בקשה להשבת קצבת הנכות וקיזוז הקצבה החודשית ממזונות ילדים

בקשה מאת עורכת דין לענייני משפחה בנושא שינוי גובה מזונות ילדים

• א. כי מהסכום הרטרואקטיבי שקיבלה האם לידיה עבור הבת תעביר האם לידי האב סך של 27,388 ₪ וזאת במיידי.
• ב. כי האם תעביר לאב מתוך הקצבה החודשית בסך 2,569 ₪, החל מחודש אפריל 18 ועד יום מתן ההחלטה סך של 1,900 ₪ (גובה מזונות ילדים) ועוד מחצית מיתרת הקצבה (לאחר העברת הסכום של 1,900 ₪ נשאר 669 ₪ מהקצבה) שתוקצה על ידי שני ההורים ראשית עבור הגן ולשאר המחציות של הבת ככול וישנן.
• ג. ככול והאם תקבל לידיה תשלומים חד פעמיים או שוטפים גבוהים יותר מהסכומים להלן אזי מחצית היתרה לאחר העברת סכום גובה מזונות לילדים לאב תועבר על ידי האם לידי האב ותוקצה על ידי שני ההורים ראשית עבור הגן ושאר המחציות של הבת ככול וישנם.
• ד. מחצית קצבת הילדים וכול קצבה אחרת בגין הילדים מאת הביטוח הלאומי תועבר על ידי האם לידי האב.
• ה. לחייב את המשיבה בהוצאות בקשה זו שכן היא היתה צריכה לעשות כן בהגינות ותום לב מעצמה וללא צורך בפתיחת הליך זה.

ואלה נימוקי הבקשה:

1. האם הסתירה במשך שנה שלמה מבית המשפט ומהאב כי הגישה תביעת נכות לביטוח לאומי בגין הבת ותבעה כפל מזונות ילדים בגין הבת גם מהאב וגם מביטוח לאומי! וזאת בחוסר תום לב משווע. כעת משקיבלה את הקצבה היא ברוב חוצפתה רוצה לשמור אותה לעצמה וטוענת כי תעשה חיסכון להבת אם היא תצטרך בעתיד משהו. פשוט חוסר יושר והתעשרות שלא במשפט על חשבון אב כאשר היא בכלל משתכרת יותר ממנו מעסק קונדיטוריה ומעבודתה כשכירה ובעלת גב כלכלי חזק מאחיותיה העשירות והירושה שקיבלה שהיא עדיין מסתירה.
2. האם קיבלה ביום 13/2/18 קצבה רטרואקטיבית מאת הביטוח הלאומי למימון מזונותיה של הבת החל מינואר 2017 ועד ינואר 2018 כולל בסך של כ-26,000 ₪(25,956 ₪) כן קיבלה כבר שני תשלומים שוטפים של 2,569 ₪ לחודש וזאת היא תקבל לידיה מידי חודש בחודשו לשם מימון צרכיה של הבת אותם משלם האב במלואם שכן נפסקו לו מזונות ילדים של 1,900 ₪ לחודש להבת ומחצית גן מבלי להתחשב בזמניי השהות השווים והטיפול היתר שהוא מטפל בבת יותר מהאם לרבות ימי חופש שהוא לוקח ויציאות מוקדמות מהעבודה ולינות בלילה בבתי חולים שרק הוא עושה.
3. מעבר לסכומים אלו האם מקבלת הנחות רבות אשר מגדילות את הכוח של משכורתה ומהוות הטבה שיש לזקוף לשכרה-חשמל מופחת, ארנונה מופחתת, מים בהנחה, טלפון קווי חינם, זיכוי במס הכנסה, הוצאות חינוכיות מופחתות, פטור מתשלומים בקופת החולים, הנחות בתרופות(גם כאלו שאינם קשורים לנכות), הנחה באגרת רישוי לרכב, תו חניה ועוד.
4. בענייננו חל שינוי נסיבות מהותי שכן התגלה כי האם תבעה (וקיבלה רטרואקטיבית סכום של 26,000 ₪) קצבת נכות עבור הבת בסך 2,569 ₪ לחודש, עוד בינואר 2017 לכול הפחות ולא גילתה על כך לבית המשפט למרות שנשאלה על כך בעת הדיון לאור טענותיה המרובות על נכותה של הבת שנטענו על מנת להגדיל את המזונות מבלי שהוכיחה ולו בראשית ראיה כי יש הוצאות חריגות בגין נכות זו ולא לחינם מאחר ואין הוצאות כאלו וכול הקצבה נועדה למזונותיה של הבת.
5. הצרכים של הבת עמדו בפני כבוד בית המשפט בעת שפסק מזונות ילדים זמניים ולא השתנו מאז מתן ההחלטה הקובעת כי מזונותיה יהיו 1,900 ₪ ומחצית הגן. כבר טרם מתן ההחלטה האם טענה באריכות ובפירוט עם מסמכים לרוב בפני כבוד בית המשפט לגבי בעייתה הרפואית של הבת אך מעולם לא הציגה הוצאות בגין הבעיה הרפואית וגם לתצהירי עדותה הראשית לא צירפה כול הוצאה חריגה ומיוחדת בגין נכות זו. הסיבה הא שאת טיפוליה של הבת מממנת קופת החולים באופן מלא-ריפוי בעיסוק, פיזיוטרפיה וקלינאית תקשורת וכבר בספטמבר הבת תעבור לגן עירייה טיפולי חינם, שם תקבל במרוכז את כול הטיפולים הללו מהסייעת שבגן.
6. בהתאם להלכה, מדובר בשינוי נסיבות מהותי המחייב את התערבות בית המשפט קל וחומר בתיק המנהל וטרם ניתן בון פסק דין. ראה פסיקת בית המשפט המחוזי בעמ"ש (ת"א) 20337-04-13 פלוני נ' פלונית(פורסם בנבו, 13.11.13).
7. ההלכה היא שאין פוסקים מזונות לאדם מעל למידת הצורך, והזכות למזונות ילדים אינה יכולה להוליד זכאות לסכום החורג מן הצרכים.
8. בע"א 254/76 ינקוביץ נ. ינקוביץ פ"מ לא(3) 169, 173, נקבע כי קצבת הביטוח הלאומי נועדה במהותה למזונות הילדים.
9. בתמ"ש 21412-09-11 פלוני נ' פלונית (לא פורסם 5.11.13), בסעיף 33 שם, נקבע כי כאשר מתקבלת קצבה מאת המוסד לביטוח לאומי היא נועדה מעצם מהותה למזונות הקטין ולפיכך מותרת היא בניכוי מסכום המזונות אותם על האב לשלם עבורו.
10. תמ"ש זה מסתמך על ההלכות המחייבות שנקבעו בע"א 302/80 אגלזיאס נ' אגלזיאס, פ"ד לד(4) 529, 532, ע"א 142/81 ענתבי נ' ענתבי, פ"ד לה(4) 177, 179, וכן בש"א 4757/92 אביעוז נ' אביעוז (פורסם בנבו, 19.11.92).
11. בפרשת ענתבי בעמ' 179, נקבע כי:

"כאשר הסכום שנפסק למי שזכאי למזונות חופף את כל צרכיו, מן הנכון גם להפחית מסכום זה את קצבת הביטוח הלאומי, שהרי אין פוסקים לאדם מעל למידה והזכות למזונות אינה יכולה להוליד זכאות לסכום החורג מן הצרכים, כפי שנקבעו על ידיי בית המשפט."

12. ובכן עיננו רואות כי הדין הוא כי קצבה המתקבלת מאת המוסד לביטוח לאומי עבור ילד נועדה מעצם מהותה למזונותיו, ולפיכך היא מותרת בניכוי מסכום המזונות אותם על האב לשלם עבורו. (ראה: עניין ינקוביץ לעיל, עניין אגלזיאס לעיל ןכן פסק דינו של כב' השופט בן ציון גרינברגר בתמ"ש (י-ם) 26310/97 בר ישי נ' שרעבי (פורסם בנבו, 2001) וכן ע"מ 121/04 ס.י. נ' ס.ק. (פורסם בנבו, 2006).
13. בנוסף, לפי ההלכה, אין מחייבים את האב במזונות במידה ויש לקטין לפרנסת עצמו. ראה גם שרשבסקי, דיני משפחה, מה שניה, עמ' 363, 369, 373 וכן בספרו של ד"ר שאווה, הדין האישי בישראל, עמ' 209.
14. במקרה דנן, צרכיה שנקבעו בפסק דין זמני (ובפועל צרכיה נמוכים אף יותר, ושני ההורים נושאים בהם בשווה ולא רק האב בשל זמני השהות והאב שומר על טענותיו כי יש להפחית מזונות אלו למחצית מאחר והוא כבר נושא בהן באופן ישיר ויש כאן גם כפל תשלום) ממומנים במלואם באמצעות קצבת הנכות והילדים אותה מקבלת המשיבה מהמל"ל, ולכן יש לנכות מצרכיה את הסכום שמשלם בגינה המל"ל.
15. לאחר שהבת אובחנה כסובלת ממחלה בעת העלאת חום היא מטופלת תרופתית כאשר האם על דעת עצמה מסרבת להמלצות הרופאים להעלות להבת מינונים וגורמת בכך להתקפים רבים יותר. כן הבת החלה לקבל טיפולים של קלינאית תקשורת, פזיוטרפיה וריפוי בעיסוק במסגרת קופת חולים מכבי אשר ממנת את הטיפולים ואין על כך הוצאות נוספות. אין לצדדים הוצאות יתרות בשל נכותה של הבת למעט הטיפול הצמוד בו האב נוטל חלק גדול משל האם. אפילו בימים של האם כשיש פיזיוטרפיה האב מגיע מוקדם כדי לשמור על הילד השני וכאשר הבת בבית חולים האב הוא זה שישן עימה בלילות בבתי חולים.
16. האב סבור כי לגבי תשלומים עתידיים יש להפחית קודם את המזונות בשל המשמורת המשותפת. ראשית יש להפחית את מזונות הבת לחצי (חצי אני וחצי האם)בשל האחריות וזמני השהות השווים והעובדה שהאב נושא כבר בחצי מזונותיה באופן ישיר. אחר כך יש להעביר אליו מהקצבה את החלק שיצא שאני משלם כמזונות הבת ולאם את החלק שהיא משלמת כמזונות הבת- להשאיר אצלה. את היתרה יש להקדיש למימון הגן של הבת, החוגים אם יהיו ואם לא יהיו יש לחלק את היתרה בין ההורים שווה בשווה.
17. יצויין כי מזונותיה של הבת בסך 1,900 כוללים מדור אשר לפי בע"מ 919/15 אין לפסוק תשלומים בשל מדור במשמורת משותפת.
18. לאחר גיל שש של הבת אין להעביר מזונות מהאב לאם כלל בהתאם לבע"מ 919/18 יש פשוט לחלק את הקצבה לשני ההורים שווה בשווה ואז כול צד יישא בהוצאותיה אצלו ומחצית ההוצאות הבלתי תלויות.
19. לגבי סכומי העבר על האם להחזיר לאב את כול תשלומי המזונות ששילם לידיה שכן מישהו אחר מימן אותם ונתן עכשיו את כול הכסף רטרואקטיבית. האם בחוצפתה כתבה לאב שהיא מפקידה את הסכום בחיסכון להבת.
20. כן לטענתה היא תביא סייעת לגן לצורך ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת ופיזיוטרפיה אשר ממילא הבת מקבלת במכבי וגם בשנה הבאה החל מספטמבר 17 הבת עוברת לגן טיפולי ללא עלות כלל שכן זה גן עירייה. לכן מה שכתבה כי היא צריכה את הכסף לסייעת זה אחיזת עיניים בלבד.
21. האב זכאי להחזר של 27,388 ₪ מהקצבה הרטרואקטיבית ושני התשלומים של פברואר ומרץ 2018 ומבוקש כי האם תשיב לו זאת במיידי. להלן טבלת סיכום החישוב.

22. אם נפשט החישוב לגבי החזר הגן זה יהיה כך: 669 ₪ זה יתרת הקצבה החודשית לאחר חיסור מימון מזונות בסך 1,900 ₪ מהקצבה. מחצית מ 669 ₪ זה חלקו של האב בגין הגן, כפול 15 חודשים(ינואר 17 עד מרץ 18) יוצא 5017 ₪. בפועל הסכום להחזר לאב שמחושב בטבלה הוא 4,211 ₪ שכן בחודשים הראשונים הקצבה לא היתה 2,569 ₪ אלא פחות.
23. מעבר לזה יש לה הנחות בארנונה, חשמל, ביטוח קופת חולים, לשירותי חינוך חינם, פטור מתשלום לרופא מקצועי, אגרת רישוי שנתית לרכב חינם, תו חניה נכה, טלפון חינם בבית, נופשונים, וראה באישור הקצבה מאת הביטוח הלאומי אשר מהווים תוספת רעיונית לשכרה. האב בודק בימים אלו כיצד יוכל גם הוא להנות מהטבות אלו.
24. בנוסף, מבוקש שקצבת הילדים מהביטוח הלאומי בגין שני הילדים תחולק מחצה במחצה בין ההורים. ראה רע"א 58470-01-16 (פורסם בנבו, 22/5/16) מאת כב' הש' דרורי לפיה קצבת הילדים צריכה להיות מחולקת שווה בשווה בין ההורים בעת משמורת משותפת ולא להינתן רק לידי האם. זוהי אפליה מגדרית.
25. כן מידיי חודש בחודשו עד הפחתת המזונות הכוללים גם מדור בניגוד לקביעת בע"מ 919/17, אשר קובע שבזמני שהות שווים אין העברת מדור, האב זכאי לקבל את קצבת הנכות בגובה מה שהוא משלם ומחצית היתרה  עבור הגן של הבת תתחלק מחצה במחצה בין ההורים לרבות קצבת הילדים וקצבת חינוך בתחילת כול שנה מאת הביטוח הלאומי.
26. אשר על כן מתבקש כבוד בית המשפט כדלקמן:

• א. כי מהסכום הרטרואקטיבי שקיבלה האם לידיה עבור הבת תעביר האם לידי האב סך של 27,388 ₪ וזאת במיידי. מדובר בסכום בסך 26,000 ₪ שקיבלה עבור התקופה 1/1/17 ועד 1/1/18 כולל (13 חודשים) וכן סכום חודשי שוטף לחודשיים ששולם לידי האם החל מחודש 2/18 (כולל) ועד יום הגשת הבקשה במרץ 18 וכן במחצית מיתרת הקצבה, סך של 699 ₪ ששילם עבור הגן ביתר שכן אלו לא קוזזו מעלות הגן למשך כול התקופה של העבר ועד מרץ 18 (האב נשא במשך כול התקופה במזונותיה המלאים של הקטינה ומחצית מלוא הגן ומדובר בכפל תשלום מזונות ילדים לידי האם בהתאם להלכת העליון).
• ב. כי האם תעביר לאב מתוך הקצבה החודשית בסך 2,569 ₪, החל מחודש אפריל 18 ועד יום מתן ההחלטה סך של 1,900 ₪ (גובה המזונות) ועוד מחצית מיתרת הקצבה (לאחר העברת הסכום של 1,900 ₪ נשאר 669 ₪ מהקצבה) שתוקצה על ידי שני ההורים ראשית עבור הגן ולשאר המחציות של הבת ככול וישנן.
• ג. ככול והאם תקבל לידיה תשלומים חד פעמיים או שוטפים גבוהים יותר מהסכומים להלן אזי מחצית היתרה לאחר העברת סכום גובה המזונות לאב תועבר על ידי האם לידי האב ותוקצה על ידי שני ההורים ראשית עבור הגן ושאר המחציות של הבת ככול וישנם.
• ד. מחצית קצבת הילדים וכול קצבה אחרת בגין הילדים מאת הביטוח הלאומי תועבר על ידי האם לידי האב.
• ה. לחייב את המשיבה בהוצאות בקשה זו שכן היא היתה צריכה לעשות כן בהגינות ותום לב מעצמה וללא צורך בפתיחת הליך זה.

טלי אויזרוביץ, עו"ד