מאת: עו”ד טלי אויזרוביץ

לצורך חוק הירושה, גבר ואשה נחשבים “ידועים בציבור” כאשר מתקיימים התנאים הבאים: חיי משפחה, משק בית משותף ובזמן מות אחד מהם בן הזוג השני לא היה נשוי.

אורך התקופה בה צריכים להתקיים חיי משפחה ומשק בית משותף משתנה ממקרה למקרה אך לרוב בית המשפט מכיר בתקופות שמעל לשלוש-ארבע שנים כתקופה מספקת.

בנוגע למבחן חיי משפחה הכוונה ליחסים כמו בין בעל לאשה בהיבט המסירות, אהבה, נאמנות. הכוונה במבחן משק בית משותף הוא כי החיים המשותפים לא נובעים מנוחות כלכלית או אישית אלא כתוצאה טבעית של חיי המשפחה.

הדרישה לחיי משפחה ומשק בית משותף נדרשת לכל אורך הזמן המשותף שלהם ביחד. באם מספר שבועות לפני מות אחד מבני הזוג הקשר בהם התערער אזי חוק הירושה אינו חל.

בית המשפט נדרש להחליט באם המנוח היה כותב צוואה אזי הוא היה מוריש את נכסיו לבן זוגו.

באם כל אחד מבני הזוג מחזיק בדירה משלו והם מתגוררים לסירוגין בשתי הדירות, עובדה זו אינה מעידה שהם אינם מקיימים את התנאים של “ידועים בציבור”. המבחן הוא היחסים בין בני הזוג ובאם המגורים בשתי דירות נפרדות נובע מסיבה הגיונית.

משק בית משותף אינו מגדיר גם צורך בשיתוף נכסים בין בני הזוג אלא רק בנוגע לשיתוף כלכלי בכל הנדרש לחיי המשפחה – לינה, אוכל, ביגוד ועוד.

קביעת בית הדין הרבני כי ידוע בציבור לא זכאי לירושה לפי דין תורה אינה מונעת ממנו להגיש תביעה בבית המשפט המחוזי על פי חוק הירושה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

השב תגובה