מאת:

תביעה רכושית בין בני זוג הנשואים מזה 36 שנה, לפיה יש לתת בידי התובעת (להלן ‘האישה’) פסק דין הצהרתי על פיו היא זכאית להירשם כבעלת מחצית מהזכויות הרשומות על שם הנתבע.

לנתבע מספר נכסים הרשומים על שמו. המחלוקת בין הצדדים הינה על הזכויות בדירה הרשומה על שם הנתבע ובחנות. לטענת האישה, דירה זו נרכשה אמנם מכספי מכירת דירה אחרת שנרכשה לפני נישואיהם, אולם, מאחר ומחצית מדמי המכירה הועברו לגרושתו של האיש, והיתרה, ממקורות משותפים. באשר לחנות, טוענת האישה, כי למרות שנרכשה טרם הנישואין הרי שהיא שופצה במהלך הנישואין והיא שייכת לתא המשפחתי.

בית המשפט קיבל את העתירה בחלקה ופסק:

במקרה זה, חלה הלכת השיתוף שכן התנאים המקדמיים להחלת חזקת השיתוף מתקיימים. בני הזוג נשואים משנת 69,היינו לפני 1974. וכן, מתקיים תנאי המאמץ המשותף’ (חיים משותפים תחת קורת גג אחת ללא קרע או פרוד). סתירת התנאי מוטל על מי שמתנגד להחלתה.

התובעת זכאית להירשם כבעלת מחצית הזכויות בדירה. שכן, הנתבע לא הוכיח טענתו כי הדירה נרכשה מכספי מכירת דירה מלפני הנישואין והיתרה מכספים אישיים שלו.

התביעה באשר לזכויות בחנות נדחית. שכן, החנות נרכשה לפני הנישואין על ידי הנתבע ורשומה על שמו.

טענת התובעת, כי החנות שופצה במהלך הנישואין ובני הזוג ראו אותה כנכס משפחתי – לא הוכחה. רכישת נכס לפני הנישואין אינה שוללת לכשעצמה את חזקת השיתוף אולם יש להחילה רק אם מוכחות נסיבות המלמדות כי לכך התכוונו בני הזוג, יש צורך להוכיח כוונה משתמעת מהתנהגותם הכללית בענייני כספים.

במקרה דנן מדובר בנכס עסקי, אין מדובר בנישואין ראשונים, לנתבע 7 ילדים מנישואיו הראשונים. הנתבע שמר לאורך כל הנישואין על הפרדה רכושית, רשם רכוש על שמו וניהל חשבון בנק לבד. בנסיבות אלו לא ניתן לייחס לנתבע כוונת שיתוף לגבי נכס זה שנרכש לפני הנישואין.

התובעת זכאית למחצית מזכויות הפנסיה של הנתבע – אין מחלוקת בין הצדדים על כך.

השב תגובה