מאת:

האם ניתן תוקף להתחייבויות בהסכם ממון שלא אושר בביהמ”ש?

פסק דין 2290/06 של בית המשפט לענייני משפחה מאת כבוד השופט אספרנצה הדן בתוקף של התחייבות שלקח הבעל במסגרת הסכם ממון של בני זוג.

בני זוג חיו באושר במשך כעשרים שנה ובעקבות התדרדרות בעסקי הבעל הגישה האשה תביעת מזונות ופירוק שיתוף לבית המשפט. במהלך הזמן בו הבעל היה בקשיים כספיים האשה העבירה אליו כספי פיצויים שלה על מנת לכסות את חובותיו. הבעל מצידו התחייב בהסכם ממון כתוב כי במקרה של פירוד הוא יעביר את חלקו בדירה לאשה.

בית המשפט דן בתוקף של התחייבות הבעל ובבירור גובה השכר של הבעל, אשר הינו עצמאי לצורף קביעת מזונות. הסכם ממון, בהתאם לחוק, תקף רק אם מתקיימות שתי הדרישות הבאות:

  • קיים הסכם כתוב
  • אישור ההסכם בבית המשפט או בבית דין הרבני

החריג לדרישות אלו הוא עיקרון תום הלב. כמו כן החוק מציין כי בני הזוג יכולים לערוך הסכם כללי כתוב אשר אינו מצריך אישור של בית משפט. ההבדל בין הסכם ממון והסכם כללי הוא הכללת נושא חלוקת רכוש בין הצדדים במקרה של גירושין. באם ההסכם מכיל אלמנט כזה הרי שמדובר בהסכם ממון ונדרש אישור של בית המשפט על מנת שיקבל תוקף.

במקרה של פסק הדין הזה, ניתן ללמוד מההסכם בין הצדדים כי התחייבות הבעל תכנס לתוקף רק במקרה של גירושין ולכן ההסכם הוא הסכם ממון. ההסכם לא אושר בבית משפט ולכן לכאורה אין לו תוקף.

עיקרון תום הלב בהסכמי ממון

אולם, בית המשפט הפעיל את עיקרון תום הלב וקבע כי הבעל נהנה לאורך זמן מהרווחים שבהתחייבות שלקח ולכן הוא אינו יכול לטעון כי ההסכם אינו תקף. בנוסף הבעל לא הוכיח כי ההסכם נכפה עליו והאשה הטעתה אותו והוא אף לא ביקש לבטל את ההסכם עד למועד בו האשה הגישה תביעת גירושין. מכאן בית המשפט ביטל את טענות הבעל לבטלות ההסכם וקיבל את תביעת האשה לפירוק שיתוף.

בית המשפט קבע בנוגע לעניין מזונות ילדים, כי הבעל מחויב לספק את הצרכים ההכרחיים של שני הילדים הקטינים של בני הזוג, את שאר הצרכים שלהם בני הזוג ישלימו שווה בשווה על פי השתכרותם. ילדים קטינים על פי תקנת הרבנות הראשית נחשבים ילדים עד גיל 15. לגבי שני הילדים הבגירים של בני הזוג (גילאים 18, 20) המזונות הם מדין צדקה. פסיקת גובה המזונות נעשית מצד אחד על ידי בדיקת כלל מקורות ההכנסה של בני הזוג, ומצד שני מהם הצרכים של הילדים.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

השב תגובה