כתב תביעת מזונות במשמורת משותפת
מהות תביעה מאת עורך דין גירושין: מזונות מטעם אב במשמורת משותפת
כתב תביעה
- מאחר והאם משתכרת יותר מהאב וזמני השהות שווים מבוקש לפסוק כי האם תעביר מזונות לידי האב כפי שיפורט בתביעה בהמשך. לחלופין מבוקש כי כול צד יישא במזונות הקטינים כשהם אצלו ובהוצאות רפואיות חוגים ושיעורים פרטיים יישאו מחצה במחצה.
- בע"מ 919/15 שניתן ביולי 2017 הטיל חובת מזונות על אימהות החל מגיל 6 מכוח דיני צדקה. בהתאם לחובה זו, מוגשת להלן תביעת מזונות עצמאית כנגד האם.
- המדובר באישה המשתכרת יותר מאשר האב ובעלת רכוש רב יותר מהאב והכנסתה מכלל המקורות גבוהה יותר לרבות צבירת זכויות פנסיוניות וסוציאליות גם בעתיד.
- בהתאם לבע"מ 919/15 ובהתאם לעמ"ש 14612-10-16 פ'ב' נ' א'ב' (פורסם בנבו, 20/12/17), הרי שהכנסות האם מכול המקורות הם נתון אותו יש לקחת בחשבון בעת פסיקת המזונות ופסיקת המזונות איננה עניין מגדרי יותר.
- התובע והנתבעת הינם בני זוג, שנישאו זל"ז כדמו"י בשנת 2006 ונפרדו ביום– 2017, עת הגישה האישה בקשה ליישוב סכסוך ראשונה מטעמה לבית המשפט לענייני משפחה. בתחילת חודש פברואר 2018, עזבה האישה את בית המגורים ועברה לגור, בדירה בת שלושה חדרים, ובמרחק של כ-45 דקות הליכה מבית המגורים של הבעל, האב, ומבית ספרם של ילדי הצדדים.
- מנישואי בני הזוג נולדו שני הילדים בני 10.5 ו- 7. מזה כשלושה חודשים החל ממועד פברואר 2018 מתנהלת בפועל משמורת משותפת לפיה ההורים חולקים באופן שווה את זמני השהות של הילדים ובשיתוף עם הסבים כפי החלטת כבוד בית המשפט בעניין הסבים.
- מאז הקרע בני הזוג ניהלו מגעים לשם הסדרת הפירוד ביניהם. הבעל הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני אשר נסגרה לאחרונה לבקשת הבעל עקב אי הסכמת האישה לגירושין ועקב החלטת בית הדין כי ללא הסכמה אין טעם בדיון גירושין. האישה סירבה להתגרש למרות חוות דעת מאת מכון מרחבים, כי אין סיכוי לשלום בית.
- האם והאב התנהלו משני חשבונות כאשר כול חשבון רשום על שם אחד מהם. לשם הפקידו את משכורתם, אך הכספים שבחשבונות שימשו את המשפחה כולה והיו משותפים לשניהם בהתאם להסכם ממון עליו חתמו מלפני הנישואין.
- בזמן הנישואין וטרם המשבר הצדדים התנהלו כספית באופן הבא- לכול אחד חשבון בנק על שמו. האישה שילמה מחשבונה את כול חשבונות הדירה, סך של 1,300 ₪ לחודש, ואילו הבעל רכש מחשבונו את כול הביגוד. הצדדים שילמו יחד את המזון, ביטוחים, צעצועים, ספרים ועוד. אין לצדדים משכנתא ולא שכר דירה.
- האב הוא המטפל הפיזי בקטינים בזמנים שווים ואף גדולים מאשר האם, לא כול שכן החל מפברואר 2018, עת מקיימים הצדדים משמורת משותפת ושוויונית של הילדים כפי שהצהירו בפני כב' בית המשפט.
- המדובר באישה שלמדה לתואר שני בזמן הנישואין, מורה, המשתכרת בהתאם לתלוש השכר שהציגה בהליך הי"ס 11,500 ₪ נטו. תלושים אלו אינם עדכניים מזה כשנה, והבעל יודע כי שכרה עלה וכיום היא משתכרת 13,000 ₪ נטו. בנוסף יש על שמה חסכונות סוציאליים גבוהים בסך של כמיליון ₪ וכן חסכונות גבוהים בחשבונות הבנק שעל שמה, אותם לא צרפה.
- האב הינו רו"ח עצמאי, וסובל מהפרעת אישיות כפייתית אובססיבית אך הוא מטופל היטב ומאוזן ומתפקד באופן רגיל, יציב וטוב.
- משכורתו של האב לחודש הינה 11,450 ₪ ואילו של האישה כ- 13,000 ₪ נטו לפחות (לפי תלושי שכר לא עדכניים שצירפה האישה שכרה הוא 11,500 ₪ נטו בממוצע לחודש).
- לאב חובות על שמו בשווי של 450,000 ₪.
- ההחזר החודשי עומד על 14,000 ₪. מאחר וההחזר גדול מהכנסתו האב במינוס 25,000 ש"ח בחשבון הבנק.
- בחשבון שעל שם האישה צריך להיות חיסכון כספי של כ-500,000 ₪ לפחות, להערכת הבעל, חיסכון משותף לצדדים מכספים, שנצברו בזמן הנישואין אותם לא הוציאה כשמנגד האב נכנס לחובות. לא בכדי היא לא חשפה את אישורי היתרות בחשבונה ולא תדפיסי חשבון החל משנה טרם הפירוד ועד היום.
- כן יש על שמה חסכונות פנסיוניים וסוציאליים בשווי גבוה אותם היא מסתירה.
- יצוין כי לבעל לעומתה אין כמעט חסכונות סוציאליים וכעצמאי לא הפריש חסכונות אלא השתמש בכול משכורתו לצרכי המשפחה.
- ההלוואה שהציגה האישה, כמפורט בתלושי שכרה מטעם משרד החינוך, איננה הלוואה כי אם מפרעה והקדמת משכורת ממשרד החינוך, ואכן בתלושי השכר של האישה רואים כי משכר של 11,500 ₪ נטו יורד 2,200 ₪ בגין הלוואה לכאורה כך שלחשבון הבנק נכנס סכום פחות אך למעשה האישה קיבלה את הכספים לידיה וחוסכת אותם הרחק מעיני הבעל וכך הבריחה שכר ממנו. הקדמת שכר זו ניסתה האישה להציג לבית המשפט הנכבד כשכר נטו מופחת וזאת בחוסר תום לב משווע. הלוואה זו נחסכה בחשבון הבנק של האישה אותו הסתירה ולא השתמשה בכספיה לשם צריכה אלא לחיסכון והיא לקחה מפרעה/הלוואה מהמעביד כשיטה להבריח משכורות מהבעל.
- בחוצפתה האישה גם אמרה לבעל שהיא הלוותה כספים רבים לחברה. מדובר בהברחת כספים ממש ועליה להשיב מחצית מהכספים שהלוותה לכאורה ללא הסכמת הבעל ככול ומסרה כספים משותפים לחברה שלה אשר מחזיקה בהם עבורה.
- האישה היתה בת 31 עת נישאו הצדדים, גרושה ללא ילדים. בילדותה לא זכתה לדאגת אב ואם והיא נשלחה לפנימיה ואינה מדברת עם אימה באופן סדיר ומקובל עד היום. עת נישאו עבדה כמוכרת בחנות והשתכרה כ- 4,000 ש"ח.
- האישה התקבלה בחום ואהבה במשפחת הבעל, אשר אותו לא הכירה מחייה הקודמים, והורי הבעל התייחסו אליה כאל ביתם ותמכו בזוג הצעיר ואף עזרו להם כלכלית. הסבתא אף נכחה בחדר הלידה ועזרה ליילד את שני הנכדים. הורי הבעל מימנו לצדדים טיפול זוגי במשך 3 שנים הראשונות לנישואין שכן הבעל חש שהאישה אינה מכבדת אותו, אינה שואלת לדעתו ונוהגת בחוסר קשב וחוסר התחשבות.
- בחמשת השנים הראשונות לנישואיהם היו בני הזוג והילדים סמוכים על שולחן הורי הבעל, יום-יום, וכשנולדו הילדים, נעזרו בהם בני הזוג, והסבים היו מוציאים את הילדים מבית הספר, מגישים ארוחה חמה מידיי יום, ואף הסיעו את הילד לטיפולים שונים שנזקק להם עקב היוולדו עם טונוס שרירים נמוך ולקות שפתית.
- האב נושא בצרכי הקטינים אצלו באמצעות רכישות של ביגוד, מזון, הסעות לכל מקום ולוקח לרופאים וטיפולים.
- עקב זמניי שהות שווים האב נושא ישירות במחצית צרכי הקטין לכול החודש, כשהוא אצלו כשהאם משתכרת יותר ממני וצריכה להשתתף על פי יחס ההכנסות בהוצאה שהאב מוציא על הקטין.
- בהתאם לבע"מ 919/15 כול הורה נושא במדור הקטין כשהוא אצלו.
- הקטינים זקוקים למזונותיהם (אצל שני ההורים יחד לחודש שלם בן 4 שבועות) לא כולל מדור, סך של 2,800 ש"ח לחודש או לסך של 1,400 ₪ לחצי חודש אצל כול הורה, לפי הפירוט הבא ו/או לפי כל פירוט אחר המתחייב על פי השינויים ההכרחיים ו/או ע"פ כל פירוט אחר שכב' בית המשפט ימצא לנכון:
הקטינה
- סל מזון 400 ₪
- מוצרי ניקוי כביסה והגיינה 100 ₪
- ביגוד והנעלה 300 ₪
- בילויים ובידור (הצגות, סרטים וספרים) 100 ₪
- מתנות וימי הולדת 50 ₪
- מחשב 100 ₪
- נסיעות (לרופאים, חברים, בילויים) 150 ₪
- חופשות 200 ₪
- מספרה 50 ₪
סה"כ 1,450 ₪
הקטין
- סל מזון 300 ₪
- מוצרי ניקוי כביסה והגיינה 100 ₪
- ביגוד והנעלה 300 ₪
- בילויים ובידור (הצגות, סרטים וספרים) 100 ₪
- מתנות וימי הולדת 50 ₪
- מחשב 100 ₪
- נסיעות (לרופאים, חברים, בילויים) 150 ₪
- חופשות 200 ₪
- מספרה 50 ₪
סה"כ 1,350 ₪
- בנוסף לקטינים הוצאות רפואיות חריגות וחינוכיות בהם מבוקש כי הצדדים יישאו בחלקים שווים.
- לבית משפט נכבד זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעת התובע, לאור הקרבה בין הצדדים ולאור מקום מגוריהם המשותף.
- אשר על כן, מתבקש כבוד בית המשפט להזמין את הנתבעת לדין ולהורות כדלקמן:
- א. לחייב את האם להעביר לאב מזונות הקטינים בהתאם ליחס ההכנסות ממחצית הצרכים של הקטינים לחודש.
- ב. לקבוע כי הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות החינוכיות כגון צהרון (לאחר קיזוז החזר ממקום עבודת האם), קייטנה (לאחר קיזוז החזר ממקום עבודת האם), שני חוגים, כול הוצאה הנדרשת על יד המוסד החינוכי לרבות אגרות חינוך, וועד וטיולים, הוראה מתקנת, שיעורים פרטיים, אבחונים וכן כול הוצאה רפואית חריגה שאינה ממומנת על ידי קופת החולים לרבות משקפיים, אורטודנט, שיניים, פסיכולוג, קלינאית תקשורת וכול טיפול אחר שיומלץ על ידי אבחון ו/או פסיכולוג ו/או הרופא המטפל. ככול ויש פער משמעותי ביחס ההכנסות מבוקש כי התשלום יהיה בהתאם ליחס ההכנסות.
- ג. להורות כי גמלת החינוך המתקבלת מאת המוסד לביטוח לאומי וכן קצבת הילדים וכול קצבה אחרת המתקבלת בגין הילדים תחולק בין הצדדים בחלקים שווים.
- ד. לחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ כדין.
טלי אויזרוביץ, עו"ד
מתעניינים בייעוץ לגבי משמורת משותפת, מזונות, חלוקת הרכוש, הסכמי ממון או ירושה?
