מתעניינים בייעוץ לגבי משמורת משותפת, מזונות, חלוקת הרכוש, הסכמי ממון או ירושה?

השאירו את הפרטים הבאים וניצור אתכם קשר בהקדם

דוגמא כתב תביעה למשמורת ילדים לקטינה מטעם האב

כתב תביעה מאת עורך דין גירושין טלי אויזרוביץ: משמורת ילדים מטעם האב בגין ניתוק מהאם ומעבר לגור רחוק.

  1. התובע והנתבעת נישאו זל"ז כדמו"י בחודש פברואר 2009, ומנישואיהם נולדה לבני הזוג הקטינה.
  2. התובע סבל מהתעמרות נפשית קשה של הנתבעת בו. תקיפות מילוליות ופיזיות. צעקות וגידופים, מצד האישה הן נחלתו של הבעל. האישה נהגה לצער את הבעל כל תקופת נישואיי הצדדים, והבעל ניסה בכל כוחו לשפר ולתקן את היחסים וגם כעת לא איבד תקווה והוא מוכן לכל טיפול זוגי על מנת להציל את הנישואין.
  3. האישה סובלת מהתפרצויות זעם בלתי נשלטות, וכל אי הסכמה קטנה הופכת לקרב חיים מצידה. בעת התפרצויותיה היא מכה את הבעל ובועטת בו. היא נעלה אותו באמבטיה בעת ויכוח, שתקה במשך חודש שלם, ולא דיברה איתו מילה, חטפה לבעל חפצים אישיים כגון פלאפון, הורידה ממנו בגדים על מנת לחפש עליו מכשיר הקלטה, ואף הגישה נגדו תלונת שווא במשטרה על אלימות לכאורה, תיק שנסגר על ידי הפרקליטות. ראה אישור סגירת תיק, מסומן כנספח יז', לרשימת המסמכים.
  4. האישה אף מאיימת על הבעל כי תתלונן עליו במשטרה כי אנס אותה ומשתמשת באיום זה כל אימת שהיא רוצה שיעשה כרצונה, שלא יתקרב לתינוקת שנולדה, או שיפעל וינהג בדרך שהיא קבעה. על כן הבעל מסתובב עם מכשיר הקלטה על מנת להזים טענות שווא מצידה.
  5. בפגייה היא צבטה את הבעל בפניו עד זוב דם, והשפילה אותו בפני בני משפחתה ובני משפחתו. היא נהגה לקלל את הבעל ואת משפחתו ואם לא קיבלה מייד את רצונה עברה לביטויי אלימות, כגון שתיקה במשך שבועות, עזיבת הבית, מכות, דחיפות, צביטות וקללות משפילות.
  6. גם בבית לא תפקדה כאישה ולא ניקתה, לא קיפלה כביסה ולא בישלה. הבעל נאלץ לקחת מנקה פעם בשבועיים, אך כמובן שזה לא הספיק והוא היה עושה את עבודות הבית שנותרו.
  7. במשך כל ההריון סירבה לתת לו להיות נוכח בבדיקות רפואיות, הסתירה ממנו מידע רפואי, מצב שממשיך היום.
  8. האישה אינה מקיימת יחסי מין עם הבעל מאז חודש יולי, ודינה כדין מורדת לעניין מזונות אישה.
  9. למרות התנהגותה המחפירה כלפיו, לא נפרד ממנה הבעל אלא דרש כי ילכו לטיפול זוגי, והם אכן היו בטיפול זוגי, טרם הלידה. תוך כדי הטיפול הזוגי, וללא סיבה, ולמרות שהבעל מנסה כל הזמן רק לרצות את האישה, היא קמה ועזבה את הבית למשך שבועיים, בחודש יולי.
  10. למרות זאת, המשיך הבעל את הטיפול הזוגי, כשהבעל הוא המעודד את המשך התקיימותו. כחלק מהטיפול היה על הבעל לעזוב את הבית ולנסות לשקם את היחסים מבחוץ. הבעל שכר קרוואן במושב –, למשך חודש. רק לאחר מכן, שבה האישה לבית. ראה הסכם בן הצדדים שנערך, לפני שיצא הבעל למשך חודש אל מחוץ לבית, כחלק מהטיפול הזוגי, והסכם השכירות לחודש אחד, במושב –, מסומן כנספח יח' לרשימת המסמכים.
  11. ביום –, ילדה האישה את הקטינה ואושפזה למשך 10 ימים. הבעל היה לצידה ודאג לה ולתינוקת. לאחר שחרורה מבית החולים עברה להתגורר אצל הוריה במושב בדרום, הנמצא אחרי באר שבע והתנתה את חזרתה הביתה בסידור הבית לתינוקת.
  12. הבעל ביקש שתחזור, והיא תרצה אי חזרתה בכך שהבית לא מסודר והמקרר לא תקין. הבעל יצא מגדרו להשביע רצונה הבלתי ניתן לריצוי, התרוצץ וקנה מוצרים וציוד ראשוני לתינוקת, והאישה שבה הביתה. אולם, חזרתה היתה לכאורה בלבד. ראה קבלות על רכישות לתינוקת ותשלום עבור הוצאות רפואיות בסך של כ-4,500 ₪, מצורף ומסומן כנספח יט', לרשימת המסמכים.
  13. לאחר יום וחצי היא ברחה ועזבה את הבית בטענה כי המקרר לא עובד טוב. הבעל שלא ידע את נפשו ורצה לרצות את אשתו, הביא טכנאי לבדוק את המקרר, והטכנאי לא מצא שום פגם במקרר, אלא להיפך-קבע כי המקרר תקין לחלוטין, כפי שסבר הבעל מלכתחילה. ראה קבלה ואישור טכנאי הקירור לתקינות המקרר, מסומן כנספח כ'.
  14. היא תרצה את עזיבתה בכך שלא קנה מיידית, עוד לפני שבת את החדר לתינוקת, אח"כ אמרה שהבית לא מסודר ואין סימילק, בעוד היו 6 קופסאות מלאות, אלא שלטענת האישה תוקף של שנת — אינו טרי מספיק.
  15. מאז לא שבה האישה הביתה וניתקה קשר עם הבעל. היא ניתקה את התא הקולי בנייד ואינה עונה להודעות טקסט מצד הבעל. היא גרה כעת בבית הוריה והם לעיתים מנתקים לו את הטלפון כשהוא מתקשר ולעיתים משיבים לו.
  16. האם אינה מאפשרת לאב לראות את הקטינה בצורה סדירה ואיכותית. היא קובעת לו מתי לבוא, ובדרך כלל קובעת שעות בלתי אפשריות וקשות שאינן נוחות לו ולקטינה, אלו שעות הלילה.
  17. הבעל נוסע שלוש שעות ביום, פעם בשבוע כשמאפשרים לו לבקר את ביתו. בבית הורי האישה הוא נתקל בפרובוקציות קשות מצד האישה ובני משפחתה. האישה לא מרשה לו להוציא את הקטינה מהחדר, מגבילה אותו להגיע בשעה 20:00 בלילה, לא מרשה לו להחזיק את ביתו בידיים, לא להאכיל אותה, למרות שבפגייה עשה כן יום יום.
  18. היא לא מרשה לו לבוא בשישי שבת לראות את התינוקת והיו מספר פעמים שהגיע והיא סילקה אותו בלי לתת לו להיכנס לראותה. פעם אחת הראתה לו אותה מהחלון.
  19. כשהוא כבר נכנס לבית, היא ואימה מקללות את הבעל ואימה קוראת לו "חתן דפוק", "מפגר". גם אביה מקלל אותו. היא מאיימת כי תוציא נגדו צו הרחקה, בועטת בו במהלך הביקורים.
  20. ביקורים רבים התבטלו מאחר וכאשר הגיע הבעל התנפלה עליו האישה ובעטה בו והוא נאלץ ללכת.
  21. לעיתים האישה מכבה את האור בחדר בטענה כי היא רוצה לישון, והאב נשאר להסתכל על ביתו בחושך, מתייאש והולך.
  22. הורי הבעל לא ראו כלל את התינוקת ולא יכולים לבקרה.
  23. בביקור האחרון הבעל החזיק את התינוקת בניגוד לרצון האישה וצעד איתה מהחדר לסלון. האישה קראה לאחיה ושלחה אותו "להראות לבעל מה זה". האח, מאמן בחדר כושר ומדריך איגרוף, התקרב במהירות לבעל, ודחף אותו אל הקיר בעוד התינוקת נחה על כתפו, ותוך אדישות שלו ושל האישה, לגורל התינוקת שראשה כמעט נמחץ בקיר והיא אף עלולה היתה ליפול מידי אביה. האישה עמדה וצילמה כל אותה עת את המתרחש. היא כלל לא חשבה על טובת התינוקת ועל כך שהיא מסכנת אותה.
  24. אחי האישה הוסיף קללות ואיומים, "אני אכנס בך", "אני אגמור אותך, בוא החוצה", ואם האישה צעקה עליו כי אם יבוא עוד פעם הבן שלה יכה אותו ויגמור עליו. הבעל הגיש תלונה במשטרה כנגד האח. ראה אישור תלונה מסומן כא'.
  25. במצב דברים זה אין הבעל יכול להתקרב לבית האישה ואינו יכול לראות את ביתו כלל.
  26. בכל זאת, הבעל נסע לאחר מכן, ביום –לראות את ביתו, בליווי חבר, אולם האישה סרבה להכניס אותו לבית, וכל שיכנועי החבר לא עזרו. הוא סולק. ראה מיילים ששלח לאישה לאחר שני הביקורים האחרונים, מסומן נספח כב'.
  27. האישה פוגעת קשות ואנושות, בקשר בן האב והקטינה ואין לה מסוגלות הורית ועל כך בלבד, יש לשלול ממנה את המשמורת. לאור אופיה האלים של האישה קיים חשש גדול כי תזיק ותפגע פיזית ונפשית בקטינה, אם במכות ואם בהתעלמות והתנכרות לה.
  28. האישה עברה עם הקטינה לדרום הארץ מרחק שעה וחצי מהבעל, במטרה להרחיק את הקטינה ממנו ואין בכוונתה לשוב ולהתגורר במרכז. הבעל מתנגד למעבר ביתו לדרום הארץ, בייחוד כשהאם תמשיך לעבוד בתל אביב ואין שום סיבה למגוריה רחוק כל כך מהאב.
  29. אין ספק שאם תיהיה משמורת הילדה אצל האישה ינותק הקשר בו האב לילדתו, עקב הסתה נוראית שמטרתה ניתוק ו"מחיקת" האב, הסתה שכבר החלה וכרגע מכוונת פיזית לאב.
  30. האישה אינה מהווה דוגמא ודמות חינוכית ראויה לקטינה, לעומתה, האב חם, אוהב, אחראי, דואג לצרכי ילדתו. לאב נהירה חשיבות דמות שני הורים בחיי הקטינה, וכמשמורן הוא יאפשר קשר והסדרי ראיה עם האם.
  31. לחילופין, אם טובת הקטינה תחייב זאת יבקש האב לקבוע כי המשמורת על הילדה תיהיה משותפת וכי על האם לעבור להתגורר עם הקטינה במרכז הארץ, כפי המצב טרם הלידה.
  32. ראה פסק דין שניתן לאחרונה בתמש (י-ם) 19660/07 שניתן ביום 3/9/08 מאת כב' השופט בן ציון גרינברגר(פורסם בנבו), בו נפסקה משמורת משותפת לשני ההורים:

"ביחס לטענות האם בדבר חזקת הגיל הרך: ראשית, הלכה פסוקה כי שיקול זה הוא רק אחד מהשיקולים אשר יש לקחת בחשבון ביחס לקביעה בידי מי יוחזקו הקטינים, והיא אינה שיקול בלעדי. הוראות סעיף 25 לחוק מחייבות את בית המשפט לדון בעניין משמורתו של קטין על בסיס עיקרון "טובת הילד". עיקרון זה טומן בחובו את מכלול השיקולים שיכולים להיות מובאים בחשבון והוא מתווה בפני בית המשפט את הכלל כי בחינתו של כל שיקול תיעשה מזווית הראיה של הקטין, מה היא טובתו וטובתו שלו בלבד."

וכן לאחרונה תמ"ש 111/07 פלונית(משפחה ת"א מאת כב' השופט א' בן ארי) בו נמסרה משמורת מלאה לאב  על ילדים בני שנתיים וחצי.

  1. העברת המשמורת לאב עומדת בקנה אחד עם טובת הקטינה. המדובר באב נהדר, קשוב, משקיע. לעומת האם, האב ידע כיצד לא לנתק את האם מהילדה ויאפשר קשר טוב ואיכותי עימה.
  2. האב מעוניין באחריות הורית שווה, להיות מעורב בחיי ילדתו, ולהוות בית מרכזי עבורה.
  3. טובת הקטינה מחייבת העברת המשמורת לאביה אשר ידאג לחינוכה ולכל צרכיה.
  4. לבית משפט נכבד זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעת התובע, לאור הקירבה בין הצדדים ולאור מקום המגורים המשותף האחרון.
  5. אשר על כן יתבקש כב' בית המשפט כדלקמן:
    • א. להזמין את הנתבעת לדין.
    • ב. להורות כי החזקה בקטינה תימסר לידי אביה, החל מהגיעה לגיל חצי שנה וכן לקבוע הסדרי ביקור מתאימים לאם בהתחשב בטובת הילדה. עד להעברת החזקה לקבוע הסדרי ראיה נרחבים.
    • ג. לחילופין, ואם טובת הקטינה תצריך זאת, יתבקש כבוד בית המשפט לקבוע משמורת משותפת לשני הצדדים.
    • ד. לקבוע כי חינוכה של הקטינה תימסר לידי אביה.
    • ה. להורות על בדיקת מסוגלות הורית במכון מוכר לשם מתן חוות דעת והמלצות באשר להחזקת הקטינה, הסדרי ראייתה וחינוכה, הכל תוך התחשבות בעיקרון טובתה.
    • ו. להורות על כל בדיקה של כל גורם, פקידת הסעד, יחידת הסיוע, בהתאם לשיקול דעת בית המשפט.
    • ז. לחייב את הנתבעת בהוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד.

 

טלי אויזרוביץ, עו"ד

ב"כ התובע

מתעניינים בייעוץ לגבי משמורת משותפת, מזונות, חלוקת הרכוש, הסכמי ממון או ירושה?

השאירו את הפרטים הבאים וניצור אתכם קשר בהקדם

מאמרים נוספים בנושא

קידום אתרים לאוס קידום אתרים
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out LoudPress Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out LoudPress Enter to Stop Reading Page Content Out LoudScreen Reader Support