פרשנות לצוואה – לשון בקשה

פסק דין בנושא פרשנות לצוואה אשר הותיר אב לשלושת ילדיו הוגש ע"י עורך דין ירושה מטעם בת הזוג של המנוח כנגד שלושת ילדיו.

מובא כדוגמא להליך משפטי בתחום התנגדות לצוואה בו נדון נוסח הצוואה עצמה האם הוא מייצג את רצון המת.

ניסוח הצוואה בוצע באופן הבא: "אני מבקש כי שלושת ילדי ישלמו לבת זוגתי סך של 200,000 ₪, כמו כן במשך השנה הראשונה לאחר לכתי ישלמו מדי חודש 4000 ₪".

הבנים של המנוח העבירו לבת הזוג סכום של 48,000 ₪ אבל לא העבירו את הסכום החד פעמי של 200,000 ש"ח.

הטענה של הנתבעים היא כי ביתר סעיפי הצוואה נקט המנוח בלשון ברורה וחד משמעית ולא שילב את המילים מבקש אני.

בפירוש צוואה על פי חוק הירושה – הפירוש מבוצע כפי שהוא משתמע מתוך הצוואה ובמידה ולא מובנת המשמעות אזי כפי שהיא משתמעת מהנסיבות. צוואה בעלת מספר פירושים – מעדיפים את הפירוש המקיים אותה ולא זה שמבטלה.

הטענה אשר עמדה בפני בית המשפט בנושא ירושה זה הוא מה היה רצון המנוח – האם הוא הותיר בניו את ההחלטה ושיקול הדעת בדבר העברת הכסף לבת זוגתו. בית המשפט שמע את עורך הדין לירושה שערך את הצוואה, שמע את התובעת (בת הזוג) ואת ילדי המנוח וקבע כי הוא דוחה את התביעה וכי הסכום של ה 200,000 ₪ לא יעבור לבת הזוג.

הנימוק לכך בפסק הדין הוא כי כל הצוואה מנומקת בלשון ציווי ובאם המנוח היה דורש את העברת הסכום היה נוקט באותו לשון, יתר על כן הכוונה שלו היתה כי 200,000 ₪ יועברו מהכספים הפרטיים של ילדיו ולא מעזבונו ולכן נקט בלשון בקשה.

מסקנה מפסק דין זו היא חשיבות ניסוח הצוואה בלשון ברורה לכל אורכה כך שתהיה חד משמעית בדבר רצון המנוח. רצוי מאד כי ניסוח הצוואה יעשה ע"י עורך דין מומחה בעריכת צוואות ודיני ירושה כך שתובטח מהימנותה. השימוש במילה בקשה לא רצוי, כפי שמובא ממקרה זה. נדרש להשתמש בשפת הציווי ולהקפיד על אחידות בהתנסחות לכל אורכה. במקרה דנן, עורך הדין שניסח את הצוואה היה צריך לכתוב במפורש כי הכספים ש"ביקש" המנוח שיועברו לבת זוגתו הוא התכוון לכספים הפרטיים של ילדיו.