אנשים חותמים על מסמך

המתנה היא הסכם שנתינתה נגמרת בהקנייתה על ידי הנותן למקבל תוך כדי הסכמה ביניהם שהדבר ניתן במתנה. המתנה, יכול שתהיה על תנאי, ויכול שתחייב את המקבל לעשות מעשה כלשהו, או להימנע מלעשותו. המתנה יכולה להיות תלויה בהתקיים תנאי (תנאי מתלה), או שהיא תחדל, בהתקיים תנאי (תנאי מפסיק). כאשר המתנה מותנית בתנאי מפסיק רשאי נותן המתנה להשבה במידה שהתנאי לא נתקיים.

האם בעת סכסוך או גירושין, על בן הזוג להשיב מתנה שקיבלו מהורי בן הזוג השני?

בית המשפט פוסק בנושא זה בכל מקרה לגופו.

במקרה אחד, הגישה אם תביעה להשבת כספים שנתנה במתנה לבתה ולחתנה. במקרה זה, האם מכרה את דירתה ואת דמי המכירה נתנה לבתה ולחתנה ואלה נעזרו בה לרכישת דירה גדולה, בה ניתן לאם חדר לגור בו תוך הבטחה, שתוכל לגור שם ולנהל אורח חיים סדיר ותקין כל ימי חייה. לאחר מות הבת, החתן סילק אותה מהדירה והיא הגישה תביעה להשבת הכספים שנתנה לבני הזוג. האם התנתה את נתינת המתנה, בתנאי מפסיק. האם הסכימה למכור את דירתה ולהעביר לבני הזוג את תמורה, רק אם יובטח לה כי תוכל לגור בדירת בתה. בית המשפט קבע כי משנתקיים התנאי המפסיק – מגוריה של האם בדירה נשללו ממנה – ועל-כן חדל חוזה המתנה להתקיים. מכיוון שכך, מוטלת על מקבל המתנה – החתן, החובה להשיב את המתנה לבעליה.

במקרה אחר, בית המשפט דחה תביעתה של אם הבעל, להשבת סכום כסף שנתנה לטענתה לבני הזוג כהלוואה, בסמוך לנישואיהם. באותו מקרה, האם נתנה 40,000 ₪ מספר שבועות לאחר חתונת של בני הזוג לצורך הרחבת דירתם. מאחר שהדירה לא הורחבה, הכסף נשמר הפיקדון ובני הזוג התגרשו שנתיים לאחר נישואיהם, הגישה האם את התביעה. בית המשפט קבע כי לא היתה זו הלוואה, הוא בחן האם מתן הכסף היה מתנה על תנאי, באופן שאם הדירה לא הורחבה, עליהם להשיבה. בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי על נותן המתנה להתנות במפורש את התנאי ו/או את התחייבות של בני הזוג.

במקרה נוסף, דחה בית המשפט תביעה של אישה נגד בעלה לשעבר, להשבת מתנה שנתנה לו. באותו מקרה, האישה קיבלה במהלך הנישואין, דירה מהוריה, והעבירה על שם הבעל מחצית מהזכויות בדירה. לאחר שהבעל הגיש תביעת גירושין, היא דרשה למחוק את שמו מרישום הבעלות בדירה בטענה שהסכם המתנה כלל בחובו תנאי מפסיק, לפיו קטיעת חיי הנישואין התקינים והגשת תביעת גירושין מצד הבעל יביאו לבטלות המתנה ולהשבתה לאישה.

נקבע כי בני-זוג המחליפים מתנות, עושים בכך הסכמים דו-צדדיים בנוגע לאותם נכסים המוענקים, והסכמים אלה צריכים לקבל תוקף כלשונם, על-פי הכוונה הברורה שנגלתה, ואין עוד צורך והצדקה להיזקק להסקת תוצאות מרחיקות לכת מנסיבות החיים עצמן. בעצם ההענקה המפורשת של המתנה סותרים בני הזוג את ההנחה, כי קיימת מגבלה כלשהי לתת ביטוי קונקרטי לרצונם; ואם הם אף טורחים לעשות שינויי רישום בזכויות בנכס עקב כך, לא נותר ספק בעניין שלמות ההסכם, ואין מקום להוסיף לו את מה שאין בו.

“טיבן של מתנות שהן ניתנות בשעה שקיימות קירבה וחיבה בין המעניק למקבל. ברור איפוא, כי אם המעניק היה צופה מצב של התערערות היחסים, היה דואג להוסיף מנגנון כלשהו, שהיה מבטיח השבת המתנה במצב זה, בין על-ידי תנאי מפסיק בין בדרך אחרת. דבר זה אינו מיוחד ליחסים בין בני-זוג, אלא קיים בכל הסכמי המתנה למיניהם”.

דוגמאות נוספות למקרים של השבת מתנות בעת גירושין:

בית המשפט קיבל תביעה של בעל מחצית שווי מהזכויות בדירת מגורים, לאחר שקבע כי הדירה הוענקה במתנה לבני הזוג על ידי אבי האישה. במקרה זה, הצדדים היו נשואים 21 שנה. הדירה נבנתה על מגרש שנקנה ונרשם על שם אבי האישה. האב בנה את השלד ושאר הדירה נבנתה ועוצבה על ידי בני הזוג. בית המשפט קבע שהדירה הוענקה במתנה לבני הזוג שכן, הוכח כי האב התכוון לתת להם במתנה את הדירה, וכן הם התגוררו בדירה במשך 10 שנים מבלי לשם דמי שכירות. אולם, לגבי המגרש עצמו שנשאר רשום על שם האב, קבע בית המשפט כי כאשר הרישום הוא חיצוני לתא המשפחתי, נטל ההוכחה הוא גבוה יותר. במקרה הזה, העובדה שלא נעשתה, לאורך השנים, כל פעולה להסדרת הזכויות במגרש והעברתן על שם בני הזוג ו/או על שם הנתבעת, יש בה כדי לתמוך בהנחה שהאב לא רצה להעביר את זכויותיו במגרש במתנה.

בית המשפט קיבל תביעתה של אישה למחצית מהזכויות בדירת מגורים הרשומה על שם הבעל. במקרה זה, בני הזוג התגוררו בדירה במשך שנים רבות ואף השכירו אותה לצד ג’, אך הדירה מעולם לא נרשמה על שם בני הזוג. לפי חוק המתנה וחוק המקרקעין, מתנה בנכס מקרקעין מושלמת ומוגמרת רק בשעה שהנכס נרשם על שם מקבל המתנה, ולכן אין מדובר במתנה מוגמרת.

בית המשפט הדגיש כי המדובר בהתחייבות מצד ההורים ליתן מתנה, אשר ההורים אינם יכולים לחזור ממנה. בית המשפט בחן את הנסיבות, הראיות והעדויות, ומצא לפי התנהלות הצדדים בסיס לטענות האישה באופן התנהלות הצדדים: בכך שהזוג השלים את בניית הבית שהיה בשלבי שלד על חשבונו, שילם הלוואות שנלקחו על ידי הנתבע לבניית השלד קודם לנישואין, נהג בבית מנהג בעלים למעלה מ-18 שנה, שילם את חלקו היחסי בדמי חכירה והיוון למינהל מקרקעי ישראל וכן בעדותם של עדים נוספים שהעידו כי ההורים התחייבו לתת את הבית במתנה לזוג.

בני הזוג שינו מצבם לרעה על סמך התחייבות הורי הנתבע ולא נמצאה התנהגות מחפירה מצד התובעת המזכה את ההורים לחזור בהם מהתחייבותם. אמנם, בהתאם לחוק המתנה נדרש מסמך בכתב לצורך התחייבות ליתן מתנה. לעניין זה, בית המשפט סבר כי בנסיבות העניין יש בהסכם השכירות של הבית לצדדי ג’, בו מופיע שם הזוג כמשכירים מענה לדרישת הכתב ועקרון תום הלב גובר על דרישת כתב דווקנית. בהמשך לכך, יש לראות את הסכם השכירות כמקיים את דרישת הכתב לאור התקופה הארוכה בת כ-18 שנה במהלכה נהגו הבעל והאישה בדירה מנהג בעלים: עשר שנים החזיקו בה והתגורר בה ובמשך כשמונה שנים נוספות בהן הושכרה הדירה על ידם לצד שלישי על פי אותו הסכם שכירות ודמי השכירות שולמו לידם.

מאמרים נוספים

במהלך הנישואין, בעוד היחסים בין בני הזוג יציבים וטובים, נהוג להחליף מתנות. לעיתים אחד מבני הזוג מוסיף את שמו של בן הזוג השני, ברישום הדירה מלפני הנישואין ובכך מעביר לו ללא תמורה מחצית מהזכויות בדירה, לעיתים אחד מבני הזוג מעביר לחשבונו של השני סכום כספי גבוה, ולעיתים ההורים של בני הזוג תורמים את חלקם לנישואי ילדיהם, ומעניקים להם כספים, רשות להתגורר בדירה שבבעלותם, או אף דירה במתנה.

השב תגובה