החלטה בבקשה להפחתת מזונות ילדים

בקשת האב להפחתת דמי מזונות זמניים מהנימוקים:

הראשון –  נקבע כי המשמורת בקטינים תהא משמורת משותפת;

והשני – בע"מ 919/15 ששינה את המצב המשפטי הקיים בפסיקת דמי המזונות.

הילדים מתחת לגיל 6.

בבע"מ ( חי" ) 318/05 על פיו במשמורת משותפת יש להפחית את דמי המזונות ב-25% ביחס לסכום המזונות אילו הילדים מצויים במשמורת המלאה של האם.

נפסק:

מזונות זמניים מהווים סעד זמני עד לסיום הדיון בתביעה ומתן פסק דין עמ"ש 52149-09-16 מיום 31.10.17 . לשון אחרת, הבקשה הינה עיון מחדש בסעד זמני שניתן.

תקנה 368 לתקנות סדר דין אזרחי, תשמ"ד – 1984 שכותרתה "עיון מחדש" קובעת כך:

"368. (א) לבקשת בעל דין רשאי בית המשפט לעיין מחדש בצו זמני שניתן, אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שנתגלו מאז מתן הצו, או אם ראה כי מלכתחילה לא הייתה הצדקה למתן הצו."

בתוך כך, ניתן לעיין מחדש בהחלטה למזונות זמניים אם חל שינוי נסיבות ביחס למצב שהיה בעת מתן ההחלטה.

האב טוען כאמור כי שינוי נסיבות נלמד מבע"מ 919 ומפסק הדין למשמורת הקובע משמורת משותפת.

באשר לטענתו הראשונה של האב, הרי שעסקינן בילדים שגילם טרם הגיע לגיל 6 שנים, גם לא "כמעט לגיל 6" תמ"ש (נצרת) 46640-01-15 מיום 27.12.17  כך שהלכה שנקבעה בבע"מ 919 לא חלה.

באשר לטענה השניה של האב, הרי שפסק הדין למשמורת שינה, באופן מהותי, את המצב שהיה בעת מתן ההחלטה למזונות הזמניים. שינוי מהותי זה צריך לבוא לידי ביטוי בסכום של דמי המזונות.

ברמ"ש 49781-10-15 מיום 18.01.16  נקבע כי התחשבות של בית המשפט בשינוי נסיבות, במובן של ימי שהייה רבים יותר של הילדים או אחד מהם אצל האב, מאז נפסקו סכום המזונות הזמניים, וזאת לצורך הפחתתם, אינה פסולה אלא ראויה, שכן בזמן שהותם של הילדים אצל האב, דואג הוא במישרין לכל מחסורם.

בע"מ 919 אכן חולל מהפכה בפסיקת דמי המזונות והוא שינה חלק מההלכות שקדמו לו שקבעו כלל יסוד כי על פי הדין העברי אב יהודי – והוא בלבד – חב בסיפוק המזונות ההכרחיים של ילדיו מלידה ועד הגיעם לגיל 15.  עם זאת, בע"מ 919 לא ביטל מצב משפטי באשר לחיוב במזונות ילדים עד גיל 6.

אב יהודי חב לבדו במזונות ילדיו הקטינים עד גיל 6, בעוד שהאם פטורה כליל ממזונות אלה ע"א 469/84 הדרי נ' שני, פ"ד לט(3) 197, 199 (1985)).

לאור המצב המשפטי הקיים, בתי המשפט פעלו להחדרת עקרונות שוויון וצדק, כשמופעל הדין האישי. בתוך כך נקבע בהלכת אוחנה (בע"מ 5750/03 מיום 8.6.05) והלכת צינבוי (בע"מ 2433/04 מיום  2.10.05)  כי פסיקת  המזונות צריכה להיעשות  "על דרך איזון כולל של הכנסת המשפחה מכל המקורות"  כאשר הסדר של אחריות הורית משותפת יביא להפחתה בשיעור החיוב.

באשר לשיעור ההפחתה נקבע בבע"מ 318/05 מיום 30.01.06  כי בעת קביעת משמורת משותפת יש מקום להפחית את שיעור דמי המזונות בהם יחויב האב, נוכח העובדה כי נושא באופן ישיר בהוצאות הקטינים, בשיעור של כ-25% מדמי המזונות שהיו נפסקים אילו המשמורת היתה באופן בלעדי בידי האם.

כיום שיעור ההפחתה של דמי המזונות בפסיקה נע בין 25% בבע"מ 318/05 ל-50% בעמ"ש (מרכז) 25027-02-14 פלונים נ' פלונית מיום 28.12.14 (נב).

בהתייחס לדמי המדור נקבע בבע"מ 318/05 כי גם במקרה של משמורת משותפת הוצאות המדור, לרבות דמי מדור לא יופחתו.

בתיק זה האב עובד משתכר 12,454 ₪ נטו לחדש והאם  7,896 ₪ נטו לחודש.

לאחר תשלום של דמי המזונות, לידי האם, בסך של 2,700 ₪, נותר בידי האב סך של 9,754 ₪.

לאחר תשלום של דמי המזונות, לידי האם, מצוי בידיה סך של 10,596 ₪. לסך זה יש להוסיף את קצבת הילדים שמשולמת לאם בסך של 238 ₪ המגדיל את סך ההכנסה לסך של 10,834 ₪.

נתון נוסף שיש להביא בחשבון הינו, כי האב משלם מחצית המשכנתא בסך של 870 ₪ לחודש כאשר המשמעות המעשית הינה כי נשאר בידי האב סך של 8,884 ₪ ומתוך סך זה נדרש הוא לשכור מדור לו ולקטינים בעוד שהאם מתגוררת בדירת הצדדים ונושאת במחצית המשכנתא בלבד.

לאחר תשלום המזונות, נוצר פער של כ-2,000 ₪ לטובת האם אשר מצדיק הפחתת מזונות זמניים אגב הפעלת שיקול דעת שיפוטי זהיר, המאזן בין צרכי הקטין, הכנסות ההורים ויכולותיהם הכלכליות תמ"ש 47926-07-15 מיום 10.10.17.

ההפחתה תהא בשיעור המצוי ברף התחתון של הפסיקה בשיעור של 25% .

נפסק כי:

האב ישלם לאם למזונות הקטינים סך של 2,000 ש"ח לחודש.
בנוסף לדמי המזונות יישא האב במחצית התשלומים החודשיים של המשכנתא.

החל מהיום יישאו הצדדים בחלקים שווים ביניהם בהוצאות רפואיות וכן הוצאות החינוך על פי דרישת מערכת החינוך ו/או המסגרת החינוכית –כדלקמן: אגרות חינוך, שכר לימוד, סל תרבות וכל תשלום אחר הנדרש לתשלום ישירות למערכת החינוכית ו/או למסגרת החינוכית לרבות ועד הורים, וכן מעון, צהרון (עד סוף כיתה ג' בהתאם לתעריף צהרון ציבורי), חוגים ( עד שני חוגים לכל אחד מהקטינים בעלות מתנ"ס), שיעורי עזר (ע"פ המלחצת הגורם הרלוונטי), תנועת נוער, קייטנות (מחזור אחד בקיץ ואחד בחופשת הפסח בעלות קייטנת עירייה/מתנ"ס) מסע לפולין. האב יהיה רשאי לשלוח הצעה נגדית מטעמו בתוך 10 ימים. במקרה של מחלוקת לגבי עלות ו/או נחיצות ההוצאה, תכריע במחלוקת יועצת בית הספר מחנכת הכיתה או גורם חיוני אחר המקובל על הצדדים.