שיקולים בעת חלוקת רכוש

חלוקת רכוש – שיקולים בעת חלוקת רכוש

שיקולים בהסדרי ממון

כאשר במסגרת הליך גירושין, על בית המשפט לפסוק בנושא חלוקת רכוש בין בני הזוג, פסיקתו תתבסס על מגוון שיקולים. על שיקולים אלו, ניתן למנות את הביטחון הכלכלי והפסיכולוגי של כל אחד מהצדדים, את זכויותיהם הכלכליות, את חובותיהם לצד ג' ואת מידת האשמה שיש לייחס לכל אחד מהם בגין כישלון הנישואין.

חלוקת רכוש – ביטחון כלכלי ופסיכולוגי

הסדר רכוש חייב לקחת בחשבון את התרומה הצפויה שלו לחיי משפחה תקינים ויציבים. חיי נישואין מושתתים על שיתוף כלכלי של בני הזוג, בין אם אחד מבני הזוג מצוי בקריירה משגשגת, או בין אם הוא עסוק בניהול משק הבית וגידול ילדים.

הביטחון של בני הזוג בנישואין אינו חייב להיבנות על שיתוף כלל הנכסים של בני הזוג לפני הנישואין או במהלך הנישואין. הביטחון בחיי הנישואין יכול להיבנות על ידי החלטה על חלוקת הרכוש במקרה של פקיעת הנישואין והביטחון הכלכלי של בני הזוג, במקרה בו הם מחליטים מסיבה כלשהי להיפרד.

כמו כן, החלטה על מגבלות במהלך הנישואין של רכוש בני הזוג, אשר צפוי להיכלל בשיתוף הנכסים ביניהם יכול לתרום לביטחון הנישואין. דוגמא לכך היא החלטה משותפת כיצד לרשום את הנכסים שהם רוכשים במהלך הנישואין או מה עושים עם נכסים שיעברו דרך ירושה.

לסיכום, השיקול של הביטחון הכלכלי נועד לא רק להגן על המשפחה כישות אחת, אלא גם על כל אחד ממרכיביה לאחר פירוק הקשר. הביטחון הינו ביטחון כלכלי גם אם אחד מבני הזוג אינו מצוי בקריירה אישית ומקדיש את זמנו לגידול הילדים וניהול משק הבית. הסכם ממון יכול להסדיר את הביטחון הכלכלי ללא צורך להסתמך על החלטות ומאבקים בבתי דין ובבתי משפט.

חלוקת רכוש תוך התחשבות בזכויות כלכליות

חלוקת הרכוש בין בני הזוג בעת פקיעת הנישואין אינה עומדת בפני עצמה, ללא קביעת הסדר מזונות ביניהם: מזונות אישה ו-מזונות ילדים. הסדר רכושי חייב לקחת בחשבון את שני האספקטים מאחר ולעיתים החוק אינו מאפשר לבית המשפט לקחת בחשבון את כל מגוון האלמנטים המשפיעים על פסיקת מזונות.

לדוגמא, במקרה בו אחד מבני הזוג מפרנס את המשפחה בעוד השני עסוק בלימודים והכשרות ואינו מפרנס, אזי בדיוק במועד פקיעת הנישואין מצבם הכלכלי יכול להתהפך ויש להתחשב בכך בהסדר המזונות בין בני הזוג.

השפעה על צדדים שלישיים כשיקול בחלוקת רכוש

הסדר הרכוש של בני הזוג חייב לקחת בחשבון חובות או עסקאות שיש לאחד מבני הזוג כלפי צד שלישי. הסדר בין בני הזוג חייב לקחת בחשבון פגיעה מינימאלית או אי פגיעה בכלל באינטרסים של צד שלישי.

בדרך כלל, יש התאמה בין השיתוף בנכסים בין בני הזוג לבין השיתוף באחריות לחובות. כאשר מתקיים שיתוף מלא בנכסים, אזי קיים גם שיתוף מלא בחובות. צריך לקחת בחשבון חובות שנלקחו טרום הנישואין וחובות שנוצרו במהלך הנישואין.

האשמה בכישלון הנישואין כשיקול בהסדר ממון

האשמה של אחד מבני הזוג בפרוק הקשר יכולה להיות אלמנט מכריע בהסדר הרכוש של בני הזוג. האשמה יכולה לשמש כאמצעי סחיטה בין בני הזוג בהגעה לחלוקת הרכוש והמזונות, במיוחד בדיונים בבית הדין הרבני.

המגמה ההולכת וגוברת היום היא הורדת קרנו של רעיון האשמה ומעבר לעקרון של שבר בנישואין. הוכחת האשם בכישלון הנישואין מחריפה באופן משמעותי את מערכת היחסים של בני הזוג תוך כדי הנישואין ובהליכי הגירושין ביניהם.

גורם זה מכניס אמוציות רבות אשר אינן תורמות למשא ומתן בין בני הזוג בנוגע לחלוקת הרכוש, משמורת ילדים ומזונות. עיסוק באשמה הינו עיסוק בעבר ואינו תורם לסיום פרק הנישואין בין בני הזוג והסתכלות לעבר שיקום החיים שלהם ושל ילדיהם בעתיד.

העיסוק בכך מכניס אלמנטים פסיכולוגים וסוציולוגים אשר לבית המשפט אין את הכלים המתאימים כדי לפסוק מי הוא הצד האשם. כמו כן, ברוב המקרים האשמה אינה נמצאת אך ורק בצד אחד והינה משותפת במידה מסוימת בשני הצדדים.

מאידך, לא ניתן להתעלם מעקרון האשמה לחלוטין, מאחר ובמקרים מסוימים בהם בולטת היוזמה של אחד הצדדים בפרוק הנישואין, הדבר צריך להתבטא בהסדר הגירושין. דוגמא לכך יכולה להיות במקרה בו האישה נשארת לעסוק בניהול משק הבית בעוד הבעל אשר עסוק בקריירה אישית, אינו ממלא אחר מחויבותו לבת זוגתו על ידי בגידה או אי העברת כספים להוצאות הבית.

מין העבר השני, ניתן לציין דוגמא של אישה אשר מחליטה לסיים את פרק הנישואין זמן קצר לאחר התחלתם, בדיוק לאחר שהבעל הצליח לממש את כישוריו ולהפוך לעשיר. דיני משפחה הנם תחום משפטי מורכב ומטרתו של בית המשפט היא ליצור איזון ולדאוג לרווחתם של שני הצדדים. על מנת לוודא כי רווחתכם לא תפגע, כדאי לקבל ייעוץ משפטי וליווי על ידי עורכי דין המתמחים בתחום גירושין ודיני משפחה.