תביעה למזונות קטינות, באמצעות אמן (הקטינות נמצאות במשמורת אמן), כנגד אביהן. האב, הגיש הודעה לצד ג’, אם התובעות, לפיה מבקש הוא לחייבה בכל תוצאה אשר תתקבל בבית המשפט בתיק המזונות, וזאת לאור הסכם גירושין בינהם הקובע סכום מזונות הנמוך מן הנתבע וסעיף שיפוי באם ייקבע אחרת.בית-המשפט לענייני משפחה דחה הודעת צד ג’ ובאשר לתביעת המזונות פסק כי: על פי הלכת השיפוט, אב חייב במזונות ילדיו עד גיל 6 מכוח דין תורה ולאחר גיל 6 ועד לגיל 155 מכוח תקנת חכמים. במסגרת זו על האב לספק לילדיו את כל צרכיהם ההכרחיים. מעבר לכך, החובה היא מדין צדקה ובה נקבע כי האב והאם שווים, ומחייבים כל אחד (או רק אחד מהם), הכל לפי יכולתו של החייב.

לגבי ילדים מגיל 15 ועד גיל 18 החיוב הוא מדין צדקה בלבד. הסף המינימלי שנקבע בפסיקת מזונות ילדים הנו 1,200  ₪ לחודש, עבור קטין אחד, לא כולל הוצאות מדור והוצאות גן. בפסיקת סכום המזונות יש לקחת בחשבון את קצבת הילדים המשולמת לידי האם.

כאשר הילדה לומדת בפנימייה עלות המזונות היא מחצית מעלות ילד השוהה בבית דרך קבע. כאשר בסכום זה לא מובא בחשבון שכר הלימוד.

סכום מזונות ילדים

במקרה זה, סכום המזונות אשר נקבע בהסכם – 1,200 ₪ לחודש, אינו עומד בפסיקת המזונות המינימלית המקובלת. לאור האמור ביהמ’ש פסק לבת השוהה בפנימייה, מזונות בסך של 575 ₪ לחודש, וכן 250 ₪ לחודש שהוא מחצית מהסכום המשולם בפועל ללימודיה בפנימייה. עבור הבת השנייה, נפסק הסך של 1,150 ₪ לחודש, על פי המינימום המוגדר בפסיקה. בנוסף, ישא האב בסך של 300 ₪ עבור הוצאות אחזקת המדור, עבור שתי הבנות.

ביהמ’ש מוסיף, כי מאחר והאב ויתר על זכותו בקבלת תמורתו ממכירת הדירה, אין לפסוק עבור מדורן של הקטינות, בנוסף לסכומי המזונות אשר נפסקו.

מזונות קטינים

לגבי הודעת צד ג’: על פי ההלכה הפסיקה, הסכם בין בני זוג, המסדירים את יחסי הממון שביניהם, לרבות מזונות ילדיהם קטינים, מחייב את בני הזוג אך אינו מחייב את ילדיהם הקטינים. הילדים הקטינים זכאים, על-כן, לתבוע מזונות מהוריהם – כפי שנעשה כאן לגבי האב ומבלי שההסכם בין ההורים יעמוד בדרכם.

בית המשפט בוחן את יכולתה של האישה והיה והוא מגיע למסקנה, כי על-פי כלל הרכוש העומד לרשותה, היא יכולה לעמוד בחובת השיפוי בלא לפגוע במזונות הילדים הקטינים, יופעל סעיף השיפוי; אך אם בית המשפט סבור, כי הפעלתו של סעיף השיפוי תפגע במזונות הילדים הקטינים, לא יופעל סעיף השיפוי, וחובת האישה לשפות את בעלה תידחה ‘עד שתעשיר’ או עד שהילדים יגדלו ושוב לא תהא חובה לזונם.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

מאת:

השב תגובה