דוגמא לכתב תביעה לפירוק שיתוף בחובות ובנכסים

מהות התביעה:  סעד הצהרתי ופירוק שיתוף בחובות ובמטלטלין

כתב תביעה מאת משרד עורכי דין דיני משפחה טלי אויזרוביץ

1. הצדדים הינם בני זוג, שהיו ידועים בציבור, במשך כ- 13 שנים, החל מחודש אוגוסט 2001. לאם הקטינה בן מנישואין קודמים, שהינו בגיר, אשר התגורר עימם, עד לשירותו הסדיר ולאבי הקטינה שלושה ילדים מנישואיו הקודמים כאשר בת אחת התגוררה עם הצדדים במשך כשנתיים.
2. לצדדים בת משותפת, הקטינה -ילידת 14.1.03, בת אחת עשרה וחצי.
3. יחסיהם של הצדדים מעולם לא התנהלו על מי מנוחות, והאישה סבלה מהתעללות נפשית קשה. בתקופה האחרונה התדרדרה התנהגותו של הנתבע, עוד יותר, הוא החל לחזור שתוי בכל יום חמישי לאחר בילוי לילי שיצא אליו לבדו, והתפרצויותיו החלו להגיח, לעיתים קרובות יותר. האישה סבלה מדיכאון עקב התעללות זו כאשר נוסף לה ארוע משפחתי אישי קשה.
4. הנתבע מאז הפירוד, התנער לגמריי מאחריותו למשפחתו ואינו משלם שקל למזונות הקטינה ואף לא משתתף בחובות של הבית שנמצאים בחשבון בבנק —. הוא התנער לגמריי מחובתו לזון את הקטינה ומחובותיו המשותפים והשאיר את האישה להתמודד לבדה עם חובות עצומים, עם ילדה קטנה ועם הבנק שנושף בערפה, להסדיר את החובות על מנת שיוכל להמשיך להעסיקה, באופן שחרב תלויה מעל צווארה בכל הנוגע להמשך תעסוקתה.
5. המשפחה התגוררה יחד בבית פרטי שכור, בעלות של 7,500 ₪ לחודש. כיום מתגוררת הקטינה עם אימה בדירה בשכירות של 4,500 ₪ לחודש, דירת חמישה חדרים, והאב שכר וילה אחרת באותו איזור ובאותה רמת חיים. מצ"ב הסכם שכירות מיום 1/4/14 מסומן כנספח א'.
6. הצדדים נפרדו בחודש מרץ 2013, אך הנתבע סרב לצאת מהבית ועל כן נאלצה התובעת לעזוב את הבית יחד עם ביתם, לדירה שכורה וזאת החל מאפריל 2014. הנתבע וביתו מנישואיו נשארו לגור בבית. באוגוסט 2014, עבר גם הנתבע לגור בשכירות בוילה אחרת ב-.
7. כיום מתגורר הנתבע בוילה ב- ונוהג ברכב ספורט ששייך לבוס שלו, לרבות הוצאות דלק שמשולמות על ידיי המעביד. הנתבע אינו משלם מאומה למזונות ביתו והוא תוך התנערות מאחריותו כאב לזון אותה.
8. למרות שהנתבע המשיך להתגורר במשך ארבעה חודשים בבית המגורים, לבדו עם ביתו מנישואיו הראשונים, הוא לא שילם חשמל וחובות מים וגרם לכך כי ערבות בסך 15,000 ₪ שהיתה מופקדת בחשבון בבנק —, חולטו מתוכה 10,000 ₪ אשר שימשו ברובם למימון הוצאות מגוריי האב עצמו וביתו מנישואיו הראשונים, במשך ארבעת החודשים הללו, כך יצא שלא רק שאינו משלם שקל למזונות ביתו, אלא שהוא גורע ממנה למזונות לעצמו. זאת ועוד, גם את הארנונה עבור תקופת מגוריו לבדו, לא שילם, וכך התובעת חייבת מחצית החוב למועצה ולרשויות, כלומר בתשלום מזונותיו שלו ושל ביתו.
9. מבוקש להורות לנתבע להשיב לתובעת סך של 5,000 ש"ח בגין מחצית הערבות שחולטה עבור חובותיו הפרטיים, בצירוף הצמדה וריבית מיום החילוט ועד יום התשלום בפועל. כן להורות לו להשיב לתובעת כל סכום שתיאלץ לשלם בגין חובותיו עבור הבית השכור המשותף שנוצרו החל מיום עזיבתה את הבית, בתוספת ריבית והצמדה מיום התשלום.

השתכרות

11. הכנסותיו הכספיות של הנתבע מכל מקורותיו הינן למעלה מ 20,000 ₪. הנתבע הינו איש עסקים ויזם, היה עד לסוף שנת 2008 בעלים של ארבע חברות בתחום יבוא תוכנות למחשבים, וגילגל סכומיי עתק כיבואן של מוצרים, אולם עקב אי תשלום של לקוח גדול, צבר חוב של 700,000 ₪ לבנק –, אשר מתוכו שילם 200,000 ₪ מהחשבון על שם הוריו ושאר החוב בסך חצי מיליון ₪, נמחק בהסדר עם בנק –, אך נרשמה הערה שהוא לקוח  "טעון בדיקה" ובנק — לא מאפשר לו לפתוח חשבון אצלו. מאז סוף 2008, במשך למעלה משנתיים לא עבד, אולם המשיך להכניס כספים למשק הבית המשותף מהחשבון על שם הוריו, סך של כ-20,000 ₪ בממוצע לחודש (כ-250,000 ₪ בשנה סה"כ). ראה תדפיסי חשבון בנק וטבלת אקסל מסכמת לכל שנה.
12. רמת החיים שנהגה בבית היתה על הצד הגבוה. כרטיסי האשראי של הצדדים וסך ההוצאות מחשבון הבנק, מהווים ראיה לכך. בשנת 2013 הוציאו הצדדים סך של 25,000 ₪ לחודש בממוצע בכרטיסי אשראי, וסך הוצאותיהם מחשבון הבנק בבנק –, כולל כרטיסי האשראי הגיע לכ-40,000 ₪ בממוצע לחודש. הנתבע החזיק בכרטיס אשראי, שירד מהחשבון בבנק —, הרשום על שם התובעת.
13. מזה כשנתיים (החל מסביבות 2011) הנתבע עובד כשכיר ומשתכר מעבודתו כ-12,000 ₪ נטו (כולל הפרשות סוציאליות) על פי הידוע לתובעת, אולם יש לו מקורות כספיים קבועים נוספים וכאמור הנתבע הכניס סה"כ בממוצע סך של כ- 20,000 ₪ נטו לחודש לחשבון הבנק, בבנק –. בנוסף, הוא מקבל מהחברה בה הוא עובד, רכב ספורט ודלק על חשבון המעביד. שווי הרכב והדלק כהכנסה רעיונית של 3,000 ₪ נוספים. יצויין כי אין לנתבע תשלום לחברת ליסינג, אלא הרכב בעיקר משמשו לעיסוקיו הפרטיים ועל כן מהווה הכנסה רעיונית.
14. הורי הנתבע הקשישים, הינם אנשים אמידים בפני עצמם ועתירי נכסים, אביו היה משנה בכיר למנכ"ל בנק —, ובבעלותם בן השאר, משק במושב גנות בשווי 15 מיליון ₪, מתגוררים במיני פנטהאוז בבניין מפואר ברמת גן בו יש בבעלותם שתי דירות נוספות, דירה נוספת בתל אביב, קרקעות מפוזרות בארץ ועוד.
15. לפחות דירה אחת מהדירות שעל שם הוריו שייכת לנתבע בפועל אך הוריו נמנעו מלרשום על שמו לאור הסיכון בעסקיו. לעומתו, לאחותו הועברו כבר במתנה שתי דירות.
16. התובעת עבדה כמנהלת סניף בבנק – ב—, אולם הועברה מתפקיד מנהלת הסניף, לצינון בסניף –חיפה בתפקיד זוטר, ואין לדעת מה יהיה גורל המשך הקריירה שלה בבנק אם בכלל. כל זאת, בעקבות דיכאון בו היתה שרויה בשנת 2009, והעובדה כי ניהלה את החשבון שלה בבנק — בשותפות עם הנתבע, שהיה רשום בבנק זה כאסור בניהול חשבון, עקב מחיקת החוב שבנק — איפשר לנתבע בהסדר, מחיקת חוב בסך של כחצי מיליון ₪. כאמור הנתבע היה שותף בפועל בחשבון הרשום על שם התובעת-הנתבע הכניס כספים לחשבון והשתמש בכרטיס אשראי שירד מהחשבון הזה.
17. בעקבות הנסיעות היומיומיות מ- ל- נוספו לתובעת הוצאות רכב וליסינג בסך של 6,000 ₪ נטו בממוצע לחודש, אשר כלולים בשכרה אך מוצאים בפועל לצורך עבודתה. על כן יש להפחית סך של 6,000 ₪ משכרה הממוצע נטו לחודש, כפי המופיע בתלוש.

18. שכרה הממוצע בשנה האחרונה, בניכוי תשלומיי החזר בגין רכב דלק וליסינג הינו 10,900 ₪, נטו לחודש בממוצע לאחר הפחתת החזרים על הוצאות רכב.
19. יצויין כי, בשנת 2013 היו בבית ארבע נפשות שכן הבן החייל של התובעת שירת רחוק מהבית והגיע אך מספר פעמים בודדות בחודש לביקור. בנה של התובעת בעת שירותו הסדיר, היה מקבל דמי כיס מהצדדים בסך 1,000 ₪ לחודש וביתו של הנתבע התגוררה עימם באותה עת, והוצאותיה מומנו על ידי הצדדים. כן היה הנתבע משלם מזונות ילד אחד מנישואיו הקודמים בסך 1,750 ₪ לחודש(טרם הצמדה), באותה תקופה, זאת מהחשבון על שם הוריו. במשך הקשר שילם מזונות כל ילדיו לכל ילד 1750 ₪ טרם הצמדה למדד ובנוסף מדור מהוון שולם מראש. הסכומים הללו שולמו מהחשבון הרשום על שם הוריו, גם בתקופות שלא עבד כלל. כך בעוד התובעת מכניסה סכום מזונות בסך 2,000 ₪ עבור בנה מאביו, הנתבע הוציא ושילם סכומי מזונות עבור ילדיו.
20. לנתבע מקור הכנסות קבוע ויציב בנוסף להשתכרותו, והראיה הכספים שהעביר כל חודש באמצעות החשבון על שם הוריו והוא יורש של ממון רב. כאמור חלק מהרכוש הרשום על שם הוריו לרבות כספים שייכים בפועל לנתבע אך מפאת החשש מנושים עקב הסתבכותו בעסקים, לא נרשמו על שמו.

הצטברות החובות

20. במשך שנים רבות התנהל משק הבית כמשק גרעוני קבוע, כך חיו, כאשר ההלוואות שנלקחו היו לטובת תשלום השכירות. מנגד הנתבע לבדו היה מכניס לחשבון סכומים בשיעור ממוצע של כ- 230,000 ₪ לשנה (החל משנת 2009 ועד 2012 כולל) כאשר בשנה האחרונה לקשר וליחסים, שנת 2013, הוא הפחית בכוונה תחילה את הפקדותיו לחשבון והכניס מכספים המצויים בחשבון הרשום על שם הוריו יחד עם משכורתיו רק 180,000 ₪, למרות שיכל להכניס את הסכום הרגיל, שהכניס גם בשנים שלא עבד, דבר שתרם להצטברות החובות. ראה טבלאות אקסל של הכנסות והוצאות מחשבון הבנק ודפי החשבון המצורפים. כך תרם הנתבע להצטברות הלוואות והתחייבויות, שכן רמת החיים בבית המשיכה להיות כפי שהיתה.
21. ביום 1/4/14 סך ההלוואות הגיע לכדי 360,000 ₪ (כ- 250,000 ₪ הלוואות מבנק — כ- 70,000 ₪ הלוואות בכרטיסי אשראי וכ- 25,000 ₪ הלוואה נוספת מחברת ביטוח). ראה נספח ט'.
22. הנתבע כבר תיכנן בשנה האחרונה לקשר לעשות "אקזיט" כלכלי מוצלח מהקשר-לשיטתו החובות הרשומים על שם האישה הם רק של האישה בעוד הוא שומר את כספיו המצויים בחשבון הרשום על שם הוריו לעצמו כחיסכון, כשכל הוצאותיו הם מהחשבון הרשום על שם האישה, והוא אף משתמש בכרטיס אשראי שיורד מחשבון זה, למימון כל צרכיו גם אלו האישיים לרבות הוצאות ביתו מנישואיו הראשונים. כך, הוא אינו מוכן להשתתף בהחזר מחצית ההלוואות וההתחייבויות שהצטברו בזמן הקשר והוא טוען כי על האישה לשאת בהם לבדה.

המשטר הרכושי וצבירת החובות המשותפים

28. הצדדים ניהלו משטר של הפרדה רכושית למעט הרכוש שהשתמשו בו לחיי היום יום, הוא המטלטלין והחשבון בבנק — הרשום על שם האישה, לרבות הלוואותיו וחיוביו. זה החשבון ששימש כחשבון משותף בפועל במשך ששת השנים האחרונות לקשר. חשבון זה שימש לניהול הוצאות משק הבית המשותף, אליו הכניס הנתבע כספים וכן החזיק בכרטיס אשראי שחיוביו ירדו מחשבון זה.
29. ראיה להפרדה רכושית זו, היא בן היתר העובדה שלנתבע היו כארבע חברות, שנוהלו על ידו והיו שלו ובבעלותו והתובעת לא היתה מעורבת בהן ואף ההכנסות וההוצאות נוהלו מחשבונותיו הנפרדים של הנתבע. אף שסגר את עסקיו בשנת 2008, החזיר את החוב מהכספים אשר בחשבון שעל שם הוריו והגיע להסדר עם בנק, והתובעת לא היתה מעורבת בזה כלל וכלל. מעולם במשך 13 שנים של קשר זוגי, לא רכשו יחד רכוש משותף ולא רשמו רכוש כמשותף.
30. מאז סגירת חשבון הבנק שהיה על שם הנתבע לבדו, עוד בשנת 2009, במסגרת ההסדר עם בנק, אשר מחק לו חוב של כחצי מיליון ₪, הצטרף הנתבע כשותף בפועל שאינו רשום, לחשבון הבנק בבנק, שעל שם התובעת לבדה, ורק לאחר ההחלטה על הפרידה במרץ 2014 פתח הנתבע חשבון משלו בבנק אחר.
31. הנתבע לא עבד במשך כשנתיים תמימות משנת 2008 ועד שנת 2010, אך המשיך להזרים כספים מהחשבון על שם הוריו לחשבון שעל שם התובעת וכן ירדו כל הוצאותיו המשותפות והאישיות, מחשבון זה.
32. עד לשנת 2009, הוצאות ניהול הבית והמשפחה היו משולמות, מתוך שלושה חשבונות-החשבון על שם האישה, החשבון על שם הנתבע והחשבון על שם הוריו. במשך ששת השנים האחרונות, החל משנת 2009, סגר הנתבע את החשבון שהיה רשום על שמו והחל להשתמש בחשבון שעל שם האישה, כחשבון שלו בפועל. לנתבע לא היו חשבונות על שמו כלל וכלל אלא רק שני חשבונות הרשומים על שם אחר-החשבון על שם האישה והחשבון שרשום על שם הוריו.
33. הנתבע הכניס לחשבון, כספים רבים למחיית כל המשפחה שכללה חמש נפשות (ביתו, בנה של התובעת, הבת המשותפת ושני הצדדים). החל משנת 2009, החלו כל הוצאות המשפחה במלואם, להיות מועמסים אך ורק מהחשבון הזה כשהנתבע מכניס כספים מתוך החשבון שעל שם הוריו, גם בתקופות שלא עבד ובנוסף את משכורתו בתקופות שעבד.
34. לאור רמת החיים הגבוהה והעובדה שהנתבע הפחית את הכנסותיו יחסית לשנים קודמות, בשנה האחרונה ליחסים כאשר היחסים היו מתוחים ומעורערים, צברו הצדדים חובות, באמצעות הלוואות שנטלה התובעת הן מחברות כרטיסי האשראי והן מהבנק עצמו, אשר עומדים על סך מצטבר של כ- 360,000 ₪ נכון ליום הפירוד. הנתבע התנער מחובתו להשתתף בחובות אלו שנוצרו בחשבון המשותף, והלוואות מחברות אשראי, ששימשו לצרכי המשפחה, והתובעת היא שמשלמת כל חודש החזר של 4,000 ₪ בגין הלוואות אלו לבדה, והנתבע מסרב להשתתף בתשלום.
35. יצויין כי הנתבע יכול בהינד עפעף לכסות את חלקו בחובות המשותפים, ולשלם את מזונות ביתו, אך הוא מתחמק מכל אחריות. יש לו כספים רבים המצויים בחשבון על שם הוריו ונכסים שלו הרשומים על שם הוריו כאמור לעיל. כאמור וכפי המוכח בתדפיסי חשבון בנק וטבלת האקסל, הנתבע הכניס מזומנים רבים לחשבון הבנק, באמצעות העברה בנקאית במזומן או דרך האינטרנט, מהחשבון על שם הוריו, והדבר מהווה מקור הכנסה קבוע של הנתבע, בסך של 20,000 ₪ מזומן נטו לחודש. גם כשלא עבד בשנים 2009 ו- 2010 הכניס מזומנים רבים לחשבון בסך זהה בקירוב.

זכויות סוציאליות

31. לאור היות הצדדים ידועים בציבור והמשטר של הפרדה כלכלית ששרר, אין הזכויות הסוציאליות שנצברו משותפות לצדדים. כל צד ידע שהרכוש שעל שמו נשאר שלו, למעט חשבון הבנק בו השתמש הנתבע.
32. ראה ע"א 4385/91 סלם נ' כרמי פ"ד נא(1) 337, 347:

"חזקת שיתוף, שלא הובאו ראיות לסתירתה-עשויה להעיד רק על שיתוף בנכסים המשמשים את בני הזוג בחיים היומיומיים, או שנרכשו על ידם במשותף. להחלת דין שיתוף על נכסים אחרים של מי מהם, ולו גם כאלה שנצברו על ידיו בתקופת החיים המשותפים, תידרש ראיה נוספת כלשהי, שתעיד(לפחות באורח נסיבתי) על כוונת שיתוף בנכס המסויים (או בכלל נכסיו) של בן הזוג".

33. כלומר, נטל ההוכחה לשיתוף אם בכלל יחול על בן הזוג. יש צורך בראיה נוספת כלשהיא ואין די בחזקת השיתוף לבדה-היינו חזקת שיתוף במקרה של ידועים בציבור חלשה יחסית לחזקת השיתוף העוסקת בבני זוג נשואים. ראה תמ"ש (ת"א) 26821/01 צ.ר נ' א.פ, מאת השופטת צ. צפת שקבעה את הנ"ל על סמך פרשת סלם נ. כרמי ושחר נ. פרידמן.
34. בנוסף ולחילופין, למיטב ידיעת התובעת, הנתבע כמעט ולא צבר זכויות סוציאליות בעצמו. בתקופות שהיה עצמאי לא דאג לחסכונות פנסיוניים וגם בתקופות שלא עבד לא הפריש כספים, למרות שיכל לעשות כן, מאחר וכבר יש לו כספים רבים צבורים בחשבון על שם הוריו. הוא לא עשה כן, מאחר ועתידו מובטח כבר ממילא, בעושר והון רב, מירושת הוריו העתידית, ואין לו כל צורך לחסוך זכויות סוציאליות להבטחת עתידו, כעת. על כן הוא מנוע מלבקש מחצית מהזכויות שחסכה בת הזוג, שכן בכך שלא חסך חיסכון סוציאלי, בעצמו לעצמו, גילה דעתו שאין הוא זקוק כלל לחסכונות סוציאליים, קל וחומר, שאינו זקוק לחסכונות של האישה, שזה כל מה שיש לה, והוא מנוע מלקחת את המחצית שלה. ויודגש חיסכון סוציאלי אינו חיסכון רגיל, אלא מעבר לו, מטרתו להגן ולהבטיח את עתידו של החוסך, בתקופות בהן לא יוכל לעבוד. הנתבע הוכיח כי אינו זקוק ולא רוצה בהגנה זו ואינו יכול כעת לדרוש אותה בדיעבד מבת זוגו ובכך לפגוע בהגנה שסיפקה לעצמה תוך הסתמכות על מצגו של הנתבע.

מטלטלין

35. לבני הזוג ישנם מטלטלין רבים שהיו בבית, התובעת זכאית למחצית שווי תכולת הבית ו/או מחצית לאחר חלוקה בעין.
36. לפי חוק המטלטלין, תשל"א-1971, ולאור הזכויות הקנייניות ו/או המעיין קנייניות שיש לתובעת במטלטלין ורצונה לפירוק השיתוף, זכאית התובעת לצו המורה על פירוק השיתוף במטלטלין.

37. הנתבע נטל את כל המטלטלין שהיו בבית הצדדים למעט ציוד אישי של הקטינה והאם. מדובר במוצרי חשמל חדשים ויקרים וריהוט. האם נאלצה לרכוש ריהוט ומוצרי חשמל מחדש שעלותם נראית בכרטיסי האשראי וכן בקבלות המצ"ב ומסומן כנספח יא'.
38. אשר על כן מתבקש כבוד בית המשפט כדלקמן:

• א. להצהיר כי הצדדים הינם ידועים בציבור וכי על הנתבע לשאת במחצית כל החובות וההלוואות שהצטברו בזמן הקשר, מכל מין וסוג, לרבות בחשבון אשר בבנק, לחברות כרטיסי אשראי וחברת הביטוח, נכון ליום 1/4/14, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
• ב. להורות כי על הנתבע לשלם לתובעת סך של 5,000 ₪ בתוספת הצמדה וריבית מיום 1/9/14 ועד יום התשלום בפועל בגין מחצית מכספים משותפים, שהופקדו בעירבון ושחולטו עבור תשלום חובותיו של הנתבע, שנוצרו לאחר הפירוד.
• ג. להצהיר כי על הנתבע להשיב לתובעת מלוא כל תשלום שתחוייב בגין הוצאות מגוריו של הנתבע לבדו בבית המגורים המשותף השכור, שברח' ב-, שנצבר החל מחודש 1/4/14 ועד בכלל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
• ד. להצהיר כי התובעת היא הבעלים של מחצית מהמטלטלין שהיו בבית המגורים המשותף ולחייב את האיש להשיב לתובעת מחצית מהמטלטלין ו/או מחצית משווי המטלטלין שהיו בבית כפי שווי רכישת המטלטלין החדשים שנאלצה התובעת לרכוש.
• ה. להורות כי הזכויות הסוציאליות מכל מין וסוג, שצברה האישה הן רק בבעלות האישה. לחילופין בלבד, אם יוחלט כי היה שיתוף בזכויות הסוציאליות, אזי להורות על זכאותה של התובעת למחצית מהכספים והזכויות שצבר הנתבע מכל מין וסוג, מתחילת הקשר ועד ליום הפירוד, לרבות בחשבון הרשום על שם הוריו ו/או אחר וכל רכוש מכל מין וסוג אשר יתגלה במהלך המשפט, שנצברו במהלך הקשר.
• ו. לחייב את הנתבע בתשלום הוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ כדין.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

ב"כ התובעת