03-5751257

מתעניינים בייעוץ לגבי משמורת משותפת, מזונות, חלוקת הרכוש, הסכמי ממון או ירושה?

השאירו את הפרטים הבאים וניצור אתכם קשר בהקדם

תביעה לביטול הסכם גירושין מאת עו"ד לענייני משפחה טלי אויזרוביץ

מהות התביעה: ביטול הסכם גירושין והשבת כספים בשל הפרה בוטה מצד האם

כתב תביעה

  1. התובע והנתבעת בעל ואישה לשעבר, התגרשו בחודש אוקטובר –, לאחר שלוש שנות נישואין, ופרוד של שנה.
  2. מנישואי בני הזוג נולדה הקטינה, שהיתה בת שנתיים וחצי עת נפרדו בני הזוג.
  3. הצדדים הסדירו את כל הקשור לסיום נישואיהם בהסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין. מצ"ב, ההסכם והפרוטוקול (להלן: "ההסכם").
  4. ההסכם הופר באופן דרסטי וממשיך להיות מופר על ידי האישה, בכל הקשור לאפוטרופסות והסדרי ראיה כפי שתואר בפירוט בתביעת התובע לאכיפת הסכם ופיצויים.
  5. כל שנותר לאחר ביטול חיוביה של המשיבה על דעת עצמה הם רק חיובים של המבקש כלפיה, חיובים שלא היה מסכים להם אילולא היתה עומדת בחובת הגילוי המוטלת עליה ומגלה דעתה כי אין בכוונתה לאפשר שני בתים מרכזיים לילדה, אחד אצל האב ואחד אצל האם.
  6. התובע ניסה להסדיר את ההפרה באמצעות תרופות פחות דרסטיות כגון התביעה לאכיפת הסכם שהגיש, לאחר פניות רבות לנתבעת להסדרת העניין בדרכי שלום, אך גם כעת לאחר חלוף כשנה מאז ניתנו צווי בית המשפט הנכבד, ממשיכה ומתמידה הנתבעת בהפרה. הסתבר שלא ניתן להסדיר את ההפרה באמצעות צווי בית המשפט והליכים משפטיים.
  7. אפילו שמתקיימים הסדרי ראיה עם הקטינה כתוצאה מהחלטת בית המשפט הנכבד, הנתבעת מנסה לחבל בהם בכל דרך, ממשיכה בהסתת הקטינה והפעלת לחץ בלתי סביר על כתפיה הקטנות, מערערת את עולמה של הקטינה, מחבלת בשגרת חייו של התובע ולא נותנת לשקט, רגיעה ויציבות בחיי הקטינה והאב. זה עתה ביקשה לחזור למומחית תוך שהיא מעלילה על האב, עלילות שקר נוראיות.
  8. במהלך כל הטיפול של הקטינה אצל הפסיכולוגית, היא לא מפסיקה לדבר על הקטנת הסדרי הראיה, וחותרת למטרה זו, כשהקטינה לא מעניינת אותה. היא לא משתפת פעולה באופן חופשי עם שום עניין שקשור לאפוטרופסות-בית ספר, רפואה, חינוך, חוגים ועוד. כל זאת בניגוד גמור להסכם עליו חתמה ברצון חופשי.
  9. המדובר בהפרה יסודית של ההסכם שאינה דורשת מתן ארכה לביטול ההסכם, אך לפנים משורת הדין, באמצעות הגשת התביעה לאכיפת הסכם, ניתנה למעשה, ארכה לאם, לקיים ההסכם נקבעו הסדרי ראיה ומנגנון אכיפה, אך האם מתמידה בהפרה ומנסה לבטל את הסדרי הראיה לאב תוך הפיכתה לבית מרכזי אחד לילדה.
  10. לנתבעת היתה התחייבות אחת בלבד בכל ההסכם-לאפשר הסדרי ראיה נרחבים בן הקטינה לאב, שיתופו בגידול הקטינה ובהחלטות בענייני אפוטרופסות.
  11. בפרשת קם ע"א 442/83 פ"ד לח(1) 767 הוחל ההסדר שבדיני החוזים הכלליים לפיו הפרה של חלק אחד מהסכם הגירושין, מהווה ביטול ההסכם כולו.
  12. המבקש עותר לביטול כל ההסכם נוכח הפרתו ועקב הטעייה ותרמית.
  13. הנתבעת רימתה והטעתה את התובע, הסתירה תוך הפרת חובת הגילוי, את האידיאולוגיה שלה לבית מרכזי אחד אצל האם כאשר האב שולי ומשני בחיי הקטינה, מתוך מטרה אחת והיא לקבל ולהשיג יתרונות כלכליים. יום אחרי חתימת ההסכם התנערה מחיובה היחיד בהסכם.
  14. פרוטוקול אישור ההסכם, חוות דעת הפסיכולוג, שצורפה להסכם המלמדת על מאמצי האב להבטיח הסדרי ראיה שיהיו מקובלים על האם, בצירוף תשובותיה של ד"ר — לשאלות ההבהרה, לפיה האם מחזיקה באידיאולוגיה הפוכה ממה שהציגה בעת חתימת ההסכם, הם הראיה כי אילולא התחייבה הנתבעת להורות שווה ואיכותית, לא היה התובע מתחייב בחיוביו הכלכליים הכבדים.
  15. התובע הגיש בנוסף, תביעה למשמורת מלאה על ילדתו לאור ההסתה ואי קבלת האם את הורותו השווה של האב.
  16. הנתבעת ביטלה בפועל ובמבחן המציאות, חצי מההסכם, הם הסדרי הראיה והמשמורת בהסכם, וביצועם בליווי פסיכולוג מוסכם שבחרו ההורים. בוטלו ההסדרים שקבעו שם ורוחם, הסדרים חופשיים מלחץ, שיתוף פעולה מרצון, והסדרים המשקפים הבעת רצון טוב וקבלה נחזית מצד האם את אבהות האב.

אי קבלת אבהות האב-המשך הפרת ההסכם, חשיפת התרמית ההטעייה והפרת חובת גילוי

  1. לאחר תקופה של תשעה חודשים, בה מתקיימים הסדרי ראיה נרחבים עם האב, תוך העזרות האב בגורמי תיאום ובפסיכולוגית לילדה ולהורים, עדיין אין שיתוף פעולה מצד האם ועדיין מנסה האם לטרפד את הסדרי הראיה, היכן שהיא יכולה. כל מה שבית המשפט הנכבד החליט היא מקיימת, מתוך הכרח, ומה שלא בשליטת בית המשפט הנכבד, ממשיך.
  2. האם עושה צחוק מחוות דעת המומחית ועושה כרצונה. בחג חנוכה למשל, הגיעה לגן למסיבה, בתורו של האב, כנגד הסכמתו, וכנגד קביעת המומחית שהסבירה בחקירתה עד כמה חשוב לקטינה ההפרדה בן ההורים במסיבות הגן. היה זה גם כנגד החלטת עו"ס, המטפלת בהם. מצ"ב החלטת פק"ס, בנוגע לחנוכה והחלטת כב' בית המשפט בעניין מינויה.
  3. הנתבעת עדיין באה בהאשמות חסרות בסיס לאב, מסיתה את הילדה, מכפישה את האב בעיניה, לא מדווחת על בדיקות רופאים, עושה פעולות חד צדדיות. בבחירת בית הספר, מנגנון הפיקוח, הליווי והתיאום הופעל כנגד רצונה החד צדדי לרשום את הילדה לבית ספר, בלי להיוועץ באב. רק מנגנון צוות הפיקוח, עוזר למנוע חלקית מהאם להצליח בהסתה באופן מלא, כפי שהיתה עובר לתביעת המשמורת שהגיש האב.
  4. המעברים בן בית האם לבית האב קשים מאוד ומופעל לחץ רב על הקטינה. כמעט בלתי אפשרי לקחת את הקטינה מבית האם, לאחר שטיפות מח ופחד מטורף של הילדה ממנה. האב שמע לא אחת את האם צועקת על הילדה בטלפון שלא תקשיב לו ולא תעשה מה שהוא אומר. הילדה בסמוך להגשת בקשת האם לחזרה למומחית החלה לומר כל הזמן שהיא תתקשר לפסיכולוגית אם אביה לא יסכים לעשות כך וכך.
  5. האם ניסתה לרשום את הילדה על דעת עצמה לבית ספר רגיל, ולא לבית ספר לאומניות כפי שהילדה ביקשה, ורק התערבות "המנגנון" מנעה זאת זמנית. האב "שילם" לנתבעת לילה אחד של לינת הילדה, בלילה שלפני המבחן, כי זה היה התנאי של האם להשתתפות הקטינה במבחן לבית ספר לאומניות. יצויין כי לשמחת הקטינה היא אכן עברה את המבחן הלא פשוט והתקבלה לבית ספר לאומניות.
  6. היא לא מסכימה לרשום הילדה לקייטנה על דעת עצמה.
  7. יצויין כי במהלך התקופה, בה הילדה רואה את אביה, מצבה לעומת המצב טרם הפגישות, השתפר פלאים. הילדה שמחה אצל אביה, מאושרת, מחייכת ואף הפסיכולוגית המטפלת אופטימית מאוד וציינה את השיפור במצבה.
  8. הבסיס עליו הושתת הסכם הגירושין ועליו התבססו הסכמות האב לשלם תשלומי מזונות גבוהים וכן תשלומי מוניטין גבוהים, היה המחשבה כי יתאפשר לו קשר נקי מבעיות, קשר נורמלי, עם ילדתו, שיתוף פעולה מרצון מצד האם, לרבות דיווחים התייעצות לגבי החלטות חשובות בחיי הקטינה ועוד, אך בדיוק ההיפך מזה עשתה הנתבעת. אין רגע דל עם האם וכל הזמן נתקל האב בהתנגדויות מצידה לקשר עם הקטינה והערמת קשיים איפה שרק אפשר.
  9. בפרוטוקול אישור הסכם הגירושין הדגיש האב כי ההסכם נועד אך ורק כדי להגן על הילדה ועניין זה היה מרכזי בשיקולו בעת שכרת את ההסכם. שורות 15-16 לפרוטוקול אישור ההסכם. ארבעה עמודים מתוך הסכם של 10 עמודים וחצי מוקדש לילדה. התנהל מו"מ ארוך מאוד במהלכו התייעץ עם פסיכולוגים וחוות דעת פסיכולוג אף צורפה להסכם. הילדה היתה שיקול מרכזי ביותר בהסכם. הכל סבב סביבה וסביב אבטחת הקשר הטוב והאיכותי איתה, ללא הפרעות וחבלות חיצוניות.
  10. הנתבעת רימתה והטעתה את התובע, הפרה את חובת הגילוי שחלה עליה, והסתירה את האידיאולוגיה בה היא אחזה ועדיין אוחזת ולפיה היא פועלת-בית מרכזי אחד אצל האם, כאשר האב לא נחשב. אידיאולוגיה זו ממררת את חיי האב והקטינה.
  11. התובע ביצע את כל סעיפי הסכם הגירושין אולם הנתבעת ביטלה בפועל את החלק הקשור להסדרי הראיה, החלק היחידי שהתובע היה צריך לקבל.
  12. הצדדים ניהלו מו"מ להסכם גירושין עם עורכי דין גירושין שארך כשנה, שעיקרו היה טובת הילדה, איך למנוע ממנה להיפגע מהגירושין. הם נעזרו באקטואר ובפסיכולוגים, והתובע עשה הכל על מנת שתיתן לו את הילדה. הנתבעת רימתה והציגה מצג כאילו אכן תאפשר קשר איכותי ושווה לאב. לאחר שקיבלה את הכספים, גילתה את האידיאולוגיה שהיתה לה ויש לה-בית מרכזי אחד אצל האם ומחיקת האב מחיי הילדה.

הפרת ההסכם הראשוני

  1. במסגרת תביעת המשמורת שהגיש האב, מונתה מומחית מטעם בית המשפט, ד"ר –, שהחליפה את ההסדר בהסכם הגירושין בהסדר אחר וקבעה מחדש, מערכת הסדרי ראיה ומנגנון ביצוע ופיקוח, השונה לחלוטין ממה שהוסכם בהסכם הגירושין, לאור המציאות החדשה והקשה, שנגלתה לאחר חתימת ההסכם, היא גישתה של האם לבית מרכזי אחד אצלה בלבד (ראה תשובה 11 לשאלות הבהרה מטעם התובע למומחית, המצ"ב).
  2. מערכת הסדרי הראיה שקבעה ד"ר –, לאחר בדיקה יסודית, היא נרחבת, ובמהות מהווה משמורת משותפת, עם הסדרים הרחבים אף מההסדרים שנקבעו בהסכם. נקבע מנגנון תיאום, ביצוע ופיקוח על ההסדרים, באמצעות צוות אנשי מקצוע: פקידת סעד, פסיכולוגית, מינוי רופא, מתאמת הורית לצורך שיתוף האב בהחלטות חינוכיות, וכן דרכי טיפול בילדה ובהורים.
  3. גם את ההסדר הזה האם חותרת לבטול בפועל ומתמידה בהפרת ההסכם הראשוני הקובע הורות שווה.
  4. לאור ביטול חצי מההסכם המקורי והחלפתו בהסדר אחר, לאחר הגשת תביעה ובעזרת בית המשפט, עתר האב בבקשה נפרדת לביטול סעד אכיפת ההסכם בתביעה לאכיפת הסכם ופיצויים ולהשאיר את סעד הפיצויים בלבד, בגין הפרת ההסכם ובמקום זאת, ביטול ההסכם כולו, הסכם המהווה מיקשה אחת, אשר אילולא הוטעה לחשוב כי אבהותו ואחריותו ההורית תיהיה שווה ומקובלת על האם, לא היה מתחייב בחיובים הכלכליים כפי שהתחייב.
  5. העובדה כי האם הפרה את הסכם הגירושין הוכחה ועולה מחוות דעת המומחית מטעם בית המשפט הנכבד, המהווה ראיה מוגמרת, לאשמת האם והפרתה את ההסכם.
  6. מומחית בית המשפט הנכבד קבעה בפירוש כי האם גרמה לתופעות של ניכור הורי וכי בעטייה של האם לא התקיימו לינות אצל האב וכן מצאה את כל תלונותיה לגבי האב, כלא אמיתיות, נובעות הן מחרדה והן מאידיאולוגיה של בית מרכזי אצל האם ומחיקת האב מחיי הקטינה.
  7. ראה בייחוד תשובה לשאלה 24 מטעם האם:

"אולם בנקודות ספציפיות(כמו הלינה והאוכל) יש דברים שהיא מביעה בצורה בלתי תואמת …, ואלה דברים שנובעים דווקא מהאם."

  1. כן ראה תשובה לשאלה 23 מטעם האם:

"…אינו מביע באופן אוטונומי את עולמה הפנימי אלא בא למלא צורך של ההורה וצורך שלה לרצות/להגן על אותו הורה. סממנים אלו קיימים כלפי האם (כלומר יש הזדהות וריצוי האם) ואינם קיימים כלפי האב."

  1. ראה קביעות נוספות של ד"ר –, בדבר הפרת האם את הסכם הגירושין, כדלקמן:
  • בתשובה 3 לשאלות הבהרה מטעם התובע:

" לא ראיתי שהוא מפחיד את –, חסר זהירות או אחריות רפואית כלפיה, או מסכן אותה בצורה כלשהי. אז אם לכך הכוונה ב"דעותיה של האם על מעשיו המזיקים של האב" אכן לא מצאתי לכך בסיס."

  • בתשובה מס' 4 לשאלות הבהרה מצד התובע:

" אין לי אלא לחזור על הנאמר בחוות הדעת. להערכתי, האם מאמינה בטענותיה נגד האב ורואה בהם את דבריה של –, ומאמינה שהיא נענית לתלונת הילדה מבלי לראות שהיא משפיעה על הילדה מחרדותיה היא."

  • בתשובה מס' 6:

"– אכן אומרת דברים מסויימים בטון "מצטט" או ילדותי, השונה מצורת הדיבור הרגילה שלה. זוהי תופעה שכיחה במסגרת ניכור הורי."

  • בתשובה מס' 11, כאשר נשאלה אם ללא קשר לחרדתיות האם נכון שקיימת אידיאולוגיה אצל האם באשר לצורת חייה של הילדה, לפיה קיים בית מרכזי לילדה אצל האם והאב משמש כדמות משנית, השיבה כי:

"אכן התרשמתי שהאם רואה בעצמה את ההורה המרכזי, תוך נימוקים שונים לגבי הנזק שהאב גורם לילדה."

מנגנון ביצוע שקבעה המומחית, לאור הפרתו הדרסטית של ההסכם על ידי הנתבעת, כרוך בהוצאות ניכרות שלא היו צפויות בעת חתימת ההסכם, ונגרם בעטייה של האם.

הלכת קם והלכת מנשה-הסכם גירושין מהווה חטיבה אחת

  1. ברגע שבוטל בפועל הסכם הגירושין בנוגע להסדרי הראיה (כחצי מההסכם), הרי שיש לבטל את כולו לרבות חלק המוניטין והתשלום של 5,000 ₪ לחודש להסתגלות (שאינו מזונות) וסכום מזונות הקטינה. כל הנ"ל הסכים התובע לשלם ביתר, רק על מנת שתהיה הנתבעת מרוצה ותאפשר לו קשר טוב, רגוע ואיכותי עם ביתו.
  2. הסכם גירושין כולל בתוכו מערכת שלמה ומורכבת של חיובים והסדרים לסוגיות השונות, כאשר כל אחד מהן קשור בשני. מכלול ההתחייבויות אינם נפרדים ומנותקים זה מזה. אי אפשר לבודדם. הסכם גירושין הוא חטיבה אחת שלמה של התחייבויות ואי אפשר לבטל רק חלק ממנו במיוחד אחר הוצאתו לפועל. הלכה זו נקבעה בע"א 103/83 מנשה נ' מנשה פ"ד לח(4) 635. הלכה זו מהווה סטייה מן הכלל הקבוע בחוק החוזים לביטול חלקי של הסכם. נקבע כי רק כאשר בהסכם עצמו נקבעו הזיקות בן ההתחייבויות אזי אולי ניתן יהיה לבטל חלק, אך אם לא נקבעו הזיקות בן ההתחייבויות, הרי שההסכם עומד כמכלול אחד שאי אפשר להפריד בן חלקיו. ראה גם ספרו של גריידי-הסכם ממון וגירושין-אישור וביטול, בעמ' 147. בענייננו לא נקבעו זיקות בן חיובים, אלא נאמר במפורש-כל מטרת ההסכם נעשה מתוך ראיית טובת הילדה.
  • ההלכה היא כי הסכם גירושין מהווה מיקשה אחת ואין לבטל חלק ממנו, מאחר והוא מורכב ממכלול שלשיקולים וויתורים בתחומים מסויימים על מנת לקבל יתרונות בתחום אחר. התובע בהסכימו לתשלום מוניטין קנה את הסדרי הראיה עם ילדתו. לאחר ששילם, פועלת האם למטרה אחת-מחיקתו מחיי ביתו. עובדה זו אומתה בחוות דעת המומחית ובתשובותיה לשאלות הבהרה מטעם הצדדים כפי שצוטט לעיל ובנוסף, בתשובות לשאלות הבהרה מטעם הנתבעת דוקא. ראה שאלות האם לגבי אלימות האב, שאלה מס' 22 כשתשובת המומחית: "הקטינה אינה חושפת שום פחד מאלימות של אביה".
  • לשאלה מס' 4 מטעם האם, בו מנסה בכל זאת האם לשאול אם אין דרך אחרת מלבד פגישות עם האב, עונה לה המומחית: "ברור שאפשר לבחור באחד ההורים כמשמורן בלעדי כמעט ללא ביקורים…עדיף קשר משמעותי עם שני ההורים…מאשר למחוק הורה אחד מחייה…"
  1. התובע מבקש כי בית המשפט הנכבד יורה על ביטול את כל הסכם הגירושין על כל הוראותיו לרבות הרכושיות ומזונות הקטינה. התובע הגיש במקביל, תביעה להפחתת מזונות שנקבעו בהסכם הגירושין עקב שינוי נסיבות כלכלי, אשר במסגרתה יקבעו מזונות הקטינה.

 

  1. התובע מבקש מאת בית המשפט הנכבד לבטל את כל סעיפי ההסכם לרבות סעיף הקובע מזונות קטינה בסך 6,000 ₪ לחודש.
  2. התובע מבקש כי בית המשפט הנכבד יורה על השבת כל התשלומים ששולמו בפועל לנתבעת, בהתאם להסכם הגירושין, עד ליום מתן פסק הדין.

התובע היה נמנע מלהתקשר בהסכם גירושין אילולא הוטעה

  1. לא רק שהפרה את ההסכם בביטול בפועל של הסעיפים הכי החשובים לתובע, ושהיא העבירה ומעבירה את התובע וביתו בדרך ייסורים, אלא גם היתה רימתה והטעתה את התובע כשהציגה מצג של אם המאפשרת קשר עם האב, קשר נרחב ומשמעותי ואחריות הורית שווה לכאורה, והאמת היא שהחזיקה באידיאולוגיה של בית מרכזי אחד אצלה כבר בעת חתימת ההסכם, ועשתה כן, רק על מנת להשיג יתרונות רכושיים. זאת הסתבר בדיעבד מחוות דעת המומחית ומפעילותה של הנתבעת בהתאם לאידיאולוגיה זו, יום לאחר חתימת ההסכם, פעילות שמטרתה למחוק את האב מחייה של הקטינה, בכל דרך אפשרית.
  2. בהסכמי גירושין קיימת חובת גילוי על הצדדים. ראה פרשת אזרזר ה"פ (ב"ש) 122/94 דינים מחוזי כו(5) 704, חובת גילוי בגידה בעת חתימת הסכם גירושין. קל וחומר חובת גילוי אידיאולוגיה של אמא, שאין בכוונתה לאפשר קשר שווה עם האב, כאשר כל ההסכם וההצהרות בו, וההתייעצות במשך תקופה ארוכה עם פסיכולוגים, הכל סבב סביב הקטינה וסביב קשר רחב היקף ושווה בן הקטינה לאב.
  3. רק על מנת להבטיח את הקשר האיכותי והשווה, עם הקטינה, הסכים התובע לשלם תשלומי מוניטין גבוהים מאוד שכלל לא היו מגיעים לנתבעת ולחילופין אולי שיעור קטן בהרבה היה מגיע לה, שכן היו יחד כזוג נשוי רק כ- 3 שנים שלאחריהן חל קרע ובמשך שנה ניהלו מו"מ וניסו להגיע להסכם גירושין, כשהעיקר בו הוא החזקת הילדה והם התייעצו וצרפו חוות דעת פסיכולוג, להסכם הסדרי הראיה.
  4. לפני שהכיר את הנתבעת, התובע למד בבתי הספר הנבחרים בעולם ואת רוב לקוחות המשרד הכיר עוד לפני שהכיר את הנתבעת. מרבית המוניטין בא לתובע מכישרון אישי וניסיון קודם והנישואין כמעט ולא תרמו דבר לכך. יצויין שגם אביו של התובע הינו — ומדובר בתרומה שולית של האישה, אם בכלל.
  5. לנתבעת לא הגיע חלק במוניטין החברה כלל וכלל. בכל זאת לשם קשר עם הקטינה הסכים התובע לשלם כמעט את כל המוניטין נטו לאחר מס, כפי שהוערך אז, סך של 212,500 ₪, ישירות לנתבעת ב- 42 תשלומים. ראה הערכת שווי שנעשתה לצורך הסכם הגירושין, המצ"ב.
  6. המדובר בסכומים שניתנו לה בנוסף לכל הרכוש האחר שקיבלה, כגון את דירת המגורים עליה שילם התובע משכנתא, במשך שש שנים ולא ביקשם חזרה, ואת רוב רובו של הרכוש המשותף.
  7. לאור ההפרה היסודית וההטעיה, קמה לתובע זכות לביטול החוזה כולו ולהשבה של כל התשלומים ששילם.

שינוי נסיבות כלכלי-ביטול החיוב בתשלומי מוניטין, עקב טעות בהערכת המוניטין

  1. בנוסף להפרה ולתרמית וההטעיה בעת חתימת ההסכם, חל שינוי נסיבות מאז חתימת ההסכם, אשר גם ללא קשר להפרת הסכם הגירושין, גורם לכך כי יש לבטל את החיוב בתשלומי המוניטין.
  2. החברה הוקמה באוגוסט –. היא הוקמה בדיוק עת החל הקרע בן הצדדים והם אישרו את הסכם הגירושין שנה לאחר מכן.
  3. עת החלה פעילותה היו רווחיה נאים והצפיה כי תמשיך ותשגשג, ובהתאם לכך הוערך המוניטין בטעות בשווי גבוה ממה שהוא בפועל. ראה מאזן ביאור מס' 10, עמ' 8.
  4. מאז חתימת הסכם הגירושין צנח ערך החברה של התובע ב- 70%.
  5. בעת חתימת הסכם הגירושין הוערך השווי בהתאם ובהתבסס על הכנסות העבר. אולם כבר בשנה שלאחר מכן, חלה ירידה דרסטית בהכנסות החברה, ירידה שממשיכה עד עכשיו. יוצא מצב בו התובע מרוויח ממכלול עיסוקיו, לרבות הרצאות, סך של 7,000 ₪ נטו ונותן לנתבעת 11,000 ₪ כל חודש.
  6. לתובע כיום הכנסות בסך 7,000 ₪ לחודש נטו, ואפילו פחות מכך. בחשבון הבנק של התובע מינוס 75,000 ₪. מצ"ב תדפיס חשבון בנק ואישור על מינוס בבנק.
  7. בעת חתימת ההסכם הכנסותיו היו 6,000 ₪ מהיותו מרצה ו 7,000 ₪ מהחברה. סה"כ הגיעו הכנסותיו לכדי 13,000 ₪ נטו, ללא הלוואות.
  8. כעת התובע משתכר 7,000 ₪ ממתן הרצאות בלבד. התובע אמנם מושך בנוסף 5,000 נטו מהחברה בתלוש שכר, אלא שהתובע כאמור, מלווה כסף חזרה לחברה. התובע מעדיף למשוך משכורת ולהלוות לחברה חזרה, מאשר לא למשוך משכורת כלל, משיקולי מס, אך בפועל הכנסתו מהחברה מגיעה לאפס ואפילו למינוס.
  9. המוניטין אותו העריכו הצדדים בעת חתימת הסכם הגירושין, הסתבר כמוטעה ואינו נכון וכיום התובע הוא עובד של הנתבעת והשתעבד לה עקב תשלומי המוניטין הגבוהים שהוערכו על פי מצב שלא קיים היום.

 

  1. התובע נותן כל חודש תשלומי מוניטין לנתבעת בסך 5,000 ₪. מכאן שהתובע מתחיל את החודש עם 2,000 ₪ מתוכם הוא משלם מזונות 6,000 ₪, ונותר לו מינוס 4,000 ₪ להתחיל את החודש. אין פלא שבחשבון הבנק שלו צבר מינוס של 75,000 ₪.
  2. לתובע אין מלבד החברה, כל רכוש משלו. אין לו דירה, אין לו חסכונות. לעומתו לנתבעת יש דירה בבעלותה. התובע משלם 5,000 ₪ לחודש שכירות לדירה בה הוא גר.
  3. יצויין כי מזה כחודשיים הפסיק התובע להעביר את תשלומי המוניטין בשל חוסר יכולת. התובע פנה אל הנתבעת בבקשה להתחשב במצבו הכלכלי ולהפחית התשלומים, כשהוא מציע ליתן לה כל אינפורמציה שתבקש מהחברה, אך היא סרבה. כן פנה אליה על מנת שתשתף פעולה עם מס הכנסה להכיר בתשלומים אלו כהוצאה עסקית אך היא לא משתפת פעולה ומס הכנסה לא מכיר בתשלומים אלו.
  4. הנתבעת היא בעלת דירה, הוריה עשירים, לאימה מספר דירות ואביה אדם עשיר, והיא בת יחידה משני הצדדים. הנתבעת מקבלת כספים מהוריה כל העת ללא הגבלה. ראה סעיף 9.1.1 להסכם הגירושין, בו הצהירה האישה כי כל הכספים בחשבון הבנק התקבלו מהוריה, גם במהלך הנישואין. כיום היא עובדת מהבית ככל הידוע לתובע ויש לה הכנסה נוספת מתרגומים באנגלית.
  5. אשר על כן, היה ולא יבוטל הסכם הגירושין עקב הפרתו, יבקש התובע בנוסף לבטל את חיובו במוניטין בהתאם לסעיף 11 להסכם, עקב שינוי נסיבות קיצוני, והעובדה כי המוניטין הוערך בטעות קיצונית כגבוה ממה שהוא היה בפועל. כן מבוקש כי יושב לו כל סכום המוניטין ששילם, 5,000 ₪ לחודש מאז התשלום הראשון, שכן כבר מזה למעלה משנה וחצי, שהתובע מבקש מהנתבעת לשנות ולבטל סעיף זה וחשש להגיש תביעה כדי לא להסלים את היחסים ביודעו שהנתבעת תתנקם בו על גבה של הקטינה, אך היא מסרבת להבין שהיא מקבלת מוניטין שלא קיים.

ביטול סכום המזונות עקב תרמית והטעייה בנוגע למזונות הקטינה

  1. בנוסף מבוקש כי יבוטל סכום מזונות הקטינה שנקבע בהסכם הגירושין בגין תרמית והפרה של סעיף מזונות הקטינה וכי יופחתו סכומים שמעולם לא הוצאו, למרות שבעת מו"מ לקראת הסכם הגירושין הוצגו כהוצאות וצרכים חיוניים.
  2. בעת חתימת ההסכם, הנתבעת הטעתה את האב לחשוב כי הקטינה תיהיה בגן פרטי ומסגרות בכלל, עד השעה 16:00 וכי היא נזקקת לטיפולי אלרגיה שוטפים.
  3. בנוגע לגן-ראה סעיף 6.2.1 להסכם הגירושין, בו נרשם: "האב יעביר לאם סך של 3,500 ₪ לחודש בלבד, וזאת לאור העובדה שהאב שילם במישרין ומראש לגן בו שהתה הבת בשנה"ל את שכה"ל בגובה 2,500 ₪ לחודש, עד כולל אוגוסט."
  4. בנוגע לתשלום של 1,000 ₪ לחודש עבור טיפולי אלרגיה לקטינה אצל המטפל, ראה סעיף 6.2 להסכם הגירושין, בו נרשם שחור על גבי לבן, כי צרכיה של הקטינה הם: "הוצאות בריאותיות שוטפות כולל הטיפולים אצל — או כל מטפל אלטרנטיבי אחר".
  5. יום לאחר אישור ההסכם, הוציאה את הקטינה מהגן הפרטי ולא לקחה אותה לטיפולים שוטפים אצל המטפל באלרגיה –או אחר.
  6. המדובר בסכומים שחסכה על חשבון האב-2,500 ₪ לגן ו 1,000 ₪ למטפל באלרגיה, סה"כ 3,500 ₪ לחודש. סכום זה היא מקבלת עקב תרמית והטעייה, על מנת לנפל צרכי הקטינה בעת חתימת ההסכם כאשר הסכומים להם הקטינה באמת נצרכה על פי ההסכם הם: 2,500 ₪.
  7. את הסיפור עם הגן כבר שמע כב' בית המשפט בעת הדיונים ובתביעות הראשונות: מייד לאחר חתימת ההסכם הוצאה הקטינה מהגן הפרטי, באופן חד צדדי על ידי אימה, מבלי לידע את האב ושמה אותה בגן עירייה עד 13:00. האב הגיע לגן לקחת את הילדה והילדה לא היתה. הנתבעת לא טרחה לספר לו על כך. למרות שהוסכם בן הצדדים על גן פרטי עד 16:00 ועל צהרון עד 16:00 בעת בית הספר, ועל כן הסכים התובע לשלם סכום כולל, הפרה הנתבעת הסכמה זו, תוך שהיא מרמה את התובע לחשוב כי כך יהיה וכך סחטה ממנו סכום כולל גבוה.
  8. הקטינה לא נדרשה בפועל להוצאה בסכום זה, מדובר בתרמית וסכום זה ניתן להשבה.
  9. גם אם יבוטל ההסכם כולו יש להשיב לתובע סך זה.
  1. לבית משפט נכבד זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעת התובע, לאור הקירבה בין הצדדים ולאור מקום מגוריהם המשותף.
  2. אשר על כן יתבקש כב' בית המשפט כדלקמן:
  • א. להזמין את הנתבעת לדין.
  • ב. להורות על ביטול הסכם הגירושין כולו עקב הפרתו.
  • ג. לחילופין, להורות על ביטול סעיף מזונות קטינה עקב תרמית ומצג שוא, ובנוסף ביטול סעיף המוניטין עקב שינוי נסיבות קיצוני.
  • ד. להורות כי הנתבעת תשיב לתובע את כל הסכומים ששולמו לה בגין ההסכם בצירוף ריבית והצמדה, כמפורט בגוף התביעה.
  • ה. ליתן את כל הסעדים והצווים הזמניים שיידרשו לשם ביטול והשבה.
  • ו. לחייב את הנתבעת בהוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד.

טלי אויזרוביץ, עו"ד לענייני משפחה

 

מתעניינים בייעוץ לגבי משמורת משותפת, מזונות, חלוקת הרכוש, הסכמי ממון או ירושה?

השאירו את הפרטים הבאים וניצור אתכם קשר בהקדם

מאמרים נוספים בנושא

קידום אתרים לאוס קידום אתרים
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out LoudPress Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out LoudPress Enter to Stop Reading Page Content Out LoudScreen Reader Support