גירושים אזרחיים
מאמר אורח מאת משרד עורך דין גירושין יעקוב בלס – משרד עורכי דין לענייני משפחה וגירושים.
זוגות רבים בישראל בוחרים כיום להתחתן מחוץ לרבנות. הסיבות לכך הן רבות: ישנם זוגות שפשוט לא יכולים להתחתן ברבנות – אחד מבני הזוג איננו יהודי, הם פסולי חיתון (כהן ואלמנה, למשל), הם בני אותו המין וכדומה. זוגות אחרים מעדיפים מסיבות אידיאולוגיות ואסתטיות שלא להתחתן ברבנות ומעדיפים חתונה אחרת – בין אם הם בוחרים ברב קונסרבטיבי או רפורמי, ובין אם הם בוחרים לערוך טקס חילוני לגמרי. יש גם מי שבוחר להתחתן בחוץ לארץ, בחתונה אזרחית. כך או כך, מדובר במספר גדל והולך של זוגות שאינם נישאים דרך הרבנות.
כדי להקל על הדיון, ניתן לקרוא לכלל הנישואין שמתבצעים מחוץ לרבנות – נישואין אזרחיים. אמנם אין זה שם מדויק – נישואין שעורך רב רפורמי הם נישואין דתיים, למשל – אבל כך מקובל ונוח לקרוא להם. המדינה מכירה בסוגים מסוימים של נישואין אזרחיים – כאלה שנערכו בחוץ לארץ במדינות רבות – גם אם הם לא נערכו ברבנות.
כמו נישואין מסורתיים, גם הנישואין האזרחיים עולים לעיתים על שרטון. כפי שאין ערובה לכך שנישואין כדת משה וישראל יחזיקו לנצח, כך גם נישואין אזרחיים אינם ערובה לאושר-עד-עצם-היום-הזה ולכך שבני הזוג לא יחפשו להם יום אחד עו"ד גירושין. מובן מאליו שהזוגות שבחרו להתחתן מחוץ לרבנות ישמחו – אם ניתן להשתמש במילה הזו כאן – להתגרש מבלי לערב את הרבנות. האם זה אפשרי?
האם ניתן לדבר על גירושים אזרחיים בישראל?
התשובה הקצרה היא: לא, במדינת ישראל אי אפשר להתגרש שלא ברבנות. התשובה הארוכה היא מסובכת יותר – ישנם מקרים שבהם ניתן להתגרש מבלי לערב את הרבנות אבל ברוב המקרים אי אפשר.
נתחיל מהעובדה הפשוטה: לפי החוק הישראלי, הסמכות הבלעדית לעריכת נישואים וגירושים בישראל נתונה לבתי הדין הרבניים. אם בני הזוג שניהם יהודים (או שניהם מאותה דת) הרי שלפי החוק כפי שהם יכולים להתחתן רק ברבנות הרי שהם יכולים להתגרש רק ברבנות.
מתי אפשר בכל זאת להתגרש מחוץ לרבנות?
פשוט מאוד: מי שהתחתן מחוץ לרבנות ואיננו מתכוון להתחתן בפעם הבאה ברבנות, לא צריך להתגרש ברבנות. אפשרות נוספת היא שאם הזוג נישא בחוץ לארץ, ניתן גם להתגרש במדינה שבה הם התחתנו, לפחות בחלק מהמקרים. מדינת ישראל מכירה בגירושין שנערכו בחוץ לארץ אבל לא בכל מדינה. חשוב להתייעץ עם עורך דין גירושין שמכיר את התחום גם כדי לדעת באילו מדינות ניתן להתגרש בחוץ לארץ כך שהמדינה תכיר בגירושים אזרחיים וגם כדי לדעת מה התהליך שאותו צריך לעבור.
מתי חייבים להתגרש ברבנות?
כל מי שרוצה להתחתן דרך הרבנות בניסיון השני שלו, חייב עבור דרך הרבנות גם אם הנישואין שלו היו נישואין אזרחיים. לפי הגישה ההלכתית המקובלת בבית הדין הרבני, נישואין אזרחיים הם ספק נישואין ולכן כדי למנוע בעיית ממזרות – ממזר הוא מי שנולד לאישה נשואה שלא מבעלה – יש להחמיר ולהתגרש גם במקרה שהחתונה לא נערכה לפני רב.
התהליך שאותו עובר זוג שהתחתן בנישואין אזרחיים ומבקש כעת להתגרש תלוי בהשתייכות הדתית של בני הזוג – דהיינו סטאטוס הדת שמופיעה ברישום בתעודת הזהות. בכל מקרה, פונים לבית המשפט לענייני משפחה ומגישים את הבקשה להתרת הנישואין בני הזוג מביאים עימם תצהירים של כל אחד מבני הזוג ושל עד אחד, ואת תעודת הנישואין שלהם. כדאי גם להביא הסכם גירושין כדי לחסוך זמן ותסבוכות.
בהתאם לרשום בתעודת הזהות של בני הזוג, בית המשפט יפעל בצורה הבאה:
אם שני בני הזוג רשומים כחסרי דת, בית המשפט יכול לפסוק על התרת הנישואין ואין צורך לערב את בית הדין הרבני.
אם אחד מבני הזוג רשום כיהודי, בית המשפט צריך לפנות לנציג בית הדין הרבני ולבקש אישור לתהליך – צעד שדורש לעיתים המתנה לא קצרה. כשבית הדין הרבני יאשר את הגירושין, בית המשפט יתיר את הנישואין ועם האישור הזה ניתן לגשת למשרד הפנים ולהודיע על שינוי המצב המשפחתי.
כששני בני הזוג רשומים כיהודים, אין ברירה וצריך לפנות לבית דין רבני כדי לסיים את הנישואין. מדובר בתהליך לא קצר, בהרבה מקרים. לעיתים אישור להתרת נישואין מבית הדין הרבני יינתן רק לאחר בדיקת האפשרות לשלום בית. ישנם מקרים שבהם בית הדין הרבני ידרוש מתן גט לחומרה בהתאם להלכה היהודית כפי היא מפורשת בבית הדין הרבני. משניתן האישור, התהליך נמשך כמו במקרה של זוג מעורב.
חתונה אזרחית היא לפעמים הפתרון למי שרוצה להישאר מחוץ לרבנות אבל היא לא תמיד מבטיחה לכם שלא תסיימו אותה על מדרגות הרבנות. במצב החוקי הקיים במדינת ישראל, הרבנות עדיין מצפה ללא מעט זוגות, גם כאלה שבחרו בחתונה אלטרנטיבית. המצב הזה יוצר סיבוכים חוקיים שונים וייתכן בעתיד החוק יעודכן כדי להקל על הזוגות שבחרו להתחתן בחתונה אזרחית.
מתעניינים בייעוץ לגבי משמורת משותפת, מזונות, חלוקת הרכוש, הסכמי ממון או ירושה?