ירושות וצוואות – פסילת צוואה
מאת:

ירושה על פי דין

סעיף 35 לחוק ירושה קובע בטלותה של הוראת צוואה, לטובת היורש, שהיה מעורב בעשייתה ו/ או את בן זוגו.

לעשייתה, או שלקח המעורב בעריכת צוואה על פי הסעיף הוא : מי שערך אותה, או מי שהיה עד באופן אחר חלק בעריכתה.

משמעות ההוראה היא כי אם מוכח לבית המשפט כי מי שהיתה לו מעורבות ביצירת הצוואה כאמור בסעיף 35 הוא גם בין הנהנים על פיה (או שבן זוגו נהנה), בטלה ההוראה המזכה מכוח החוק בלא שיש צורך להוכיח כי הופעלה השפעה פסולה, בלתי הוגנת, בפועל, ויותר מכך, מבלי שתינתן האפשרות לנהנה לשכנע את בית המשפט כי לא היתה השפעה כזו.

אין הסעיף דורש הוכחה של ההשפעה הפסולה אלא מגולם בו הרעיון כי כל יוזמה של מי שנהנה מהצוואה והיה מעורב בה מעלה את החשד של גניבת דעתו של המצווה ולכן אף אם יוכיח הנהנה כי לא השפיע באופן פסול על המצווה לא יהא בכך כדי להועיל לו.

חוק ירושה בישראל

הפסילה היא מחמת חשש שמא האנשים האלה השפיעו על המצווה בדרך בלתי הוגנת או רימוהו.

חוק ירושה אינו נותן לאנשים אלו אפשרות לנקות עצמם מחשד או חשש זה, ושום עדות, אף המהימנה ביותר על בית המשפט המוכיחה שההוראה היתה מיוזמתו של המצווה ומרצונו החופשי, אין בכוחה להכשיר את ההוראה.

לכאורה מטרת הסעיף, להבטיח ולהגן על רצונו החופשי של המצווה, ללא לחץ או השפעה הנתפסים כבלתי ראויים ובלתי הוגנים, הינה מטרה נעלה ומועילה, אלא שדרכי החיים מביאות לא אחת למצב בו הפעלת ההוראה הנוקשה, גורמת עוול ואי צדק למצווה ולנהנה כאחד, שכן, אך טבעי הוא כי אדם ירצה להישען ולהיוועץ במי שדעתם חשובה בעיניו, כגון בני משפחתו הקרובים, ילדיו ונכדיו, ובמיוחד אם הינו מבוגר או חולה וחלש ונזקק לסיוע בני משפחתו באיתור עורך הדין והסעתו אליו.

זו הוראה קשה שכן מורה היא על בטלות הצוואה או חלקה גם אם אותה מעורבות לא השפיעה כהוא זה על המצווה, וגם אם חרף המעורבות הצוואה עדיין משקפת נאמנה את רצון המצווה.

משום חומרתה זכתה ההוראה לפרשנות מצמצמת בפסיקה ובית המשפט בודק בכל מקרה ומקרה בתיק ירושה את טיב המעורבות ביחס לדרך העריכה של הצוואה.

נבחנת מערכת הנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה, והרצון הוא למנוע ככל האפשר לכידת תמי לב ברשתה של הוראת הסעיף.

בנוסף, לצד הוראה זו עומדת הוראת סעיף 30 (א) לחוק הירושה שעניינה השפעה בלתי הוגנת וכך תמיד יהיה בידי בית המשפט הכוח לפסול צוואה, שנעשתה תחת השפעה ולחץ.

מהי אותה מעורבות, שבשלה תתבטל הצוואה? כדי שצוואה תתבטל צריך שהמעורבות של הזוכה תהיה באחת משלוש:

  • הזוכה ערך את הצוואה,
  • הזוכה היה עד לעשייתה,
  • הזוכה לקח באופן אחר חלק בעריכתה.

מי שערך את הצוואה

הפסיקה קבעה כי עורך הצוואה הוא מי שעסק בניסוחו או בכתיבתו של המסמך. הפעולה הטכנית של הכנת הצוואה, יצירתה מבחינת תוכן, צורה, ניסוח מילולי ולשונה. פעולת העריכה מתחילה עם היכנסות עורך דין ו/או האדם שמנסח אותה לפעולה.

בע”א 196/85 רוזנפלד נ. סלנט הדפיסה אחת הנהנות את טיוטת המבוא לצוואה על מנת זו תימסר לעורך הדין ותשמש חלק מהצוואה שהוא עתיד לערוך.

בית המשפט קבע כי ההקדמה שהודפסה על ידי הנהנית הינה פעולה שולית ובלתי נחשבת ודחה את הטענה בדבר מעורבות, תוך בחינת נסיבות המקרה, שעובדותיו היו קיומן של מספר פגישות בין עורך הדין למנוחה בהן אמרה לו המנוחה מיד שיש לה מילות פתיחה שרוצה היא כי יכניס לצוואה, פגישות שנערכו ביחידות.

בפסק דין אחר נקבע כי שיחות מקדימות וביצוע שליחות מטעם המצווה אשר ביקש כי עורך דין יסור אליו לשם עשיית הצוואה אינה עריכת צוואה וכי מעורבותו של נהנה בכל מה שקדם להליך ההכנה הטכנית של הצוואה וניסוחה המילולי אינו בגדר עריכת צוואה. אך פעילות זו שקדמה לעריכת הצוואה או שנעשתה לאחר תום עריכת הצוואה עשויה להצביע על נטילת חלק “באופן אחר” בעריכת צוואה.

בכך נמתחת פעולת העריכה לשלב המקדים לעריכת הצוואה ועד לאחר סיומה, כולל שלב העריכה עצמה.

עד לעשייתה

הביטוי עד פורש על ידי בית המשפט כמי שהיה מבחינה רשמית עד לצוואה, החותם כעד, להבדיל ממי שנוכח בעת עשיית הצוואה.

כאן ניכרת מגמת בית המשפט לצמצם את תחולת סעיף 35. הנהנה אשר יכול להיות נוכח בעת עשיית הצוואה הינו עד לעשייתה, לאותו שלב סופי ואחרון בו חותם המצווה על הצוואה.

הוראת סעיף 35 דנה בעדים שאישרו בחתימתם על פני הצוואה, כי המצווה הצהיר בפניהם שזו צוואתו וחתם עליה, ולא עד שנוכח במקום עשיית הצוואה והחתימה עליה, אך לא חתם בעצמו על הצוואה.

אולם, נוכחות כזו יכול ותיכנס לגדר הסעיף כמעורבות על ידי “נטילת חלק באופן אחר בעריכתה”.

מנגד, מלומדים אחרים סבורים כי יש לכלול נוכחות בעת עשיית הצוואה בגדר הפסול שבסעיף, אך לאור תוצאותיו הקשות של הסעיף עדיין ניכרת בפסיקה מגמת הקלה בפרשנות הסעיף, והגישה הרווחת היא כי יש לראות את הנוכחות כחלק מעובדות ונסיבות רלוונטיות נוספות שאפפו את עשיית הצוואה ואין לתלות בה בלבד את הפסלות.

לקח באופן אחר חלק בעריכתה

עילה זו היא עילה שיורית ומכוונת לכל מי שנטל חלק בעריכה שלא באופן המתואר בשתי העילות הראשונות. עילה זו מותירה כר נרחב לפרשנות ובחינת הנסיבות הכוללות תוך בחינת מידת המעורבות.

למשל, מי שאינו נחשב עד לעשייתה של הצוואה משום שלא חתם עליה כעד, או מי שלא ניסח או כתב את הצוואה, עשוי להיחשב כמי שנטל חלק באופן אחר בעריכה.

למרות המגמה הכללית לנקוט פרשנות מצמצמת מסתמנות בפסיקת בית המשפט שתי מגמות. מגמה מצמצמת ומגמה מרחיבה.

לפי המגמה המרחיבה, מדובר בביטוי גמיש המתמלא תוכן לפי הנסיבות המיוחדות של כל מקרה כשהמבחן הוא מבחן ההיגיון והשכל הישר. המונח “עריכה” פורש כמתחיל עם התגבשות הרעיון במוחו של המצווה ומסתיימת בשלב של ניסוח סופי, וכוללת הכנה ותכנון הצוואה.

ירושה בצוואה – פרשנות

על פי הפרשנות המסורתית, המצמצמת, העריכה הינה הכנתו הטכנית של המסמך. ביחס לשלב בו מתחילה פעולת העריכה, נקבע בפסיקה כי פעולת העריכה אינה מתחילה לפני שעורך הדין או אדם אחר המנסח אותה נכנס לפעולה. המסקנה, שכל פעולה קודמת לכך לא תיחשב כאסורה.

הנהנה יכול למשל, לשוחח עם המצווה על הצוואה, אך ברגע שמתחיל שלב הניסוח ראוי לו לנהנה להדיר מעורבותו ממנה. כך למשל קבע בית המשפט כי אין לומר שאם מצווה חולה שלח שליח לעורך הדין כדי לבקש ממנו שיבוא , ואותו שליח יודע על תוכן הצוואה המוצעת ומוסר תוכנה לעורך הדין, אזי אותו שליח משתתף בעריכת צוואה.

אפילו הנהנה יזם את עריכת הצוואה, דיבר על לב המנוח והוביל אותו לעורך הדין, עדיין לא לקח חלק בעריכתה. מי שלא הכין את המסמך עצמו לא ייחשב כנוטל חלק בעריכה.

ההגיון של פרשנות מצמצמת זו היא, כי אם לא כך, אזי פסולות כל הצוואות לטובת ילדים אשר על אודותן דיברו איתם הוריהם, וצוואות בני זוג אשר שימשו נושא לשיחות בינהם.

בשיחות אלה אין פסול. לפי פרשנות זו, אף העובדה שהנהנה הסיע את המצווה לעורך הדין שטיפל בעבר בענייניו של הנהנה ואף סייע לו בפרטים שונים לצורך הצוואה, לא יחשבו לנטילת חלק.

על פי הפרשנות המרחיבה, אין לראות את פעולת העריכה כמתחילה בשלב בו מועלית הצוואה על הכתב, אלא מדובר בביטוי גמיש אשר מתמלא תוכן לפי הנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה.

המבחן הוא בסופו של דבר, מבחן ההגיון והשכל הישר (ע”א 851/79, בנדל נ. בנדל). המבחן הוא מידת המעורבות וחומרתה.

גישה זו מקנה לבית המשפט שיקול דעת לקבוע את הפסול בהתאם לטיב ההשתתפות מבלי לייחס חשיבות לתחימת הגבולות של פעולת העריכה, מבחינת תחילתה וסיומה (למרות שגם לפי גישה זו סיום העריכה מגיע עם חתימת העדים על הצוואה).

בהתאם לפרשנות זו, נפסלה צוואה לטובת נהנים אשר פעלו רבות לפני כתיבתה הסופית ונטלו חלק בהכנה ובתכנון של הצוואה.

לעומת זאת נפסק כי פניית הנהנה אל עורך דין שיבוא לביה”ח ולרופא שיחתום כעד, אינם נטילת חלק. עוד נפסק כי העברת פרטים על ידי הנהנה לעורך הדין, מחייבת בחינה זהירה אם היה בדברים שמסר ביטוי לרצון המצווה אולם אין בכך מעורבות פוסלת.

צוואה

בדרך כלל לא נחשב השליח כמעורב בעריכת צוואה. כדי ששליח ייחשב כמעורב נדרשות נסיבות המוכיחות כי בפעילותו היו סממנים נוספים של “מעורבות יתר”.

למשל: במקרה אחד, הנהנית היא זו שמסרה לעו”ד את תוכן הצוואה על פי מה שנרשם בפתק שכתב אדם מפי המנוח בבית החולים.

בכך בלבד לא היתה מעורבות, אלא שהנהנית נטלה חירות לעצמה לשנות מהכתוב ולצמצם את זכויות האחרים.

במקרה אחר לעומת זאת, נקבע כי גם אם סילף השליח את דברי המנוח אין בכך מעורבות כל עוד נפגש המנוח ביחידות עם עורך הדין, אשר אינו צד מעוניין בצוואה וחזקה עימו שיברר עם המנוח טרם חתימתו על הצוואה אם הוראותיה הסופיות משקפות את רצונו האמיתי האחרון.

ירושה וצוואה – סיכום

לסיכום, כל מקרה יבחן בנפרד בהתאם לנסיבותיו, כשבית המשפט עומד על היקף המעורבות וטיבה.

אם יגלה בית המשפט כי פעילותו של הנהנה חרגה ממסגרת שליחות גרידא, ופעולה מכנית של העברת רצון המנוח בלבד, וכי קיימת “מעורבות יתר” לטובתו וכנגד זוכים אחרים, יקבע כי נטל חלק בעריכת צוואה, ויפסול את הצוואה כולה או חלקה.

ככל שההתערבות כבדה ועמוקה יותר, תפסל הצוואה גם אם התבצעה בשלבים שחרגו משלבי העריכה הטכנית של הצוואה.

לדוגמא: בנו של המצווה אשר הזמין עורך דין לבקשת אביו, לקח את הצוואה שערך עורך הדין והביא אותה לבית החולים שם שהה האב לשם החתמתו בפני שני עדים, הביא עימו את אחד העדים, נוכח בחדר בעת החתימה על הצוואה, כל אחת מפעילויות אלה כשלעצמה אינה הופכת אותו כמי שנטל חלק בעריכת צוואה, אך הצטברותן מצביעה לכיוון של מעורבות יתר.

במקרה זה, אף הכין הבן מפה אשר צורפה לצוואה כחלק בלתי נפרד הימנה, כך שגם על פי הפרשנות המסורתית המצמצמת מדובר במעורבות בעריכה הטכנית של הצוואה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

השב תגובה