אמנת האג
מהי אמנת האג?
בעקבות התרבות תופעות חטיפות ילדים בעולם, החליטו מספר מדינות רבות לשתף פעולה ולמזער את התופעה. המדינות חתמו על אמנת האג אשר בבסיסה הרצון להגן על הילדים מפני העברה בלתי רצונית של מקום מגוריהם ובעצם יצירת מצב בו להורה אשר מבקש להעתיק את מקום מגוריו כדאי לעשות זאת בדרך החוקית על ידי פנייה להורה השני או לבית המשפט. אמנת האג מורה על השבה מידית של הילדים למקום מגוריהם הקבוע והבטחת זכויות המשמורת והביקור.
מה מטרתה של אמנת האג?
המטרה הראשית של אמנת האג היא ליצור הליך מהיר של החזרת ילדים למקום מגוריהם המקורי ללא צורך בהליך משפטי מורכב. בבסיס האמנה עומד עקרון טובת הילד אשר נפגע כתוצאה ממקרים של חטיפת ילדים.
אמנה האג נולדה בשנות השבעים בהם החלה עליה משמעותית במקרים של חטיפת ילדים בין מדינות. בשנים אלו עלה מספרם של מקרי גירושין, מעברי מדינות של אנשים וכן התחבורה התקדמה בצורה משמעותית.
הקהילה הבינלאומית החליטה לקבוע מנגנון אשר ימזער את התופעה. ככל שהאמנה תאומץ על ידי מספר רב של מדינות כך ניתן יהיה לאכוף אותה בצורה אפקטיבית. ואכן, האמנה התקבלה על ידי מספר רב של מדינות כולל כמעט כל מדינות אירופה ואמריקה ומספר נמוך של מדינות אסיה ואפריקה כולל ישראל.
מהי חטיפת ילדים?
חטיפת ילד על ידי הורהו משמעותה הרחקת ילד ממקום מושבו הרגיל, הארץ בה הוא חי, למדינה אחרת ללא הסכמת ההורה השני באופן שזכויות המשמורת הקיימות בפועל עם ההורה השני נפגעות. מעשה החטיפה מפעיל את אמנת האג לפיה קיימת פרוצדורה מהירה להשבת הילד החטוף למקום ממנו נחטף.
מהי הגירה?
כאשר הורה מעוניין לעבור עם הילדים לארץ אחרת עליו לבקש את אישור בית המשפט לכך במידה וההורה השני אינו מסכים. הגשת כתב תביעה במקום המגורים הרגיל של הקטין, זו דרך המלך במקרה בו הורה משמורן מעוניין להגר לארץ אחרת עם הקטין. הורה שיוצא ללא הסכמת ההורה השני וללא אישור בית המשפט מבצע חטיפה.
כיצד למנוע חטיפת ילדים?
האמצעי העיקרי למניעת חטיפת ילדים לפני הביצוע בפועל היא הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ.
מה עושים כשילד נחטף?
יש לפנות מהר ככל האפשר לבית המשפט במדינה אליה נחטף הילד (שם נמצא הילד) בתביעה להשבת הילד החטוף. בנוסף ניתן לפנות גם לרשות המרכזית במדינה ממנה נחטף הילד וזו תסייע ביצירת הקשר עם הרשויות הרלוונטיות במדינה אליה נחטף הילד. התביעה המוגשת לבית המשפט לענייני משפחה היא תביעה להשבת קטין חטוף והיא נדונה בהליך מזורז הכולל לוח זמנים קצר ביותר לשמיעת הראיות וקבלת חוו"ד מומחה לעניין מצבו של הילד ושאלות נוספות הנוגעות לעניין. החריגים להחזרת הקטין הם ויתור ושיהוי בהפעלת ההליכים, הסכמה למעבר הקטין, פגיעה בקטין בהיבטים שונים, סכנה לקטין.