מאת: עורך דין גירושין טלי אויזרוביץ

ביהמ’ש דחה את הבקשה לקיום הצוואה, קיבל את ההתנגדות וקבע: צוואה הינה הצהרת כוונות של המצווה לגבי מה שיעשה ברכושו אחרי מותו.

צוואה נבחנת עפ’י מבחנים מהותיים וצורניים, הבאים לבחון אם המסמך הנחזה להיות צוואה מקיים את הדרישות הצורניות הקבועות בחוק הירושה לצורך שכלולו כצוואה תקפה, ואם מבחינת תוכנו הוא בא להסדיר את חלוקת רכושו של אדם לעת פטירתו.

מעבר לכך, בכל צוואה, בוודאי בצוואה בעל-פה, יש להוסיף את הדרישה הכללית הקיימת בדיני צוואות – הצורך להשתכנע, בגמירת דעתו של המצווה לצוות כפי שציווה, כתנאי לקיום הצוואה.

כמו כן, על מנת להכשיר את דברי המנוח בצוואה הם צריכים להיאמר בפני שני עדים. הדרישה לקיומם של שני עדים לצורך קיום צוואה בעל פה היא דרישה הכרחית, המהווה סימן היכר בלעדיו אין הצוואה צוואה.

אמנם אין חובה שדברי המנוח יאמרו בפניו של העד השני באותו מעמד בו הם נאמרו בפני העד האחד, ויכולים הם להיאמר, בעל פה, בפני שני העדים, בשתי הזדמנויות שונות.

עם זאת חובה ששתי ההזדמנויות תשלמנה זו את זו לכדי הזדמנות אחת, לכדי אמירה אחת, ברורה וודאית, אשר תלמד על כך שהמצווה גמר בדעתו לצוות מה יעשה ואיך יעשה ברכושו לאחר מותו.

במקרה דנן, אין בדברי המנוח, שנאמרו בפני מנהל בית האבות בו שהה ובפני אשתו של המנהל, כדי להוות צוואה.

השב תגובה