כתב תביעה לאיזון משאבים ולפרוק איזון פנסיה

מהות התביעה: שמירת זכויות ואיזון משאבים ללא חלוקת הפנסיה

כתב תביעה מאת משרד עורכי דין לענייני משפחה טלי אויזרוביץ

פתח דבר

1. מבוקש שלא לבצע את איזון המשאבים ולא להורות על חלוקת הפנסיה של הבעל עד שלא יפורק השיתוף בבית המגורים, על מנת שלא ליתן לאישה תמריץ לנהל הליך גירושין ארוך ומתיש מתוך כוונה לגור בבית וגם לקבל את חלקה בפנסיה של הבעל. נורה אדומה נדלקת, לאור תביעת האישה לאיזון משאבים מבלי שתבעה את פירוק השיתוף בבית המגורים.
2. בנוסף, יש לקזז את מחצית שכר עבודתה או את מחצית הפנסיה הרעיונית של האישה מחלקה בפנסיה של הבעל כל עוד היא עובדת ומשתכרת, אחרת ייוצר עיוות לפיו היא משתכרת 7,500 ₪ נטו, בגלל שהאריכה תקופת עבודתה מעבר לגיל הפרישה, ובכך דחתה את מועד גמילת הפנסיה השוטפת שלה, שלמחציתה זכאי הבעל, ובנוסף תקבל עוד חלק מפנסיית הבעל, ואילו הבעל יוותר רק עם חלק מהפנסיה שלו, שהיא תחליף השתכרותו, מבלי יכולת לקבל את חלקו בפנסיית האישה. האישה ממשיכה לעבוד כדי להשיא את רווחיה, אך אין לאפשר לה לעשות כן על חשבון הבעל. אם תקוזז מחצית הפנסיה הרעיונית שלה או תקוזז מחצית שכר עבודתה, המהווה נכס קריירה-כושר השתכרות משותף, יתוקן העיוות.
3. תביעת האישה לנכס קריירה מהבעל, הינה לעג לרש. יש לדחותה על הסף, שכן נכס הקריירה של הבעל מוצה עד תום ונסחט עד טיפתו האחרונה, ואיננו. הבעל פרש כחודש לפני התביעה ואינו עובד. דווקא לה נשאר נכס קריירה מסוג כושר השתכרות. לא לחינם הגישה האישה את תביעתה כחודש לאחר פרישת הבעל לפנסיה, זאת מאחר והיא נוהגת בו מנהג- "הכושי עשה את שלו-הכושי יכול ללכת". היא כבר לא חייבת להישאר בת זוגו כדי לקבל הכנסה ממנו. את חלקה בפנסיה השוטפת של הבעל היא תקבל גם בלעדיו. על כן, תביעתה לנכס קריירה, אותו מיצתה עד תום וממנו נהנתה כל חייה, הינה לא רק, חוסר תום לב ממדרגה ראשונה, אלא גם מהווה כפל תביעה, שכן בחלקה בפנסיית הבעל, כבר גלום נכס הקריירה וכושר השתכרותו של הבעל במשך כל חייו עד לפרישתו. הרי כל בר-בי-רב יודע, כי סכום הפנסיה נגזר מכושר ההשתכרות. זאת ועוד, את נכס הקריירה שהיה לו צבר הבעל לפני הנישואין, במשך תקופה לא מבוטלת של 16 שנות עבודה.

עובדות התביעה

4. התובע והנתבעת הינם בני זוג, שנישאו זל"ז כדמו"י ביום 16/8/79 ונפרדו ביום 16/3/13, עת הזמינה האישה לבעל משטרה והעלילה עליו מעשה אלימות, שלא היה, שבעטיה של אותה עלילה נלקח למעצר והורחק למשך שבוע ימים לבנו בצפון הארץ.
5. מנישואי בני הזוג נולדו שלושה ילדים שהינם בגירים. הבעל כבן 67 והאישה כבת 63.
6. מאז אותו אירוע, ביום 16/3/13 (להלן:"מועד הקרע") נפרדו הצדדים, למרות שהם גרים תחת קורת גג אחת, בבית הפרטי המשותף ב______, עד היום, אך מאז ה- 16/3/13, אינם ישנים יחד ואינם מתפקדים כזוג וניהלו מגעים לשם הסדרת הפירוד ביניהם. הם סגרו את החשבון המשותף, בחודש יולי 2014, וניסו הליך גישור, עוד קודם לכך. ביום 22/12/14, הגישה האישה כנגד הבעל תביעה לאיזון משאבים, בפעם השנייה מאז שנת 2009. גם לאחר הגשת התביעה השנייה ניסו הליך גישור, ופנו למגשר אותו בחרו הילדים, שהופסק לאחר פגישה אחת.
7. בנוסף, לא שהה הבעל בארץ במשך כשמונה חודשים, לא ברצף, מיום הקרע ועד סגירת החשבון (מתוך תקופה של שנה וארבעה חודשים). בתקופה זו היה הבעל בהפלגות בחוץ לארץ מיום 14/5/13 ועד 2/9/13, 3.5 חודשים, ומיום 26/12/13 ועד 20/4/14, למשך ארבעה חודשים וכן מיום 8/8/14 ועד 5/10/14, למשך חודשיים נוספים. מצ"ב אישור תקופות הפלגה של הבעל, מסומן כנספח א'.
8. גם האישה בכתב תביעתה טוענת כי זהו מועד הקרע, אך בחוסר תום לב מבקשת לחילופין, לבחור בין מועד הקרע לבן מועד הגשת התביעה על ידה, לפי המועד שממנו היא תרוויח יותר ואין לאפשר זאת.
9. האישה כבר הגישה תביעה כנגד הבעל, עוד ביום 12/10/09, והצדדים חיו גם אז תחת קורת גג אחד, כפרודים, אך ביום 29/3/11 סגרה האישה את תביעתה הראשונה והצדדים חזרו לשלום בית וחיו כזוג עד ליום 16/3/13.
10. בדיעבד הבין הבעל כי החזרה לשלום בית, ביום 29/3/11, שנתיים לפני מועד הקרע הנוכחי, לא הייתה מתוך רצון כן ואמיתי מצד האישה אלא מתוך כוונתה להמתין עד ליציאתו לפנסיה, על מנת לעמוד על המשמר, להיות קרובה אליו ולדעת מתי הוא פורש כדי שתוכל להגיש תביעה מייד עם פרישתו וכך לשמור על הכספים מקרוב וגם להמשיך להתגורר בבית. האישה היתה אובססיבית לכספיי הפנסיה והזכויות הסוציאליות של הבעל ועמדה על משמר. בדיעבד הבין, שכל פעם שנראה לה שהוא פורש הגישה תביעה על מנת לקבל את זכויותיה לטענתה. בשנת 2009 עת הגישה את תביעתה לראשונה, אז חשבה שהבעל עומד לפרוש פרישה מוקדמת. כך כתוב בתביעתה הראשונה. משהבינה שאינו פורש חזרה לשלום בית, לאחר כשנתיים, מתוך כוונה להמתין עד לפרישתו, אך היחסים היו מעורערים מידיי, וביום 16/3/13 פרץ המשבר. בכל זאת, היא נשארה קרובה למידע, שכן הצדדים המשיכו להתגורר בבית אחד, והיא הגישה את תביעתה בדצמבר 2014, כחודש בלבד לאחר פרישתו ביום 31/10/14. לדאבונו, מאז אותו יום, בו הוזמנה משטרה ועד היום לא חזרו הצדדים להיות זוג אלא להיפך, הקרע הלך והעמיק.
11. הבעל עלה ארצה מפולין בהיותו בן עשר, לאחר שעברו הוא ומשפחתו את השואה. הוא עלה לארץ יחד עם הוריו ואחיו. אימו סבלה מבעיות נפשיות קשות כתוצאה מהשואה, אביו נפטר בהיותו בן 17 ואילו אחיו נשלח ללמוד במוסד והוא עצמו נאלץ לצאת בגיל 16 לעבוד ולעזור בפרנסה.
12. הבעל עבד תחילה, כשנתיים במוסך ב–, ולאחר מכן בחברת –, וזאת במשך 16 שנה לפני שהתחתן, החל מכיתה ט', שנת 1963. הוא קיבל את דרגתו הבכירה ותעודת מכונאי ראשי לאוניה, בסמוך לנישואיו (4 חודשים לאחר החתונה), וזה היה שיא הקריירה שלו, קריירה שרכש טרם הנישואין. טרם נישואיו, כבר צבר זכויות במבטחים במשך כ- 16 שנים. תקופה זו מהווה שליש מתקופת עבודתו הכוללת עד מועד הקרע ומחצית מתקופת הצבירה במבטחים (רק עד שנת 2004 צבר זכויות). אמנם האישה בתביעתה מסכימה כי 16/3/13 הוא מועד הקרע ומבקשת לחשב את הזכויות החל מיום הנישואין ועד יום הקרע, אולם בטעות סבורה היא מדובר במחצית הזכויות, ולא כך הוא. יש צורך בחישוב שיבצע מומחה אקטואר, אשר ישום את הזכויות של הצדדים, שנצברו החל מיום הנישואין ועד מועד הקרע.
13. הבעל עבד בחברת — עד לפרישתו בגיל 67, ביום 30/10/14.
14. האישה עבדה טרם נישואיה כמזכירה רפואית אולם לאחר הולדת הבת החליטה לא לעבוד. האישה כן עבדה בשנים שונות במהלך הנישואין והיא עובדת ברצף למעלה משמונה עשרה השנים האחרונות.
15. עבודתו של הבעל התאפיינה בהפלגות לתקופה של חודשיים שלושה ולאחר מכן חופשה בבית למשך זמן זהה להפלגה. לאור זאת, היה הבעל בבית בחופשות למשך תקופות ארוכות, בהם עשה את כל עבודות הבית לרבות ניקיון, כביסה, קניות, בישול, טיפול בילדים, עזרה בלימודיהם ועוד. כשהילדים היו קטנים, היה הבעל יוצא להפלגות קצרות, על מנת שלא להיעדר לתקופה ממושכת. כשהגיע הילד לגיל שנה יצאו האישה והילדים עם הבעל להפלגות. הבעל היה בבית לפני כל לידה, נכח בחדר הלידה והשתתף בתהליך הלידה ועזר במשך כל חופשת הלידה. הילדים היו יוצאים עם הבעל להפלגה בחופשות עם אימם ואף בלעדיה.
16. כך למרות היותו ימאי, השתתף באופן פעיל ואינטנסיבי בטיפוח המשפחה. כן יש לזכור כי שהה בבית בחופשות מן הבוקר עד הלילה במשך כחודשיים שלושה וכך נכח בבית יותר מגברים שעובדים כל יום משמונה עד שמונה. כשהיה בבית שירת את האישה כמו מלכה.
17. הבעל, שגדל כילד יתום, עם אב שנפטר בהיותו בן 17, אם חולה נפשית כתוצאה מהשואה ואח שנשלח למוסד, היה מאושר ביותר מהמסגרת המשפחתית החדשה שהקים. המשפחה החדשה שהקים הייתה הדבר החשוב ביותר בחייו והוא עשה כל שבאפשרותו כדי לשמור עליה.
18. האישה במשך כל זמן הנישואין התגלתה כאישה קשה ושתלטנית שכפתה את רצונותיה על הבעל ועשתה כל שביכולתה על מנת לפלג בינו לבין משפחתו הבסיסית. אימו לא יכלה להיכנס אליהם הביתה, והיו ניסיונות לסכסך בינו לבין אחיו. כל ויכוח היה מידרדר לגידופיי הבעל והעלבתו באמצעות אימו ואחיו. לעומתה, הבעל נהג במשפחתה כאילו הייתה משפחתו, והוא עזר לאחיה ולאימה עד יומה האחרון של האם המנוחה.
19. התנהגותה של האישה הייתה טריגר לכך שהבעל נכנס לדיכאון קשה וחרדה באמצע תקופת נישואיהם וטופל על ידי פסיכיאטר בשיחות ובטיפול תרופתי. המשבר היה על רקע היחסים הזוגיים. יחד עם זאת, המשיך הבעל לעבוד ולהפליג למזרח ולמערב אפריקה, על מנת להביא פרנסה הביתה.
20. למעשה, האישה לא תרמה לקריירה של הבעל ולתפקיד אליו הגיע טרם נישואיו, בכוחות עצמו, אלא נהנתה מפירות המקצוע והניסיון, שרכש עוד טרם הנישואין- נהנתה מפרנסה גבוהה, במשך כל תקופת הנישואין ועד רגע לפני שפרש לגמלאות.
21. הבעל סבל מהתעללות נפשית קשה מצד האישה. קנאה חולנית, חסרת ביסוס במציאות, והצרת צעדיו היו מנת חלקו והוא רק ניסה לרצות את האישה ושירת אותה כמו מלכה. בשנים שקדמו לקרע, החלה האישה להאשים את הבעל בבגידות, שלא היו ולא נבראו. תחילה האשימה אותו בבגידות וכי הוא מנהל רומן עם בת דודתו בקנדה וכי יש לו ילדים ממנה (ראה בכתב התביעה משנת 2009). בתביעה השניה, לאחר שהבעל כבר מסר לה את בדיקת הפוליגרף שעשה, שינתה במעט את גירסתה והיא האשימה אותו בבגידות עם אישה בסין ואף בדתה כי יש לו יש ילדים ממנה.
22. הבעל על מנת להתמודד עם הקושי שהציבה האישה היה מטופל אצל פסיכולוגית בשיחות תרפיה, וספג את ההתעללות הנפשית שהתעללה בו האישה, מבלי לפרק את המשפחה מאחר שכפי שהוסבר לעיל, שלימות המשפחה לאדם כמוהו, שהגיע מרקע של משפחה מפורקת וקרועה, היה הדבר הכי חשוב בחיים.
23. כמובן שלא בגד, לא החזיק טלפונים לשם בגידות ואין לו שום ילדים מלבד ילדיו המשותפים עם אשתו. עד כדי כך הציקו לו האשמותיה ועלבונותיה, אשר שברו את רוחו, עד שפנה ועשה בדיקת פוליגרף, מיוזמתו, כדי להוכיח שהוא לא עשה את כל הדברים שהאישה העלילה עליו. מצ"ב בדיקת פוליגרף מיום 3/10/13, מסומן כנספח ד'.
24. בבדיקת הפוליגרף יצא דובר אמת-שהוא לא בגד, שלא היו לו ילדים אחרים מלבד ילדיו, ושאין לו חשבון או כספת ללא ידיעת אשתו.
25. דווקא האישה שהאשימה את הבעל בהסתרת כספים בכספת משלו ובניהול חשבונות בנק שאינם ידועים לה, דווקא הסתבר שהיא זו שעשתה כן. התגלה לבעל לאחרונה כי האישה מנהלת חשבון בנק בבנק דיסקונט שלא היה ידוע לו, עוד בזמן הנישואין, וכי יש לה עוד מפתח לכספת מלבד הכספת, שהייתה לשניהם בבנק. הסתבר לבעל כי האישה היא, שמאחורי גבו העלימה כספים במשך שנים רבות מהחשבון המשותף, שאת היקפם טרם גילה.
26. הצדדים גרו בבית פרטי ב___, אשר נרכש לפני כשבע שנים, ממכירת דירה שהיתה לבעל מלפני הנישואין, בה גרו כל השנים ומחסכונות אשר חסכו, ללא משכנתא. הבעל שיתף את האישה בדירה שהייתה לו מלפני הנישואין והאישה נרשמה כבעלים שווה לו בבית.
27. בשנת 2012, האישה קיבלה ירושה מאימה, על סך של כ- 130,000 ₪, אותה הכניסה לחשבון נפרד על שמה ולא שיתפה את הבעל בירושה זו.
28. הבעל ירש בשנת 2007 בירושה מאימו, כספיי פיצויים ורנטה מגרמניה במט"ח וכן כספים שקליים. המט"ח היה בחשבון בבנק דיסקונט. הבעל רשם את האישה בחשבון זה, אשר כל הכספים שבו שימשו להוצאות בני הזוג ולא נותר ממנו דבר. בכספים השקליים שירש רכש רכב יונדאי שרשם על שמו. על כן, יש להורות כי רכב היונדאי הינו של הבעל לבדו, שכן מקורו מירושה. האישה רכשה לאחרונה, לאחר הקרע, רכב סוזוקי ששייך רק לה, ייתכן מכספיי ירושת אימה.
29. עוד יפורט כי לבעל מחצית דירה שקיבל בירושה מאימו הרשומה על שמו ועל שם אחיו ואילו לאישה יש חלק מבית שירשה מאימה יחד עם אחיה.
30. הנתבעת עבדה כל השנים, בתקופות שונות ועובדת ברצף בסביבות שמונה עשרה השנים האחרונות. מתוכם בעשר השנים האחרונות, כמזכירה בבית ספר — ומשתכרת כ-7,500 ש"ח נטו, היא היתה אמורה לפרוש לפנסיה בגיל 62 אך האריכה את תקופת עבודתה. מצ"ב תלושי שכר של האישה, מסומן כנספח ה'.
31. הבעל השתכר בהפלגותיו שכר שקלי ושכר דולרי ואילו בחופשותיו השתכר רק שכר שקלי. השכר הדולרי נועד לצרכי הוצאותיו האישיות במסעות-הוצאות אש"ל, אותו קיבל במזומן. כשהיה בהפלגה השכר השקלי נטו עמד על סך של 7,300 ש"ח לחודש והשכר הדולרי עמד על סך של 22,000 ש"ח לחודש. כשהיה בחופשה עמד שכרו על סך של כ- 14,000 ש"ח נטו. בממוצע שנתי עמד שכרו על כ- 19,000 ש"ח בממוצע. מצ"ב תלושי שכר של הבעל, מסומן כנספח ו'.
32. השכר הדולרי ניתן למטרת הוצאות קיום הבעל כשהוא בהפלגות, והבעל אכן הוציא כספים משכר זה לכלכלתו ולרכישת מתנות ומזכרות הביתה. מצ"ב פרוט ממקום עבודתו עבור מה ניתן שכר האש"ל הדולרי, כ- 200 דולר ליום, מסומן כנספח ז'.
33. הבעל בהפלגותיו הוציא הוצאות לצרכיו האישיים לקיומו היומיומי בזמן ההפלגה והעגינה בנמלים, לרכישת מתנות ומזכרות הביתה, היה מטייל סביב מקומות העגינה כשהתאפשר, הוציא הוצאות לעזרה לילדיו הבגירים, שהתחתנו וילדו, עזרה בלימודים ובשכר דירה. הוצאותיו לדוגמא בהפלגות שלאחר מועד הקרע היו בגין: טלפונים, אינטרנט, שמן זית וגבינות ביוון, פנסים, מזכרות, צדפים, טיול בהודו, טיסה למפלים מבואנוס אייריס, שהייה בהונג קונג 4 ימים בתום ההפלגה, נסיעות, תיקי גב, ג'קט לעצמו, קניות בדיוטי פרי, מזון לעצמו, ביגוד, כן רכש מצלמת צלילה, עדשה למצלמה, מצלמה לבן –, פלאפון לבן –, פנינים לבת ולכלה, ארגז כלים לבן–, תמונות רקמה לילדים, שעונים, נעלי בית, כובעים כפפות מעור, עזרה בכלכלה לבן –, תשלום למסיבת בריתה של הנכדה הבת של הבן– ומסיבת החתונה ועוד. יצויין כי בין כך משכורתו זו שלאחר מועד הקרע שייכת אך ורק לו ולא לאישה, אולם בכל זאת מצא לנכון לפרט שכן, האישה סבורה כי בהיותו בהפלגה כל הכסף שקיבל נחסך ולא כך. בעת הנישואין טרם הפירוד כל עודף, ממה שנשאר שלא יצא לצרכיו היומיומיים הקיומיים והאישיים של הבעל ולא לצרכי הילדים והבית, נמסר לאישה והוכנס לכספת משותפת. כך חסכו סך של 89,000 דולר במשך כל שנות הנישואין.
34. הכספת נפתחה לפני שנים רבות והאישה היתה רשומה בה לבדה מרבית השנים. רק בשנת 2007 הצטרף הבעל לכספת ולא ירד אליה כמעט בכלל, אלא האישה היתה זו שיורדת לכספת לבדה מרבית הפעמים. כשכבר ירד היה זה יחד עם האישה, למעט פעם שירד לבד טרם המשבר. לאחר מועד הקרע, כשגילה שלאישה יש מפתח לכספת נוספת שלא היתה ידועה לו, והיא למעשה שיקרה לו, גם ששאל לפשר המפתח הנוסף, סיפרה שזה מפתח הבית הישן, אך לא היה זה מפתח הבית הישן שהיה ארוך יותר ושמור אצל הבעל, אלא מפתח קצר לכספת, לא סמך על האישה וירד לבדוק אם הכספים בכספת. מצ"ב דו"ח ביקורים בכספת, מסומן כנספח ח'. כשירד לבדוק ראה פתק עליו רשום 89,000 דולר, ראה את התיק עם חבילות הכסף, את התכשיטים והאמין שלא חסר כסף. מצ"ב תמונות שצילם את תכולת הכספת, מסומן כנספח ט'.
35. ביום 16/3/13 התעורר ויכוח בין הצדדים בשל העובדה שהבעל שהואשם תדיר על ידי האישה בבוגדנות חוסר אמינות וחוסר שקיפות, וזאת על לא עוול בכפו, גילה כי האישה נוהגת כך בדיוק בו. הוא גילה שיש לה כספת נוספת שהוסתרה ממנו, וגילה כי יש לה חשבון בנק נוסף שהוסתר ממנו, וכי האישה הוציאה כספים מזומנים רבים מחשבון הבנק המשותף, למרות שהוא זה שעושה את כל הקניות לבית, משלם כל התשלומים ואין כל סיבה לאישה להוציא מזומנים בסך של מעל 2,000 ₪ במזומן כמעט כל חודש. כן עשתה קניות מוגזמות באמצעות כרטיסי האשראי שלה. בנוסף, כשבועיים לפני כן נגלה ריב גדול בין הצדדים בו עלבה האישה בבת אחיו שנפטרה ולאחר שהבעל בכה בכי לא נשלט, ביקשה האישה סליחה. הבעל אינו אלים ומעולם במשך 33 שנות נישואיהם לא הוגשה שום תלונה נגדו, אלא להיפך, סבל מהתעללות נפשית של האישה בו, העז ודפק על השולחן על מנת לשחרר את תסכולו. האישה לא היססה ומייד הזמינה משטרה. הבעל ביקש מהשוטרים להיכנס פנימה לבית מהחצר, כי התבייש מהשכנים והם סרבו. הוא ניסה להיכנס לבית בכל זאת ואז התנפלו עליו השוטרים עם שוקר חשמלי, השכיבו אותו על הריצפה ואזקו אותו בכח רב, על רקע צעקותיה של האישה-"אל תרביצו לו, אל תפגעו בו".
36. לאחר מכן הורחק הבעל לשבוע מהבית והיה אצל בנו בצפון. כאשר חזר קיבל נשיקות וחיבוקים ובקשת סליחה אך לאחר שכשבוע הודיעה לבעל שהיא רוצה להתגרש.
37. הצדדים ניסו ללכת לגישור אצל עו"ד –. הבעל התנה הגישור בכך שילכו לכספת ויחלקו את הכסף מאחר ולא סמך יותר על האישה. אכן הסתבר כי חסרים 5,200 דולר. האישה האשימה בכך את הבעל מייד, והוא למרות שידע שלא לקח מאומה באותו רגע הסכים שהיא תקבל 3,800 דולר יותר ממנו. לאחר מכן עשה בדיקת פוליגרף שהוכיחה כי לא לקח את הכסף. כעת הסתבר לו כי האישה לקחה ביום 27/8/12, את הסך של 18,000 ₪ מהכספת, והפקידה בחשבון הבנק ומייד העבירה הכל כנראה לתשלום עבור הקייטרינג לחתונת ביתם, מבלי לומר לו. אם יסתבר שלקחה לעצמה תתבקש להחזיר מחצית הסכום. בכל מקרה היא נהגה באופן מניפולטיבי והשתמשה בחיסרון הכסף, כדי להאשים את הבעל בגניבה, בעודה יודעת שהיא לקחה את הכסף החסר, וכך סחטה עוד 3,800 דולר מעבר למחצית בעת החלוקה, שכן הבעל, איש עדין נפש, לא עמד בהתעללות זו והכפשתו, בייחוד על רקע פירוק המשפחה, שהייתה הדבר החשוב ביותר בחייו.
38. הצדדים חילקו את תכולת הכספת ביניהם. מצ"ב הסכם חלוקת תוכן הכספת מסומן י'. לאחר מספר חודשים סגרו את הכספת, אך הסתבר שהאישה לקחה לעצמה את כל התכשיטים, אשר הינם רכוש משותף לצדדים ולא רכושה הבלעדי של האישה, וזאת למרות שבהסכם הוסכם כי התכשיטים משותפים וכי תכשיטיי אימו של הבעל יושבו לו והם אינם משותפים.
39. האישה נהגה לרכוש לעצמה תכשיטים ואין מדובר במתנות של הבעל לאישה אלא בנכס משותף, כשם שהמזכרות שהוא אוהב, שרכש בחו"ל, הינם נכס משותף ולא מתנה מהאישה.
40. יש לחלק את כל תכולת הבית בעין ו/או על פי שוויו בין הצדדים. מצ"ב הערכת תכולת בית מטעם חברת הביטוח מסומן כנספח יא'.
41. דוגמא וראיה לכך שאין התכשיטים שייכים רק לאישה ולא ניתנו לה במתנה מהבעל, היא שלאחר מועד הקרע, האישה המשיכה בנוהגה לרכוש תכשיטים לעצמה ורכשה עוד תכשיט יהלום, בסוף חודש אוגוסט 2014 באמצעות האשראי החדש שלה, למיטב ידיעת הבעל, שמספרו 3014. מצ"ב קבלה על סך 9,200 ₪ ממילר תכשיטים, מסומן כנספח יב'.
42. ביום 3/8/14 בוטל כרטיס האשראי הישן של האישה אשר ירד מהחשבון המשותף. מצ"ב אישור על ביטול כרטיס, מסומן כנספח יג'. לכרטיס זה היו חובות שהמשיכו לרדת מהחשבון שכן האישה לא העבירה את התשלומים העתידיים מהכרטיס לחשבונה החדש.
43. בכל התקופה עד סגירת החשבון וגם כשהבעל היה בהפלגה הבעל הכניס את משכורתו לחשבון הבנק, ואילו האישה הגבירה הוצאותיה בכרטיסיי האשראי עד שבחודש יולי 14 לא הפקידה את משכורתה והבעל כן הפקיד. הבעל ביטל את כרטיס האשראי שלו ביום 1/7/14 והנפיק כרטיס חדש שיורד מחשבון בנק חדש. כל חיובי הכרטיס הישן העתידיים שנותרו, הועברו לחשבון החדש של הבעל. האישה לא העבירה את חיובי הכרטיס הישן שלה שבוטל לחשבון על שמה, ולכן מהחשבון הסגור המשיך לרדת חיובי האשראי של האישה מתקופת הנישואין. הבעל המשיך להכניס כספים לחשבון זה כדי שלא יהיה במינוס, הן בשל הורדות תשלומי האשראי של האישה והן לשם מימון הוראת קבע של ביטוח הבית.
44. הבעל יבקש כי האישה תשיב לו מחצית מכל הכספים שהפקיד בחשבון המשותף החל מיולי 2014 ועד לאיפוס החובות בחשבון, שכן מדובר בהוצאותיה שלה בעיקר ובהוצאות משותפות. זאת ועוד, מרבית התשלומים באשראי של האישה, הם כתוצאה מניפוח הוצאות מכוון מלפני ולאחר מועד הקרע.
45. בנוסף, כל התקופה מאז סגירת החשבון ביולי 2014, ועד היום הבעל מממן מחשבונו הפרטי שפתח ביולי 2014, את כל הוצאות מדור הבית, ורוכש את המזון ואילו האישה חוסכת את משכורתה, וחיה על חשבונו מבלי לשלם כלום. הבעל אינו מסוגל להתחיל לרכוש אוכל רק לעצמו ולבשל סירים רק לעצמו, והיא אוכלת מהאוכל שהוא קונה ומבשל, מנצלת את טוב ליבו וחיה על חשבונו בכפייה, מבלי להשתתף בהוצאות. מבוקש להורות לאישה כי החל מיום 1/7/14 תשיב לבעל מחצית מהוצאות הבית והמדור לרבות: חשמל, ועד מקומי ______, תשלומי רשויות ______, ארנונה, מים וביוב, מי עדן, טלפון, תשלום לשירותי בריאות כללית, כבלים ואינטרנט, בהתאם לקבלות שיגיש לה, וזאת עד למכירת הבית ופינויו. יצויין כי על הוצאות המזון בלבד, שהוציא הבעל עבור האישה, מחודש יולי 2014 ועד הגשת התביעה על ידו, הבעל מוחל עליהם, אולם מיום הגשת התביעה על ידו מתבקשת האישה להשתתף במימון רכישת המזון, כל עוד הצדדים גרים יחד וכל עוד היא אוכלת מהאוכל שהוא קונה ומבשל.
46. כן גילה הבעל כעת כי האישה הוציאה את כל כספי קופת כנרת פסגות, משום שכאשר איפסה את הקופה משכה את השקלים הבודדים לחשבון המשותף הישן שהיה בבעלות בני הזוג באוגוסט 2009 בסמוך לתביעה הראשונה. הבעל אינו יודע היכן הכספים ולמה שימשו וככל שהועלמו יש לפסוק לו מחצית הסכום. מצ"ב אישור איפוס קופת פסגות מיום 9/8/09, מסומן כנספח טז'.
47. עוד העלימה האישה את כל הכספים שהיו לצדדים על שמה בקופת גדיש. הבעל מבק כי האישה תשיב לו מחצית מפידיון הקופה.
48. כב' בית המשפט יתבקש להתחשב גם בכספים אלו אשר הועלמו עוד טרם מועד הקרע ולהורות לאקטואר לבדוק במסגרת חוות דעתו, את כל הקופות שהיו על שם האישה אותם הבריחה והעלימה טרם ועד מועד הקרע.
49. כאמור לצדדים זכויות סוציאליות, חסכונות פנסיה וקופות גמל הרשומות על שמם בנפרד, אשר יש לאזן ביניהם בהתאם לחוק יחסי ממון, החל מיום הנישואין ועד ליום הקרע. יבוקש כי ימונה אקטואר לצורך הערכת שווי החלק המגיע למי מהצדדים מכל הזכויות הסוציאליות לרבות הפנסיוניות.
50. לצדדים קופת גמל נוספת במנורה, הרשומה על שם הבן —, אך שייכת לשניהם ומבוקש לאזנה ולהורות במסגרת האיזון על חלוקת החיסכון בקופת גמל נכון למועד החלוקה, וזאת במידה ולא נעשתה פעולה חד צדדית על ידי האישה לאחר מועד הקרע, מדובר בקופת יתר ג' ויתר ד' במנורה מבטחים, על סך של כ- 93,000 ₪. אם נעשתה פעולה חד צדדית, יש להורות לאישה להשיב כל מה שלקחה, ללא ידיעת הבעל. הקופה נחסכה באמצעות הוראת קבע מהחשבון המשותף. מצ"ב תדפיס תנועות בקופה, מסומן כנספח יח'.
51. הבעל עם פרישתו קיבל ממבטחים מענק שחרור בסך של כ- 100,000 ₪ לאחר מס, וכן פיצויים בסך 576,000 ₪, אשר מהם יתכן ועוד ירד מס במהלך 6 השנים הבאות. יצויין כי לא מחצית הפנסיה והזכויות הסוציאליות, שייכת לאישה אלא אולי בין 25 ל- 33 אחוז (הבעל לא יודע בדיוק כמה אחוזים ואקטואר מומחה צריך לחשב זאת), שכן חלק ניכר מתקופת הצבירה-16 שנים מתוך 48 שנות עבודה, שעד לקרע, לא צברה איתו האישה, וחלק מן הסכומים נצברו רק עד שנת 2004. יש למנות אקטואר שיקבע את חלקה בקיזוז מיידי של החלק שמגיע לבעל בזכויות ובפנסיה השוטפת העתידית של האישה, שכן האישה כבר היתה אמורה לצאת לפנסיה אך האריכה את תקופת עבודתה. מצ"ב אישור מענק ופיצויים של הבעל מסומן כנספח יט'.
52. נוצר עיוות שיש לתקנו, תוך שימוש בסעיף 8 או בכל דרך אחרת לרבות ועשית הישר והטוב ועשיית צדק. האישה כבר עברה את גיל הפנסיה והייתה אמורה לקבל פנסיה שוטפת, אשר מחציתה שייכת לבעל. אך האישה, האריכה את תקופת עבודתה, ומונעת מהבעל לקבל את חלקו בפנסיה שלה. בכך היא פוגעת בזכויות של הבעל ונוגסת בהן מבלי שקיבלה את הסכמתו. לו הייתה מקבלת פנסיה, היה חלק הבעל בפנסיה שלה מקוזז מהחלק שהוא אמור להעביר לה. אין זה הוגן כי הבעל אשר משתכר מהפנסיה והיא תחליף משכורת עבורו, יעביר לאישה חלק ניכר ממנה, ללא קיזוז חלקו בפנסיה השוטפת של האישה, בעוד היא עובדת ומשתכרת, כדי להשיא את רווחיה, ושכרה אינו מהווה פנסיה. זכותה להשיא את רווחיה, אך לא על חשבון הבעל. על מנת לתקן את העיוות יש לקזז את מחצית הפנסיה השוטפת הרעיונית של האישה, מחלקה בפנסיה השוטפת של הבעל, או לקזז את מחצית משכורתה מחלקה בפנסיה השוטפת של הבעל, כשיתוף בנכס מסוג כושר השתכרות או לקבוע כי תתחיל לקבל את חלקה בפנסיית הבעל מהיום בו היא תפרוש לפנסייה.
53. הבעל יבקש את מחצית כושר השתכרותה של האישה אשר נצבר בזמן הנישואין תוך סיועו המלא כמתואר לעיל. האישה ממשיכה לעבוד כמזכירה ומשתכרת 7,500 ₪ גם לאחר גיל פרישה ויכולה לעבוד בכך עוד שנים רבות וממושכות. הבעל לעומתה, פרש בגיל 67 ואינו יכול לעבוד יותר כימאי. הוא מיצה עד תום את נכס הקריירה שלו והאישה נהנתה מנכס זה עד כמעט יום עבודתו האחרון. אשר על כן מבוקש כי האישה תעביר לבעל מידיי חודש את מחצית משכורתה נטו, של האישה עד ליום פרישתה ומיום פרישתה יבקש את מחצית הפנסיה השוטפת שלה. במקביל תקבל האישה את חלקה בפנסיה השוטפת של הבעל.
54. כן יבקש הבעל להורות על רישומו המיידי והישיר כעמית בקרן הפנסיה של האישה ובשאר זכויותיה הסוציאליות.
55. לבעל נודע לאחרונה כי האישה החזיקה בזמן הנישואין חשבונות בנק על שמה וכספת על שמה, אשר הסתירה מפניו שם חסכה כספים משותפים, שמקורם, ממשכורתה, מזכויותיה בעבודה, ממזומנים שהוציאה והבריחה מחשבון הבנק המשותף, מקופות גמל, מחסכונות וקרנות שהיו על שמה, אך נצברו בזמן הנישואין והם משותפים לצדדים. כל אלה פדתה, משכה ורוקנה באופן חד צדדי, לרבות מכספים שלקחה מהכספת המשותפת, מבלי שהבעל ידע (ניתן לראות כי היא זו שירדה לכספת כל העת לבדה והייתה גם תקופה ארוכה שהיא הייתה רשומה לבדה בכספת). מבוקש להביא במסגרת איזון המשאבים, כל חשבון בנק וכל כספת אשר מקורם לפני מועד הקרע הרשום על שם האישה לבדה, אך שייך לשני הצדדים (גם אם נפתחו לאחר מועד הקרע אך יוכח כי הופקדו ו/או מצויים שם זכויות שמקורם טרם הקרע).
56. ראה נספח יד'1 שם ניתן לראות כי האישה נהגה להוציא מזומנים באלפי שקלים בכספומט מידיי חודש, מעבר להוצאותיה בכרטיס האשראי, וזאת ללא שרכשה במזומנים אלו מזון או ביגוד או שילמה את הוצאות הבית. כאמור, הבעל רכש את המזון ושילם את עיקר הוצאות הבית הן בזמן הנישואין והן לאחר הקרע ואף לאחר הקפאת החשבון המשותף.
57. במהלך הדיון לאחר קבלת כל המסמכים מהבנקים, ככל שיוכח כי האישה הבריחה כספים מהבעל, או הוציאה כספים שלא לצרכי המשפחה, גם כאלו שהוברחו טרם הגשתה את התביעה הראשונה בשנת 2009, יבקש הבעל כי מחצית מכספים שהוברחו, בכל עת, תושב לו. כן יבקש שבמידה ויתברר כי הוצאו כספים שלא לצרכי המשפחה, מחשבון הבנק המשותף הנוכחי או החשבון המשותף שהיה טרם הגשת התביעה הראשונה (אשר נסגר ובמקומו נפתח החשבון המשותף הנוכחי), כי תשיב לו מחצית הכספים בתוספת ריבית והצמדה או לחילופין, שהאיזון יהיה לא שוויוני באופן שחלקו ברכוש יהיה גדול יותר, תוך עשיית שימוש בסעיף 8 לחוק יחסי ממון.
58. בין היתר, רכשו בני הזוג את הנכסים ו/או הכספים הבאים, שחלקם רשומים על שם הבעל ו/או על שם האישה, אם כי נכסים אלה שייכים לשניהם בחלקים שווים ו/או בחלקים כפי שיקבע אקטואר:

• א. כספים, חסכונות וזכויות לרבות כספות, בבנק הפועלים-הנהלה ראשית.
• א. כספים, חסכונות וזכויות לרבות כספות, בבנק דיסקונט-הנהלה ראשית.
• ב. כספים, חסכונות וזכויות לרבות כספות, בבנק לאומי-הנהלה ראשית.
• ג. כספים, חסכונות וזכויות לרבות כספות, בבנק הדואר-הנהלה ראשית.
• ד. כספים, חסכונות וזכויות לרבות כספות, בבנק אוצר החייל-הנהלה ראשית.
• ה. כספים, חסכונות וזכויות לרבות כספות, בבנק אוצר יהב-הנהלה ראשית.
• ו. כספים, חסכונות וזכויות, קופות גמל, קרנות השתלמות ופנסיה ע"ש האישה בקופת גדיש.
• ז. כספים, חסכונות וזכויות ע"ש האישה בקופת גמל וקרנות השתלמות של הלמן אלדובי.
• ח. כספים, חסכונות וזכויות, קופות גמל, קרנות השתלמות ופנסיה ע"ש האישה בקופת מינהל השתלמות.
• ט. כספים, חסכונות וזכויות, קופות גמל, קרנות השתלמות ופנסיה ע"ש האישה בקופת חריש יהבית.
• י. כספים, חסכונות וזכויות, קופות גמל, קרנות השתלמות ופנסיה ע"ש האישה מכל מקומות עבודתה, לרבות מענק פרישה, ימי חופשה ומחלה ופיצויי פיטורין.
• יא. כספים, חסכונות וזכויות, קופות גמל, קרנות השתלמות ופנסיה ע"ש האישה בקופת מגדל מקפת החדשה.
• יב. כספים, חסכונות וזכויות, קופות גמל, קרנות השתלמות ופנסיה ע"ש האישה בקופת פסגות גדיש כללי.
• יג. כספים, חסכונות וזכויות, קופות גמל, קרנות השתלמות ופנסיה ע"ש האישה בקופת קה"ש פקידים כללי.
• יד. כספים, חסכונות וזכויות, קופות גמל, קרנות השתלמות ופנסיה ע"ש האישה בקופת מינהל קה"ש.
• טו. כספים, חסכונות וזכויות, קופות גמל, קרנות השתלמות ופנסיה ע"ש האישה בקופת פסגות כנרת-נסגרה על ידה ביום 9/8/09 חודשיים לפני הגשת התביעה הראשונה.
• טז. כספים, חסכונות וזכויות, קופות גמל, ופנסיה ע"ש בן הצדדים — בחברת מנורה מבטחים.
• יז. כספים, חסכונות וזכויות, קופות גמל, קרנות השתלמות ופנסיה ע"ש הבעל בפסגות שנצברו בזמן הנישואין.
• יח. כספים, חסכונות וזכויות, קופות גמל, קרנות השתלמות ופנסיה ע"ש הבעל ממקום עבודתו החל מיום הנישואין ועד ליום 16/3/13.
• יט. נכס קריירה לאישה מסוג כושר השתכרות בסך 7,500 ₪ נטו לחודש.

59. התובע סייע ברכישת הנכסים עצמם, תוך שהוא מפרנס יחד כל השנים ובמקביל מטפל בבית ובילדים באופן מלא מן הבוקר עד הערב במחצית השנה. גם במחצית השניה, הילדים לבדם או עם האישה, הצטרפו אליו למסעות פעמים רבות.
60. היה ברור ומובן מאליו לשני בני הזוג כי הם שותפים שווי זכויות לכל הרכוש שנצבר בזמן הנישואין, לרבות מטלטלין ותכשיטים, למעט תכשיטים שקיבל הבעל מאימו המנוחה, ניצולת השואה השייכים רק לו.
61. התובע יטען כי היא זכאי לכך שיינתנו צווים לשם מניעת עשיית כל דיספוזיציה ברכוש הנ"ל, בלא חשיבות לעובדה שהרכוש רשום על שם האישה בלבד, וזאת כדי לשמור על זכויותיו על פי הדין ברכוש זה.
62. התובע יטען כי את השיתוף בין בני הזוג ניתן גם להסיק ממכלול היחסים ביניהם והמאמץ המשותף לקיום המשפחה.
63. לתובע קמה הזכות על פי הדין לאיזון משאבים על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג 1973 והוא מבקש לאזן משאבי בני הזוג במיידי. התובע זכאי לכך שזכויותיו תישמרנה עד שייערך איזון משאבים כולל בינו לבין האישה.
64. התובע זכאי על פי הדין לסעדים המבוקשים על ידו, ובין היתר לקבלת צווים מבית המשפט לשם שמירה על זכויותיו ברכוש הנ"ל, ובית המשפט מתבקש לנקוט כל הצעדים הדרושים לשם שמירת זכויות התובע כאמור ועל פי סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג.

פירוק השיתוף בבית המגורים

65. הצדדים הינם בעלי זכויות בעלות, בחלקים שווים, בבית הידוע כחלקה _ בגוש _ אשר ברח' _ ב______ (להלן:"הבית").
66. התובע מבקש לממש את זכויותיו בבית, ולפרק את השיתוף בו, כפנוי מכל אדם, באמצעות מכירתו וחלוקת התמורה שתתקבל מהמכירה.
67. הזכויות בבית אינן ניתנות לחלוקה בעין או בדרך אחרת, אלא רק בדרך של מכירה וחלוקת התמורה.
68. בדירה מתגוררים כיום הצדדים בלבד.
69. אשר על כן, מתבקש כבוד בית המשפט להזמין את הנתבעת לדין ולהורות כדלקמן:

• א. לצוות על פירוק השיתוף בזכויות בבית, בדרך של מכירתו כפנוי מכל אדם וחלוקת התמורה שתתקבל מהמכירה – לאחר ניכוי הוצאות המכירה – בין הצדדים בחלקים שווים.
• ב. לתן צו האוסר על הנתבעת לבצע כל דיספוזיסציה בזכויותיה בבית, מאחר והדבר עלול לסכל את ביצוע פירוק השיתוף.
• ג. לתן כל סעד או צו שיידרש בנסיבות העניין ביחס לניהול הבית ו/או השימוש בו/או מכירת הזכויות, כאמור לעיל.
• ד. למנות את ב"כ התובע ככונסת נכסים לשם ביצוע מכירת הזכויות בבית כפנוי וחלוקת התמורה כאמור, אם מינוי שכזה יידרש בנסיבות העניין.

70. לצדדים מיטלטלין –תכולת דירה, מוצרי חשמל תכשיטים ומזכרות- בבית. התובע זכאי למחצית שווי תכולת הבית ו/או מחצית לאחר חלוקה בעין. ראה הערכת תכולת בית מאת חברת הביטוח. כיוצא מן הכלל התכשיטים אשר התקבלו מאם התובע שייכים רק לו. כך גם בהסכם שבין הצדדים שנעשה עם חלוקת תוכן הכספת בבנק.
71. לפי חוק המיטלטלין, תשל"א-1971, ולאור הזכויות הקנייניות ו/או המעיין קנייניות שיש לתובע במיטלטלין ורצונו לפירוק השיתוף, זכאי התובע לצו המורה על פירוק השיתוף במיטלטלין.
72. לבית משפט נכבד זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעת התובע, לאור הקירבה בין הצדדים ולאור מקום מגוריהם המשותף.
73. אשר על כן, מתבקש כבוד בית המשפט להזמין את הנתבעת לדין ולהורות כדלקמן:

• א. להורות על פירוק השיתוף בבית המגורים. מבוקש כי טרם ביצוע איזון המשאבים ינתן צו פירוק שיתוף בבית.
• ב. לפסוק ולהצהיר כי על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, זכאי התובע למחצית זכויותיה של הנתבעת בנכסים המפורטים לעיל להלן ו/או למחצית שוויים.
• ג. לפסוק לבעל את מחצית כושר השתכרותה של האישה אשר נצבר בזמן הנישואין. לפסוק כי לבעל אין נכס קריירה מסוג כושר השתכרות החל מיום פרישתו. להורות לאישה להעביר לבעל מידיי חודש את מחצית משכורתה נטו, עד ליום פרישתה ומיום פרישתה יקבל הבעל את מחצית הפנסיה השוטפת שלה (כשבכל אותה תקופה זכאית האישה לחלקה בפנסיה השוטפת של הבעל). לחילופין להשתמש בסעיף 8 על מנת לדחות את חלוקת הפנסיה של הבעל עד לפרישת האישה לפנסיה.
• ד. לאחר מתן צו פירוק שיתוף בבית, למנות אקטואר אשר יעריך את שווי הזכויות הסוציאליות של הצדדים, מכל מין וסוג, לרבות פנסיה, ימי מחלה, פיצויים, מענק פרישה, ימי חופשה, נכס קריירה כושר השתכרות (להלן:הזכויות"), הכל בתקופת הצבירה המשותפת, מיום הנישואין ועד יום הקרע. כן להורות לו לקזז כבר עתה, טרם יציאת האישה לפנסיה, והחל מיום הגשת תביעת האישה, את חלקו של הבעל בזכויות האישה לרבות חלקו בכושר השתכרותה או חלקו בפנסיה הרעיונית השוטפת של האישה, מחלקה של האישה בפנסיה השוטפת של הבעל ובזכויותיו כאמור.
• ה. לפסוק בהתאם לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד-2014 כי האיש זכאי שזכויותיו בפנסיית האישה ובכל זכויותיה הסוציאליות מכל מין וסוג, תירשמנה בגופים המנהלים באופן עצמאי.
• ו. להורות לאקטואר להביא בחשבון במסגרת חוות דעתו, זכויות מכל מן וסוג ונכסים סוציאליים, לרבות קופות גמל, קרנות, פיצויים, ימי מחלה וחופשה עתידיים וכאלה אשר נפדו טרם מועד הקרע או אחריו, והועלמו ו/או אשר לא הועברו לחשבון משותף, לרבות פסגות כנרת, גדיש וכן לבדוק במסגרת חוות דעתו,  את כל הקופות שהיו על שם האישה אותם הבריחה והעלימה במהלך הנישואין, טרם ועד מועד הקרע וכן להעריך את נכס הקריירה של האישה.
• ז. מבוקש לחלק את החובות והזכויות של בני הזוג, בן השאר גם כספים שהוציאה האישה במזומן והעלמתם, מחשבון הבנק המשותף ו/או מחשבונות בנק וכספות הרשומות על שמה בלבד. כן להביא בחשבון את זכויות הצדדים בכל חשבונות הבנק שהיו להם בזמן הנישואין ללא קשר אם רשומים הם על שם מי מהם לבד, נכון למועד הקרע, לרבות כספים שהוברחו משם. לרבות כספים שהעלימה במשך שנות הנישואין ועוד לפני הגשת התביעה בשנת 2009. כן להורות לאישה למסור כל מסמך לעיון הבעל לשם השקיפות והאמינות וליתן צו ויתור סודיות כלכלי.
• ח. כן מבוקש כי האישה תשיב לבעל את מחצית כל הכספים שהפקיד באופן חד צדדי, לחשבון המשותף המוקפא, החל מיום 1/7/14 ועד ליום פסק הדין, על מנת שלא יהיו יתרות שליליות, הכל בתוספת הצמדה וריבית.
• ט. בנוסף מבוקש להורות לאישה לשלם לבעל מחצית מכל הוצאות הבית כמפורט בתביעה החל מיום 1/7/14 ועד ליום מכירת הבית ופינויו, בתוספת הצמדה וריבית.
• י. מבוקש כי תשיב לבעל מחצית מסך 3,800 דולר שקיבלה ביתר מכספי הכספת בשל מניפולציה שהפעילה על הבעל.
• יא. להורות לאישה להשיב לבעל מחצית כל הכספים שהוברחו על ידה עוד טרם הגשתה את התביעה הראשונה בשנת 2009. במידה ויתברר כי הוצאו כספים שלא לצרכי המשפחה, מחשבון הבנק המשותף הנוכחי או החשבון המשותף שהיה טרם הגשת התביעה הראשונה (אשר נסגר ובמקומו נפתח החשבון המשותף הנוכחי), כי תשיב לבעל מחצית הכספים בתוספת הצמדה וריבית ולחילופין כי האיזון יהיה לא שוויוני באופן שחלקו ברכוש יהיה גדול יותר, תוך עשיית שימוש בסעיף 8 לחוק יחסי ממון.
• יב. מבוקש להביא במסגרת איזון המשאבים, כל חשבון בנק וכל כספת אשר מקורם לפני מועד הקרע הרשום על שם האישה לבדה, אך שייך לשני הצדדים (גם אם נפתחו לאחר מועד הקרע אך יוכח כי הופקדו ו/או מצויים שם זכויות שמקורם טרם הקרע).
• יג. להורות במסגרת האיזון על חלוקת החיסכון בקופת גמל נוספת הרשומה על שם הבן –, אך שייכת לשניהם נכון למועד החלוקה, במידה ולא נעשתה פעולה חד צדדית על ידי האישה לאחר מועד הקרע. מדובר בקופת יתר ג' ויתר ד' במנורה מבטחים, על סך של כ- 93,000 ₪.
• יד. להורות לאישה לשלם לבעל מחצית קופת פסגות כנרת שהבריחה בשנת 2009, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הפידיון עד יום התשלום בפועל.
• טו. להורות לאישה לשלם לבעל מחצית כל הכספים שהיו בקופת גדיש, אותם העלימה, בתוספת ריבית והצמדה מיום הפידיון עד יום התשלום בפועל.
• טז. לנקוט באמצעים לשמירת זכויות התובע בכלל הרכוש והנכסים כפי המפורט ולבצע את איזון המשאבים במיידי.
• יז. להורות לנתבעת למסור דו"ח מלא ומפורט, המאומת בתצהיר והמלווה באישורים שוטפים מוסמכים מתאימים, על כל הנכסים והזכויות שנרכשו על ידה/או שנרשמו על שמה ו/או ע"ש אחרים מטעמה, על מועד רכישתם, אופן רישומם והצטברותם ומצבם וערכם הנוכחי. וכן לצוות על הנתבעת להמציא ערובות מתאימות להבטחת הזכויות הללו, ככל שתידרש בנסיבות העניין.
• יח. לקבוע שכל פעולה בנכסים ובזכויות כאמור לעיל טעונה הסכמת הצדדים לתביעה זו.
• יט. ליתן את כל הסעדים והצווים הזמניים שיידרשו לשם הבטחת ושמירת זכויות התובע על מנת להסיר חשש להברחת נכסים והזכויות (לרבות ההכנסות והרווחים המופקים מהם) ו/או העלמתם ו/או שיעבודם ו/או העברתם לידי צד ג' ללא ידיעתו וללא הסכמתו של התובע.
• כ. להורות על השבת הכספים והנכסים או שוויים, שהוברחו כבר, בכל עת, אם יוכח שהנתבעת הבריחה כספים, בתוספת הצמדה וריבית.
• כא. התובע שומר לעצמו את הזכות לבקש את כל הסעדים שביקש בתביעה זו, גם לגבי נכסים נוספים וכספים נוספים, אשר יתגלו עקב תביעה זו. כן שומר על זכותו לצרף מסמכים נוספים אשר טרם הספיק לאסוף ולהנפיק.
• כב. להורות על חלוקה לא שוויונית תוך שימוש בסעיף 8 לחוק יחסי ממון, אם יסתבר כי האישה הוציאה כספים במהלך הנישואין, שלא לצרכי המשפחה או העלימה כספים מהתובע.
• כג. להורות על פירוק השיתוף בבית ובמטלטלין שבו, לרבות התכשיטים המשותפים. כן להורות כי רכב היונדאי אשר על שם הבעל שייך לבעל בלבד ואילו רכב על שם האישה, שייך לאישה.
• כד. לאשר את הצווים הזמניים אשר יינתנו במסגרת תביעה זו.
• כה. ליתן לתובע רשות לפצל סעדיו בגין כל סעד ו/או עילה.

לאור האמור לעיל מתבקש כב' בית המשפט:

• א. להזמין את הנתבעת לדין.
• ב. ליתן את כל הסעדים המגיעים לתובע מכוח נישואיו לנתבעת ומכוח זכאותו לשמירת זכויות ולאיזון משאבים, כמבוקש על ידו לעיל.
• ג. לפרק את השיתוף בבית ובמטלטלין.
• ד. לחייב את הנתבעת בהוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

ב"כ התובע