיותר והאבות רוצים לשלם כמה שפחות יש מלחמת חורמה. בית המשפט בבואו לקבוע מזונות ילדים בודק היטב את שיעור היכולות הכלכליות של ההורים מכול המקורות והיחסיות בין הכנסות ההורים את רמת החיים שנהגה וצרכי הילדים ואת זמני השהות בפועל.

בית המשפט לעולם רואה את טובת הילד ומאזן בין שני ההורים. ניתן לשנות מזונות אשר נקבעו בפסק דין או בהסכם גירושין אם קורה שינוי נסיבות מהותי לאחר ההסכם או פסק הדין.

מה זה שינוי נסיבות מהותי? חלילה מחלת אב שלא מאפשרת הכנסה, עלייה משמעותית ביכולת הכלכלית של האב, זכייה בלוטו ועוד.

המלצתה של עו”ד טלי אויזרוביץ: ניתן לשנות מזונות שנקבעו בפסק דין או בהסכם גירושין כשיש שינוי נסיבות מהותי לכן אל תמהרו לחתום בהסכם גירושין על ויתור לתביעת הגדלה או הפחתת מזונות וספק אם ויתור כזה יחזיק מעמד תחת ביקורת בית המשפט.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• חישוב מזונות ילדים
• קביעת גובה מזונות ילדים
• שעור מזונות ילדים
• הסכם מזונות ילדים
• מזונות ילדים והסכם גירושין

הפוסט איך נקבעים מזונות בבית המשפט? הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

אישור של הסכם ממון בבית משפט נועד על מנת להבטיח את גמירות הדעת של שני הצדדים.

האישור נועד למנוע מקרים בלתי רצוניים אשר מביאים את הצדדים לחתום על הסכם שאינו מגיע מהסכמה מלאה.

אישור ההסכם צריך להתבצע בנוכחות שני הצדדים, אולם באם צד אחד נאלץ להיעדר בשל סיבה מוצדקת (שהייה בחו"ל, מחלה ועוד) ניתן יהיה לאשר את הסכם במעמד צד אחד.

הצורך בנוכחות שני הצדדים היא על מנת שבית המשפט יסביר לשני הצדדים את משמעות הוראות ההסכם, ויבדוק שהייתה הסכמה מלאה לגביו.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• בני זוג ידועים בציבור
• הסכם ממון בין בני זוג
• פרשנות להסכם ממון
• ביטול הסכם ממון וגירושין
• התחייבות בהסכם ממון
• חשיבות אישור ההסכם

הפוסט כיצד מתבצע אישור הסכם? הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

משמעותה המחייבת של כתובה אינה ידועה לזוגות רבים. אומנם יש לה תוקף משפטי, אך אין לראותה כבעלת תוקף של הסכם ממון בין בני הזוג. החוק שומר על זכויות האישה לפי הכתוב בכתובה, אך הוא אינו מקנה לכתובה מעמד יותר גבוה מהסדר על פי החוק. כמו כן, בני הזוג אינם יכולים לקבוע במסגרת הכתובה הסדרים ממוניים מעבר לתכולה הסטנדרטית שלה.

הכתובה נועדה על פי חוק להגן על זכויות האישה ולקבוע את הזכויות והחובות של בני הזוג אחד לשני. הכתובה הנה שטר התחייבות של הבעל לאשה. מאחר וכך לא ניתן להשתמש בכתובה כתחליף או כמסמך עוקף הסכם ממון. באם בני הזוג רוצים להחיל עליהם את הדין העברי בהליך גירושין, אזי הם יכולים לשלב את ההתחייבות בכתובה במסגרת הסכם הממון אשר הם עורכים ביניהם ומאשרים על ידי רשם הנישואין. אפשרות נוספת, היא לאמץ את הכתובה עצמה כהסכם ממון על פי חוק. במקרה זה נדרש אישור הסכם ממון על ידי רשם הנישואין.

כדאי ומומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום הסכמי ממון.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• זוג ידועים בציבור
• סוגי הסכמי ממון
• הסכם ממון בין בני זוג
• פרשנות להסכם ממון
• ביטול הסכם ממון וגירושין
• התחייבות בהסכם ממון

הפוסט כתובה והסכם ממון הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

הסכם המסדיר את יחסי הממון בין בני זוג נשואים, טעון אישור בית המשפט, בהתאם לחוק יחסי ממון. האישור נעשה במעמד שני בני הזוג, ובית המשפט מסביר להם בשפה ברורה ופשוטה את משמעות ההסכם ומברר אם עשוהו מרצון חופשי.

מה דינו של הסכם ממון שלא אושר? האם בטל הוא?

חוק יחסי ממון אינו קובע מה דינו של הסכם שלא אושר, כפי שקובעים חוקים אחרים כגון:

• חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב-1962, בסעיף 24, קובע כי הסכם בין הורים לעניין משמורת קטינים טעון אישור בית משפט, ומשאושר, דינו כדין החלטת בית משפט.
• החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט–1959, בסעיף 12(א), קובע כי הסכם בדבר מזונות קטין או ויתור על מזונות כאלה אינו קושר את הקטין כל עוד לא אושר על ידי בית המשפט.

אישור הסכם ממון אינו נותן תוקף של פסק דין להסכם, אלא אם ביקשו זאת הצדדים וקבע בית המשפט במפורש כי הוא נותן לו תוקף של פסק דין. ההבדל הוא, שפסק דין ניתן לבצע מיידית בלשכת הוצאה לפועל והסכם מאושר מצריך הגשת תביעה חדשה.

בפסיקה, שתי גישות בדבר נפקות אישור הסכם ממון.

• על פי מגמה אחת, אישור ההסכם מהווה תנאי לתוקפו וללא אישור בית המשפט, אין לו תוקף והוא אינו מחייב.
• הדעה השנייה רואה באישור, מעין דבר מה נוסף, שחוק יחסי ממון קובע, ובלעדיו, עדיין נותר הגרעין החוזי. כלומר, ללא אישור בית המשפט, מדובר בהסכם רגיל, ככל הסכם. הערך המוסף שמעניק האישור הוא מניעת טענות כגון העדר גמירות דעת מלאה, היעדר הסכמה ועילות נוספות לביטול ההסכם בשל פגם בכריתתו. כן מעניק האישור את הסעדים הקבועים בחוק יחסי ממון.

בית המשפט קבע כי הכלל להכרה בהסכם הוא אישור שופט, והחריג הוא, הכרה בו מכח עיקרון תום הלב. התנהגות הצדדים לאחר חתימת ההסכם ועד אישורו (אם בכלל) תקבע את תוקף ההסכם, תוך שימוש בדוקטרינת תום הלב או המניעות.

במקרה אחד, בו החלו הצדדים בביצוע התחייבותם על פי הסכם גירושין שלא אושר, בית המשפט קבע כי לאור התנהגות הצדדים, ותחילת ביצוע ההסכם, ההסכם תקף, ואין לתת לאחד הצדדים להתחמק מהתחייבות חוזית רק בטענה שהסכם הממון לא אושר בבית המשפט.

נראה כי האישור הוא תנאי לתוקפו של הסכם הממון, אולם לכלל חריג, המופעל בהתאם לנסיבות המקרה והתנהגות הצדדים, ואז עשוי להינתן תוקף להסכם שלא אושר בבית משפט מכל דוקטרינת תום הלב או המניעות.

למשל: אם הצדדים כבר פעלו על פי החוזה. ככל שההתחרטות על חתימת ההסכם מוקדמת או שעקב החרטה לא אושר כלל ההסכם, ייטה בית המשפט לבטלו. ככל שהחרטה מאוחרת, ולאחר שנהגו הצדדים בהתאם להסכם, ייטה בית המשפט ליתן להסכם תוקף מחייב מכח דיני החוזים.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מיהם ידועים בציבור?
• חשיבות אישור ההסכם
• הסכם ממון בין בני זוג
• פרשנות להסכם ממון
• הסכם ממון מהווה גם צוואה?
• כיצד מתבצע אישור הסכם?

הפוסט אישור הסכם ממון בבית משפט הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

במקרים בהם בני זוג עורכים הסכם ממון ואינם מאשרים אותו בבית המשפט או שבבואם לאשר את ההסכם בבית המשפט אחד מבני הזוג חוזר בו, בית המשפט אינו מכיר בתוקפו של ההסכם.

אישור ההסכם נעשה במעמד בני הזוג. בית המשפט מסביר לבני הזוג את משמעות ההסכם ובודק בטרם האישור באם עשו זאת תוך בהסכמה חופשית.

אישור ההסכם נותן להסכם תוקף של פסק דין. כלומר בן זוג שנפגע כתוצאה מהפרת ההסכם זכאי לתרופות – אכיפה, פיצויים או ביטול.

הסכמי ממון שנכרת לפני הנישואין יכול להיות מאומת על ידי נוטריון או על ידי רשם נישואין במקום להיות מאושר בבית המשפט או בבית הדין. זאת מאחר וטרום הנישואין אין חשש להשפעה בלתי הוגנת של אחד כלפי השני.

במקרים בהם בני הזוג לא אישרו את הסכם הממון בבית המשפט אך התנהגו על פי המוסכם ביניהם. במקרים חריגים אלו על פי עקרון תום הלב בית המשפט, עשוי לתת תוקף להסכם הממון גם ללא אישור של בית המשפט.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מיהם ידועים בציבור?
• אישור הסכם ממון בבימ"ש
• הסכם ממון בין בני זוג
• פרשנות להסכם ממון
• הסכם ממון מהווה גם צוואה?
• סוגי הסכמי ממון

הפוסט חשיבות אישור ההסכם הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

הסכם ממון שאושר על ידי בית המשפט הינו בעל מעמד מיוחד. שכן, ביהמ"ש מאשר הסכם ממון, רק לאחר ששוכנע שההסכם נעשה מתוך רצון חופשי, ללא לחץ, וששני הצדדים הבינו בדיוק במה המדובר ומהן התוצאות האפשרויות של חתימתם על אותו הסכם. התשובה לשאלה האם על בני זוג חלה חובת גילוי בעת המשא ומתן לקראת החתימה על ההסכם, משתנה ממקרה למקרה בהתאם לנסיבות.

בפרשת ולנטין, שעסקה בגילוי עובדות באשר ליחסים אישיים בין בני זוג, השופט זמיר, השאיר את העניין פתוח, אך קבע כי חובת הגילוי משתנה לפי מהות היחסים שבין הצדדים ולפי שאלת הנסיבות של כל מקרה. "מקום שקיימים יחסי אמון מיוחדים בין הצדדים, שם גם קיימת חובת גילוי מיוחדת: חובה מקיפה ועמוקה במיוחד יחסי הנישואין בנויים באופן עקרוני על אמון הדדי בדרגה גבוהה. השאלה, אם נגזרת מיחסים אלה חובה משפטית על בן-זוג אחד לגלות לבן הזוג השני כל עובדה חשובה, צריכה להשתנות לפי הנסיבות".

מנגד, השופטת שטרסברג כהן שללה לחלוטין את טענת אי הגילוי בין בני זוג שכן סיום הנישואין מביא לקריסת מערכת האמון בין בני הזוג: "סיום חיי נישואין בגירושין הוא קצה קרחון שמתחתיו מערכת יחסים בין-אישית שקרסה, ועמה קורסים כל אותם יסודות שמערכת כזו בנויה עליהם, כמו אהבה, נאמנות, מחויבות ועוד. לפיכך, משכשלו חיי הנישואין והגיעו כדי גירושין, אין זה רציני לטעון כי הסדר רכושי שנעשה בין בני הזוג בטל, משום שאחד מכל אותם יסודות שעליהם נבנו הנישואין כשל ובן הזוג לא ידע זאת והסכים כפי שהסכים מחמת טעות, הטעיה או אי-גילוי".

כמו כן, בעניין אי גילוי עובדות שברכוש, בית המשפט לענייני משפחה קבע במספר פסקי דין כי במו"מ בין בני זוג לקראת כריתתו של הסכם גירושין, קיימת חובת גילוי וחובה לקיים מו"מ בתום לב, באשר לפרטי הרכוש ולמצבו הכלכלי של כל אחד מבני הזוג. כך נקבע כי הימנעותו המכוונת של הבעל מלמסור את כל הפרטים על נכסיו וכספיו, כאשר הפרטים האלה בשליטתו ובידיעתו הבלעדית, יכולים להקנות לאישה עילה לבקש את ביטולו של ההסכם אם יתברר שהבעל העלים פרטים מהותיים בקשר למצבו הכלכלי ולנכסיו.

השופט גרינברגר קבע לעניין חובת הגילוי וחובת תום הלב, כי במקרה בו הבעל לא פרש בפני האישה את מלוא העובדות אודות רכושו שהיו ידועות לו טרם המו"מ, תוך כדי המו"מ, ובעת החתימה על ההסכם ישנה עילה לביטול ההסכם. צויין כי הפרת חובת הנאמנות מצדיקה את הסעד המבוקש, כך שזכויותיה של האישה לא תיפגענה מהפרה זו. השופט הדגיש כי בהתנהגותו זו פעל הבעל בחוסר תום לב ובניגוד לחובתו על פי סעיף 12 לחוק החוזים, המחייב התנהגות בדרך מקובלת ובתום לב בניהול משא ומתן לקראת חתימת חוזה. חובה זו מקבלת משנה תוקף ככל שמדובר בצדדים קרובים, ובענייננו, בעל ואישה, ובמיוחד כאשר פעל הבעל כשליחה של האישה וחלה עליו חובת נאמנות כלפיה.

השופטת גליק קבעה כי במקרה שבו חתמה בהסכם כי היא יודעת שהבעל צבר סכומי כסף גבוהים, והיא מוותרת ביודעין עליהם, לא הוכח כי חלה חובת גילוי על הבעל לפרט מהם אותם סכומים. במקרה זה, הסתבר כי לבעל היה סכום של מיליון ₪. האישה טענה להטעייה, אולם השופטת קבעה כי לא הייתה חובת גילוי קודם החתימה על ההסכם אשר על פי הדין, הנוהג או הנסיבות, הייתה חובה על הצדדים לגלות זה לזה.

מנגד, בפסק דין אחר בית המשפט הורה על ביטול הסכם גירושין בגין עילת הטעיה. בפרשה זו, בניגוד לפרשת ולנטין, הוכח כי האישה בגדה בבעלה קודם חתימת ההסכם והעלימה ממנו על אף שטרח לברר זאת וייחס חשיבות רבה לכך. העובדה שהוא מיהר להודיע על ביטול עם גילוי הדברים, מחזקת את טענתו כי ייחס לבגידה חשיבות, ולו ידע הדברים היה נוהג אחרת.

בפני ביהמ"ש הוכח כי האישה נהגה בתרמית ונקבע כי אלמלא ההטעיה (שהאישה הצהירה בפניו כי לא בגדה בו), סביר להניח שהבעל לא היה מתקשר בהסכם. יחד עם זאת, התייחס השופט טימור גם לפרשת ולנטין: "אף שנקבע בפסה"ד כי קשה לקבוע מה מידת הנאמנות או חובת הגילוי שיש לצפות לה בהסכם הנערך על רקע של גירושין, עדיין חקר ובדק ביהמ"ש את השאלה אם הוכח כי האישה בגדה בבעלה וקיימה יחסים אינטימיים עם אחר וגם חקר בשאלה אם הטעות או ההטעיה היו גורמים לבעל להימנע מלהתחייב בהסכם, לו ידע אודותם. מכאן שלא הייתה בכוונת ביהמ"ש לקבוע כי הצדדים במקרה של גירושין פטורים באופן גורף מחובת גילוי או נאמנות, או קיום משא ומתן בתום לב. עולה מפסה"ד כי אין להחמיר בחובות המוטלות על הצדדים בהסכם מעין זה בנסיבות מיוחדות ורגישות שכאלה".

בפסק דין אחר דחה ביהמ"ש את טענת האישה לקיומה של טעות. במקרה זה, האישה חתמה על הסכם לפיו היא מקבלת את המשק ביחד עם כל החובות. לאחר מספר חודשים, גילתה כי הוא מסובך בחובות של עשרות אלפי שקלים, וטענה לטעות. בית המשפט דחה את תביעתה לביטול ההסכם וקבע כי היה באפשרותה של האישה לברר את מצב החובות של המשק לפני שחתמה על ההסכם, ושמחובתה היה לעשות כן. אם לא דאגה להשגת המידע הדרוש והישהתה את הגשת בקשתה לביטול ההסכם בשמונה חודשים, תקופה בה תפח החוב במידה ניכרת, הרי אין עליה אלא להלין על עצמה.

במקרה נוסף, בני הזוג ערכו הסכם גירושין שבו הסכימו בין היתר על מכירת דירתם וחלוקת התמורה באופן שהבעל יקבל 40% והאישה 60%. לאחר מספר ניסיונות כושלים למכור את הדירה, נחתם הסכם, לפיו מכר הבעל את זכויותיו בדירה למשיבה בסך 40,000 דולר כאשר ההנחה הייתה ששווי הדירה היא 100,000 דולר. ימים ספורים לאחר מכן גילה הבעל, כי האישה מכרה את הדירה לקונים זרים במחיר של 135,000 דולר. למרות שמדובר בטעות בכדאיות העסקה, ביהמ"ש קבע כי האישה נהגה בחוסר תום לב בכך שניהלה מו"מ למכירת הדירה במחתרת וללא ידיעת הבעל וקבע כי האישה הפרה את חובת הגילוי כלפי בעלה לגבי העסקה עם הקונים, שהרי אין ספק, שלו היה הבעל יודע על העסקה עמם, הוא לא היה מתקשר עם האישה בהסכם למכירת חלקו בדירה על בסיס מחיר לא מייצג.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• ידועים בציבור
• הסכם ממון בין בני זוג
• פרשנות להסכם ממון
• ביטול הסכם ממון וגירושין
• התחייבות בהסכם ממון
• סוגי הסכמי ממון

הפוסט תום לב בהסכם ממון הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

מדוע חשוב לערוך הסכם ממון לפני הנישואין?

קראו בסיפור המקרה הבא:

ארנון ורינת נישאו לפני 15 שנה. לפני הנישואין לרינת היתה דירה רשומה על שמה.

רינת, אשר לא רצתה אי נעימות עם בעלה לעתיד לפני החתונה, לא חתמה איתו על הסכם ממון מאחר ועל פי חוק יחסי ממון, הדירה אשר קיבלה במתנה מהוריה לפני הנישואין אמורה להישאר ברשותה על פי חוק גם במקרה גירושין או מוות חס וחלילה.

במהלך שנות נישואיהם, בני הזוג התגוררו בדירה זו וגידלו בה את שלושת ילדיהם. ארנון ורינת עשו מספר שיפוצים בדירה לאורך השנים שכללו הוספת חדר, חידוש המטבח ושיפוץ חדרי האמבטיה.

אחרי 15 שנים, היחסים ביניהם עלו על שרטון והם החליטו להיפרד. ארנון הגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לקבל לידיו מחצית משווי הדירה. רינת אשר הייתה בטוחה, לאור חוק יחסי ממון, כי הדירה תישאר בבעלותה הופתעה לגלות כי בית המשפט החליט לחלק את הדירה בינה לבין ארנון.

מדוע החליט בית המשפט לחלק את הדירה בניגוד לחוק יחסי ממון?

בשנים האחרונות, מתרבות הפסיקות של בית המשפט בדבר שיתוף בין בני זוג אשר לא חתמו על הסכם ממון. בית המשפט קבע כי מאחר ובני הזוג התגוררו בדירה לאורך שנים רבות ואף שיפצו אותה מכספם המשותף הרי שהדירה משותפת בחלקים שווים בין שניהם אפילו שהיא נרכשה לפני הנישואין ורשומה על שמה של רינת.

בית המשפט קובע כי בני זוג אשר אינם רוצים לשתף נכס אשר נרכש לפני הנישואין צריכים להגיד זאת במפורש לבן הזוג.

הסכם ממון הינו הדרך הבטוחה להסדיר במפורש את הבעלות הבלעדית של אחד מבני הזוג על הנכס מלפני הנישואין.

הפוסט שיתוף דירה בעת גירושין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

האם הסכם ממון מהווה גם צוואה בעת פקיעת הנישואין עקב מותו של אחד מבני הזוג? התשובה היא לא, חוק הירושה אינו מכיר בהסכמי ירושה שעושים בני זוג ביניהם. הסכם ממון אשר הינו הסדר בין בני זוג בנוגע לרכושם בעת פקיעת נישואין, הינו הסכם וולונטרי ואינו הסכם מחייב בין בני זוג.

לכן, לא סביר כי בני זוג אשר בחרו להסדיר את רכושם בהסכם ממון יהיו מופלים לרעה לעומת בני זוג שבחרו לא לעשות כן. חוק הירושה הינו הוראה כללית ומכאן לא יכול להיות הסדר בין בני זוג אשר סותר את החוק.

קביעת הרשם לענייני ירושה, בנושא הסכמי ממון

לאחרונה, קבע הרשם לענייני ירושה כי הסכם ממון בין בני זוג על פי חוק יחסי ממון אינו מהווה צוואה. בית המשפט דן באישור הסכם ממון בין בני זוג אשר קבעו כי כל רכושו של אבי בן הזוג, במקרה של פטירתו יועבר לבנם וזאת על פי רצונו של אביו של בן הזוג. בית המשפט קבע על פי ההנחיות של רשם הירושות כי לא ניתן לקיים את הסכם הממון כצוואה אשר מפרה למעשה את חוק הירושה.

כלומר בני זוג אינם יכולים לעשות ביניהם דרך הסכם ממון, צוואה אשר מסדירה את רכושם בעת פטירתו של אחד או שני בני הזוג. הדרך הנכונה היא להפריד בין הסכם המסדיר את רכוש בני הזוג בעת מועד פקיעת הנישואין, לבין הסכם המסדיר חלוקת רכוש במקרה של פטירה. ההסכם הראשון יהיה הסכם ממון, ההסכם השני הינו צוואה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• בני זוג ידועים בציבור
• התחייבות בהסכם ממון
• הסכם ממון בין בני זוג
• פרשנות להסכם ממון
• ביטול הסכם ממון וגירושין
• אישור הסכם ממון בבימ"ש

הפוסט הסכם ממון מהווה גם צוואה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

מאת: עורך דין גירושין טלי אויזרוביץ

בנותיו הקטינות של האב התובע מסרבות להיפגש עמו על אף זמני שהות שנקבעו בהחלטות ביהמ"ש ובהמלצות הגורמים הטיפוליים השונים ועל אף התחייבות ההורים בהסכם הגירושין.

האב סבור כי סירוב זה נובע מהסתה מתמשכת של אימן כלפיו. מכאן עתירתו לאכוף על המשיבה בקנס או במאסר לציית להחלטת ביהמ"ש כלומר להוראות הסכם הגירושין אשר קיבלו תוקף של פסק דין.

בית המשפט לענייני משפחה פסק כי הקטינות מושפעות ומוסתות ע"י אימן נגד אביהן. האם עשתה בכל הקשור לזמני השהות ככל העולה על רוחה כמו גם בהחלטות ביהמ"ש. האם מציבה בחזית את בנותיה וטוענת כי לא היא הגורמת להפרת הסדרי הראיה אלא שהבנות מסרבות לפוגשו. האב אוהב את בנותיו מאוד ועושה מאמצים רבים לזכות באהדתן וחיבתן ובלבד שיפגשו עימו באופן סדיר.

פקודת בזיון בית המשפט מסמיכה את בימ"ש לכוף אדם המפר את צוויו בקנס או במאסר. בית המשפט יתחיל באכיפת פסק דינו בכלי המתון יותר הוא הקנס. את הטלת הקנס יש לבחון באופן זהיר שכן כל פגיעה כלכלית באם תגרום לפגיעה בקטינות.

'טובת הילד' הינו מושג ערכי המשתנה לפי זהות מקבל ההחלטה ומושפע מתפישות חברתיות ערכיות כמו גם ממחקרים וידע מקצועי הנרכש בתחום מדעי ההתנהגות. למרות זאת מושג זה מהווה שיקול מוביל ומכריע בסוגיות הנוגעות לקטינים. כך קובעת אף אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד אך היא שמה את 'אינטרס הילד' כשיקול ראשוני ולא כשיקול בלבדי.

גישה זו מביאה בחשבון את הצורך בעריכת איזונים כאשר ביהמ"ש בא לבחור בין חלופות שונות שיש בהן משום התנגשות בין זכויות – זו של הקטין או אלה של הוריו או מי מהם.

לרוב שקילת טובת ילד שהוריו נפרדו הינה תפיסת הרע במיעוטו זאת מכיוון שטובת הילד מחייבת כי יגדלו במחיצת שני ההורים. לפיכך על ביהמ"ש לקבוע הסדר משמורת המגשים במידה המרבית האפשרית את אינטרס הילד ליהנות ממסגרת יציבה במשמורתו של ההורה שנמצא מתאים יותר ויחד עם זאת לשמור קשר בין הילד להורה האחר.

לשם כך על ביהמ"ש לערוך בחינה מדוקדקת של מכלול ההיבטים של כל אחת מהאפשרויות הקיימות לרבות השפעתה על ההורים ככל שהדבר עשוי להשפיע על יחסם אל הילד.

באשר ל'רצונו של הקטין', הוא רק אחד השיקולים מתוך מכלול גורמים שמטרתם להכריע מה באמת ראוי מבחינת טובת הקטין. רצונו של קטין אינו מתיישב לעולם עם טובתו. טובתו של קטין מחייבת ראיה נרחבת של טובתו בנסיבותיו המיוחדות, וזאת להבדיל מרצון, גם אם הוא כן, שעשוי להיות זמני, סובייקטיבי ואפילו אימפולסיבי.

העדפת הילד איננה משקפת בהכרח את טובתו. ביתר שאת בא לידי ביטוי הפער בין רצונו של קטין לטובתו, עת רצונו הוא פרי הסתה של אחד מהוריו ואינו נובע מבחירתו החופשית.

באיזון בין רצונו של קטין לטובתו נדחה רצון הילד מפני טובתו. בענייננו, 'רצון' הקטינות אינו רצונן הטהור. יש לדאוג לטובת הבנות ולבריאותן הנפשית על ידי טיפול פסיכולוגי מתאים להן ולמשיבה שבמהלכו תלמדנה להפנים את החשיבות והצורך במפגשים עם האב. על מנת שהאם תכבד החלטה זו יש להטיל עליה סנקציה משמעותית שיהיה בה כדי לאלץ אותה להקפיד על שיתוף הפעולה עם הגורמים הטיפוליים.

חכמי ההלכה היהודית שאלו עצמם האם ניתן לכוף ילד לקיים מצוות כיבוד הורים והשיבו כי מצוות כיבוד הורים הינה מצוות עשה אשר אין בית דין כופה עליה שכן התורה עצמה קבעה בצד המצווה את שכרה ובאם אין אדם מעוניין בשכר המצווה הנקוב מפורשות אין לכפותו לקיימה. ואולם היה מי שהורה לכוף על מצוות כבוד הורים וזאת לאור קיומן של מספר דרגות כפיה. מאחר שמצוות כיבוד הורים הינה מצות עשה ששכרה בצידה, ניתן לבצע כפיה ברמתה הנמוכה, דהיינו: בהטלת סנקציות שאינן פוגעות בגופו של אדם.

כאשר בוחן ביהמ"ש את הסנקציה אותה הוא מטיל על פי הוראות פקודת בזיון בית המשפט עליו 'לתפור' את הסנקציה בזהירות הראויה בהתחשב בנסיבות. הסנקציה צריכה להיות סבירה ומידתית. בחינת הסנקציה הכספית בעניין דנן מחייבת בחינה במשנה זהירות כי הפגיעה בבנות ובמזונותיהן לא תהא חמורה יתר על המידה ומאידך שתהא זו סנקציה יעילה שתביא לכפייתה של האם לביצוע הסכם הגירושין שקיבל תוקף של פסק דין.

איזון ראוי של כל האינטרסים הקיימים בנדון יבוא על פתרונו בהפניית האם ובנותיה לגורמים טיפוליים. במקביל ולצורך הבטחת קיום זמני השהות יוטל על האמא קנס כספי בסך של 750 ש"ח בגין כל מניעת מפגש של האב עם בנותיו.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• הפרת הסדרי ראייה
• טובת הקטין
• כפיית קשר על קטין
• משמורת ילדים
• כיצד תקבע משמורת משותפת?

הפוסט הסתת ילדים ומניעת זמני שהות תוך הפרת הוראות הסכם גירושין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

הגישור מתבצע ביחידות הסיוע הפועלות ליד בית המשפט לענייני משפחה על ידי עובדות סוציאליות של יחידת הסיוע. הצדדים מוזמנים לעד ארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום (מהו"ת), וניתנים להם 45 ימים לקיים הליך גישור במסגרת יחידת הסיוע ללא כל תשלום. בפגישה הראשונה, עורכי הדין מטעמם אינם יכולים להשתתף. לאחר הפגישה הראשונה, הופכות הפגישות הבאות לפגישות גישור או ניהול מו"מ ובהן רשאים עורכי הדין של הצדדים להשתתף. אם הליך הגישור מצליח, יערכו עורכי הדין הסכם גירושין ואם הגישור נכשל הצד שהגיש תחילה את הבקשה יכול להגיש ראשון תביעה לבית המשפט. במהלך הליך גישור חובה ניתן להגיש סעדים זמניים דחופים בעניין מזונות ובעניין משמורת ילדים וכן עיקול ועיכוב יציאה מהארץ.

במידה וצד אחד אינו מעוניין בהליך גישור חובה, עליו להתייצב לפגישת הגישור הראשונה ולחתום על טופס סירוב להליך גישור חובה. הטופס יועבר לשופט והדרך בדרך כלל תהיה פנויה להגשת תביעות.

הצדדים רשאים להעביר את הליך הגישור למגשר פרטי בתשלום. היתרון של הליך גישור ברור וחד. במקום להיגרר למלחמת התשה יקרה, שתימשך שנים המגשר עוזר לצדדים להגיע לפתרון הסכסוך בעצמם. אין מדובר בבוררות, שמסתיימת בפסיקה מחייבת. גישור הוא הליך בו הצדדים עובדים תהליך של ראיית האחר, הבהרת האינטרסים ומציאת פתרון שיתאים לשני הצדדים, פתרון שעולה מרעיונותיהם שלהם. הליך גישור מסיים את הסכסוך בין הצדדים בצורה מהירה בהוצאות נמוכות יחסית להליך משפטי ובצורה טובה יותר. זאת בניגוד לתביעה בבית המשפט שם הצדדים נאבקים עד לניצחון צד על משנהו כאשר השני מפסיד. בגישור יוצר המגשר דיאלוג בין הצדדים אשר מאפשר ראיית אינטרסים משותפים והגעה באמצעות כך להסכם. חשוב להדגיש כי הליך הגישור הוא חסוי וכל מה שנאמר בו אינו יכול לצאת ולהגיע לבית המשפט.

לפני שנכנסים להליך גישור, חשוב לבחור מגשר בעל תעודת גישור משפחתית שהוא עורך דין גירושין מומחה הבקיא בדיני משפחה עם ניסיון בפרקטיקה הנוהגת בבתי המשפט אשר יודע מהו אינטרס מציאותי ומהו רק פנטזיה או נקמה אשר מעכבים את הצדדים מלהגיע להסכם גירושין הוגן. עליו להכיר את החוקים והפסיקה המתחדשת כל העת בתחום זה ואת הפרקטיקה הנוהגת בבתי המשפט וזאת על מנת להגיע להסכם התואם את המציאות המשפטית והעובדתית. מגשר מקצועי ובקיא יהיה בעל יכולת להציע לצדדים יסודות הסכם גירושין אשר חסרים אצלם והם כלל לא חשבו עליהם קודם. כמובן שגישור מוצלח מצריך הקשבה, הכלה של סערות הנפש של שני הצדדים ומציאת האינטרס המשותף סביבו יכולים הצדדים להתגייס.

בכל הליך גישור המסתיים בהסכם גירושין, חשוב כי עורך דין גירושין המייצג בבתי משפט יערוך את ההסכם וזאת על מנת להביא את ההסכמות שהושגו לידי ביטוי מעשי בהסכם גירושין שכן מגשר שאינו מיומן בעריכת הסכמים ואינו מופיע בבתי משפט ויודע אילו בעיות מעוררים סעיפים עמומים עלול להכין הסכם הנתון לפרשנויות שונות או הסכם שאינו בר ביצוע ואז יאלצו הצדדים להגיע להתדיין בבתי המשפט לענייני משפחה בעוד שתכלית של הסכם גירושין טוב למנוע תביעות בנוגע למוסכם בהסכם הגירושין. חשוב עוד כי הצדדים יתייעצו לפני החתימה כל אחד עם עורך דין גירושין מומחה מטעמו (שאינו המגשר).

דברים אלו יבטיחו הסכם טוב שמסיים אחת ולתמיד את הסכסוך המשפחתי ואשר יתרום לרווחת המשפחה כולה ובעיקר לילדים. הליך גישור חשוב כפל כפליים כאשר מדובר במשפחה בה הנכסים נמשכים למרות הפירוד בשל הילדים/נכדים, שמחות ואירועים.

פירוד במסגרת הליך גישור משאיר טעם טוב ומאפשר המשך יחסים תקינים במשפחה.

הפוסט בקשה ליישוב סכסוך (גישור חובה) הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בעלך מנסה לסחוט ממך הסכם גירושין שמקפח את מזונות הילדים? חתמת על הסכם מקפח?

הליכי גירושין רבים נמשכים זמן רב בגלל מאבקים שמנהלים בני הזוג בבית המשפט בעיקר בכל הנוגע לחלוקת רכוש.

אחד הנושאים המהותיים שאותו בני הזוג צריכים להסדיר בטרם יתגרשו הוא מזונות ילדים. כאשר סכסוך גירושין מגיע לבית המשפט מקובל שהאישה מגישה לבית המשפט תביעת מזונות בשם ילדיה הסכום שיקבע על ידי השופט יהיה תקף עד לגיל 18 כשהסכום נותר קבוע כל השנים ומופחת ב-2/3 עם גיוסו של הילד.

במקרים בהם מזונות ילדים נקבעו על ידי בית המשפט בעקבות תביעת מזונות ילדים עצמאית שהגישה האישה בשם ילדיה, הדרך היחידה לשנותם היא על ידי הגשת תביעה להגדלת מזונות בה צריך להוכיח שינוי מהותי בנסיבות, בין אם שינוי משמעותי במשכורתו של הגרוש או צרכים מיוחדים וקבועים שנוספו לילדים.

בני זוג יכולים להגיע להסדר ביניהם באמצעות הסכם גירושין ללא הגשת תביעות עצמאיות או לפני שמתקבל פסק דין כלשהו בתביעות שהוגשו. במקרים אלה קורה לא פעם שנשים מסכימות להתפשר על סכום נמוך של מזונות ילדים בגלל הרצון להגיע אל הסכם גירושין מהר ככל האפשר ולקבל את הגט המיוחל.

הסכם כזה אינו לוקח בחשבון את טובת הילדים.

באותם מקרים שבהם מזונות הילדים נקבעו על ידי בני הזוג עצמם בהסכם גירושין הילדים אשר אינם נחשבים צד לחוזה יוכלו להגיש תביעה עצמאית להגדלת סכום המזונות מבלי להוכיח כל שינוי בנסיבות.

אולם במרבית המקרים לא תסווג תביעה לשינוי מזונות כתביעת הילדים העצמאית ובית המשפט ידרוש הוכחת שינוי נסיבות.

לעומת זאת אם הבעל החתום על ההסכם ירצה להפחית את דמי המזונות יהיה עליו תמיד להגיש תביעה להקטנת מזונות ולהוכיח שינוי נסיבות מהותי כגון ירידה משמעותית בשכר הולדת ילדים נוספים אשר השפיעה לרעה על מצבו הכלכלי ומחלה חו"ח.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• קביעה של גודל מזונות ילדים
• חיוב אב במזונות ילדיו
• חישוב מזונות ילדים
• שעור מזונות ילדים
• הסכם מזונות ילדים
• דמי מזונות

הפוסט מזונות ילדים והסכם גירושין מקפח הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ