מאת:

פסק דין של בית דין רבני בתביעה של אשה כנגד בעלה על מזונות, כתובה ותביעת פיצויים על בגידה מתמשכת של למעלה מארבע שנים, בהן עזב הבעל את האשה ולא שילם לה כלל מזונות. הבעל מצידו, הגיש בקשה בבית דין רבני לשלום בית.

בית דין רבני חייב את הבעל לתת לאשה גט וכמו כן לפצות את האשה בגין אי תשלום מזונות, בגידה ועלות הכתובה אשר סוכמה בין הצדדים על סך 1 מליון ₪. בית דין רבני לא קיבל את בקשת הבעל לערוך שלום בית מאחר ולא היתה כנה.

הסכם ממון בין בני זוג

בני הזוג חתמו על הסכם ממון בו הסכימו בני הזוג כי הבעל יוותר על מחצית מהדירה בעוד האשה תוותר על הכתובה. בשל הסכם ממון אשר הוצג החליט בית דין רבני כי האשה לא תקבל את הכתובה בצורה ישירה אך תקבל פיצוי בשווי הכתובה בוויתור הבעל על מחצית מהדירה והשלמת הסכום עד לערך הכתובה.

בית דין רבני במקרה זה אמר כמו כן כי באם לבעל היו יותר אמצעים, בית הדין היה מחייבו בתשלומים גבוהים יותר.

פסיקות בג”צ בנושא פיצויים על בגידה
לעומת בית דין רבני, בג”צ קבע בצורה גורפת כי במקרה של בגידה לא ניתן לגזול מהבוגד חלקי רכוש משותף של בני הזוג. חלקו של הבוגד באיזון המשאבים או מתוך הלכת השיתוף בתלות במועד קיום הליך גירושין, אינה נפגעת אפילו אם הוכחה אשמתו בגירושין אשר נבעה מבגידתו.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

השב תגובה