הצדדים קיימו קשר זוגי שהתפרש על משך זמן של 20 שנה, שבמהלכן הנתבע הבטיח לתובעת נישואין במספר רב של פעמים. האישה אף הביאה עדים לכך. הנתבע שהיה נשוי, הבטיח לה שיעזוב את אשתו וכן פעל בהתאם להבטחותיו והגיש בשנת 2002 תביעה גירושין נגד אשתו והסכים להקים משפחה עם התובעת ולהוליד עמה ילדים. בהסכמתו ומתוך רצון לילד משותף, פנו השניים לגניקולוג כדי שהתובעת תהרה לנתבע.הנתבע אף התחייב לרכוש לתובעת דירה. לא רק שהנתבע הבטיח לתובעת להתגרש מאשתו כדי לשאתה לאישה, אלא אף עודד אותה, תמך בה ושכנע אותה להתגרש מבעלה, והיא אכן עשתה זאת. מעדויות עדי התביעה, אשר היו ברורות וחד משמעיות, עלה, כי הנתבע התנהג אל התובעת כאשתו, הציג אותה כאשתו, דאג לכל מחסורה ומחסור ילדיה ומשך אותה ברמייה, בטענה שהליכי הגירושין בינו לבין אשתו מתמשכים. האישה הביאה תמלילי שיחות, שהקליטה, בהן הנתבע מבטיח לה ילדים משותפים, נישואין, ומסירות אין קץ.

בנוסף, האישה טענה כי נתנה לנתבע סך של $50,000 מתמורת מחצית הדירה שהייתה בבעלות משותפת שלה ושל בעלה, ואשר נמכרה עם גרושיהם. זאת בתמורה להבטחתו שהכסף מיועד לרכישת רכוש משותף לשניהם וחיים משותפים כבעל ואישה. האישה נתנה לו סכום זה, מתוך אמונה כי השניים יינשאו ויקימו בית ומשפחה והרכוש שיירכש בכסף זה יהיה שייך לשניהם.

האישה הציגה בפני בית המשפט, מסמך הנושא כותרת “הסכם”, ובו הנתבע כתב בכתב ידו, כי הוא מתחייב לקחת את בת זוגו, כאישה וכשותפה לחיים, לדאוג לה לעתיד ולפרנסה. כמו כן, הנתבע חתם על מסמך לפיו הוא מתחייב כי במקרה וילך לעולמו, האישה תהיה המוטבת שלו ותקבל סך של 100,000 ₪, גם אם יהיו פרודים.

נקבע, כי הנתבע ניהל מערכת יחסים ארוכת טווח עם התובעת, שעל פי פסיקת בית המשפט למשפחה לא הגיעה כדי היותם “ידועים בציבור”. הנתבע הבטיח לתובעת כי ישא אותה לאישה, יפרנסה, וידאג לכלכלתה וכלכלת ילדיה. הנתבע הבטיח לתובעת לרכוש לה דירה בשווי הדירה בה התגוררה בתמורה לכך שמסרה לו את הכספים שקיבלה ממכירת הדירה המשותפת שלה ובשל העלה בעת גירושיה, ולשלם לה 100,000 ₪ כמוטב בפוליסות ביטוח החיים שלו ו/או בכל מקרה של פרידה.

בית המשפט קבע כי הנתבע הפר את הבטחת הנישואין, שיקר והונה את התובעת מתחילת מערכת היחסים שלהם, הציג בפניה מצג, לפיו הוא אוהב אותה אהבת אמת, רוצה לבלות עמה את חייו, לקשור את גורלו בגורלה, להתגרש מאשתו ולהקים עמה בית ומשפחה. להבטחות אלה לא היה כל בסיס ועל פי עדותו הוא עשה זאת במרמה, מתוך מודעות מלאה לתרמית זו. הנתבע הציג בפני התובעת בכוונה תחילה, מצג שווא לפיו הוא מתכוון לשאתה לאישה, וברשלנותו ובזדון, הונה אותה לגבי כוונותיו אלה, כאשר חלה עליו חובת זהירות מוגבר וחובת תום לב במסגרת יחסי האמון ששררו ביניהם כבני זוג שמנהלים מערכת יחסים חברית, תוך גמירות דעת להינשא. אשר על כן, הנתבע חוייב לשלם לאישה סך של 790,000 ₪.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

במקרה זה, אישה הגישה תביעה כספית בבית משפט השלום, על סך מיליון שקלים בגין הפרת הבטחת נישואין וכן בגין הפרת הסכמים שנערכו בין בני הזוג. במקרה מיוחד זה, הצדדים קיימו קשר זוגי במשך שנים, אך בית המשפט לענייני משפחה קבע כי הצדדים אינם ידועים בציבור. מכאן, האישה הגישה לבית משפט השלום תביעה על עילות חוזיות ובית המשפט לא נדרש לשאלה האם היו ידועים בציבור.

השב תגובה