03-5751257

מתעניינים בייעוץ לגבי משמורת משותפת, מזונות, חלוקת הרכוש, הסכמי ממון או ירושה?

השאירו את הפרטים הבאים וניצור אתכם קשר בהקדם

כתב הגנה לחלוקת רכוש בין בני זוג

תביעה לחלוקת רכוש (איזון משאבים ולסעדים נלווים) בתיק גירושין מאת עורכת דין לענייני משפחה טלי אויזרוביץ.

הקדמה

  1. הצדדים נישאו זה לזה בשנת 2012 ומנישואיהם נולדו שני ילדים. לאב בן מנישואיו הראשונים.
  2. יחסי הצדדים עלו על שרטון ומזה כחודשיים כשהאם לחצה על האב לצאת מדירת המגורים בדרכים אלימות, איומים, הבאת אחיה וגיסיה בלילה לדירה ועוד. לבסוף יצא האב מהדירה. תביעה זו דנה בחלוקת הרכוש בין הצדדים.
  3. טרם הפירוד הצדדים גרו יחד בדירה בת 4 חדרים בדמי שכירות בסך 4,400 ₪ לחודש. האב עבר להתגורר באותו איזור, בדירת 4 חדרים, בדמי שכירות של 2,000 ₪ לחודש בשנה הקרובה וזאת עקב שיפוץ תמ"א לבניין ולאחר כשנה יעלה השכר ל 4,600 ₪. האב זקוק לארבעה חדרים שכן הוא מלין אצלו 3 ילדים ואילו האם זקוקה לשלושה חדרים מאחר וכעת מדובר רק בשני ילדים ולא שלושה כמו קודם.  
  4. הטיפול בילדים בזמן הנישואין, היה טיפול משותף, כאשר האב הוא זה שנשא בעיקר האחריות לטיפול בילדים ולחינוכם. בחצי השנה האחרונה האם נעדרה מהבית שני ערבים בשבוע וחזרה רק לאחר שהילדים נרדמו. האב דאג בדרך כלל לארוחות הערב והכין את הילדים בבוקר לגן וכול יום שישי היה מטפל בהם לאחר הגן בעת שהאם היתה בקורסים מקצועיים.
  5. כול עניין וטיפול גדול או קטן האב שם. כשהילדים חולים, האב לקח חופש להיות איתם, בפעמיים שאושפזה האב והאם נכחו לידה בלילה בבית החולים, כשצריך נסיעה למיון האב הוא זה שלקח את הילדה עם האם. האם היא זו שמגלה חוסר אחריות.
  6. האם חסרת אחריות ומרוכזת בעצמה ולא בטובת הילדים. למשל התקבלו דרישות מהרופאים בעת אבחון מצבה של הילדה והטיפול שצריך לתת לה לביצוע מספר בדיקות אך היא עד היום לא עשתה אף אחת מהבדיקות.
  7. האם הינה אשת קריירה ויש לה עסק עצמאי. האב עובד כשכיר בחברה. זהו נתון משמעותי כשבית המשפט ניגש לחלוקת הרכוש בין בני הזוג.
  8. האם משתמשת בשפה אלימה ובוטה כלפיי האב, ואיומים והוצאת דיבה, היא מאיימת תוך שימוש בילדים ותביעותיה מלאות שקרים שאין להם קשר למציאות, או שמדובר בעיוות של המציאות ופרשנות קשה כנגד האב, דבר המעורר חשד לגביי מצבה הנפשי.
  9. האם סובלת מהתפרצויות זעם ולאורך הנישואין היו לה התנהגויות אלימות כלפיי האב, גידופים וצעקות לצד אלימות פסיבית שהתבטאה בשתיקות של חודשים. היא נוטלת כדורי הרגעה וסבורה כי בעייתה היא הפרעת אכילה ואינה מקבלת טיפול פסיכולוגי פרטני על כן.

השתכרות האם וחסכונותיה הכספיים

  1. השתכרות האישה מכול מקורותיה היא 12,000 ש"ח נטו בממוצע לחודש.
  2. הבעל שילם סך של 14,000 ₪ בגין לימודי האישה ומבקש לקבל חזרה מחצית הסכום במידה ולא יקבל מחצית שווי המוניטין של האישה בחלוקת הרכוש בין בני הזוג.
  3. לתובעת הכנסה ומוניטין מעסק ויש לה הכנסות נוספות. את ההוצאות הוציאה מהחשבון המשותף ורכשה בכרטיס אשראי אך את ההכנסות שמרה לעצמה. מדובר בהכנסות לא מדווחות. המשיב מעריך את הכנסותיה בסך 2,000 ₪ נטו לחודש בממוצע.
  4. בנוסף, יש לה כספי ירושה מאביה ז"ל והנתבע לא יודע כעת כמה הם.
  5. האם רוקנה את חשבון הבנק המשותף במשיכות כספומט

השתכרות הבעל

  1. הבעל עובד כשכיר בחברה משתכר כ- 10,000 ₪ נטו בממוצע לחודש בהתאם לתלושי שכרו.
  2. משכרו זה הוא משלם סך של 2,100 ₪ למזונות בנו מנישואיו הראשונים ועוד 340 ₪ צהרון עבורו וזאת משנת 2008.

חובות הבעל והאישה ורמת החיים

  1. הצדדים גרו בדירה שכורה בתשלום של 4,400 ₪ לחודש, דירת 4 חדרים, אליה הגיע בנו הקטין של המשיב פעמיים בשבוע. כלומר הדירה שימשה 3 ילדים. האם יכולה כעת לעבור עם שני קטינים בני 2 ו-4 לדירת שלושה חדרים או שלושה וחצי על מנת לצמצם בהוצאות ולשכור דירה בסך 3,200 ₪ באיזור. 
  2. האישה ביקשה להישאר בדירה וכי הבעל יצא מן הבית והוא אכן יצא בשנת 2017.
  3. המבקשת עשתה הכול על מנת שהבעל יצא מן הבית. היא התעמרה בבנו מנישואיו הראשונים, בכוונה לא הכינה לו לאכול, ולילדיה כן, צועקת עליו, מעלימה לו מסמכים, זורקת זבל על המיטה, איימה כי תברח עם הילדים אם לא יצא מהבית ושתחמיר את התנהגותה ועוד.
  4. הצדדים חיו ברמת חיים נמוכה. יש להם הלוואה על הרכב בסך 20,000 ₪ (הרכב שווה 40,000 ₪), בהחזר חודשי של 680 ₪, מינוס וחיובי אשראי של 16,000 ₪ בבנק. אין להם כול רכוש משותף וההוצאה החודשית באשראי הייתה נמוכה. הבנק מיוזמתו סגר את כרטיסי האשראי של הצדדים לאור המינוס והחיובים ולא הבעל סגר את החשבון.
  5. האב הוא אב מסור אשר מטפל בקטינים מיום היוולדם. הוא לוקח חופשות מחלה בעת שהקטינים חולים, לוקח לרופאים, והוא מבקש משמורת משותפת וזמני שהות שווים, מייד כשיצא מן הבית. הוא מכין דירה שכורה זולה יותר עם מקום מיוחד לקטינים.
  6. האב הוא זה אשר בימי שישי מטפל בקטינים. הוא זה שמטפל בקטינים בימי שני וחמישי כאשר האם בוחרת להגיע הביתה בשעות המאוחרות לאחר שהילדים נרדמים.
  7. לבת אין צרכים מיוחדים וזאת לאחר בדיקת עו"ס, ביטוח לאומי וגורמים רפואיים. היא מתנהלת כילדה רגילה ונורמלית לכול דבר.
  8. בין היתר, רכשו בני הזוג את הנכסים ו/או הכספים הבאים, שחלקם רשומים על שם הבעל ו/או על שם האישה, אם כי נכסים אלה שייכים לשניהם בחלקים שווים ו/או בחלקים כפי שיקבע אקטואר:
  • א. כספים, חסכונות וזכויות לרבות כספות, בכול חשבון בנק אשר יתגלה הרשום על שם האישה אך הכספים שבו נצברו בזמן הנישואין.
  • ב. כספים, חסכונות וזכויות, קופות גמל, קרנות השתלמות ופנסיה ע"ש האישה.
  • ג. כספים, חסכונות וזכויות, קופות גמל, קרנות השתלמות ופנסיה ע"ש הבעל.
  • ד. עסק לרבות מוניטין עסק ו/או מוניטין אישי.
  • ה. רכב הרשום על שם הבעל עם הלוואה הרשומה על שמו בסך 20,000 ש"ח.
  • ו. מטלטלין בבית.
  1. הנתבע סייע ברכישת הנכסים עצמם, תוך שהוא מפרנס יחד כל השנים ובמקביל מטפל בבית ובילדים. הוא מימן את קורס של האם וטיפל בילדים כשהאם נעדרה ואף עזר לאישה בעסק ועוד.
  2. היה ברור ומובן מאליו לשני בני הזוג כי הם שותפים שווי זכויות לכל הרכוש שנצבר בזמן הנישואין, לרבות מטלטלין.
  3. הנתבע יטען כי היא זכאי לכך שיינתנו צווים לשם מניעת עשיית כל דיספוזיציה ברכוש הנ"ל, בלא חשיבות לעובדה שהרכוש רשום על שם האישה בלבד, וזאת כדי לשמור על זכויותיו על פי הדין ברכוש זה.
  4. הנתבע יטען כי את השיתוף בין בני הזוג ניתן גם להסיק ממכלול היחסים ביניהם והמאמץ המשותף לקיום המשפחה.
  5. לנתבע קמה הזכות על פי הדין לאיזון משאבים על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג 1973 והוא מבקש לאזן משאבי בני הזוג במיידי. הנתבע זכאי לכך שזכויותיו תישמרנה עד שייערך איזון משאבים כולל בינו לבין האישה. 

לגופה של הגנה בתיק חלוקת הרכוש

  1. מוכחש האמור בסעיף 1 האישה נשארה בבית ולקחה לעצמה את כול המטלטלין. מוכחש חלקית האמור בסעיף 2-איזון משאבים שאינו כפוף לתביעת האישה. מסכים הנתבע להקדמת איזון משאבים.
  2. מוכחש האמור בסעיף 5 לכתב התביעה. השתכרותה גבוהה משל האב ועומדת על 12,000 ש"ח וימי המחלה שלקחה הם ימי חופש שלקחה לעצמה ולא לטיפול בילדה. הילדה אינה צריכה טיפול מיוחד. מדובר בילדה רגילה שנמצאת בגן רגיל.
  3. כן היא מסתירה את כספי הירושה שלה ואת הכנסותיה הנוספות.
  4. הנתבע לא עזב אלא גורש מהדירה.
  5. התובע מעולם לא הורה על ביטול השיקים לשכירות אלא באחריות רבה הודיע לבעל הדירה כי הוא יוצא.
  6. בנוגע לחשבון הבנק המשותף, התובעת "שוכחת" לציין פרט חשוב והוא כי היא משכה 5,000 ש"ח מזומן מהחשבון בימים בודדים! (מתוכם 3,000 ש"ח ביום בו הודיע הבנק כי הוא מקפיא את החשבון). אחר כך היא בוכה כקוזאק הנגזל שחשבון הבנק הוקפא ביוזמת הבנק ונדרשת כעת דרישת שתי חתימות. את המשיכות רואים בדפי החשבון שהיא עצמה צירפה.
  7. מה גם שהנתבע לא ביקש מהבנק לשנות את הרכב החתימות בחשבון, אלא לאור משיכותיה החריגות של האם הבנק ביוזמתו ראה לנכון לקחת אחריות ולמנוע מצב של חובות מיותרים, לאור המינוס בו החשבון כבר היה. הנתבע עצמו נפגע מכך שכן נותר חסר כל אמצעי תשלום בעוד התובעת בחוסר תום לב הסתירה כי משכה באותו היום מיד לאחר הודעת הבנק 3000 ש"ח מזומן ואז בוטלו כל הכרטיסים כך שהנתבע נשאר ללא כלום בכלל ואילו התובעת נשארה עם מזומן שהוציאה וכן מזומן בגין מכירת עוגות ללקוחות שונים. האב אף ניסה להגיע להסכמות ולסגור המינוס והחשבון בחלקים שווים אך האם סירבה.
  8. בשל חסימת החשבון הנתבע נאלץ להעביר לחשבונו החדש מרבית מהחיובים המשותפים כגון- גן לילדה בעלות 2190 ש"ח לחודש, תשלומים עבור רכישת טלוויזיה- 250 לחודש, ביטוחי הרכב בעלות כוללת של כ-500 ש"ח לחודש, ביטוחים רפואיים של הילדים בעלות 250 ש"ח לחודש, תשלום עבור שימוש בגז כ- 100 ש"ח, תשלומים עבור קניות מזון ועוד, כאשר התובעת בחרה רק לבקש החזר ממכבי עבור יעוץ פרטי אך את כל שאר החיובים בכרטיס האשראי שלה הקשורים לילדים השאירה בחשבון בידיעה שלא יכובדו (תשלום עבור צהרון של אורי 950 ש"ח).
  9. התובעת רוצה להגיע לתביעות בלבד בעוד הנתבע שוחח איתה מספר פעמים בכדי להגיע להבנות זמניות ואף הציעה כי עד שיגיעו להסכם סופי באשר למזונות ישלם את כל הגן של הילדה, מעבר לכך ציין הנתבע בפני התובעת מספר פעמים כיוון שנושא המזונות רגיש כי הוא מעוניין בגישור מיידי בכדי לפתור את הסוגיה אך לכל הצעה שהנתבע נתן התובעת השיבה בשלילה מוחלטת- חשוב להדגיש כי פנתה התובעת לנתבע ואמרה כי הגיעה להחלטה סופית כי ברצונה להתגרש ואף הדגישה כי ברצונה לעשות זאת בתהליך של גישור וללא תביעות שכן בסה"כ אין ברשותם יותר מדי, הנתבע הסכים ולאורך כל הדרך עד הגשת התביעות פעל לטובת קידום הסכם אך התובעת לא הייתה מוכנה להתפשר על כלום.
  10. מצבה הבריאותי המתואר של הבת אינו נכון והוא על דרך ההגזמה.
  11. חשוב לציין כי משפחתה של הנתבעת אמידה מאד, שתי אחיותיה ואחיה בעלי ממון רב ותמכו בה כלכלית לאורך השנים בכל דבר ואילו לאחר החתונה בחרו לא לעזור לה והצדדים כלכלו את עצמם לבד כפי שצריך להיות.
  12. מבוקש לאזן שווי המטלטלין ולקזז מחציתו מכול סכום המגיע לאישה או אם לא יהיה סכום כזה להעברה, על האישה להעביר לבעל מחצית שווי המטלטלין.
  13. מבוקש למנות אקטואר אך ורק לשומת הנכסים הפנסיוניים.
  14. מבוקש למנות רו"ח לשומת העסק והמוניטין ומחצית השווי על האישה להעביר לבעל.
  15. מבוקש למכור את הרכב לסגור את החוב בגינו בסך 20,000 ש"ח ואת היתרה לחלק בן הצדדים כאשר יקוזז מהסכום של האישה סך של 1,500 ש"ח בגין הכספים המזומנים שהוציאה מהחשבון המשותף ללא רשות, לאחר הפירוד וכן מחצית שווי המטלטלין. כול יתרה משווי המטלטלין שתיוותר תשלם האישה לבעל או באם יהיה סכום להעברה לאישה מהזכויות הסוציאליות, יקוזז מחלקה.
  16. מבוקש להורות כי הבעל יירשם ישירות בזכויות הסוציאליות של האישה בהתאם לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני.
  17. מבוקש לאזן כול רכוש ו/או נכס ו/או זכות מכול מין וסוג אשר יתגלו במהלך ההליך המשפטי.
  18. אשר על כן מתבקש כבוד בית המשפט לחייב את התובעת בתשלום הוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ כדין.

         טלי אויזרוביץ, עו"ד

 

מתעניינים בייעוץ לגבי משמורת משותפת, מזונות, חלוקת הרכוש, הסכמי ממון או ירושה?

השאירו את הפרטים הבאים וניצור אתכם קשר בהקדם

מאמרים נוספים בנושא

קידום אתרים לאוס קידום אתרים
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support