03-5751257

מתעניינים בייעוץ לגבי משמורת משותפת, מזונות, חלוקת הרכוש, הסכמי ממון או ירושה?

השאירו את הפרטים הבאים וניצור אתכם קשר בהקדם

דוגמא לתגובה מטעם אב לבקשה למזונות זמניים במשמורת משותפת

תגובה לבקשה למזונות זמניים שהוגשה לבית משפט לענייני משפחה

  1. הצדדים נפרדו ביום 12/7/15, עת האב עזב את הבית לאור התנהגותה של האם אשר דחתה אותו, יצאה לבלות בלילות לבד ולא הפקידה משכורותיה במשך חצי שנה. למרות התנהגותה זו, שידרה לבעל כאילו יש סיכוי לחיי הנישואין, לשימור המשפחה והבעל נאחז בכל קנה קש, אך כשהבין שהיא משחקת בו, וכל מטרתה לסחוט כמה שיותר כספים ממנו ולהרוויח זמן, של חיים על חשבונו, בעוד היא פרפר חופשי, וחיה למעשה כפרודה, עזב את הבית.
  2. התביעה למזונות ילדים הוגשה ביום 13/7/15 והומצאה לבעל רק ביום 16/7/15. התביעה הוגשה יום לאחר שעזב את המשפחה, ואין ספק שהמבקשת תכננה את צעדיה מראש.
  3. המבקשת טוענת טענות בעלמא, ללא צירוף אסמכתאות, לא קבלות, לא פרוט אשראי ולא תדפיס חשבונות הבנק שלה.
  4. מדובר במשפחה מעוטת אמצעים שחיה בצניעות. הילד לומד בגן מטעם חב"ד בעלות של כ- 800 ש"ח לחודש כולל הצהרון. למבקשת החזר של 600 ש"ח לפחות בגין הגן, מאת מקום עבודתה. ראה תלושי שכר שלה שצירפה לתביעתה.
  5. מדובר באב בעל אחריות הורית שווה לאם. הילד הוא כל עולמו. בין הצדדים קיים הסכם לזמני שהות. זמני השהות עליהם הסכימו הצדדים מהווים משמורת משותפת בפועל. לאישה הכנסה פנויה גבוהה משל האב ויש לה חסכונות של כ-150,000 ש"ח. זו הסיבה שלא צירפה תדפיס חשבון בנק ולא אישור יתרות.
  6. האישה הפסיקה להפקיד משכורת ינואר 2015 לחשבון המשותף. היא יצאה לבילויים, מסעדות, ועוד, לבדה, כפעמיים בשבוע, וחיה על חשבון הבעל. עד השעות הקטנות של הלילה, השאירה את האב לבדו כבייבי סיטר כשהיא צריכה, אך בשבתות השתלטה על הילד ולקחה אותו למשפחתה המורחבת והשתמשה באב, ככספומט בלבד. היא חסכה 7,000 ש"ח לחודש החל מינואר ועד יוני 2015, סה"כ חסכה על חשבון הבעל 42,000 ש"ח, שכן הבעל שהפקיד כל הזמן כספים לחשבון המשותף והיא הוציאה את מלוא הוצאותיה, לרבות בילויה, מהחשבון המשותף. מצ"ב תדפיס חשבון בנק משותף טרם הפרידה, מסומן כנספח א'.
  7. בחשבון הבנק של הצדדים יש חוב של 44,000 ש"ח אותו בני הזוג חייבים לבנק, אולם למעשה אלו בדיוק הכספים שהמבקשת הבריחה. מצ"ב הודעה מהבנק לגביי החוב מסומן כנספח ב'.
  8. כך יוצא שהאב חייב ב 22,000 ש"ח בעוד האם גם אם תשלם את החוב של 22,000 ש"ח יש לה עודף של 22,000 ש"ח, לאחר תשלום החוב לבנק, בעקבות העובדה שחסכה 42,000 ש"ח מהרחת משכורותיה.

שכר האם

  1. שכרה של האם עלה ל-8,500 ש"ח בממוצע נטו לחודש לפחות. האישה בעלת קריירה ב–, השתכרה כ- 7,000 ₪ נטו בממוצע, נטו בהתאם לתלושי השכר שצירפה, הכוללים דמי הבראה ביוני 2015 (תלוש שבחרה לא לצרף לתביעתה, בחוסר יושר מצידה צירפה רק 11 תלושי שכר ללא יוני 15). כן חוסכת זכויות סוציאליות, פנסיה גמל והשתלמות. היא גם מקבלת משכורת 13, ולא לחינם לא צירפה תלושי שכר עדכניים.
  2. האישה משתכרת יותר מהבעל ועבודתה יציבה יותר משל הבעל. היא עובדת ב– עד השעה 15:00. הממוצע החודשי נטו של האישה בשנה שטרם הגשת התביעה הינו 7,000 ₪ נטו. האישה צוברת חסכונות בשל זכויות סוציאליות גמל והשתלמות. משכורות יוני עומדת בדרך כלל על כ-12,000 ₪ נטו, אך היא לא צורפה. גם משכורות יולי ועד אוקטובר לא צורפו לבקשתה זו, והיא מעלימה את השתכרותה האמיתית. לאור זאת יש לקבל את טענת הבעל כי הממוצע השנתי המוערך עומד על 8,500 ₪ נטו בממוצע לחודש כיום.
  3. האישה מקבלת החזרים במשכורתה בגין גנים וקייטנות בסך של כ- 600 ₪ לחודש. יש לקזזם מעלות הוצאת הגן והצהרון והקייטנה, אחרת מדובר בכפל תשלום לאם. ברגע שיש מי שממן את רכיב מזונות זה, אין לחייב גם את האב לשלמו לאם.
  4. המבקשת משקרת בבקשתה, כשמצהירה, שהיא משתכרת 5,000 ש"ח לכאורה, ובכך הפחיתה כ-50% משכרה לכאורה. היא משקרת גם כשמצהירה שהאב משתכר לכאורה 10,000 ש"ח והגדילה את משכורותו ב- 25% לכאורה. זוטות מסתבר, עבורה.  ויצוין למרות שבכתב ההגנה נרשם שחסר תלוש יוני 15, עד ליום זה לא המציאה את התלוש הזה והבאים אחריו. גם לא תיקנה ולא צירפה אישורי יתרות ותדפיס עו"ש וגם לא תדפיס אשראי. יש לקבל על כן, את כל טענות האב בעניין השתכרותה, הוצאות הקטין, וחסכונותיה, כנכונות ואין ליתן לה לצאת נשכרת מהסתרת מצבה הכלכלי. הדבר מתיישב עם הוראות תקנה 264 לתקסד"א.

שכר האב

  1. האב נהג משאית, משתכר כיום 7,500 ש"ח נטו בממוצע. הוא השתכר 7,960 ש"ח בשנה טרם הגשת התביעה אולם בארבעת החודשים האחרונים, ירד שכרו הממוצע ל 7,500 ש"ח נטו, בשל הטיפול בקטין, והעובדה כי הוא יוצא מוקדם יותר מהעבודה ולוקח ימי חופשה להיות איתו בעת מחלה(שכרו מורכב משעות נוספות). מצ"ב תלושי שכר עדכניים של האב, מסומן כנספח ג'.
  2. האב אינו חוסך קופות גמל וקרנות השתלמות מעבודתו.

חסכונות ויכולת כלכלית של האם

  1. המבקשת לא צירפה אישוריי יתרות בבנק שלה הפרטי ליום הפירוד ולא בכלל, לא צירפה תדפיסי חשבון בנק ולא פרוט כרטיסי אשראי, למשך השנה טרם הגשת התביעה. בשל כך בלבד, יש למחוק את התביעה ולדחות את בקשתה למזונות זמניים או להפעיל את הסנקציה האחרת שבתקנה 264 לתקנות סד"א ולקבל את כל טענות המשיב בנוגע להשתכרותה ולרמת החיים, כנכונות.
  2. לא בכדי לא צורפו תנועות חשבון ואישורי יתרות שכן לנתבעת חיסכון של כ- 150,000 ₪ במזומן לפחות.
  3. היא חסכה 6 משכורות אחרונות וכן העלימה 30,000 ₪ מחשבון הבנק בדיסקונט, עוד קודם לכן בזמן הנישואין. כן יש לה חסכונות בקרנות וקופות גמל והיא פדתה קרן השתלמות על סך 15,000 ש"ח ביום 6/5/15. ויש עוד סכומים שלא ידועים לאב, אך מפורטים בחשבונותיה. מצ"ב אישורי קופות וקרנות של המבקשת, מסומן כנספח ד'.
  4. הטעיה נוספת, בסעיף 7 לבקשה. מצהירה המבקשת, שהאב שילם את השכירות לכאורה עד לא מכבר והפסיק לכאורה כשהוגשה תביעה. האב מעולם לא שילם את השכירות, לאחר שעזב את הדירה. אין לו יכולת לשלם כאלו סכומים וגם לכלכל את עצמו ואת בנו. יום לפני הגשת התביעה, ומבלי שידע, הוגשו נגדו תביעות. התביעות הומצאו לו, רק לאחר שעזב את הבית, ביום 16/7/15. מאחר ולא גר בבית הפסיק לשלם שכירות. כי אין לו כל יכולת לשלם שכירות וגם ולממן הוצאותיו בנפרד שלו ושל בנו, כשהוא איתו.
  5. הבעל פתח חשבון בבנק אגודת ישראל ויש לו שם יתרת חובה של כ- 4,000 ₪. מצ"ב אישור יתרות מסומן כנספח ז'. כן מצ"ב תנועות חשבון מסומן כנספח ח'.

צרכי הקטין

  1. רמת החיים של בני הזוג היתה נמוכה. ראה פרוט כרטיסי אשראי של הצדדים יחד לחודש מאי 15 שעמד על 3,000 ₪ לחודש לכל המשפחה-2 בגירים וילד בן 4 (לפי שיטת היידות חלקו של הילד חמישית). ביוני עמד האשראי על 1,000 ₪ וביולי על 4,250 ₪.
  2. הקטין נמצא בגן דתי וצנוע, עם הורים קשיי יום ואין שם הוצאות מעבר לעלות הגן והצהרון. האם גרה בסמוך לגן מרחק הליכה.
  3. רשימת הצרכים שתבעה עבור הקטין הינה מוגזמת, מופרכת עם כפל צרכים, מה גם שלא הוכחה ולא נתמכת היא בכל נתון אשר יוכל לבססה. זאת בניגוד להלכה הקובעת כי תביעת מזונות ככל תביעה כספית אחרת חובה להוכיח ואין הצדקה שבית המשפט יעסוק בהשערות וניחושים על צרכים שעל בעל הדין להוכיח. ראה ת"א 895/92 רוטמן נ. רוטמן תקמח 93 (1) ו ע"א 130/85 ניסים סבן נ' שמעון כהן פ"ד מ(1), 69. יש לדחות את בקשתה בשל כך.
  4. בסעיף 6 לבקשתה, שאינו נתמך בקבלות, המבקשת כללה עלות של גן, שהוא רכיב שאינו מחושב בסכום המזונות הבסיסי, וזו הוצאה נפרדת שנושאים בה ההורים, שווה בשווה. הסעיף כולל רכיב הוצאות אחזקת בית, למרות שאין נהוג לכלול גם הוצאות בית וגם שכירות במדור אלא רק שכירות. בנוסף רכיב המדור מחושב בנפרד והוא אינו כלול בסכום הרכיבים של צרכים הכרחיים למזונות. סעיף 6א' וסעיף 6ב' הם זהים. אותו הרכיב פעמיים, אז יש להתעלם מאחד מהשניים.
  5. אם נפחית רכיבים אלו מהסכום שתבעה, אזי תביעתה היא ל- 1,650ש"ח צרכים ו- 1,000 מדור(30% שכירות).
  6. אולם גם הצרכים הללו הם מנופחים ולא נתמכים בקבלות. היא אינה קונה לקטין ביגוד והנעלה ב- 350 ממוצע לחודש ואין כל אסמכתא לכך. מה גם שלקטין יש ארון "מפוצץ" בבגדים וצעצועים בבית ואינו מתחיל מאפס. יש להעמיד רכיב זה על 150 ש"ח לחודש. היא לא רוכשת לקטין כל חודש צעצועים ב- 250 ש"ח יש להעמיד הרכיב על 100 ש"ח לחודש. גם מתנות לימי הולדת אינם 200 ש"ח לחודש אלא 60 ש"ח לחודש בממוצע (הקטין בגן דתי וצנוע). לקטין אין נסיעות ב- 450 ש"ח לחודש. לכל היותר 200 ש"ח לחודש. חבריו גרים לידו ועיקר נסיעותיו הם לאביו שנושא בהם בעצמו.
  7. המבקשת חידשה חוזה שכירות לאחר הפירוד והעלתה את שכר הדירה מ- 3,200 כאמור בתביעתה ל- 3,400 ש"ח. שכר הדירה הוא לדירת 3.5 חדרים בעוד היא יכולה לגור בדירת 2.5 חדרים במחיר מוזל יותר, כפי שעושה האב. על כן, מבוקש כי רכיב המדור המלא לא יעלה על 1,000 ש"ח.
  8. אם נסכם את הצרכים הריאליים של רכיבי התביעה, יוצא כי צרכי הקטין על פי הרכיבים שתבעה הינם-400 מזון וחומרי ניקוי, 150 ש"ח בממוצע ביגוד והנעלה, 200 ש"ח בממוצע נסיעות, 100 ש"ח בממוצע לחודש צעצועים, 60 ש"ח בממוצע ימי הולדת לחודש. סה"כ 900 ש"ח לחודש ו- 30% המדור 1,000 ש"ח, כלומר, סך הכול כולל מדור: 1,900 ש"ח ובנוסף מחצית גן, חינוך ורפואי.
  9. עקב המשמורת המשותפת יש להפחית 50% מהסכום הבסיס והמדור, וכך יוצא סכום בסיס כולל מדור 950 ש"ח ובנוסף, מחצית צהרון וגן ורפואי.
  10. מסכום הבסיס יש להפחית עוד, לאור שיקול הדעת שיש לבית המשפט לאור העובדה שהאב משתכר פחות מהאם וכי יש לו חוב של 22,000 ש"ח בעוד לאם יש חסכונות. אין לחייב את האב בסכום מזונות להעברה לאם ומבוקש כי כל צד יישא בהוצאות הקטין בעצמו, כפי שיפורט להלן בהמשך.
  11. לעניין הגן, האם מקבלת בתלושי השכר השתתפות בגן בסך 600 ש"ח על כן, מעלות הגן יש להפחית 600 ש"ח ורק מההפרש הנותר לגן יש לחייב את האב במחצית. יש מי שמממן עבורה את הגן של הילד ועל כן אין לחייב את האב בכך במסגרת מזונות זמניים, אחרת מדובר בכפל תשלום. אין לחייב בדמי טיפול כלל וכלל כשהקטין בצהרון וכשהאב מטפל בו חצי מהזמן בשווה לאם.
  12. לאור עמ"ש 32632-10-13 (פורסם בנבו, 26/3/15) ועמ"ש 1180-05-14 (פורסם בנבו, 26/3/15), המהווה הלכה מנחה כיום, והעובדה שהאב מממן באופן ישיר את בנו, יש להפחית מצרכי הילד ומשליש מדורו, 50%. מזה ניתן להפחית בהתאם לנשאר בידי כל הורה לאחר תשלום המזונות. לאב נשאר מינוס הכנסה פנויה ולאם יש עודף הכנסה פנויה, כפי שיפורט להלן.
  13. בהתאם לעמ"ש 32632-10-13 ניתן לרכך את הוצאת המדור ולהפחיתה לכדי מינימום לעלות של מדור בסיסי ממוצע, קורת גג מספקת ללא קשר לעלות השכירות המשולמת בפועל.
  14. עוד נקבע כי אין להותיר את האב חסר כל ויש להותיר בידיו מינימום לקיום אנושי (ראה גם בג"צ 10662/04 חסן נ' מל"ל).
  15. יוצא כי אין לחייב את האב במזונות כלל, האב נושא בהוצאותיו של הקטין ולאור ההכנסות הפנויות של הצדדים.

נשיאת האב בצרכי הילד

  1. האב הוא בעל אחריות הורית שווה ומלאה בפועל ועל פי ההסכם בין ההורים. האב מממן באופן ישיר את בנו. האב נושא בצרכי הקטין ורוכש לו ביגוד, מזון, מעיל, מסיע אותו לכל מקום ולוקח לרופאים.
  2. האב גר בשכירות בדירה זמנית, בת חדר וחצי, ליד הקטין, ומשלם 2,400 ש"ח אך בינואר 2016 יעבור לדירה גדולה יותר בת 2.5 חדרים, שם ישלם כ-3,000 ש"ח שכירות.
  3. האם מחזיקה בינתיים בכל המיטלטלין של הצדדים והאב יבקש לקבל את מחציתם לרבות חפצים של הילד. האם טוענת בשקר כי האב אינו מגיע לקחת את המיטלטלין אולם, באופן תמוה, כל פעם שהיא קובעת איתו, היא משנה את השעה ואת היום לפי כיוון הרוח.
  4. מצ"ב הסכם שכירות של האב, פירוט אשראי לחודש ספטמבר, הוצאות ביטוח רכב ותיקון הרכב, וכן קבלות בגין רכישת ביגוד, מזון וצעצועים לקטין, מסומן כנספח י'.
  5. האב מוציא באשראי כ- 2,000 ש"ח לחודש ובמזומן עוד 2,000 ש"ח והשכירות היא כיום 2,500 ש"ח אך בקרוב תעמוד על סך 3,000 ש"ח. יש לו גם הוצאות מדור מעבר לכך הוצאות רפואיות לבן, ומחצית הפרש גן וצהרון.
  6. האב מעביר כל חודש מיוזמתו סך של 1,000 ש"ח לאם, אולם לאור צרכי הקטין אצל אימו והכנסתה הפנויה של המבקשת, הגבוהה משל האב, יש להורות כי אינו חייב להעביר כל סכום וכי כל צד יישא בהוצאות הקטין אצלו. מצ"ב אישור העברה מסומן כנספח יא'.
  7. לאחר העברת מזונות בסך 1,000 ש"ח הכנסתו הפנויה של האב היא אפס עוד לפני העברת מחצית צהרון. כשיעבור לשכירות בדצמבר השנה, לדירה יותר גדולה, כדי שיהיה חדר לבן, תעמוד הכנסתו הפנויה על מינוס 500 ש"ח לפחות, עוד לפני הוצאות בריאות, חינוך ושונות לבן ולעצמו, כך שהכנסתו הפנויה תרד עוד יותר והוא יותר חסר כל.
  8. האם לעומת זאת, משתכרת 8,500 נטו, לאחר קבלת 1,000 ₪ מזונות יש לה 9,500 נטו. אם נוריד שכירות של 3,400 ועוד הוצאות של 4,000 ש"ח לחודש, הרי שהכנסתה הפנויה היא 2,000 ש"ח. אם לא יעביר האב כל סכום בגין מזונות, עדיין תהיה לה הכנסה פנויה של 1,000 ש"ח. האב לעומתה במינוס 500 ש"ח ומטה.
  9. לאור העובדה שהכנסתה הפנויה גבוהה משל האב, שיש לה חסכונות, מבוקש לקבוע כי בגין מזונות זמניים, כל צד יישא ישירות בצרכי הקטין כשהוא אצלו וכי שני ההורים יישאו בחלקים שווים במחצית צהרון וגן לאחר קיזוז הסכום שהאישה מקבלת החזר מעבודתה בגין הגן, ובמחצית הוצאות רפואיות.
  10. כל סכום אם יצטרך להעביר למבקשת יגרום לכך שלא יוותר לאב כספים למחיה עבור עצמו ועבור הילד אצלו. דבר זה עלול לפגוע בקטין ישירות, ולגרום לכך שיחיה חיי עוני אצל אביו.
  11. האב מבקש כי יקבע שכל הטבה כספית ו/או כל גימלה ו/או קצבה חד פעמית או קבועה מהמוסד לביטוח לאומי, לרבות קצבת הביטוח הלאומי בגין ילד, תחולק שווה בין הצדדים. לחילופין, ככל שייפסקו מזונות, תקוזז מחצית מהמזונות.
  12. אשר על כן מתבקש כבוד בית המשפט כדלקמן:
    • א. לקבוע בגין מזונותיו הזמניים של הקטין כי כל צד יישא בהוצאותיו ולא לקבוע סכום מזונות להעברה לאם בשל העובדה שהאב נושא ישירות בהוצאות הקטין כשהוא אצלו והעובדה שלאישה הכנסה פנויה גבוהה משל האב.
    • ב. לקבוע כי הצדדים יישאו בחלקים שווים במחצית הוצאות גן לאחר קיזוז 600 ₪ החזר, שהאישה מקבלת מעבודתה בגין גן ילדים (אחרת מדובר בכפל תשלום לאם).
    • ג. לקבוע כי הצדדים יישאו בחלקים שווים במחצית הוצאות רפואיות של הקטין.
    • ד. לחייב את התובעת בתשלום הוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ כדין.

                        טלי אויזרוביץ, עורך דין לענייני משפחה

מתעניינים בייעוץ לגבי משמורת משותפת, מזונות, חלוקת הרכוש, הסכמי ממון או ירושה?

השאירו את הפרטים הבאים וניצור אתכם קשר בהקדם

מאמרים נוספים בנושא

קידום אתרים לאוס קידום אתרים
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out LoudPress Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out LoudPress Enter to Stop Reading Page Content Out LoudScreen Reader Support