03-5751257

מתעניינים בייעוץ לגבי משמורת משותפת, מזונות, חלוקת הרכוש, הסכמי ממון או ירושה?

השאירו את הפרטים הבאים וניצור אתכם קשר בהקדם

ערעור על הפחתת מזונות בהסכם גירושין

בקשת רשות ערעור לבית משפט למשפחה בנושא הפחתת מזונות מהסכם גירושין

מייד לאחר חתימת הסכם גירושין הוצאה הקטינה, שהיתה בת שלוש, מהגן הפרטי, בו שהתה חודש ימים, באופן חד צדדי, מבלי לידע את האב והועברה לגן עירייה עד 13:00. האב הגיע לגן לקחת את הילדה והילדה איננה. גם למטפל לא הלכה.

  1. ההחלטה חיסרה רכיבי מזונות ילדים, שלא נצרכו, שהושגו בחוסר תום לב מלכתחילה, באמצעות יצירת מצג שווא לנחיצותם. כל שעשה כב' ביהמ"ש  קמא לענייני משפחה על סמך ההודאה של המבקשת עצמה, הוא חיסור אריטמתי של רכיבי מזונות ילדים, שלא נצרכו ביום שלאחר אישור ההסכם. זאת גם בהתאם לכוונת הצדדים בהסכם עצמו, וההלכה המושרשת, לפיה לא מחייבים בגין רכיבים שאינם קיימים.
  2. ניתנה למבקשת כל הזדמנות להתגונן אך היא לא הביאה ראיות המלמדות על צריכת הרכיבים והודתה בטענות המשיב, בסעיף 52 ו- 54 להגנתה (מזונות ילדים). היא התעלמה מטענת התרמית. ראה פרוטוקולים, וכן תמצית טענות בכתב, נספחים ח' ו י', יא' יב' לתשובה לבר"ע.
  3. המבקשת טענה אך ורק לגבי מצבו הכלכלי של המשיב (בייחוד בולטת שתיקתה לעניין התרמית בנספח ח' ו- י' לנספחי התשובה לבר"ע). המשיב לעומתה, טען זאת בכל הזדמנות-בפרוטוקול נספח יב'- עמ' 5 ש' 13-19, בעמ' 4 ש' 23 עד הסוף ובעמ' 5 ש' 1-13. כן בפרוטוקול נספח יא'- בעמ' 2 ש' 23-25. כן בתביעתו לביטול הסכם והשבה.
  4. בע"א 270/86 רגובי נ' תנובה, פ"ד מה(1) 620 נקבע כי קביעה עובדתית שנקבעה בערכאה ראשונה לא תתבטל על נקלה בערכאת הערעור אפילו היתה היא פוסקת אחרת לו שמעה בעצמה את העדים, כל עוד יש לקביעה זו שורש מוצק בחומר הראיות.

אי התקיימות התנאים למתן רשות ערעור

  1. בענייננו אין כל סיבה להליך ערעור מיידי וניתן לחכות עד לערעור על פסק הדין כולו, בייחוד כשדיוני ההוכחות קבועים לעוד כחודש ימים.
  2. בהתאם לסעיף 52(ב) לחוק בתי המשפט, רשות ערעור תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין כולו, ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה.
  3. אין השפעה מיידית על זכויותיה של המבקשת, שהרי אם היתה צורכת גן פרטי ומטפל באלרגיה, כפי שהציגה בעת המו"מ, היה נשאר לצרכי הקטינה, את אותו הסכום בדיוק, שנשאר לה כעת.
  4. סכום הבסיס עליו הסכימו הצדדים, ללא גן וללא מטפל באלרגיה, היה 2,500 ₪, בדיוק כפי שהוא עומד כעת, לאחר ההחלטה הזמנית. המבקשת חסכה 3,500 ₪ לחודש במשך כארבע שנים, סך של כ- 168,000 ₪, אשר יכול לשמש אותה עד לפסק הדין בתיק. בית המשפט קמא, בזהירות יתרה, לא הורה על קיזוז כספים מעבר לעשרה חודשים אחורה, בסעיף 4 להחלטה.
  5. הנזק שהיה עלול להיגרם, אילולא ההחלטה, הוא למשיב דווקא. זו בדיוק מטרת הסעד הזמני והסיבה שדווקא עכשיו, ולא לאחר דיון ההוכחות, הושט לו הסעד הזמני, לרבות קיזוז עשרה חודשים, למניעת עיוות דין קשה ומתמשך, כשברקע, הוצג ועמד מצבו הכלכלי הקשה של המשיב.
  6. הושטת סעד זמני על ידי צווי מניעה זמניים נתונה לשיקול דעת הערכאה הדיונית ובית המשפט שלערעור לא יתערב בשיקול דעת זה אלא אם שוכנע, שנסמך הוא על אדני שווא וכאשר מבחינת הערכת הנסיבות לפי מבחן הסבירות הוא מופרך מעיקרו. רע"א 7412/97 גבור נ' ויזל תק-על 98(1) 265 נקבע כי ערכאת הערעור מהססת בדרך כלל להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית כאשר מדובר בסעד זמני ותעשה כן רק כאשר ברור שזו נתפסה לטעות.
  7. בהמ' 440/79 מיקלוש נ' גולן גלובוס פ"ד לה(2) 645 בית המשפט שלערעור דן במהותו של צו המניעה הזמני וקבע כי מתן צו כזה יוכרע על פי מידת הנזק העשוי להיגרם למי מבעלי הדין אם יינתן הצו ואם לאו, לפי השוואתם של שני הנזקים וקביעת הנזק הגדול יותר.
  8. המבקשת אפילו לא טענה לנזק. מדובר באישה בת להורים עמידים, גרה בדירה בבעלותה, לא עובדת ומקבלת כספים מהוריה (כך היה גם בזמן הנישואין), שטסה בקיץ לאביה במחלקה ראשונה, ואשר המשמורת על הילדה היא משותפת והאחריות שווה. בכל פנייה אליה לפשרה, היא עונה כי אין לה עניין בכסף, אלא בהפחתת הלינות של הילדה אצל האב.
  9. טענת המבקשת כי אין לו עדיין זכות הראויה להיות מוגנת בסעד זמני, מאחר וכל שעשה הוא להגיש תביעות, לא הגיונית. בדרך זו, מעולם לא היה מושט סעד זמני (עיקול בתביעה שלאחר מכן נדחית).

חוסר תום לב בהגשת הבר"ע

  1. לאור התנהלות האם בקשר להסדרי הראייה, ההסתה הבלתי פוסקת עד ליום זה, הפעלת לחץ אדיר על הקטינה, שלא לשתף פעולה עם אביה ושתי חוות הדעת מאת ד"ר –, ברור שאין המבקשת מקווה להפיק טובת הנאה מעצם הזכייה בהליך (בייחוד שקבוע דיון הוכחות לשבוע הראשון בחודש מאי) ובולט, כי היא מפיקה טובת הנאה חיצונית לבר"ע, מעצם ניהול ההליך כנגד המשיב.
  2. למרות שלאחר דיון ההוכחות ייתכן ויפסק כי היא זו שצריכה להשיב למשיב עוד סכומים שקיבלה ביתר בעבר, היא לא ממתינה לפסק הדין, ומיהרה להוצל"פ לגביית חוב תשלומי מוניטין, אשר משתווה לסכומים שקיבלה ביתר בעבר. היא רודפת אותו וגם את אחותו, הערבה למשיב, כשיכול ויתברר כי כל הליך הגבייה בו פתחה, מיותר. המבקשת מטרידה בכל דרך אפשרית. בר"ע זו, היא חלק ממלחמת ההתשה שמנהלת המבקשת כנגד האב, שכל שאיפתו היא רק להיות אב לביתו.
  3. המבקשת רודפת אותו במישורים נוספים. רק לאחרונה צרחה על המשיב בפני חברי כיתתה של הבת, במקרה אחר צעקה ליד המורה "תראו איך הילדה נראית מרוטה כשהיא חוזרת ממנו", הפסיקה לילדה טיפול פסיכולוגי שניתן בהוראת בית המשפט על סמך חוות דעת, ד"ר –, ומפעילה לחצים על הילדה כנגדו.
  4. בת"א (י-ם) 1529/99 מליבו ישראל נ' מ"י בעמ' 15, המבחן להליך שמוגש בחוסר תום לב, הוא האם התובע מבקש להפיק טובת הנאה חיצונית לתביעה- קרי מעצם הגשת התביעה, ולא מן התקווה לזכות בה.

אי התערבות בית המשפט שלערעור

  1. הכלל הוא שאין זו דרכו של בית המשפט לערעורים להתערב בגובה סכום המזונות שנפסק על ידי הערכאה הראשונה, אלא אם מתגלה סטייה מחומר הראיות. בית המשפט שלערעור אינו ממיר את שיקול דעתה של הערכאה הראשונה בשיקול דעתו הוא. ראה ע"א 469/84 הדרי נ. שני, פ"ד לט(3), עמ' 197, 200-1. קל וחומר, כשמדובר בסעד זמני וכאשר דיון הוכחות קבוע.
  2. הערעור מכוון למעשה כנגד ממצאי עובדה ומהימנות בהם לא מתערב כב' בית המשפט שלערעור. הודאתה של המבקשת בעלות הרכיבים ובכך שהיוו חלק מהתחשיב והגעה להסכמה לסכום של 6,000 ₪ דווקא, ושתיקתה הרועמת בנוגע לתרמית המזונות, קיבלה גושפנקא בהחלטת כב' ביהמ"ש קמא, אשר התרשם ישירות ממנה, במהלך שני דיונים. אין זו החלטה על סמך כתבי טענות בלבד.
  3. אין ביהמ"ש שלערעור מתערב בקביעות עובדתיות ובפרט שלא בקביעות שנקבעו על סמך הודאת צד. המבקשת לא מתמודדת בבר"ע זו עם הקביעה בהחלטה, כי היא לא התמודדה כלל, עם תרמית המזונות. היא הודתה בכתב ההגנה מזונות, סעיף 54 ו- 52, כי הילדה לא צרכה רכיבים מסויימים ובעלות של הרכיבים, כפי שהוצגו טרם אישור ההסכם. על בסיס צרכים אלו, קיבלה את הסכמת המשיב לסכום מזונות קטינה כבת שנתיים וחצי, בסך של 6,000 ₪!

חלק מההליך שהוסתר מבית המשפט הנכבד

  1. ההחלטה ניתנה במסגרת דיון מאוחד בבקשה לצו מניעה, בתביעה לביטול הסכם, בתיק–, אשר אותה לא צירפה, וכן בתביעה להפחתת מזונות. הדיון בסעד הזמני, התנהל כדיון הוכחות וארך שבעה חודשים. היו שני דיונים בהם טענו הצדדים ארוכות והוגשו פעמיים ריכוזי טענות בכתב, בנוסף לבקשה ולתגובה. המבקשת לא צירפה את הפרוטוקולים של הדיונים, ראה נספח יא' ו- יב' לתשובה לבר"ע. מדובר בהעלמת עובדות ומסמכים רלוונטיים המהווים, כשלעצמם, נימוק לדחיית הבקשה. ראה רע"א 221/88אברהם נ' עומר, פ"ד מד(3)756.
  2. אמנם בתחילה התבקשה תגובת המבקשת לבקשה לתיקון טעות סופר, אולם בית המשפט מוסמך לפי לסעיף 81 לחוק בתי המשפט, להורות על תיקון אף מיוזמתו, וכך עשה. יצויין שהבקשה לתיקון טעות סופר היתה בקשה טכנית בלבד, תזכורת. אין בית המשפט שלערעור מתערב בעניין של סדרי דין במצב בו זכות המבקשת לא קופחה. ספרו של ד"ר חמי בן נון, הערעור האזרחי, עמ' 257 ו 260.
  3. לא לחינם, נעדרו מבר"ע זו הפרוטוקולים של ההליך. חוסר תום לב משווע עולה מהם והוא- הצגת מצג של הורות שוויונית בהסכם, בו בזמן שהמבקשת דוגלת באידיאולוגיה של בית מרכזי אצלה ואב שתפקידו משני, המסתכם בלבקר פעמיים בשבוע.

טענה חדשה שלא נטענה קודם – הסכום גלובלי

  1. כאשר יש תרמית, לא ניתן לומר שצורך התחלף בצורך אחר, וטענה זו נטענת בחוסר תום לב. אילולא היה מוצג למשיב בעת המו"מ להסכם גירושין כי הילדה זקוקה לטיפול ב 1,000 ₪ לחודש ואילולא היה מוצג לו כי היא תלך לגן פרטי וצהרונים עד 16:00, לא היו מגיעים כלל חישוב של 6,000 ₪ אלא לסכום אחר שהיה ננקב בהסכם הגירושין. אין גמירות דעת אלא גניבת דעת בהסכמתו לשלם סכום של 6,000 ₪.
  2. המבקשת מתעלמת מכך, ונוהגת כאילו לא היה מצג שוא וטוענת כי הצרכים התחלפו. אולם, הצרכים "המדומים" הם שהתחלפו. מאחר והצרכים המקוריים היו "מדומים" ולא קיימים, כך גם תחליפיהם, "מדומים" ולא קיימים, ולא היתה גמירות דעת לגביהם. כב' בית המשפט קמא נתן לכך תוקף, תוך עשיית צדק.
  3. לא תינתן רשות ערעור כאשר הערעור מתייחס לשאלה חדשה שלא נתעוררה בערכאה הקודמת או בשל נימוק שלא עמד מול הערכאה הקודמת, אפילו הנימוק צודק. ראה המ' 269/54 ליבוביץ נ' מדינסקה פ"ד ט' 46.
  4. טוענת המבקשת, טענה חדשה, כי דרוש לה יותר מ- 2,500 מזונות שנותרו, בגין חינוך, שתתכבד ותגיש תביעה מתאימה. אין ספק שסך של 2,500 ₪ למזונות קטינה, כשבבעלות אימה דירה, והקטינה במשמורת משותפת בפועל, הם סכום העולה על הסביר. כעת היא טוענת טענות חדשות שלא העלתה קודם, אולם  ערעור איננו משפט חוזר ואין ליתן למבקשת לעשות מקצה שיפורים על ידי העלאת טענות חדשות. יש לה עדיין הזדמנות לטעון כל טענה במהלך דיוני ההוכחות הקרבים.

סופיות הסכמי פשרה ושיפוי

  1. החריג לסופיות הסכמי גירושין הוא הוא תרמית, הטעייה ומצג שוא. המבקשת מתעלמת מהחריג לכלל. גם סעיף שיפוי לא חל על תרמית והטעייה.סעיפי השפוי כלל לא אושרו על ידי בית המשפט קמא. בנוסף, המשמורת בפועל הפכה למשותפת. לפי סעיף 6.10.2 להסכם הגירושין השיפוי לא יחול אם תעבור המשמורת בפועל לידי האב.
  2. אין בהחלטה בכדי קבלת מלוא תביעתו של המשיב, שכן המשיב תבע הפחתת המזונות לסך של 1,500 ₪, לאור מצבו הכלכלי הקשה. כן תבע השבה לארבע שנים וקיבל לעשרה חודשים.
  3. על נקיטת המבקשת בטקטיקה לא ראויה, האיחור בהגשת הבר"ע ללא בקשה להארכת מועד וכן על החריגה בהיקף עיקרי הטיעון, אשר הוגבלו לשלושה עמודים בלבד ואילו המבקשת הגישה ארבעה עמודים, מבוקש לחייבה בהוצאות גבוהות במיוחד. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל מבוקש לדחות את הבקשה לרשות ערעור ולחייב המבקשת, בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד ומע"מ כדין.

טלי אויזרוביץ, עו"ד לענייני משפחה

מתעניינים בייעוץ לגבי משמורת משותפת, מזונות, חלוקת הרכוש, הסכמי ממון או ירושה?

השאירו את הפרטים הבאים וניצור אתכם קשר בהקדם

מאמרים נוספים בנושא

קידום אתרים לאוס קידום אתרים
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out LoudPress Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out LoudPress Enter to Stop Reading Page Content Out LoudScreen Reader Support