אופן חישוב מזונות ילדים משמורת משותפת

המאמר מפרט את אופן חישוב מזונות ילדים במשמורת משותפת במסגרת תביעה שהוגשה לבית משפט לדיני משפחה

בעת פסיקת דמי המזונות עיננו נשואות לסעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) תשי"ט-1959 הקובע: "אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלו".

על פי הדין העברי החל על הצדדים, האב חב במלוא הצרכים ההכרחיים של הקטינים עד גיל 6 באופן אבסולוטי ראו: ע"א469/84 הדרי נ' שני, לט(3 )197 .הלכה זו לא השתנתה בעקבות בע"מ 919/15 ראו: עמ"ש 36151-12-17 מיום 19/6/18)פורסם בנבו) והדין שונה בכל הנוגע לפסיקת מזונות ילדים מגיל 6 ואילך ונקבע כי חלוקת נטל חיוב המזונות תחול על שני ההורים מכוח דין צדקה.

בעמ"ש ת"א 14612-10-16 פ.ב. נ' א.ב. (פורסם בנבו)20/12/17 פסקה 8 סיכם כב' השופט שוחט את הפרמטרים שיש לבחון, כדלקמן:

א. צרכי הקטינים "והכל עד כדי רמת החיים לה הורגל ערב הפירוד או שלה היה ראוי ללא הבחנה בין הכרחי ללא הכרחי…" צרכים תלויי שהות ובכללם מדור והחזקתו, צרכים שאינם תלויי שהות, והוצאות חריגות.

ב. היכולות הכלכליות של שני ההורים מכל המקורות, לרבות שכר עבודה.

ג. יחס היכולות הכלכליות של ההורים

ד. חלוקת זמני השהות אצל כל אחד מההורים.

נתונים אלה ייּושמו בנוסחה מתמטית ש"…אמורה לתת לערכאה הדיונית קנה מידה; אין בתוצאה המתקבלת ממנה ובהפעלתה במקרה הפרטני משום כזה ראה וקדש" שם  פסקה 9 .בתוך כך נקבע בפסיקה מאוחרת יותר כי הנוסחה המתמטית לפסיקת מזונות היא כלי עזר בלבד, שאין בו כדי לכבול או לאיין את שיקול דעתו של ביהמ"ש. לאחר הצבת הנתונים על ביהמ"ש להפעיל את שיקול דעתו תוך בחינת כלל הנתונים והסתכלות על התא המשפחתי הפרטני, תוך שהוא מוסמך לסטות מהחלוקה האריתמטית כדי להגיע לשוויון מהותי ראו עמ"ש : 20634-04-18 מיום 7.2.19 (פורסם בנבו).

הכנסת האב

משתכר בסך של 8960 ₪ בממוצע לחודש.

הכנסת האם

משתכרת בסך של 6100 ₪ ממוצע נטו לחודש, לעבודה במשרה מלאה.  נוסף למשכורתה החודשית, האם מקבלת מהמוסד לביטוח לאומי קצבת ילדים בסך של 238 ₪.

יחס הכנסות

הפער בהכנסות ההורים 48-52 אחוז לטובת האב.

זמני שהות

בפועל הילדים שוהים עם האב כ-6 ימים בשבועיים ואצל האם 8 ימים מתוך השבועיים. במילים אחרות פער זמני השהות עומדים על 43-57 לטובת האם.

צרכי הילדים

בשל העמימות האופפת את צרכי הקטינים נכון למועד מתן פסק הדין, אין מנוס אלא להעריך את צרכי הקטינים על דרך האודמנא ראו: 93/85 שגב נ' שגב פ"ד ל"ט (3 )833 , כאשר חזקה היא כי צרכים הכרחיים של הקטין נעים בין סך של 1,600 ₪ לחודש ראו: עמ"ש (ת"א( 46291-01-16 מיום 9/10/17 לבין סך של 2,250 ש"ח לחודש ראו: רמ"ש מחוזי מרכז 59188-10-18 מיום 25/10/18. בהתאם לזאת, על דרך האומדנא ובהתאם להלכת ורד על פיה סכום המזונות עבור מספר ילדים אינו מכפלה של מספר הילדים בסכום המזונות עבור ילד אחד נקבע כי צרכיו של כל קטין מגיעים לסך של 2,000 ₪ לחודש לפני הוצאות מדור והוצאות חריגות. דהיינו, צרכי שני הקטינים, הינם בסך של 4,000 ₪ לחודש.

 על אף הפסיקה שאיננה מעודדת חישוב מזונות על פי נוסחאות מתמטיות ראו: בע"מ 817/18 מיום 31/1/18 ועמ"ש 14612-10-16(ת"א) מיום 20/12/17 במקרה הספציפי הזה, נוכח פערים מינוריים ביחס הכנסות ההורים נפסק כי יש מקום לעשות שימוש בנוסחה מתמטית ככלי עזר לקביעת דמי המזונות ראו: עמ"ש 321-11-17 מיום 10/1/19.

• חישוב דמי המזונות בהתאם ליחס ההכנסות:

ככל שהקטינים היו שוהים אצל האם מאה אחוז מהזמן היה על האב לשלם לאם רק לפי יחס הכנסות סך השווה ל 52 אחוז מתוך סך של  4,000 ₪ המהווים את צרכי הקטינים דהיינו סך של 2,080 ₪.

• חישוב דמי המזונות בהתאם ליחס לזמני השהות:

הקטינים נמצאים אצל האב כ-43 אחוז מהזמן ואצל האם 57 אחוז מהזמן. במילים אחרות, האב נושא בפועל במזונותיהם של הקטינים במהלך שהותם עמו בסך של 1720 ₪ והאם בסך של 2,280 ₪.

• סכום המזונות שעל האב להעביר:

ההפרש הכספי בין סך של 2,280 ₪ כאמור בס"ק א' לעיל לבין סך של 1,720 ₪ כאמור 2 בס"ק ב' לעיל – דהיינו סך של 360 ₪ הוא סכום המזונות שעל האב לשלם לאם בתור הורה מרכז.

למעט מקרים בהם הקטינים היו כמעט בני 6 כדוגמת תמ"ש 46640-01-15 מיום 27/12/17 בו נקבע כי בשל גיל הקטין שנושק לגיל 6 הפרדה בפסיקת המזונות הינה הפרדה מלאכותית – בתי המשפט הבחינו בין פסיקת מזונות לילדים עד גיל 6 ולאחר גיל 6  .לפיכך, בשים לב לגילאי הילדים בני 4.4 ו-3.3 תעשה הבחנה בחיוב המזונות הקטינים עד גיל  6 ומגיל 6 .עד הגיע כל קטין לגיל 6 שנים, מזונותיו ישולמו בהתאם להחלטה למזונות זמניים. עם הגיע קטין לגיל 6 שנים, מזונותיו ישולמו על פי פסק דין זה.

לא נפסקו מזונות בעת השירות הצבאי.