מאת: עו”ד טלי אויזרוביץ

צוואה היא הבעת רצון, משאלה של אדם על מה יעשה בענייניו לאחר מותו. הצוואה אינה חייבת לכלול תוקף משפטי אלא יכולה להביע גם אימרות פוליטיות, חברתיות וכו’. העולם המשפטי מעוניין בצוואה שניתן לכפות על ביצועה.

בחוק הירושה נאמר כי במות אדם עובר עזבונו ליורשיו שהם יורשים על פי דין או במידה וקיימת צוואה היורשים הם על פי הכתוב בצוואה.

כלומר אדם שיש לו ילדים ורוצה לחלק את עזבונו באופן שווה ביניהם, אינו מחוייב לערוך צוואה. אם השאיר צוואה, העזבון יחולק בין הנהנים על פי הצוואה ובהתאם להוראותיה.

אם הצוואה מכילה רק חלק מעיזבונו של אדם הרי שיתרת העזבון מחולקת בין היורשים על פי דין.

אם כך, צוואה על פי טבעה מהווה חריג לכלל הבסיסי בדבר חלוקת עזבונו של מי שהלך לעולמו על פי הדין, כל מהות קיומה של צוואה הינה להתיר לאדם לצוות את רכושו באופן שנראה לו ולסטות מהדרך המקובלת בחברה.

צוואה משותפת

צוואה משותפת היא צוואה של שניים (או יותר) משתתפים.

כאשר ההסדרים של האחד תלויים בהסדרים של השני הצוואה המשותפת היא הדדית. דוגמא נפוצה לצוואה משותפת היא של בני זוג.

כאשר בני הזוג קובעים כי באם מת אחד מהם הרכוש עובר לשני ובאם מת השני הרכוש עובר לילדים הופכת הצוואה המשותפת להיות הדדית.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

השב תגובה