ביהמ’ש לענייני משפחה פסק:

עצם העובדה כי החיים המשותפים אינם מעוגנים באקט פורמאלי של נישואין יש בה כדי להצביע בנסיבות מתאימות על ארעיות הקשר שבין בני הזוג ועל העדר גמירת דעת באשר לשיתוף בזכויות, בעיקר ככל הנוגע לידועים בציבור שנישואין לא מנועים מהם בשל הדין האישי.

במקרה דנן שוכנע ביהמ’ש שבני הזוג חיו יחדיו כידועים בציבור.

הנטל הרובץ על ידוע בציבור הטוען לזכות לשיתוף בנכסי בן זוגו הוא כבד יותר מן הנטל הרובץ בנסיבות דומות על בן זוג נשוי.

הסכם ידועים בציבור אינו טעון אישור בימ’ש, והוא משתכלל עם חתימתו. המבחן של גריעות תנאי החוזה, לעניין עילת עושק – הוא מבחן אובייקטיבי.

במקרה דנן, לא הוכחו פגמים בכריתת ההסכם בין הצדדים. אף בהתעלם מההסכם, הוכח שהצדדים נהגו בקנאות בהפרדה רכושית. לפיכך, מרבית התביעות, דינן להידחות.

התובעת זכאית לקבל כספים שהשקיעה בשיפורים בדירת הנתבע.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

השב תגובה