מאת: עורך דין גירושין טלי אויזרוביץ

עתירה לקביעת מסגרת חינוכית מתאימה לילד שהוריו התגרשו ואשר מקיימים אורח חיים שונה.

במסגרת הסכם גירושין של בני זוג חוזרים בתשובה, הוסכם כי הילד יוותר במשמורת האם ויקבל חינוך חרדי-דתי. זמן מה לאחר הסכם גירושין האם חזרה בשאלה והיא מבקשת כי המסגרת החינוכית של הילד המצוי במשמורתה תותאם לאורח חייה זה ותהיה אף היא חילונית.

בית הדין הרבני האזורי קבע כי האם ‘הפרה באופן בוטה’, את הסכם הגירושין בו התחייבה שהילד יקבל חינוך ‘חרדי-דתי’. האם ערערה על פסק הדין לבית הדין הרבני הגדול וזה קבע כי יש לקבל את הצעת הפשרה של האב, ולרשום את הילד לאחד משלושה המוסדות הדתיים שאותם הציע.

בג’ץ פסק: בית הדין הרבני הגדול צדק בקביעתו כי השיקול המרכזי והראשון במעלה הצריך להנחותו בכל הנוגע לסוגיית שיבוצו של הקטין למוסד חינוכי הינו – טובת הילד. במקרים מעין אלו לא ניתן לקבוע את המוסד החינוכי המתאים ביותר על סמך חוות דעת מקצועיות או מניסיון העבר, אלא יש להסתמך על חוות דעת מקצועית במקרה הספציפי הזה.

במקרה זה נקבע, כי הילד ישתלב בגן ממלכתי דתי ‘דולב’ ובצהרון כפי שהמליצה פקידת הסעד.

השב תגובה