מאת: עורך דין גירושין טלי אויזרוביץ

בנותיו הקטינות של המבקש מסרבות להיפגש עמו על אף הסדרי ראיה שנקבעו בהחלטות ביהמ’ש ובהמלצות הגורמים הטיפוליים השונים, ועל אף התחייבות ההורים בהסכם גירושין כי יחנכו את הילדים לכיבוד אב ואם. המבקש סבור כי סירוב זה נובע מהסתה מתמשכת של אימן – המשיבה, כלפיו. מכאן עתירתו לכוף המשיבה בקנס או במאסר לציית להחלטת ביהמ’ש.

בית המשפט לענייני משפחה קיבל את הבקשה ופסק כי הקטינות מושפעות ומוסתות ע’י אימן נגד אביהן. המשיבה עשתה בכל הקשור להסדרי הראיה ככל העולה על רוחה כמו גם בהחלטות ביהמ’ש. המשיבה מציבה בחזית את בנותיה וטוענת כי לא היא הגורמת להפרת הסדרי הראיה אלא שהבנות מסרבות לפוגשו! האב אוהב את בנותיו מאוד ועושה מאמצים רבים לזכות באהדתן וחיבתן, ובלבד שיפגשו עימו באופן סדיר.

פקודת בזיון בית המשפט מסמיכה את בימ’ש לכוף אדם המפר את צוויו בקנס או במאסר. עפ’ר בימ’ש יברור תחילה את הסעד המתון יותר של חיוב בקנס. בענין זה אף את הטלת הקנס יש לבחון באופן זהיר שכן כל פגיעה כלכלית במשיבה תגרום לפגיעה בקטינות. לשם כך נפנה ביהמ’ש לבחון את אמות המידה הראויות במקרה זה.

‘טובת הילד’ הינו מושג ערכי המשתנה לפי זהות מקבל ההחלטה ומושפע מתפישות חברתיות ערכיות, כמו גם ממחקרים וידע מקצועי הנרכש בתחום מדעי ההתנהגות. למרות זאת, מושג זה מהווה שיקול מוביל ומכריע בסוגיות הנוגעות לקטינים. כך קובעת אף אמנת האו’ם בדבר זכויות הילד אך היא שמה את ‘אינטרס הילד’ כשיקול ראשוני ולא כשיקול בלבדי.

גישה זו מביאה בחשבון את הצורך בעריכת איזונים כאשר ביהמ’ש בא לבחור בין חלופות שונות שיש בהן משום התנגשות בין זכויות – זו של הקטין או אלה של הוריו או מי מהם.

לרוב, שקילת טובת ילד שהוריו נפרדו הינה תפיסת הרע במיעוטו, זאת מכיוון שטובת הילד מחייבת כי יגדלו במחיצת שני ההורים. לפיכך, על ביהמ’ש לקבוע הסדר משמורת המגשים במידה המרבית האפשרית את אינטרס הילד ליהנות ממסגרת יציבה במשמורתו של ההורה שנמצא מתאים יותר, ויחד עם זאת לשמור קשר בין הילד להורה האחר.

לשם כך על ביהמ’ש לערוך בחינה מדוקדקת של מכלול ההיבטים של כל אחת מהאפשרויות הקיימות, לרבות השפעתה על ההורים, ככל שהדבר עשוי להשפיע על יחסם אל הילד.

באשר ל’רצונו של הקטין’, הוא רק אחד השיקולים מתוך מכלול גורמים שמטרתם להכריע מה באמת ראוי מבחינת טובת הקטין. רצונו של קטין אינו מתיישב לעולם עם טובתו. טובתו של קטין מחייבת ראיה נרחבת של טובתו בנסיבותיו המיוחדות, וזאת להבדיל מרצון, גם אם הוא כן, שעשוי להיות זמני, סובייקטיבי ואפילו אימפולסיבי.

העדפת הילד איננה משקפת בהכרח את טובתו. ביתר שאת בא לידי ביטוי הפער בין רצונו של קטין לטובתו, עת רצונו הוא פרי הסתה של אחד מהוריו ואינו נובע מבחירתו החופשית.

באיזון בין רצונו של קטין לטובתו נדחה רצון הילד מפני טובתו. בענייננו, ‘רצון’ הקטינות אינו רצונן הטהור. יש לדאוג לטובת הבנות ולבריאותן הנפשית על ידי טיפול פסיכולוגי מתאים להן ולמשיבה שבמהלכו תלמדנה להפנים את החשיבות והצורך במפגשים עם האב. ע’מ שהמשיבה תכבד החלטה זו יש להטיל עליה סנקציה משמעותית שיהיה בה כדי לאלץ אותה להקפיד על שיתוף הפעולה עם הגורמים הטיפוליים.

חכמי ההלכה היהודית שאלו עצמם האם ניתן לכוף ילד לקיים מצוות כיבוד הורים והשיבו כי מצוות כיבוד הורים הינה מצוות עשה אשר אין בית דין כופה עליה, שכן התורה עצמה קבעה בצד המצווה את שכרה ובאם אין אדם מעונין בשכר המצווה הנקוב מפורשות אין לכפותו לקיימה.

ואולם, היה מי שהורה לכוף על מצוות כבוד הורים וזאת לאור קיומן של מספר דרגות כפיה. מאחר שמצוות כיבוד הורים הינה מצות עשה ששכרה בצידה, ניתן לבצע כפיה ברמתה הנמוכה, דהיינו: בהטלת סנקציות שאינן פוגעות בגופו של אדם.

כאשר בוחן ביהמ’ש את הסנקציה אותה הוא מטיל עפי הוראות פקודת בזיון בית המשפט, עליו ‘לתפור’ את הסנקציה בזהירות הראויה בהתחשב בנסיבות. הסנקציה צריכה להיות סבירה ומידתית. בחינת הסנקציה הכספית בענין דנן מחייבת בחינה במשנה זהירות כי הפגיעה בבנות ובמזונותיהן לא תהא חמורה יתר על המידה ומאידך שתהא זו סנקציה יעילה שתביא לכפייתה של המשיבה לביצוע צווי בימ’ש.

איזון ראוי של כל האינטרסים הקיימים בנדון יבוא על פתרונו בהפניית המשיבה ובנותיה לגורמים טיפוליים. במקביל ולצורך הבטחת קיום הסדרי הראיה, יוטל על המשיבה קנס כספי בסך של 750 ש”ח בגין כל מניעת מפגש של האב עם בנותיו.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

השב תגובה