ירושה וצוואות

בן זוג יכול להגיש תביעה לגבי הכרה מכוח הלכת השיתוף בנכסים ובזכויות הרשומים על שם בן זוגו שנפטר. זאת במידה והנפטר לא השאיר צוואה המסדירה את הורשת הנכסים שברשותו.

במקרה בו בני זוג חיו חיי נישואין תקינים ובהם הבעל צבר נכסים על שמו והאישה טיפלה בילדים ובמשק הבית, במות הבעל רשאית האישה לתבוע את זכויותיה לפי הלכת השיתוף במחצית מנכסי הבעל.

באם באותו מקרה לעיל אך הפעם האישה נפטרה, כעת יכולים לבוא יורשי האישה ולתבוע את הבעל על מחצית הנכסים הרשומים על שם הבעל על פי הלכת השיתוף, כאילו היא בעצמה הייתה תובעת זאת בעודה בחיים.

בית המשפט לא הכריע לגבי משך הזמן אשר עומד לבן הזוג להגיש את תביעת ההכרה בנכסי בן הזוג שנפטר. לעיתים, טענת ההתיישנות אינה תקפה וכל מקרה נבדק לגופו.

היקף העזבון של בן הזוג יקבע לאחר הגדרת הנכסים אשר עומדים לשיתוף בין בני הזוג, כלומר ראשית נדרש לקבוע אילו נכסים של שני בני הזוג משותפים ולאחר מכן לחלקם בשתיים, להעביר לבן הזוג שנותר בחיים את חלקו והיתרה תיחשב לעזבון עליו יחולו דיני ירושה.

דיני משפחה עומדים מעל לחוק הירושה, כלומר ראשית יש לנהוג על פי יחסי הממון בין איש לאישתו לאחר מכן לפעול על פי חוק הירושה. הזכות של בן הזוג הנותר בחיים עומדת לפני ביצוע צו הירושה של הנפטר.