הקדמה

1. הצדדים נישאו זה לזה בשנת 2012 ומנישואיהם נולדו שני ילדים. לאב בן מנישואיו הראשונים.
2. יחסי הצדדים עלו על שרטון ומזה כחודשיים כשהאם לחצה על האב לצאת מדירת המגורים בדרכים אלימות, איומים, הבאת אחיה וגיסיה בלילה לדירה ועוד. לבסוף יצא האב מהדירה. תביעה זו דנה בחלוקת הרכוש בין הצדדים.
3. טרם הפירוד הצדדים גרו יחד בדירה בת 4 חדרים בדמי שכירות בסך 4,400 ₪ לחודש. האב עבר להתגורר באותו איזור, בדירת 4 חדרים, בדמי שכירות של 2,000 ₪ לחודש בשנה הקרובה וזאת עקב שיפוץ תמ"א לבניין ולאחר כשנה יעלה השכר ל 4,600 ₪. האב זקוק לארבעה חדרים שכן הוא מלין אצלו 3 ילדים ואילו האם זקוקה לשלושה חדרים מאחר וכעת מדובר רק בשני ילדים ולא שלושה כמו קודם.
4. הטיפול בילדים בזמן הנישואין, היה טיפול משותף, כאשר האב הוא זה שנשא בעיקר האחריות לטיפול בילדים ולחינוכם. בחצי השנה האחרונה האם נעדרה מהבית שני ערבים בשבוע וחזרה רק לאחר שהילדים נרדמו. האב דאג בדרך כלל לארוחות הערב והכין את הילדים בבוקר לגן וכול יום שישי היה מטפל בהם לאחר הגן בעת שהאם היתה בקורסים מקצועיים.
5. כול עניין וטיפול גדול או קטן האב שם. כשהילדים חולים, האב לקח חופש להיות איתם, בפעמיים שאושפזה האב והאם נכחו לידה בלילה בבית החולים, כשצריך נסיעה למיון האב הוא זה שלקח את הילדה עם האם. האם היא זו שמגלה חוסר אחריות.
6. האם חסרת אחריות ומרוכזת בעצמה ולא בטובת הילדים. למשל התקבלו דרישות מהרופאים בעת אבחון מצבה של הילדה והטיפול שצריך לתת לה לביצוע מספר בדיקות אך היא עד היום לא עשתה אף אחת מהבדיקות.
7. האם הינה אשת קריירה ויש לה עסק עצמאי. האב עובד כשכיר בחברה. זהו נתון משמעותי כשבית המשפט ניגש לחלוקת הרכוש בין בני הזוג.
8. האם משתמשת בשפה אלימה ובוטה כלפיי האב, ואיומים והוצאת דיבה, היא מאיימת תוך שימוש בילדים ותביעותיה מלאות שקרים שאין להם קשר למציאות, או שמדובר בעיוות של המציאות ופרשנות קשה כנגד האב, דבר המעורר חשד לגביי מצבה הנפשי.
9. האם סובלת מהתפרצויות זעם ולאורך הנישואין היו לה התנהגויות אלימות כלפיי האב, גידופים וצעקות לצד אלימות פסיבית שהתבטאה בשתיקות של חודשים. היא נוטלת כדורי הרגעה וסבורה כי בעייתה היא הפרעת אכילה ואינה מקבלת טיפול פסיכולוגי פרטני על כן.

השתכרות האם וחסכונותיה הכספיים

10. השתכרות האישה מכול מקורותיה היא 12,000 ש"ח נטו בממוצע לחודש.
11. הבעל שילם סך של 14,000 ₪ בגין לימודי האישה ומבקש לקבל חזרה מחצית הסכום במידה ולא יקבל מחצית שווי המוניטין של האישה בחלוקת הרכוש בין בני הזוג.
12. לתובעת הכנסה ומוניטין מעסק ויש לה הכנסות נוספות. את ההוצאות הוציאה מהחשבון המשותף ורכשה בכרטיס אשראי אך את ההכנסות שמרה לעצמה. מדובר בהכנסות לא מדווחות. המשיב מעריך את הכנסותיה בסך 2,000 ₪ נטו לחודש בממוצע.
13. בנוסף, יש לה כספי ירושה מאביה ז"ל והנתבע לא יודע כעת כמה הם.
14. האם רוקנה את חשבון הבנק המשותף במשיכות כספומט

השתכרות הבעל

15. הבעל עובד כשכיר בחברה משתכר כ- 10,000 ₪ נטו בממוצע לחודש בהתאם לתלושי שכרו.
16. משכרו זה הוא משלם סך של 2,100 ₪ למזונות בנו מנישואיו הראשונים ועוד 340 ₪ צהרון עבורו וזאת משנת 2008.

חובות הבעל והאישה ורמת החיים

17. הצדדים גרו בדירה שכורה בתשלום של 4,400 ₪ לחודש, דירת 4 חדרים, אליה הגיע בנו הקטין של המשיב פעמיים בשבוע. כלומר הדירה שימשה 3 ילדים. האם יכולה כעת לעבור עם שני קטינים בני 2 ו-4 לדירת שלושה חדרים או שלושה וחצי על מנת לצמצם בהוצאות ולשכור דירה בסך 3,200 ₪ באיזור.
18. האישה ביקשה להישאר בדירה וכי הבעל יצא מן הבית והוא אכן יצא בשנת 2017.
19. המבקשת עשתה הכול על מנת שהבעל יצא מן הבית. היא התעמרה בבנו מנישואיו הראשונים, בכוונה לא הכינה לו לאכול, ולילדיה כן, צועקת עליו, מעלימה לו מסמכים, זורקת זבל על המיטה, איימה כי תברח עם הילדים אם לא יצא מהבית ושתחמיר את התנהגותה ועוד.
20. הצדדים חיו ברמת חיים נמוכה. יש להם הלוואה על הרכב בסך 20,000 ₪ (הרכב שווה 40,000 ₪), בהחזר חודשי של 680 ₪, מינוס וחיובי אשראי של 16,000 ₪ בבנק. אין להם כול רכוש משותף וההוצאה החודשית באשראי הייתה נמוכה. הבנק מיוזמתו סגר את כרטיסי האשראי של הצדדים לאור המינוס והחיובים ולא הבעל סגר את החשבון.
21. האב הוא אב מסור אשר מטפל בקטינים מיום היוולדם. הוא לוקח חופשות מחלה בעת שהקטינים חולים, לוקח לרופאים, והוא מבקש משמורת משותפת וזמני שהות שווים, מייד כשיצא מן הבית. הוא מכין דירה שכורה זולה יותר עם מקום מיוחד לקטינים.
22. האב הוא זה אשר בימי שישי מטפל בקטינים. הוא זה שמטפל בקטינים בימי שני וחמישי כאשר האם בוחרת להגיע הביתה בשעות המאוחרות לאחר שהילדים נרדמים.
23. לבת אין צרכים מיוחדים וזאת לאחר בדיקת עו"ס, ביטוח לאומי וגורמים רפואיים. היא מתנהלת כילדה רגילה ונורמלית לכול דבר.
24. בין היתר, רכשו בני הזוג את הנכסים ו/או הכספים הבאים, שחלקם רשומים על שם הבעל ו/או על שם האישה, אם כי נכסים אלה שייכים לשניהם בחלקים שווים ו/או בחלקים כפי שיקבע אקטואר:

• א. כספים, חסכונות וזכויות לרבות כספות, בכול חשבון בנק אשר יתגלה הרשום על שם האישה אך הכספים שבו נצברו בזמן הנישואין.
• ב. כספים, חסכונות וזכויות, קופות גמל, קרנות השתלמות ופנסיה ע"ש האישה.
• ג. כספים, חסכונות וזכויות, קופות גמל, קרנות השתלמות ופנסיה ע"ש הבעל.
• ד. עסק לרבות מוניטין עסק ו/או מוניטין אישי.
• ה. רכב הרשום על שם הבעל עם הלוואה הרשומה על שמו בסך 20,000 ש"ח.
• ו. מטלטלין בבית.

25. הנתבע סייע ברכישת הנכסים עצמם, תוך שהוא מפרנס יחד כל השנים ובמקביל מטפל בבית ובילדים. הוא מימן את קורס של האם וטיפל בילדים כשהאם נעדרה ואף עזר לאישה בעסק ועוד.
26. היה ברור ומובן מאליו לשני בני הזוג כי הם שותפים שווי זכויות לכל הרכוש שנצבר בזמן הנישואין, לרבות מטלטלין.
27. הנתבע יטען כי היא זכאי לכך שיינתנו צווים לשם מניעת עשיית כל דיספוזיציה ברכוש הנ"ל, בלא חשיבות לעובדה שהרכוש רשום על שם האישה בלבד, וזאת כדי לשמור על זכויותיו על פי הדין ברכוש זה.
28. הנתבע יטען כי את השיתוף בין בני הזוג ניתן גם להסיק ממכלול היחסים ביניהם והמאמץ המשותף לקיום המשפחה.
29. לנתבע קמה הזכות על פי הדין לאיזון משאבים על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג 1973 והוא מבקש לאזן משאבי בני הזוג במיידי. הנתבע זכאי לכך שזכויותיו תישמרנה עד שייערך איזון משאבים כולל בינו לבין האישה.

לגופה של הגנה בתיק חלוקת הרכוש

30. מוכחש האמור בסעיף 1 האישה נשארה בבית ולקחה לעצמה את כול המטלטלין. מוכחש חלקית האמור בסעיף 2-איזון משאבים שאינו כפוף לתביעת האישה. מסכים הנתבע להקדמת איזון משאבים.
31. מוכחש האמור בסעיף 5 לכתב התביעה. השתכרותה גבוהה משל האב ועומדת על 12,000 ש"ח וימי המחלה שלקחה הם ימי חופש שלקחה לעצמה ולא לטיפול בילדה. הילדה אינה צריכה טיפול מיוחד. מדובר בילדה רגילה שנמצאת בגן רגיל.
32. כן היא מסתירה את כספי הירושה שלה ואת הכנסותיה הנוספות.
33. הנתבע לא עזב אלא גורש מהדירה.
34. התובע מעולם לא הורה על ביטול השיקים לשכירות אלא באחריות רבה הודיע לבעל הדירה כי הוא יוצא.
35. בנוגע לחשבון הבנק המשותף, התובעת "שוכחת" לציין פרט חשוב והוא כי היא משכה 5,000 ש"ח מזומן מהחשבון בימים בודדים! (מתוכם 3,000 ש"ח ביום בו הודיע הבנק כי הוא מקפיא את החשבון). אחר כך היא בוכה כקוזאק הנגזל שחשבון הבנק הוקפא ביוזמת הבנק ונדרשת כעת דרישת שתי חתימות. את המשיכות רואים בדפי החשבון שהיא עצמה צירפה.
36. מה גם שהנתבע לא ביקש מהבנק לשנות את הרכב החתימות בחשבון, אלא לאור משיכותיה החריגות של האם הבנק ביוזמתו ראה לנכון לקחת אחריות ולמנוע מצב של חובות מיותרים, לאור המינוס בו החשבון כבר היה. הנתבע עצמו נפגע מכך שכן נותר חסר כל אמצעי תשלום בעוד התובעת בחוסר תום לב הסתירה כי משכה באותו היום מיד לאחר הודעת הבנק 3000 ש"ח מזומן ואז בוטלו כל הכרטיסים כך שהנתבע נשאר ללא כלום בכלל ואילו התובעת נשארה עם מזומן שהוציאה וכן מזומן בגין מכירת עוגות ללקוחות שונים. האב אף ניסה להגיע להסכמות ולסגור המינוס והחשבון בחלקים שווים אך האם סירבה.
37. בשל חסימת החשבון הנתבע נאלץ להעביר לחשבונו החדש מרבית מהחיובים המשותפים כגון- גן לילדה בעלות 2190 ש"ח לחודש, תשלומים עבור רכישת טלוויזיה- 250 לחודש, ביטוחי הרכב בעלות כוללת של כ-500 ש"ח לחודש, ביטוחים רפואיים של הילדים בעלות 250 ש"ח לחודש, תשלום עבור שימוש בגז כ- 100 ש"ח, תשלומים עבור קניות מזון ועוד, כאשר התובעת בחרה רק לבקש החזר ממכבי עבור יעוץ פרטי אך את כל שאר החיובים בכרטיס האשראי שלה הקשורים לילדים השאירה בחשבון בידיעה שלא יכובדו (תשלום עבור צהרון של אורי 950 ש"ח).
38. התובעת רוצה להגיע לתביעות בלבד בעוד הנתבע שוחח איתה מספר פעמים בכדי להגיע להבנות זמניות ואף הציעה כי עד שיגיעו להסכם סופי באשר למזונות ישלם את כל הגן של הילדה, מעבר לכך ציין הנתבע בפני התובעת מספר פעמים כיוון שנושא המזונות רגיש כי הוא מעוניין בגישור מיידי בכדי לפתור את הסוגיה אך לכל הצעה שהנתבע נתן התובעת השיבה בשלילה מוחלטת- חשוב להדגיש כי פנתה התובעת לנתבע ואמרה כי הגיעה להחלטה סופית כי ברצונה להתגרש ואף הדגישה כי ברצונה לעשות זאת בתהליך של גישור וללא תביעות שכן בסה"כ אין ברשותם יותר מדי, הנתבע הסכים ולאורך כל הדרך עד הגשת התביעות פעל לטובת קידום הסכם אך התובעת לא הייתה מוכנה להתפשר על כלום.
39. מצבה הבריאותי המתואר של הבת אינו נכון והוא על דרך ההגזמה.
40. חשוב לציין כי משפחתה של הנתבעת אמידה מאד, שתי אחיותיה ואחיה בעלי ממון רב ותמכו בה כלכלית לאורך השנים בכל דבר ואילו לאחר החתונה בחרו לא לעזור לה והצדדים כלכלו את עצמם לבד כפי שצריך להיות.
41. מבוקש לאזן שווי המטלטלין ולקזז מחציתו מכול סכום המגיע לאישה או אם לא יהיה סכום כזה להעברה, על האישה להעביר לבעל מחצית שווי המטלטלין.
42. מבוקש למנות אקטואר אך ורק לשומת הנכסים הפנסיוניים.
43. מבוקש למנות רו"ח לשומת העסק והמוניטין ומחצית השווי על האישה להעביר לבעל.
44. מבוקש למכור את הרכב לסגור את החוב בגינו בסך 20,000 ש"ח ואת היתרה לחלק בן הצדדים כאשר יקוזז מהסכום של האישה סך של 1,500 ש"ח בגין הכספים המזומנים שהוציאה מהחשבון המשותף ללא רשות, לאחר הפירוד וכן מחצית שווי המטלטלין. כול יתרה משווי המטלטלין שתיוותר תשלם האישה לבעל או באם יהיה סכום להעברה לאישה מהזכויות הסוציאליות, יקוזז מחלקה.
45. מבוקש להורות כי הבעל יירשם ישירות בזכויות הסוציאליות של האישה בהתאם לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני.
46. מבוקש לאזן כול רכוש ו/או נכס ו/או זכות מכול מין וסוג אשר יתגלו במהלך ההליך המשפטי.
47. אשר על כן מתבקש כבוד בית המשפט לחייב את התובעת בתשלום הוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ כדין.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

הפוסט כתב הגנה לחלוקת רכוש בין בני זוג הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ואלה נימוקי ההתנגדות:

עיקרי העובדות

1. למנוחה ובעלה ז"ל נולדו 3 ילדים הם המבקשת, המתנגדת ומתנגד נוסף המתגורר בסיאטל. המנוחים התגוררו בנחלה כארבעים שנה וירדו מן הארץ ויחד איתם ירדה מן הארץ המבקשת עצמה.
2. המנוחה נפטרה בארה"ב והמנוח נפטר אחריה בארה"ב.
3. המנוחים ערכו צוואה הדדית המאוחרת לצוואה משנת נשוא תיק זה. בצוואה המאוחרת ביטלה המנוחה במפורש כול צוואה קודמת שעשתה. על כן הצוואה היא צוואה מבוטלת.
4. הצוואה המאוחרת אפילו קוימה בארה"ב לאחר שהוגשה לקיום בארה"ב והמבקשת לא התנגדה לצוואה זו מעולם. עכשיו בחוסר תום לב היא מגישה לקיום צוואה קודמת ומבוטלת!
5. הצוואה המאוחרת משנת, הגם שקוימה רק בארה"ב (ובקשה לקיומה הוגשה לאחרונה גם לרשם הירושה בישראל) מתייחסת לכול רכושה בכול מקום שהוא בעולם, ולכן כוללת גם את הנחלה בישראל. נרשם בצוואתה ובצוואת בעלה שנפטר אחריה: "שאר רכושי בכול מקום שנמצא" מתחלק בין ילדיה שווה בשווה.
6. רק לאחר הגשת הצוואה התקפה והמאוחרת, המבקשת "נזכרה" להגיש בחוסר תום לב את צוואת 2001 המבוטלת לקיום לרשם לענייני ירושה וזאת רק על מנת ליצור הליך סרק ולאלץ את המתנגדת להגיש התנגדות. מדובר בעוולת נגישה ממש והמתנגדת שומרת על זכותה להגיש תביעת נזיקין כנגד המבקשת.
7. לאור הגשת צוואה מבוטלת וקודמת לקיום מבוקש לחייב את המבקשת בהוצאות משפט לדוגמא על הצד הגבוה ביותר בשל גרימת הליכי סרק נדונים לכישלון מראש והכול על מנת להתעמר באחותה המתנגדת ולגרום לה לשלם שכר טרחת עורכי דין.
8. זאת ועוד לצוואה הישנה והבטלה אין שום תוקף לא רק בשל צוואה המאוחרת הקובעת במפורש כי צוואה קודמת היא מבוטלת אלא גם בשל העובדה כי בעלה של המנוחה שנפטר אחריה, הוא היורש הבלעדי של הנחלה נשוא הצוואה הראשונה, על פי הסכם החכירה עם המנהל סעיף 13 א' ורק צוואתו של הבעל שנותר בחיים אחרי מות המנוחה, קובעת לעניין הורשת הנחלה.
9. המבקשת הגישה צוואה מבוטלת וקודמת לקיום כחלק מניסיונותיה האחרונים של המבקשת להשתלט על הנחלה ולנכס אותה לעצמה בלבד וזאת באמצעות פעולות משפטיות חסרות תוחלת כגון צו מניעה ופינוי במעמד צד אחד של בנה של המתנגדת, אשר גר בנחלה, צו שבוטל מייד על ידי כבוד בית המשפט לאחר קיום דיון בבקשה.
10. המבקשת חיה בתוך בועה של ילדה קטנה ומתכחשת למציאות שהוריה ראו בה בת שווה בין שווים בין כול ילדיהם ולא בת מועדפת על שאר ילדיהם, הם אחותה ואחיה, שגם להם יש קיום בעולם למרות שהמבקשת מסרבת לראות דבר מלבד את עצמה. היא אפילו לא הזכירה בכול בקשתה לקיום את קיומו של צאצא נוסף למנוחה, הוא האח השלישי, כאילו שאינו קיים בעולם.
11. יצויין כי לאחר פטירת האב המנוח עלתה המבקשת ונכנסה לגור ללא רשות, בבית הנוסף שבנוי במשק. האב המנוח, שנותר בחיים לאחר פטירת המנוחה, הוא הבעלים הבלעדי של הנחלה מאחר ולאחר פטירת אשתו הוא היה היורש היחידי הן על פי הצוואה המאוחרת והן על פי הסכם החכירה עם המנהל סעיף 13א'.
12. האב המנוח ואשתו הותירו כאמור צוואה אחרונה בה ציוו את רכושם בארה"ב ובכל מקום בעולם, היינו, לרבות בארץ, וקבעו כי את יתרת רכושם שלא מוזכר בצוואה "אשר בכול מקום שהוא","where ever situated", יירשו שלושת ילדיהם שווה בשווה – ראו סעיף 5.1 לצוואות. אמנם המשק והנחלה לא אוזכרו בצוואה במפורש, כשם ששום נדל"ן שהיה בבעלות המנוחים לא אוזכר בצוואה במפורש, אך הם נכללו במסגרת יתרת הרכוש, שנמצא בכול מקום שהוא. אמנם בפירוט הרכוש של המנוח שנערך על ידי מנהל עיזבונו בארה"ב לא צויינה הנחלה שבמושב בארץ, אך זאת עקב טעות של מנהל העיזבון שטיפל רק ברכוש בארה"ב או מטעמים שלא רצו לחשוף בפני השלטונות בארה"ב את העובדה שיש רכוש נוסף מחוץ לארה"ב. כל האמור הוא בכפוף לזכותו של כבן ממשיך במשק לאור העובדה שהמנוחים מינו אותו לכזה בעת שירדו מן הארץ ואמו העבירה את כל זכויותיה על פי הצוואה האחרונה לבנה. אילולא היה נכלל המשק בסעיף "יתרת רכושי בכול מקום שהוא בעולם" הרי היה מחולק המשק על פי דין לפי ס' 114 לחוק הירושה, שכן המנוח הוא הבעלים היחידי של המשק לאחר מות אשתו המנוחה עוד לפניו.
13. הנכד, מתגורר עם אשתו בבית המקורי – בית המנוחים הנמצא על המשק, יחד עם המנוחים באותו הבית.
14. בשנת 2004 עת ירדו המנוחים מן הארץ, ביקשו המנוחים מאת כי יגור במשק כבן ממשיך ויקיים אותו. הבן הסכים להתגורר במשק תוך קבלת הסכמת המנוחים לבצע כול פעולת שיפוץ, בניה, הריסה וכול פעולה אחרת כאילו הוא הבעלים של זכויות החכירה ולנהוג מנהג בעלים במשק, והעברת החזקה לבן. המנוח מינה אך ורק את הבן לבר רשות במשק לתקופה בלתי קצובה.
15. למען הזהירות בלבד ולמרות שצוואת 2001 בוטלה על ידי צוואת 2007 תטען המתנגדת לגבי עצם צוואת 2001 ויודגש כי אין בכך הסכמה לתקפות הצוואה המבוטלת והמתנגדת עדיין טוענת כי הצוואה משנת 2001 בטלה ומבוטלת על ידי צוואת 2007 המאוחרת לה וכפי שנרשם במפורש בצוואת 2007 ואך ורק למען הזהירות תטען המתנגדת טענות נוספות כנגד צוואת 2001 עצמה.
16. מדובר בצוואה שכתבה המנוחה לכאורה בכתב ידה לכאורה וללא עדים. המתנגדת טוענת כי אין זה כתב היד של אימה וכי המבקשת זייפה את הצוואה ואת החתימה כולה. נדרש על כן לקבל את מקור הצוואה ולמנות גרפולוג אשר ישווה בין כתבי היד ויזהה אם מדובר בכתב יד וחתימה של המנוחה.
17. אם ימצא באורח פלא כי אין זה מסמך מזוייף, הרי שאין ספק כי המנוחה כתבה זאת לכאורה אך ורק לאחר שהמבקשת הפעילה עליה לחץ ומכבש שכנועים בבחינת השפעה בלתי הוגנת, וכן הייתה מעורבת באופן ישיר בעריכתה, ניסחה את תוכנה ועמדה ליד המנוחה על מנת שתחתום, בבחינת הצמידה אקדח לרקתה. המנוחה ערכה לכאורה וחתמה לכאורה על הצוואה רק על מנת להפיס את דעתה של ביתה היא המבקשת, אשר לא הניחה לה, וממש השתגעה בבכי וצעקות, כפי שהיא נוהגת לעשות עד היום כאשר פועלים נגד רצונה, וזאת רק על מנת לקנות שקט מביתה, ביודעה כי היא תעשה צוואה מאוחרת ותבטל צוואה זו, ובמידה ולא תספיק ותלך לעולמה לפני בעלה הרי בין כך לא תיהיה כול משמעות לצוואה זו שכן היורש היחידי של הנחלה יכול להיות רק בין הזוג על פי הסכם החכירה עם המנהל.
18. המנוחה חתמה אם חתמה, על הצוואה מחמת אונס ו/או איום ו/או השפעה בלתי הוגנת ו/או תחבולה ו/או תוך ניצול מצוקתה הנפשית ועל פי הוראות סעיף 30 ו- 35 לחוק הירושה דין צוואת 2001, בטלות, כולה או חלקה. על כן יש לקבוע כי הצוואה 2001 נשוא בקשה זו בטלה וכי יש לקיים את צוואת המנוחה, לפי בקשת צו קיום שהוגשה בנפרד, ולחילופין לבטל לחלוטין את זכויות המבקשת לפי צוואת 2001 בשל מעורבותה בצוואה זו והשפעה בלתי הוגנת על המנוחה ראו הלכה הפסוקה בע"א 1022/90 היועץ המשפטי לממשלה נ. כהן, פ"ד מז(1) 307 וכן קורינאלדי דיני ירושה (2012) עמ' 284-286.
19. אין הכרח להביא ראיות ישירות לקיום השפעה בלתי הוגנת אלא יש לבחון את הראיות הנסיבתיות בדבר מצב גופני או נפשי של המצווה בתקופה בה נערכה הצוואה, אופיו ויחסיו עם הנהנה ומידת המעורבות של הנהנה בעריכת הצוואה. ראה דנ"א 1516/95 מרום נ' היועמ"ש, פ"ד נב(2) 813, 848.

20. בנסיבות העניין כפי שיוכח במהלך שמיעת הראיות בתיק זה, ובין היתר מצבה של המנוחה, אופי יחסיהן, היחסים בתוך המשפחה, תפיסת עולמה של המנוחה והתבטאויותיה לאורך שנים, והעובדה שהמנוחה לאחר שנים מועטות ביטלה צוואה זו וערכה את צוואתה השנייה תוך הוראה מפורשת על ביטול כול צוואה קודמת לה וזה כולל את ביטול הצוואה הראשונה בזו.
21. אשר על כן הוראות הצוואה לטובתה פסולות וכאמור ויש לקיים את צוואתה השנייה של המנוחה.
22. הפתק כתוב בלשון רבים ולא בלשון יחיד והרי בצוואה מצווה איננו יכול לצוות רכוש שאיננו שלו. כתוב: "הרכוש שלנו…" "הבתים שלנו…". דבר זה מצביע על כך כי המנוחה לא סברה שהיא כותבת צוואה אלא מעיין פתק לפי לחציה של ביתה שכנראה גם עמדה מעל ראשה בעת שכתבה אותו ולא הפסיקה לצרוח.
23. כן הלשון איננה לשון ציווי כלל אלא לשון משאלה, סיפור, ומתן רכוש לבקשת הנכדים. זו לא צוואה והמנוחה לא סברה שזו צוואה אלא עשתה פתק בלבד להשקיט את הלחצים של ביתה.
24. לאור כול האמור לעיל לרבות הפגמים הצורניים, אין המכתב מהווה צוואה אלא מעין פתק ללא גמירות דעת ובוודאי שלא צוואה.
25. לשון הפתק היא "שלנו" כלומר המנוחה מודעת כי הרכוש איננו רק שלה אלא שייך גם לבעלה ולמרות זאת עורכת מסמך שלכאורה נותן רכוש משותף. שוב רואים כי היא עשתה המסמך תחת השפעה והכתבה של הבת המבקשת, וכי חשבה שממילא אין תוקף למסמך זה בכתב יד אלא אם בעלה יעשה מסמך זהה המתקף את האמור במסמך שהיא רשמה בכתב יד. היא ידעה שאיננה יכולה לתת נכס משותף ללא הסכמת בעלה ולא ייחסה חשיבות למסמך זה בכתב יד שקנה לה שקט מהצרחות והלחצים של הבת. על כן אין גמירות דעת בעריכת המסמך.
26. גם הניסוח לגבי כלים וריהוט תמוה ביותר ומעורפל ונעשה ללא ציווי אלא לבקשת מאן דהוא. לא ברור מה משמעות כלים זמינים לנכדים וממי הם אמורים לבקש אותם. אין כאן לשון ציווי וזו לא הוראת צוואה.
27. הדבר מצביע על כך כי היתה כאן השפעה ולחץ בלתי הוגנים וכי המנוחה ניסחה פתק שהוכתב לה, ללא כול גמירות דעת ובטל לא כצוואה.
28. הפתק, לו היה צוואה הרי היה צוואה פגומה מסיבה נוספת באשר יש בה מחיקות ורווחים דבר המצביע על כך כי מדובר בטיוטה בלבד שאיננה גמורה.
29. בתקופה הזו מבינים ממסמכים אחרים שצירפה לתביעותיה, ניסתה לקדם את העברת הנכס אליה לאורך מספר שנים, במכתבים למושב ולאגודה, אשר היא ניסחה ונתנה להוריה לחתום עליהם. כן ביצעה ניסיון לבצע העברה במתנה בלתי חוזרת, אשר בסופו של דבר שני ההורים לא הסכימו לבצע. פתק זה הינו אחד מכמה פתקים כושלים אשר ההורים מעולם לא השלימו ולהיפך-עשו צוואות מסודרות בעדים אצל עורך דין. עצם היעדר מסמך זהה של המנוח, בעלה של המנוחה, מלמד אותנו על החיוב-שהמנוחה היתה נתונה ללחציה של הבת ואילו על הסב לא יכלה ללחוץ ולכן אין פתק הדדי כזה. להיפך-ישנן צוואות הדדיות מאוחרות שנעשו אצל עורך דין בעדים.
30. אשר על כן דין הצוואה בטלות ולכול הפחות יש להעביר את נטל השכנוע באמיתות היות הפתק צוואה ובאמיתות הצוואה והעדר השפעה בלתי הוגנת למבקשת. ראה עמ' 202- 204 לספרו של שאול שוחט, פגמים בצוואות, מהדורה שניה. ראה גם ע"א 130/77 עוזרי נ' עוזרי, פ"ד לג(2) 346, 353.

הסעד המבוקש

31. לאור האמור לעיל מבוקש מבית המשפט הנכבד לקבוע כי הצוואה 2001 נשוא התנגדות זו בטלה וכי יש לקיים את צוואת המנוחה לפי בקשת צו קיום שהוגשה.
32. לחייב את המבקשת בהוצאות משפט ובשכר טרחת עו"ד.

טלי אויזרוביץ, עורך דין לענייני משפחה

הפוסט בקשה להתנגדות לצוואה בסכסוך ירושה על נחלה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

• א. כי מהסכום הרטרואקטיבי שקיבלה האם לידיה עבור הבת תעביר האם לידי האב סך של 27,388 ₪ וזאת במיידי.
• ב. כי האם תעביר לאב מתוך הקצבה החודשית בסך 2,569 ₪, החל מחודש אפריל 18 ועד יום מתן ההחלטה סך של 1,900 ₪ (גובה מזונות ילדים) ועוד מחצית מיתרת הקצבה (לאחר העברת הסכום של 1,900 ₪ נשאר 669 ₪ מהקצבה) שתוקצה על ידי שני ההורים ראשית עבור הגן ולשאר המחציות של הבת ככול וישנן.
• ג. ככול והאם תקבל לידיה תשלומים חד פעמיים או שוטפים גבוהים יותר מהסכומים להלן אזי מחצית היתרה לאחר העברת סכום גובה מזונות לילדים לאב תועבר על ידי האם לידי האב ותוקצה על ידי שני ההורים ראשית עבור הגן ושאר המחציות של הבת ככול וישנם.
• ד. מחצית קצבת הילדים וכול קצבה אחרת בגין הילדים מאת הביטוח הלאומי תועבר על ידי האם לידי האב.
• ה. לחייב את המשיבה בהוצאות בקשה זו שכן היא היתה צריכה לעשות כן בהגינות ותום לב מעצמה וללא צורך בפתיחת הליך זה.

ואלה נימוקי הבקשה:

1. האם הסתירה במשך שנה שלמה מבית המשפט ומהאב כי הגישה תביעת נכות לביטוח לאומי בגין הבת ותבעה כפל מזונות ילדים בגין הבת גם מהאב וגם מביטוח לאומי! וזאת בחוסר תום לב משווע. כעת משקיבלה את הקצבה היא ברוב חוצפתה רוצה לשמור אותה לעצמה וטוענת כי תעשה חיסכון להבת אם היא תצטרך בעתיד משהו. פשוט חוסר יושר והתעשרות שלא במשפט על חשבון אב כאשר היא בכלל משתכרת יותר ממנו מעסק קונדיטוריה ומעבודתה כשכירה ובעלת גב כלכלי חזק מאחיותיה העשירות והירושה שקיבלה שהיא עדיין מסתירה.
2. האם קיבלה ביום 13/2/18 קצבה רטרואקטיבית מאת הביטוח הלאומי למימון מזונותיה של הבת החל מינואר 2017 ועד ינואר 2018 כולל בסך של כ-26,000 ₪(25,956 ₪) כן קיבלה כבר שני תשלומים שוטפים של 2,569 ₪ לחודש וזאת היא תקבל לידיה מידי חודש בחודשו לשם מימון צרכיה של הבת אותם משלם האב במלואם שכן נפסקו לו מזונות ילדים של 1,900 ₪ לחודש להבת ומחצית גן מבלי להתחשב בזמניי השהות השווים והטיפול היתר שהוא מטפל בבת יותר מהאם לרבות ימי חופש שהוא לוקח ויציאות מוקדמות מהעבודה ולינות בלילה בבתי חולים שרק הוא עושה.
3. מעבר לסכומים אלו האם מקבלת הנחות רבות אשר מגדילות את הכוח של משכורתה ומהוות הטבה שיש לזקוף לשכרה-חשמל מופחת, ארנונה מופחתת, מים בהנחה, טלפון קווי חינם, זיכוי במס הכנסה, הוצאות חינוכיות מופחתות, פטור מתשלומים בקופת החולים, הנחות בתרופות(גם כאלו שאינם קשורים לנכות), הנחה באגרת רישוי לרכב, תו חניה ועוד.
4. בענייננו חל שינוי נסיבות מהותי שכן התגלה כי האם תבעה (וקיבלה רטרואקטיבית סכום של 26,000 ₪) קצבת נכות עבור הבת בסך 2,569 ₪ לחודש, עוד בינואר 2017 לכול הפחות ולא גילתה על כך לבית המשפט למרות שנשאלה על כך בעת הדיון לאור טענותיה המרובות על נכותה של הבת שנטענו על מנת להגדיל את המזונות מבלי שהוכיחה ולו בראשית ראיה כי יש הוצאות חריגות בגין נכות זו ולא לחינם מאחר ואין הוצאות כאלו וכול הקצבה נועדה למזונותיה של הבת.
5. הצרכים של הבת עמדו בפני כבוד בית המשפט בעת שפסק מזונות ילדים זמניים ולא השתנו מאז מתן ההחלטה הקובעת כי מזונותיה יהיו 1,900 ₪ ומחצית הגן. כבר טרם מתן ההחלטה האם טענה באריכות ובפירוט עם מסמכים לרוב בפני כבוד בית המשפט לגבי בעייתה הרפואית של הבת אך מעולם לא הציגה הוצאות בגין הבעיה הרפואית וגם לתצהירי עדותה הראשית לא צירפה כול הוצאה חריגה ומיוחדת בגין נכות זו. הסיבה הא שאת טיפוליה של הבת מממנת קופת החולים באופן מלא-ריפוי בעיסוק, פיזיוטרפיה וקלינאית תקשורת וכבר בספטמבר הבת תעבור לגן עירייה טיפולי חינם, שם תקבל במרוכז את כול הטיפולים הללו מהסייעת שבגן.
6. בהתאם להלכה, מדובר בשינוי נסיבות מהותי המחייב את התערבות בית המשפט קל וחומר בתיק המנהל וטרם ניתן בון פסק דין. ראה פסיקת בית המשפט המחוזי בעמ"ש (ת"א) 20337-04-13 פלוני נ' פלונית(פורסם בנבו, 13.11.13).
7. ההלכה היא שאין פוסקים מזונות לאדם מעל למידת הצורך, והזכות למזונות ילדים אינה יכולה להוליד זכאות לסכום החורג מן הצרכים.
8. בע"א 254/76 ינקוביץ נ. ינקוביץ פ"מ לא(3) 169, 173, נקבע כי קצבת הביטוח הלאומי נועדה במהותה למזונות הילדים.
9. בתמ"ש 21412-09-11 פלוני נ' פלונית (לא פורסם 5.11.13), בסעיף 33 שם, נקבע כי כאשר מתקבלת קצבה מאת המוסד לביטוח לאומי היא נועדה מעצם מהותה למזונות הקטין ולפיכך מותרת היא בניכוי מסכום המזונות אותם על האב לשלם עבורו.
10. תמ"ש זה מסתמך על ההלכות המחייבות שנקבעו בע"א 302/80 אגלזיאס נ' אגלזיאס, פ"ד לד(4) 529, 532, ע"א 142/81 ענתבי נ' ענתבי, פ"ד לה(4) 177, 179, וכן בש"א 4757/92 אביעוז נ' אביעוז (פורסם בנבו, 19.11.92).
11. בפרשת ענתבי בעמ' 179, נקבע כי:

"כאשר הסכום שנפסק למי שזכאי למזונות חופף את כל צרכיו, מן הנכון גם להפחית מסכום זה את קצבת הביטוח הלאומי, שהרי אין פוסקים לאדם מעל למידה והזכות למזונות אינה יכולה להוליד זכאות לסכום החורג מן הצרכים, כפי שנקבעו על ידיי בית המשפט."

12. ובכן עיננו רואות כי הדין הוא כי קצבה המתקבלת מאת המוסד לביטוח לאומי עבור ילד נועדה מעצם מהותה למזונותיו, ולפיכך היא מותרת בניכוי מסכום המזונות אותם על האב לשלם עבורו. (ראה: עניין ינקוביץ לעיל, עניין אגלזיאס לעיל ןכן פסק דינו של כב' השופט בן ציון גרינברגר בתמ"ש (י-ם) 26310/97 בר ישי נ' שרעבי (פורסם בנבו, 2001) וכן ע"מ 121/04 ס.י. נ' ס.ק. (פורסם בנבו, 2006).
13. בנוסף, לפי ההלכה, אין מחייבים את האב במזונות במידה ויש לקטין לפרנסת עצמו. ראה גם שרשבסקי, דיני משפחה, מה שניה, עמ' 363, 369, 373 וכן בספרו של ד"ר שאווה, הדין האישי בישראל, עמ' 209.
14. במקרה דנן, צרכיה שנקבעו בפסק דין זמני (ובפועל צרכיה נמוכים אף יותר, ושני ההורים נושאים בהם בשווה ולא רק האב בשל זמני השהות והאב שומר על טענותיו כי יש להפחית מזונות אלו למחצית מאחר והוא כבר נושא בהן באופן ישיר ויש כאן גם כפל תשלום) ממומנים במלואם באמצעות קצבת הנכות והילדים אותה מקבלת המשיבה מהמל"ל, ולכן יש לנכות מצרכיה את הסכום שמשלם בגינה המל"ל.
15. לאחר שהבת אובחנה כסובלת ממחלה בעת העלאת חום היא מטופלת תרופתית כאשר האם על דעת עצמה מסרבת להמלצות הרופאים להעלות להבת מינונים וגורמת בכך להתקפים רבים יותר. כן הבת החלה לקבל טיפולים של קלינאית תקשורת, פזיוטרפיה וריפוי בעיסוק במסגרת קופת חולים מכבי אשר ממנת את הטיפולים ואין על כך הוצאות נוספות. אין לצדדים הוצאות יתרות בשל נכותה של הבת למעט הטיפול הצמוד בו האב נוטל חלק גדול משל האם. אפילו בימים של האם כשיש פיזיוטרפיה האב מגיע מוקדם כדי לשמור על הילד השני וכאשר הבת בבית חולים האב הוא זה שישן עימה בלילות בבתי חולים.
16. האב סבור כי לגבי תשלומים עתידיים יש להפחית קודם את המזונות בשל המשמורת המשותפת. ראשית יש להפחית את מזונות הבת לחצי (חצי אני וחצי האם)בשל האחריות וזמני השהות השווים והעובדה שהאב נושא כבר בחצי מזונותיה באופן ישיר. אחר כך יש להעביר אליו מהקצבה את החלק שיצא שאני משלם כמזונות הבת ולאם את החלק שהיא משלמת כמזונות הבת- להשאיר אצלה. את היתרה יש להקדיש למימון הגן של הבת, החוגים אם יהיו ואם לא יהיו יש לחלק את היתרה בין ההורים שווה בשווה.
17. יצויין כי מזונותיה של הבת בסך 1,900 כוללים מדור אשר לפי בע"מ 919/15 אין לפסוק תשלומים בשל מדור במשמורת משותפת.
18. לאחר גיל שש של הבת אין להעביר מזונות מהאב לאם כלל בהתאם לבע"מ 919/18 יש פשוט לחלק את הקצבה לשני ההורים שווה בשווה ואז כול צד יישא בהוצאותיה אצלו ומחצית ההוצאות הבלתי תלויות.
19. לגבי סכומי העבר על האם להחזיר לאב את כול תשלומי המזונות ששילם לידיה שכן מישהו אחר מימן אותם ונתן עכשיו את כול הכסף רטרואקטיבית. האם בחוצפתה כתבה לאב שהיא מפקידה את הסכום בחיסכון להבת.
20. כן לטענתה היא תביא סייעת לגן לצורך ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת ופיזיוטרפיה אשר ממילא הבת מקבלת במכבי וגם בשנה הבאה החל מספטמבר 17 הבת עוברת לגן טיפולי ללא עלות כלל שכן זה גן עירייה. לכן מה שכתבה כי היא צריכה את הכסף לסייעת זה אחיזת עיניים בלבד.
21. האב זכאי להחזר של 27,388 ₪ מהקצבה הרטרואקטיבית ושני התשלומים של פברואר ומרץ 2018 ומבוקש כי האם תשיב לו זאת במיידי. להלן טבלת סיכום החישוב.

22. אם נפשט החישוב לגבי החזר הגן זה יהיה כך: 669 ₪ זה יתרת הקצבה החודשית לאחר חיסור מימון מזונות בסך 1,900 ₪ מהקצבה. מחצית מ 669 ₪ זה חלקו של האב בגין הגן, כפול 15 חודשים(ינואר 17 עד מרץ 18) יוצא 5017 ₪. בפועל הסכום להחזר לאב שמחושב בטבלה הוא 4,211 ₪ שכן בחודשים הראשונים הקצבה לא היתה 2,569 ₪ אלא פחות.
23. מעבר לזה יש לה הנחות בארנונה, חשמל, ביטוח קופת חולים, לשירותי חינוך חינם, פטור מתשלום לרופא מקצועי, אגרת רישוי שנתית לרכב חינם, תו חניה נכה, טלפון חינם בבית, נופשונים, וראה באישור הקצבה מאת הביטוח הלאומי אשר מהווים תוספת רעיונית לשכרה. האב בודק בימים אלו כיצד יוכל גם הוא להנות מהטבות אלו.
24. בנוסף, מבוקש שקצבת הילדים מהביטוח הלאומי בגין שני הילדים תחולק מחצה במחצה בין ההורים. ראה רע"א 58470-01-16 (פורסם בנבו, 22/5/16) מאת כב' הש' דרורי לפיה קצבת הילדים צריכה להיות מחולקת שווה בשווה בין ההורים בעת משמורת משותפת ולא להינתן רק לידי האם. זוהי אפליה מגדרית.
25. כן מידיי חודש בחודשו עד הפחתת המזונות הכוללים גם מדור בניגוד לקביעת בע"מ 919/17, אשר קובע שבזמני שהות שווים אין העברת מדור, האב זכאי לקבל את קצבת הנכות בגובה מה שהוא משלם ומחצית היתרה  עבור הגן של הבת תתחלק מחצה במחצה בין ההורים לרבות קצבת הילדים וקצבת חינוך בתחילת כול שנה מאת הביטוח הלאומי.
26. אשר על כן מתבקש כבוד בית המשפט כדלקמן:

• א. כי מהסכום הרטרואקטיבי שקיבלה האם לידיה עבור הבת תעביר האם לידי האב סך של 27,388 ₪ וזאת במיידי. מדובר בסכום בסך 26,000 ₪ שקיבלה עבור התקופה 1/1/17 ועד 1/1/18 כולל (13 חודשים) וכן סכום חודשי שוטף לחודשיים ששולם לידי האם החל מחודש 2/18 (כולל) ועד יום הגשת הבקשה במרץ 18 וכן במחצית מיתרת הקצבה, סך של 699 ₪ ששילם עבור הגן ביתר שכן אלו לא קוזזו מעלות הגן למשך כול התקופה של העבר ועד מרץ 18 (האב נשא במשך כול התקופה במזונותיה המלאים של הקטינה ומחצית מלוא הגן ומדובר בכפל תשלום מזונות ילדים לידי האם בהתאם להלכת העליון).
• ב. כי האם תעביר לאב מתוך הקצבה החודשית בסך 2,569 ₪, החל מחודש אפריל 18 ועד יום מתן ההחלטה סך של 1,900 ₪ (גובה המזונות) ועוד מחצית מיתרת הקצבה (לאחר העברת הסכום של 1,900 ₪ נשאר 669 ₪ מהקצבה) שתוקצה על ידי שני ההורים ראשית עבור הגן ולשאר המחציות של הבת ככול וישנן.
• ג. ככול והאם תקבל לידיה תשלומים חד פעמיים או שוטפים גבוהים יותר מהסכומים להלן אזי מחצית היתרה לאחר העברת סכום גובה המזונות לאב תועבר על ידי האם לידי האב ותוקצה על ידי שני ההורים ראשית עבור הגן ושאר המחציות של הבת ככול וישנם.
• ד. מחצית קצבת הילדים וכול קצבה אחרת בגין הילדים מאת הביטוח הלאומי תועבר על ידי האם לידי האב.
• ה. לחייב את המשיבה בהוצאות בקשה זו שכן היא היתה צריכה לעשות כן בהגינות ותום לב מעצמה וללא צורך בפתיחת הליך זה.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

הפוסט בקשה להשבת קצבת הנכות וקיזוז הקצבה החודשית ממזונות ילדים הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

1. מוגשת בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות ילדים לקטין, במקרה חריג זה בו המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה והמתנה להסכמת האב תגרום נזק של ממש לקטין ולאימו.
2. סיבת הדחיפות היא מצוקת הקטין אשר פונה יחד עם האם מדירת המגורים כאשר האם חסרת כול הכנסה, רכוש ומקצוע. לפני כעשרה ימים האב פינה את האם והקטין הפעוט בן 11 החודשים מדירת המגורים באמצעות הזמנת משטרה והוצאת צו הרחקה ל- 30 יום בעקבות ריב סוער ביניהם אותו תכנן ויזם על מנת לפנות את האישה מהדירה בעורמה. והראיה-האב מאז הפינוי לא העביר כול סכום למזונותי ילדים של הקטין, מסרב להמשיך לשלם עבור הגן של הקטין והקטין ואימו נזרקו לרחוב ממש כאשר אין לאם כסף לקנות לפעוט אפילו טיטולים.
3. הצדדים הכירו לפני כשלוש שנים עת עבדה האם כקופאית במסעדה בבעלות האב. הצדדים הינם ידועים בציבור מזה כשנתיים וגרו יחד עוד טרם לידת הקטין וכן לאחר לידתו, בדירה בת 4 חדרים בבניין מפואר בשכירות של 6,000 ₪, וועד בית בסך 900 ₪ וארנונה 700 ₪ לחודש, תשלומים שמימן האב במלואם.
4. האם נזרקה בפתאומיות לרחוב עם פעוט בן 11 חודש ואינה יכולה לספק לילד מדור ראוי מזון, מטרנה, טיטולים, מגבונים, בקבוקים ולא גן ילדים, דבר שיימנע ממנה למצוא עבודה וישאיר אותה במעגל העוני. האם לווה מבני משפחה בגלל שהאב התנער מחובת מזונות ילדים לקטין.
5. עד הפירוד היה האב משלם את מלוא הגן בסך 2,600 ₪ וכן את מלוא הוצאות הבית, ביגוד, טיטולים והמזון והוצאות רפואיות ואת כול צרכי האישה. הוא שילם מלוא גן לקטין בסך 2,600 ₪ לחודש, אולם החודש לא הסכים לשלם והקטין עומד להיזרק גם מהגן-ביתו השני.
6. אחותה של האם, אישה נשואה עם 3 ילדים קטנים משלה, ריחמה עליה ופינתה לה חדר בדירת 4 החדרים שלה על חשבון ילדיה ומשפחתה באופן זמני וזאת כדי שלא תישן ברחוב. 7 נפשות גרים כרגע בדירת ארבעה חדרים בעליבות וצפיפות והחיים במצב כזה בלתי נסבלים וזמניים כפי שהבהירה לה אחותה.
7. אין ספק כי המצב פוגעני לקטין שאיבד את מקור היציבות בחייו, שינה מקומות מגורים, עומד לצאת מהגן ולהיפרד מהמטפלות ואף אינו פוגש באביו כלל. בית המשפט הנכבד מתבקש לחייב את האב להמשיך ולשלם את מלוא הגן לקטין וכך יוכל לשמור על היציבות בגן הילדים והמטפלות לכול הפחות והאם תוכל לצאת לעבוד ולהתפרנס.
8. האם שנותרה ללא פרוטה ואין לה מקצוע או מקור הכנסה משמעותי עבדה פעמיים בשבוע עבודה שממנה קיבלה הכנסה של 2,500 ₪ לחודש והיא בשעות הלילה כשהילד ישן ורק פעמיים בשבוע.
9. ממש לפני כמה ימים בסביבות 6/3/19 היא הפסיקה לעבוד בעבודה הקודמת ומצאה עבודה כסייעת בגן ילדים בשעות הבוקר בלבד עבודה ממנה תשתכר 3,000 ₪ לחודש, שכר אותו טרם קיבלה ותקבל רק בעשירי לחודש הבא(אפריל).
10. האם מקבלת מביטוח לאומי 930 ₪ לחודש הבטחת הכנסה ועובדת לעיתים רחוקות כמורה מחליפה עבודה שאינה מכניסה לה מעל 160 ₪ לחודש ואחרי מיסוי לא נשאר ממנה דבר.
11. מצבה הכלכלי של האם בכי רע והיא יצאה מהבית עם חוב לבנק של 168,000 ₪ בגינו לקחה הלוואה על מנת לפרוע את הגירעון. היא משלמת החזרי הלוואה זו מידי חודש סך של כ- 2,000 ₪.
12. על כן כרגע האם מחוסרת הכנסה ונתמכת בעזרת הזולת כאשר האב לא משלם שקל למזונות ילדים לתינוק.
13. לעומתה האב העשיר בעל הכנסה נטו של 30,000 ₪ לחודש גר לבדו שעלותה כולל הוצאות המדור היא 7,500 ₪ כמפורט לעיל.
14. האב שותף ובעלים עסק משגשג ומוכר.
15. לאב רכב מנהלים כבן שנתיים אותו רכש ב- 170,000 ₪. הרכב היה בשימושה של האישה שכן העסק במרחק הליכה מהדירה והאב לא נזקק לו. לאישה רכב ישן שנת 1996 אותו רכשה ב 4,000 ₪.
16. לאב שני ילדים נוספים להם הוא משלם 4,500 ₪ לחודש למרות שאימם משתכרת יפה כמו האב. כן יש לו שני ילדים בגירים.
17. בזמן הקשר האב מימן את האישה נתן לה כספים מזומנים ומימן את כול צרכיה בהיותה בהריון וכן מאז שהילד נולד מימן את כול צרכיהם של האישה והילד. אולם, האב ניצל את כוחו הכלכלי ואת התלות של האישה בו והיה מתעמר בה כלכלית ונפשית במהלך הקשר. כול פעם שהיא לא עשתה מה שהוא אומר הוא היה מפסיק לתת לה כסף מזומן לקניות ומשאיר אותה חסרת כול, לוקח את הרכב ומשאיר אותה בלי שקל להסתדר. היא הייתה חייבת לציית לכול רצונותיו אחרת היה חונק אותה כלכלית. גם אלימות פיזית מצידו הייתה כאשר בריבים ביניהם משך לה בשיער וניער אותה בארבע פעמים שונות.
18. כשבוע טרם הזמנת המשטרה האב צעק על האם כי תעוף מהבית אך לא היה לה לאן ללכת והאב לא דאג למדור חלופי ולמזונות והיא נשארה. לאחר שבוע יזם התגרות קשה מצידו וגרם לריב סוער במיוחד אותו תכנן במיוחד כדי לגרום לאם להתפרץ ואז להזמין משטרה ולפנותה ביום אחד מהבית.
19. האב ממשיך לנהוג באלימות כלכלית ולא משלם אגורה לילדו כשהוא יודע שאין מקור פרנסה לאם הקטין.
20. האם מעוניינת לשכור דירת 3 חדרים שעלותה 4,500 ₪ אך אינה יכולה לעשות כן אלא לאחר קבלת החלטה על מזונות ומדור.
21. הוצאות המדור עבור הקטין (שליש) יהיו 500 ₪ לחודש. גם כיום יש לו הוצאות מדור כאלו אצל אחות האם והוא תופס חדר בדירה.
22. הקטין זקוק למזונותיו הזמניים סך של 3,300 ₪ ובנוסף 500 ₪ עבור הוצאות מדור ושליש ממדור שכירות דירה. בנוסף זקוק הקטין למימון מלוא הגן בסך 2,600 ₪ וכן מלוא מהוצאות רפואיות חריגות ככול ויהיו לפי הפירוט הבא:
23. הוצאות מדור(כבלים, מים, ארנונה, וועד בית, חשמל, גז, קו טלפון ואינטרנט-שליש מ- 1,500 ₪, יוצא 500 ₪.
24. גן ילדים-2,600 ₪-לשמור על המצב הקיים בו האב שילם תמיד את מלוא הגן.
25. לאור פער ההכנסות המתקרב ל- 100 אחוז, חוסר היכולת של האם, לאור עושרו של האב, לאור גילו של הקטין מקטני קטנים, והיות האב אמיד מבוקש כי ימשיך לשלם את מלוא הגן.
26. מזון (לרבות מטרנה)- 1,200 ₪
27. טיטולים מגבונים בקבוקים והגיינה- 900 ₪
28. ביגוד (כול עונה יש לרכוש חדש שכן מדובר בתינוק הגדל מהר)-600 ₪
29. נסיעות(מוניות ואחזקת רכב ישן)-300 ₪
30. צעצועים ימי הולדת מתנות -300 ₪
31. אשר על כן מבוקש להורות כי האב ישלם לידי האם עבור מזונותיו הזמניים של הקטין סך של 3,300 ₪ לחודש ובנוסף 500 ₪ בגין הוצאות מדור וכן ישלם מדור בגובה שליש מדמי שכירות וזאת מייד עם הצגת חוזה שכירות עד לגובה שכירות בגובה דמי שכירות שלא יעלה על 4,500 ש"ח. כן להורות כי ישלם לידי האם את מלוא הגן ומלוא ההוצאות הרפואיות כנגד הצגת קבלות וכן לחייב את האב בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

הפוסט בקשה למזונות ילדים דחופים עבור קטין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

1. המבקש והמשיבה נישאו. מנישואי בני הזוג נולד הקטין, אשר היה בן 3.5 בעת אישור ההסכם וכיום בן 7. הצדדים התגרשו ב 2010 לאחר שהגיעו לפסק דין מוסכם בבית המשפט למשפחה בעניין מזונות ילדים ומדור ביום.
2. לאחר הסכם הגירושין, אושרה לקטין קצבת נכות מלאה בשיעור העולה על שיעור מזונות ילדים. בהתאם להלכה, מדובר בשינוי נסיבות מהותי המחייב את התערבות בית המשפט. ראה פסיקת בית המשפט המחוזי בעמ"ש (ת"א) 20337-04-13 פלוני נ' פלונית.
3. יודגש כי טענות האם בדבר שינויי שכר של מי מהצדדים, אינן רלוונטיות לתיק זה, שכן שינוי הנסיבות הנטען הינו, הופעת מקור חיצוני שמממן את הנצרך על ידי הקטין.
4. עקב האיבחון קיבל הקטין קצבת נכות, אולם לא נדרש לטיפולים רבים יותר מבעבר, אלא להיפך, טיפולים שטופל בהם טרם האיבחון, הופסקו. ראה היעדר קבלות ואישורים על טיפולים בכתב ההגנה. הטיפולים הנטענים על ידי האם חלקם הבן לא קיבל בפועל, ואלו שקיבל מומנו ע"י קופת החולים. לא לחינם האם לא הציגה קבלות "לטיפולים" הנטענים על ידה.
5. המדובר בתסמונת שתסמיניה אצל הקטין אינם מתבטאים בתפקוד היומיומי, אלא בקשיים חברתיים בלבד ולצורך כך הוצמדה לקטין סייעת בכיתה, במימון משרד החינוך, אשר מלמדת אותו לקרוא מצבים חברתיים. הקטין ילד חכם מעל בני גילו, מתקשר עם סביבתו, וההליכה על קצות האצבעות, עקב גיד קצר מעט, אינה מורגשת, הקטין רץ מהר והולך היטב, כך גם לפי האישורים הרפואיים שצירפה האם לכתב הגנתה.

מזונות ילדים על פי ההסכם

6. סך של 150,000₪ במזומן, המהווים מדור מהוון, שולם על ידי האב לידי האם, מיד לאחר חתימת ההסכם, בהתאם להסכם, וזאת מתוך מחצית מתמורת מכר הדירה. יתרת המזונות הועמדה על סך של 1,250 ₪ נוספים מידיי חודש.
7. בנוסף לסכום המדור המהוון והמזונות, חויב האב לשאת במחצית גן או צהרון או מועדונית, מחצית קייטנה מחזור אחד, חוגים עד 200 ₪ לחודש, מחצית משיעורי עזר, מחצית מהוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי הביטוח המשלים בו מבוטח הבן וכן מחצית מהביטוח הרפואי המשלים לקטין.
8. המשיבה בחוסר תום לב, לא הוסיפה סכום נכבד זה של המדור המהוון בטבלת ההשוואה המעוותת והמגמתית ששרטטה בכתב הגנתה, ולא לקחה סכום זה בחשבון בסך נכסיה ואף לא הורידה סכום זה מרכושו של האב ואף לא הוסיפה אותו לחשבון סכום המזונות החודשי והיא מתייחסת, תוך עיוות, לסכום המזונות כאל 1,250 ₪ בלבד.

האיבחון והתנהלות האם ביחס לקשר של הקטין עם האב

9. שנתיים וחצי לאחר ההסכם, כשמלאו לקטין 6 שנים, באוגוסט 2012, עבר הילד אבחון, ללא ידיעת האב, במכון להתפתחות הילד בקופת החולים. הילד אובחן כלוקה במחלה.
10. לפני כשנה, ביום 16.10.12 הגישה האם תביעה לגמלת ילד נכה לביטוח הלאומי, מבלי שהאב ידע על כך דבר. בדיעבד הסתבר לתובע כי הביטוח הלאומי קיבל את תביעת האם לקצבה וקבע לקטין גימלה בסך של 2,500₪ לחודש, רטרואקטיבית לשנה הקודמת להגשת תביעתה, וזאת החל מיום 16.10.11, כ-32,135₪ . האם לא טרחה לצרף אישורים על קצבאותיה לכתב הגנתה.
11. האם לא יידעה את האב כלל בתהליך הבדיקות שנעשו טרם אובחן הילד ולא בדבר הקיצבה שהקטין החל לקבל וכמובן שלא יידעה אותו על קבלת החזר מזונות רטרואקטיבי שנה אחורנית.
12. האב היה בשוק ובהלם, כשסיפרה לו האם כי הקטין אובחן בתסמונת זו. הדבר נפל עליו כרעם ביום בהיר. הוא לא ידע שהילד נלקח לאיבחונים, ולא היה מוכן נפשית לכך. כאמור, תסמיניי התסמונת אצל הילד מתבטאים בתחום החברתי בקבוצת בני גילו בלבד. הוא ילד חכם מעל לבני גילו ומתקשר עם הסביבה בצורה טובה מאוד, באופן שהאב לא תיאר לעצמו שהילד בעל תסמונת כלשהי.
13. האם אשר הייתה מוכנה נפשית בשל הליך האיבחון, לא חסה על רגשותיו של האב, ועל ההשלכות של רגשות האב על הקטין, והסתירה מפניו את דבר האיבחון, תוך שהיא מוכיחה את רצונה ושאיפתה למחוק את האב מחייה ומחיי הקטין, מלבד השימוש בו ככספומט.
14. התנהלות זו, ובדגש על הסתרת פרטים מהותיים הנוגעים למצבו הבריאותי של הילד וטיפולים אותם הוא עובר, נובעת מהשקפת העולם של המשיבה, הרואה במבקש כספומט בלבד, ולא שותף מלא לגידול בנם המשותף. עניין זה מתווסף לעובדה שהיא ברחה עד רחובות על מנת לצמצם את הסדרי הראיה הנרחבים שהיו לאב עם הקטין, והכל במטרה ותכנון מראש, לחבל בקשר ההדוק בן האב לבנו.
15. האם העמידה עובדות בשטח וסיכלה את הסדרי הראיה המורחבים אשר היו עם הקטין. המשיבה עברה לרחובות מיד לאחר הגירושין במטרה להרחיק את האב מחיי בנו, דבר שאילץ אותו להפחית את הסדרי הראיה שהיו פעמיים בשבוע עם לינה, להסדרי ראיה של יום בשבוע עם לינה, בנוסף לסופשבוע פעם בשבועיים. עצם המעבר של אם הקטין מפתח תקווה לרחובות הגביר את הוצאות האב, בייחוד כשמקום עבודתו ברמת גן.
16. הרחקת מקום מגורי הקטין מאביו גרמה לו להוצאות מוגברות בגין נסיעות על קו רמת גן-רחובות ופתח תקווה-רחובות. בכל בוקר שהקטין אצלו, האב מאחר בשעתיים לעבודה. ניתן לראות בתלושי השכר של האב "שעות חיסור" בסך של 250 ₪ כל חודש בשל איחוריו, שכן האב מחזיר את הילד בבוקר למסגרת החינוכית ונוסע מפתח תקווה או רמת גן לרחובות ומרחובות לרמת גן למקום עבודתו בפקקים.
17. כפי המתואר לעיל, המציאות אינה כפי שמתארת אותה האם גם לגבי הקשר בין האב לקטין. האב בעל כורחו ורק בשל מעבר חד צדדי לרחובות, נאלץ לצמצם את הסדרי הראיה. האם הציבה בפני האב את מעבר הקטין לרחובות כעובדה מוגמרת, בלי התייעצות מוקדמת, בלי ניסיון למצוא פתרון מוסכם, וציפתה שיתאים את עצמו לצרכיה. האם מוזמנת לחזור למרכז והאב מתחייב לקחת אותו לכל טיפול ו/או חוג, למעקב פעם שנה כמתבקש וכן להרחיב את הסדרי הראיה למשמורת משותפת מלאה. אולם, האם אינה מעוניינת בכך.
18. כעת, להגנתה, מבקשת האם לצייר דמות אב דמונית, אב שלכאורה מתכחש לקטין, ועוד קטין בעל אחוזי נכות, מוגבל לכאורה, אב המפיל את הטיפול על כתפי האם המסכנה, חי חופשי ומאושר לכאורה, וכמנה אחרונה, מנסה להפחית את המזונות. אכן ההגנה הכי טובה היא התקפה. באסטרטגיה זו פתחה האם את התיק- בבקשה הארכת מועד להגשת כתב הגנה בשל פנייתה לסיוע המשפטי, לא פחות ולא יותר. אולם, הפלא ופלא – האם לא קיבלה סיוע משפטי! וודאי שלא – היא מקבלת 2,500 ₪ לחודש למזונות הקטין מביטוח לאומי, היא בעלת דירה ללא משכנתא, היא משתכרת 5,800 ₪ נטו עבור 75% משרה וכעובדת משטרה, יש לה הטבות מועדון "חבר" כגון רכישה בנקודות של בגדים, הנחה של 20% על רכישת מזון בשופרסל, כרטיס מתנה של קניות בהנחה של 20% בממוצע לחודש, כאשר הנקודות נגמרות. כן יש לה חסכונות רבים, קרנות השתלמות וקופות גמל, וקצבה ממקום עבודתה עבור ארוחות. כלומר, המציאות אינה כפי שמתארת אותה האם.
19. יתרה מזו, המבקש חוזר ומדגיש כי מעולם לא הרים יד על המשיבה, לא היה ולא נברא. המשיבה לאורך הסכסוך בין הצדדים נהגה להכות, לשרוט, לאיים ולהשליך חפצים על המבקש, וכל זאת כשילדם של הצדדים ישן בחדר הסמוך. מדובר באשה ערמומית ולא אמינה, המנסה להציג תמונה הפוכה לחיי הנישואין של הצדדים.

הצגת צרכי קטין שאינה תואמת למציאות

20. רצונה של המשיבה לקבל "מזונות כפולים" – מביטוח לאומי ומהמבקש – אינו אלא בגדר ניסיון נואל להתעשר על חשבון המבקש.
21. האם לא צירפה להגנתה תדפיסי כרטיס אשראי ולא תדפיסי חשבון בנק והיא מלינה תוך אי אמירת האמת כי האב לכאורה לא צירף תלושי שכר, בעוד האב לא רק שצירף תלושי שכר, אלא שצירף גם תדפיסי חשבון בנק. האם היא זאת שטוענת טענות בעלמא ולא מגבה אותן במסמכים רלוונטיים. האם מטעה באישורים שהיא מצרפת. למשל, היא מצרפת מכתב דרישה לתשלום עבור סייעת, אך לא מצרפת קבלה או חשבונית מס על תשלום שבוצע בפועל וזאת משום שתשלום כזה לא בוצע. באמצעות מכתבי דרישה כגון אלה, האם יוצרת מיסוך ואוירה של "תשלומים והוצאות" בעוד שאין תשלומים בפועל ו/או התשלומים נמוכים מאוד.
22. כשם שהמזונות המתקבלים מהביטוח הלאומי מקלים את הנטל על האם, כך גם ראוי שהאב ייהנה מההטבה הזו, המגיעה לבנו.
23. חוסר תום לבה של המשיבה בולט לעין גם בעיון קל בקבלות שצרפה לכתב הגנתה. מעיון בקבלות בגין תרופות שרכשה בסופר פארם, עולה כי קופת החולים מסבסדת את רוב עלות התרופה, כך שלאחר ההנחה משלמת המשיבה 30 ₪ בלבד.
24. זהו הדין גם לגבי הקבלות שהגישה מרשת H&O. מבט חטוף על הקבלה מראה כי את רוב הרכש ביצעה באמצעות נקודות אותן קיבלה ממקום עבודתה, ולא מכספה האישי.
25. לא ברור מדוע צרפה המשיבה קבלות בגין ספרי לימוד, מחברות, תיק בית ספר וכו', שהרי הוצאות אלה מגולמות הן בתשלומי המזונות והן במענק הביטוח הלאומי עבור הוצאות חינוך, אותו מקבלת המשיבה בתחילת כל שנה.
26. תאוות הבצע של המשיבה לא ידעה שובע, ובו בזמן ובמקביל לקבלת תשלום רטרואקטיבי וקצבת נכות מביטוח לאומי עבור הוצאות רפואיות בן היתר, המשיכה לדרוש מהמבקש כספים נוספים, מעבר לסכומים עליהם התחייב בהסכם הגירושין לרבות מחציות הוצאות רפואיות, ללא שתמכה דרישותיה בקבלות. המבקש, אשר סמך על המשיבה, שילם לה עבור "הוצאות" אלה גם מבלי לבקש שתציג קבלות.

מצבו הרפואי של הקטין אל מול טענות האם בהגנתה

27. המציאות אינה כפי שמתארת אותה האם גם לגבי מצבו הבריאותי של הקטין. כך, למשל, בטופס הרפואי מיום 28.8.13, אשר צורף לעיל כנספח ד', נכתב מפורשות שהקטין בריא. לעניין ההליכה על האצבעות נכתב שהיא מאוד עדינה ונראית חלקית. בניגוד לאמור בכתב ההגנה, נירשם במסמך הרפואי כי הקטין אף רץ וריצתו טובה.
28. כפי שעולה מנספח ד' לעיל, אשר צורף לכתב ההגנה, הקטין מבטא עצמו במילים ובמשפטים ברמה גבוהה מכפי גילו, משתמש בשפה גבוהה, מפגין ידע כללי רחב במיוחד בתחומי במדע וברומו של עולם ומבין הוראות מילוליות. הקטין נמצא ברמת תפקוד גבוהה. מצ"ב סיכום איבחון פסיכולוגי שנערך ביום 27.8.12, מסומן כנספח ז' וסיכום איבחון התפתחותי מיום 8.12 המסומן כנספח ח'.
29. מצבו הטוב של הילד עובר כחוט השני בכל הדו"חות והמסמכים הרפואיים אותם ניסתה להסתיר המשיבה מהמבקש.
30. כך, למשל, ביום 21.11.12, נערך לקטין איבחון רפואי בביטוח הלאומי, ונקבע כי הילד מתפקד היטב, ברמת בתיפקוד גבוהה, לומד בגן עירייה רגיל, לא לוקח תרופות, נמצא בריפוי בעיסוק וקלינאית תקשורת פעם בשבוע, מדבר לעניין, מבין את הנאמר לו וזקוק להדרכה ותיווך בפעילויות חברתיות. בבדיקה נמצא כי הילד אינו זקוק לנוכחות מתמדת, לא זקוק להשגחה קבועה, ולא לטיפול רפואי מיוחד אלא רק למעקב פעם בתקופה.
31. בנוסף, נערכה לילד בדיקת תלות בעזרת הזולת והוא נמצא "מתפקד ללא חריגות ניכרות מהרגיל אצל בני גילו".
32. בנוסף, ב'סיכום רפואי התפתחותי' מיום 29.8.12 מטעם המכון להתפתחות הילד נכתב כי ברוב הפרמטרים, הוא באותה רמה של בני גילו.
33. עיון בכתב ההגנה מעלה כי בחוסר תום לב, ובניגוד לאמור בתקנות, צרפה המשיבה, "מכתב" מטעם רופאת המשפחה, המהווה חוות דעת.
34. על פי ס' 8(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשמ"ה-1995, ובהתאם לתקנה 258יב(ז) ותקנה 258ב(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א"), מינוי מומחה והגשת חוות דעת מטעמו מסורים בראש ובראשונה לבית המשפט לענייני משפחה, שיבחן אם ימנה מומחה מטעמו.
35. בעל דין בבית המשפט לענייני משפחה אינו רשאי להגיש במצורף לכתב טענותיו חוות דעת מומחה מטעמו!
36. מסמך זה, אשר ממוען למשרדה של ב"כ המשיבה, אינו אלא חוות דעת פרטית מטעם המשיבה, והגשתו אסורה על פי דין. זאת ועוד, המומחיות של כותבת המסמך הינה רפואת משפחה ולא רפואה משקמת, לא התפתחות הילד, ואף לא התמחות בנוירולוגיה ועל כן נתנה חוות דעת בנושאים שאינם בתחום מומחיותה. אין לקבל את דבריה לגבי מימון הוצאות טיפול, בייחוד כשהמכון להתפתחות הילד מעורב בטיפול ובדיאגנוזה של הקטין, ולא המליץ על טיפולים אלו.
37. על כן, מבוקש להוציא מתיק בית המשפט את חוות דעתה הפרטית של הרופאה, אשר צורפה שלא כדין לכתב הגנתה של המשיבה.
38. לא בכדי לא צרפה המבקשת קבלות לגבי הטיפולים הרבים המומלצים לכאורה. אין כאלו טיפולים והקטין לא נלקח לטיפולים. הקטין נעזר בסייעת בבית הספר אשר עוזרת לו לקרוא מצבים חברתיים. סייעת זו ממומנת על ידי משרד החינוך והאם לא צירפה שום קבלה על תשלום לסייעת.
39. הקטין נלקח בעבר לריפוי בעיסוק ולפיזיותרפיה, טיפולים שמומנו על ידי קופת החולים והסתיימו. תדירות הטיפולים הייתה בדיוק כמו תדירות הליכה לחוג אחר הצהריים. הטיפול הנדרש מן האם אינו עולה על טיפול בכל קטין אחר.
40. כל האישורים הרפואיים מאז איבחון הקטין ועד היום מראים כי מדובר בקטין עם תסמונת גבולית שמתפקד היטב. הוא רץ היטב, הליכתו על קצה האצבעות אינה מודגשת, והוא מתקשה אך ורק באספקט החברתי.
41. כל האישורים לרבות אלו שצירפה האם מראים כי הקטין אינו מקבל טיפולים, והטיפולים שהיו הופסקו והיו בעלות כספית מעטה הממומנת על ידי קופת החולים.
42. סיכום הטיפול המרפאה בעיסוק מטעם קופת החולים, מיכל כץ, מעיד כי הטיפול היה לא רציף ועם הפסקות. כמו כן, ציינה כי הטיפול בריפוי ועיסוק הסתיים בחודש יוני 2013.
43. כיום האם אינה לוקחת את הקטין לטיפולים ואף בעבר הוא היה בחוג התעמלות שהאב שילם מחציתו, מבלי שראה קבלות, ובפיזיוטרפיה וריפוי בעיסוק, אשר הופסקו. באישור הרפואי מיום8.13,
44. כך גם לעניין הטיפול הפסיכולוגי. קבלה בגין פגישת הערכה ראשונית מיום 10.10.13 צורפה לכתב ההגנה, מצ"ב ומסומן כנספח י'. פגישת ההערכה עם הפסיכולוגית התקיימה רק לאחר הגשת התביעה ולאחר יותר משנה לאחר קבלת המלצות המכון להתפתחות הילד. מעבר לכך אין כל קבלה על טיפול פסיכולוגי מאחר והילד לא עבר ולא עובר טיפול כזה.
45. ברור שהתמונה אותה מנסה לצייר המשיבה, כאם אשר מכלה לכאורה את זמנה בליווי בנה לטיפולים, הינה תמונה שקרית שבינה לבין המציאות אין כל קשר: ראשית, כל המסמכים והאבחונים הרפואיים מראים כי הילד במצב טוב, ורוב הטיפול ניתן במסגרת ומסובסד ע"י קופת החולים. ולראיה, גם לדידה של המשיבה טיפול נוסף לא הכרחי, שכן רק לאחר הגשת התביעה, ושנה וחצי לאחר קבלת ההמלצות, נאותה לקחת את הילד להערכה אצל פסיכולוג וגם זאת באופן חד פעמי.
46. כאמור, הקטין קיבל את הקיצבה רטרואקטיבית מיום 16.10.11, שנה טרם הגשת התביעה לביטוח לאומי, והאם קיבלה לידיה סכום כולל של 32,135 ₪ עבור התקופה שמיום 16.10.11 ועד 30.11.12.
47. לא רק שלא יידעה את האב בדבר הקיצבה החודשית, אלא שהמשיכה לדרוש ממנו להשתתף במחצית ההוצאות הרפואיות החריגות, למרות שקיבלה החזר מהמל"ל, ולמרות שהקיצבה חופפת ומכסה לא רק את ההוצאות הרפואיות החריגות אלא גם את מלוא צרכיו של הקטין.
48. האב שילם את מחצית כל ההוצאות החריגות שדרשה האם, כולן, עד לחודש מאי 2013, אז גילה לראשונה כי הקטין מקבל קצבה מהמל"ל בסך 2,500 ₪ לחודש. כך שילם האב לדרישת האם מחצית הוצאות חריגות, בעוד האם קיבלה החזר רטרואקטיבי בגינן מאת הביטוח הלאומי ומאת קופת החולים. האב לא ביקש קבלות ושילם לפי דרישת האם.
49. מחצית מהסכום הרטרואקטיבי שקיבלה המשיבה לכיסה, הוא בגין החזר הוצאות שהשתתף בהם המבקש ושילם מחציתם לאם הקטין, לדרישתה. המשיבה, מצדה, לא טרחה לעדכן את המבקש כי התקבל החזרת הוצאות זה, ושמרה את כל הכסף לעצמה, ולא השיבה לו אפילו לא את התוספות ששילם מידיי חודש מעבר ל 1,250 ₪. המבקשת אף טרחה לפתוח תיקים בהוצאה לפועל נגד המבקש, ולא טרחה לעדכן אף אחד כי היא קיבלה שיפוי עבור הוצאות שלא היא שילמה.
50. צרכיו של הקטין לא גדלו כתוצאה מגילוי התסמונת, שכן לא רק שהתסמונת כבר היתה קיימת בעת פסק הדין למרות שלא היה לה שם, אלא שהקטין מתפקד באופן רגיל לבני גילו, הוא ילד חכם מאוד מעל הממוצע, וקשייו הם בתחום קריאת מצבים חברתיים, דבר הגורם לו להיות רגיש יותר מחבריו. לצורך כך מוצמדת לו סייעת בבית הספר, במימון מלא של משרד החינוך, אשר תעזור לו ותלמד אותו להבין יותר טוב ולפרש נכון יותר סיטואציות חברתיות.
51. הקטין במועדונית עד השעה 17:00, מועדונית אשר האב מממן מחציתה בנוסף לדמי המזונות החודשיים. תשלום זה עבור המועדונית הינו בגדר השתתפות האב בדמי הטיפול בקטין.
52. קצבת הנכות מכסה את עלות המועדונית במלואה ואת דמי המזונות אשר האב משלם, ועוד נותרים כ-400 ₪ לחודש למימון שאר הוצאות חריגות, כאשר בשלב זה, כאמור, אין הוצאות כאלה.
53. בנוסף לסכומים אלו מקבלת האם לידיה גם את קיצבת הילדים.
54. יצויין כי הזכאות לקיצבה מביטוח הלאומי מקנה לאם הנחות ברשויות השונות ומפחיתה את הוצאות המדור, כגון ארנונה, חשמל ובזק. רשויות נוספות הן משרד השיכון, פטור ממס בקופות גמל, נקודות זיכוי במס הכנסה, הנחה במשרד התחבורה באגרות, תו נכה וכן פטור מתשלום רבעוני בקופת החולים. קופת החולים מסבסדת את כל הטיפולים הפארא-רפואיים לרבות פסיכולוג.
55. עוד יאמר כי האם רכשה דירה מרווחת ברחובות ליד הוריה, ואילו לאב אין דירה בבעלותו. הסיבה בגינה לא יכל המבקש לרכוש דירה לעצמו נעוצה ב-150,000 ₪ אותם שילם למשיבה בגין המדור, ואשר מהם התעלמה בכתב הגנתה. המבקש נישא בקיץ האחרון, והוצאותיו גדלו.
56. בעת פסק הדין לא היה ידוע דבר הקיצבה ולכן המזונות שנקבעו משקפים את מלוא צרכיו של הקטין.

קיזוז גימלת הביטוח הלאומי מהמזונות

57. ההלכה היא שאין פוסקים מזונות לאדם מעל למידת הצורך, והזכות למזונות אינה יכולה להוליד זכאות לסכום החורג מן הצרכים.
58. הקיצבה מאת הביטוח הלאומי לא שוקללה כחלק מתשלום המזונות שנקבע בפסק הדין המוסכם.
59. אין לקטין כל צרכים שאינם ממומנים בקיצבה זו.
60. הקטין שוהה במסגרת חינוכית רגילה עד השעה 17:00 כל יום והאם עובדת ומשתכרת היטב, ואף רכשה דירה.
61. המדור של הקטין כבר שולם וסופק מראש- סך של 150,000 ₪ סכום מהוון (מדובר בסכום השקול לסך של כ-1,000 ₪ לחודש).
62. צרכיו של הקטין מעבר למדור לעיל, נקבעו בפסק הדין המוסכם בסך 1,250 ₪ לחודש.
63. הקיצבה החדשה המתקבלת בסך 2,500 ₪ לחודש, חופפת ועולה על כל צרכיו לעיל. על כן יש לקזז את הקיצבה מסכום המזונות שהאב מחוייב לשלם, ולבטל את חיוב האב בתשלום החודשי של 1,250 ש"ח אשר אותו הקיצבה חופפת.

64. עדיין לאחר ביטול חיוב האב בתשלום 1,250 ₪ אשר כלולים בקיצבת הביטוח הלאומי , יוותרו 1,250 ₪ נוספים מהקיצבה, לכיסוי ההוצאות הרפואיות החריגות של הקטין. \
65. הקטין נמצא במועדונית רגילה עד השעה 17:00 כל יום, שעלותה כ-950 ₪ לחודש, והאב משלם מחציתה. מבוקש כי רק בהוצאות חריגות שמעל סכום הקיצבה, לאחר קיזוז 1,250 ש"ח מזונות, יחלקו הורים בחלקים שווים ביניהם.
66. ההלכה הפסוקה היא שלאחר קביעת צרכי הקטין מן הנכון לנכות מסכום הצרכים את קיצבת הביטוח הלאומי.
67. בענייננו לא נדרש כלל כב' בית המשפט ולא הצדדים לניכוי הגימלה המשתלמת מאת הביטוח הלאומי, ואותה קיצבה לא הובאה במניין בעת פסיקת המזונות. אותה הלכה של ניכוי קיצבת הביטוח הלאומי לא יושמה, שכן בעת מתן פסק הדין, לא אובחן הקטין כלל אלא רק כעבור שנתיים וחצי. בהתאם להלכה, מדובר בשינוי נסיבות מהותי (ראה עמ"ש 20337-04-12 לעיל).
68. בתמ"ש 21412-09-11 פלוני נ' פלונית (לא פורסם 5.11.13), המצ"ב והמסומן כנספח יד', בסעיף 33 נקבע כי כאשר מתקבלת קצבה מאת המוסד לביטוח לאומי היא נועדה מעצם מהותה למזונותיו ולפיכך מותרת היא בניכוי מסכום המזונות אותם על האב לשלם עבורו.
69. תמ"ש זה מסתמך על ההלכות המחייבות שנקבעו בע"א 302/80 אגלזיאס נ' אגלזיאס, פ"ד לד(4) 529, 532, ע"א 142/81 ענתבי נ' ענתבי, פ"ד לה(4) 177, 179, וכן בש"א 4757/92 אביעוז נ' אביעוז (פורסם בנבו, 19.11.92).
70. בפרשת ענתבי בעמ' 179, נקבע כי:

"כאשר הסכום שנפסק למי שזכאי למזונות חופף את כל צרכיו, מן הנכון גם להפחית מסכום זה את קצבת הביטוח הלאומי, שהרי אין פוסקים לאדם מעל למידה והזכות למזונות אינה יכולה להוליד זכאות לסכום החורג מן הצרכים, כפי שנקבעו על ידיי בית המשפט."

71. בע"א 254/76 ינקוביץ נ. ינקוביץ פ"מ לא(3) 169, 173, נקבע כי קצבת הביטוח הלאומי נועדה במהותה למזונות הילדים.
72. ראה גם תמ"ש 1960/06 א.ע נ' מ.א פורסם בנבו, תמ"ש 7112-01-10 ט.ח נ' י.ח (פורסם בנבו, 14.1.11) ועמ (ב"ש) 121/04 ס.י נ' ס.ק (פורסם בנבו, 27.11.06). בתמ"ש 7112-01-10 לעיל, שניתן ע"י כב' השופט זגורי, נקבע כי אין לפסוק מזונות מעבר לקיצבה של מי שאובחן כאוטיסט, כל עוד לא הוכח כי ישנן הוצאות או צרכים שאינם ממומנים ע"י קצבה זו.
73. ובכן עיננו רואות כי הדין הוא כי קצבה המתקבלת מאת המוסד לביטוח לאומי עבור ילד נועדה מעצם מהותה למזונותיו, ולפיכך היא מותרת בניכוי מסכום המזונות אותם על האם לשלם עבורו. (ראה: עניין ינקוביץ לעיל, עניין אגלזיאס לעיל ןכן פסק דינו של כב' השופט בן ציון גרינברגר בתמ"ש (י-ם) 26310/97 בר ישי נ' שרעבי (פורסם בנבו, 2001) וכן ע"מ 121/04 ס.י. נ' ס.ק. (פורסם בנבו, 2006).
74. בנוסף, לפי ההלכה, החל מגיל 6 ועד גיל 15 אין מחייבים את האב במזונות במידה ויש לקטין לפרנסת עצמו. ראה גם שרשבסקי, דיני משפחה, מה שניה, עמ' 363, 369, 373 וכן בספרו של ד"ר שאווה, הדין האישי בישראל, עמ' 209.
75. במקרה דנן, צרכיו המוסכמים של הקטין ממומנים במלואם באמצעות קצבת הילדים אותה מקבלת המשיבה מהמל"ל, ולכן יש לנכות מצרכיה את הסכום שמשלם בגינה המל"ל. האב מסכים כי המדור המהוון ששולם יישאר בידי האם לצרכי הקטין וכי לא יקוזז מהגימלה.
76. אשר על כן, מבוקש כי האם תחזיר לאב מחצית מהסכום החד פעמי הרטרואקטיבי שקיבלה בסך כולל של 32,000 ₪, בגין החזר הוצאות ומזונות הקטין לתקופה שבין 16/10/11 ועד 30/11/12.
77. כן מבוקש כי יבוטל לאלתר החל מיום 1/12/12 חיוב האב בסך של 1,250 ₪ לחודש למזונות הקטין מעבר למדור ששולם, וההוצאות בגין המועדונית ושאר ההוצאות החריגות ישולמו מתוך יתרת הקיצבה. הוצאות חריגות שסכומן לא יכוסה על ידי הקיצבה, יישאו בהם הצדדים בחלקים שווים.
78. יש לזכור כי רכיב מדור בשווי של כ- 1,000 ₪ לחודש שולם לידי האם, בסכום מהוון אחד ולקחת עובדה זו בשקלול כל הנסיבות. סכום זה יישאר בידי האם בנוסף לקצבת הנכות.
79. למעשה בהתאם לפסק הדין המוסכם, האב משלם מזונות בשווי של כ-2,250 ₪ כולל המדור, ובנוסף מחצית צהרון ובסה"כ 2,700 ₪ לחודש, כשנוסף עליהם מחצית הוצאות חריגות. אלו אינם מזונות מינימליים. בנוסף למזונות אלו, הקטין מקבל קיצבת ביטוח לאומי בסך 2,500 ₪ ועל כן יש לו למזונותיו סך כולל של 5,200 ₪ לחודש שהם מעל למידה ולצרכיו.
80. יוזכר לכב' ביהמ"ש כי המבקש בא בדברים עם המשיבה על מנת לשנות את סכום המזונות אך נתקל בסירוב. ראה תכתובת בין עורכי הדין אשר צורף לכתב התביעה כנספח ז'.
81. יצויין כי מצבו הכלכלי של האב דחוק. אין לו דירה בבעלותו, הוא משתכר כ- 8,000 ₪ לחודש, והוא מתנהל עם מינוסים בחשבון הבנק באופן קבוע ותדיר. הוא מתעתד בימים אלו לרכוש דירה עם משכנתא יחד עם אשתו. יצויין כי לאם הקטין דירה בבעלותה, ללא משכנתא. תשלום המזונות והמחציות שדורשת המשיבה מכביד על האב ומקשה על התנהלותו היומיומית.
82. כב' בית המשפט מתבקש לשית תשומת לבו לכך שהכרעה בעניין המזונות אינה יכולה להמתין עד למתן פס"ד בתביעה, שכן לפי הפסיקה מזונות שניתנו נאכלו, ואי אפשר להחזירם. במצב כזה, יצטרך האב להוכיח שהמזונות לא נאכלו, הליך שיאריך את דיון ההוכחות וידרוש הבאת ראיות רבות ומסמכים נוספים, אשר יכולים להיחסך בשלב זה. יהיה זה שלא לצורך שכן הנתונים כבר בפני כב' בית המשפט – הקטין מקבל את מזונותיו מביטוח לאומי ועל כן יש לנכותם מסכום המזונות שמשלם האב.
83. יש לזכור כי התשלום מכביד על האב וגורם לו לחץ כלכלי יומיומי מיותר ושלא לצורך. החזרה רטרואקטיבית של סכומים אשר שולמו ביתר לא תפצה אותו על שנים של מחייה בדוחק וצימצום, ובוודאי בנסיבות בהן המשיבה ממשיכה לקבל מזונות כפולים – הן מהמבקש והן מביטוח לאומי.
84. הלכה היא שאם שוכנע כב' ביהמ"ש, מבחינת הדין המהותי, כי עומד למבקש עילה שהיא לכאורה מבוססת, ושמאזן הנוחות נוטה לטובתו, אין בזהות הסעד הזמני לסעד המבוקש בתובענה בלבד כדי להצדיק הימנעות ממתן הסעד הזמני (רע"א 2059/98 וולטה ייצוב קרקע נ' P.R.S. מדיטרניין בע"מ, פ"ד נב(4) 721, 732 (1998).
85. אשר על כן יתבקש כב' בית המשפט כדלקמן:
    • א. להפחית זמנית את סכום המזונות הקבוע לאור השינוי המהותי החל בנסיבות מקרה זה בצורת קצבה בסך של 2,500 ₪ מאת הביטוח הלאומי, ולהורות כי מסכום מזונות הקטין בסך 1,250 ₪ תקוזז קיצבת הביטוח הלאומי ולבטל את חיוב האב בסך זה, עד קבלת פסק דין בתביעה.
    • ב. להורות כי מסכום הוצאותיו החריגות של הקטין, לרבות חוגים, קייטנה וצהרון, כמפורט בפסק הדין המוסכם, תקוזז יתרת הקיצבה שתיוותר לאחר קיזוז דמי המזונות, עד קבלת פסק דין בתביעה
    • ג. להורות כי בהוצאות החריגות שיוותרו  מעבר לקיצבה יישאו הצדדים בחלקים שווים ביניהם.
    • ד. לחייב הנתבעת בתשלום הוצאות המשפט ובשכר טרחת עו"ד בתוספת מע"מ עבור בקשה זו.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

הפוסט בקשה לקביעת מזונות ילדים זמניים מופחתים הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

הראשון –  נקבע כי המשמורת בקטינים תהא משמורת משותפת;

והשני – בע"מ 919/15 ששינה את המצב המשפטי הקיים בפסיקת דמי המזונות.

הילדים מתחת לגיל 6.

בבע"מ ( חי" ) 318/05 על פיו במשמורת משותפת יש להפחית את דמי המזונות ב-25% ביחס לסכום המזונות אילו הילדים מצויים במשמורת המלאה של האם.

נפסק:

מזונות זמניים מהווים סעד זמני עד לסיום הדיון בתביעה ומתן פסק דין עמ"ש 52149-09-16 מיום 31.10.17 . לשון אחרת, הבקשה הינה עיון מחדש בסעד זמני שניתן.

תקנה 368 לתקנות סדר דין אזרחי, תשמ"ד – 1984 שכותרתה "עיון מחדש" קובעת כך:

"368. (א) לבקשת בעל דין רשאי בית המשפט לעיין מחדש בצו זמני שניתן, אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שנתגלו מאז מתן הצו, או אם ראה כי מלכתחילה לא הייתה הצדקה למתן הצו."

בתוך כך, ניתן לעיין מחדש בהחלטה למזונות זמניים אם חל שינוי נסיבות ביחס למצב שהיה בעת מתן ההחלטה.

האב טוען כאמור כי שינוי נסיבות נלמד מבע"מ 919 ומפסק הדין למשמורת הקובע משמורת משותפת.

באשר לטענתו הראשונה של האב, הרי שעסקינן בילדים שגילם טרם הגיע לגיל 6 שנים, גם לא "כמעט לגיל 6" תמ"ש (נצרת) 46640-01-15 מיום 27.12.17  כך שהלכה שנקבעה בבע"מ 919 לא חלה.

באשר לטענה השניה של האב, הרי שפסק הדין למשמורת שינה, באופן מהותי, את המצב שהיה בעת מתן ההחלטה למזונות הזמניים. שינוי מהותי זה צריך לבוא לידי ביטוי בסכום של דמי המזונות.

ברמ"ש 49781-10-15 מיום 18.01.16  נקבע כי התחשבות של בית המשפט בשינוי נסיבות, במובן של ימי שהייה רבים יותר של הילדים או אחד מהם אצל האב, מאז נפסקו סכום המזונות הזמניים, וזאת לצורך הפחתתם, אינה פסולה אלא ראויה, שכן בזמן שהותם של הילדים אצל האב, דואג הוא במישרין לכל מחסורם.

בע"מ 919 אכן חולל מהפכה בפסיקת דמי המזונות והוא שינה חלק מההלכות שקדמו לו שקבעו כלל יסוד כי על פי הדין העברי אב יהודי – והוא בלבד – חב בסיפוק המזונות ההכרחיים של ילדיו מלידה ועד הגיעם לגיל 15.  עם זאת, בע"מ 919 לא ביטל מצב משפטי באשר לחיוב במזונות ילדים עד גיל 6.

אב יהודי חב לבדו במזונות ילדיו הקטינים עד גיל 6, בעוד שהאם פטורה כליל ממזונות אלה ע"א 469/84 הדרי נ' שני, פ"ד לט(3) 197, 199 (1985)).

לאור המצב המשפטי הקיים, בתי המשפט פעלו להחדרת עקרונות שוויון וצדק, כשמופעל הדין האישי. בתוך כך נקבע בהלכת אוחנה (בע"מ 5750/03 מיום 8.6.05) והלכת צינבוי (בע"מ 2433/04 מיום  2.10.05)  כי פסיקת  המזונות צריכה להיעשות  "על דרך איזון כולל של הכנסת המשפחה מכל המקורות"  כאשר הסדר של אחריות הורית משותפת יביא להפחתה בשיעור החיוב.

באשר לשיעור ההפחתה נקבע בבע"מ 318/05 מיום 30.01.06  כי בעת קביעת משמורת משותפת יש מקום להפחית את שיעור דמי המזונות בהם יחויב האב, נוכח העובדה כי נושא באופן ישיר בהוצאות הקטינים, בשיעור של כ-25% מדמי המזונות שהיו נפסקים אילו המשמורת היתה באופן בלעדי בידי האם.

כיום שיעור ההפחתה של דמי המזונות בפסיקה נע בין 25% בבע"מ 318/05 ל-50% בעמ"ש (מרכז) 25027-02-14 פלונים נ' פלונית מיום 28.12.14 (נב).

בהתייחס לדמי המדור נקבע בבע"מ 318/05 כי גם במקרה של משמורת משותפת הוצאות המדור, לרבות דמי מדור לא יופחתו.

בתיק זה האב עובד משתכר 12,454 ₪ נטו לחדש והאם  7,896 ₪ נטו לחודש.

לאחר תשלום של דמי המזונות, לידי האם, בסך של 2,700 ₪, נותר בידי האב סך של 9,754 ₪.

לאחר תשלום של דמי המזונות, לידי האם, מצוי בידיה סך של 10,596 ₪. לסך זה יש להוסיף את קצבת הילדים שמשולמת לאם בסך של 238 ₪ המגדיל את סך ההכנסה לסך של 10,834 ₪.

נתון נוסף שיש להביא בחשבון הינו, כי האב משלם מחצית המשכנתא בסך של 870 ₪ לחודש כאשר המשמעות המעשית הינה כי נשאר בידי האב סך של 8,884 ₪ ומתוך סך זה נדרש הוא לשכור מדור לו ולקטינים בעוד שהאם מתגוררת בדירת הצדדים ונושאת במחצית המשכנתא בלבד.

לאחר תשלום המזונות, נוצר פער של כ-2,000 ₪ לטובת האם אשר מצדיק הפחתת מזונות זמניים אגב הפעלת שיקול דעת שיפוטי זהיר, המאזן בין צרכי הקטין, הכנסות ההורים ויכולותיהם הכלכליות תמ"ש 47926-07-15 מיום 10.10.17.

ההפחתה תהא בשיעור המצוי ברף התחתון של הפסיקה בשיעור של 25% .

נפסק כי:

האב ישלם לאם למזונות הקטינים סך של 2,000 ש"ח לחודש.
בנוסף לדמי המזונות יישא האב במחצית התשלומים החודשיים של המשכנתא.

החל מהיום יישאו הצדדים בחלקים שווים ביניהם בהוצאות רפואיות וכן הוצאות החינוך על פי דרישת מערכת החינוך ו/או המסגרת החינוכית –כדלקמן: אגרות חינוך, שכר לימוד, סל תרבות וכל תשלום אחר הנדרש לתשלום ישירות למערכת החינוכית ו/או למסגרת החינוכית לרבות ועד הורים, וכן מעון, צהרון (עד סוף כיתה ג' בהתאם לתעריף צהרון ציבורי), חוגים ( עד שני חוגים לכל אחד מהקטינים בעלות מתנ"ס), שיעורי עזר (ע"פ המלחצת הגורם הרלוונטי), תנועת נוער, קייטנות (מחזור אחד בקיץ ואחד בחופשת הפסח בעלות קייטנת עירייה/מתנ"ס) מסע לפולין. האב יהיה רשאי לשלוח הצעה נגדית מטעמו בתוך 10 ימים. במקרה של מחלוקת לגבי עלות ו/או נחיצות ההוצאה, תכריע במחלוקת יועצת בית הספר מחנכת הכיתה או גורם חיוני אחר המקובל על הצדדים.

הפוסט החלטה בבקשה להפחתת מזונות ילדים הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

המשיבה (להלן גם:"האם") המשיבה באמצעות ב"כ, הח"מ, מתכבדת בזאת להגיש את תשובתה לתביעת התובע שהוגשה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ"א-1991 (להלן – "החוק"). כב' בית המשפט מתבקש לדחות את התביעה, מהטעמים אשר יפורטו להלן.

• א. כל טענות המשיבה נטענות באופן חילופי או מצטבר, הכול לפי הקשר הדברים והדבקם.
• ב. המשיבה מכחישה את כל האמור בכתב התביעה בנוגע לחטיפת ילדים למעט סעיפים בהם תודה במפורש.
• ג. המשיבה מתנגדת להרחבת החזית בנוגע לטענות שלא פורטו בכתב התביעה כדין.
• ד. מוכחשים כל הנספחים למעט נספחים בהם תודה במפורש. כן, הנספחים לא הובאו בשלמותם והוצאו מהקשרם.

1. הנתבעת תטען כי הגירתה לישראל עם ילדיה נעשתה על-פי כל דין, בהתאם לחוק הישראלי והאמריקאי, ומבלי שהייתה לה כל מניעה חוקית לעשות כן.
2. סעיף 3 לאמנת האג מהווה תנאי מקדמי לתחולת האמנת האג ולהליך משפטי על-פיו, ומשתנאי מקדמי זה לא מתקיים במקרה דנן ואף התנאי על-פי יעדי אמנת האג כמפורטים בסעיף 1 בה לא מתקיים כאן, יתבקש כבוד בית המשפט לדחות תביעה זו על הסף.
3. יפים לעניין זה דברי כבוד סגן הנשיא ניל הנדל (כתוארו אז) בע"מ (ב"ש) 130/08 פלונית נ' פלוני:

"תנאי לתחולתו של חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991, הוא שילד הורחק או לא הוחזר שלא כדין, ממקום מגוריו הרגיל תוך כדי הפרת זכויות המשמורת."

ובהמשך:

"בל נשכח, שהנטל להוכחת תחולתה של האמנה רובץ על הטוען להפרה,…וגו'"

1. לחילופין תטען המשיבה כי המקרה דנן חוסה תחת סעיף 13(א) לאמנה, באשר התובע הסכים ו/או השלים מלכתחילה להגירת הילדים לישראל והכל שיפורט להלן.
2. כן תטען המשיבה כי החזרת הילדים לארה"ב תעמיד אותם בסכנה ממשית באופן החוסה תחת סעיף 13(ב) לאמנת האג.
3. יודגש ויובהר כי כפי שיוכח להלן, סכנה זו ממשית הינה, ואין היא מועלית בעלמא כפי שמעלה אותה כל משיב לפי אמנת האג, שכן מדובר באב בעל עבר פסיכיאטרי מוכח אשר עובר התפרצות פסיכוטית כול שהיא הדורשת הסתכלות פסיכיאטרית, בעטיה נמלטו המשיבה וילדיה על נפשם מפניו ובכך סיכלו תכניתו הזדונית להעלם עם הילדים בארה"ב או להעלים את אימם. העותר גמר אומר בליבו להעלים את האם מחיי הילדים או להעלים אותם מחייה. שתי האופציות שזמם אינן טובת הילדים.

טענות האם

1. בני הזוג נישאו בישראל וילדיהם נולדו בישראל. הם התגוררו ב– בבית בבעלות משותפת.
2. התובע לא שירת שירות חובה בצה"ל ושוחרר משירות צבאי לאחר חמישה חודשים בלבד בשל המלצת קב"ן. הוא היה ילד מוכה בילדותו וסובל מהפרעה נפשית שהייתה מאוזנת עד לתחילת — עת החל להתנהג באופן מפחיד, אלים ומצמרר, התנהגות שלא ראתה המשיבה קודם לכן.
3. לפני כשנה וחצי, ביקש הבעל מהאישה לנסות לעבור ללא יותר משנתיים בלבד להתגורר בקנדה ולעבוד שם.  המשיבה לא רצתה בכך אך לאחר שכנועים כבדים מטעם הבעל הסכימה לעבור להתגורר בקנדה למשך עד שנתיים בלבד והצדדים הגיעו לקנדה בתחילת חודש מרץ –.
4. איך יתכן שאישה ישראלית עם ילדים ישראלים, שרכושה העיקרי בארץ, משפחתם המורחבת בארץ, שפתם עברית, שהסכימו לצאת לשנתיים בלבד, מוגשת כנגדה תביעה על פי אמנת האג, כאשר היא חוזרת, לקראת סיום אותם שנתיים ובהתאם לאותה הסכמה. לכול היותר יכול הבעל לתבוע בארץ תביעת הגירה אחרת מדובר בחטיפת הילדים על ידיו לארה"ב, שכן ההסכמה בין הצדדים הייתה לצאת לשנתיים בלבד והשנתיים מסתיימים בעוד חודשיים וחצי.
5. הצדדים לא נסעו להשתקע בארה"ב כטענתו השקרית של התובע ואף לא למגורי קבע שם. כשיצאו מהארץ הם לא מכרו את ביתם בארץ אלא השכירו אותו לשנתיים ימים בלבד על מנת שיוכלו לחזור. את הרהיטים אחסנו ולא מכרו. כן המשיכו לנהל חשבון בנק משותף בישראל ושמרו על נכסיהם הפנסיוניים כאן והמשיכו לדווח למס הכנסה על מנת לשמור את זכויות המס שלהם בארץ כאשר יחזרו.
6. ב– עברו הצדדים כמוסכם לקנדה וכלל לא חשבו על ארה"ב ולא כנטען על ידי הבעל כי המעבר לארה"ב היה מתוכנן. אולם הצדדים לא הסתדרו בקנדה ולא מצאו עבודה ועל כן פנה הבעל לחברה הישראלית בה עבד בארץ, חברת –, וביקש כי יעבירו אותו לעבוד בחברה האמריקאית. המשיבה הסכימה למעבר מקנדה לארה"ב הכול במסגרת הזמנים שהקצתה לכך מלכתחילה ואשר הוסכמו ביניהם מראש של לא יותר משנתיים.
7. אשרת השהיה שהונפקה לצדדים תאמה את המוסכם ביניהם וניתנה עד ליום –. מדובר באשרת שהייה זמנית בלבד שמחייבת את הצדדים לעזוב את ארה"ב עד ועוד לפני –.
8. על מנת להאריך ויזה זמנית זו על הצדדים לצאת מגבולות ארה"ב חזרה לישראל לפני מאי — ולהגיש בקשה חדשה להארכה של השהייה משגרירות ארה"ב ולחתום על מסמכי בקשת הארכת השהייה. אין זו הארכה אוטומטית. אין כול ספק שהמשיבה לא הייתה חותמת שוב על בקשת הארכת שהייה לילדיה כשהיא מחוץ לגבולות ארה"ב בישראל.
9. המשיבה חזרה במסגרת הזמנים המוסכמים בין שני ההורים לקראת תום השנתיים.  היא יצאה כנמלטת כשרק בגדיהם ותיק גב עליהם, שכן בעלה הפעיל כנגדה וכנגד הילדים אלימות מסוכנת ומצמררת והיה חשש כבד לחייה או לחייהם, אם על ידי חטיפה פיזית והעלמות בארה"ב ואם על ידי אלימות פיזית קטלנית כנגדה או כנגד הילדים.
10. בהתאם לאשרות השהיה של הצדדים בעוד 4 חודשים בלבד ארה"ב מחייבת אותם לצאת מגבולותיה למדינת המוצא שלהם. עליהם לצאת מארה"ב והאשרה שלהם לא תחודש כי האם לא תחתום והאב יאלץ להגיש תביעת הגירה בישראל. האב יודע זאת ועל כן, אם חלילה יוחזרו, עלול האב להעלם עם הילדים בארה"ב לתקופה ממושכת שתגרום לנתק מהאם ואף לפגוע בהם פיזית שכן הוא אינו בריא בנפשו. בכך הילדים חשופים לסיכון ממשי ומיותר שכן בלאו הכי עליהם לחזור לכול המאוחר בתחילת מרץ — בהתאם להסכמת ההורים מראש ובהתאם לתנאי אשרת השהיה הזמנית שלהם.
11. התובע החל להתנהג באופן מוזר בסמוך לאחר שעברו בני הזוג מקנדה לארה"ב והתנהגותו החריפה והקצינה מחודש לחודש. בתחילת — נכנסה הנתבעת להריון אך התובע הכריח אותה לעשות הפלה אחרת יתגרש ממנה. הנתבעת שיתפה פעולה ואף עשתה כן במרפאה לא חוקית מאחר והחוק אוסר על הפלות והתובע לא רצה לשלם כסף על מקום פרטי וטוב. היא סיכנה את חייה ואף נאלצה לעבור ניתוח לאחר מכן עקב סיבוך.
12. האב ניסה לעשות מחטף משמורת ומקום מגורים בארה"ב והגיש תביעת פירוד בארה"ב. בתביעה זו טען שהאם אלימה ומסוכנת לילדים ודרש משמורת מלאה ללא הסדרי ראיה לאם, לגור בבית לבדו עם הילדים, לקבל לשימושו גם את הרכבים, לקבל מזונות מהאם, ולחלק את הרכוש חצי חצי וכול זאת מבלי להתגרש. הוא גם קיבל פסק דין כזה במעמד צד אחד תוך שהוא מעליל שקרים על האם ומשקר לגבי עניינים נוספים.
13. בייעוץ הזוגי אותו יזמה האם כשראתה את התנהגותו המוזרה והשינוי הדרסטי באופיו וכשעוד חשבה כי יש סיכוי לנישואיה, השליך התובע כבר בפגישה הראשונה את מחשבותיו החולניות עליה ובכה לפסיכולוגית בדמעות תוך פלבול עיניים לשמים כי האם אלימה והולכת להרוג את הילדים. הפסיכולוגית מייד הפסיקה את הטיפול הזוגי ומכורח חובתה החוקית פנתה לדווח על כך לרשויות בארה"ב, למחלקה לשירות הילד, שהיא מעין משטרה להורים, קפדנית ומחמירה (DFCS). חייה של האם הפכו לסיוט והיא אולצה לעבור הסתכלות פסיכיאטרית, ראיונות עם עובדות סוציאליות, רופאי הילדים תוחקרו, חקירות של המורים בבית הספר, חברים ושכנים וכן ללכת לשיעורי הדרכה הורית.
14. כמובן שהתיק נגדה נסגר ללא ממצא תוך התרשמות חיובית ממנה וזאת תוך 20 יום בלבד לעומת הנוהל הרגיל של חודשים ואפילו שנה עד לסגירת תיק כזה.
15. רק לקראת עזיבתה כשהתנהגות התובע המשיכה להקצין עד שהיא חששה כבר לחייה וחיי הילדים, הבינה כי האב השליך את מחשבותיו להרוג את הילדים עליה.
16. לא לחינם לא מגיע האב לישראל כי הוא יודע שכאן יאלצו אותו לעבור הסתכלות פסיכיאטרית והוא מנסה להתחמק.
17. האב לא הרשה לילדים להיכנס לחדר השינה לישון ליד אמא. כשילד התעורר בוכה עם סיוט הוא לא היה מרשה ואז היה מתפתח ריב אלים בו היה מכה את האם. באחת הפעמים נכח אביה של האם ותצהיר מטעמו מצורף. הוא פתאום ניתק קשרים עם זוגות חברים, ניתק קשר עם הקהילה היהודית, לקח את הילדים למסיבת יום הולדת ביום כיפור.
18. בהמשך החל לגלות התנהגות פרנואידית חריפה. הוא רישת את הבית במצלמות כולל במקלחות ובשירותים ונהג לעקוב אחרי האם כול בוקר כשהיא מפזרת את הקטינים למוסדות החינוך, מבית ספר לבית ספר.
19. הוא היה קם מוקדם וכופה דממה על הילדים המסכנים והמפוחדים, ויוצא איתם עד הערב בלי לומר לאן ובלי להתקשר כול היום. לאם היה אומר שהיא עצלנית וישנה לכן לא באה איתם.
20. לאחר שהאם עברה לישראל כמוסכם מראש ביניהם, התובע השתלט על כול הכספים המשותפים בארה"ב ורוקן כ- 100,000$ מהחשבון המשותף.
21. התובע השאיר את האם חסרת כול וללא מזונות אפילו והיא נאלצה להתגורר אצל הוריה ומקבלת אבטחת הכנסה.

אי תחולת האמנה

1. אמנת האג אינה חלה על הצדדים והנטל להוכיח כי היא חלה מוטל על כתפי התובע.
2. ארה"ב אינה מקום מגורים רגיל של הקטינים, לפי סעיף 3(א) לאמנה. ישראל היא מקום המגורים הרגיל. על כן הילדים לא הורחקו ממקום מגורים רגיל והאמנה אינה חלה.
3. המבחן למקום מגורים רגיל הוא מבחן גאוגרפי מנקודת מבט הקטין ומבחן כוונתי-"האסכולה הכוונתית". מבחן זה העומד על כוונת הצדדים ובודק האם התכוונו ההורים לעקור למדינה ממנה נלקח הילד. זהו מבחן מעורב של עובדה וכוונת צדדים. ראה עמ (ב"ש) 130/08 פלוני נ' פלוני(פורסם בנבו, 31/8/08), עמ (חי') 4646-08-11 ל'מ' נ' מ'מ'(פורסם בנבו, 13/1/09) וכן עמ (ת"א) 1018/09פלוני נ' פלונית(פורסם בנבו).

31. בעמ (ת"א) 1018/09 פלוני נ' פלונית(פורסם בנבו, 15/3/09) בעמ' 10:

"מבחן זה, שהינו מבחן מעורב של עובדה וכוונת הצדדים, התפתח בבתי המשפטי לענייני משפחה ואומץ בפסיקת בתי המשפט המחוזיים …עמ (חי') 08-11-4646 ל' מ' נ' מ' מ' (לא פורסם, [פורסם בנבו], 13.1.09) (להלן: "פסק דין ל' 'מ)).
על-פי מבחן זה כוונת ההורים רלוונטית בתור עובדה על מנת לבחון מהו מקום מגוריו הרגיל של הקטין, כאשר כוונת הצדדים נלמדת מהעובדות, והעובדות מפורשות בהתאם לכוונת הצדדים, כפי שהטיב לתאר זאת כבוד השופט עמית בפסק הדין בעניין ל' מ' הנ"ל:

"…לצורך הקביעה של "מקום המגורים הרגיל" אין להסתפק במבחן גיאוגרפי-פיזי גרידא, וניתן להידרש למבחן מעורב של עובדה ושל כוונת הצדדים. (הדגשה שלי-ט.א) מטבע הדברים, קו הגבול בין שני המבחנים מטושטש. על כוונת הצדדים אנו למדים מהעובדות, ועל פרשנות העובדות אנו למדים מכוונת הצדדים, ובתנועת מטוטלת על בית המשפט לבחון את העובדות ולהסיק מהן אודות כוונות הצדדים, לבחון את הכוונות ולפרש לאורן את העובדות וחוזר חלילה."

1. בפסיקות רבות נקבע כי מקום מגורים רגיל לצורך תחולת האמנה הוא בדרך כלל מקום מגורים פיזי אך הסייג-אלא אם נקבעה מראש תקופת שהייה מוגבלת בזמן. ראה תמ"א(ת"א) 2173/94 לווינשטיין נ' לווינשטיין(לא פורסם). בענייננו התקופה המוסכמת והקצובה בזמן היתה עד שנתיים והאם יצאה מארה"ב כדין, מבלי להאריך את התקופה או לעבור אותה ובכך גילתה דעתה כי היא עומדת על מה שהוסכם מראש.
2. ראה גם תמ"א (ב"ש) 1403/94 פלוני נ' אלמוני פ"מ תשנ"ו(2) 316 מקום מגורים רגיל הוא מקום גאוגרפי פיזי אלא אם נקצב זמן מראש.
3. בע"מ (ת"א) 1026/05 ע' א' נ' מ' א', קבע בית המשפט המחוזי כי מקום מגורי הקטינים של בני זוג שנסעו למשך כשנתיים, לצורך מציאת עבודה, לדרום אמריקה, אינו בפרגוואי אלא בישראל. באותו תיק, קבע בית המשפט כי יש להתחשב בכוונה המשותפת של ההורים, עובר להעתקת המגורים.
4. בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בירושלים (ע"מ (י-ם) 132/08 א' ס' נ' מ' ב'), נקבע כי מקום המגורים הרגיל של ילד לבני זוג, אזרחי חו"ל, השוהים בישראל לצורך עבודתם במוסדות בינלאומיים, אינו בישראל – המדינה בה התגורר הקטין למעלה משנתיים – אלא באנגליה:

"…הילדים לומדים בבית–ספר בינלאומי, המתנהל בשפה האנגלית; אין להם קשר להווי הישראלי; ניתן לומר כי הם נמצאים ב'בועה' של הקהיליה הבינלאומית או האנגלוסקסית שבירושלים. יתירה מזו, גם ההורים אינם מעורים בחברה הישראלית: אין הם דוברי עברית; הם מועסקים על ידי גורמים בינלאומיים; אפילו חשבונות הבנק שלה מתנהלים באנגליה למערערת חשבון בנק גם בארצות הברית."

1. העובדות דומות לנסיבות בתיק זה: גם הקטינים וגם הצדדים בתיק זה אינם חלק מהקהילה האמריקאית והם היו אך שנה וחצי בארה"ב כשמרבית חייהם חיו בישראל, שפת אימם עברית והם דוברים עברית בבית, דתם יהודית, זהותם ישראלית, חבריהם בחו"ל ישראלים, הם חיו ב"בועה" בארה"ב עם קשר לקהילה היהודית והישראלית, ביקורים שבועיים בבית חב"ד, חגיגת חגים בבית הרב (עד שלפני מספר חודשים האב החל לנתק קשר ליהדות, לישראלים וכול זהות מסוג זה); חשבונות הבנק של הצדדים ונכסיהם העיקריים הם בישראל. משפחתם המורחבת נמצאת בישראל-דודים ובני דודים סב וסבתות, הם שמרו על קשר הדוק עימם כול התקופה (הורי האם אימה ואביה, כול אחד בנפרד, באו לבקר סה"כ ארבע פעמים למשך חודש כול פעם), הילדים עברו 4 פעמים בתי ספר בשנה וחצי שהם חיו מחוץ לישראל, מתוכם שני בתי ספר בחודשיים האחרונים בארה"ב ולא התחברו לתרבות האמריקנית והחינוך הנוקשה כפי שנעולה מהתכתבות בין האם למורים בבית הספר.
2. הסכמה לשהות קבועה מראש מותירה את מדינת המוצא כמקום מגוריה הרגיל של המשפחה, וכל עוד לא שונתה הסכמה זו על ידי שני ההורים אין הופכת המדינה החדשה ל"מקום מגוריו הרגיל של הילד" כמשמעותו על פי האמנה. לכן אם לדוגמה ילד שוהה עם משפחתו בשנת שבתון אקדמי של מי מהוריו, לא נראה בו כמי שמקום מגוריו הרגיל הוא אותה ארץ זרה, אלא יש לראות בארץ המוצא את מקום מגוריו הרגיל.
3. האמור לעיל זכה לתמיכה בפסק דין אנגלי שניתן בעניין: Jn Re S(1994) 1 F.L.R. 82 Family Division (14.7.93)
4. בפרשה זו נידון עניינו של זוג ישראלים אשר נסע לאנגליה לתקופה קצובה לצורכי השתלמות (נסיעה לשנה עם אופציה מוסמכת לשנה נוספת). במהלך תקופה זו הודיעה האישה לבעל כי בכוונתה להישאר שם בניגוד להסכמה המוקדמת ביניהם. הבעל טען כי הודעה זו של האישה היא פעולה שלא כדין, המצדיקה סעד על פי אמנת האג לשם החזרתן המידית של בנותיהם לישראל. בית המשפט האנגלי קיבל את הטענה והעניק לבעל את הסעד המבוקש. בית המשפט האנגלי גרס כי יש להקנות תוקף להסכמת בני הזוג לגבי השהייה המוגבלת באנגליה, כי הסכמה זו אינה הדירה, ולא ניתן לבטלה באופן חד צדדי על ידי אחד מבני הזוג.
5. לאור הנ"ל קבע בית המשפט כי שהייה ארעית ומוסכמת זו באנגליה אין בה כדי לשנות את מקום המגורים הרגיל של המשפחה, וכי החזרת הבנות לישראל על ידי הבעל בנסיבות כאלה לא הייתה נחשבת כפעולה שלא כדין על פי האמנה. להפך, בית המשפט קבע שהאישה היא זו שנהגה שלא כדין במובן האמנה בכך שהפרה את ההסכמה בדבר חזרת המשפחה לישראל בתום התקופה הקצובה המוסכמת מראש, ובזאת היא פוגעת שלא כדין בזכויות המשמורת של הבעל.
6. בענייננו הבעל הוא זה שנהג שלא כדין במובן האמנה בכך שהפר את ההסכמה בדבר חזרת המשפחה לישראל בתום התקופה הקצובה המוסכמת מראש, ובזאת הוא פוגע שלא כדין בזכויות המשמורת של האישה.
7. גם בחינת הפסיקה בקשר לאמנת האג בישראל, אשר דנה (גם אם בעקיפין) בשאלת מקום המגורים של בני זוג אשר יצאו לתקופה מוגדרת מחוץ לישראל, מעלה כי במקרה כזה, כאשר אכן מדובר בתקופה קצובה ומוגדרת בזמן, וכאשר תקופה זו לא שונתה או הוארכה על ידי הצדדים במשותף, הרי שאין בה כדי לשנות מקום מגורים רגיל.
8. כאשר משפחה יוצאת ממקום מגוריה הרגיל למקום אחר לתקופת ניסיון מוגבלת וקבועה מראש, הרי שעצם השהייה באותו מקום חדש אינה מביאה בהכרח לשינוי מקום המגורים הרגיל, כל עוד אין בה "המשכיות"-תמ"א (ב"ש) 1403/94 פלוני נ' אלמוני, פ"ד נו(2) 316.
9. לכן קבע בית המשפט כי נסיעה למדינה אחרת למטרה מוגדרת של שליחות או לימודים מביאה לשינוי מקום מגורים רק במקרה שלאחר תום התקופה האריכו אותה הצדדים בהסכמה ללא קביעת מועד ספציפי לחזרה.-תמ"א (ת"א) 5097/92 סתר נ' סתר (לא פורסם).
10. כך קבע אף בית המשפט את הכלל המאבחן "תקופה קצובה בזמן מראש", באמרו: "המונח (מקום מגורים רגיל), מתייחס למקום מגורים פיזי של הילדים, ולא לכוונות על מגורים בעתיד, אלא אם המגורים הנם לתקופה קצרה וקצובה מראש"-תמ"א (ת"א) 2173/94 לוונשטיין נ' לוונשטיין (לא פורסם).
11. האמור לעיל מלמד כי לצורך קביעת "מקום מגורים רגיל" על פי האמנה יש להבחין בין מצב שבו יצאו בני הזוג מחוץ לישראל לתקופה שאינה קצובה ומתוחמת בזמן, שאז ייקבע מקום המגורים הרגיל על פי השאלה אם חלוף הזמן הביא לשינוי מקום המגורים למקום החדש, לבין מקרה שבו הגיעו צדדים למדינה האחרת לתקופה קצובה ומוסכמת, שאז מקום המגורים הרגיל הוא מדינת המוצא שממנה הגיעו הצדדים, ואשר אליה הסכימו לחזור בתום התקופה הקצובה קרי ישראל.
12. גם אם נבדוק מקום גאוגרפי לפי נקודת המבט של הילד את מקום מגורים, הרי שזו מדינת ישראל. חיי הילדים היו בכאוס מוחלט בשנה ושמונה חודשים האחרונות שיצאו מן הארץ. הם עברו בין שתי מדינות, לאחר 4 חודשים בלבד בקנדה לארה"ב, בארה"ב הם נמצאו שנה וארבעה חודשים ועברו שני בתי ספר בתוך ארה"ב בתקופה זו. הם המשיכו לדבר עברית בבית, להתרועע עם ישראלים והבן סהר לא השתלב בחינוך הנוקשה שבבית הספר האמריקני, בייחוד בשל היותו ילד היפראקטיבי.  הם שמרו על קשר הדוק עם סבם וסבתם מישראל שהגיעו לתקופות של חודש ימים, ארבע פעמים בתקופה זו וגם הסבתא מצד האב הגיעה לחודש.
13. כפי עמדת הרשות המרכזית פסק הדין האמריקאי אין בה בכדי לחייב את בית המשפט והן מקור פרשני בלבד, אחד מיני רבים, העומדים לרשות בית המשפט. אולם גם כמקור פרשני, מדובר במקור מפוקפק שאין להתחשב בשיקוליו שכן התקבל במחטף בהעדר האם, וללא טענות האם אלא שקרי האב. בית משפט בארה"ב לא שקל כלל את שיקול קציבת הזמן מראש, ויזה שלא למטרת הגירה, מאחר והבעל לא העלה נקודה זו בפניו ושיקר כי הצדדים הגיעו להתיישבות של קבע, בדיוק כפי ששיקר בכתב תביעתו וכבר בסעיף הראשון מספר 1 לכתב תביעתו.
14. בעמ (ת"א) 1018/09 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו, 15/3/09), שם הוציא האב התובע פסקי דין לטובתו לכאורה בחו"ל אך שם נקבע בפסקה 14, כי משנקבע כי מקום המגורים הרגיל של הקטין אינו בחו"ל הרי האמנה לא חלה על קטין שלא הורחק ממקום מגוריו הרגיל, כך שהדיון בחו"ל אינו רלוונטי ולא היה צורך להתייחס לראיות שהביא המערער להוכחת הדין הנוהג בחו"ל והחלטות שיפוטיות ומנהליות שניתנו לכאורה לטובתו הקובעות כי הוא משמורן. אם יש תחולה לאמנה בית המשפט מתייחס להחלטות אלו ומביא אותן במכלול שיקוליו.

בענייננו זו ויזה שאינה למטרת הגירה והצדדים חתמו על הצהרה לרשויות ההגירה כי לא עברו על מנת להגר.

1. בכול אופן פסק הדין האמריקאי לא שקל כלל את מבחן הכוונות בבואו לקבוע מקום מגורים רגיל ועל כן מסקנתו לקויה.

סעיף 13(א) לאמנה-הסכמת התובע מלכתחילה

1. לחילופין, באם יוחלט כי האמנה כן חלה תטען המשיבה כי מתקיימת לה הגנה של סעיף 13(א) לאמנה שעניינו הסכמה ו/או השלמה שכן התובע הסכים ו/או השלים מלכתחילה לחזרה של הילדים לישראל.
2. מקום מגורים רגיל הוא מונח אותו בודקים הן במסגרת סעיף 3(א) לאמנה על מנת לראות אם האמנה חלה ונבדקת כוונת הצדדים אם להשתקע או מעבר זמני והנטל חל על התובע. אם האמנה חלה נבדק המושג שוב ונבדקת כוונת הצדדים ואם היתה הסכמה מראש לחזור או שהכוונה היתה שינוי מקום מגורים של קבע וכאן הנטל על המשיבה .
3. המשיבה לא חטפה את הקטינים, אלא חזרה איתם בצורה חוקית לישראל בהתאם להסכמתו של התובע בעת היציאה מהארץ לחו"ל. על כן התנאים המקדמיים להחלת אמנת האג לא מתקיימים.
4. הסכמה מוקדמת זו של הבעל לשהות מוגדרת בחו"ל שלאחריה תחזור המשפחה למקום מגוריה היתה הבסיס לנסיעה שנעשתה בהתבסס על הסכמה מראש ל"הרחקה" סביב מועד זה.
5. הנתבעת חזרה לישראל בידיעתו הברורה ואף בהסכמתו מכללא של התובע, שכן הסכמתו המוקדמת מראש ניתנה בעת היציאה מן הארץ במרץ 2016. הסכמה זו לא שונתה והתקופה הקצובה לא חלפה.
6. ויוזכר כי לתובעת הציעו ממקום העבודה גרין קארד על מנת שתישאר לתקופה ארוכה, אך היא סרבה והתפטרה ממקום העבודה והחלה מקום חדש שלא ביקש ממנה הישארות לזמן ממושך.
7. סעיף 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מעמיד את הדרישה לשיתוף פעולה בין ההורים בכל עניין הנתון לאפוטרופוסותם, לרבות קביעת מקום מגורי הילד (סעיף 15 לחוק), בציינו כי הסכמת מי מההורים לפעולות משנהו יכולה להינתן מראש או בדיעבד, וכי חזקה היא שפעולה המבוצעת על ידי מי מההורים הנה פעולה תקפה ומוסכמת על שניהם.
8. להסכמה המוקדמת יש משמעות משפטית, שהרי האם האחר סמכה עליה ושינתה מעמדה לרעה בכך שהסכימה מלכתחילה לתקופת השהייה הקצובה בחו"ל, כך שיש לתת תוקף להסכמה זו הן על פי דיני החוזים הן על פי עקרון תום הלב.
9. אדרבה, מטרת המשפט היא לטפח את יחסי האמון בין בני זוג. מן המפורסמות הוא כי בני זוג אינם עורכים הסכמים בכתב ביניהם, אלא סומכים איש על רעהו, ובמסגרת איזון בין זכויות הורים יש להתחשב בקיום הסכם או מצג בדבר הסכמה, העשוי לגרור ציפיות ואף הסתמכות של הצדדים איש על רעהו.
10. הדברים חלים ביתר תוקף במקרה זה שעיקרו הכרעה בנושא של סמכות השיפוט, ולא הכרעה סופית במשמורת הילד, ולא בנושא אינטימי אלא בקביעת מקום מגורים.
11. פרוט העובדות המבסס טענתה זו של המשיבה פורט לעיל והמשיבה חוזרת על כול האמור לעיל בתשובתה בעניין מקום מגורים רגיל והסכמת הצדדים וכוונתם לחזור לאחר תקופה שלא תעלה על שנתיים.

השלמתו של התובע

1. ההליך של תובענה לפי אמנת האג הוא מעין "עזרה ראשונה", הבא במקום המסלול הרגיל של תביעת משמרות וקביעת הסדרי ראייה בערכאה המוסמכת. מטרת האמנה – וכן, מטרת החוק אשר קלט את אמנה בדין הישראלי – היא לספק פתרון מיידי למקרים בהם בחר הורה לעשות מעשה פסול וחד צדדי, תוך עקיפת סמכותו של בית המשפט.
2. בהקשר זה, יפים דברי המשנה לנשיא בית המשפט העליון, כב' השופט מנחם אלון בע"א 473/93 ליבוביץ נ' ליבוביץ, פ"ד מז (3) 63,עמ' 71-70):

"בסעיף 13(א) סיפא לאמנה נקבע, כאמור, כי משמצויות הסכמה או השלמה של ההורה 'הנחטף' אין חובה [ההדגשה במקור – ג.נ.] להורות על החזרת הילד כאמור באמנה וכמפורט לעיל. ההנמקה לסייג זה היא, כי אם וכאשר ההורה, שממשמורתו הורחק הקטין, הסכים למעשה ההרחקה או השלים עמו, שוב אין צורך ב'עזרה ראשונה' ובפעולה דחופה ומיידית של 'כיבוי דלקה'. משמצויות הסכמה או השלמה כאלה, ניתן להסיק מהן, שההורה שילדו הורחק ממקום מגוריו מעדיף לטפל בעניין בדרך שונה מהחזרה מיידית למקום המגורים הרגיל. העדפת דרך טיפול זו יכול שסיבתה תהא משום שהוא עצמו מבקש שלא לשוב ולטלטל את הקטין, או שנוח לו, מסיבות אלה או אחרות, לנהל את דיוני המשמורת וההליכים הכרוכים בכך דווקא במדינה שאליה הורחק הקטין, כגון כאשר מדינה זו היא מולדתו המקורית, או כאשר היא משמשת לו כבית שני נוסף על 'מדינת ההרחקה' וכיוצא באלה נימוקים מנימוקים שונים. הורה שהשלים עם מעשה ההרחקה מבטא בכך שאין במציאות שנוצרה כתוצאה מהרחקת הקטין ממקום מגוריו הרגיל משום דחיפות ובהילות, המחייבות את הפעלת האמנה דווקא, לאלתר וללא דחייה, וכי ניתן למצוא דרכים אלטרנטיביות לפתרון הסכסוך ביחס לזכויות המשמורת של הקטין במסגרת המציאות החדשה שנוצרה עם מעשה ההרחקה."

1. התובע הגיש תביעה, בבית המשפט בארה"ב ולא פנה לרשות המרכזית למרות שהכין כבר תצהיר לצורך תביעה על פי האמנה לא השתמש בו ופנה להליכים משפטיים רגילים בארה"ב.
2. יצויין כי הפסיקה הכירה בשיהוי בהגשת תובענה לפי חוק אמנת האג כראיה להשלמת ההורה עם הרחקת הקטין (ראה, בעניין זה, ע"מ (י-ם) 575/04 י' מ' נ' א' מ', פיסקה 77).

הנזק שייגרם לקטינים: הקטינים בסיכון ממשי אם יוחזרו לארה"ב-סעיף 13(ב) לאמנה

1. לילדים צפוי סיכון ממשי באם יוחזרו לארה"ב לידי אב אלים ומסוכן. כמתואר בתביעה לאב מחשבות על הריגת הילדים או העלמתם בדרך אחרת. האב צילם את הילדים ערומים במקלחת והיה אונס את האישה מידי לילה. הוא ניסה להפריד בין האם לילדים כשהיה נוכח וגילה התנהגות פרנואידית כלפיהם-לא הרשה לנסוע לבד לאף מקום, עקב אחרי האישה בוקר בוקר עם מכוניתו ורישת כול פינה בבית במצלמות. כמובן גם מכות פיזיות היו וכן ניתוק קשר עם חברים, עם הקהילה היהודית ומיהדותו. האב לא בחל לשם הפרדת הילדים מהאם בהגשת תלונה לפסיכולוגית כי האם הולכת להרוג את הילדים.
2. הבעייתיות בהורה העותר בעניינו קשה ומסוכנת עד שעצם מסירתם ולו הזמנית לידיו יש בה כשלעצמה להביא לנזק חמור. גם אין שום אפשרות תמיכה למשפחה מורחבת בארה"ב. האב לבד ומעבר לאלימותו, למסוכנותו, לעובדה שאינו מסוגל הורית לאפשר קשר עם האם, ההסתה הקשה מצידו, ולהיעדרותו מרבית היום עקב עבודה, גם שיקול דעתו בעניינים רפואיים לא תקין ואילולא האם היה מדובר בהזנחה פושעת.
3. מבוקש למנות מומחה פסיכיאטר וכן מומחה מתחום הפסיכולוגיה שיבדקו את האב.
4. כאמור, אין למשיבה ולילדיה אשרות כניסה לארה"ב וזאת החל מ- 28/5/–. אם ייקבע כי יוחזרו פירוש הדבר: הקטינים יוחזרו למדינה בה אסור להם לשהות. לאם אין אשרת כניסה עצמאית אין אישור כניסה ממאי 18,  וגם לא ביטוח רפואי.
5. יש לקחת בחשבון כי הקטינים היו ב- 5 בתי ספר וגנים שונים בשנה וחצי בלבד.
6. הילדים גרים כיום עם אימם בבית אימה. יש להם כאן מעגלי תמיכה מהמשפחה המורחבת והם לא לבד. הסבתא דמות מרכזית וחשובה בחיי הילדים. היא גידלה אותם מאז הולדתם לפני שנסעו לקנדה, האם גרה במשך 4 חודשים לאחר הלידה הראשונה אצל אימה ולאחר מכן הסבתא באה לגור ב– לידה למשך שנה, על מנת לטפל בילדים כשנולדו. כשהיו בארה"ב טסה שלוש פעמים למשך חודש כול פעם-פעם בקנדה ופעמיים בארה"ב. הילדים קשורים אליה ואל סבם. כן יש להם בני דודים רבים שמהווים חבריהם הטובים ביותר והם יצרו חברויות חדשות.
7. האם מקפידה להתקשר לאב כול לילה אך מקבלת צעקות והסתות של הילדים אל מול עיניה כאשר האב עושה מניפולציות על הילדים ואומר להם בואו, בואו חזרה אליי ואל החתולה. הם אפילו הדליקו נרות חנוכה כול ערב יחד דרך הסקייפ והאב מספר להם שיקנה להם מתנות, טאבלטים וצעצועים אם יחזרו.
8. האב חסם את מספר הטלפון של האם ולא נותן להתקשר אליו אלא רק הוא יכול להתקשר אליהם.
9. יש לשקול את טובת הילדים והנזק שיגרם להם מהעברות מרובות. הליכים אלה יגרמו טראומה לקטינים, אשר תלווה אותם לכל החיים. גם כך היו להם מעברים רבים בשנה וחצי אחרונה-מישראל לקנדה, לארה"ב, מעברי בית ספר בתוך ארה"ב וכאן בישראל חזרו הביתה למקום המוכר להם מרבית חייהם.

חוסר תום לב ומחדלי פרוצדורה

1. התובע, עת פתיחת התביעה הנוכחית, לא מילא אחר דרישת החוק, לפי תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן – "התקנות").
2. תקנה 295ג קובעת:

"(א)        התביעה תוגש בתצהיר לפי טופס 34ב שבתוספת הראשונה.

(ב)  לתביעה יצורפו:

(1)   החלטה או הסכם מאומתים, בדבר זכותו של התובע שהילד יהיה במשמורתו או העתק מאומת שלהם;

(2)   כל מסמך אחר לביסוס התביעה, לרבות תעודה בדבר הדין הנוהג במקום מגוריו הרגיל של הילד;

(3)   תצהיר מאת כל אדם שהוא עד נדרש לדעת התובע.

(ג)   הוראות תקנה 258ח יחולו על תצהיר שיוגש לפי תקנה זו."

1. תביעתו של התובע – הוגשה בצרוף תצהיר אימות ולא תצהיר על פי הטופס.

78. במקרה דנן, צירוף תצהיר שאינו תומך באירועי כתב התביעה למראית עין כאילו הינו תומך בתביעה, משליך רבות על חוסר תום הלב מצד התובע ועל מהימנותו בדבר מסכת העובדות המוצגת בתצהירו.

סיכומו של דבר

79. הנתבעת לא חטפה את הקטינים, אלא חזרה איתם בצורה חוקית למקום מגוריהם הרגיל כפי הסכמות הצדדים וכוונותיהם טרם היציאה מן הארץ. על כן התנאים המקדמיים להחלת אמנת האג לא מתקיימים.
80. הנתבעת חזרה לישראל בידיעתו הברורה ואף בהסכמתו מכללא של התובע, שכן הסכים לכך מראש עת יצאו לראשונה מן הארץ.
81. לילדים כמו גם לנתבעת קיים סיכון פיזי ופסיכולוגי חמור וברור באם בית המשפט יורה על החזרתם לארה"ב. מדובר באב המהווה עבורם סיכון ממשי במקרה חריג זה ונדרשת הסתכלות פסיכיאטרית טרם מתן כול החלטה.
82. אשר על כן יתבקש בית המשפט הנכבד לדחות את התביעה, לקבוע שאמנת האג לא חלה במקרה דנן כלל, לחילופין, לקבוע כי מתקיים כאן סעיף 13(א) לאמנה בדבר הסכמה לחזרה, והחריג שבסעיף 13ב לאמנה ולהורות על השארת הילדים בישראל.
83. בנסיבות המתוארות, סבורה הנתבעת כי יש להטיל על התובע את הוצאותיה לרבות שכ"ט עו"ד בגין הגנתה זו.

טלי אויזרוביץ, עורך דין לענייני משפחה

הפוסט תביעה בנושא חוג אמנת האג – החזרת ילדים חטופים הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

מייד לאחר חתימת הסכם גירושין הוצאה הקטינה, שהיתה בת שלוש, מהגן הפרטי, בו שהתה חודש ימים, באופן חד צדדי, מבלי לידע את האב והועברה לגן עירייה עד 13:00. האב הגיע לגן לקחת את הילדה והילדה איננה. גם למטפל לא הלכה.

1. ההחלטה חיסרה רכיבי מזונות ילדים, שלא נצרכו, שהושגו בחוסר תום לב מלכתחילה, באמצעות יצירת מצג שווא לנחיצותם. כל שעשה כב' ביהמ"ש  קמא לענייני משפחה על סמך ההודאה של המבקשת עצמה, הוא חיסור אריטמתי של רכיבי מזונות ילדים, שלא נצרכו ביום שלאחר אישור ההסכם. זאת גם בהתאם לכוונת הצדדים בהסכם עצמו, וההלכה המושרשת, לפיה לא מחייבים בגין רכיבים שאינם קיימים.
2. ניתנה למבקשת כל הזדמנות להתגונן אך היא לא הביאה ראיות המלמדות על צריכת הרכיבים והודתה בטענות המשיב, בסעיף 52 ו- 54 להגנתה (מזונות ילדים). היא התעלמה מטענת התרמית. ראה פרוטוקולים, וכן תמצית טענות בכתב, נספחים ח' ו י', יא' יב' לתשובה לבר"ע.
3. המבקשת טענה אך ורק לגבי מצבו הכלכלי של המשיב (בייחוד בולטת שתיקתה לעניין התרמית בנספח ח' ו- י' לנספחי התשובה לבר"ע). המשיב לעומתה, טען זאת בכל הזדמנות-בפרוטוקול נספח יב'- עמ' 5 ש' 13-19, בעמ' 4 ש' 23 עד הסוף ובעמ' 5 ש' 1-13. כן בפרוטוקול נספח יא'- בעמ' 2 ש' 23-25. כן בתביעתו לביטול הסכם והשבה.
4. בע"א 270/86 רגובי נ' תנובה, פ"ד מה(1) 620 נקבע כי קביעה עובדתית שנקבעה בערכאה ראשונה לא תתבטל על נקלה בערכאת הערעור אפילו היתה היא פוסקת אחרת לו שמעה בעצמה את העדים, כל עוד יש לקביעה זו שורש מוצק בחומר הראיות.

אי התקיימות התנאים למתן רשות ערעור

6. בענייננו אין כל סיבה להליך ערעור מיידי וניתן לחכות עד לערעור על פסק הדין כולו, בייחוד כשדיוני ההוכחות קבועים לעוד כחודש ימים.
7. בהתאם לסעיף 52(ב) לחוק בתי המשפט, רשות ערעור תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין כולו, ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה.
8. אין השפעה מיידית על זכויותיה של המבקשת, שהרי אם היתה צורכת גן פרטי ומטפל באלרגיה, כפי שהציגה בעת המו"מ, היה נשאר לצרכי הקטינה, את אותו הסכום בדיוק, שנשאר לה כעת.
9. סכום הבסיס עליו הסכימו הצדדים, ללא גן וללא מטפל באלרגיה, היה 2,500 ₪, בדיוק כפי שהוא עומד כעת, לאחר ההחלטה הזמנית. המבקשת חסכה 3,500 ₪ לחודש במשך כארבע שנים, סך של כ- 168,000 ₪, אשר יכול לשמש אותה עד לפסק הדין בתיק. בית המשפט קמא, בזהירות יתרה, לא הורה על קיזוז כספים מעבר לעשרה חודשים אחורה, בסעיף 4 להחלטה.
10. הנזק שהיה עלול להיגרם, אילולא ההחלטה, הוא למשיב דווקא. זו בדיוק מטרת הסעד הזמני והסיבה שדווקא עכשיו, ולא לאחר דיון ההוכחות, הושט לו הסעד הזמני, לרבות קיזוז עשרה חודשים, למניעת עיוות דין קשה ומתמשך, כשברקע, הוצג ועמד מצבו הכלכלי הקשה של המשיב.
11. הושטת סעד זמני על ידי צווי מניעה זמניים נתונה לשיקול דעת הערכאה הדיונית ובית המשפט שלערעור לא יתערב בשיקול דעת זה אלא אם שוכנע, שנסמך הוא על אדני שווא וכאשר מבחינת הערכת הנסיבות לפי מבחן הסבירות הוא מופרך מעיקרו. רע"א 7412/97 גבור נ' ויזל תק-על 98(1) 265 נקבע כי ערכאת הערעור מהססת בדרך כלל להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית כאשר מדובר בסעד זמני ותעשה כן רק כאשר ברור שזו נתפסה לטעות.
12. בהמ' 440/79 מיקלוש נ' גולן גלובוס פ"ד לה(2) 645 בית המשפט שלערעור דן במהותו של צו המניעה הזמני וקבע כי מתן צו כזה יוכרע על פי מידת הנזק העשוי להיגרם למי מבעלי הדין אם יינתן הצו ואם לאו, לפי השוואתם של שני הנזקים וקביעת הנזק הגדול יותר.
13. המבקשת אפילו לא טענה לנזק. מדובר באישה בת להורים עמידים, גרה בדירה בבעלותה, לא עובדת ומקבלת כספים מהוריה (כך היה גם בזמן הנישואין), שטסה בקיץ לאביה במחלקה ראשונה, ואשר המשמורת על הילדה היא משותפת והאחריות שווה. בכל פנייה אליה לפשרה, היא עונה כי אין לה עניין בכסף, אלא בהפחתת הלינות של הילדה אצל האב.
14. טענת המבקשת כי אין לו עדיין זכות הראויה להיות מוגנת בסעד זמני, מאחר וכל שעשה הוא להגיש תביעות, לא הגיונית. בדרך זו, מעולם לא היה מושט סעד זמני (עיקול בתביעה שלאחר מכן נדחית).

חוסר תום לב בהגשת הבר"ע

17. לאור התנהלות האם בקשר להסדרי הראייה, ההסתה הבלתי פוסקת עד ליום זה, הפעלת לחץ אדיר על הקטינה, שלא לשתף פעולה עם אביה ושתי חוות הדעת מאת ד"ר –, ברור שאין המבקשת מקווה להפיק טובת הנאה מעצם הזכייה בהליך (בייחוד שקבוע דיון הוכחות לשבוע הראשון בחודש מאי) ובולט, כי היא מפיקה טובת הנאה חיצונית לבר"ע, מעצם ניהול ההליך כנגד המשיב.
18. למרות שלאחר דיון ההוכחות ייתכן ויפסק כי היא זו שצריכה להשיב למשיב עוד סכומים שקיבלה ביתר בעבר, היא לא ממתינה לפסק הדין, ומיהרה להוצל"פ לגביית חוב תשלומי מוניטין, אשר משתווה לסכומים שקיבלה ביתר בעבר. היא רודפת אותו וגם את אחותו, הערבה למשיב, כשיכול ויתברר כי כל הליך הגבייה בו פתחה, מיותר. המבקשת מטרידה בכל דרך אפשרית. בר"ע זו, היא חלק ממלחמת ההתשה שמנהלת המבקשת כנגד האב, שכל שאיפתו היא רק להיות אב לביתו.
19. המבקשת רודפת אותו במישורים נוספים. רק לאחרונה צרחה על המשיב בפני חברי כיתתה של הבת, במקרה אחר צעקה ליד המורה "תראו איך הילדה נראית מרוטה כשהיא חוזרת ממנו", הפסיקה לילדה טיפול פסיכולוגי שניתן בהוראת בית המשפט על סמך חוות דעת, ד"ר –, ומפעילה לחצים על הילדה כנגדו.
20. בת"א (י-ם) 1529/99 מליבו ישראל נ' מ"י בעמ' 15, המבחן להליך שמוגש בחוסר תום לב, הוא האם התובע מבקש להפיק טובת הנאה חיצונית לתביעה- קרי מעצם הגשת התביעה, ולא מן התקווה לזכות בה.

אי התערבות בית המשפט שלערעור

19. הכלל הוא שאין זו דרכו של בית המשפט לערעורים להתערב בגובה סכום המזונות שנפסק על ידי הערכאה הראשונה, אלא אם מתגלה סטייה מחומר הראיות. בית המשפט שלערעור אינו ממיר את שיקול דעתה של הערכאה הראשונה בשיקול דעתו הוא. ראה ע"א 469/84 הדרי נ. שני, פ"ד לט(3), עמ' 197, 200-1. קל וחומר, כשמדובר בסעד זמני וכאשר דיון הוכחות קבוע.
20. הערעור מכוון למעשה כנגד ממצאי עובדה ומהימנות בהם לא מתערב כב' בית המשפט שלערעור. הודאתה של המבקשת בעלות הרכיבים ובכך שהיוו חלק מהתחשיב והגעה להסכמה לסכום של 6,000 ₪ דווקא, ושתיקתה הרועמת בנוגע לתרמית המזונות, קיבלה גושפנקא בהחלטת כב' ביהמ"ש קמא, אשר התרשם ישירות ממנה, במהלך שני דיונים. אין זו החלטה על סמך כתבי טענות בלבד.
21. אין ביהמ"ש שלערעור מתערב בקביעות עובדתיות ובפרט שלא בקביעות שנקבעו על סמך הודאת צד. המבקשת לא מתמודדת בבר"ע זו עם הקביעה בהחלטה, כי היא לא התמודדה כלל, עם תרמית המזונות. היא הודתה בכתב ההגנה מזונות, סעיף 54 ו- 52, כי הילדה לא צרכה רכיבים מסויימים ובעלות של הרכיבים, כפי שהוצגו טרם אישור ההסכם. על בסיס צרכים אלו, קיבלה את הסכמת המשיב לסכום מזונות קטינה כבת שנתיים וחצי, בסך של 6,000 ₪!

חלק מההליך שהוסתר מבית המשפט הנכבד

22. ההחלטה ניתנה במסגרת דיון מאוחד בבקשה לצו מניעה, בתביעה לביטול הסכם, בתיק–, אשר אותה לא צירפה, וכן בתביעה להפחתת מזונות. הדיון בסעד הזמני, התנהל כדיון הוכחות וארך שבעה חודשים. היו שני דיונים בהם טענו הצדדים ארוכות והוגשו פעמיים ריכוזי טענות בכתב, בנוסף לבקשה ולתגובה. המבקשת לא צירפה את הפרוטוקולים של הדיונים, ראה נספח יא' ו- יב' לתשובה לבר"ע. מדובר בהעלמת עובדות ומסמכים רלוונטיים המהווים, כשלעצמם, נימוק לדחיית הבקשה. ראה רע"א 221/88אברהם נ' עומר, פ"ד מד(3)756.
23. אמנם בתחילה התבקשה תגובת המבקשת לבקשה לתיקון טעות סופר, אולם בית המשפט מוסמך לפי לסעיף 81 לחוק בתי המשפט, להורות על תיקון אף מיוזמתו, וכך עשה. יצויין שהבקשה לתיקון טעות סופר היתה בקשה טכנית בלבד, תזכורת. אין בית המשפט שלערעור מתערב בעניין של סדרי דין במצב בו זכות המבקשת לא קופחה. ספרו של ד"ר חמי בן נון, הערעור האזרחי, עמ' 257 ו 260.
24. לא לחינם, נעדרו מבר"ע זו הפרוטוקולים של ההליך. חוסר תום לב משווע עולה מהם והוא- הצגת מצג של הורות שוויונית בהסכם, בו בזמן שהמבקשת דוגלת באידיאולוגיה של בית מרכזי אצלה ואב שתפקידו משני, המסתכם בלבקר פעמיים בשבוע.

טענה חדשה שלא נטענה קודם – הסכום גלובלי

25. כאשר יש תרמית, לא ניתן לומר שצורך התחלף בצורך אחר, וטענה זו נטענת בחוסר תום לב. אילולא היה מוצג למשיב בעת המו"מ להסכם גירושין כי הילדה זקוקה לטיפול ב 1,000 ₪ לחודש ואילולא היה מוצג לו כי היא תלך לגן פרטי וצהרונים עד 16:00, לא היו מגיעים כלל חישוב של 6,000 ₪ אלא לסכום אחר שהיה ננקב בהסכם הגירושין. אין גמירות דעת אלא גניבת דעת בהסכמתו לשלם סכום של 6,000 ₪.
26. המבקשת מתעלמת מכך, ונוהגת כאילו לא היה מצג שוא וטוענת כי הצרכים התחלפו. אולם, הצרכים "המדומים" הם שהתחלפו. מאחר והצרכים המקוריים היו "מדומים" ולא קיימים, כך גם תחליפיהם, "מדומים" ולא קיימים, ולא היתה גמירות דעת לגביהם. כב' בית המשפט קמא נתן לכך תוקף, תוך עשיית צדק.
27. לא תינתן רשות ערעור כאשר הערעור מתייחס לשאלה חדשה שלא נתעוררה בערכאה הקודמת או בשל נימוק שלא עמד מול הערכאה הקודמת, אפילו הנימוק צודק. ראה המ' 269/54 ליבוביץ נ' מדינסקה פ"ד ט' 46.
28. טוענת המבקשת, טענה חדשה, כי דרוש לה יותר מ- 2,500 מזונות שנותרו, בגין חינוך, שתתכבד ותגיש תביעה מתאימה. אין ספק שסך של 2,500 ₪ למזונות קטינה, כשבבעלות אימה דירה, והקטינה במשמורת משותפת בפועל, הם סכום העולה על הסביר. כעת היא טוענת טענות חדשות שלא העלתה קודם, אולם  ערעור איננו משפט חוזר ואין ליתן למבקשת לעשות מקצה שיפורים על ידי העלאת טענות חדשות. יש לה עדיין הזדמנות לטעון כל טענה במהלך דיוני ההוכחות הקרבים.

סופיות הסכמי פשרה ושיפוי

29. החריג לסופיות הסכמי גירושין הוא הוא תרמית, הטעייה ומצג שוא. המבקשת מתעלמת מהחריג לכלל. גם סעיף שיפוי לא חל על תרמית והטעייה.סעיפי השפוי כלל לא אושרו על ידי בית המשפט קמא. בנוסף, המשמורת בפועל הפכה למשותפת. לפי סעיף 6.10.2 להסכם הגירושין השיפוי לא יחול אם תעבור המשמורת בפועל לידי האב.
30. אין בהחלטה בכדי קבלת מלוא תביעתו של המשיב, שכן המשיב תבע הפחתת המזונות לסך של 1,500 ₪, לאור מצבו הכלכלי הקשה. כן תבע השבה לארבע שנים וקיבל לעשרה חודשים.
31. על נקיטת המבקשת בטקטיקה לא ראויה, האיחור בהגשת הבר"ע ללא בקשה להארכת מועד וכן על החריגה בהיקף עיקרי הטיעון, אשר הוגבלו לשלושה עמודים בלבד ואילו המבקשת הגישה ארבעה עמודים, מבוקש לחייבה בהוצאות גבוהות במיוחד. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל מבוקש לדחות את הבקשה לרשות ערעור ולחייב המבקשת, בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד ומע"מ כדין.

טלי אויזרוביץ, עו"ד לענייני משפחה

הפוסט ערעור על הפחתת מזונות בהסכם גירושין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

כתב תביעה

1. התובע והנתבעת בעל ואישה לשעבר, התגרשו בחודש אוקטובר –, לאחר שלוש שנות נישואין, ופרוד של שנה.
2. מנישואי בני הזוג נולדה הקטינה, שהיתה בת שנתיים וחצי עת נפרדו בני הזוג.
3. הצדדים הסדירו את כל הקשור לסיום נישואיהם בהסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין. מצ"ב, ההסכם והפרוטוקול (להלן: "ההסכם").
4. ההסכם הופר באופן דרסטי וממשיך להיות מופר על ידי האישה, בכל הקשור לאפוטרופסות והסדרי ראיה כפי שתואר בפירוט בתביעת התובע לאכיפת הסכם ופיצויים.
5. כל שנותר לאחר ביטול חיוביה של המשיבה על דעת עצמה הם רק חיובים של המבקש כלפיה, חיובים שלא היה מסכים להם אילולא היתה עומדת בחובת הגילוי המוטלת עליה ומגלה דעתה כי אין בכוונתה לאפשר שני בתים מרכזיים לילדה, אחד אצל האב ואחד אצל האם.
6. התובע ניסה להסדיר את ההפרה באמצעות תרופות פחות דרסטיות כגון התביעה לאכיפת הסכם שהגיש, לאחר פניות רבות לנתבעת להסדרת העניין בדרכי שלום, אך גם כעת לאחר חלוף כשנה מאז ניתנו צווי בית המשפט הנכבד, ממשיכה ומתמידה הנתבעת בהפרה. הסתבר שלא ניתן להסדיר את ההפרה באמצעות צווי בית המשפט והליכים משפטיים.
7. אפילו שמתקיימים הסדרי ראיה עם הקטינה כתוצאה מהחלטת בית המשפט הנכבד, הנתבעת מנסה לחבל בהם בכל דרך, ממשיכה בהסתת הקטינה והפעלת לחץ בלתי סביר על כתפיה הקטנות, מערערת את עולמה של הקטינה, מחבלת בשגרת חייו של התובע ולא נותנת לשקט, רגיעה ויציבות בחיי הקטינה והאב. זה עתה ביקשה לחזור למומחית תוך שהיא מעלילה על האב, עלילות שקר נוראיות.
8. במהלך כל הטיפול של הקטינה אצל הפסיכולוגית, היא לא מפסיקה לדבר על הקטנת הסדרי הראיה, וחותרת למטרה זו, כשהקטינה לא מעניינת אותה. היא לא משתפת פעולה באופן חופשי עם שום עניין שקשור לאפוטרופסות-בית ספר, רפואה, חינוך, חוגים ועוד. כל זאת בניגוד גמור להסכם עליו חתמה ברצון חופשי.
9. המדובר בהפרה יסודית של ההסכם שאינה דורשת מתן ארכה לביטול ההסכם, אך לפנים משורת הדין, באמצעות הגשת התביעה לאכיפת הסכם, ניתנה למעשה, ארכה לאם, לקיים ההסכם נקבעו הסדרי ראיה ומנגנון אכיפה, אך האם מתמידה בהפרה ומנסה לבטל את הסדרי הראיה לאב תוך הפיכתה לבית מרכזי אחד לילדה.
10. לנתבעת היתה התחייבות אחת בלבד בכל ההסכם-לאפשר הסדרי ראיה נרחבים בן הקטינה לאב, שיתופו בגידול הקטינה ובהחלטות בענייני אפוטרופסות.
11. בפרשת קם ע"א 442/83 פ"ד לח(1) 767 הוחל ההסדר שבדיני החוזים הכלליים לפיו הפרה של חלק אחד מהסכם הגירושין, מהווה ביטול ההסכם כולו.
12. המבקש עותר לביטול כל ההסכם נוכח הפרתו ועקב הטעייה ותרמית.
13. הנתבעת רימתה והטעתה את התובע, הסתירה תוך הפרת חובת הגילוי, את האידיאולוגיה שלה לבית מרכזי אחד אצל האם כאשר האב שולי ומשני בחיי הקטינה, מתוך מטרה אחת והיא לקבל ולהשיג יתרונות כלכליים. יום אחרי חתימת ההסכם התנערה מחיובה היחיד בהסכם.
14. פרוטוקול אישור ההסכם, חוות דעת הפסיכולוג, שצורפה להסכם המלמדת על מאמצי האב להבטיח הסדרי ראיה שיהיו מקובלים על האם, בצירוף תשובותיה של ד"ר — לשאלות ההבהרה, לפיה האם מחזיקה באידיאולוגיה הפוכה ממה שהציגה בעת חתימת ההסכם, הם הראיה כי אילולא התחייבה הנתבעת להורות שווה ואיכותית, לא היה התובע מתחייב בחיוביו הכלכליים הכבדים.
15. התובע הגיש בנוסף, תביעה למשמורת מלאה על ילדתו לאור ההסתה ואי קבלת האם את הורותו השווה של האב.
16. הנתבעת ביטלה בפועל ובמבחן המציאות, חצי מההסכם, הם הסדרי הראיה והמשמורת בהסכם, וביצועם בליווי פסיכולוג מוסכם שבחרו ההורים. בוטלו ההסדרים שקבעו שם ורוחם, הסדרים חופשיים מלחץ, שיתוף פעולה מרצון, והסדרים המשקפים הבעת רצון טוב וקבלה נחזית מצד האם את אבהות האב.

אי קבלת אבהות האב-המשך הפרת ההסכם, חשיפת התרמית ההטעייה והפרת חובת גילוי

17. לאחר תקופה של תשעה חודשים, בה מתקיימים הסדרי ראיה נרחבים עם האב, תוך העזרות האב בגורמי תיאום ובפסיכולוגית לילדה ולהורים, עדיין אין שיתוף פעולה מצד האם ועדיין מנסה האם לטרפד את הסדרי הראיה, היכן שהיא יכולה. כל מה שבית המשפט הנכבד החליט היא מקיימת, מתוך הכרח, ומה שלא בשליטת בית המשפט הנכבד, ממשיך.
18. האם עושה צחוק מחוות דעת המומחית ועושה כרצונה. בחג חנוכה למשל, הגיעה לגן למסיבה, בתורו של האב, כנגד הסכמתו, וכנגד קביעת המומחית שהסבירה בחקירתה עד כמה חשוב לקטינה ההפרדה בן ההורים במסיבות הגן. היה זה גם כנגד החלטת עו"ס, המטפלת בהם. מצ"ב החלטת פק"ס, בנוגע לחנוכה והחלטת כב' בית המשפט בעניין מינויה.
19. הנתבעת עדיין באה בהאשמות חסרות בסיס לאב, מסיתה את הילדה, מכפישה את האב בעיניה, לא מדווחת על בדיקות רופאים, עושה פעולות חד צדדיות. בבחירת בית הספר, מנגנון הפיקוח, הליווי והתיאום הופעל כנגד רצונה החד צדדי לרשום את הילדה לבית ספר, בלי להיוועץ באב. רק מנגנון צוות הפיקוח, עוזר למנוע חלקית מהאם להצליח בהסתה באופן מלא, כפי שהיתה עובר לתביעת המשמורת שהגיש האב.
20. המעברים בן בית האם לבית האב קשים מאוד ומופעל לחץ רב על הקטינה. כמעט בלתי אפשרי לקחת את הקטינה מבית האם, לאחר שטיפות מח ופחד מטורף של הילדה ממנה. האב שמע לא אחת את האם צועקת על הילדה בטלפון שלא תקשיב לו ולא תעשה מה שהוא אומר. הילדה בסמוך להגשת בקשת האם לחזרה למומחית החלה לומר כל הזמן שהיא תתקשר לפסיכולוגית אם אביה לא יסכים לעשות כך וכך.
21. האם ניסתה לרשום את הילדה על דעת עצמה לבית ספר רגיל, ולא לבית ספר לאומניות כפי שהילדה ביקשה, ורק התערבות "המנגנון" מנעה זאת זמנית. האב "שילם" לנתבעת לילה אחד של לינת הילדה, בלילה שלפני המבחן, כי זה היה התנאי של האם להשתתפות הקטינה במבחן לבית ספר לאומניות. יצויין כי לשמחת הקטינה היא אכן עברה את המבחן הלא פשוט והתקבלה לבית ספר לאומניות.
22. היא לא מסכימה לרשום הילדה לקייטנה על דעת עצמה.
23. יצויין כי במהלך התקופה, בה הילדה רואה את אביה, מצבה לעומת המצב טרם הפגישות, השתפר פלאים. הילדה שמחה אצל אביה, מאושרת, מחייכת ואף הפסיכולוגית המטפלת אופטימית מאוד וציינה את השיפור במצבה.
24. הבסיס עליו הושתת הסכם הגירושין ועליו התבססו הסכמות האב לשלם תשלומי מזונות גבוהים וכן תשלומי מוניטין גבוהים, היה המחשבה כי יתאפשר לו קשר נקי מבעיות, קשר נורמלי, עם ילדתו, שיתוף פעולה מרצון מצד האם, לרבות דיווחים התייעצות לגבי החלטות חשובות בחיי הקטינה ועוד, אך בדיוק ההיפך מזה עשתה הנתבעת. אין רגע דל עם האם וכל הזמן נתקל האב בהתנגדויות מצידה לקשר עם הקטינה והערמת קשיים איפה שרק אפשר.
25. בפרוטוקול אישור הסכם הגירושין הדגיש האב כי ההסכם נועד אך ורק כדי להגן על הילדה ועניין זה היה מרכזי בשיקולו בעת שכרת את ההסכם. שורות 15-16 לפרוטוקול אישור ההסכם. ארבעה עמודים מתוך הסכם של 10 עמודים וחצי מוקדש לילדה. התנהל מו"מ ארוך מאוד במהלכו התייעץ עם פסיכולוגים וחוות דעת פסיכולוג אף צורפה להסכם. הילדה היתה שיקול מרכזי ביותר בהסכם. הכל סבב סביבה וסביב אבטחת הקשר הטוב והאיכותי איתה, ללא הפרעות וחבלות חיצוניות.
26. הנתבעת רימתה והטעתה את התובע, הפרה את חובת הגילוי שחלה עליה, והסתירה את האידיאולוגיה בה היא אחזה ועדיין אוחזת ולפיה היא פועלת-בית מרכזי אחד אצל האם, כאשר האב לא נחשב. אידיאולוגיה זו ממררת את חיי האב והקטינה.
27. התובע ביצע את כל סעיפי הסכם הגירושין אולם הנתבעת ביטלה בפועל את החלק הקשור להסדרי הראיה, החלק היחידי שהתובע היה צריך לקבל.
28. הצדדים ניהלו מו"מ להסכם גירושין עם עורכי דין גירושין שארך כשנה, שעיקרו היה טובת הילדה, איך למנוע ממנה להיפגע מהגירושין. הם נעזרו באקטואר ובפסיכולוגים, והתובע עשה הכל על מנת שתיתן לו את הילדה. הנתבעת רימתה והציגה מצג כאילו אכן תאפשר קשר איכותי ושווה לאב. לאחר שקיבלה את הכספים, גילתה את האידיאולוגיה שהיתה לה ויש לה-בית מרכזי אחד אצל האם ומחיקת האב מחיי הילדה.

הפרת ההסכם הראשוני

29. במסגרת תביעת המשמורת שהגיש האב, מונתה מומחית מטעם בית המשפט, ד"ר –, שהחליפה את ההסדר בהסכם הגירושין בהסדר אחר וקבעה מחדש, מערכת הסדרי ראיה ומנגנון ביצוע ופיקוח, השונה לחלוטין ממה שהוסכם בהסכם הגירושין, לאור המציאות החדשה והקשה, שנגלתה לאחר חתימת ההסכם, היא גישתה של האם לבית מרכזי אחד אצלה בלבד (ראה תשובה 11 לשאלות הבהרה מטעם התובע למומחית, המצ"ב).
30. מערכת הסדרי הראיה שקבעה ד"ר –, לאחר בדיקה יסודית, היא נרחבת, ובמהות מהווה משמורת משותפת, עם הסדרים הרחבים אף מההסדרים שנקבעו בהסכם. נקבע מנגנון תיאום, ביצוע ופיקוח על ההסדרים, באמצעות צוות אנשי מקצוע: פקידת סעד, פסיכולוגית, מינוי רופא, מתאמת הורית לצורך שיתוף האב בהחלטות חינוכיות, וכן דרכי טיפול בילדה ובהורים.
31. גם את ההסדר הזה האם חותרת לבטול בפועל ומתמידה בהפרת ההסכם הראשוני הקובע הורות שווה.
32. לאור ביטול חצי מההסכם המקורי והחלפתו בהסדר אחר, לאחר הגשת תביעה ובעזרת בית המשפט, עתר האב בבקשה נפרדת לביטול סעד אכיפת ההסכם בתביעה לאכיפת הסכם ופיצויים ולהשאיר את סעד הפיצויים בלבד, בגין הפרת ההסכם ובמקום זאת, ביטול ההסכם כולו, הסכם המהווה מיקשה אחת, אשר אילולא הוטעה לחשוב כי אבהותו ואחריותו ההורית תיהיה שווה ומקובלת על האם, לא היה מתחייב בחיובים הכלכליים כפי שהתחייב.
33. העובדה כי האם הפרה את הסכם הגירושין הוכחה ועולה מחוות דעת המומחית מטעם בית המשפט הנכבד, המהווה ראיה מוגמרת, לאשמת האם והפרתה את ההסכם.
34. מומחית בית המשפט הנכבד קבעה בפירוש כי האם גרמה לתופעות של ניכור הורי וכי בעטייה של האם לא התקיימו לינות אצל האב וכן מצאה את כל תלונותיה לגבי האב, כלא אמיתיות, נובעות הן מחרדה והן מאידיאולוגיה של בית מרכזי אצל האם ומחיקת האב מחיי הקטינה.
35. ראה בייחוד תשובה לשאלה 24 מטעם האם:

"אולם בנקודות ספציפיות(כמו הלינה והאוכל) יש דברים שהיא מביעה בצורה בלתי תואמת …, ואלה דברים שנובעים דווקא מהאם."

36. כן ראה תשובה לשאלה 23 מטעם האם:

"…אינו מביע באופן אוטונומי את עולמה הפנימי אלא בא למלא צורך של ההורה וצורך שלה לרצות/להגן על אותו הורה. סממנים אלו קיימים כלפי האם (כלומר יש הזדהות וריצוי האם) ואינם קיימים כלפי האב."

37. ראה קביעות נוספות של ד"ר –, בדבר הפרת האם את הסכם הגירושין, כדלקמן:

• בתשובה 3 לשאלות הבהרה מטעם התובע:

" לא ראיתי שהוא מפחיד את –, חסר זהירות או אחריות רפואית כלפיה, או מסכן אותה בצורה כלשהי. אז אם לכך הכוונה ב"דעותיה של האם על מעשיו המזיקים של האב" אכן לא מצאתי לכך בסיס."

• בתשובה מס' 4 לשאלות הבהרה מצד התובע:

" אין לי אלא לחזור על הנאמר בחוות הדעת. להערכתי, האם מאמינה בטענותיה נגד האב ורואה בהם את דבריה של –, ומאמינה שהיא נענית לתלונת הילדה מבלי לראות שהיא משפיעה על הילדה מחרדותיה היא."

• בתשובה מס' 6:

"– אכן אומרת דברים מסויימים בטון "מצטט" או ילדותי, השונה מצורת הדיבור הרגילה שלה. זוהי תופעה שכיחה במסגרת ניכור הורי."

• בתשובה מס' 11, כאשר נשאלה אם ללא קשר לחרדתיות האם נכון שקיימת אידיאולוגיה אצל האם באשר לצורת חייה של הילדה, לפיה קיים בית מרכזי לילדה אצל האם והאב משמש כדמות משנית, השיבה כי:

"אכן התרשמתי שהאם רואה בעצמה את ההורה המרכזי, תוך נימוקים שונים לגבי הנזק שהאב גורם לילדה."

מנגנון ביצוע שקבעה המומחית, לאור הפרתו הדרסטית של ההסכם על ידי הנתבעת, כרוך בהוצאות ניכרות שלא היו צפויות בעת חתימת ההסכם, ונגרם בעטייה של האם.

הלכת קם והלכת מנשה-הסכם גירושין מהווה חטיבה אחת

38. ברגע שבוטל בפועל הסכם הגירושין בנוגע להסדרי הראיה (כחצי מההסכם), הרי שיש לבטל את כולו לרבות חלק המוניטין והתשלום של 5,000 ₪ לחודש להסתגלות (שאינו מזונות) וסכום מזונות הקטינה. כל הנ"ל הסכים התובע לשלם ביתר, רק על מנת שתהיה הנתבעת מרוצה ותאפשר לו קשר טוב, רגוע ואיכותי עם ביתו.
39. הסכם גירושין כולל בתוכו מערכת שלמה ומורכבת של חיובים והסדרים לסוגיות השונות, כאשר כל אחד מהן קשור בשני. מכלול ההתחייבויות אינם נפרדים ומנותקים זה מזה. אי אפשר לבודדם. הסכם גירושין הוא חטיבה אחת שלמה של התחייבויות ואי אפשר לבטל רק חלק ממנו במיוחד אחר הוצאתו לפועל. הלכה זו נקבעה בע"א 103/83 מנשה נ' מנשה פ"ד לח(4) 635. הלכה זו מהווה סטייה מן הכלל הקבוע בחוק החוזים לביטול חלקי של הסכם. נקבע כי רק כאשר בהסכם עצמו נקבעו הזיקות בן ההתחייבויות אזי אולי ניתן יהיה לבטל חלק, אך אם לא נקבעו הזיקות בן ההתחייבויות, הרי שההסכם עומד כמכלול אחד שאי אפשר להפריד בן חלקיו. ראה גם ספרו של גריידי-הסכם ממון וגירושין-אישור וביטול, בעמ' 147. בענייננו לא נקבעו זיקות בן חיובים, אלא נאמר במפורש-כל מטרת ההסכם נעשה מתוך ראיית טובת הילדה.

• ההלכה היא כי הסכם גירושין מהווה מיקשה אחת ואין לבטל חלק ממנו, מאחר והוא מורכב ממכלול שלשיקולים וויתורים בתחומים מסויימים על מנת לקבל יתרונות בתחום אחר. התובע בהסכימו לתשלום מוניטין קנה את הסדרי הראיה עם ילדתו. לאחר ששילם, פועלת האם למטרה אחת-מחיקתו מחיי ביתו. עובדה זו אומתה בחוות דעת המומחית ובתשובותיה לשאלות הבהרה מטעם הצדדים כפי שצוטט לעיל ובנוסף, בתשובות לשאלות הבהרה מטעם הנתבעת דוקא. ראה שאלות האם לגבי אלימות האב, שאלה מס' 22 כשתשובת המומחית: "הקטינה אינה חושפת שום פחד מאלימות של אביה".
• לשאלה מס' 4 מטעם האם, בו מנסה בכל זאת האם לשאול אם אין דרך אחרת מלבד פגישות עם האב, עונה לה המומחית: "ברור שאפשר לבחור באחד ההורים כמשמורן בלעדי כמעט ללא ביקורים…עדיף קשר משמעותי עם שני ההורים…מאשר למחוק הורה אחד מחייה…"

42. התובע מבקש כי בית המשפט הנכבד יורה על ביטול את כל הסכם הגירושין על כל הוראותיו לרבות הרכושיות ומזונות הקטינה. התובע הגיש במקביל, תביעה להפחתת מזונות שנקבעו בהסכם הגירושין עקב שינוי נסיבות כלכלי, אשר במסגרתה יקבעו מזונות הקטינה.

43. התובע מבקש מאת בית המשפט הנכבד לבטל את כל סעיפי ההסכם לרבות סעיף הקובע מזונות קטינה בסך 6,000 ₪ לחודש.
44. התובע מבקש כי בית המשפט הנכבד יורה על השבת כל התשלומים ששולמו בפועל לנתבעת, בהתאם להסכם הגירושין, עד ליום מתן פסק הדין.

התובע היה נמנע מלהתקשר בהסכם גירושין אילולא הוטעה

45. לא רק שהפרה את ההסכם בביטול בפועל של הסעיפים הכי החשובים לתובע, ושהיא העבירה ומעבירה את התובע וביתו בדרך ייסורים, אלא גם היתה רימתה והטעתה את התובע כשהציגה מצג של אם המאפשרת קשר עם האב, קשר נרחב ומשמעותי ואחריות הורית שווה לכאורה, והאמת היא שהחזיקה באידיאולוגיה של בית מרכזי אחד אצלה כבר בעת חתימת ההסכם, ועשתה כן, רק על מנת להשיג יתרונות רכושיים. זאת הסתבר בדיעבד מחוות דעת המומחית ומפעילותה של הנתבעת בהתאם לאידיאולוגיה זו, יום לאחר חתימת ההסכם, פעילות שמטרתה למחוק את האב מחייה של הקטינה, בכל דרך אפשרית.
46. בהסכמי גירושין קיימת חובת גילוי על הצדדים. ראה פרשת אזרזר ה"פ (ב"ש) 122/94 דינים מחוזי כו(5) 704, חובת גילוי בגידה בעת חתימת הסכם גירושין. קל וחומר חובת גילוי אידיאולוגיה של אמא, שאין בכוונתה לאפשר קשר שווה עם האב, כאשר כל ההסכם וההצהרות בו, וההתייעצות במשך תקופה ארוכה עם פסיכולוגים, הכל סבב סביב הקטינה וסביב קשר רחב היקף ושווה בן הקטינה לאב.
47. רק על מנת להבטיח את הקשר האיכותי והשווה, עם הקטינה, הסכים התובע לשלם תשלומי מוניטין גבוהים מאוד שכלל לא היו מגיעים לנתבעת ולחילופין אולי שיעור קטן בהרבה היה מגיע לה, שכן היו יחד כזוג נשוי רק כ- 3 שנים שלאחריהן חל קרע ובמשך שנה ניהלו מו"מ וניסו להגיע להסכם גירושין, כשהעיקר בו הוא החזקת הילדה והם התייעצו וצרפו חוות דעת פסיכולוג, להסכם הסדרי הראיה.
48. לפני שהכיר את הנתבעת, התובע למד בבתי הספר הנבחרים בעולם ואת רוב לקוחות המשרד הכיר עוד לפני שהכיר את הנתבעת. מרבית המוניטין בא לתובע מכישרון אישי וניסיון קודם והנישואין כמעט ולא תרמו דבר לכך. יצויין שגם אביו של התובע הינו — ומדובר בתרומה שולית של האישה, אם בכלל.
49. לנתבעת לא הגיע חלק במוניטין החברה כלל וכלל. בכל זאת לשם קשר עם הקטינה הסכים התובע לשלם כמעט את כל המוניטין נטו לאחר מס, כפי שהוערך אז, סך של 212,500 ₪, ישירות לנתבעת ב- 42 תשלומים. ראה הערכת שווי שנעשתה לצורך הסכם הגירושין, המצ"ב.
50. המדובר בסכומים שניתנו לה בנוסף לכל הרכוש האחר שקיבלה, כגון את דירת המגורים עליה שילם התובע משכנתא, במשך שש שנים ולא ביקשם חזרה, ואת רוב רובו של הרכוש המשותף.
51. לאור ההפרה היסודית וההטעיה, קמה לתובע זכות לביטול החוזה כולו ולהשבה של כל התשלומים ששילם.

שינוי נסיבות כלכלי-ביטול החיוב בתשלומי מוניטין, עקב טעות בהערכת המוניטין

52. בנוסף להפרה ולתרמית וההטעיה בעת חתימת ההסכם, חל שינוי נסיבות מאז חתימת ההסכם, אשר גם ללא קשר להפרת הסכם הגירושין, גורם לכך כי יש לבטל את החיוב בתשלומי המוניטין.
53. החברה הוקמה באוגוסט –. היא הוקמה בדיוק עת החל הקרע בן הצדדים והם אישרו את הסכם הגירושין שנה לאחר מכן.
54. עת החלה פעילותה היו רווחיה נאים והצפיה כי תמשיך ותשגשג, ובהתאם לכך הוערך המוניטין בטעות בשווי גבוה ממה שהוא בפועל. ראה מאזן ביאור מס' 10, עמ' 8.
55. מאז חתימת הסכם הגירושין צנח ערך החברה של התובע ב- 70%.
56. בעת חתימת הסכם הגירושין הוערך השווי בהתאם ובהתבסס על הכנסות העבר. אולם כבר בשנה שלאחר מכן, חלה ירידה דרסטית בהכנסות החברה, ירידה שממשיכה עד עכשיו. יוצא מצב בו התובע מרוויח ממכלול עיסוקיו, לרבות הרצאות, סך של 7,000 ₪ נטו ונותן לנתבעת 11,000 ₪ כל חודש.
57. לתובע כיום הכנסות בסך 7,000 ₪ לחודש נטו, ואפילו פחות מכך. בחשבון הבנק של התובע מינוס 75,000 ₪. מצ"ב תדפיס חשבון בנק ואישור על מינוס בבנק.
58. בעת חתימת ההסכם הכנסותיו היו 6,000 ₪ מהיותו מרצה ו 7,000 ₪ מהחברה. סה"כ הגיעו הכנסותיו לכדי 13,000 ₪ נטו, ללא הלוואות.
59. כעת התובע משתכר 7,000 ₪ ממתן הרצאות בלבד. התובע אמנם מושך בנוסף 5,000 נטו מהחברה בתלוש שכר, אלא שהתובע כאמור, מלווה כסף חזרה לחברה. התובע מעדיף למשוך משכורת ולהלוות לחברה חזרה, מאשר לא למשוך משכורת כלל, משיקולי מס, אך בפועל הכנסתו מהחברה מגיעה לאפס ואפילו למינוס.
60. המוניטין אותו העריכו הצדדים בעת חתימת הסכם הגירושין, הסתבר כמוטעה ואינו נכון וכיום התובע הוא עובד של הנתבעת והשתעבד לה עקב תשלומי המוניטין הגבוהים שהוערכו על פי מצב שלא קיים היום.

61. התובע נותן כל חודש תשלומי מוניטין לנתבעת בסך 5,000 ₪. מכאן שהתובע מתחיל את החודש עם 2,000 ₪ מתוכם הוא משלם מזונות 6,000 ₪, ונותר לו מינוס 4,000 ₪ להתחיל את החודש. אין פלא שבחשבון הבנק שלו צבר מינוס של 75,000 ₪.
62. לתובע אין מלבד החברה, כל רכוש משלו. אין לו דירה, אין לו חסכונות. לעומתו לנתבעת יש דירה בבעלותה. התובע משלם 5,000 ₪ לחודש שכירות לדירה בה הוא גר.
63. יצויין כי מזה כחודשיים הפסיק התובע להעביר את תשלומי המוניטין בשל חוסר יכולת. התובע פנה אל הנתבעת בבקשה להתחשב במצבו הכלכלי ולהפחית התשלומים, כשהוא מציע ליתן לה כל אינפורמציה שתבקש מהחברה, אך היא סרבה. כן פנה אליה על מנת שתשתף פעולה עם מס הכנסה להכיר בתשלומים אלו כהוצאה עסקית אך היא לא משתפת פעולה ומס הכנסה לא מכיר בתשלומים אלו.
64. הנתבעת היא בעלת דירה, הוריה עשירים, לאימה מספר דירות ואביה אדם עשיר, והיא בת יחידה משני הצדדים. הנתבעת מקבלת כספים מהוריה כל העת ללא הגבלה. ראה סעיף 9.1.1 להסכם הגירושין, בו הצהירה האישה כי כל הכספים בחשבון הבנק התקבלו מהוריה, גם במהלך הנישואין. כיום היא עובדת מהבית ככל הידוע לתובע ויש לה הכנסה נוספת מתרגומים באנגלית.
65. אשר על כן, היה ולא יבוטל הסכם הגירושין עקב הפרתו, יבקש התובע בנוסף לבטל את חיובו במוניטין בהתאם לסעיף 11 להסכם, עקב שינוי נסיבות קיצוני, והעובדה כי המוניטין הוערך בטעות קיצונית כגבוה ממה שהוא היה בפועל. כן מבוקש כי יושב לו כל סכום המוניטין ששילם, 5,000 ₪ לחודש מאז התשלום הראשון, שכן כבר מזה למעלה משנה וחצי, שהתובע מבקש מהנתבעת לשנות ולבטל סעיף זה וחשש להגיש תביעה כדי לא להסלים את היחסים ביודעו שהנתבעת תתנקם בו על גבה של הקטינה, אך היא מסרבת להבין שהיא מקבלת מוניטין שלא קיים.

ביטול סכום המזונות עקב תרמית והטעייה בנוגע למזונות הקטינה

66. בנוסף מבוקש כי יבוטל סכום מזונות הקטינה שנקבע בהסכם הגירושין בגין תרמית והפרה של סעיף מזונות הקטינה וכי יופחתו סכומים שמעולם לא הוצאו, למרות שבעת מו"מ לקראת הסכם הגירושין הוצגו כהוצאות וצרכים חיוניים.
67. בעת חתימת ההסכם, הנתבעת הטעתה את האב לחשוב כי הקטינה תיהיה בגן פרטי ומסגרות בכלל, עד השעה 16:00 וכי היא נזקקת לטיפולי אלרגיה שוטפים.
68. בנוגע לגן-ראה סעיף 6.2.1 להסכם הגירושין, בו נרשם: "האב יעביר לאם סך של 3,500 ₪ לחודש בלבד, וזאת לאור העובדה שהאב שילם במישרין ומראש לגן בו שהתה הבת בשנה"ל את שכה"ל בגובה 2,500 ₪ לחודש, עד כולל אוגוסט."
69. בנוגע לתשלום של 1,000 ₪ לחודש עבור טיפולי אלרגיה לקטינה אצל המטפל, ראה סעיף 6.2 להסכם הגירושין, בו נרשם שחור על גבי לבן, כי צרכיה של הקטינה הם: "הוצאות בריאותיות שוטפות כולל הטיפולים אצל — או כל מטפל אלטרנטיבי אחר".
70. יום לאחר אישור ההסכם, הוציאה את הקטינה מהגן הפרטי ולא לקחה אותה לטיפולים שוטפים אצל המטפל באלרגיה –או אחר.
71. המדובר בסכומים שחסכה על חשבון האב-2,500 ₪ לגן ו 1,000 ₪ למטפל באלרגיה, סה"כ 3,500 ₪ לחודש. סכום זה היא מקבלת עקב תרמית והטעייה, על מנת לנפל צרכי הקטינה בעת חתימת ההסכם כאשר הסכומים להם הקטינה באמת נצרכה על פי ההסכם הם: 2,500 ₪.
72. את הסיפור עם הגן כבר שמע כב' בית המשפט בעת הדיונים ובתביעות הראשונות: מייד לאחר חתימת ההסכם הוצאה הקטינה מהגן הפרטי, באופן חד צדדי על ידי אימה, מבלי לידע את האב ושמה אותה בגן עירייה עד 13:00. האב הגיע לגן לקחת את הילדה והילדה לא היתה. הנתבעת לא טרחה לספר לו על כך. למרות שהוסכם בן הצדדים על גן פרטי עד 16:00 ועל צהרון עד 16:00 בעת בית הספר, ועל כן הסכים התובע לשלם סכום כולל, הפרה הנתבעת הסכמה זו, תוך שהיא מרמה את התובע לחשוב כי כך יהיה וכך סחטה ממנו סכום כולל גבוה.
73. הקטינה לא נדרשה בפועל להוצאה בסכום זה, מדובר בתרמית וסכום זה ניתן להשבה.
74. גם אם יבוטל ההסכם כולו יש להשיב לתובע סך זה.

1. לבית משפט נכבד זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעת התובע, לאור הקירבה בין הצדדים ולאור מקום מגוריהם המשותף.
2. אשר על כן יתבקש כב' בית המשפט כדלקמן:

• א. להזמין את הנתבעת לדין.
• ב. להורות על ביטול הסכם הגירושין כולו עקב הפרתו.
• ג. לחילופין, להורות על ביטול סעיף מזונות קטינה עקב תרמית ומצג שוא, ובנוסף ביטול סעיף המוניטין עקב שינוי נסיבות קיצוני.
• ד. להורות כי הנתבעת תשיב לתובע את כל הסכומים ששולמו לה בגין ההסכם בצירוף ריבית והצמדה, כמפורט בגוף התביעה.
• ה. ליתן את כל הסעדים והצווים הזמניים שיידרשו לשם ביטול והשבה.
• ו. לחייב את הנתבעת בהוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד.

טלי אויזרוביץ, עו"ד לענייני משפחה

הפוסט תביעה לביטול הסכם גירושין מאת עו"ד לענייני משפחה טלי אויזרוביץ הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

מוגשת בזאת בקשה לרשות ערעור על החלטתו של כב' השופט … מיום 4/7/11, בתמ"ש, המתנהל בבית המשפט למשפחה ברמת גן, שניתנה בבקשה במעמד צד אחד. (להלן:"ההחלטה").

ואלה נימוקי הבקשה:

1. הערעור המבוקש הוא על חיובו של המבקש בהוצאות עונשיות בסך 20,000 ₪ במסגרת החלטה שניתנה בבקשה במעמד צד אחד.
2. טעה בית המשפט קמא הנכבד שהתעלם מחלקה של האם ובתרומתה לחששו הטבעי של האב מפני חטיפת הקטינה.
3. טעה בית המשפט קמא שלא התחשב שחששו של האב מוגבר באופן טבעי מאחר ובנוסף להיסטוריה של הסתה כנגד האב ותרמיות שונות שרומה על ידי המשיבה, מדובר באישה שהיא בעלת אזרחות זרה, אב עשיר בכיר לשעבר בממשל …, אישה שלא מחזיקה בקריירה בארץ ואינה עובדת במקום עבודה ואין שום דבר שימנע ממנה להיעלם עם הקטינה.
4. טעה בית המשפט קמא הנכבד שלא קיבל תגובת המבקש לבקשה הדחופה למתן החלטה, שהכילה עובדות ופרטים חדשים, שאפילו לא נתמכו בתצהיר.
5. טעה בית המשפט קמא הנכבד בקובעו כי המבקש גרם נזק למשיבה, בייחוד שלא עמדו בפניו ראיות על נזק.
6. טעה בית המשפט קמא הנכבד שהעניש את המבקש.
7. טעה בית המשפט קמא הנכבד שלא לקח בחשבון את העובדה שהמשיבה לא ניהלה מו"מ כלל, כפי החלטת בית המשפט הראשונה מיום 21/6/11. ברגע שלא קיבלו את רצונה במלואו, וגם למבקש היו רצונות משלו, היא הפסיקה את המו"מ, שבמסגרת התיאום הורי ופשוט פנתה לבית המשפט בבקשות למתן החלטה דחופה (כמובן שלא היתה כל דחיפות, שכן כל החופש הגדול עמד לפניה).

סדר השתלשלות ההליך בבית המשפט קמא

15. ההחלטה ניתנה ביום 4/7/11 בבקשה חדשה שהגישה המשיבה, שהכילה מסמכים ועובדות חדשות, אך ללא תצהיר אימות: "בקשה דחופה ביותר למתן החלטה להסרת צו עיכוב יציאה כנגד קטינה ולהסמכת המבקשת לחתום בחתימת יחיד על כל מסמך נדרש בקשר עם יציאת קטינה לחו"ל". בו ביום ניתנה ההחלטה, מבלי לקבל את תגובת המבקש לעובדות החדשות והסעדים המבוקשים. מצ"ב הבקשה מסומן כנספח ב'.
16. כשלושה שבועות לפני כן, ביום 9/6/11 הגישה המשיבה בקשה דחופה להסרת צו עיכוב יציאה כנגד קטינה. המבקש נתן תגובתו ביום 20/6/11. בית המשפט קמא הנכבד נתן החלטתו ביום 21/6/11 לפיה על הצדדים להידבר ביניהם ולסכם את הערבויות הנדרשות.
17. הצדדים אכן נדברו ביניהם לגבי זמניי שהיית הקטינה בחו"ל במסגרת התיאום ההורי, אצל פקידת הסעד, גב' אריאלה גרבוז, תיאום, שהם מצויים בו כעניין שבשגרה, לאור הסתת המשיבה את הילדה ואי קבלת אבהות האב עד היום הזה.
18. היתה גם התכתבות בין באי הכח, אולם לא הגיעו לכדי הסכמה ומבלי שהמשיבה משתדלת להגיע להסכמות. דבר זה בא לידי ביטוי באי מסירת פרטים מלאים ו/או הצעות חלופיות לגבי ערובות. זה היה "הדרך שלה" או "הדרך שלה".
19. ביום 28/6/11, לאחר עבור שבוע מההחלטה מיום 21/6/11, הגישה המשיבה בקשה דחופה ביותר למתן החלטה או קביעת מועד דיון. בבקשה זו לא ניתנה החלטה. מצ"ב הבקשה מסומן כנספח ו'.
20. לאחר עבור שבוע נוסף, ביום 4/7/11, הגישה המשיבה בקשה נוספת עם עובדות ומסמכים חדשים, שהוחלפו במו"מ והיו אסורים בהגשה ולא צירפה תצהיר אימות–בקשה נספח ב'. בבקשה זו הטילה את האשמה לאי הצלחת המו"מ על המבקש, ללא הבאת ראיות.
21. בו ביום ומבלי להמציא בקשה זו למבקש לתגובה ניתנה החלטה נשוא בקשה זו.
22. בקשה זו לא קיבלה מספר במערכת נט המשפט, ואף ההחלטה היא ללא מספר בקשה. רק לאחר שישה ימים נסרקה הבקשה במערכת והובאה שנית להחלטת בית המשפט קמא אשר נתן החלטה נוספת מסודרת דרך המערכת ביום 10/7/11 כדלקמן:"טופל. מפנה להחלטה מיום 4/7/11". מצ"ב החלטה מיום 10/7/11, מסומן כנספח ז'.
23. המשיבה הכניסה, בדרך לא דרך, לבית המשפט קמא הנכבד, בקשה ידנית וקיבלה החלטה בו ביום על סמך גירסתה לכישלון המו"מ, באופן חד צדדי.
24. בן היתר חייב בית המשפט קמא הנכבד את המבקש בהוצאות בסך 20,000 ₪ בנימוק שהמבקש גרם נזק למשיבה, התכתש ללא הגיון ל"הנאת עצמו" בעניינים, שכבר הוכרעו בהסכם הגירושין (למרות שבפסק הדין שנתן, נוספו ערבויות על מה שהוסכם בהסכם הגירושין ואפילו בהסכמת המשיבה עצמה).
25. בית המשפט קמא הנכבד התייחס בהחלטתו לתגובת האב הראשונה, שאינה רלוונטית לבקשה שלפניו, ולא נתן לו הזדמנות ליתן תגובתו לסיבת כישלון המו"מ. אילו היה נותן, היה אולי מגיע למסקנה, שאין זו אשמת המבקש, שלא הגיעו הצדדים לפיתרון, היה מחליט כפי שהחליט מבלי להענישו בהוצאות חריגות כל כך.
26. המשיבה אפילו לא ניסתה לנהל מו"מ, אלא הגיעה רק לשלב של הצגת עמדתה. והרי לשם כך מונתה פקידת הסעד כמתאמת הורית. המשיבה לא ניסתה לעשות שימוש בשירותיה אלא ישר פנתה לבית המשפט, בניגוד להחלטתו הראשונה. על כן, לא היה צריך בית המשפט קמא לחייב את המבקש בהוצאות ובטח שלא בהוצאות חריגות בשיעורן ויוצאות דופן מעבר לכל קנה מידה.
27. המבקש הגיש בקשה לביטול החלטה אולם בקשתו נדחתה. מצ"ב בקשה לביטול החלטה מיום 11/7/11, תגובה והחלטה, מסומן כנספחים ח', ט' ו-י'.

ערעור על הוצאות

21. המבקש מבקש לערער רק על שיעור ההוצאות, שחוייב בהן ולא על מלוא ההחלטה מאחר וההחלטה הפכה לא רלוונטית היום, לאחר שהקטינה חזרה מחו"ל. המבקש טוען כי טעה כב' בית המשפט קמא בנימוקיו את ההחלטה כולה והכפשת המבקש לא היתה חיונית, בייחוד לאור ההיסטוריה של המשיבה ומסכת הייסורים שהעבירה אותו כשבית המשפט קמא חוזה בכך במו עיניו, אולם בשלב זה מדובר בעניין תאורטי בלבד.
22. עוד יצויין כי בכל ההליך שמתנהל כבר ארבע שנים, לא חוייבה המשיבה ולו פעם אחת בהוצאות משפט או בהשבת הוצאות חוות דעת הפסיכיאטרית שמונתה מטעם בית המשפט, פעמיים, ואפילו לאחר שהסתבר שמונתה מומחית, בפעם השנייה לחינם, ובעקבות שקר מפגיע של המשיבה, עדיין לא חוייבה בהוצאות משפט. לעומתה המבקש זו הפעם השנייה שהוא מחוייב בהוצאות משפט.
23. המבקש חוייב בהוצאות משפט, אפילו שבקשתו התקבלה בחלקה. מדובר בבקשה לצו מניעה שבחלקה התקבלה ועליה ביקשה המשיבה לערער. סעד אחד שביקש נדחה ובית המשפט קמא הנכבד הטיל עליו הוצאות של 1,500 ₪ ביום 3/7/11. יום לאחר מכן קיבל ביהמ"ש קמא הנכבד את חלקה השני של בקשתו, הפחית 3,500 ₪ מהמזונות עקב "תרמית" מזונות מטעם המשיבה, ולא חייב את המשיבה בהוצאות, ולו רק על מנת לאפס את החשבון ביניהם.
24. ברגיל אין מקום לערעור שעילתו היחידה היא שיעור ההוצאות, אך אם נפלו פגם או טעות יסודיים בשיקול הדעת של הערכאה הראשונה בקביעת ההוצאות, הרי דינו של ערעור על כך הוא כדין כל ערעור אחר בו נדרשת התערבותה של ערכאת הערעור. ראה ע"א 77/85 חברת החשמל נ' חברת החשמל פ"ד לט(2) 592. קל וחומר במקרה שמדובר בטעות קיצונית. ראה ע"א 5/87 ליפשיץ נ' לוי פ"ד מב(2) 177.
25. בהתאם לפסיקה ערכאת הערעור עשויה להתערב בשיעור ההוצאות ושכר הטרחה במקרה בו סטתה הערכאה הדיונית באופן ניכר מהסכומים המקובלים. ראה ע"א 687/83 מזור נ' מזור, פ"ד לח(3) 29 ובע"א 403/78 חברת מבני תעשיות בע"מ נ' אורנשטיין, פ"ד לג(1) 105 שם נקבע כי כאשר שכר הטרחה שנפסק אינו עומד ביחס כלשהו עם הסכום המגיע בנסיבות המקרה, יש מקום להתערבות ערכאת הערעור. עוד ראה ע"א 280/87 קופלמן נ' בינקין, פ"ד מג(2)753 ו ע"א 4396/90 רוזנמן נ' קריגר, פ"ד מו(3) 254.

רקע עובדתי

37. הצדדים התגרשו בחודש אוקטובר 2007, לאחר שלוש שנות נישואין, הכוללים פרוד של שנה. הקטינה, היתה בת שנתיים וחצי עת נפרדו בני הזוג וכיום בת שבע.
38. הצדדים הסדירו את כל הקשור לסיום נישואיהם בהסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין (להלן: "ההסכם"). ההסכם כלל הסדר מפורט וענף שעיקרו אחריות הורית שווה ושני בתים מרכזיים לקטינה-אצל האב ואצל האם.
39. מייד לאחר אישור ההסכם התנערה ממנו האם לחלוטין והסיתה את הקטינה במרץ כנגד האב. כמעט כל ביקור התבטל כי הקטינה היתה בוכה בהיסטריה כשהגיע. לא התקיימו הסדרי ראייה כסדרם, לינות לא היו, חגים לא היו ועוד.
40. ביום 21/8/08 הגיש האב תביעה לאכיפת הסכם ופיצויים בשל הפרת ההסכם וכן תביעת משמורת.
41. כב' ביהמ"ש קמא נתן החלטתו בעניין הסדרי ראיה, ביום 19/11/10, על בסיס שתי חוות דעת מומחית, תשובות לשאלות הבהרה וחקירת המומחית. ראה המצ"ב החלטה בעניין הסדרי ראייה, מסומן כנספח יא' המדברת בעד עצמה.
42. המומחית מטעם בית המשפט ד"ר אביגיל גולומב, שמונתה במסגרת תביעת המשמורת, מצאה בחוות דעתה הראשונה, משנת 2009, וקבעה בפירוש כי האם גרמה לתופעות של ניכור הורי וכי בעטייה של האם לא התקיימו לינות אצל האב וכן מצאה את כל תלונותיה לגבי האב, חסרות בסיס במציאות, נובעות הן מחרדה והן מאידיאולוגיה של בית מרכזי אצל האם ומחיקת האב מחיי הקטינה. היא אף הוסיפה על המוסכם בהסכם, שתי לינות אצל האב על פני טווח של שבועיים, כך שכיום הילדה לנה אצל האב שש לילות על פני שבועיים.
43. כאמור, מערכת הסדרי הראיה שקבעה ד"ר גולומב, לאחר בדיקה יסודית, היא נרחבת, ובמהות מהווה משמורת משותפת, עם הסדרים הרחבים מההסדרים שנקבעו בהסכם. גם מנגנון אכיפה שכולל צוות אנשי מקצוע: פסיכולוגית מטפלת לקטינה, מינוי רופא, פקידת סעד מתאמת הורית וד"ר גולומב עצמה. בכל זה לא היה צורך, אילו האם היתה עומדת בהתחייבותה להורות שווה, נמנעת מלשקר, לפעול בצורה עמומה בנוגע למצבה הבריאותי של הקטינה, להסתיר מידע רפואי מהאב, לפעול באופן חד צדדי בנוגע למסגרות חינוך והכי חשוב-נמנעת מלהפעיל לחצי מכבש על הקטינה למען תירתע מאביה (שנתיים תמימות לא היו הסדרי ראיה כמעט והלינות התחילו באיחור של שנה וחצי-אלו הם מחצית מחייה של פעוטה בת 4.5, שהפסיד המבקש).
44. מדובר במנגנון יקר והוצאות כגון: 1,000 ₪ לחודש לפסיכולוגית לקטינה, נסיעות והיעדרות מהעבודה. מצ"ב חוות דעת ד"ר גולומב מיולי 2009 ותשובה לשאלת הבהרה מטעם המערערת, מסומן כנספח יב' ו-יג'.
45. לאחר תשעה חודשים ממתן חוות הדעת, שוב פנתה האם לבית המשפט קמא בתלונות סרק נוראיות והאשמות כנגד האב. היא טענה שהילדה ניזוקה מהלינות אצל האב וכי היא ילדה כבויה, חסרת שמחת חיים ויש לחזור ולבדוק את ההסדרים ולשקול ביטול הלינות.
46. הבקשה המחרידה, כללה גיבוב של שקרים. לא רק כלפיי מצוקותיה לכאורה של הקטינה, אלא גם לגבי מודעותם לכאורה של הפסיכולוגים למצוקה לכאורה. כמובן, שהתברר שהפסיכולוגית לא דיברה עם ד"ר גולומב מזה כשמונה חודשים תמימים וכי ד"ר גולומב אינה מודעת למצוקות לכאורה של הילדה.
47. בעקבות הבקשה החוזרת של המשיבה, מינה בית המשפט בפעם השנייה, את ד"ר גולומב לבחון את מצב הילדה. ד"ר גולומב קבעה כי אין בסיס לטענות האם וכי היתה יכולה לחזור על חוות דעתה מהשנה שעברה מילה במילה. יצויין כי למרות שבקשת המשיבה נדחתה, והתברר כי באמצעות שימוש בשקרים טירטרה את המערכת כולה וגרמה הוצאות חוות דעת למשיב, לא חוייבה בהוצאות משפט.
48. אך בכך לא תם ונשלם העניין שכן האם ממשיכה להסית את הילדה כנגד האב, להתערב במה שקורה בביתו, לדבר סרה בו עם מוריה בבית הספר לצעוק עליו בפני הורים אחרים, להסית הקטינה כנגד בת זוגו לחיים, ולאב אין רגע דל. הילדה שותקת בטלפון ורק האב מדבר בשיחות עימה. פעמים רבות נאלץ הוא להתמודד עם מצבי רוח ובכיות של הילדה לאחר שיחותיה עם אימה וקצרה היריעה.
49. האם עד היום אינה מצייתת להוראות המומחים והפסיכולוגים ואף לא להוראות בית המשפט קמא, מלבד העובדה שהלינות וההסדרים עצמם מתבצעים.
50. ד"ר גולומב בתשובתה לשאלות ההבהרה, קבעה כי נכון שהאם מחזיקה באידיאולוגיה של בית מרכזי אחד אצלה. האם לא קיבלה את אבהותו עד היום. זהו מצב שמעלה את החשש לחטיפה.
51. משנוכח המבקש כי המשיבה ממשיכה בהסתה, הגיש תביעה לביטול ההסכם והשבה עקב הטעייה ותרמית והפרת חובת גילוי. בנוסף, עקב מצבו הכלכלי שהורע דרסטית ועקב תרמית נוספת בעניין המזונות, הגיש גם תביעה להפחתת מזונות ואת הבקשה לצו מניעה.
52. הבסיס עליו הושתת ההסכם ועליו התבססו הסכמות האב היה ההבטחה להורותו השווה להורות האם. האם השיגה כתוצאה מכך, הישגים כלכליים מרחיקי לכת.
53. המשיבה קיבלה מהמבקש על פי ההסכם עד היום, כל מה שכתוב שם. תשלומיי מוניטין ומזונות אישה בסך של כ-300,000 ₪, לא כולל מזונות הקטינה ששילם ביתר עקב תרמית במזונות.
54. המשיבה רימתה והטעתה את המבקש, הסתירה תוך הפרת חובת הגילוי, את האידיאולוגיה שלה לבית מרכזי אחד אצל האם כאשר האב שולי ומשני בחיי הקטינה, מתוך מטרה אחת והיא לקבל ולהשיג יתרונות כלכליים. מעולם לא התכוונה לאפשר הסדרי ראיה והורות שווה לאב. יום אחרי חתימת ההסכם התנערה מחיובה היחיד בהסכם.
55. המשיבה עושה ועשתה כל שהיא יכולה כדי לנתק בין האב לקטינה.

היסטוריה של אי ציות לפסקי דין ותרמיות מעלה חשש טבעי לחטיפה

45. חששו של המבקש היה חשש כן ואמיתי והא לא פעל מתוך נקמנות חלילה. לאורך כל ההליך מוצא הוא את עצמו נלחם על זכותו לקשר שווה עם ביתו רק בגלל שהמשיבה לוקחת לו את מה שמגיע לו באופן טבעי ונורמלי.
46. המבקש המשיך הלאה בחייו. יש לו בת זוג והם מצפים לתינוק חדש. אין לו כל עניין לחיות את חייו במלחמות מזיקות. אולם המשיבה חיה את העבר ולא מרפה.
47. למשיבה היסטוריה של הפרות החלטות בית המשפט והיא עושה ככל העולה על רוחה. החל מהפרת ההסכם עצמו טרם חוות דעת המומחית-לא איפשרה לינות לא נתנה את הילדה לחגים בכלל ולא חופשים. היא עשתה כן תוך שימוש בקטינה וזה מה שחמור. הקטינה היתה צורחת ובוכה כל פעם שראתה את אביה ולא הסכימה ללכת איתו וזה היה בגיל שלוש.
48. היא הוציאה את הילדה מהגן בלי לדווח למבקש והוא הגיע לקחת אותה ולא מצא את הילדה.
49. כשקבעה המומחית שלא תגיע יחד עם האב למסיבת חנוכה, היא כן הופיעה. כשקבעה המתאמת ההורית שהאב יקח את הקטינה לרופא לבד והיא לא תצטרף היא כן הופיעה.
50. אחרי תשעה חודשים ממתן חוות הדעת ביקשה על סמך שקרים, חוות דעת שנייה, כי לטענתה הילדה ניזוקה מהלינות אצל אביה.
51. לפסיכולוגית שמטפלת בקטינה בהמלצת ד"ר גולומב, היא פשוט הפסיקה לקחת ולשלם.
52. היא מסיתה את הילדה ואומרת לה מה להסכים ולמה לא להסכים בבית של אבא, היא לא נותנת לה כל לגטימציה להינות אצל אבא. אומרת לה שאבא מזיק לה וגורם לה למחלות ויום אחד הוא יהרוג את שתיהן. צועקת עליה שהיא מגעילה אותה כשהקטינה מספרת על חוויה כייפית שעשתה עם אבא.
53. המשיבה אובססיבית לגבי הקטינה. היא נוסעת עם הקטינה בהסעה לבית ספר יום יום.
54. היא אומרת למורים שהקטינה לא אוהבת ללכת לאבא ולכן היא מצוברחת.
55. קיימת היסטוריה והווה של הפרת כל סעיף וסעיף בהסכם על ידי המשיבה עצמה, בכל הקשור לענייני אפוטרופסות ולא רק הפרה, כי אם חתירה תחתיו והכשלתו, גרימת נזק לקטינה והסתה כנגד האב.
56. הבקשה לצאת מהארץ עם הקטינה הוגשה בו ביום שהוגשה בר"ע על החלטת בית המשפט קמא בנוגע להורדת רכיבי המזונות. התחושה היתה שאין למשיבה מה להפסיד וזהו מצב מסוכן ביותר.
57. החשש של המבקש היה חשש כן, הן לאור ההיסטוריה וההווה המראה כיצד המשיבה מנסה בכח כמעט לנתק את הקטינה ממנו ומצד שני מדובר באישה שהיא בעלת אזרחות זרה, אב עשיר בכיר בממשל לשעבר של …, אישה שאינה מחזיקה בקריירה בארץ ואינה עובדת במקום עבודה מסודר ואין שום דבר שימנע ממנה להיעלם עם הקטינה.
58. על כן ביקש המבקש בטוחות טובות יותר מהבטוחות הרגילות.
59. בסעיף 3.3 להחלטה כותב בית המשפט קמא הנכבד עצמו, כי לא הבין את הקשר הלוגי בן ניכור הורי לבן הסיכון לאי חזרה לארץ. דבר זה תמוה מאוד, שכן העלמת האב מחיי הקטינה זו הפנטזיה הכי הכי טובה של המשיבה. כך עולה מהתנהגותה. לינות הקטינה אצל האב מתקיימות בעל כורחה, לאחר שהכריח אותה בית המשפט קמא הנכבד עצמו בעזרת צוות פסיכיאטרית, פסיכולוגית ופקידת סעד שמפקחות עליה.

אי גרימת נזק למשיבה

60. טעה בית המשפט קמא הנכבד שקבע כי המבקש גרם נזק לאם הקטינה בכך שאילץ אותה לדחות את נסיעתה.
61. הקביעה נעשתה בלא שהונח חומר ראיות בפני בית המשפט קמא ואפילו לא תצהיר המשיבה.
62. בנוסף, לצדדים היה קבוע דיון ליום 14/7/11 והמשיבה היתה צריכה לקחת זאת בחשבון בכל מקרה, יכלה לצפות שייתכן ולא תוכל לצאת לחו"ל בגלל הדיון הקבוע.
63. לא הוצגו כרטיסי טיסה, לא אישור על ביטול כרטיסים ואפילו המשיבה עצמה לא ידעה מתי תצא.
64. בכל בקשותיה, ובפרט בבקשות אשר הומצאו למבקש, לא ציינה המשיבה מתי היא יוצאת, ועל כן לא יכל בכלל בית המשפט קמא לדעת אם עיכב המבקש ואם גרם נזק ולא עמדה בפניו ראיה כזו ואפילו לא נטענו הדברים. ראה סעיף 5 להחלטה.
65. בהתאם לאמור בבקשותיה ואף מהתכתובת בין עורכי הדין דובר על תאריך משוער בלבד. המשיבה חיכתה עד החלטה בדבר הסרת הצו ורק אז הזמינה כרטיסים, ולא גרם לה המבקש כל נזק.
66. המשיבה טסה לברזיל עם הקטינה במחלקת עסקים במימון אביה, ועבור מחלקה זו יש כרטיסים פנויים לכל יום ללא צורך בהמתנה.
67. ההוצאות ניתנו במעמד צד אחד כאקט של ענישה. זכותו של אב להתנגד ליציאת ביתו ללא ערבויות מספיקות. היה לו חשש טבעי ואמיתי. משפחתה בברזיל, רק אימה בארץ, אזרחות זרה, היסטוריה של אי ציות וניסיון להוציא את האב מחיי הקטינה שנמשכים עד היום.
68. כב' בית המשפט קמא יכל ליתן את ההחלטה שנתן אם סבר שהמשיב אינו צודק, אולם בית המשפט קמא לא הסתפק בכך, והעניש את המבקש בסכום בלתי סביר העולה על כל קנה מידה.
69. טעה בית המשפט קמא הנכבד והושפע בדרך לא דרך בכך שהעניש את המבקש על לא עוול בכפו וקבע הוצאות חריגות מהמקובל באופן קיצוני.
70. כב' בית המשפט קמא פגע בכללי הצדק הטבעיים בכך שלא קיבל את גירסת המבקש לבקשת המשיבה והסתפק בתגובתו לבקשה אחרת בכלל. הבקשה שהוגשה במעמד צד אחד הכילה עובדות חדשות וסיפור חדש לגבי הכשלה לכאורה של המבקש את ההליך ולא כך הוא. יכל בית המשפט קמא לקבוע דיון בהול ולשמוע את הצדדים או לפחות לקבל תגובת המבקש בכתב.

הבטוחות כעניין מוגמר לכאורה

71. הסכם הגירושין עצמו קובע כי בית המשפט הוא שיכריע אם יהיה שינוי נסיבות. טעה כב' בית המשפט קמא שאינו רואה בהפרת ההסכם שינוי נסיבות. הרי התנהגות המבקשת למחוק את האב מהמשוואה "אבא-קטינה", מחזקת חשש לחטיפה בייחוד בנסיבות שהאם אינה עובדת, מעולם לא עבדה בארץ, אין לה בן זוג בארץ, יש לה אזרחות זרה, משפחתה בחו"ל, בית המשפט מכריח אותה למסור את הילדה שלה שש פעמים בשבועיים לישון אצל אביה "הנורא" והיא עושה כל שיכולה כדי לנתק בינו לבין הקטינה, הפחיתו את מזונות הקטינה ואולי יתבטל כל ההסכם והיא תאלץ להשיב מאות אלפי שקלים שקיבלה מהמבקש. ראה הסכם הגירושין מצורף לנספח ד'.
72. למרות זאת ולמרות שתביעה לביטול ההסכם עומדת מולו, קבע כב' בית המשפט קמא כי עניין הבטוחות הוא עניין מוגמר. למרות שקבע שמדובר בעניין מוגמר-סתר עצמו וקבע ערבויות נוספות על האמור בהסכם, בעצמו. כלומר-בית המשפט קמא הנכבד כן ראה צורך בהוספת ערבויות על הקבועות בהסכם אך מנגד קבע שהעניין מוגמר בהסכם, וכי המבקש התנהג בעיקשות והעניש אותו על כך בקנס חסר תקדים של 20,000 ₪.
73. לאור כל האמור לעיל, מבוקש בזאת להורות על ביטול חיוב המבקש בהוצאות משפט בסך 20,000 ₪ אשר קבוע בסעיף 5 להחלטה ולחייב המשיבה בהוצאות הבקשה שכ"ט ומע"מ.

טלי אויזרוביץ, עו"ד לענייני משפחה

ב"כ המבקש

הפוסט ערעור על הוצאות משפט שניתנו ע"י בית משפט בתיק חטיפת ילדים הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

התביעה מפרטת את אופן חישוב מזונות אשה ומזונות ילדים.

1. מדובר בתביעת מזונות מאב ובעל עשיר ועל כן מבוקש לפסוק על פי דין ילדים עשירים כפי שיפורט בתביעה.
2. התובעת והנתבע הינם בני זוג, שנישאו זל"ז כדמו"י בשנת 2001.
3. מנישואיי בני הזוג נולדו להם ארבעת הקטינים, — (בן 14.5), — (בת 13.5) — ו— תאומים, בן ובת, ילידי 25/10/07 (בני 8 ועשרה חודשים).
4. התובעת עלתה לארץ מרוסיה 10 שנים לפני הנישואין. היא עבדה כפקידה בבנק עת נישאו. הנתבע עבד כקבלן בנייה ולאביו היה עסק לשיווק ירקות בסיטונאות.
5. הצדדים מתגוררים, בבית פרטי בן 9 חדרים, בעל 4 קומות כולל מרתף, בגודל 330 מ"ר ששוויו כ-4.5 מיליון ₪, עם יתרת משכנתא בגובה של כ-2 מיליון ₪ בהחזר חודשי של כ- 10,000 ₪ לחודש. לבית יחידה מושכרת במרתף בסך 3,200 ש"ח לחודש.
6. הבעל והאישה במאמץ משותף ויגיעה אישית יחד צברו בזמן הנישואין נכסיי נדל"ן וחברות בשווי של כ-50-60 מיליון ₪ לפחות, למיטב ידיעת האישה בשלב זה. מנגד ישנן הלוואות של כ-15 מיליון ש"ח למיטב ידיעת האישה בשלב זה.
7. לצדדים שתי חברות "עובדות". האחת חברת — בע"מ שכיום עוסקת בניהול — (מחזור מכירות כבר בשנת 2004 היה 14.5 מיליון) והיא בעלת נכס מסוג מבנה מסחרי. החברה השנייה היא חברת — בע"מ שעוסקת בתפעול וניהול — (בעלת נכס יקר בניין בן 12 קומות) וכן שוכרת בניין בן 20 דירות למטרת השכרת משנה לדיירים עובדים זרים ולאחרונה נודע לאישה כי החברה רכשה את הבניין. לשתי החברות נכסי נדל"ן יקרים ושוויין עולה על שווי נכסיהן.
8. חברות נוספות הן "חברות נכס" אשר מחזיקות נכסי נדל"ן מסוג מגרשים בעלי עשרות דונמים שעומדים לפני הפשרה לבניה. כן ברשותם פנטהאוז המושכר לדיירים והגג מושכר לחברות סלולר ודירת נופש בטבריה שמיועדת להשכרה. הרווח הנקי משתי החברות לחודש עומד על 140,000 ש"ח לפחות כפי הידוע לאישה מן המסמכים החלקיים שעמדו בפניה (85,000 ש"ח מ— ו- 56,000 ש"ח מ— בשנת 2014). השכירויות מכל הנדל"ן שבבעלות המשפחה היא כ-50,000 ש"ח לחודש (פנטהאוז לדיירים ולאנטנה סלולרית).
9. במרץ 2016 הגישה האישה בקשה ליישוב סכסוך. יחסי הצדדים החלו להיות מתוחים בסביבות שנת 2012 ומאז הבעל מנסה להציג לאישה מצב מלאכותי של מחסור כלכלי. הוא מכניס לחשבון שעל שם האישה שמשמש למימון כל צרכי האישה והילדים והבית, סכום הנמוך מסכום ההוצאות החודשי, באופן שהחשבון יישאר במינוס ואף הקטין את מסגרת האשראי בבנק בעוד את הוצאותיו ברוחב יד הוא מוציא מהחשבון שעל שמו. הוא הפסיק לתקן קלקולים בבית, חור בקיר גבס ותריס בסלון ברוחב 6 מטר שכבר שנה לא נפתח, וייבש את הגינה. בבית יש מחשב אחד לכל המשפחה והבעל מסרב לרכוש מחשבים נוספים לילדים, הנחוץ להם לעבודות בית הספר.
10. הבעל בנה לאישה תקציב משפחתי בשיעור העומד על חצי מהסכום שהמשפחה צרכה. האישה לא הסכימה להתנהל על פי התקציב שהבעל הציג והזמינה יועץ כלכלי לניהול משק הבית ב-11/14 על מנת להבין בדרך זו איפה עומדת המשפחה מבחינה כלכלית ומה רווחיו של הבעל. הבעל התבקש להציג את דו"חות הנהלת החשבונות ורווחיו אולם סרב להציגם למומחה. מאז ועד היום הבעל מסתיר מהאישה את הכנסותיו בעוד שקודם לכן שיתף אותה בכספים במיליוני שקלים. כיום היא לא יודעת מה גובה הכנסותיו/או רווחיו אך השכל הישר אומר כי רווחיו עלו עוד יותר משנת 2014 לרבות השבחת כלל נכסי הנדל"ן. יצוין כי ביחידת הסיוע במסגרת בקשה ליישוב סכסוך שהגישה האישה טרם הגשת תביעה זו, הבעל התבקש להציג את רווחיו, אך גם שם נמנע מלהציגם.
11. כאמור לחברה היה מחזור מכירות של 14.5 מיליון ש"ח לשנה כבר בשנת 2004. בסוף 2013 שילמה מע"מ חודשי של 345,000 ש"ח על 3.5 מיליון ש"ח עסקאות לחודשיים . מצ"ב דו"ח מקדמות על פי מחזור ודו"ח מע"מ, מסומן כנספח א'.
12. מצ"ב דו"ח סיכום פעילות — ב- 2013 עם מכירות של בין 850,000 ש"ח ל-1 מיליון ש"ח לחודש, מסומן כנספח ב'.
13. ריכוז יתרות לחשבון — לסוף שנת 2014 היה מזומן בסך 1.330 מיליון ש"ח בחשבון והלוואה בסך 640,000 ש"ח, מצ"ב ריכוז יתרות סוף 2013 מסומן כנספח ג'.
14. הכנסות מהשכירויות מכל הנדל"ן הפרטי שבבעלות המשפחה הם כ-50,000 ש"ח לחודש למיטב ידיעת האישה והן בשליטת הבעל.
15. האישה החלה לעבוד בשנת 2014 כפקידת רכש ומשתכרת סך של 1,800 ש"ח לחודש בממוצע. מצ"ב תלושי שכר של האישה לשנה האחרונה מסומן כנספח ד'.
16. למרות הרווחים הגדולים הבעל במשך ארבעת השנים טרם הבקשה ליישוב סכסוך הוגשה, מנסה ליצור לאישה מצב וירטואלי של מחסור.
17. רמת החיים גבוהה מאוד כפי הנהוג במשפחה עשירה. הם מתגוררים בבית פרטי בעל שלוש קומות +מרתף. הם יצאו בעבר לחופשות משפחתיות באיטליה וביוון, הילדים היו עם האם בטיול לרוסיה לבדם לאחרונה באוגוסט 2016 נסע האב עם הילדים לשבוע לבולגריה(זו הפעם הראשונה שהוא לוקח את ארבעת הילדים).
18. הילדים יוצאים לבילויים כגון: סרטים, הצגות, לונה פארק מנוי למרכז ספורט ועוד. הילדים משתתפים בחוגים ורוכשים ביגוד והנעלה יקרים.
19. האישה מעסיקה מנקה שעלותה כ- 3,000 ₪ לחודש.
20. לילדים ולאישה ביטוחיי בריאות וביטוי חיים יקרים ורבים המגיעים לסך של בין 5,000 ל 12,000 ש"ח לחודש.
21. יש הוצאות נוספות אותן מממן הבעל ישירות מחשבון החברה וחשבונו הפרטי. מצ"ב חשבוניות המלמדות על תשלום חשמל וארנונה מחשבון החברה בשנת 2004 מסומן כנספח ז'.
22. בשנה האחרונה עמדו הוצאות האישה והילדים על סך של כ- 50,000 ש"ח לחודש, וזאת מחשבון הבנק שעל שם האישה. מדובר בעיקר בהוצאות האישה והילדים שכן הבעל מוציא עיקר הוצאותיו האישיות מהחשבון הרשום על שמו בלבד והם אינם חלק מסך של 50,000 ש"ח לעיל. מדובר בחלק מצרכיהם שכן הבעל מצמצם הוצאות נחוצות.
23. טרם החל המתח ביחסי הצדדים החליפה האישה רכב כל ארבע שנים (בעבר היה לה רכב אאודי). בשנת 2008 רכש לה הבעל את הרכב הגדול השברולט קפטיבה, לצורך נוחות הילדים, אך ב- 2012 סרב להחליף את הרכב לאור יחסי הצדדים ובתקופה שהחל לחסוך בהוצאות נחוצות. כעת הרכב אינו תקין ומושבת. גם אם יתוקן, הוא אינו במצב טוב ובטיחותי לנסיעה עם ארבעה ילדים קטנים, ומבוקש כי הבעל ירכוש לאישה רכב חדש באותה רמה, לשימושה ולשימוש הילדים כחלק מחובתו למזונות אישה. יצוין שהוא נוהג ברכב אאודי 4 חדש שהחליף מלפני כשנה שנתיים.
24. השימוש ברכב, נכלל בגדר מזונות. כל טובת הנאה הנדרשת למען רווחתה של האישה מבחינת צרכי חייה. כמו מדור גם הענקת זכות השימוש במכונית, שיש לה השלכה על הסכומים הדרושים לאישה ולילדים על הוצאותיהם היא בגדר תביעת מזונות-להגיע לבית משפט במונית, קניות, הסעת הילדים, כסאות בטיחות. ראה בר"ע 258/81 ליפשיץ לז (3) ע"מ 645, 650. מבוקש לחייב את הבעל לרכוש לאישה רכב ברמה שהיו רגילים אליה האישה והילדים.
25. הילדים מטופלים בריטלין וכן נזקקים לטיפול אצל פסיכולוג וכך גם האישה, בסכומים גבוהים המגיעים לכ- 2,500 ש"ח לחודש כיום. התאומים מאובחנים עם קשיי למידה וזקוקים לעזרה חיצונית אינטנסיבית אך הבעל לא מסכים. הגדולים זקוקים לשיעורים פרטיים אך הבעל מתוך עיקרון לא מסכים. מבוקש לחייבו במלוא עלות שיעורים פרטיים והוראה מתקנת כנגד הצגת קבלות.
26. לילדים קשיים שונים המצריכים טיפול מאמץ שכולו נופל על כתפי האישה.
27. הנתבע חייב במזונות התובעת לפי הדין היהודי, החל על הצדדים, בהתאם לסעיף 2(א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט – 1969. לכן, לפי הכלל של עולה עימו ואינה יורדת, חייב הנתבע במזונות התובעת לפי רמת החיים הגבוהה אשר היא הורגלה אליה, הרבה מעבר להכנסותיה מיגיעתה. יצוין, כי היות והתובעת תלויה כלכלית לחלוטין בנתבע לצורך פרנסתה שאינה מסוגלת לעמוד ברשות עצמה לאור השנים הארוכות בהן עבדה עבורו והקדישה את זמנה לניהול וטיפול במשק הבית ובארבעת הילדים ועזרה לו בעסקים.
28. בנוסף, יש לקרוא לתוך מערכת יחסיהם של הצדדים הסכם מכללא לפיו הנתבע ימשיך ויישא במזונות התובעת גם במקרה של פרידה בין הצדדים וזאת עד אריכות ימיה של התובעת שכן נטל הפרנסה הוטל על כתפיו של הנתבע לאורך כל תקופת נישואיהם.
29. הנתבע הינו יהודי ועל פי דינו האישי, החל בהתאם לסעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט – 1969, חובתו כאב לשאת במזונות ילדיו.
30. חובת אב במזונות ילדיו, מעבר לצרכים ההכרחיים, משתנה ממקרה למקרה, והיא נקבעת בהתאם ליכולתו הכלכלית מה שבענייננו מלמד כי יש לפסוק מזונות ביד רחבה (ראו: ע"א 591/81 פורטוגז נ' פורטוגז, פ"ד לו(3) 449; ע"א 210/82 גלבר נ' גלבר, פ"ד לח(2) 14); ובתמ"א (חי) 663/92 פלונית נ' פלוני, פ"מ נה(1) 37, ע"י כב' השופט שווילי:

"…ילדים של עניים צריכים להסתפק במזונות ההכרחיים ואילו מי שהוריו אמידים, זכאים למזונות ביד רחבה יותר בנחת ולא בצער ברווח ולא בצמצום".

31. לילדי עשירים מגיעים מזונות גבוהים, מאחר והם אינם צריכים לוותר על מה שילדי עניים מוותרים. ראה דברי שרשבסקי בספרו, בעמ' 380-381:

"… צרכיהם של ילדים עשויים להיות שונים זה מזה ואין להעלים עין מכך שלילדי עניים אין אותם הצרכים כמו לילדי עשירים, כי ילדי עניים צריכים לפעמים לוותר על דברים דרושים שיש לספק לילדי עשירים…אם האב אמיד, יש גם מקום לחייבו, מדין צדקה ולא מדין מזונות, לתת לילד לא רק מה שהכרחי אלא גם מה שראוי לו וזה בוודאי תלוי גם באפשרויות הכספיות של האב" (שרשבסקי, בעמ' 381;).

32. בית המשפט הנכבד יתבקש לחייב את הנתבע במזונות ילדיו על פי הוצאותיהם וצרכיהם בפועל ועל פי רמת החיים בה הורגלו לחיות. ההלכה היא כי "על רמת החיים ניתן ללמוד בין היתר מאופי המדור בו התגוררו הצדדים, תכולת הבית, סוג הרכבים ואפיון התנהלות חיי המשפחה" תמ"ש (ת"א) 8827-01-10 צ.ע. נ' צ.ד. (פורסם בנבו, 16.5.2010). בחינתם של אלו מובילה למסקנה כי התובעת והילדים חיו חיי רווחה ברמה גבוהה מאוד.
33. אין חולק, כי בעניינם של הצדדים ולאור רמת החיים הגבוהה שחיו לאורך השנים ויכולתו של הנתבע מעל ומעבר לספק צרכים אלו – יש לפסוק מזונות זמניים על מנת לשמור על המצב הקיים.

הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד

34. כמו כן, יש לחייב את הנתבע בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עו"ד בסכום ריאלי כחלק בלתי נפרד ממזונות התובעת בסכום נוסף של 5,000 ₪ לחודש כחלק מחובת המזונות החלה על הנתבע וכדי להבטיח את השיוויון בין הצדדים בניהול ההליכים המשפטיים. מבוקש לפסוק זאת כבר במסגרת המזונות הזמניים.
35. בעניין זה נקבעו מפי כבוד השופט דרורי בבר"ע 1081/05 (מחוזי-י-ם) (פורסם באתר פסק דין) הדברים הבאים היפים לענייננו:

"כאשר מדובר בפער כלכלי משמעותי בין בעל לבין אישה, יש חשש כי אי פסיקת מזונות זמניים בשיעור הולם, תיצור פערי כוחות בין בני הזוג, בעת המשא ומתן לגירושין, ובעת ההליכים המשפטיים ביניהם… סבור אני – מבלי שרואה אני צורך לפתח עניין זה לעומקו – כי יש לשקוד, עד כמה שניתן, להביא את בני הזוג למצב פחות או יותר שוויוני מבחינה כלכלית בסיום הנישואין, ופועל יוצא מכך הוא כי במשא ומתן לקראת הגירושין ובהליכים המשפטיים שבין בני הזוג, מפרוץ הסכסוך ועד הגירושין עצמם, מן הראוי כי כל אחד מבני הזוג יימצא באותו מצב כלכלי, פחות או יותר… כאשר זו נקודת הפתיחה הכלכלית של ההתדיינות, ניתן יהיה להגיע בסוף ההליך, בהנחה כי הוא נוהל באופן צודק ושוויוני – אל המטרה הנכספת של כל הליך שיפוט שהוא "צדק המשפט", קרי: השווית בעלי הדין בכל עניין דיוני, וקביעת התוצאה על פי הראיות והטענות המשפטיות התומכות בצד זה או אחר".

36. הפסיקה הכירה בהוצאות משפט למימוש זכויותיה וצרכיה האמיתיים של האישה כאב מזון שהיא זכאית לקבל מהבעל. (ע"א 330/56 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד יא(1) 502, ע"א 496/78 פלוני נ' פלונית, פ"ד לג(2) 505, 51/78 פלונית- לג (2) 505, ות"א 90/86 לבנון תק-מח 91 (1) 62. בפרשה זו כל הפיצויים (נזיקין) הועברו לעורך הדין כשכר טרחתו ועל כן לא החשיבם בית המשפט כמעשה ידי האישה שיש לקזזם מדמי המזונות.

" הלכה פסוקה היא כי הוצאות שמוציאה אישה לשם ניהול המשפט כאשר המשפט הוגש על מנת לממש את צרכיה האמיתיים של האישה על הבעל להחזיר לה הוצאות אלו, ויש לראות יציאות כאלה, כולל תשלום שכ"ט לעו"ד, כאילו הם חלק מהמזונות הכוללים שחייב בעל לאשתו."

37. לאור האמור, יש לחייב את הנתבע בתשלום מזונות התובעת והילדים בשיעור שיש בו כדי לכסות את מלוא צרכיהם, המפורטים לעיל, בין אלו ההכרחיים ובין אלו שמדין צדקה.
38. לנתבע היכולת הכלכלית לספק את צרכי התובעת והילדים, והרבה מעבר לכך, מרכושו ומקורותיו הכספיים ובהתאם לרמת החיים אליה הורגלו בני משפחה וכפי שנהגו הצדדים בפועל.
39. ארבעת הקטינים זקוקים למזונותיהם, ללא הוצאות מדור, בסך של 37,600 ₪ לחודש, והאישה בסך 26,500 ₪ מעבר להכנסתה ממעשה ידיה לפי הפירוט הבא ו/או לפי כל פירוט אחר המתחייב על פי השינויים ההכרחיים ו/או ע"פ כל פירוט אחר שכב' בית המשפט ימצא לנכון:

האישה

40. סל מזון              2,500 ₪
41. מוצרי ניקוי כביסה והגיינה 2,000 ₪
42. ביגוד והנעלה 3,000 ₪
43. קוסמטיקה ומספרה 2,500 ₪
44. תרבות, בילויים ובידור(סרטים הצגות עיתונים וספרים)              1,500 ₪
45. מתנות 1,500 ₪
46. נסיעות ודלק                            3000 ₪
47. ביטוח רכב וטסט-ממוצע חודשי 3,000 ₪
48. חופשות הבראה וקורסים               2000 ₪
49. תרופות               1000 ₪
50. ביטוח רפואי, קופ"ח, פרטי וחיים                                                         3,500 ₪
51. פסיכולוג 1,000  ₪

סה"כ                                                                                                                   26,500  ₪

קטין

52. סל מזון 1,500 ₪
53. מוצרי ניקוי כביסה והגיינה                                     1,000 ₪
54. ביגוד והנעלה 1,500 ₪
55. בילויים נופש ובידור(הצגות וספרים)               1,500 ₪
56. מתנות וימי הולדת 500 ₪
57. צעצועים ומחשב 500 ₪
58. נסיעות (לרופאים, חברים, בילויים) 500 ₪
59. חופשות הבראה                         1,500 ₪
60. דמי כיס                                                                                500 ₪
61. מספרה                                                              400 ₪

סה"כ                                                                                                                  9,400  ₪

קטינה

1. סל מזון 1,500 ₪
2. מוצרי ניקוי כביסה והגיינה                                     1,000 ₪
3. ביגוד והנעלה 1,500 ₪
4. בילויים נופש ובידור(הצגות וספרים)               1,500 ₪
5. מתנות וימי הולדת 500 ₪
6. צעצועים ומחשב 500 ₪
7. נסיעות (לרופאים, חברים, בילויים) 500 ₪
8. חופשות הבראה                         1,500 ₪
9. דמי כיס                                                                                500 ₪
10. מספרה              400 ₪

סה"כ                                                                                                                  9,400  ₪

קטין

1. סל מזון 1,500 ₪
2. מוצרי ניקוי כביסה והגיינה                                     1,000 ₪
3. ביגוד והנעלה 1,500 ₪
4. בילויים נופש ובידור(הצגות וספרים)               1,500 ₪
5. מתנות וימי הולדת 500 ₪
6. צעצועים ומחשב 500 ₪
7. נסיעות (לרופאים, חברים, בילויים) 500 ₪
8. חופשות הבראה                         1,500 ₪
9. דמי כיס                                                                                500 ₪
10. מספרה              400 ₪

סה"כ                                                                                                                  9,400  ₪

קטינה

1. סל מזון 1,500 ₪
2. מוצרי ניקוי כביסה והגיינה                                     1,000 ₪
3. ביגוד והנעלה 1,500 ₪
4. בילויים נופש ובידור(הצגות וספרים)               1,500 ₪
5. מתנות וימי הולדת 500 ₪
6. צעצועים ומחשב 500 ₪
7. נסיעות (לרופאים, חברים, בילויים) 500 ₪
8. חופשות הבראה                         1,500 ₪
9. דמי כיס                                                                                500 ₪
10. מספרה              400 ₪

סה"כ                                                                                                                  9,400  ₪

הוצאות דיור לחודש (ממוצע) לתובעים

11. מים וארנונה 3,000 ₪
12. חשמל 1500 ₪
13. גז 50 ₪
14. כבלים, אינטרנט ורשות שידור               600 ₪
15. טלפון 150 ₪
16. פלאפון 500 ₪
17. אינטרנט 200 ₪
18. בדק בית תיקונים ואביזרים מתבלים                1,250 ₪
19. מנקה 3,000 ₪
20. ביטוח דירה ותכולה 600 ₪
21. מים לשתיה                                                                                     350 ₪
22. גנן 1,200 ₪

סה"כ                                                                                                              12,400 ₪

60 אחוז עבור הקטינים מהוצאות מדור: 7,440 ₪.

40 אחוז לאישה 4,960 ש"ח

23. בנוסף קיים חוב משכנתא בהחזר חודשי בסך 10,000 ₪ לחודש שעל הבעל לשאת בו.
24. בנוסף לסכום המזונות הנ"ל על הבעל לשאת גם במלוא התשלומים הבלתי קצובים הבאים, עבור הילדים:
    • א. תשלום בגין הוצאות רפואיות חריגות כגון שיניים, אורטודנט, משקפיים ופסיכולוג, לרבות תרופות וריטלין לקטינים אבחונים דידקטיים ו/או אחרים.
    • ב. תשלום מלוא שיעורים פרטיים והוראה מתקנת.
    • ג. תשלום מלוא חוגים, צהרונים, קייטנות ומנוי שנתי לקאנטרי (הכולל חוגיי הילדים).
    • ד. תשלום מלוא הוצאות חינוך בבית הספר לרבות אגרות ורכישת ציוד בתחילת השנה וכן מסע לפולין לכל ילד.
    • ה. תשלום מלוא ביטוחים רפואיים בקופ"ח ופרטי וכן ביטוח חיים לקטינים כפי שמשלם כיום.
    • ו. שיעורי נהיגה לכל ילד.
    • ז. תשלום מלוא טיפולים אסטטיים ו/או קוסמטיים (כגון: הסרת שיער).
    • ח. תשלום חגיגות ימי הולדת לילדים וכן עלות חגיגת בר מצווה ובת מצווה וכל הכרוך בכך לרבות בוק, איפור, ביגוד לילדים, אולם, כיבוד, תשמישי קדושה.
25. התובעים זכאים כי יינתן להם מדור שקט ושלו.
26. לבית משפט נכבד זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעת התובעים, לאור הקירבה בין הצדדים ולאור מקום המגורים המשותף.
27. אשר על כן יתבקש כב' בית המשפט כדלקמן:
    • א. להזמין את הנתבע לדין ולקבל את תביעת האישה והילדים ולפסוק דמי מזונות קבועים וזמניים על פי צרכיהם ובהתאם לרמת החיים הגבוהה שהורגלו לה, כפי שפורט לעיל.
    • ב. לחייב את הנתבע לשלם לידי ארבעת הקטינים מזונות זמניים וקבועים, בסכום קצוב של 37,600 ש"ח סה"כ החל מיום הגשת תביעה זו ולהצמיד סכום זה למדד יוקר המחיה, כשהעדכון יעשה מידי חודש בחודשו.
    • ג. לשאת בנוסף לסכום המזונות הנ"ל, במלוא התשלומים הבלתי קצובים כאמור לעיל.
    • ד. כמו כן יתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את הנתבע לשלם לידי התובעת את הוצאות החזקת הבית בסך של 12,400 ₪ לחודש.
    • ה. בית המשפט יתבקש אף לחייב את הנתבע להמשיך לשלם מלוא החזר חוב המשכנתא החודשי בסך של 10,000 ₪ לחודש וזאת עד לפירעון מלוא החוב או עד למועד איזון המשאבים וחלוקת הזכויות בין הצדדים.
    • ו. כן לשלם לאישה בגין מזונותיה סך של 26,500 ש"ח לחודש. כן מתבקש בית המשפט לחייב הנתבע להעביר לידי התובעת סך של 5,000 ₪ לחודש בגין כיסוי הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
    • ז. להורות לבעל לרכוש רכב חדש לאישה ברמה של הרכב שברולט קפטיבה הלא תקין שברשותה המהווה חלק מחובת המזונות של הבעל כלפיי האישה.
    • ח. לשאת בכל תשלום בגין הוצאה רפואית חריגה לאישה לרבות: שיניים, משקפיים ועוד.
    • ט. לחייב הבעל להמשיך ולשלם מלוא ביטוחים פרטיים, בריאות, חיים, רכב ורכוש לאישה ולילדים.
    • י. לקבוע כי כל סכום שלא ישולם במועדו יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום החיוב ועד התשלום בפועל.
    • יא. ליתן לתובעים מדור שקט ושלו.
    • יב. לפסוק כי המזונות ישולמו לכל ילד עד הגיעו לגיל 21.
    • יג. ליתן כל צו וסעד שיידרש לצורך הבטחת מדורם ומזונותיהם של התובעים על פי כל דין.
    • יד. לחייב הנתבע בתשלום הוצאות המשפט ובשכר טרחת עו"ד בתוספת מע"מ.

טלי אויזרוביץ, עו"ד לענייני משפחה

הפוסט תביעה מזונות אישה וילדים לאב אמיד הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

1. הצדדים הינם יהודים, נישאו זל"ז כדמו"י ביום 11/7/06, לאחר שבע וחצי שנות חיים משותפים, תחת קורת גג אחת, שקדמו לנישואיהם והפיכתם למשפחה.
2. כיום האישה בת 59 ואילו הבעל בן 72. לשני בני הזוג ילדים מנישואין קודמים, כאשר ביתה בת ה-17 של התובעת, מתגוררת שבוע עם אימה ושבוע עם אביה ולומדת בתיכון בחיפה.
3. הצדדים החלו לפני כשלוש שנים בבניית בית ב-, אשר בנייתו כמעט והסתיימה, ותכננו לעבור לגור שם יחד. האישה כבר עברה לגור שם, ופינתה את דירת הבעל בחיפה, בהתאם לדרישתו.
4. מקום המגורים המשותף האחרון של בני הזוג, היה בדירה בתל אביב, ברח' – (להלן:"הדירה בתל אביב").הם תכננו לעבור יחד ל-, עד לפני שבוע ימים בלבד.
5. בשנים האחרונות, הבעל התגורר בתל אביב, ואילו האישה חילקה זמנה בן דירת הבעל בתל אביב לדירתו בחיפה, שם שהתה באמצע השבוע, עם ביתה, שבוע-שבוע לסירוגין, ובמהלך כל סופי השבוע ובשבועות בהם ביתה שהתה אצל אביה, ביקרה אצל הבעל בתל אביב. תוך כדי כך, היא זו שהתרוצצה לצורך בניית הבי המשותף ב-.
6. הבעל חתם לאחרונה, על הסכם שכירות לדירה בה גרה האישה בחיפה עם ביתה, בסך 3,300 ₪ לחודש, בניגוד לרצון האישה, אשר ביקשה כי קודם יעברו יחד לב-, והוא דרש לפנותה יחד עם ביתה, בלי לדאוג להן למדור חלופי בחיפה, שם לומדת הילדה.
7. לאישה לא נותרה ברירה והיא נאלצה לפנות את הדירה בחיפה ועברה להתגורר ב-.
8. הבית ב- רשום 2/3 על שם האישה ושליש על שם הבעל, ויש משכנתא חודשית שהבעל התחייב לשלם, טרם החלו בפרויקט הבניה.
9. הבעל סובל מדיכאון ולוקח פרוזאק ועל כן נתון למצבי רוח קשים. הוא משנה את דעתו משעה לשעה. יום לפני שדרש לפנותה מהדירה בחיפה, תכנן לעבור לגור איתה ב-. יום למחרת אמר לה שהוא רוצה להיפרד סופית.
10. יצוין כי האישה סובלת מגחמותיו אלו כבר שנים, ואף בעבר הגישה תביעות לב"מ, אולם הם חזרו לשלום בית.
11. האישה אוהבת את בעלה ומעוניינת בשלום בית.
12. האישה הצילה את חייו של הבעל מספר פעמים, שכן בהיותו שרוי בדיכאון, לא טיפל בעצמו והזניח את בריאותו, והיא זו שלקחה אותו לרופאים ולטיפולים. לאחרונה היה לו פצע באוזן, מדמם והוא סרב ללכת לרופא להיבדק. שלוש שנים היה כך, עד שהאישה ראתה באינטרנט שמדובר במחלה ממארת והראתה לו ורק אז נאות לטפל וללכת לרופא שאישר את אבחנת האישה.
13. הבעל הוא פרופ' , יצא לפנסיה לפני ארבע שנים. לפני היציאה לגמלאות השתכר כ 16,000 ₪ נטו וכיום מקבל פנסיה של 14,000 ₪ נטו לחודש.
14. הוא מקבל שכירות 2,500 לחודש בגין שכירות דירה בתל אביב.
15. כן יש לו כספים רבים בחשבונות בנק וחסכונות, שחלקם נצבר בזמן הנישואין וחלקם בתקופת היותם בני זוג ידועים בציבור.
16. עת פרש קיבל סכום של 900,000 ₪ בגין זכויות סוציאליות.
17. הוא הרוויח הון עתק מפרויקט בנייה בחיפה.
18. האישה היא מורה ללשון, בעלת תואר שני בבלשנות, שפרשה ומקבלת פנסיה של 4,000 ₪ לחודש. היא פרשה משום שהבעל עמד על כך כדי שתעזור לו בפרויקטים שלו. וכך עשתה בנאמנות רבה.
19. עת החלו הצדדים את הקשר הזוגי ביניהם, בשנת 1998, לפני אחת עשר שנים, גרה האישה בדירה שהייתה בבעלותה, בחיפה. הנתבע גר אז בדירה שכורה בחיפה. התובעת וביתה עברו להתגורר איתו בדירה השכורה לאחר שביקש זאת ואף בנה ארון ושולחן לחדר הילדה שהייתה בת שבע וחצי.

הקשר הזוגי

20. בני הזוג חיו כבעל ואישה לכל עניין ודבר, האישה בישלה, כיבסה וניקתה עבור הנתבע, היא רכשה את המזון בחיפה והוא שילם את כל הוצאות המדור בחיפה. הם יצאו לבילויים יחד, לאירועים משפחתיים והיו ידועים כבני זוג החיים כבעל ואישה 7 וחצי שנים טרם נישאו.
21. האירוע שהוביל לנישואין הוא כשחלה הנתבע בדלקת קרום הריאה והיה מאושפז בבית חולים איכילוב בתל אביב. התובעת סעדה אותו ונסעה יום- יום אחרי העבודה מחיפה לבית החולים, נשארה איתו בלילות, שלחה את אחיה התאום להיות לידו כשהיא הייתה בעבודה, ואף דאגה והתעקשה כי יקבל טיפול רפואי, וכי הרופאים יבצעו בדיקות מעמיקות.
22. בהיותו בבית חולים ביקש הנתבע מהתובעת כי תיקרא לרב שיחתן אותם, והתובעת יחד עם אחיה ערכו את כל הסידורים ובני הזוג נישאו בטקס קטן בבית הדין הרבני, ביום 11/7/06.
23. מאז סבלה האישה מגחמותיו של הנתבע, אשר משנה יחסו אליה, מיום ליום, ואף הגישה לפני שנתיים תביעות לבית המשפט הנכבד, אשר נמחקו, לאור חזרת הצדדים לחיות בשלום בית.
24. הבעל לפני כשבוע סילק את האישה מהדירה בחיפה ואמר לה שהוא רוצה להיפרד ממנה סופית.
25. הבעל מעוניין כי האישה תעזוב את הבית ותלך ללא כלום, זאת ללא כל סיבה.
26. האישה התאמצה בכל כוחה לשמור על שלימות המשפחה וספגה כל השפלה על מנת שיישארו יחד. היא אישה רגישה וחמה וטיפלה בו במסירות למרות היחס כפוי הטובה כלפיה.
27. פרטים נוספים יובאו במהלך הדיון.
28. האישה אוהבת את בעלה, ואינה חפצה בפירוק התא המשפחתי, ועותרת בפני כבוד הדיינים להשכין שלום בית בן בני הזוג ובמידת הצורך להפנות את בני הזוג לייעוץ.
29. כבוד בית הדין מתבקש להורות לבעל לעבור לגור עם האישה בבית המשותף שבנו יחד ב-.
30. האישה מוכנה לשתף פעולה ולהישמע לכל הצעה שתבוא מצד כבוד הדיינים כדי לנסות ולהציל את חיי הנישואין.

טלי אויזרוביץ, עו"ד לענייני משפחה

הפוסט תביעה לשלום בית מטעם אישה לבית דין רבני בתל אביב הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ואלה נימוקי הבקשה אשר הוגשה ע"י משרד דיני משפחה קורן-אויזרוביץ:

1. המשיבה הגישה תביעת מזונות ילדים ובקשה למזונות זמניים, ללא קבלות, ללא פרוט כרטיסי אשראי, ללא תדפיס חשבונות בנק ואישורי יתרות לשנה טרם הגשת התביעה ולתקופה מיום התביעה ועד הגשת הבקשה למזונות זמניים, ללא תלושי שכר עדכניים, למשך חצי השנה האחרונה, החל מיוני 15 ועד נובמבר 15.
2. תביעת מזונות ככל תביעה כספית אחרת חובה להוכיח ואין הצדקה שבית המשפט יעסוק בהשערות וניחושים על צרכים שעל בעל הדין להוכיח. ראה ת"א 895/92 רוטמן נ. רוטמן תק-מח 93 (1) ו ע"א 130/85 ניסים סבן נ' שמעון כהן פ"ד מ(1), 69.
3. המשיבה לא צירפה להרצאת הפרטים מטעמה, 12 תלושי שכר אחרונים, כמחויב, החסירה את תלוש חודש יוני 2015 בו היא משתכרת בדרך כלל כ-12,000 ₪ נטו והחסירה את תלוש אוקטובר 2015, בו היא משתכרת כ- 12,000 ₪ נטו בדרך כלל. בנוסף, לא צירפה אישוריי יתרות בבנק ליום הפירוד ולא בכלל, לא צירפה תדפיסי חשבון בנק ולא פרוט כרטיסי אשראי, למשך השנה טרם הגשת התביעה. היא גם לא צירפה את תלושי שכרה בחצי השנה האחרונה, בה עלתה בדרגה בעבודה ושכרה עלה משמעותית.
4. בבע"מ 4738/13 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, 3.9.13), נקבע כי חובת הגילוי החלה על צדדים בסכסוך משפחתי היא מוגברת במיוחד ותכליתה לעשות את ההליך בבית המשפט לענייני משפחה שקוף וגלוי במיוחד. בעמוד 4 לפסק הדין נאמר:

"…חובת הגילוי בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה הינה מוגברת על מנת שכל הצדדים ינהלו אותם "בקלפים פתוחים", ובלא שצד כלשהו נהנה מיתרון על פני חברו עקב הימנעות מגילוים של נתונים ומסמכים המצויים ברשותו".

5. על מנת לנהל דיון הוגן, ולנצל את הזמן עד הדיון בצורה יעילה, מתבקש כבוד בית המשפט ליתן צו גילוי מסמכים כלכלי כנגד המשיבה, בעזרתו יוכל המבקש לפנות למוסדות פיננסיים על מנת לקבל מידע על הכנסותיה וכספיה ומצבה הכלכלי לאשורו של המשיבה.
6. אשר על כן, כבוד בית המשפט מתבקש בזאת להורות על מתן צו גילוי מסמכים כלכלי לקבלת מלוא המידע הנוגע למצבה הכלכלי של המשיבה. כן מבוקש לחייב את המשיבה בשכ"ט עו"ד ומע"מ כדין בגין בקשה זו.

טלי אויזרוביץ, עו"ד לענייני משפחה

הפוסט בקשה לצו גילוי מסמכים כלכלי בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ואלה העדים:

1. שם העד: בנק לאומי, הנהלה ראשית (מסמכים בלבד)

כתובתו:              רח' יהודה הלוי 37, תל אביב

המסמכים:       שווי הכספים ו/או הפקדונות ו/או החסכונות ו/או מט"ח ו/או ני"ע ו/או כספות ו/או כל זכות כספית אחרת שהיתה קיימת ע"ש המשיב, ליום קבלת הצו.

שווי התחייבויות ו/או בטחונות ו/או חובות של המשיב, לבדו ו/או ביחד עם אחר, כלפיכם. אם ההתחייבות היא ביחד עם אחר נא פרטו שווי התחייבות המשיב וחלקו של האחר ומיהו האחר.

כן מבוקש בזאת להמציא דפי תנועות ו/או פרוט פעולות בחשבונות שעל שם המשיב ו/או חשבונות שבהם למשיב יפוי כח לעשיית פעולות ואו שהוא מורשה חתימה בהם וזאת בגין התקופה שמאז חודש ינואר 2009 ועד היום.

1. שם העד: בנק הדואר, הנהלה ראשית (מסמכים בלבד)

כתובתו:              רח' יפו 217, ירושלים

המסמכים:       שווי הכספים ו/או הפקדונות ו/או החסכונות ו/או מט"ח ו/או ני"ע ו/או כספות ו/או כל זכות כספית אחרת שהיתה קיימת ע"ש המשיב,

שווי התחייבויות ו/או בטחונות ו/או חובות של המשיב, לבדו ו/או ביחד עם אחר, כלפיכם. אם ההתחייבות היא ביחד עם אחר נא פרטו שווי התחייבות המשיב וחלקו של האחר ומיהו האחר.

1. שם העד: בנק דיסקונט, הנהלה ראשית (מסמכים בלבד)

כתובתו:              יהודה הלוי 27, תל אביב

1. שם העד: תשלובת ישראכרט (מסמכים בלבד)

כתובתו:              רח' המסגר 40, ת.ד 62030 תל אביב

1. שם העד: לאומי כארד (מסמכים בלבד)

כתובתו:              רח' בן גוריון 11, בני ברק, 51260, ת.ד. 2205

1. שם העד: מגדל חברה לביטוח בע"מ (מסמכים בלבד)

כתובתו:              רח' אפעל 6, קרית אריה, פתח תקוה

1. שם העד: דש ניהול קופות גמל בע"מ (מסמכים בלבד)

כתובתו:             רח' יהודה הלוי 23, תל אביב

1. שם העד: כלל חברה לביטוח בע"מ (מסמכים בלבד)

כתובתו:              רח' דרך מנחם בגין 48, תל אביב

1. שם העד: הראל ביטוח (מסמכים בלבד)

כתובתו:              אבא הילל 3, ר"ג

10. שם העד: מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

כתובתו:              אלנבי 115, תל אביב

טלי אויזרוביץ, עורך דין לענייני משפחה

הפוסט בקשה דחופה להזמנת עדים ומסמכים בבית משפט למשפחה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד, המשיבה מתכבדת ליתן תגובתה לבקשה שהוגשה במעמד צד אחד.

ואלה נימוקי התגובה מאת עורכי דין לענייני משפחה:

1. האם מתנגדת לבקשת האב. המדובר בבקשה שמניעיה זרים ונועדו אך ורק להפעיל לחץ על המשיבה ולהשיג יתרונות בתביעת המזונות.
2. מדובר בבקשה מוקדמת, שיש לדחותה. למבקש אין מקום מגורים משלו והוא עדיין גר בחיק המשפחה. לפי המסתמן הוא עומד לגור בחיפה עם בת זוגו ובקרבת הוריו שגרים בקריות. בשבתות הוא לוקח את הילדים למשפחתו בצפון. בתנאי מרחק כאלו בלתי אפשרי שתיהיה משמורת משותפת.
3. כרגע אין "מצב קיים", שאפשר לתת לו גושפנקא אלא לכל היותר מצב זמני, לא טבעי, שיצר האב, בו יש לבעל מאהבת אליה הוא רוצה להעביר את מרכז חייו ובכל זאת, לא עוזב את הבית אך ורק בשל טקטיקה משפטית. למרות שישי לו בת זוג חדשה קבועה, המבקש מתגורר בבית אחד עם האם והילדים. אין שום "הסדרי ראיה" נוהגים ואין להקיש מהמצב בו הוא גר בבית אחד עם הילדים והאישה, למצב בו הוא יתגורר בנפרד מהם.
4. אין לדון במשמורת משותפת כל עוד מקום מגוריו של האב נתון בחוסר וודאות.
5. כל עוד אין לאב מקום מגוריי קבע לא ניתן לקבוע הסדרים של קבע ובוודאי שלא משמורת משותפת, כשהבעל עומד לגור בחיפה.
6. המבקש חסר תום לב ואינו בוחל בשקרים בבקשתו ורק בשל כך יש לדחות את בקשתו.
7. בנוסף, האב לא הגיש תביעה למשמורת, ולא שילם אגרה כנדרש. אין לדון בבקשתו שהוגשה במסגרת תביעת משמורת של המשיבה. בשל כך בלבד יש לדחות את הבקשה שלא הוגשה כראוי ולא שולמה אגרה כנדרש על פי התקנות.
8. למען הזהירות בלבד תשיב המשיבה לבקשה.

לגופה של תגובה

9. משמורת משותפת במקרה הנדון תיהיה טלטלה אדירה בחיי הילדים. המצב הקיים הוא זה שהאם נושאת באחריות לגידולם של הילדים. החל בטיפול פיזי, חינוך, הכנת שיעורים, הסעה לחוגים, קשר עם מורות וגננות, קשר עם פסיכולוגית ובילוי בזמני איכות. האם היא הדמות המעורבת והדומיננטית בחיי הילדים. אם תהיה משמורת משותפת הילדים יעברו משבר נוסף. יעברו לחיות עם אב שמעולם לא היה מעורב בגידולם. ילדים שכבר עוברים משבר כואב ומטלטל, כשאביהם מבלה מרבית ימיו עם אישה זרה, עוזב את הבית והעיר בגלל צרכיו ולא מתחשב כלל בנפשם, תוך שהוא מהלל ומשבח בפניהם את האישה הזרה ומכפיש את אימם בפניהם.
10. האב מעולם לא שימש הורה פיזי לילדים אלא להיפך. במהלך החיים המשותפים עבד משעות הבוקר המוקדמות ועד לשעות הלילה המאוחרות ולא היה מעורב בגידול ילדיו, והאם שימשה כאם וכאב. האם היא זו שלקחה לגנים ולבתי הספר וחזרה. האם מסיימת עבודתה בשעה ארבע אחר הצהריים ואילו האב עובד עד הלילה.
11. רק עם פרוץ המשבר שהחליט לבלות באופן מלאכותי עם ילדיו, למרות שהוא חוזר ולן בבית אחד איתם ופוגש אותם בבוקר, אירגן לעצמו בימים שני ורביעי להיות לבד עם הקטינים ודרש מהאם לא להגיע הביתה בימים אלו. האם נשארה בעבודה לבקשתו הוא, ועל מנת להרגיע הרוחות בבית. עכשיו הוא מנצל זאת באופן מניפולטיבי וטוען שהאם מגיעה מאוחר לכאורה. אין לראות במצב המלאכותי שיצר, מצב קיים, אלא להיפך-מצב זמני ומלאכותי ביותר.
12. עד לפני פרוץ המשבר, האב היה אומר שהוא לא מסוגל להיות יותר משעתיים עם הילדים. אפילו כשהאם נסעה לטיול בר מצווה רק עם בנה הבכור היא נאלצה לשכור מטפלת לשני הילדים שנותרו בבית, מטפלת שישנה איתם בלילה.
13. האב מעולם לא רחץ את הילדים. מעולם לא סיפר סיפור, מעולם לא בילה עם ילדיו זמן איכות. מעולם לא נשאר בבית עם ילד חולה. רק מאז שהתאהב באישה אחרת והחליט לפרק המשפחה מנסה לקנות את הילדים בקניות מותגים ומסעדות ומגיע פעמיים בשבוע להיות איתם, אך זאת רק לצרכי התביעה, כדי לנסות וליצור מצב קיים, כטקטיקה משפטית ולא יותר. כשיגור בחיפה אין לדעת אם יגיע פעמיים בשבוע.
14. זאת ועוד, מאז שהרזה, החל לבלות בלילות עד השעות הקטנות של הלילה ואין מעייניו נתונים לבית ולמשפחה והוא שם את טובתו מעל טובת הקטינים. הוא מתנהג כמו פרפר חופשי. האב משתתף בחוג ספינינג 3 פעמים בשבוע בשעות הערב (זמן ארוחת הערב והכנת הילדים לשינה).
15. האב חסר אחריות ומסכן את הקטינים כשלנגד עיניו עומדת טובתו שלו בלבד ואושרו. על כך יעיד המקרה בו בשבת ה-15.1.12, לקח את הילדים לסוף שבוע לאחיו המתגורר בצפון והשאיר את שלושת הקטינים לבד יחד עם בן דודם בן ה 10 ויצא לאישה החדשה הגרה בחיפה. בשעה 20:45 הבן הבכור צלצל לאימו וסיפר שהילד הקטן בוכה בכי קורע לב ומבקש את אימא ושהבן בן ה 10 ברח ויצא לרחובות בגלל ריב בין הילדים. האב, ששהה מרחק 20 דקות נסיעה לא הסכים לבוא ולטפל במצב שקרה. האם, יצאה מתל אביב בשעה 21:00 עם אביה לחלץ את הילדים והחזירה הביתה את הילד הקטן. הוזמנה משטרה שרשמה תלונה לאב על הפקרת ילדיו.
16. בנוסף היחסים בין בני הזוג קשים ביותר. האב חובר לאישה האחרת- ושניהם מנהלים מלחמה רגשית נגד האם ומסיתים את הילדים נגדה. אין תקשורת בין בני הזוג והאב מערב את הבן הבכור בסכסוך. האב אמר לאם בנוכחות ילדיו: " את כבר לא קיימת"!
17. האישה הזרה, מעליבה את האם ותוקפת אותה בהודעות אס. אמ. אס. האב מספר בגלוי לילדיו על אהובתו, מהלל אותה ומכפיש את אימם ומנסה לפתות אותם להכיר אותה ולגור עימו.
18. האב אינו דמות חינוכית כפי טענתו. האב מספר לילדים על אהובתו, ושואל אותם אם הם לא רוצים שהוא יהיה מאושר, כאשר הילדים עצמם כואבים את עזיבתו ולא מאושרים מכך, בלשון המעטה. הוא אומר להם כמה האישה הזרה תיהיה מקסימה אליהם יותר מאימא ומפרסם בפייסבוק תמונות שלו ושהוא חופשי לבילויים.
19. הבן האמצעי טופל בטיפול פסיכולוגי שהבסיס למצוקה היה הזנחת האב אותו ומתן כל תשומת הלב לכדורגל של הבן הבכור.
20. האב נהג בתוקפנות וצעקות תוך השלטת רצונו אך ורק באמצעות אלימות מילולית וילדיו פוחדים ממנו. האם, בשקט שלה, בדרכה החינוכית החיובית היא הדמות אליה פונים בכל נושא, מתייעצים, מבלים שעות ארוכות ומקבלים את דעתה. האם חסרת אונים מול ה"טרור" החינוכי המופעל כלפי ילדיה.
21. חזקת הגיל הרך עדיין קיימת ושרירה והאב לא סתר חזקה זו. טובתו של הקטין להיות במשמורת אימו וכך של אחיו. כאמור האב מעולם אפילו לא רחץ אותו.
22. לפני פרוץ המשבר, רק האם הסיעה הלוך ושוב לחוגים. האב, לעיתים היה מחזיר את הבן הבכור מאימון כדורגל. האב מעולם לא היה בבית בשעות אחר הצהרים.
23. רק בשנה האחרונה ורק לעיתים, במסגרת חלוקת התפקידים, האב בישל. את הכלים הוא משאיר לאישה לרחוץ. מאז שהאב השיל 52 ק"ג ממשקל גופו בניתוח, נושא האוכל חשוב לו ולכן החל לבשל, למען תזונה שנדרש לה. האם בישלה ומבשלת לילדיה. המבקש אינו אומר אמת גם בנוגע לעבודות הבית, על אף שאין זה רלוונטי לבקשתו זו. האם במהלך כל חייהם המשותפים ועדיין נושאת בכל עבודות הבית, ניקיון יום יומי, בישול, אפיה, כלים, כביסה, טיפול בבגדים, קניות וניקוי החצרות.
24. האם מכירה בחשיבות הקשר של האב עם ילדיו ותשמח להסדרי ראייה כאשר ואם האב יעזוב את הבית, שכן ייתכן שלא יעזוב כלל והצדדים יחזרו לשלום בית. יצויין כי האישה הגישה תביעה לשלום בית. במקרה כזה תתייתר בקשתו.
25. אם ייפרדו הצדדים, אזיי יקבעו הסדרי ראיה עם האב, בהינתן מקום מגוריו וסידור מקום ראוי לביקוריי הקטינים. למשמורת משותפת האם מתנגדת מכל הסיבות האמורות לעיל בתגובתה זו.
26. בשלב זה אין מקום לבדיקת מסוגלות הורית ובייחוד כשהאב לא הגיש תביעה למשמורת ולא בקשה למינוי מומחה.
27. מבוקש על כן, לדחות את הבקשה ולחייב המבקש בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

טלי אויזרוביץ, עו"ד לענייני משפחה

הפוסט תגובה מטעם אם לבקשה למשמורת משותפת בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

כבוד בית המשפט מתבקש בזאת להורות לאישה לקיים את החלטת כבוד בית המשפט לענייני משפחה מיום 9/8/15 שהתקבלה בהסכמת הצדדים, לפיה עליה לדאוג לשיחת טלפון אחת ביום בין הקטין לאביו. כן מבוקש למנות את פקידת הסעד שבמקום מגוריי הקטין לשם מתן תסקיר בעניין הצדדים ולשם תיאום הורי. בנוסף מבוקש להורות למשיבה להפסיק את ההסתה של הקטין כנגד אביו. מבוקש לחייב את המשיבה בהוצאות הבקשה.

ואלה נימוקי הבקשה שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה:

1. התובע והנתבעת נישאו זל"ז כדמו"י בחודש נובמבר בשנת 2004, ומנישואיהם נולד הקטין, בן ה- 4. יחסי המשפחה עלו על שרטון, כפי שפורט בכתב התביעה, וביום 12/7/15 נאלץ הבעל לעזוב את דירת המגורים ולעבור להתגורר בדירת אימו.
2. המצב בפועל טרם הפירוד, היה מצב בו האב פעמיים בשבוע היה מוציא את הילד מן הגן ונמצא איתו עד הלילה וכל הלילה, כשהאם יוצאת לבלות בימים אלו עד השעות הקטנות של הלילה. כן האב הוא זה שלקח אותו כל בוקר לגן.
3. בעקבות בקשה לקביעת הסדרי ראיה מידיים, שהגיש האב, הגיעו הצדדים באמצעות באי כוחם להסכמות ביום 27/7/15, אשר קיבלו תוקף של החלטה ביום 9/8/15, לפיהם זמניי השהות עם הקטין נחלקים בין האב לאם באופן שוויוני וכן התחייבה האם לדאוג לשיחת טלפון אחת ביום עם הקטין. מצ"ב ההחלטה מיום 9/8/15.

רקע

4. המצב בבית הגיע לתוהו ובוהו, כאשר כל הצעצועים והבגדים בחדרו של הילד היו על השטיח ועל המיטה באופן שלילד אין מקום לישון. האם התייחסה לאב כאל כספומט (הפסיקה להכניס משכורת במשך חצי שנה, וחיה על חשבון האב, כשהיא חוסכת את משכורתה בחשבון נפרד), התנהגות המתאימה לנערה בת שש עשרה אל מול הוריה, שמסירה אחריות, ופורקת כל עול. האם יצאה לבלות בערבים, יצאה מוקדם בבקרים, ממומנת על ידי הבעל, לא נוקפת אצבע לנשיאה בעול ההוצאות, לא לסידור וניקיון הבית ולמעשה חיה כילדה מתבגרת.
5. המשיבה החלה בהסתת הילד עוד כשגרו יחדיו. משפטים כגון:"אבא אני לא רוצה אותך","אתה שונא אותי", "אתה עוזב אותי" ו"אמא בוא נכבה לאבא את המים החמים", היו נשמעים מפי הילד. התנהגותה הסלימה והחריפה כשהיא החלה להעלם עם הילד כל שבת, מבלי ליתן לאב אפשרות להיות איתו. כשהיתה צריכה לבלות בלילות השאירה את הילד לטיפול האב, אך בשבתות מרחיקה אותו מן האב. כן החלה לגייס את משפחתה המורחבת לשם איומים על הבעל, וכך הגיעו כל דודיה לדירתם הפרטית והתנחלו שם על מנת לגרש את הבעל.
6. המבקש הגיש תביעה למשמורת משותפת בשל התנהגותה של המשיבה ואז הסתבר לו כי המשיבה הגישה תביעה נגדו יומיים קודם, מבלי למסור לו את כתבי הטענות.

המצב היום

7. זמניי השהות של האב עם הקטין מתקיימים מאז כסדרם, אולם האם לא רק שאינה דואגת לשיחת טלפון בין הקטין לאב, אלא שהיא אף מסכלת את שיחות הטלפון, ומונעת שיחות אלו בין האב לקטין, בתירוצים שקריים, כגון זה, שהקטין כבר נרדם בשעה 17:30, או שהיא מתעלמת טוטלית מבקשת האב לדבר עם הקטין ופשוט לא עונה להודעת הטקסט שלו, או שהיא בפרוש אומרת ש"הילד לא רוצה לדבר עם האב והיא לא תכריח אותו." משפט זה שגור בפי אימהות מסיתות או חסרות מסוגלות הורית.
8. מדובר בהפרה גסה של ההסכם וביזיון החלטת בית המשפט.
9. ויודגש כי האם מעולם לא ניסתה ליצור קשר טלפוני עם הקטין, בזמן שהוא אצל האב. לא מתקשרת לדבר איתו, לא מסמסת ולא יוצרת כל קשר.
10. בכל התקופה מאז ההסכם שקיבל תוקף של החלטה, דיבר האב עם הקטין רק 3 פעמים-פעם אחת האם הפתיע אותו באמצע משחק ודחפה לו את הטלפון בלי להסביר לו מי על הקו, והקטין פשוט שתק, ופעם שניה, הקטין ענה לטלפון ואמר: "אמא אמרה לי להגיד שאני עייף ולא רוצה לדבר איתך. אני לא רוצה אותך. רוצה רק את אימא." פעם שלישית אמר הקטין-משעמם לי לדבר איתך.
11. זאת ועוד. האם מסיתה את הקטין נגד האב וגורמת לקטין נזק גדול שמתבטא בחרדות ופחדים.
12. האב שומע מהקטין בן הארבע, משפטים כגון:"אני לא רוצה לנסוע איתך. שונא את סבתא צילה ואוהב רק את סבתא מריים" לאחר מכן הקטין נהנה אצל האב ומחבק אותו ושמח במחיצתו.
13. כן נאמרים מצד הקטין משפטים כגון: "אמא אמרה לי שהיא לא אוהבת אותך, בגלל שאתה מכוער, מסריח, מעצבן וחוצפן". ביום 23/7/15 אמר הקטין לסבתא:"אני אוהב את אבא. הוא מניאק גם ומנוול גם". שפה כמובן שאינה שגורה בפי הקטין.
14. ב 9/8/15 אמר הקטין לאב:"אמא אמרה שאתה תיהיה בכלא ויאכלו אותך הכלבים. אמרתי לה שאני לא רוצה שהכלבים יאכלו אותך." שוב משפט מזעזע לומר לקטין, שאין כל ספק שאינו שגור במוחם של ילדים בני 4.
15. ב 30/7/15 כשהאב לקח אותו, צעק הקטין: "אני שונא את אבא אני לא אוהב את אבא בגלל שהוא לא לוקח אותי לגן." הילד החזיר לסבתא את כל המוצרים והמתנות שנתנה לו ואמר לה-"אסור לי לקחת מסבתא צילה."
16. ב 4/8/15 שאלה אותו סבתו כשהגיע הביתה, מה הוא מספר ובתשובה ענה:"אני לא יכול לספר". תיתן חיבוק ונשיקה לסבתא, שוב ענה שהוא לא יכול. כן היה עצבני מאוד ואמר שרוצה רק את אימא. למחרת בבוקר בכה שהוא לא רוצה ללכת לגן ורוצה להישאר רק עם אבא או אמא. האב התקשר לאם שתדבר איתו. כשנכנסו לגן בכה הילד: "אבא אל תעזוב אותי פה לבד."
17. החרדות המתוארות לעיל, זהו בדיוק הנזק שהאם גורמת לקטין בדברה סרה על האב. חרדת נטישה איומה והרגשה שהאב עוזב אותו למרות שהאב שם בשבילו כל הזמן ומבקש לשוחח עימו בימים בהם הם לא נפגשים. על כן יש צורך במינוי פקידת סעד אשר תבדוק את מסוגלותה ההורית ותיתן המלצותיה בעניין המשמורת ובמידת הצורך, ואם טובת הקטין מחייבת זאת, יש להעביר המשמורת לאב.
18. הקטין אומר משפטים, שהם למעשה, ציטוטים מפיה של האם, משפטים שילד קטן לא יכול לחשוב עליהם לבד.
19. ב- 13/8/15 אמר הקטין :"אבא, אמא אמרה לי שאתה הרבצת לי ואתה מרביץ לי." ב- 18/8/15 אמר:"אמא אמרה שלא להתקשר לאבא".
20. יצויין כי בשאר הזמן כשהקטין אצל האב, ולמעט המשפטים שהוא זורק ולעיתים לאחר כשעה שהאב נאלץ לספוג את כעסו ותסכוליו של הקטין, הקטין נעשה שמח ורגוע. האב לוקח את הקטין לפעילויות ובילויים כגון: ים, בריכה וסרטים והילד מחבק את האב ואומר שכייף לו. הוא אוכל וישן טוב ורגוע איתו.
21. האם מגלה סימנים של חוסר מסוגלות הורית באי הבנתה את חשיבות הקשר בין הילד לאביו ואת הנזק הבל יתואר שהיא גורמת לו בהתנהגות חסרת אחריות, של דיבורי סרה על האב, קללות, מניעת קשר טלפוני בין הקטין לאביו והריסת הדימוי העצמי של הילד הרך בשנים.
22. האם אינה מתקשרת עם האב, לא מרשה לו להתקשר אליה עבור הקטין, או לשוחח לגביי הקטין, וכמעט כל הודעת טקסט מהאב נענית בתשובה שזו הטרדה והיא תפנה למשטרה. על כן האב נמנע מלהתקשר אליה ומקפיד שלא לשלוח לה הודעות למעלה מאחת ביום, אולם היא בכלל לא שולחת לו הודעות בקשר לילד אלא רק בקשר לכסף שהיא רוצה לקבל ממנו.
23. יצויין כי ההסתה התרחבה אף להוריי חבריי הקטין בגן הילדים, אשר מסרבים להיפגש עם הקטין בימים שהוא אצל האב. האב ניסה לתאם מפגש אך באופן מפתיע לא ענתה לו אימו של החבר הטוב ביותר של הקטין לטלפונים. לאחר מכן, האב קיבל הודעה מהמשיבה לפיה אם הוא רוצה להיפגש עם ילד, אסור לו לתאם ישירות עם ההורה אלא עליו לשלוח הודעה למשיבה והיא תתאם עבורו מפגש. עד לשם ההסתה והנקמנות הילדותית שולחת זרועותיה.
24. מבוקש להורות לה לקיים את ההסכם וההחלטה ולאפשר שיחת טלפון אחת ביום עם הקטין, ללא הסתות וללא התחכמויות. כן להורות לה להפסיק עם ההסתה ודיבורי הסרה על האב בפני הקטין וכי תעדכן את האב בכל הקשור לקטין בתחום החינוכי והבריאותי בעת שנודע לה על כך ולא בדקה התשעים, כפי שעשתה בתחילת שנת הלימודים, הודיעה לאב רק מספר ימים קודם שהגן הוא עד עשר בבוקר.
25. כן מבוקש להורות לה לחדול מלשון הרע בגן הילדים כנגד המבקש, והמבקש שומר על זכותו למצות זכויותיו על פי דין כנגדה.
26. בשלב זה האישה פוגעת קשות ואנושות, בקשר בן האב והקטין ואין לה מסוגלות הורית ועל כך בלבד, יש להעביר לאב את המשמורת במלואה.
27. האם מאפשרת את זמניי השהות בסתירה להתנהגותה ודברי הבלע שלה על האב, אך ורק ממניעים אנוכיים של "שחרור וחופש" לעצמה וזמן פנוי עבורה להמשיך ולבלות בלילות.
28. ויצויין כי האב אינו מדבר סרה על האם בפני הקטין, להיפך, משבח אותה ומתקשר אליה כשיש צורך, כמו באותה פעם בגן שהקטין בכה. בכך מגלה הוא מסוגלות הורית ואחריות לשלום הקטין. בנוסף, האב מעוניין בהוספת יום לזמניי השהות עם הקטין, והוא יום ב' בשבוע שהקטין לא שוהה אצל האב בסוף אותו השבוע.
29. יש לשקול העברת המשמורת לאב במידה והאם תימצא לא מסוגלת בגין ההסתות הבלתי פוסקות וגרימת נזק לקטין או קביעת זמניי שהות זהים ואחריות הורית שווה לאב ולאם, אם תחת הגדרת משמורת משותפת ואם בלי לקבוע משמורת כלל, לאף אחד מן ההורים, עומדת בקנה אחד עם טובת הקטין, אשר קשור אליו מרגע לידתו. המדובר באב קשוב, משקיע, שהבן הוא כל עולמו. לעומת האם, האב ידע כיצד לא לנתק את האם מהילד ויאפשר קשר טוב ואיכותי עימה.
30. אשר על כן, מבוקש כדלקמן:

• א. להורות למשיבה לקיים את החלטת כבוד בית המשפט מיום 9/8/15 בדבר קיום שיחת טלפון אחת ביום עם הקטין, ללא התחכמויות והתחמקויות. שיחת טלפון נורמלית, בלי שהיא מדריכה את הקטין מה לומר, ובלי שהיא עומדת לידו, ולא רק לצאת לידי חובה, כגון: להתקשר בזמן שהקטין לא זמין או עם תקשורת לא מילולית מצידה, של "עצבים", שאחריה הקטין לא רוצה לדבר ושותק.
• ב. להורות לאם להפסיק את הסתת הקטין כנגד האב והכפשת האב ומשפחת האב, בפני הקטין, ולהעביר את המשמורת המלאה לאב במידה וההסתה לא תיפסק לאלתר.
• ג. להוסיף את יום ב' כיום נוסף אצל האב, וזאת בשבוע שבסופו, הקטין אינו שוהה אצל האב בסוף השבוע.
• ד. למנות את פקידת הסעד אשר במקום מגוריי הקטין על מנת ליתן תסקיר לכבוד בית המשפט בעניין המשמורת, זמניי השהות, ועל מנת לבצע תיאום הורי בין הצדדים, ככל שיהיה צורך. יצויין כי דיון קדם המשפט קבוע לחודש דצמבר ועל כן מינוי פקידת הסעד כעת, יתרום וייעל את זמן ההליך המשפטי.

31. אשר על כן יתבקש כב' בית המשפט להורות כמבוקש בבקשה זו, ולחייב המשיבה בשכ"ט עו"ד ומע"מ.

טלי אויזרוביץ, עו"ד לענייני משפחה

הפוסט בקשה אשר הוגשה בבית משפט לענייני משפחה מטעם האב למינוי פקידת סעד הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

כבוד בית המשפט מתבקש ליתן צו זמני, כמפורט להלן:

• להורות על זמניי שהות משפחה של האב עם בנותיו שיחלו באופן מיידי, כדלקמן: בשבוע אחד, פעמיים בשבוע, בימים ב' ו ה' מסיום המסגרת החינוכית ועד למחרת בבוקר עת יחזירן למסגרת החינוכית, ובסוף השבוע החל מסיום המסגרת החינוכית ביום שישי ועד ליום ראשון בבוקר עת יחזירן למסגרת החינוכית ובשבוע שלאחריו, בימי ב', ד' ו-ה' ייקחן מן המסגרת החינוכית וישיבן למחרת בבוקר אל המסגרת החינוכית. לחילופין בלבד, מבוקש להוסיף, להסדרי הראיה הזמניים שנקבעו במסגרת דיון לצו הגנה, והתבססו על רצון האם בלבד, שתי לינות במהלך השבוע- בימי ב' ו-ה'.
• במידת הצורך, לצורך מתן צו זמני דחוף, ובהינתן גרסאות סותרות של הצדדים, מבוקש כי כב' בית המשפט למשפחה ייפגש עם הקטינה הבכורה ביחידת הסיוע, בהתאם לאמור בתקנות סדר הדין האזרחי, תקנה 258לג2-לג4, על מנת לאפשר הכרעה בעניין זמני השהות המיידים, ועל מנת לשמר את המצב שהיה קיים, טרם הליך נקמני ואגרסיבי, בו נקטה האם, שבעטיו הורחק הבעל על ידי המשטרה, בגלל אלימותה של האישה דווקא.
• בנוסף, להפנות הצדדים במיידי לפסיכולוג מומחה לקבלת חוות דעת בעניין מסוגלות הורית לבדיקת מסוגלותם וקבלת המלצותיו בדבר משמורת וזמניי שהות קבועים. בשכר טרחת המומחה יישאו הצדדים בחלקים שווים. מבוקש כי תמונה פסיכולוגית.

ואלה נימוקי הבקשה:

1. ביום 11/1/15, ניתנה החלטה לזמניי שהות של הקטינות עם אביהן, המתבססת אך ורק על הסכמת האם והזמנים שהיא מאפשרת, אשר הינם שונים ומצומצמים מהזמנים שנהגו במשך שנה ורבע אחרונה. מצ"ב פרוטוקול והחלטה מיום 11/1/15, מסומן כנספח א'.
2. החלטה זו ניתנה תוך הסתמכות על עובדה שהתבררה כלא קיימת והיא-קבלת המלצותיה המהירות של פרופ' –, אשר אצלה היו הצדדים בשני מפגשים באופן פרטי.
3. ואולם הסתבר כי פרופ' — מסרבת בכל תוקף ליתן המלצות לכב' בית המשפט. מצ"ב תשובתה בתכתובת מייל.
4. אשר על כן, נותרו האב והבנות, עם החלטה המשנה באופן מהותי ודרסטי את המצב הקיים לאורך שנה ורבע אחרונות בהם ההורים היו פרודים ועל כן מבוקש בזאת ליתן החלטה זמנית בהולה לזמניי שהות הכוללים שתי לינות בשבוע אצל האב וכל סופ"ש שני מיום שישי ועד יום א' בבוקר ו/או כל תוספת לינה או זמניי שהות נוספים אחרים, זמניים, בהתאם לשיקול דעתו של כב' בית המשפט.
5. המצב הקיים כעת בעטיה של האם אשר מסרבת לאפשר זמני שהות שווים, כפי המצב בפועל, פוגע בקטינות, הרגילות לראות את אביהן כל יום. על כן, דחיפות הסעד הזמני.
6. במידת הצורך, מתבקש כב' בית המשפט להזמין את הצדדים ליחידת הסיוע ו/או להזמין את הקטינה הבכורה להתרשמותו הישירה של כב' בית המשפט ביחידת הסיוע, כאמור בתקנות סדר הדין האזרחי, תקנה 258לג2-לג4.
7. יצויין כי זמני השהות שנקבעו במסגרת הדיון בצו הגנה, הושתתו על רצונה החד צדדי, של האם בלבד, תוך מטרה וכוונה להרחיבם, לאחר קבלת המלצות של פסיכולוגית –, שטיפלה במשפחה, שאמורות היו להתקבל במיידי, אך לא ניתנות על ידה. זמני שהות אלו, הם זמני שהות שמשנים את המצב הקיים ומפחיתים משמעותית בזמני השהות של האב עם בנותיו, זמניי שהות שעמדו במרבית התקופה על תדירות יומיומית, ובחודשיים האחרונים היתה גם לינה בימי ב' ולינה בכל סופ"ש שני, וכן מפגשים בימי חמישי וכל יום שישי.
8. הבעל לאורך השנה האחרונה התראה עם הבנות על בסיס כמעט יומיומי. להלן תיאור זמני השהות לפי מועדים.
9. מנובמבר 2013 ועד אמצע פברואר 2014, היה שוהה האב עם הבנות כל יום. מגיע לביתן בשעה 17:30, מקלח, מאכיל ומשחק איתן עד שנרדמות, ומספר פעמים בשבוע היה מגיע בשעות הבוקר לארגן אותן לגן.
10. מאמצע פברואר 2014 ועד אפריל 2014 כולל, ביקשה האם כי האב יגיע על פי טבלה מסודרת, כיוון שהיא צריכה זמן לעצמה ולא יכולה שהאב יגיע כל ערב. תוכן הטבלה היה כדלקמן: בשבוע אחד בימים שני, רביעי וחמישי בערבים עד השינה ובימי ג' בבוקר. בשבוע השני- שני וחמישי ערב עד השינה, שלישי ורביעי בוקר ושישי עד שבת. האב היה מגיע בבקרים כבר בשש בבוקר לפני שהבנות התעוררו.
11. החל ממאי 2014 ועד ספטמבר 2014 כולל, התחילו זמני שהות להיות שוב, כמעט כל יום בערבים וכל סופ"ש שני לנו הבנות אצל האב (לנו איתו בבית אימו ולאחר מכן בדירתו השכורה).
12. החל מאוקטובר 2014 ועד 17/11/14, הוא היום בו סרב האב לאשר את הסכם הגירושין המקפח, שהכתיבה לו האישה, במשך חודש וחצי, היו זמניי השהות כדלקמן: פעמיים בשבוע בימי ב' ו ה' מסיום המסגרות, כאשר בימי ב' עם לינה עד יום ג' בבוקר אז השיב האב את הבנות למסגרות, ובימי ה' עד השעה שמונה. בנוסף, כל יום שישי מסיום המסגרות למשך כשעתיים ופעם בשבועיים משישי עד מוצ"ש.
13. ביום 17/11/14 בטלה האישה את זמני השהות הנ"ל באומרה שאם האב מבטל את ההסכם הרכושי הוא לא יראה את הבנות. אז האב החל להגיע כל יום לראות את הבנות עד שנרדמו וכל שבת שניה היו הבנות ישנות אצלו, וזאת עד ליום 4/1/15, בו החליטה האישה לבטל כליל את זמני השהות והזמינה משטרה והוציאה צו הרחקה שקרי כנגד הבעל, בארוע בו היא עצמה היתה אלימה, צרחה עליו וחטפה לבעל פלאפון מכיס המכנסיים וסרבה לשחרר גם כשמשך את הפלאפון מידה.
14. מאז 27/11/13 עת עזב את הבית, ועד יום הגשת בקשה זו,  למרות שהבעל התגורר מחוץ לבית ואילו האישה המשיכה להתגורר בבית המשותף, ניהלו הצדדים את הוצאות משק הבית כרגיל. הבעל המשיך לממן את כל הוצאות המדור והבית, לרבות מזון ותשלום מלוא המשכנתא והאישה שילמה מהחשבון הרשום על שמה, את תשלומי הגן והחוגים, כשהשכירות המשותפת נכנסת במלואה, לחשבון שרשום על שמה ומממנת הוצאה זו. בעוד האישה מתגוררת בבית הצדדים עם הקטינות, הבעל בתחילה, נע ונד בין מלוניות, לבית אימו ובית חברו, עד שבאוגוסט 2014 שכר דירה.
15. האישה סובלת מחוסר שליטה עצמית בעת כעס, למשל, לפני כשנתיים בהתפרצות זעם בלתי נשלטת, עקב מריבה עם שכנה, שברה לה את כל העציצים. כן קיללה וגידפה את הבעל. גם כעת כשהמרה הבעל את פיה והעז להגיע לבקר את הבנות בלי רשותה, השתוללה צרחה וחטפה לו מכיס מכנסיו פלאפון, ותפסה בו בחוזקה מבלי לשחרר גם כשהבעל משך אותו מידיה.
16. הטיפול בבנות בזמן הנישואין, היה טיפול משותף כשהבעל הוא זה היחיד שקם בלילות לטפל בתינוקות, החל מגיל 3 חודשים, עם סיום ההנקה. האישה לא היתה קמה בלילה מעולם. כן רק הבעל קילח את התינוקות בגילאים שעד שלושה חודשים. פעמיים בשבוע בימים בהם האישה עובדת עד השעה שבע וחצי, היה הבעל מוציא את הבנות מוקדם מן הגנים, נשאר איתן לבד, מקלח, מאכיל ומשכיב לישון, כשהאם חוזרת הביתה בשעה 20:00.
17. בנוסף, הבעל נהג לבצע את כל מטלות הבית בדיוק כמו האישה, היה מבשל, מנקה, עושה את הקניות לבית.
18. בסמוך בחודש נובמבר 2013 התגלה כי האישה נכנסה להריון לא מתוכנן. הבעל ביקש מהאישה, בעודה בשבוע התחלתי, כי תעשה הפלה שכן תינוק נוסף, כשהילדה הקטנה בת פחות משנתיים והפרש הגילאים בין הקטנה לאמצעית הוא רק שנה, ימוטט אותם פיזית ונפשית וגם כלכלית. האישה כעסה מאוד על בקשתו זו של הבעל, קיללה וגידפה אותו, למרות שהסכימה לעבור הפלה. האישה משכה את הזמן עד לרגע האחרון האפשרי, וככל שהתקרב מועד ההפלה, היא כעסה יותר ויותר על הבעל, וזמן קצר טרם ההפלה, כשבוע וחצי לפני, סילקה אותו מן הבית בצרחות נוראיות וקללות, והוא יצא. ויודגש כי מעולם לא היה הבעל אלים כלפיי האישה, אלא להיפך-היא זו שהתפרצה, השתוללה וקיללה אותו.
19. במהלך התקופה, מאז הפירוד ועד היום, ניסו הצדדים טיפול זוגי, שערך כשבעה מפגשים נפרדים ושניים משותפים. הצדדים ניסו לחזור לשלום בית בחודש מרץ 2013, אולם כשלושה ימים מחזרת הבעל לבית, נכשל הניסיון ושוב סילקה אותו האישה בקללות והפעם באשמת שוא כי בגד בה לכאורה. גם בחודש יולי ניסה הבעל לחזור הביתה, בעיקר בגלל הבנות, אך שוב לאחר מספר ימים יצא. הניסיון האחרון היה בחודש אוקטובר 2014, ליומיים, לאחריהן נסע הבעל לחו"ל, וכבר אז התקשרה אליו שאינה מעוניינת בהמשך הקשר ושאין לה מישהו אחר אך יש מישהו שמחכה לה.
20. יצויין כי לאורך כל השנה ניסתה האישה להשתמש בבנות כסנקציה כנגד האב. בתחילה כשרצתה שישוב הביתה, הפסיקה את שהיית הבנות עם האב, כדי שיסבול מגעגועים אליהן, ואכן הבעל שב למספר ימים בשל הבנות, אך עזב תוך זמן קצר.
21. האם אינה מאפשרת לאב לראות את הקטינות בצורה סדירה ואיכותית. היא קובעת לו מתי לבוא, ובאיזה תדירות והבעל נתון לגחמותיה. נראה כי האם מגלה סימנים של חוסר מסוגלות הורית באי הבנתה את חשיבות הקשר בין הבנות לאביהן.
22. לאחר הוצאת צו הרחקה סרבה להמשך לינה של הבנות אצל אביהן באמצע השבוע, ושיקרה לכב' בית המשפט כי הבנות לנו אצלו רק שלוש פעמים בעוד, הבנות לנות אצלו כל שבת שניה וכן החל הסדר שארך חודש וחצי של לינות קבועות בימי שני בערב, אותו הפסיקה היא בשרירותיות מבלי לחשוב על טובת הבנות.
23. הבנות קשורות לאב קשר בל יתואר, בהיותו מטפל פיזי בהן, והמרחק ממנו פוגע בראש ובראשונה בבנות. האם מוכנה לפגוע בבנות והכל על מנת להתנקם בבעל. כן מנסה היא לשבור את הבעל נפשית על מנת שיכנע לתכתיביה ויתן לה את כל הבית, בית שנבנה רק בזכות מתנה שנתנה אימו של הבעל לצדדים.
24. האישה פוגעת קשות ואנושות, בקשר בן האב והקטינות ואין לה מסוגלות הורית ועל כך בלבד, יש לשלול ממנה את המשמורת.
25. אין ספק שאם תיהיה משמורת הבנות באופן בלעדי אצל האישה ינותק הקשר בו האב לילדותיו, עקב הסתה נוראית שמטרתה ניתוק ו"מחיקת" האב, הסתה שכבר החלה וכרגע מתבטאת בשליטה בזמני השהות של האב עם הקטינות.
26. יש להביא בחשבון כי בשנים האחרונות התפתחה והתגבשה גישה חדשה אשר מבקשת לדחוק את התפיסה המשפטית העוסקת בהחזקת קטינים ובקביעת הורה משמורן ובמקומה להנחיל עקרונות משפטיים חדשים אשר מתבססים על מודל של אחריות הורית, על רקע שאיפה לאחריות הורית משותפת המביאה לידי ביטוי את האפוטרופסות המשותפת שנקבעה בחוק הישראלי.
27. מודל זה מתבסס על ממצאי מחקרים שהצביעו על חשיבות תפקידם של שני ההורים בהתפתחות ילדיהם. חשיבות שהופכת למשמעותית עוד יותר כאשר ההורים מתגרשים. מסקנותיהם של אותם מחקרים היו שככל שאבות היו מעורבים בחיי ילדיהם וניתנה להם הזדמנות להעניק לילדים תמיכה רגשית ובטחון והם סייעו במתן מענה לצרכיהם הלימודיים, התפקודיים והחברתיים, אותם קטינים תפקדו ברמה חברתית טובה יותר והסתגלו למצב שנוצר בעקבות הגירושין, טוב יותר מאלו שלא זכו בשני הורים תומכים ושותפים לגידולם.
28. עוד נמצא שמתן עדיפות להורה אחד על פני האחר על ידי קביעתו כהורה המשמורן מעניקה לאותו הורה יתרונות ביכולת ההשפעה על הילדים, ביחס שלהם כלפי ההורה האחר עד כדי יצירת ניכור בין הילדים להורה האחר. ראה תמ"ש (ראשל"צ) 53472-12-11 ש.א ואח' נ' א.א (פורסם פורסם בנבו).
29. נקודת השיא של התפתחות המחשבה של החוק הישראלי, בענין מושגי ההורות, התגבשה, בעת שפורסמו מסקנות וועדת שניט. כן ראה פסק הדין של כב' השופטת חני שירה בתמ"ש 29024/06 (ראשל"צ) ט. ל. נ' א.ל. (פורסם בנבו) וכך משם:

" ועדת שניט, ועדה ציבורית לנושא אחריות הורית בגירושין ישבה מספר שנים על המדוכה והגישה לשר המשפטים דו"ח ביניים בשנת 2008 ודו"ח סופי בשנת 2011 (שבעקבות הערות לדו"ח הביניים). הוועדה עשתה בהמלצותיה שינויים מפליגים בתפיסה ההורית ובהגדרות המשפטיות של אפוטרופסות משמורת וחזקה. בין המלצותיה, המלצות לשינויים בהגדרות אשר בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב 1962 כך שהמונחים אשר בחוק זה יוחלפו במונחים של אחריות הורית, מימושה וקשר הורי. ההמלצה לשינוי ההגדרות הקיימות מקורה באמנת האו"ם בדבר זכויות הילד משנת 1989 שמדינת ישראל אישררה בשנת 1991 (להלן: "האמנה").בין הזכויות כלולה זכותו של הילד לקשר עם הוריו ובני משפחתו גם כאשר הוריו נפרדו. ההגדרה שתחליף את ההגדרות של אפוטרופסות, משמורת והסדרי ראייה כפי שהם כיום, תהיה מימוש אחריות הורית. העיקרון המנחה הינו של אחריות הורית משותפת בהתאם לסעיף 18 שבאמנה. גם כאשר ההורים נפרדים ומתחלקים במימוש האחריות, האחריות תהיה משותפת. טובת הילד תהיה שיקול ראשון במעלה כאשר יתבצע מימוש האחריות ההורית. העדר הסכמה בין ההורים יהיה בית המשפט שייקבע את אופן מימוש האחריות ההורית והסדר ההורות לפי טובת הילד. בימ"ש יביא בחשבון 7 פרמטרים שונים המוגדרים בסעיף 9 להצעה והם: צרכיו ההתפתחותיים של הילד לפי גילו, מצבו, הבטחת היציבות בחייו וצרכיו המיוחדים. זכותו של הילד כי יישמע קולו עד כמה שגילו וכישוריו מאפשרים את הדבר. נכונות הוריו לשתף פעולה למימוש זכויותיו האמורות ויכולתם לעשות זאת. הזכות של הילד לקשר אישי ישיר וסדיר עם שני הוריו, הטיפול שהעניק כל אחד מההורים לילד לפני הגירושין ונכונות כל אחד מהם לאפשר את הקשר עם בני משפחתו הקרובים- אחיו, אחיותיו והורי הוריו."

30. המלצות ועדת שניט טרם הפכו לחוק מחייב והנן כאמור בגדר המלצות, אך לאמור בהן ראוי כי יינתן משקל רב.
31. ראה גם במאמרו של ד"ר יואב מזא"ה, "משמורת ילדים" מושג מהותי או מושג חלול? (פורסם במאגרים האלקטרוניים) ניתן להסיק אמנם כי לא זו בלבד שהמונח "משמורת" הוא בעצם מונח חלול, אלא שהמאבק על קבלת ה"משמורת" גורם נזק לילדים נשוא המאבק. הלכה למעשה, המונח "משמורת", ריק מתוכן בעוד שה"אפוטרופסות" הוא המושג המרכזי המגדיר את האחריות ההורית. האפוטרופסות היא המעניקה להורה את הזכות להחליט בנוגע לטיפול הרפואי בילד, החובה והזכות לדאוג לצרכים שונים, כמו גם לנכסיו של הילד, להחליט על מוסדות הלימוד שלו, על קביעת החינוך שלו וכן הלאה (ראה בג"צ 181/68 פלורסהיים פד"י כ"ב(2) 723, 1968). ובעמ' 207 למאמר הנ"ל:

"המושג 'משמורת' הוא כר נרחב למאבקים טעונים עד מאוד במסגרת דיני המשפחה בישראל. המאמר בוחן את המושג ומראה, כי יותר מאשר מדובר במושג מהותי בעל השלכות, מדובר בכותרת חלולה אשר מעודדת את הצדדים להילחם עליה, תוך פגיעה  קשה בילדים. הטענה הנטענת במאמר היא, כי המושגים המעצבים את ההורות שלאחר הגירושין הם האפוטרופסות וזמני השהות, מושגים אשר מעצם טבעם הם טעונים פחות ממושג המשמורת. מושג המשמורת, לעומת זאת, אינו נושא עמו השלכות מעשיות בעלות משמעות, בלבד יכולתו של ההורה המשמורן לנצל את המשמורת על מנת להדיר את הלא- משמורן.

מעבר לכך המאמר מראה כי מושג המשמורת נעדר כל עיגון בחקירה בנוגע להסדרת ההורות שלאחר הגירושין ולפיכך בתי המשפט אינם נדרשים להשתמש במונח זה כאשר הם באים להסדיר את מערך ההורות של זוגות שהתגרשו. על רקע זה, הצעת המאמר היא כי בתי המשפט יפסיקו להשתמש במושג המשמורת. לשם כך, כנטען במאמר, אין למעשה צורך בשינוי חקיקתי"

32. ד"ר מזא"ה מדגיש אף הוא כי נקודת המוצא של מאמרו היא כי הדין המסדיר את יחסי הורים לאחר גירושיהם צריך לשים את טובת הילד במרכז ולבנות את ההסדרים המשפטיים סביב טובה זו, כאשר מחקרים רבים מצאו שוב ושוב, שטובת הילד דורשת כי חרף גירושי ההורים הוא יוכל להיות בקשר יומיומי עם שניהם.
33. ראה פסק דין שניתן לאחרונה בתמש (י-ם) 19660/07 שניתן ביום 3/9/08 מאת כב' השופט בן ציון גרינברגר(פורסם בנבו), בו נפסקה משמורת משותפת לשני ההורים:

"ביחס לטענות האם בדבר חזקת הגיל הרך: ראשית, הלכה פסוקה כי שיקול זה הוא רק אחד מהשיקולים אשר יש לקחת בחשבון ביחס לקביעה בידי מי יוחזקו הקטינים, והיא אינה שיקול בלעדי. הוראות סעיף 25 לחוק מחייבות את בית המשפט לדון בעניין משמורתו של קטין על בסיס עיקרון "טובת הילד". עיקרון זה טומן בחובו את מכלול השיקולים שיכולים להיות מובאים בחשבון והוא מתווה בפני בית המשפט את הכלל כי בחינתו של כל שיקול תיעשה מזווית הראיה של הקטין, מה היא טובתו וטובתו שלו בלבד."

34. האם לא הצביע על כל סיבה מדוע לא יחולו זמני שהות שווים כבר עכשיו. בהיעדר סיבה מוצדקת יש להחיל את זמני השהות השווים כברירת המחדל ורק אם יוכח על ידי פסיכולוג כי יש סיבה להפחית מזמניי שהות שווים אז יש לשקול הפחתתם לכאורה.
35. קביעת זמניי שהות זהים ואחריות הורית שווה לאב ולאם, אם תחת הגדרת משמורת משותפת ואם בלי לקבוע משמורת כלל, לאף אחד מן ההורים, עומדת בקנה אחד עם טובת הקטינות, אשר קשורות אליו מרגע לידתן. המדובר באב קשוב, משקיע, שהבנות הן כל עולמו. לעומת האם, האב ידע כיצד לא לנתק את האם מהבנות ויאפשר קשר טוב ואיכותי עימה.
36. האם משתמש במשמורת המצויה בידה כעת, ומנצלת אותה על מנת להדיר את האב, ולהפעיל עליו לחץ על מנת שיעשה ויצורים גדולים ברכוש וכן לשם נקמה, לאור האשמותיה הקשות את האב העולות בכתבי טענותיה, שהינן פרי דימיונה, שכן את המראה שהאב מהווה עבורה יש להפנות אליה-אלימות, כוחניות, בוגדנות, יוצאים ממנה. והראיה-אין כל סיבה בעטיה לא הסכימה האם לזמניי שהות שווים, זמניי שהות שהתקיימו בשמך שנה ורבע האחרונה, אותם בחרה להפסיק בשרירותיות, כאילו הבנות שייכות רק לה. קביעת זמניי שהות שווים, תגדיר ותבהיר לאם כי מדובר בקטינות שיש להם גם אב וגם אם וכי האב הורה שווה לאם.
37. האב מעוניין באחריות הורית שווה, להיות מעורב בחיי ילדותיו באופן מלא, ולהוות בית מרכזי עבורן.
38. אשר על כן יתבקש כב' בית המשפט להורות כאמור בכותרת בקשה זו, ולחייב המשיבה בשכ"ט עו"ד ומע"מ.

טלי אויזרוביץ, עו"ד גירושין

הפוסט דוגמא לבקשת אב לצו לזמניי שהות שווים כשחלה חזקת הגיל הרך הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

1. הצדדים נפרדו ביום 12/7/15, עת האב עזב את הבית לאור התנהגותה של האם אשר דחתה אותו, יצאה לבלות בלילות לבד ולא הפקידה משכורותיה במשך חצי שנה. למרות התנהגותה זו, שידרה לבעל כאילו יש סיכוי לחיי הנישואין, לשימור המשפחה והבעל נאחז בכל קנה קש, אך כשהבין שהיא משחקת בו, וכל מטרתה לסחוט כמה שיותר כספים ממנו ולהרוויח זמן, של חיים על חשבונו, בעוד היא פרפר חופשי, וחיה למעשה כפרודה, עזב את הבית.
2. התביעה למזונות ילדים הוגשה ביום 13/7/15 והומצאה לבעל רק ביום 16/7/15. התביעה הוגשה יום לאחר שעזב את המשפחה, ואין ספק שהמבקשת תכננה את צעדיה מראש.
3. המבקשת טוענת טענות בעלמא, ללא צירוף אסמכתאות, לא קבלות, לא פרוט אשראי ולא תדפיס חשבונות הבנק שלה.
4. מדובר במשפחה מעוטת אמצעים שחיה בצניעות. הילד לומד בגן מטעם חב"ד בעלות של כ- 800 ש"ח לחודש כולל הצהרון. למבקשת החזר של 600 ש"ח לפחות בגין הגן, מאת מקום עבודתה. ראה תלושי שכר שלה שצירפה לתביעתה.
5. מדובר באב בעל אחריות הורית שווה לאם. הילד הוא כל עולמו. בין הצדדים קיים הסכם לזמני שהות. זמני השהות עליהם הסכימו הצדדים מהווים משמורת משותפת בפועל. לאישה הכנסה פנויה גבוהה משל האב ויש לה חסכונות של כ-150,000 ש"ח. זו הסיבה שלא צירפה תדפיס חשבון בנק ולא אישור יתרות.
6. האישה הפסיקה להפקיד משכורת ינואר 2015 לחשבון המשותף. היא יצאה לבילויים, מסעדות, ועוד, לבדה, כפעמיים בשבוע, וחיה על חשבון הבעל. עד השעות הקטנות של הלילה, השאירה את האב לבדו כבייבי סיטר כשהיא צריכה, אך בשבתות השתלטה על הילד ולקחה אותו למשפחתה המורחבת והשתמשה באב, ככספומט בלבד. היא חסכה 7,000 ש"ח לחודש החל מינואר ועד יוני 2015, סה"כ חסכה על חשבון הבעל 42,000 ש"ח, שכן הבעל שהפקיד כל הזמן כספים לחשבון המשותף והיא הוציאה את מלוא הוצאותיה, לרבות בילויה, מהחשבון המשותף. מצ"ב תדפיס חשבון בנק משותף טרם הפרידה, מסומן כנספח א'.
7. בחשבון הבנק של הצדדים יש חוב של 44,000 ש"ח אותו בני הזוג חייבים לבנק, אולם למעשה אלו בדיוק הכספים שהמבקשת הבריחה. מצ"ב הודעה מהבנק לגביי החוב מסומן כנספח ב'.
8. כך יוצא שהאב חייב ב 22,000 ש"ח בעוד האם גם אם תשלם את החוב של 22,000 ש"ח יש לה עודף של 22,000 ש"ח, לאחר תשלום החוב לבנק, בעקבות העובדה שחסכה 42,000 ש"ח מהרחת משכורותיה.

שכר האם

9. שכרה של האם עלה ל-8,500 ש"ח בממוצע נטו לחודש לפחות. האישה בעלת קריירה ב–, השתכרה כ- 7,000 ₪ נטו בממוצע, נטו בהתאם לתלושי השכר שצירפה, הכוללים דמי הבראה ביוני 2015 (תלוש שבחרה לא לצרף לתביעתה, בחוסר יושר מצידה צירפה רק 11 תלושי שכר ללא יוני 15). כן חוסכת זכויות סוציאליות, פנסיה גמל והשתלמות. היא גם מקבלת משכורת 13, ולא לחינם לא צירפה תלושי שכר עדכניים.
10. האישה משתכרת יותר מהבעל ועבודתה יציבה יותר משל הבעל. היא עובדת ב– עד השעה 15:00. הממוצע החודשי נטו של האישה בשנה שטרם הגשת התביעה הינו 7,000 ₪ נטו. האישה צוברת חסכונות בשל זכויות סוציאליות גמל והשתלמות. משכורות יוני עומדת בדרך כלל על כ-12,000 ₪ נטו, אך היא לא צורפה. גם משכורות יולי ועד אוקטובר לא צורפו לבקשתה זו, והיא מעלימה את השתכרותה האמיתית. לאור זאת יש לקבל את טענת הבעל כי הממוצע השנתי המוערך עומד על 8,500 ₪ נטו בממוצע לחודש כיום.
11. האישה מקבלת החזרים במשכורתה בגין גנים וקייטנות בסך של כ- 600 ₪ לחודש. יש לקזזם מעלות הוצאת הגן והצהרון והקייטנה, אחרת מדובר בכפל תשלום לאם. ברגע שיש מי שממן את רכיב מזונות זה, אין לחייב גם את האב לשלמו לאם.
12. המבקשת משקרת בבקשתה, כשמצהירה, שהיא משתכרת 5,000 ש"ח לכאורה, ובכך הפחיתה כ-50% משכרה לכאורה. היא משקרת גם כשמצהירה שהאב משתכר לכאורה 10,000 ש"ח והגדילה את משכורותו ב- 25% לכאורה. זוטות מסתבר, עבורה.  ויצוין למרות שבכתב ההגנה נרשם שחסר תלוש יוני 15, עד ליום זה לא המציאה את התלוש הזה והבאים אחריו. גם לא תיקנה ולא צירפה אישורי יתרות ותדפיס עו"ש וגם לא תדפיס אשראי. יש לקבל על כן, את כל טענות האב בעניין השתכרותה, הוצאות הקטין, וחסכונותיה, כנכונות ואין ליתן לה לצאת נשכרת מהסתרת מצבה הכלכלי. הדבר מתיישב עם הוראות תקנה 264 לתקסד"א.

שכר האב

13. האב נהג משאית, משתכר כיום 7,500 ש"ח נטו בממוצע. הוא השתכר 7,960 ש"ח בשנה טרם הגשת התביעה אולם בארבעת החודשים האחרונים, ירד שכרו הממוצע ל 7,500 ש"ח נטו, בשל הטיפול בקטין, והעובדה כי הוא יוצא מוקדם יותר מהעבודה ולוקח ימי חופשה להיות איתו בעת מחלה(שכרו מורכב משעות נוספות). מצ"ב תלושי שכר עדכניים של האב, מסומן כנספח ג'.
14. האב אינו חוסך קופות גמל וקרנות השתלמות מעבודתו.

חסכונות ויכולת כלכלית של האם

15. המבקשת לא צירפה אישוריי יתרות בבנק שלה הפרטי ליום הפירוד ולא בכלל, לא צירפה תדפיסי חשבון בנק ולא פרוט כרטיסי אשראי, למשך השנה טרם הגשת התביעה. בשל כך בלבד, יש למחוק את התביעה ולדחות את בקשתה למזונות זמניים או להפעיל את הסנקציה האחרת שבתקנה 264 לתקנות סד"א ולקבל את כל טענות המשיב בנוגע להשתכרותה ולרמת החיים, כנכונות.
16. לא בכדי לא צורפו תנועות חשבון ואישורי יתרות שכן לנתבעת חיסכון של כ- 150,000 ₪ במזומן לפחות.
17. היא חסכה 6 משכורות אחרונות וכן העלימה 30,000 ₪ מחשבון הבנק בדיסקונט, עוד קודם לכן בזמן הנישואין. כן יש לה חסכונות בקרנות וקופות גמל והיא פדתה קרן השתלמות על סך 15,000 ש"ח ביום 6/5/15. ויש עוד סכומים שלא ידועים לאב, אך מפורטים בחשבונותיה. מצ"ב אישורי קופות וקרנות של המבקשת, מסומן כנספח ד'.
18. הטעיה נוספת, בסעיף 7 לבקשה. מצהירה המבקשת, שהאב שילם את השכירות לכאורה עד לא מכבר והפסיק לכאורה כשהוגשה תביעה. האב מעולם לא שילם את השכירות, לאחר שעזב את הדירה. אין לו יכולת לשלם כאלו סכומים וגם לכלכל את עצמו ואת בנו. יום לפני הגשת התביעה, ומבלי שידע, הוגשו נגדו תביעות. התביעות הומצאו לו, רק לאחר שעזב את הבית, ביום 16/7/15. מאחר ולא גר בבית הפסיק לשלם שכירות. כי אין לו כל יכולת לשלם שכירות וגם ולממן הוצאותיו בנפרד שלו ושל בנו, כשהוא איתו.
19. הבעל פתח חשבון בבנק אגודת ישראל ויש לו שם יתרת חובה של כ- 4,000 ₪. מצ"ב אישור יתרות מסומן כנספח ז'. כן מצ"ב תנועות חשבון מסומן כנספח ח'.

צרכי הקטין

22. רמת החיים של בני הזוג היתה נמוכה. ראה פרוט כרטיסי אשראי של הצדדים יחד לחודש מאי 15 שעמד על 3,000 ₪ לחודש לכל המשפחה-2 בגירים וילד בן 4 (לפי שיטת היידות חלקו של הילד חמישית). ביוני עמד האשראי על 1,000 ₪ וביולי על 4,250 ₪.
23. הקטין נמצא בגן דתי וצנוע, עם הורים קשיי יום ואין שם הוצאות מעבר לעלות הגן והצהרון. האם גרה בסמוך לגן מרחק הליכה.
24. רשימת הצרכים שתבעה עבור הקטין הינה מוגזמת, מופרכת עם כפל צרכים, מה גם שלא הוכחה ולא נתמכת היא בכל נתון אשר יוכל לבססה. זאת בניגוד להלכה הקובעת כי תביעת מזונות ככל תביעה כספית אחרת חובה להוכיח ואין הצדקה שבית המשפט יעסוק בהשערות וניחושים על צרכים שעל בעל הדין להוכיח. ראה ת"א 895/92 רוטמן נ. רוטמן תק–מח 93 (1) ו ע"א 130/85 ניסים סבן נ' שמעון כהן פ"ד מ(1), 69. יש לדחות את בקשתה בשל כך.
25. בסעיף 6 לבקשתה, שאינו נתמך בקבלות, המבקשת כללה עלות של גן, שהוא רכיב שאינו מחושב בסכום המזונות הבסיסי, וזו הוצאה נפרדת שנושאים בה ההורים, שווה בשווה. הסעיף כולל רכיב הוצאות אחזקת בית, למרות שאין נהוג לכלול גם הוצאות בית וגם שכירות במדור אלא רק שכירות. בנוסף רכיב המדור מחושב בנפרד והוא אינו כלול בסכום הרכיבים של צרכים הכרחיים למזונות. סעיף 6א' וסעיף 6ב' הם זהים. אותו הרכיב פעמיים, אז יש להתעלם מאחד מהשניים.
26. אם נפחית רכיבים אלו מהסכום שתבעה, אזי תביעתה היא ל- 1,650ש"ח צרכים ו- 1,000 מדור(30% שכירות).
27. אולם גם הצרכים הללו הם מנופחים ולא נתמכים בקבלות. היא אינה קונה לקטין ביגוד והנעלה ב- 350 ממוצע לחודש ואין כל אסמכתא לכך. מה גם שלקטין יש ארון "מפוצץ" בבגדים וצעצועים בבית ואינו מתחיל מאפס. יש להעמיד רכיב זה על 150 ש"ח לחודש. היא לא רוכשת לקטין כל חודש צעצועים ב- 250 ש"ח יש להעמיד הרכיב על 100 ש"ח לחודש. גם מתנות לימי הולדת אינם 200 ש"ח לחודש אלא 60 ש"ח לחודש בממוצע (הקטין בגן דתי וצנוע). לקטין אין נסיעות ב- 450 ש"ח לחודש. לכל היותר 200 ש"ח לחודש. חבריו גרים לידו ועיקר נסיעותיו הם לאביו שנושא בהם בעצמו.
28. המבקשת חידשה חוזה שכירות לאחר הפירוד והעלתה את שכר הדירה מ- 3,200 כאמור בתביעתה ל- 3,400 ש"ח. שכר הדירה הוא לדירת 3.5 חדרים בעוד היא יכולה לגור בדירת 2.5 חדרים במחיר מוזל יותר, כפי שעושה האב. על כן, מבוקש כי רכיב המדור המלא לא יעלה על 1,000 ש"ח.
29. אם נסכם את הצרכים הריאליים של רכיבי התביעה, יוצא כי צרכי הקטין על פי הרכיבים שתבעה הינם-400 מזון וחומרי ניקוי, 150 ש"ח בממוצע ביגוד והנעלה, 200 ש"ח בממוצע נסיעות, 100 ש"ח בממוצע לחודש צעצועים, 60 ש"ח בממוצע ימי הולדת לחודש. סה"כ 900 ש"ח לחודש ו- 30% המדור 1,000 ש"ח, כלומר, סך הכול כולל מדור: 1,900 ש"ח ובנוסף מחצית גן, חינוך ורפואי.
30. עקב המשמורת המשותפת יש להפחית 50% מהסכום הבסיס והמדור, וכך יוצא סכום בסיס כולל מדור 950 ש"ח ובנוסף, מחצית צהרון וגן ורפואי.
31. מסכום הבסיס יש להפחית עוד, לאור שיקול הדעת שיש לבית המשפט לאור העובדה שהאב משתכר פחות מהאם וכי יש לו חוב של 22,000 ש"ח בעוד לאם יש חסכונות. אין לחייב את האב בסכום מזונות להעברה לאם ומבוקש כי כל צד יישא בהוצאות הקטין בעצמו, כפי שיפורט להלן בהמשך.
32. לעניין הגן, האם מקבלת בתלושי השכר השתתפות בגן בסך 600 ש"ח על כן, מעלות הגן יש להפחית 600 ש"ח ורק מההפרש הנותר לגן יש לחייב את האב במחצית. יש מי שמממן עבורה את הגן של הילד ועל כן אין לחייב את האב בכך במסגרת מזונות זמניים, אחרת מדובר בכפל תשלום. אין לחייב בדמי טיפול כלל וכלל כשהקטין בצהרון וכשהאב מטפל בו חצי מהזמן בשווה לאם.
33. לאור עמ"ש 32632-10-13 (פורסם בנבו, 26/3/15) ועמ"ש 1180-05-14 (פורסם בנבו, 26/3/15), המהווה הלכה מנחה כיום, והעובדה שהאב מממן באופן ישיר את בנו, יש להפחית מצרכי הילד ומשליש מדורו, 50%. מזה ניתן להפחית בהתאם לנשאר בידי כל הורה לאחר תשלום המזונות. לאב נשאר מינוס הכנסה פנויה ולאם יש עודף הכנסה פנויה, כפי שיפורט להלן.
34. בהתאם לעמ"ש 32632-10-13 ניתן לרכך את הוצאת המדור ולהפחיתה לכדי מינימום לעלות של מדור בסיסי ממוצע, קורת גג מספקת ללא קשר לעלות השכירות המשולמת בפועל.
35. עוד נקבע כי אין להותיר את האב חסר כל ויש להותיר בידיו מינימום לקיום אנושי (ראה גם בג"צ 10662/04 חסן נ' מל"ל).
36. יוצא כי אין לחייב את האב במזונות כלל, האב נושא בהוצאותיו של הקטין ולאור ההכנסות הפנויות של הצדדים.

נשיאת האב בצרכי הילד

35. האב הוא בעל אחריות הורית שווה ומלאה בפועל ועל פי ההסכם בין ההורים. האב מממן באופן ישיר את בנו. האב נושא בצרכי הקטין ורוכש לו ביגוד, מזון, מעיל, מסיע אותו לכל מקום ולוקח לרופאים.
36. האב גר בשכירות בדירה זמנית, בת חדר וחצי, ליד הקטין, ומשלם 2,400 ש"ח אך בינואר 2016 יעבור לדירה גדולה יותר בת 2.5 חדרים, שם ישלם כ-3,000 ש"ח שכירות.
37. האם מחזיקה בינתיים בכל המיטלטלין של הצדדים והאב יבקש לקבל את מחציתם לרבות חפצים של הילד. האם טוענת בשקר כי האב אינו מגיע לקחת את המיטלטלין אולם, באופן תמוה, כל פעם שהיא קובעת איתו, היא משנה את השעה ואת היום לפי כיוון הרוח.
38. מצ"ב הסכם שכירות של האב, פירוט אשראי לחודש ספטמבר, הוצאות ביטוח רכב ותיקון הרכב, וכן קבלות בגין רכישת ביגוד, מזון וצעצועים לקטין, מסומן כנספח י'.
39. האב מוציא באשראי כ- 2,000 ש"ח לחודש ובמזומן עוד 2,000 ש"ח והשכירות היא כיום 2,500 ש"ח אך בקרוב תעמוד על סך 3,000 ש"ח. יש לו גם הוצאות מדור מעבר לכך הוצאות רפואיות לבן, ומחצית הפרש גן וצהרון.
40. האב מעביר כל חודש מיוזמתו סך של 1,000 ש"ח לאם, אולם לאור צרכי הקטין אצל אימו והכנסתה הפנויה של המבקשת, הגבוהה משל האב, יש להורות כי אינו חייב להעביר כל סכום וכי כל צד יישא בהוצאות הקטין אצלו. מצ"ב אישור העברה מסומן כנספח יא'.
41. לאחר העברת מזונות בסך 1,000 ש"ח הכנסתו הפנויה של האב היא אפס עוד לפני העברת מחצית צהרון. כשיעבור לשכירות בדצמבר השנה, לדירה יותר גדולה, כדי שיהיה חדר לבן, תעמוד הכנסתו הפנויה על מינוס 500 ש"ח לפחות, עוד לפני הוצאות בריאות, חינוך ושונות לבן ולעצמו, כך שהכנסתו הפנויה תרד עוד יותר והוא יותר חסר כל.
42. האם לעומת זאת, משתכרת 8,500 נטו, לאחר קבלת 1,000 ₪ מזונות יש לה 9,500 נטו. אם נוריד שכירות של 3,400 ועוד הוצאות של 4,000 ש"ח לחודש, הרי שהכנסתה הפנויה היא 2,000 ש"ח. אם לא יעביר האב כל סכום בגין מזונות, עדיין תהיה לה הכנסה פנויה של 1,000 ש"ח. האב לעומתה במינוס 500 ש"ח ומטה.
43. לאור העובדה שהכנסתה הפנויה גבוהה משל האב, שיש לה חסכונות, מבוקש לקבוע כי בגין מזונות זמניים, כל צד יישא ישירות בצרכי הקטין כשהוא אצלו וכי שני ההורים יישאו בחלקים שווים במחצית צהרון וגן לאחר קיזוז הסכום שהאישה מקבלת החזר מעבודתה בגין הגן, ובמחצית הוצאות רפואיות.
44. כל סכום אם יצטרך להעביר למבקשת יגרום לכך שלא יוותר לאב כספים למחיה עבור עצמו ועבור הילד אצלו. דבר זה עלול לפגוע בקטין ישירות, ולגרום לכך שיחיה חיי עוני אצל אביו.
45. האב מבקש כי יקבע שכל הטבה כספית ו/או כל גימלה ו/או קצבה חד פעמית או קבועה מהמוסד לביטוח לאומי, לרבות קצבת הביטוח הלאומי בגין ילד, תחולק שווה בין הצדדים. לחילופין, ככל שייפסקו מזונות, תקוזז מחצית מהמזונות.
46. אשר על כן מתבקש כבוד בית המשפט כדלקמן:
    • א. לקבוע בגין מזונותיו הזמניים של הקטין כי כל צד יישא בהוצאותיו ולא לקבוע סכום מזונות להעברה לאם בשל העובדה שהאב נושא ישירות בהוצאות הקטין כשהוא אצלו והעובדה שלאישה הכנסה פנויה גבוהה משל האב.
    • ב. לקבוע כי הצדדים יישאו בחלקים שווים במחצית הוצאות גן לאחר קיזוז 600 ₪ החזר, שהאישה מקבלת מעבודתה בגין גן ילדים (אחרת מדובר בכפל תשלום לאם).
    • ג. לקבוע כי הצדדים יישאו בחלקים שווים במחצית הוצאות רפואיות של הקטין.
    • ד. לחייב את התובעת בתשלום הוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ כדין.

טלי אויזרוביץ, עורך דין לענייני משפחה

הפוסט דוגמא לתגובה מטעם אב לבקשה למזונות זמניים במשמורת משותפת הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

הקדמה

1. מאז הגשת התביעה, הצדדים ניהלו משא ומתן לצורך עריכת הסכם גירושין שיביא לסיום המחלוקות ביניהם.
2. במהלך המו"מ וכל עוד התקיים, העביר המשיב לידי המבקשת מבחירתו סכום זעום של מזונות עבור הקטינה בסך 1,500 ₪ לחודש בלבד, אשר אינו מספיק כלל וכלל אפילו לכיסוי צרכיה ההכרחיים של הקטינה. המדור לבדו עומד על כ- 1260 ₪ בחודש (שליש משכר דירה של 3,800 ₪). בנוסף, הקטינה משתתפת בחוג ריקוד שעלותו 380 ₪ לחודש. מכאן, שלא נותר כל סכום לצרכי ביגוד ומזון הכרחיים.
3. התנהלות זו של המשיב לא יכולה שלא להשאיר את הרושם כי הוא ניהל משא ומתן שתכליתו אינה להגיע להסכם אלא להרוויח זמן – ומעל הכל להוסיף לשלם סכום זעום לצורכי מזונות הקטינה. למותר לציין כי עד היום לא הוגש כתב הגנה.
4. עוד יצויין כי מאז הפירוד, האב רואה את הקטינה פעם בשבוע אחר הצהרים, ובכל סוף שבוע שני מיום שישי אחה"צ ועד יום שבת, ונטל הטיפול הינו כולו על אם הקטינה.
5. לאור התנהלות זו של המשיב וב"כ, לא נותרה בידי המבקשת כל ברירה אלא להגיש בקשה זו, טרם הגשת כתב הגנה.

נימוקי הבקשה גופה

6. אמה של הקטינה והמשיב הינם בני זוג, שנישאו זל"ז כדמו"י בשנת 2003. אלו הם נישואיהם השניים. לאם הקטינה בן מנישואין קודמים, שהינו כבן 25 היום, אשר התגורר עם בני הזוג בעבר, וכיום יש לו בת זוג עימה הוא מתגורר.
7. מנישואיי בני הזוג נולדה להם הקטינה כיום בת עשר.
8. המשפחה התגוררה יחד בדירה שכורה בת שלושה חדרים בעלות של 3,600 ₪ לחודש. את השכירות שילם האב במזומן מכספים שהיו בחזקתו. כיום מתגוררת הקטינה עם אימה בדירה בשכירות של 3,800 ₪ לחודש, בדירת שלושה חדרים במרחק של חמש דקות הליכה מהדירה בה התגוררו במשותף עם האב, בה נותר לגור האב. ראה נספח א' לכתב התביעה- הסכם שכירות מיום 8/2/14.
9. למשיב שתי מוניות בבעלותו, אשר אחת מהן הוא משכיר בסכום של 1,000 ₪ לחודש. על אחת מהמוניות הוא עובד ובאחרת הוא משתמש לצרכי עבודתו כנהג מונית. ראה נספח ג' לכתב התביעה- חשבונית שמקבל מ"גט טקסי" בסך 5,000 ₪. בנוסף, המשיב מקבל כספים מזומנים מנוסעים, שאינם דרך "גט טקסי". בזמן האחרון הוא מדבר על מכירת המוניות ומעבר לעבודה בתחום היהלומים. למשיב ידע מקצועי וניסיון בתחום היהלומים. המשיב הינו בן למשפחה שהינה בעלת עסקים רבים והם מתגוררים כיום בסוויטה במלון –, לאחר שגרו מרבית חייהם בוילה בהרצליה פיתוח.
10. כיום רוב הכנסותיו של המשיב אינן מדווחות. בהתאם לרמת החיים בה חייתה המשפחה, מדובר בהכנסה של כ-20,000 ₪ נטו לחודש.
11. המשיב נוהג לממן מרבית מהוצאות המחיה במזומן. על פי חישוביי האישה כלל הוצאות המשפחה הממומנות על ידו במזומן ובאשראי מגיע בקירוב לסכום הכנסתו.
12. למשיב רכוש בעל ערך רב- בחשבון הבנק על שם המשיב יש חיסכון על סך כ- 100,000 ₪. ראה נספח ב' לכתב התביעה- פתקית אשראי עבור הפקדה של 5,000 ₪ שביצע המשיב בחשבונו. כמו כן, בבעלות המשיב שני מספרי מוניות, זכות ציבורית ששווי כל אחת 250,000 ₪. שווי כל אחת מהמוניות הינו כ- 140,000 ₪.
13. האשה עובדת כפקידה, ומשתכרת כ-8,110 ₪ נטו בממוצע לחודש. זהו השכר לאחר ניכוי חובה וניכוי הוצאה על חופשי חודשי לנסיעות המתקבל בתלוש השכר. ראה נספח ד' לכתב התביעה- תלושי שכר של האישה בצירוף טבלת אקסל.
14. הצדדים ניהלו את משק הבית באמצעות שני חשבונות בנק על שם כל צד ובנוסף כספים שהמשיב הוציא במזומן, מתוך הכנסותיו.

רמת החיים

15. רמת החיים של המשפחה נגזרת מההוצאות בכרטיסי אשראי של הצדדים, הוצאות מחשבון הבנק, ומזומנים ששילם המשיב מכספים שלא הופקדו בבנק טרם השימוש בהם, הוצאות בסך של כ-19,000 ₪ לחודש. בנוסף, המשיב חוסך כספים, כפי שמראה היתרה בחשבונו, בסך 100,000 ₪.
16. האישה הוציאה בכרטיסי האשראי שלה 3,860 ₪ בממוצע לחודש, עבור חלק ממזון המשפחה בעיקר, מעט ביגוד לעצמה וחלק מהביגוד לילדה ומעט קוסמטיקה לעצמה. ראה נספח ו' לכתב התביעה- פירוט תנועות בכרטיסי אשראי של האישה. וכן ראה נספח ז' לכתב התביעה-תדפיסי בנק של האישה לשנה שטרם הגשת התביעה.
17. ההוצאות שהוציא המשיב לחודש הינן כ- 6,000 ₪ באשראי ועוד 8,000 ₪ במזומן כפי שיפורט להלן, בצירוף האסמכתאות. לפיכך, סה"כ הוצאות המשפחה לחודש (האב והאם יחד) היו 18,000 ₪. לכך יש להוסיף הוצאות נוספות שהוציא המשיב ללא ידיעת האישה מכספי המזומנים שבידו.
18. כרגע אין ברשות האישה תדפיס כרטיסי אשראי של המשיב, אך להערכתה מגיע סכום הוצאותיו באשראי לכ-6,000 ₪ לחודש. המשיב רוכש מזון למשפחה, משלם כבלים, דלק וביטוח רכב המשמש גם לצרכי המשפחה ואת הקטינה, ועוד הוצאות באמצעות כרטיס האשראי (בנוסף לתשלומים במזומן).
19. סכום המזומנים, היוצא לצרכי הבית בחודש מגיע לכדי 8,000 ₪ במזומן לפחות. על כך יעידו הקבלות שצורפו לכתב התביעה למזונות, עליהם רישום כי הסכומים שולמו במזומן. כך גם שולמו על ידו במזומן הוצאות הבית, כגון ארנונה חשמל, אגרת טלוויזיה ומים. כן שילם את שכירות הדירה בסך 3,600 ₪.
20. כן משלם האב במזומן עבור הוצאות המזון לכלב של הקטינה והווטרינר.
21. הילדה נמצאת בחוג ריקוד שעלותו 380 ₪ לחודש. ראה נספח יג' לכתב התביעה-קבלה עבור תשלום לחוג ריקוד וקבלה עבור הוצאות חינוך הקטינה.
22. הצדדים יצאו לחופשות בארץ ובחו"ל עם הקטינה, שמרביתן שולמה במזומן. בקיץ האחרון יצאו לברצלונה ובקיץ הקודם היו שבוע ברודוס. ראה נספח יד' לכתב התביעה- תצלומי עמודי הדרכון של הקטינה והאם.
23. במהלך החופשות בחו"ל, לא חסך המשיב בהוצאות על בתו ועל עצמו, ורכש במזומן מתנות ובגדים בסכומים גבוהים. מלבד מימון המזון הלינה והטיסה, קנה ביגוד לעצמו בכ- 300 יורו ולקטינה בכ-100 יורו, סה"כ כ-2,000 ₪, במזומן. ראה נספח טו' לכתב התביעה- קבלות עבור קניות בברצלונה.
24. כחודשיים לאחר שחזרו מברצלונה, נסעו לנופש נוסף באילת. המשיב שילם כ- 2,000 ₪ במזומן, על המלון. ראה נספח טז' לכתב התביעה- קבלה מנובמבר 2013 עבור מלון באילת.
25. המבקשת, הקטינה, זקוקה למזונותיה, כולל הוצאות אחזקת הדירה הקבועות (לא כולל שליש משכירות), בסך של 4,055 ₪ לחודש, לפי הפירוט הבא ו/או לפי כל פירוט אחר המתחייב על פי השינויים ההכרחיים ו/או ע"פ כל פירוט אחר שכב' בית המשפט ימצא לנכון:

הקטינה

26. סל מזון 1,000 ₪
27. מוצרי ניקוי כביסה והגיינה                         200 ₪
28. ביגוד והנעלה             500 ₪
29. בילויים ובידור (הצגות וספרים) 200 ₪
30. מתנות וימי הולדת 150 ₪
31. צעצועים ומחשב 150 ₪
32. נסיעות (לרופאים, חברים, בילויים) 250 ₪
33. חופשות הבראה             600 ₪
34. דמי כיס                                                                    200 ₪
35. מספרה וקוסמטיקה (צופה פני עתיד) 150 ₪
36. ביטוח רפואי 150 ₪

סה"כ                                                                                3,550  ₪

הוצאות דיור לחודש (ממוצע)

הוצאות שוטפות

37. מים 75 ₪
38. ארנונה 350₪
39. חשמל 300₪
40. גז 50 ₪
41. אגרת טלויזיה 50 ₪
42. כבלים 240 ₪
43. טלפון 150 ₪
44. פלאפון 200 ₪
45. אינטרנט 70 ₪
46. בדק בית תיקונים ואביזרים מתבלים 200 ₪ סה"כ                                                                                                         1,685 ₪

30% עבור הקטינה מהוצאות מדור: 505 ₪.

סה"כ כללי עבור הקטינה:  4,055 ₪ .

47. בנוסף לסכום המזונות הנ"ל על המשיב לשאת גם בתשלומים הבלתי קצובים הבאים, עבור הילדה:
    • א. תשלום מחצית בגין הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים, כגון אורטודנט, משקפיים ופסיכולוג, לרבות תרופות.
    • ב. תשלום שליש מדמי שכירות בגין דירת 3 חדרים באותו איזור מגורים, בסך של 3,800 ₪. דהיינו, 1,260 ₪.
    • ג. תשלום מחצית חוג ריקוד שעלותו 380 ₪.
    • ד. לחייב הנתבע בתשלום הוצאות המשפט ובשכר טרחת עו"ד בתוספת מע"מ.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

בקשה למזונות זמניים בבית משפט לענייני משפחה בתל אביב עבור קטינה במשמורת אם כאשר אין פערי השתכרות אך האב ממשפחה עשירה.

הקדמה

1. מאז הגשת התביעה, הצדדים ניהלו משא ומתן לצורך עריכת הסכם גירושין שיביא לסיום המחלוקות ביניהם.
2. במהלך המו"מ וכל עוד התקיים, העביר המשיב לידי המבקשת מבחירתו סכום זעום של מזונות עבור הקטינה בסך 1,500 ₪ לחודש בלבד, אשר אינו מספיק כלל וכלל אפילו לכיסוי צרכיה ההכרחיים של הקטינה. המדור לבדו עומד על כ- 1260 ₪ בחודש (שליש משכר דירה של 3,800 ₪). בנוסף, הקטינה משתתפת בחוג ריקוד שעלותו 380 ₪ לחודש. מכאן, שלא נותר כל סכום לצרכי ביגוד ומזון הכרחיים.
3. התנהלות זו של המשיב לא יכולה שלא להשאיר את הרושם כי הוא ניהל משא ומתן שתכליתו אינה להגיע להסכם אלא להרוויח זמן – ומעל הכל להוסיף לשלם סכום זעום לצורכי מזונות הקטינה. למותר לציין כי עד היום לא הוגש כתב הגנה.
4. עוד יצויין כי מאז הפירוד, האב רואה את הקטינה פעם בשבוע אחר הצהרים, ובכל סוף שבוע שני מיום שישי אחה"צ ועד יום שבת, ונטל הטיפול הינו כולו על אם הקטינה.
5. לאור התנהלות זו של המשיב וב"כ, לא נותרה בידי המבקשת כל ברירה אלא להגיש בקשה זו, טרם הגשת כתב הגנה.

נימוקי הבקשה גופה

6. אמה של הקטינה והמשיב הינם בני זוג, שנישאו זל"ז כדמו"י בשנת 2003. אלו הם נישואיהם השניים. לאם הקטינה בן מנישואין קודמים, שהינו כבן 25 היום, אשר התגורר עם בני הזוג בעבר, וכיום יש לו בת זוג עימה הוא מתגורר.
7. מנישואיי בני הזוג נולדה להם הקטינה כיום בת עשר.
8. המשפחה התגוררה יחד בדירה שכורה בת שלושה חדרים בעלות של 3,600 ₪ לחודש. את השכירות שילם האב במזומן מכספים שהיו בחזקתו. כיום מתגוררת הקטינה עם אימה בדירה בשכירות של 3,800 ₪ לחודש, בדירת שלושה חדרים במרחק של חמש דקות הליכה מהדירה בה התגוררו במשותף עם האב, בה נותר לגור האב. ראה נספח א' לכתב התביעה- הסכם שכירות מיום 8/2/14.
9. למשיב שתי מוניות בבעלותו, אשר אחת מהן הוא משכיר בסכום של 1,000 ₪ לחודש. על אחת מהמוניות הוא עובד ובאחרת הוא משתמש לצרכי עבודתו כנהג מונית. ראה נספח ג' לכתב התביעה- חשבונית שמקבל מ"גט טקסי" בסך 5,000 ₪. בנוסף, המשיב מקבל כספים מזומנים מנוסעים, שאינם דרך "גט טקסי". בזמן האחרון הוא מדבר על מכירת המוניות ומעבר לעבודה בתחום היהלומים. למשיב ידע מקצועי וניסיון בתחום היהלומים. המשיב הינו בן למשפחה שהינה בעלת עסקים רבים והם מתגוררים כיום בסוויטה במלון –, לאחר שגרו מרבית חייהם בוילה בהרצליה פיתוח.
10. כיום רוב הכנסותיו של המשיב אינן מדווחות. בהתאם לרמת החיים בה חייתה המשפחה, מדובר בהכנסה של כ-20,000 ₪ נטו לחודש.
11. המשיב נוהג לממן מרבית מהוצאות המחיה במזומן. על פי חישוביי האישה כלל הוצאות המשפחה הממומנות על ידו במזומן ובאשראי מגיע בקירוב לסכום הכנסתו.
12. למשיב רכוש בעל ערך רב- בחשבון הבנק על שם המשיב יש חיסכון על סך כ- 100,000 ₪. ראה נספח ב' לכתב התביעה- פתקית אשראי עבור הפקדה של 5,000 ₪ שביצע המשיב בחשבונו. כמו כן, בבעלות המשיב שני מספרי מוניות, זכות ציבורית ששווי כל אחת 250,000 ₪. שווי כל אחת מהמוניות הינו כ- 140,000 ₪.
13. האשה עובדת כפקידה, ומשתכרת כ-8,110 ₪ נטו בממוצע לחודש. זהו השכר לאחר ניכוי חובה וניכוי הוצאה על חופשי חודשי לנסיעות המתקבל בתלוש השכר. ראה נספח ד' לכתב התביעה- תלושי שכר של האישה בצירוף טבלת אקסל.
14. הצדדים ניהלו את משק הבית באמצעות שני חשבונות בנק על שם כל צד ובנוסף כספים שהמשיב הוציא במזומן, מתוך הכנסותיו.

רמת החיים

15. רמת החיים של המשפחה נגזרת מההוצאות בכרטיסי אשראי של הצדדים, הוצאות מחשבון הבנק, ומזומנים ששילם המשיב מכספים שלא הופקדו בבנק טרם השימוש בהם, הוצאות בסך של כ-19,000 ₪ לחודש. בנוסף, המשיב חוסך כספים, כפי שמראה היתרה בחשבונו, בסך 100,000 ₪.
16. האישה הוציאה בכרטיסי האשראי שלה 3,860 ₪ בממוצע לחודש, עבור חלק ממזון המשפחה בעיקר, מעט ביגוד לעצמה וחלק מהביגוד לילדה ומעט קוסמטיקה לעצמה. ראה נספח ו' לכתב התביעה- פירוט תנועות בכרטיסי אשראי של האישה. וכן ראה נספח ז' לכתב התביעה-תדפיסי בנק של האישה לשנה שטרם הגשת התביעה.
17. ההוצאות שהוציא המשיב לחודש הינן כ- 6,000 ₪ באשראי ועוד 8,000 ₪ במזומן כפי שיפורט להלן, בצירוף האסמכתאות. לפיכך, סה"כ הוצאות המשפחה לחודש (האב והאם יחד) היו 18,000 ₪. לכך יש להוסיף הוצאות נוספות שהוציא המשיב ללא ידיעת האישה מכספי המזומנים שבידו.
18. כרגע אין ברשות האישה תדפיס כרטיסי אשראי של המשיב, אך להערכתה מגיע סכום הוצאותיו באשראי לכ-6,000 ₪ לחודש. המשיב רוכש מזון למשפחה, משלם כבלים, דלק וביטוח רכב המשמש גם לצרכי המשפחה ואת הקטינה, ועוד הוצאות באמצעות כרטיס האשראי (בנוסף לתשלומים במזומן).
19. סכום המזומנים, היוצא לצרכי הבית בחודש מגיע לכדי 8,000 ₪ במזומן לפחות. על כך יעידו הקבלות שצורפו לכתב התביעה למזונות, עליהם רישום כי הסכומים שולמו במזומן. כך גם שולמו על ידו במזומן הוצאות הבית, כגון ארנונה חשמל, אגרת טלוויזיה ומים. כן שילם את שכירות הדירה בסך 3,600 ₪.
20. כן משלם האב במזומן עבור הוצאות המזון לכלב של הקטינה והווטרינר.
21. הילדה נמצאת בחוג ריקוד שעלותו 380 ₪ לחודש. ראה נספח יג' לכתב התביעה-קבלה עבור תשלום לחוג ריקוד וקבלה עבור הוצאות חינוך הקטינה.
22. הצדדים יצאו לחופשות בארץ ובחו"ל עם הקטינה, שמרביתן שולמה במזומן. בקיץ האחרון יצאו לברצלונה ובקיץ הקודם היו שבוע ברודוס. ראה נספח יד' לכתב התביעה- תצלומי עמודי הדרכון של הקטינה והאם.
23. במהלך החופשות בחו"ל, לא חסך המשיב בהוצאות על בתו ועל עצמו, ורכש במזומן מתנות ובגדים בסכומים גבוהים. מלבד מימון המזון הלינה והטיסה, קנה ביגוד לעצמו בכ- 300 יורו ולקטינה בכ-100 יורו, סה"כ כ-2,000 ₪, במזומן. ראה נספח טו' לכתב התביעה- קבלות עבור קניות בברצלונה.
24. כחודשיים לאחר שחזרו מברצלונה, נסעו לנופש נוסף באילת. המשיב שילם כ- 2,000 ₪ במזומן, על המלון. ראה נספח טז' לכתב התביעה- קבלה מנובמבר 2013 עבור מלון באילת.
25. המבקשת, הקטינה, זקוקה למזונותיה, כולל הוצאות אחזקת הדירה הקבועות (לא כולל שליש משכירות), בסך של 4,055 ₪ לחודש, לפי הפירוט הבא ו/או לפי כל פירוט אחר המתחייב על פי השינויים ההכרחיים ו/או ע"פ כל פירוט אחר שכב' בית המשפט ימצא לנכון:

הקטינה

26. סל מזון 1,000 ₪
27. מוצרי ניקוי כביסה והגיינה                         200 ₪
28. ביגוד והנעלה             500 ₪
29. בילויים ובידור (הצגות וספרים) 200 ₪
30. מתנות וימי הולדת 150 ₪
31. צעצועים ומחשב 150 ₪
32. נסיעות (לרופאים, חברים, בילויים) 250 ₪
33. חופשות הבראה             600 ₪
34. דמי כיס                                                                    200 ₪
35. מספרה וקוסמטיקה (צופה פני עתיד) 150 ₪
36. ביטוח רפואי 150 ₪

סה"כ                                                                                3,550  ₪

הוצאות דיור לחודש (ממוצע)

הוצאות שוטפות

37. מים 75 ₪
38. ארנונה 350₪
39. חשמל 300₪
40. גז 50 ₪
41. אגרת טלויזיה 50 ₪
42. כבלים 240 ₪
43. טלפון 150 ₪
44. פלאפון 200 ₪
45. אינטרנט 70 ₪
46. בדק בית תיקונים ואביזרים מתבלים 200 ₪ סה"כ                                                                                                         1,685 ₪

30% עבור הקטינה מהוצאות מדור: 505 ₪.

סה"כ כללי עבור הקטינה:  4,055 ₪ .

47. בנוסף לסכום המזונות הנ"ל על המשיב לשאת גם בתשלומים הבלתי קצובים הבאים, עבור הילדה:
    • א. תשלום מחצית בגין הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים, כגון אורטודנט, משקפיים ופסיכולוג, לרבות תרופות.
    • ב. תשלום שליש מדמי שכירות בגין דירת 3 חדרים באותו איזור מגורים, בסך של 3,800 ₪. דהיינו, 1,260 ₪.
    • ג. תשלום מחצית חוג ריקוד שעלותו 380 ₪.
    • ד. לחייב הנתבע בתשלום הוצאות המשפט ובשכר טרחת עו"ד בתוספת מע"מ.

טלי אויזרוביץ, עורכת דין לענייני משפחה

הפוסט בקשה למזונות ילדים זמניים עבור קטינה במשמורת אם הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ואלה נימוקי הבקשה מאת עורך דין משפחה טלי אויזרוביץ:

הקדמה וטענות מקדמיות

1. המשיב בכתב הגנתו הכחיש הכחשה גורפת את כתב התביעה ולמעשה אין כתב הטענות שהגיש מהווה כתב הגנה. ראה סעיף 26 לכתב ההגנה.
2. המשיב לא צירף להרצאת הפרטים מטעמו, תדפיסי חשבון בנק, מאזן, דו"ח רווח והפסד, פרוט כרטיסי אשראי כנדרש, ויש למחוק את הגנתו או להפעיל את הסנקציה שבתקנה 264 לתקנות סד"א, ולקבל את טענות המבקשים בנוגע להשתכרותו ורמת החיים במשפחה, כנכונות.
3. המשיב בתחבולות מנסה להקטין את הונו ולהציג רמת חיים נמוכה משנהגה בפועל, על מנת שלא יחוייב במזונות כפי שילדיו ואשתו ראויים להם וכפי רמת החיים שסיפק להם ויכול לספק להם. ראה מצ"ב ע"א עתיק יומין, ע"א אביאני, שריחו לא נס.
4. בפרשת אביאני נאמר כי:

"כאשר פורץ ריב בין הבעל והאישה יש והבעל נוקט בתחבולות לשם הקטנת הכנסותיו, כדי לפגוע באמצעים שיועמדו לרשות האישה. לשם כך, הוא מחליף מקום עבודה או סוגר את עסקו…לכן כל אימת שטוען הבעל, כי בפרוץ הריב או בסמוך לו חלו שינויים במקורות או בדרכי פרנסתו, חייב בית המשפט לבדוק אם נהג הבעל בתום לב ולצורך העניין, או שמא אין זו תחבולה לצורך המשפט."

5. המכירה לכאורה של אחת מחברות האב נעשתה באוגוסט 2011, ארבעה חודשים טרם הפרידה, כשהבעל כבר ניהל רומן, ולמעשה מדובר במכירה פיקטיבית במחיר מגוחך ויידרש רואה חשבון חוקר אשר יתן חוות דעתו, לעניין שווי האמיתי של חלקו בחברה שנמכר, ככל שנמכר. יצויין כי בדו"ח רשם החברות שנבדק ב– האב עדיין רשום כשותף בחברה. בנוסף, לבעל השקעות רבות בחו"ל מכספים משותפים ויש לו הכנסות נוספות בבנקים בחו"ל מצ"ב נספח ב', חומר נוסף שמצאה האישה בנוגע להשקעות של הבעל בחו"ל, כך שאין זה "בדייה מרוחה של האישה", כפי שמעז הבעל להכפיש בכתב הגנתו וראה גם המצורף לרשימת המסמכים לתביעה.
6. ביום –פדה קופת גמל דברת שרם על סך 70,000 ₪ והבריח מאם המבקשים את המחצית השייכת לה. ראה נספח 1 לרשימת המסמכים לכתב התביעה. בקרן היו 140,000 ₪ וכולה הועלמה והוברחה.
7. ניסיונו של המשיב לקשור בין מעבר המשפחה למגורים בבית פרטי בשיכון דן לבין מעבר בנותיו הבגירות לגור עימו, מהווה עוד ניסיון חסר תום הלב להציג עצמו בעל יכולות כלכליות מופחתות. שתי בנותיו הבגירות, עברו להתגורר במשפחה עם בני הזוג שמונה חודשים לאחר המעבר לבית הפרטי. הן עברו, לצערם של כולם, עקב התפרצות מחלה של אימן (התקף פסיכוטי), בסוף ספטמבר –, כאשר המעבר למגורים בבית פרטי היה עוד בתחילת פברואר –. ראה הסכם שכירות נספח 20 לתביעה.
8. המשיב לעצמו דירה ברח' — בתל אביב, בכיכר המדינה, לא פחות ולא יותר, ומשלם שכר דירה של 7,750 ₪. לא לחינם לא צירף חוזה שכירות שלו.
9. מצורף כנספח א', קבלות על גן ילדים בסך 7,000 ₪ לחודש, קבלה על ארנונה בסך 1915 ₪ לחודשיים, קבלה על ניקיון לחודש בסך 840 ₪ לחודש, טיפול פסיכולוגי לאישה 2,800 ₪ לחודש, קורסים ללימודי האישה וקבלות נוספות מהסופרפארם.
10. טענת האב, כי גן בסך 3,500 ₪ לילד, זה "נטל עצום שמנסה האישה להטיל על שכם המשפחה", מלמד, לא רק שהאב מנותק מהמציאות הכלכלית בגוש דן וכבר מזמן לא בדק כמה עולים גנים פרטיים באיזור המגורים שלהם, אלא גם שהינו חסר תום לב ושוב מנסה להציג רמת חיים נמוכה ממה שנהגה בפועל, שכן הילדים שהו בגן הפרטי הזה בהסכמת האב, מאז שנכנסו למסגרת של גן, וטענה זו לא היתה נטענת כלל אילולא היה פורץ המשבר ואילולא היה מנסה לגרום להורדה דרסטית ברמת חייהם, בשל המשבר בינו לבן האישה.
11. הצדדים, נישאו זל"ז בנישואין אזרחיים באוקטובר 2005. מדובר באישה חולה בעלת 100 אחוזי נכות זמנית, שיצאה משוק העבודה, הן מפאת מחלתה והן מפאת הקמת המשפחה והלידות, שקצבותיה עלולות להסתיים בכל עת והיא תיוותר ללא כל הכנסה. כל עוד יש לה הכנסה מקצבאות וביטוחים, טוענת היא עצמה כי יש לקזז הכנסותיה אלו ממזונותיה.
12. יצויין כי הכנסתה של האישה היא זמנית בלבד ועומדת להסתיים שכן הנכות היא זמנית בשל מחלה. עוד יצויין כי השכירות המתקבלת מדירת האישה מלפני הקשר היא שמשלמת את המשכנתא ומתקזזת מולה ואין לאישה הכנסה נוספת ממנה. כן יודגש כי משש שנות הנישואין, עבדה האישה כשנתיים וחצי בלבד, שכן היתה כשנתיים בחופשות לידה וכשנה וחצי בחופשת מחלה. כשתסתיים הנכות הזמנית, יקשה על האישה לחזור לשוק העבודה, שכן אין לה רצף בתחום ההי טק, שמתחדש ומשתנה מידיי יום.
13. לאור האמור בסעיף לעיל, גם זכויות סוציאליות לא צברה, והמעט שצברה כבר פדו לצרכי הבית.
14. בשלב זה אין האישה מבקשת מזונות זמניים לעצמה, אך שומרת על זכותה לעשות כן, אם ישתנו הנסיבות והכנסתה תופסק.
15. יצויין כי המשיב העביר בחודש האחרון למזונות ילדיו, סך של 5,000 ₪ בלבד, כולל מחצית הגנים, סכום שלא מכסה אפילו את מדורם של הקטינים ובטח שלא את מזונם. חודש לפני כן, העביר 3,000 ₪, בלבד, פחות ממחצית הגנים. המשיב בגד בגידה כפולה במבקשים. לא מספיק שנטש את האישה תוך בגידה רומנטית כואבת, אלא שבוגד הוא בה גם בגידה כלכלית, ללא שום תחושת מוסר ובחוסר אחריות כלפיי הקטינים שהינם מקטני קטנים.

נימוקי הבקשה גופה

16. הקטינים, בגילאים חמש ושנתיים.
17. המבקשים מתגוררים בשיכון דן, בבית פרטי בן 6 חדרים, אותו הם שוכרים בשכירות של 6,900 ₪ לחודש.
18. ראה נספח 1 לרשימת המסמכים: נכנסה לחשבון האב משכורת של 50,000 ₪. ביום–40,000 ₪.
19. הנתבע הבעל הינו איש תוכנה, עבד כמנהל צוות פיתוח, בשנתיים האחרונות הקים חברה פרטית, אשר הנתבע הוא העובד היחידי, ועוסק בייעוץ לחברות שונות. הוא מנהל את החברה ועובד מהבית ואין לחברה עובדים ומשרדים. לנתבע הכנסות נוספות, מהשקעות בחברות בחו"ל הכנסתו נטו מגיעה לכדי 45,000 ₪ נטו לפחות להערכת התובעת, לאור המסמכים המצויים ברשותה ושצורפו לרשימת המסמכים לתביעה.
20. יצויין כי הוצאות החברה הם למעשה הוצאות הבית, ויש לזקפן ולהוסיפן להכנסות האב. שכירויות, משכורות, ציוד משרדי ועוד הוצאות המפורטות בדו"חות מס הכנסה של החברה, הם הוצאות הבית, שכן לחברה אין משרד והוצאות משלה, ויש לזקוף הוצאות אלו להכנסות הנתבע, שכן הוצאות אלו יורדות מההכנסות לצורך חישוב הרווח לצרכי מס, אך האב צורך את ההכנסות האלו לצרכים אישיים ולא עסקיים.
21. האישה אינה עובדת עקב מחלה אוטואימונית בה חלתה, בגינה קיבלה 100% נכות זמנית. בשלב זה, מקבלת האישה גימלת אי כושר עבודה בסך של כ- 13,500 ₪ לחודש וכן גימלת נכות מביטוח לאומי בסך 2,447 ₪. לפני שחלתה עבדה האישה כתכניתנית והשתכרה כ- 14,500 ₪ נטו.
22. לאישה דירת שני חדרים בתל אביב מלפני הנישואין, עליה רובצת משכנתא, שמשולמת מהשכרת הדירה. הדירה מושכרת תמורת 5,000 ₪ לחודש אך משלמת את המשכנתא בסך של כ-4,250 ₪.

רמת החיים

23. בהתאם לתדפיסי כרטיסי האשראי של הצדדים ניתן לראות כי הבעל מוציא בכרטיסיו כ- 16,000 ₪ לחודש והאישה מוציאה כ- 22,000 ₪ לחודש בכרטיסי האשראי שלה. סה"כ 38,000 ₪ לחודש לקניות מזון, ביגוד, בתי קפה, צעצועים, מסעדות, תרופות ועוד.
24. בנוסף לכרטיסי האשראי ישנם התשלומים להוצאות הבית, גן הילדים לשני ילדים לאחר הנחה עולה 7,000 ₪ לחודש. כך עולה מחשבונות הבנק של הצדדים.
25. הילדים משתתפים בחוגים יקרים. חוג שחיה שעולה כ-800 ₪ לחודש, לשניהם ועוד חוג התעמלות וחוג מחול בעלות של כ- 220 ₪ כל אחד. קבלות צורפו לרשימת המסמכים. האישה לומדת בקורסים מזה כשנתיים- קורס הדרכת תינוקות בעלות 16,000 ₪, וקורס יועצות שינה ב 7,000 ₪.
26. הילדה מטופלת אצל פסיכולוג, וגם בני הזוג מטופלים כל אחד בנפרד. הוצאה זו מגיע לכדי כ-2,500 ₪ לחודש.
27. האישה מעסיקה מנקה בעלות 840 ₪ לחודש. לילדים יש ביטוח בריאות בסך 300 ₪ לחודש, נכון למועד הגשת הבקשה.
28. יצויין כי הילדים אסמטיים ונדרשים לתרופות ואינהלציה. לאישה הוצאות בריאותיות ניכרות, לצורך תרופות רבות שהיא מקבלת.
29. הצדדים חיו ברמת חיים גבוהה מאוד. המבקשים גרים בשיכון דן בבית פרטי בעל שלוש קומות וגינה. הם נהגו לצאת למסעדה פעם בשבוע וקונים אוכל מוכן פעם נוספת בשבוע. הילדים יוצאים לבילויים רבים כגון: סרטים, הצגות, לונה פארק ועוד. בבית שותים מי עדן בלבד.
30. כל האמור לעיל לא זכה להתייחסות מפורשת בכתב ההגנה ולמעשה יש בכך הודאה מצד המשיב.

הרכוש

31. פרט לחברה ולמוניטין של האב, האב שותף ו/או משקיע, בחברות שונות בחו"ל ומקבל הכנסות מחברות אלו מעת לעת, בסכומים ניכרים.
32. בבעלות הבעל חברה בשם — בע"מ, אותה הסתבר לפי כתב הגנתו, מכר בסמוך לפרוץ הסכסוך, במחיר מגוחך (למרות שלפי דו"ח רשם החברות הוא עדיין שותף בחברה).
33. לבעל ולאישה חשבון בנק הרשום על שמם והאישה אינה יודעת מצב המלא של כספיו וחסכונותיו והאב לא צירפם לכתב הגנתו.
34. הבעל צבר זכויות סוציאליות, לרבות קרנות השתלמות וקופות גמל, ביטוח מנהלים ופנסייה, בסכומים ניכרים. בנוסף, אופציות ובונוסים שחלקם פדה בזמן הנישואין והבריח מאם המבקשים.
35. לצדדים שני רכבים, –.
36. השימוש ברכב, נכלל בגדר מזונות. כל טובת הנאה הנדרשת למען רווחתה של האישה מבחינת צרכי חייה. כמו מדור גם הענקת זכות השימוש במכונית, שיש לה השלכה על הסכומים הדרושים לאישה ולילדים על הוצאותיהם היא בגדר תביעת מזונות-להגיע לבית משפט במונית, קניות, הסעת הילדים, כסאות בטיחות. ראה בר"ע 258/81 ליפשיץ לז (3) ע"מ 645, 650.
37. בענייננו, המדובר בילדי עשירים ולילדי עשירים מגיעים מזונות גבוהים, מאחר והם אינם צריכים לוותר על מה שילדי עניים מוותרים. ראה דברי שרשבסקי בספרו, בעמ' 380-381:

"… צרכיהם של ילדים עשויים להיות שונים זה מזה ואין להעלים עין מכך שלילדי עניים אין אותם הצרכים כמו לילדי עשירים, כי ילדי עניים צריכים לפעמים לוותר על דברים דרושים שיש לספק לילדי עשירים…אם האב אמיד, יש גם מקום לחייבו, מדין צדקה ולא מדין מזונות, לתת לילד לא רק מה שהכרחי אלא גם מה שראוי לו וזה בוודאי תלוי גם באפשרויות הכספיות של האב" (שרשבסקי, בעמ' 381;).

38. המבקשים, הקטינים זקוקים למזונותיהם, כולל הוצאות אחזקת הדירה הקבועות, בסך של 9,700 ₪ לחודש, לפי הפירוט הבא ו/או לפי כל פירוט אחר המתחייב על פי השינויים ההכרחיים ו/או ע"פ כל פירוט אחר שכב' בית המשפט ימצא לנכון:

המבקשת

39. סל מזון 800 ₪
40. מוצרי ניקוי כביסה והגיינה                                     400 ₪
41. ביגוד והנעלה 500 ₪
42. בילויים נופש ובידור(הצגות וספרים)               400 ₪
43. מתנות וימי הולדת 200 ₪
44. צעצועים ומחשב 350 ₪
45. נסיעות (לרופאים, חברים, בילויים) 350 ₪
46. חופשות הבראה                         200 ₪
47. דמי כיס                                                                    300 ₪
48. מספרה וקוסמטיקה (צופה פני עתיד)              300 ₪
49. ביטוח רפואי 200 ₪

סה"כ                                                                                                                  4,000  ₪

המבקש

50. סל מזון 800 ₪
51. מוצרי ניקוי כביסה והגיינה                                     400 ₪
52. ביגוד והנעלה 500₪ בילויים נופש ובידור(הצגות וספרים)                                               400 ₪
53. מתנות וימי הולדת 200 ₪
54. צעצועים ומחשב 350 ₪
55. נסיעות (לרופאים, חברים, בילויים) 350 ₪
56. חופשות הבראה                         200 ₪
57. דמי כיס                                                                      300 ₪
58. מספרה וקוסמטיקה (צופה פני עתיד)              200₪
59. ביטוח רפואי                                                             200 ₪

סה"כ                                                                                                     3,900  ₪

הוצאות דיור לחודש (ממוצע)

הוצאות שוטפות

60. מים וארנונה                                     900 ₪
61. חשמל                                                             1000 ₪
62. גז                                                                         50 ₪
63. אגרת טלויזיה                                                             50 ₪
64. כבלים                                                               300 ₪
65. טלפון                                                 150 ₪
66. פלאפון                                                             500 ₪
67. אינטרנט                                                                         200 ₪
68. בדק בית תיקונים ואביזרים מתבלים                                        400 ₪
69. מנקה                                                             420 ₪
70. ביטוח דירה ותכולה                                                                200 ₪
71. מי עדן                                                             350 ₪

סה"כ                                                                                                              4,520 ₪

40% עבור הקטינים מהוצאות מדור: 1800 ₪.

סה"כ כללי עבור הקטינים:  9,700 ₪ .

ראה קבלות ומסמכים מאמתים מצורף לרשימת המסמכים ולבקשה זו, קבלה על גנים, מנקה, טיפולים פסיכולוגיים ועוד.

72. בנוסף לסכום המזונות הנ"ל על הבעל לשאת גם בתשלומים הבלתי קצובים הבאים, עבור הילדים:
    • א. תשלום בגין הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים, כגון אורטודנט, משקפיים ופסיכולוג, לרבות תרופות ומכשירי אינהלציה לקטינים.
    • ב. תשלום 40% מדמי שכירות בגין מדור חלופי באותה סביבת מגורים, שעלותו 6,500 ₪ לחודש לדירת ארבעה חדרים (יצויין כי הבית הפרטי יעלה 6,900 ₪ לחודש, החל מחידוש החוזה, אולם מדובר במחיר נמוך יחסית לבתים פרטיים מאחר ויש קליניקה בקומה התחתונה).
    • ג. תשלום מחצית חוגי שחיה וחוג התעמלות ומחול.
    • ד. תשלום מחצית הוצאות חינוך בבית הספר.
    • ה. תשלום מחצית גן ו/או צהרון וקייטנות וכן בית ספר פרטי החל מהשנה הבאה.
    • ו. תשלום מחצית שיעורים פרטיים והוראה מתקנת.
73. אשר על כן יתבקש כב' בית המשפט כדלקמן:
    • א. להזמין את הנתבע לדין.
    • ב. לחייב את הנתבע לשלם לידי המבקשים מזונות זמניים בסכום קצוב של 9,700 ₪ סה"כ (כשסכום זה אינו כולל דמי שכירות, הוצאות מדור, חוגים, חינוך והוצאות רפואיות חריגות) ולהצמיד סכום זה למדד יוקר המחיה, כשהעידכון יעשה מידי חודש בחודשו.
    • ג. לשאת בנוסף לסכום המזונות הנ"ל בתשלומים הבלתי קצובים הבאים בגין הקטינים:

• תשלום בגין הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים, כגון אורטודנט, משקפיים ופסיכולוג, לרבות תרופות ומכשירי אינהלציה לקטינים.
• תשלום 40% מדמי שכירות בגין מדור חלופי באותה סביבת מגורים, שעלותו 6,500 ₪ לחודש לדירת ארבעה חדרים.
• תשלום מחצית חוגי שחיה וחוג התעמלות ומחול.
• תשלום מחצית הוצאות חינוך בבית הספר.
• תשלום מחצית גן ו/או צהרון וקייטנות וכן בית ספר פרטי החל מהשנה הבאה.
• תשלום מחצית שיעורים פרטיים והוראה מתקנת.

• לקבוע כי כל סכום שלא ישולם במועדו יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום החיוב ועד התשלום בפועל.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

הפוסט בקשה למזונות ילדים זמניים קטינים במשמורת אם במשפחה בה האב עשיר הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ואלה הם נימוקי הבקשה:

1. מדובר באב אשר מאז חודש אפריל אינו משלם ולו שקל למזונות המשפחה. האם פנתה אליו מספר פעמים כפי שיפורט בהמשך אך ללא הועיל. על כן, פנתה האם בתביעת מזונות לבית המשפט וכן תביעה כספית להשבת הוצאות אם, מאפריל ועד יום הגשת תביעת המזונות.
2. יצויין כי האב במשך החודשיים האחרונים, ראה את ביתו במשך 3 פעמים בלבד. האב וביתו אינם מסתדרים, אין לילדה אוכל אצלו ולא פינה מסודרת. גם כשהיא מבקרת אצלו זה רק החל מחמש אחר הצהריים, לאחר שאכלה בבית האם כשחזרה מבית הספר.
3. האב אינו מתאמץ כלל לשמור על יחסים טובים עם ביתו, וכשהיא אומרת לו אני הולכת לאמא ולא באה אליך היום הוא משיב: "בסדר, רק תודיעי לי קודם כדי שלא אצא מוקדם סתם". המשיב במקום להגיש כתבי הגנה תוך 14 יום, פנה לבית המשפט בבקשה לארכה של 15 ימים עד ליום 21/11/14, כך לדבריו, זאת מבלי לצרף את תגובת המבקשת. כב' בית המשפט אישר את הארכה באופן חד פעמי ללא תגובת הצד השני.
4. למרות בקשת הארכה, וחלוף יום ה-21/11/14 המבוקש על ידי המשיב עצמו, ואף חלוף הארכה בת 15 יום (שמועדה חל ביום 25/11/14), לא הוגש כתב הגנה.
5. יצויין כי טרם הגשת התביעות התקיימה פגישת מו"מ עם המשיב, בה היה מיוצג על ידי עו"ד –, ועל כן האמור בבקשת האב לארכה כי הינו בחיפושים אחר עו"ד אינו מדוייק ולכל הפחות מדובר בדיווח חלקי ואמירת חצי האמת.
6. הנה כי כן, ראינו כי חוסר האחריות של האב עובר כחוט השני בכל תחומיי חייו-הן ביחסיו עם ביתו, הן בהתנערות מחובתו לשלם מזונות ילדתו, הן התנערותו מלשלם את החובות שנותרו ונוצרו בזמן הקשר והן התנערות מלענות לתביעות אשר הוגשו כנגדו אל מול בית המשפט הנכבד.
7. אשר על כן, ולאור היעדר כתב הגנה במזונות, מבוקש כי כב' בית המשפט יפסוק לקטינה מזונות זמניים על פי כתב התביעה למזונות והנספחים אשר הוגשו, המצורפים בשנית לשם הנוחות.
8. מבוקש בשלב זה לקבל את כל טענות המבקשת בנוגע להשתכרות המשיב וזאת לאור תקנה 264(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, בדבר העדר הרצאת פרטים במזונות.
9. הצדדים הינם בני זוג, שהיו ידועים בציבור, במשך כ- 13 שנים.
10. לצדדים בת משותפת, הקטינה — בת אחת עשרה וחצי.
11. המשפחה התגוררה יחד בבית פרטי שכור ב, בעלות של 7,500 ₪ לחודש. כיום מתגוררת הקטינה עם אימה בדירה בשכירות של 4,500 ₪ לחודש, דירת חמישה חדרים ב, והאב שכר וילה אחרת באותו איזור ובאותה רמת חיים ששררה טרם הפירוד. מצ"ב הסכם שכירות מיום 1/4/14 מסומן כנספח א'. קבלות בגין הוצאות הבית מסומן כנספח א'1.

השתכרות המשיב

12. הכנסותיו הכספיות של המשיב מכל מקורותיו הינן למעלה מ 20,000 ₪. המשיב הינו איש עסקים ויזם, היה עד לסוף שנת 2008 בעלים של ארבע חברות בתחום יבוא תוכנות למחשבים, וגילגל סכומיי עתק כיבואן של מוצרים, אולם עקב אי תשלום של לקוח גדול, צבר חוב של 700,000 ₪ לבנק, אשר מתוכו שילם 200,000 ₪ מהחשבון על שם הוריו ושאר החוב בסך חצי מיליון ₪, נמחק בהסדר עם הבנק.
13. מאז סוף 2008, במשך למעלה משנתיים לא עבד, אולם המשיך להכניס כספים למשק הבית המשותף מהחשבון על שם הוריו, סך של כ-20,000 ₪ בממוצע לחודש ראה תדפיסי חשבון בנק וטבלת אקסל מסכמת לכל שנה, המצ"ב.
14. החל מסביבות 2011, מזה כשנתיים, המשיב עובד כשכיר ומשתכר מעבודתו כ-12,000 ₪ נטו (כולל הפרשות סוציאליות) על פי הידוע למבקשת, אולם יש לו מקורות כספיים קבועים נוספים וכאמור המשיב הכניס סה"כ בממוצע סך של כ- 20,000 ₪ נטו לחודש לחשבון הבנק. בנוסף, הוא מקבל מהחברה בה הוא עובד, רכב ספורט ודלק על חשבון המעביד. שווי הרכב והדלק כהכנסה רעיונית של 3,000 ₪ נוספים. יצויין כי אין למשיב תשלום לחברת ליסינג, והרכב משמשו לעיסוקיו הפרטיים ועל כן מהווה הכנסה רעיונית.
15. הורי המשיב, הינם אנשים עתירי נכסים, אביו היה משנה בכיר למנכ"ל בנק, ובבעלותם בן השאר, משק במושב בשווי 15 מיליון ₪, מתגוררים במיני פנטהאוז בבניין מפואר ברמת גן, בו יש להם עוד שתי דירות. בנוסף, דירה נוספת בתל אביב, קרקעות מפוזרות בארץ ועוד.
16. לפחות דירה אחת מהדירות שעל שם הוריו שייכת למשיב בפועל אך הוריו נמנעו מלרשום על שמו לאור הסיכון בעסקיו. לעומתו, לאחותו הועברו כבר במתנה שתי דירות.
17. רמת החיים שנהגה בבית היתה על הצד הגבוה. כרטיסי האשראי של הצדדים וסך ההוצאות מחשבון הבנק, מהווים ראיה לכך. בשנת 2013 הוציאו הצדדים סך של 25,000 ₪ לחודש בממוצע בכרטיסי אשראי, וסך הוצאותיהם מחשבון הבנק בבנק לאומי, כולל כרטיסי האשראי הגיע לכ-40,000 ₪ בממוצע לחודש. יצויין כי המשיב החזיק בכרטיס אשראי, שירד מהחשבון בבנק, הרשום על שם המבקשת.

השתכרות האישה

18. שכרה הממוצע בשנה האחרונה, מעבודתה בבנק בניכוי תשלומיי החזר בגין רכב דלק וליסינג הינו 10,900 ₪, נטו לחודש בממוצע (לאחר הפחתת החזרים המתקבלים בגין הוצאות רכב).
19. לאור רמת החיים הגבוהה והעובדה שהמשיב הפחית את הכנסותיו יחסית לשנים קודמות, בשנה האחרונה ליחסים כאשר היחסים היו מתוחים ומעורערים, צברו הצדדים חובות, באמצעות הלוואות שנטלה המבקשת הן מחברות כרטיסי האשראי והן מהבנק עצמו, אשר עומדים על סך מצטבר של כ- 360,000 ₪ נכון ליום הפירוד. המשיב התנער מחובתו להשתתף בחובות אלו שנוצרו בחשבון המשותף, והמבקשת משלמת כל חודש החזר של 4,000 ₪ בגין הלוואות אלו לבדה, והמשיב מסרב להשתתף בתשלום.

יחסי הצדדים

20. יחסיהם של הצדדים מעולם לא התנהלו על מי מנוחות, והאישה סבלה מהתעללות נפשית קשה. בתקופה האחרונה התדרדרה התנהגותו של המשיב, עוד יותר, הוא החל לחזור שתוי בכל יום חמישי לאחר בילוי לילי שיצא אליו לבדו, והתפרצויותיו החלו להגיח, לעיתים קרובות יותר. האישה סבלה מדיכאון עקב התעללות זו כאשר נוסף לה ארוע משפחתי אישי קשה.
21. המשיב מאז הפירוד, התנער לגמרי מאחריותו למשפחה ואינו משלם שקל למזונות הקטינה ואף לא משתתף בחובות של הבית שנמצאים בחשבון. הוא התנער לגמרי מחובתו לזון את הקטינה ומחובותיו המשותפים והשאיר את האישה להתמודד לבדה עם חובות עצומים, עם ילדה קטנה ועם הבנק שנושף בערפה, להסדיר את החובות על מנת שיוכל להמשיך להעסיקה, באופן שחרב תלויה מעל צווארה בכל הנוגע להמשך תעסוקתה.
22. המשיב מעולם לא היה אב שהינו שותף מלא ושווה בגידול הילדה, למעט הסעתה בבוקר לבית ספר. כשהילדה צריכה ללכת לרופא לדעתו, הוא מסמס לאישה שתיקח אותה לרופא. אין אצלו בבית מיטה וחדר לילדה עד שהילדה סירבה להגיע אליו כי לא נח לה שם. הוא חסר אחריות ומשדר לילדה שהוא לא מסתדר והילדה היא זו שמנסה לארגן את האב. הסדרי הראיה התחילו מפעמיים בשבוע עם לינה וכל סוף שבוע שני מיום שישי אחרי בית ספר ועד למוצאי שבת, אולם לאחר זמן קצר, האב החל להיפגש עם הילדה בין פעם לפעמיים בחודש וגם אז החל מהשעה חמש, לאחר שהילדה אוכלת צהריים בבית האם.
23. יצויין כי המשיב יכול בהינד עפעף לכסות את חלקו בחובות המשותפים, ולשם את מזונות ביתו, אך הוא מתחמק מכל אחריות.
24. יש לו כספים רבים המצויים בחשבון על שם הוריו ונכסים שלו הרשומים על שם הוריו כאמור לעיל. כאמור וכפי המוכח בתדפיסי חשבון בנק וטבלת האקסל, המשיב הכניס מזומנים רבים לחשבון הבנק, באמצעות העברה בנקאית במזומן או דרך האינטרנט, מהחשבון על שם הוריו, והדבר מהווה מקור הכנסה קבוע של המשיב, בסך של 20,000 ₪ מזומן נטו לחודש. גם כשלא עבד בשנים 2009 ו- 2010 הכניס מזומנים רבים לחשבון בסך זהה בקירוב.

רמת החיים

25. רמת החיים של המשפחה נגזרת מההוצאות בכרטיסיי אשראי של הצדדים, הוצאות מחשבון הבנק, סך של כ-40,000 ₪ לחודש (בשנת 2013 הוציאו הצדדים סך של 25,000 ₪ לחודש בממוצע בכרטיסי אשראי בלבד).
26. למשיב מקור הכנסות קבוע ויציב בנוסף להשתכרותו, והראיה הכספים שהעביר כל חודש באמצעות החשבון על שם הוריו. כאמור חלק מהרכוש הרשום על שם הוריו לרבות כספים שייכים בפועל למשיב אך מפאת החשש מנושים עקב הסתבכותו בעסקים, לא נרשמו על שמו.
27. כאמור האב שכר לעצמו וילה ב- ולא ירד ברמת החיים כלל לאחר הפירוד, שכן מקורותיו הכספיים איתנים, ואילו האם והילדה ירדו ברמת החיים, והאם שכרה דירה ב-.
28. יצויין כי המשיב לקח את כל המטלטלין שהיו בבית הצדדים למעט ציוד אישי של הקטינה והאם ומדובר במוצרי חשמל חדשים ויקרים. האם נאלצה לרכוש ריהוט ומוצרי חשמל מחדש שעלותם נראית בכרטיסי האשראי וכן בקבלות בנספח יא'.
29. המבקשת זקוקה למזונותיה, כולל שליש הוצאות אחזקת הדירה הקבועות ושכירות, בסך של 5,730 ₪ לחודש, לפי הפירוט הבא ו/או לפי כל פירוט אחר המתחייב על פי השינויים ההכרחיים ו/או ע"פ כל פירוט אחר שכב' בית המשפט ימצא לנכון:

הקטינה

30. סל מזון 1,000 ₪
31. מוצרי ניקוי כביסה והגיינה                                     300 ₪
32. קוסמטיקה 100 ₪
33. ביגוד והנעלה 500 ₪
34. בילויים ובידור (הצגות, סרטים וספרים)               200 ₪
35. מתנות וימי הולדת 150 ₪
36. מחשב 150 ₪
37. נסיעות (לרופאים, חברים, בילויים) 250 ₪
38. חופשות                         200 ₪
39. דמי כיס                                                                                200 ₪
40. מספרה                50 ₪
41. ביטוח רפואי 150 ₪
42. ביטוח שיניים 100₪

סה"כ                                                                                                                  3,350  ₪

הוצאות דיור לחודש (ממוצע)

הוצאות שוטפות

43. מים 100 ₪
44. ארנונה 600₪
45. חשמל 500₪
46. גז 50 ₪
47. אגרת טלויזיה 50 ₪
48. כבלים                   280 ₪
49. טלפון     150 ₪
50. אינטרנט       70 ₪
51. בדק בית תיקונים ואביזרים מתבלים                   100 ₪
52. דמי שכירות 4,500 ₪

סה"כ                                                                                                                     7,150  ₪

שליש עבור הקטינה מהוצאות מדור: 2,380 ₪.

סה"כ כללי עבור הקטינה:  5,730 ₪. מצ"ב קבלות ומסמכים מאמתים מצורף לרשימת המסמכים.

53. בנוסף לסכום המזונות הנ"ל על האב לשאת גם בתשלומים הבלתי קצובים הבאים, עבור הילדה:
    • א. תשלום בגין הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים, כגון אורטודנט, משקפיים ופסיכולוג, לרבות תרופות.
    • ב. תשלום מחצית חוגים ותנועת נוער.
    • ג. תשלום מחצית הוצאות חינוך בבית הספר.
    • ד. תשלום מחצית שיעורים פרטיים.
    • ה. תשלום מחצית נסיעה לפולין.
    • ו. תשלום מחצית מסיבת הבת מצווה-אולם, שמלה, בוק תמונות, תקליטן.
54. המשיב חייב במזונות ובמדור הקטינה בהיותו אביה הביולוגי, והוא מסוגל לשלמם לאור הכנסותיו וצרכי הקטינה.
55. אשר על כן יתבקש כב' בית המשפט כדלקמן:
    • א. לחייב את המשיב לשלם לידי המבקשת מזונות זמניים, בסכום קצוב של 5,730 ₪ סה"כ החל מיום הגשת תביעה זו (כשסכום זה אינו כולל מחצית חוגים, תנועת נוער, הוצאות חינוך בבית ספר, שיעורים פרטיים והוצאות רפואיות חריגות) ולהצמיד סכום זה למדד יוקר המחיה, כשהעדכון יעשה מידי חודש בחודשו.
    • ב. לשאת בנוסף לסכום המזונות הנ"ל בתשלומים הבלתי קצובים הבאים בגין הקטינה:

• תשלום בגין הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים, כגון אורטודנט, משקפיים ופסיכולוג, לרבות תרופות.
• תשלום מחצית חוגים ותנועת נוער.
• תשלום מחצית הוצאות חינוך בבית הספר.
• תשלום מחצית שיעורים פרטיים.
• תשלום מחצית נסיעה לפולין.
• תשלום מחצית מסיבת הבת מצווה-אולם, שמלה, בוק תמונות, תקליטן.
  • ג. לקבוע כי כל סכום שלא ישולם במועדו יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום החיוב ועד התשלום בפועל.
  • ד. לחייב המשיב בתשלום הוצאות המשפט ובשכר טרחת עו"ד בתוספת מע"מ.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

הפוסט בקשה למזונות זמניים קטינה בת 15 מאת עורך דין לענייני משפחה טלי אויזרוביץ הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ואלה נימוקי הבקשה:

1. הצדדים נישאו זה לזו כדד משה וישראל ביולי 2011. מנישואיהם נולדה הקטינה, המבקשת 2, והיא בת כמעט שנה.
2. הצדדים התגוררו יחד בדירה ששכרו, אך יחסי הצדדים עלו על שרטון, והאב עזב את דירת המגורים המשותפת לפני מספר ימים זאת במפתיע ללא התראה מוקדמת.
3. הוריה של המשיבה, האם מתגוררים במקסיקו וקיים סיכון כי המשיבה תיקח את הקטינה בלי ידיעתו של האב ותיסע למקסיקו. המשיבה לא עובדת ועל כן אין כל מחוייבות שקושרת אותה דווקא לארץ, דבר שמגביר את הסיכון כי תיעלם עם הקטינה במקסיקו.
4. יצויין כי הוריה של האישה אשר גרים במקסיקו נמצאים כעת בחופשה בארץ ותומכים במשיבה והם עתידים לשוב למקסיקו בתוך זמן קצר.
5. לאב חשש כבד כי לאור הפירוד בין בני הזוג ולאור העובדה כי למשיבה אין דבר אשר יקשור אותה לישראל ומנגד הוריה, התומכים בה, גרים במקסיקו, תבצע המשיבה מעשה דרסטי ותוציא את ביתם מהארץ לזמן לא ידוע .
6. כמו כן, מבוקש לדון בבקשה במעמד צד אחד, שכן אם יוודע למשיבה דבר הגשת הבקשה עלולה היא להקדים ולברוח מן הארץ עם הקטינה.
7. באם לא ינתן הצו הזמני בדחיפות ובמעמד צד אחד עשוי להיגרם למבקש נזק שלא יהיה ניתן לתיקון בעתיד. מדובר בקטינה כבת שנה, שכל נתק מאביה עלול לחבל בקשר איתו והאב עלול לאבד זמן יקר איתה. כן מדובר בנזק כספי כבד לאיתור הילדה והוצאות משפטיות להחזרתה, אותו מבוקש למנוע באמצעות צו זה.
8. מאידך ושום נזק לא יגרם למשיבה באם יינתן הצו המבוקש ויישמר המצב הקיים עד לדיון בפני בית המשפט, באם יהיה צורך להוציא את הקטינה מן הארץ.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

ב"כ המבקשת

הפוסט דוגמא בקשה לצו עיכוב יציאה כנגד קטינה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

כב' בית המשפט מתבקש בזאת להיעתר לבקשת המבקשת וליתן צו עיקול על הזכויות ו/או הנכסים המפורטים להלן (להלן:"הנכסים"), לרבות הפירות והרווחים המופקים מהם – אשר רשומים על שם המשיב לבדו וזאת על מנת להבטיח תביעת מזונות ילדים לקטינה.

וכן להורות כי שום פעולה לא תעשה בנכסים הנ"ל בלא הסכמתה המוקדמת של המבקשת ולחייב את המשיב בהוצאות שכ"ט עורך דין ומע"מ כדין.

ואלה נימוקי הבקשה:

נימוקי הבקשה מפורטים בתצהיר מטעם המבקשת המצ"ב כחלק בלתי נפרד ממנה.

תצהיר עיקול מזונות

אני הח"מ —לאחר שהוזהרתי לומר את האמת וכי אהיה צפויה לעונשים הקבועים בחוק אם לא אעשה כן, מצהירה בזה בכתב כדלקמן:

1. הנני עושה תצהירי זה בתמיכה לבקשתי למתן עיקולים ו/או סעדים זמניים אחרים, לצורך הבטחת תביעת מזונות קטינה שהגשתי.
2. נישאתי לבעלי בנישואין כדמו"י בשנת 2003. אלו הם נישואינו השניים.
3. מנישואינו נולדה הקטינה , ילידת —כיום בת עשר. יש לי בן נוסף מנישואי הראשונים והוא כיום בן 25.
4. מערכת היחסים ביני לבין בעלי פורטה באריכות בתביעה למזונות ילדה ובתביעה למשמורת שהגשתי נגדו, המהווה חלק בלתי נפרד מתצהירי זה. כל המסמכים התומכים בבקשתי צורפו לרשימת המסמכים בתביעת המזונות ומהווים חלק בלתי נפרד מבקשתי זו.
5. ביתי ואני מתגוררות בנפרד מהאב מזה כשבועיים. אני שכרתי דירה עבורי ועבור בתי, במרחק 5 דקות מהאב, בעלות של 3,800 ₪ לחודש.
6. אני חוששת מאוד מהכבדה על ביצוע פסק הדין, וכי לא יהיה מהיכן לגבות מזונות שיפסקו לביתי.
7. אין בבעלותנו כל נכס מקרקעין.
8. האב עובד כעצמאי. כעצמאי, אין לאב משכורת סדירה שניתן לעקל. האב נהג לשלם הוצאות המשפחה במזומן, והתנהל במזומן באמצעות הכנסות במזומן שהוא קיבל מעבודתו כעצמאי, ולא הפקיד מלוא הכנסותיו לבנק. אין ספק כי הוא מחזיק בהכנסותיו ושולט בהן.
9. ברשותו שתי מוניות ושני מספרי מוניות, שאחת מהן הוא משכיר. לאחרונה אמר לי כי הוא מוכר את המונית ורוכש רכב חדש אך אין שום עירבון כי לא ימכור את המונית ויעלים את הכספים שיתקבלו.
10. גיליתי שלאב יתרה של 100,000 ₪ במזומן בחשבון הבנק אשר על שמו, אולם יתכן שכבר הוציא את הכסף והעלימו, ואם לא עשה כן, עדיין הרי שיכול לעשות זאת בקלות, על מנת לסכל את פסק הדין, שכן מדובר בסכום נזיל.
11. האב כבר איים עליי עת עזבתי את דירת המגורים כי אני אזרק לרחוב ואשאר בלי כסף.
12. לאור טיב עיסוקו של האב, ואופי הכנסתו, במידה והאב יבריח את הכספים הרשומים על שמו, לא יהיה מהיכן לגבות את מזונות הקטינה.
13. בין היתר, רכשנו את הנכסים ו/או הכספים הבאים, הרשומים על שם בעלי אם כי, כי נכסים אלה שייכים לשנינו בחלקים שווים. ישנם נכסים נוספים וכספים אשר יתכן והועלמו ואני במבקשת להתחקות אחריהם ולהורות לבעלי להשיבם. כמו כן, יתכן וישנם נכסים שנרכשו שעדיין אינני יודעת עליהם:
14. אני נתתי בבעלי אמון מוחלט ומלא. למרות שהרכוש הנ"ל שנרכש ו/או שנצבר במהלך נישואינו נרשם על שם בעלי בלבד, ראיתי את עצמי, וכך ראה גם בעלי, מאז ומתמיד כשותפה מלאה בנכסים אלו. כל השנים היה מובן מאליו לשנינו כי אנו שותפים שווי זכויות לכל הרכוש ללא יוצא מן הכלל.
15. האב חייב במזונות בתו ובמדורה בהיותו אביה. האב מסוגל לשלמם לאור הכנסותיו, צרכי הקטינה ורמת החיים אליה הורגלה. למרות שהוא מסוגל לשלם את המזונות, גבייתן היא בעייתית, כמתואר לעיל.
16. הסעדים המבוקשים על ידי מיועדים שלא אמצא בפני שוקת שבורה וכדי למנוע מהמשיב עשיית דין עצמית.
17. באם לא יינתנו הצווים הזמניים בדחיפות ובמעמד צד אחד יוכל המשיב לבצע מחטף ולהעביר את הזכויות ברכבים ולו באופן פיקטיבי, ולהבריח את הכספים, ובכך עשוי להיגרם לי נזק שלא יהיה ניתן לתיקון בעתיד.
18. מאידך שום נזק לא יגרם למשיב באם יינתנו הצווים הזמניים המבוקשים ויישמר המצב הקיים עד לדיון בפני בית המשפט בתביעתי, על כל סעדיה העיקריים והנלווים.
19. זה שמי, חתימתי ותוכן תצהירי אמת.

הפוסט דוגמא בקשה לצו עיקול בתביעת מזונות הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בקשה לצו מניעה זו מאת משרד עורכי דין גירושין קורן-אויזרוביץ.

כב' בית המשפט מתבקש בזאת להיעתר לבקשת המבקש וליתן צו מניעה על מחצית מכלל הזכויות ו/או הנכסים המפורטים להלן (להלן:"הנכסים"), לרבות הפירות והרווחים המופקים מהם –אשר רשומים על שם המשיבה לבדה, או ביחד עם אחר, וזאת מכח חזקת השיתוף החלה על בני הזוג הידועים בציבור.

וכן להורות כי שום פעולה לא תעשה בנכסים הנ"ל בלא הסכמתו המוקדמת של המבקש ולחייב את המשיבה בהוצאות הבקשה ובשכ"ט עו"ד.

ואלה נימוקי הבקשה:

1. הצדדים היו בני זוג וניהלו משק בית משותף, החל מתחילת שנת 1997. הם מעולם לא נישאו כדמו"י כדין המדינה. הצדדים ערכו טקס נישואין פרטי, לא דרך הרבנות, מאחר והנתבעת שהיתה אלמנת צה"ל, מזה חמש עשרה שנים בתחילת הקשר, לא רצתה לאבד את קצבתה. התובע שהינו אדם דתי, דרש לחיות עם אישה על פי ההלכה היהודית.
2. אשר על כן, חוק יחסי ממון אינו חל על הצדדים אלא חזקת השיתוף החלה אצל בני זוג ידועים בציבור והדין הכללי, כגון דיני עשיית עושר.
3. בין הצדדים שררה הפרדה כלכלית בכל נכסיהם, למעט בנכסים בהם השתמשו במשותף, הם דירת המגורים, בה גרו כחמש עשרה שנים, המטלטלין והרכב.
4. התובע הוא בן 60 כיום והנתבעת בת 69. לנתבעת שלוש בנות בגירות, ואילו התובע גרוש ולו שישה ילדים מהם היו בעת תחילת הקשר שלוש קטינות. כיום הקטנה ביותר היא חיילת, שהתובע מכלכל כמו גם בת נוספת.
5. התובע המשיך לתמוך בגרושתו וילדיו, מהכספים שבחשבונו הפרטי, לרבות תשלום משכנתא וכן מתן זכות מגורים במחצית דירתו, לגרושה, עד שהקטנה ביותר תהיה בת 18.
6. מאחר וגרושתו של התובע, סובלת ממחלת נפש, לאור מצבה הקשה, נותן לה התובע זכות מגורים בחלקו בדירה לכל ימי חייה, לרבות לביתו, שהינה חיילת וגרה עדיין עם האם.
7. הנתבעת, סרבה להתחתן עם התובע, מאחר והדבר היה גורר הפסד קצבת אלמנת צה"ל שקיבלה בסך של כ- _____ ₪ כסכומה היום, כפי הודאת הנתבעת בכתב תביעתה. ייתכן שאף למעלה מכך. כל השנים חסכה הנתבעת את קיצבתה זו.
8. הצדדים הכירו לפני כארבע עשרה וחצי שנים, מתוכם חיו יחד שתיים עשרה שנים, שכן נפרדו באמצע שנת 2007, למשך שנתיים וחצי. בזמן הזה היתה לתובע אישה אחרת עימה חי יחד חיי משפחה.
9. ביום 1/1/10 חזרו בני הזוג לחיות יחד ונפרדו שוב בסוף יולי 2010, עת האישה לקחה את מפתחות התובע בעת שהיה בבית הכנסת ולא נתנה לו להיכנס הביתה. האישה בשרירותיות רבה, סרבה לתת לתובע את בגדיו, ספרי הקודש שלו, חפציו האישיים וגם שעון יקר ערך בשווי 10,000 ₪ מוחזק בן ערובה אצלה. התובע יצא ובגדיו לגופו ונאלץ לרכוש לעצמו, ספרי קודש ובגדים ונגרמה לו הוצאה גדולה בשל כך.

הכנסות הצדדים

1. התובע, אינו עובד החל מחודש ______, כשפרש לאחר ___ שנות עבודה כ_____ -. כשעבד השתכר בסביבות ______ נטו. כיום התובע אינו מקבל פנסיה חודשית כלל מאחר וקיבל פיצויי פרישה בסכום אחד. החודש הוא מסיים לקבל דמי אבטלה בסך של כ-_____ ₪ לחודש ונותר ללא הכנסות. התובע מחפש עבודה כבר חצי שנה, בכל תחום, אך לא מצליח לעבור ולו ראיון אחד.
2. הכנסות הנתבעת כיום הם כ-_____ ₪ לכל הפחות. הנתבעת מעולם לא עבדה בזמן החיים המשותפים, וקיבלה קיצבת אלמנת צה"ל. כיום הנתבעת מקבלת קיצבה זו בסך של כ-_____ ₪ וגם קיצבת זיקנה מביטוח לאומי בסך של כ- ______ ₪ לחודש.

מטלטלין ורכב

1. התובע גם מימן רכישת ריהוט לבית ומוצרי חשמל. מבוקש להצהיר כי המטלטלין בבית משותפים וכי על הנתבעת להשיב לתובע מחצית מהמטלטלין ו/או מחצית שוויו.
2. בשנת 2007 רכשה האישה רכב מסוג – מס' שילדה ____, במימון של התובע בסך _____₪, באמצעות הלוואה שלקח על עצמו ושאר הכספים מהנתבעת. הרכב שרשום על שם הנתבעת, שימש את שני הצדדים והנתבעת אף מודה בכך בכתב תביעתה. רכב זה משותף לשני הצדדים ויש להצהיר כי הרכב בבעלות משותפת לצדדים ועל האישה להעביר לבעל מחצית שווי הרכב כערכו ביום הפרידה.
3. כן יבקש כי יוחזרו לו בגדיו, ספריו ותשמישי קדושה וכן שעונו, שלבדו שווה כ-_____ ₪.

שיתוף בדירת המגורים

1. התובע זכאי למחצית מזכויות הבעלות בדירת המגורים בה גרו הצדדים במשך כל שנותיהם יחד,היא נכס משפחתי מובהק.
2. הצדדים שיפצו יחד את המטבח, והיתה על דירה זו משכנתא בסך של כ-400 ₪ לחודש.
3. הדירה בה גרו הצדדים, הידועה כגוש _, חלקה _, תת חלקה _ (להלן:"הדירה"), נרכשה על ידי האישה בשנת _____, שש שנים לאחר שהתאלמנה ולפני תחילת הקשר, אך מאחר ומדובר בנכס משפחתי מובהק, ובני הזוג הם ידועים בציבור חלה חזקת השיתוף בנכסים בהם השתמשו בחיי היום יום וגולת הכותרת היא דירת המגורים.

כספים ונכסים פיננסיים

1. המבקש אמנם טוען להפרדה רכושית בכספים, אולם היה ויוחלט כי יש שיתוף בכספים, הרי שלתובע מגיע מחצית מכל החסכונות שחסכה הנתבעת בחשבונותיה כל השנים המשותפות ועל כן יש למנוע שינוי המצב, שלא יישאר מול שוקת שבורה במצב כזה.
2. המבקש חושש כי עם הגשת התביעה המשיבה תעלים את כספיה ותשעבד את הדירה כנגד הלוואות פיקטיביות, או יזומות או העברתו לצד ג' באופן שייגרם נזק בלתי הפיך בעתיד, ולא יהיה לו מהיכן לגבות את פסק הדין.
3. אשר על כן, מבוקש להורות על מתן צו מניעה כמבוקש בכותרת בקשה זו.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

ב"כ המבקשת

הפוסט דוגמא בקשה לצו מניעה אצל בני זוג ידועים בציבור הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

הנתבעת באמצעות עורכת דין לענייני גירושין, הח"מ, מתכבדת בזאת להגיש את כתב הגנתה בתביעה למשמורת ילדים לקטינה בת 14 כמפורט להלן. מבוקש לחייב את התובע בשכ"ט עו"ד ומע"מ בגין תביעה זו, בייחוד בשל חוסר תום הלב, והעובדה, שיכל להסתפק בכתב הגנה לתביעת המשמורת שהגישה האישה לפניו, בייחוד כשמדובר בילדה בת 14, שלרצונה יש חשיבות מכרעת.

טענות מקדמיות

1. דין התביעה מחיקה על הסף לאור חוסר תום הלב ועזות המצח של התובע, אשר במצח נחושה מצהיר אי אמת, כך שהתמונה העולה מתביעתו היא"עולם הפוך" ממש.
2. המדובר בתביעה המבוססת על תצהיר שאינו האמת, שהוגשה כטקטיקה משפטית מפוקפקת, תוך שימוש לרעה בהליכי משפט, והכל על גבה של נערה בת 14.5, אשר בעירובה שלא לצורך במסע הנקמה כנגד אימה, לא בוחל האב. בשל כך, בן היתר, אין ליתן לאב משמורת משותפת, שכן מטרתו לפגוע באישה בכל דרך, לרבות באמצעות פגיעה בקטינה ובכך מוכיח כי אין לו מסוגלות הורית.
3. כבר בשלב זה תדגיש האם, כי למרות מסע הנקמה כנגדה, שאליו יצא האב, מסע הכולל "תפירת רומן" תוך שימוש באמצעים בלתי חוקיים, מדובר באב ראוי, וכי היא כן תדאג לכך כי הקשר בן האב לקטינה לא יפגע, ומקווה כי האב אכן ימצא זמן בן עיסוקיו הרבים לרבות הפוליטיים, לבלות בחברת ילדיו.
4. דין התביעה, דחייה על הסף, תוך חיוב התובע בהוצאות משפט, על הסרבול המשפטי שגרם וביזבוז זמנו ומשאביו של הצד שכנגד ושל בית המשפט הנכבד.

עובדות המקרה

1. התובעת והנתבע הינם בני זוג, שנישאו זל"ז כדמו"י, לפני כעשרים ושלוש שנים, ביום ___. מנישואיי בני הזוג נולדו הילדים __, יליד__, חייל ו______ ילידת ___, בת 14.
2. הצדדים מתגוררים יחד במושב מטע, בבית פרטי בן 6 חדרים, הנמצא בבעלות שני הצדדים. את הבית קיבלו בעלות סימלית עקב היות האשיה בת מושב, והוסיפו ושיפצו ביחד. על הבית רובצת משכנתא של כ- 90,000 ₪ בהחזר חודשי של כ-1,300 ₪ אשר יורדים מהחשבון על שם הבעל, בבנק יהב.
3. כבר בחודש אוקטובר 2011, הודיעה האישה לבעל כי ברצונה להתגרש לאור הבעיות שעלו בקשר ביניהם, אולם עקב חוסר הסכמתו, ניהלו הם הליך של גישור, שלא צלח.
4. טובת הקטינה מחייבת כי החזקתה וחינוכה יימסרו לידי אימה, דמות יציבה בחייה, המחזיקה בה בפועל ודואגת יום יום, להקניית ערכים, לקביעת מסגרות ולחינוכה. הקטינה קשורה לאימה, אשר נמצאת עימה יום יום וקשובה לצרכיה.
5. האב מעולם לא היה הורה פיזי כפי שטוען הוא בכתב התביעה. מאז היוולדה של הקטינה, האם היא שמטפלת בה. במשך שנים עסקה בחינוך כמורה, בשל שעות העבודה הנוחות והחופשות שאיפשרו לה לטפל בילדים.
6. הסעות לחוגים, קניות לבית וביגוד לילדה, פעילות אחר הצהריים, לקיחה לרופאים, הסעות למסיבות לחברות ושאר כל צרכיה של הקטינה הם היו ועדיין באחריות האם. בישולים, כביסות ועוד מטלות הבית גם הם באחריות האישה בלבד והאב אינו לוקח בהם חלק. הדבר היחידי שהאב החל לעשות בשנתיים האחרונות הוא להעיר את הקטינה בבוקר.
   האב מעולם לא נשאר עם הילדים כשהיו חולים בבית, לא כיבס, בישל וניתן לספור על כף היד את מספר הפעמים שהיה בסופר).
7. הצהרתו שהאם לכאורה עובדת עד שעות מאוחרות החל מאוקטובר 2011 היא שקרית. מדובר בארבעה ערבים בחודש, לכל היותר, בהם האם מעבירה הדרכות בערב. יש חודשים שיש פחות הדרכות. גם נסיעות לפולין לא היו מאז שנת 2008 וכשהיו, היו פעם בשנה בין השנים 2005 ועד 2007. יצוין כי הבת והאם מידיי ערב יוצאות להליכה משותפת. מצ"ב דו"ח הדרכות אחר הצהריים לשנה אחרונה ודו"ח שעות העבודה.
8. באוקטובר 2011 יזמה האישה לגירושין מהאב, אשר לא מקבל זאת, מעליל על האישה עלילות, מכפיש אותה בכל הזדמנות ומנסה להתנקם בכל דרך, כשכל משפחתו המורחבת מתגייסת לפקודתו.
9. למעשה, האב הוא שחזר כל השנים ועדיין חוזר מאוחר בערב, אם לא בשל עבודה, אז בשל עיסוקים חברתיים. מדובר בסגנון אבהות של הדור הישן, לפיו האב לא נוטל כל חלק בטיפול בבית והילדים וזהו התפקיד של האישה בלבד. טענותיו בכתב תביעתו, פשוט הפוכות למציאות.
10. האב עובד בעבודה שבמסגרתה הוא נמצא שעות ארוכות מחוץ לבית. יוצא בשבע בבוקר וחוזר בערב.
11. האב הוא זה שנעדר מהבית מספר פעמים בשבוע, בשעות הערב לצורך פעילות –, היות ואחיו הוא –, מזה שלוש שנים, וקודם לכן היה מנכ"ל — שנים רבות. האב שותף לדרכו ומתנדב לתפקידים רבים: נציג — במליאת –, חבר בוועדות –, נציג בוועד –, נציג בפורום –. תפקידים אלה כרוכים בישיבות וארועים, המתרחשים בעיקר בשעות הערב. כמו כן, שימש כמה שנים כיו"ר — שגזל ממנו שעות רבות. הכול בהתנדבות ובהתבסס על כך שהאישה מטפלת בכל צרכי הילדים והבית!
12. זאת ועוד, האב נוסע מספר פעמים בשנה לבד, לחו"ל, יחד עם –, במשלחות –, נסיעות בין שבוע לשבועיים ברצף. רק בשנה החולפת נסע לארגנטינה, לגרמניה פעמיים, ולרומניה. כן האב יוצא לסמינרים בני מספר ימים בכל פעם כחלק מהפעילות –.
13. במשך שנים למד את התואר הראשון והשני, בשעות אחה"צ וימי שישי. בעוד מקבל גיבויי מלא מהאישה, שויתרה על כל פעילות אחה"צ והערב בכדי להיות עם הילדים.
14. לאורך כל חייה של הקטינה, מדי יום עם חזרתה מביה"ס היא מגיעה לבית הוריי האם. יחד עימם היא אוכלת ארוחת צהריים. מיד עם חזרתה של האם מהעבודה בשעות אחה"צ, היא אוספת את הקטינה הביתה. כמו כן, בכל פעם שנעדרה האישה מהבית בשעות הערב, במקרים בודדים, תמיד הקטינה נשארה בבית הוריי האם. אף פעם לא הייתה בייביסיטר בבית והאב לא נשאר לשמור עליה לבדו.
15. לאורך כל השנים התובע היה בעל קנאי ואובססיבי, תמיד האשים את הנתבעת בבגידה לכאורה. כל ישיבה מהעבודה נתפסה "כפגישה רומנטית", עד כדי מעקבים, חוסר רצונו שתלמד. כל נסיעת עבודה הייתה מלווה בהצקות טלפוניות וקנאה קיצונית. בשנת 2000 הגישה הנתבעת תביעת גירושין, בעקבות השתתפות בקורס מדריכי — והתנהגות מבישה של הנתבע בזמן שהותה בסיור לימודי- כל ערב טלפון עם העלבות והאשמות. לאורך השנים סבלה האישה מהתקפי הזעם והקנאה שלוו בקללות וגנאי והתעללות רגשית.
16. "הרומן", שלאחרונה התובע מעליל על האישה, הוא קשקוש, הנובע מקנאתו האובססיבית, שנובעת מכך שהבעל עצמו בגד פעמים רבות באישה והוא משליך על האישה את הרהורי נפשו. לאורך השנים התובע ניהל מספר רומנים, שהובאו לידיעת האישה, אשר לא פירקה את המשפחה בשל הילדים ויש לה עדים.
17. האישה התרחקה אך ורק מהבעל בעצמו, לאחר שהודיעה לו על רצונה להתגרש. הנתבעת ממש לא התרחקה המהילדים וממשיכה לתפקד כאמם במשרה מלאה.
18. היא זו המטפלת בילדים ומחבקת ועוטפת אותם, שכן מאז הידיעה על הגירושין, הם זקוקים לתמיכתה עוד יותר.
19. ההחלטה על הגירושין היא מיוזמת האישה ואילו האב סרב לקבל זאת. בעוד  האב "הצהיר", שישתף פעולה כדי לגמור "בטוב", בשביל הילדים, האב סירב לשכור עורך דין משותף. האישה אפילו הציעה את אחיו כמגשר. בדיעבד הסתבר כי הבעל, מנסה לתפור עליה בגידה, שם מעקבים לא חוקיים אחריה לרבות, האזנת סתר. הבעל איים שיספר לילדים את עלילת השוא שלו ודימיונותיו וכי יתעלל בה בבית הדין הרבני אם לא תקבל את  טיוטת ההסכם החד צדדית שמסר לה, עם תנאים לא הוגנים, מבלי שמעולם סוכמו עקרונות כלשהם ביניהם. האישה נאלצה להגיש תביעות לבית המשפט על מנת להגן על עצמה מפניו.
20. לא רק ששום מו"מ לא מתקיים אלא שהבעל מסרב לנהל מו"מ עם האישה. האישה היא שהזמינה את הבעל לנהל מו"מ, לאחר הגשת התביעות, אך הבעל סרב והציב אולטימטום-או שתקבלי את טיוטת ההסכם שהוגשה לך לפני הגשת התביעות, או שלא יהיה כל הסכם. זה לא נקרא לנהל מו"מ-זה נקרא להציב תנאים.
21. כרגע הבעל מסרב לעזוב את הבית עד שימכר, למרות שיש לו דירה פנויה בבית אביו, ועל כן נאלצת האישה לגור בבית אחד עימו, אך הם לא מתנהלים כתא משפחתי אחד. האישה מנהלת חיים בנפרד ודואגת לכל צורכי הילדים והבית. יצויין כי הבן אמנם חייל אך מגיע בסופי שבוע וכן פעמיים באמצע השבוע.
22. למרות הדרך המכוערת בה בחר האב להציג את האם תוך חתירה לגירושין מכוערים, האם סבורה כי האב הוא אב ראוי והלוואי שהיה מוצא מזמנו להיות יותר בחברת ילדיו וכי חשיבות הקשר עם האב ידועה לה והיא תפעל לשם עידוד הקשר והמפגשים.
23. לעומת זאת, מהתנהלות האב עד עכשיו עולה כי הוא יפעל להסתת הילדים וניתוקם מאימם, תוך ניצול משמורת משותפת להמשך נקמה והתעללות באם. לאור כל האמור לעיל, ובנוסף בשל עובדה זו, האישה מתנגדת בכל התוקף למשמורת משותפת.
24. האב כבר עירב, שלא לצורך, באופן פעיל את הבן החייל _____, והחתים אותו על תצהיר, אותו ניסה להגניב לתיק בית המשפט, תוך שהוא מנצל את תמימותו וחוסר נסיונו של הבן החייל וכפיפותו לאביו. בתצהיר זה השתמש כנגד האם ובכך לכאורה אילץ את הבן לבחור צד, מבלי שהבן מבין את משמעות חתימתו. יצויין כי בשיחה עם האם, הסביר הבן, כי לא הבין וחשב שהוא חותם על תצהיר שהוא לא מעורב בסיפור וכי הוא מתחרט על כך.
25. עוד יצויין כי הקטינה כבר הודיעה לאם מיוזמתה כי היא מעוניינת לגור עם האם, בסביבה קרובה לאביה, בכדי שתוכל לראותו ככל שתרצה ואולי ללון אצלו פעם בשבוע ובסופי שבוע לסירוגין. האם כמובן תאפשר זאת. האם מסרבת להבאת הקטינה לבית המשפט כשאין כל סיבה לעשות כן ולפגוע בה. אין גבול לשימוש לרעה שהאב מנסה לעשות בילדים שהם כבר בוגרים ובעלי דעה עצמאית.
26. עוד תאמר הנתבעת כי לשימוש בדרכים נכלוליות אין גבול. מכתבי הטענות הסתבר לאישה כי הבעל לקח הלוואות פיקטיביות ויצר חובות פיקטיביים, לשם הברחת כספים משותפים, לרבות חתימה על ערבות לחוב של הבוס שלו, בלי ידיעת האישה ונשיאה לכאורה בחובות של הבוס, והמשך בהלוואה פיקטיבית שלקח מאחיו, מבלי שהאישה חתומה עליה (מבלי שצירף ראיה שהכסף נכנס לחשבון הבנק, ואם נכנס לכאורה, מבלי להראות לאן יצא הכסף, ובייחוד כשהבעל ניהל קשרים עם נשים זרות). אין ספק שהאחריות לחוב היא של הבוס, והבוס הינו אמיד בעל משק במושב ומשתכר משכורת נאה וכך גם אשתו.

הגנה גופה

1. מוכחש האמור בסעיף 1 לכתב התביעה. כאמור לעיל, ההחלטה על פירוד היתה ביוזמת האישה כשהבעל לא מקבלה עד עצם היום הזה, ומכאן נקמנותו, על גבם של הילדים. שום עקרונות הסכם לא סוכמו בין הצדדים, אלא טיוטה לא הוגנת וחד צדדית שערכה באת כוח הבעל הוגשה לאישה.
2. מוכחש האמור בסעיף 2 לכתב התביעה. הבעל הוא שמלבה את האש ונתן אולטימטום לאישה-או שתקבל את טיוטת ההסכם שהוגש לה או שלא יהיה מו"מ.
3. מוכחש האמור בסעיף 3 לכתב התביעה.
4. מוכחש האמור בסעיף 4 לכתב התביעה. שקר וכזב פרי דימיון ממש. אין קשר בין הכתוב בסעיף למציאות ונראה כי הדברים הועתקו מתיק אחר. הדבר היחידי הנכון הוא שהאב מעיר את הקטינה בבוקר.
5. מוכחש האמור בסעיף 5 לכתב התביעה. שקר וכזב! הנתבעת תחזור על האמור לעיל.
6. מוכחש האמור בסעיף 6 לכתב התביעה. הנתבעת תחזור על האמור לעיל בכתב הגנתה.
7. מוכחש האמור בסעיף 7 ו 8 לכתב התביעה מחוסר רלוונטיות. כשהבעל היה בן 20 הנתבעת היתה בת 16. החברות החלה כשהיתה בכיתה יב'.

38. לא מוכחש האמור בסעיף 9 לכתב התביעה.

1. מוכחש האמור בסעיף 10 ועד 13 לכתב התביעה. למעט תאריך הנישואין. הדירה בבית שמש נרכשה ממשכנתא, כספים משותפים ועזרה קטנה מהוריי האישה. משנת 1991 ועד סוף 1995, במשך תקופת לימודיי האישה, גרו הצדדים אצל הוריי האישה, שנשאו בכל הוצאות המחייה שלהם כולל הוצאות הכלכלה והמחיה של _____ הבן.
   נכון האמור בסעיף 14 לכתב התביעה. ל_____ יש עוד חצי שנה לתום השירות הצבאי.
   מוכחש האמור בסעיף 15 ועד 16 לכתב התביעה. לא רלוונטי לתביעת משמורת. הצדדים רכשו בסכום זעום את הקרקע עקב הזכות של הוריי האישה כבת מושב.
2. מוכחש האמור בסעיף 34-39 לכתב התביעה. גם כאן תמונת ראי של האב (צריך להחליף בין המילים "אם" ו- "אב" ואז זה יהיה נכון). פשוט שקר וכזב בעזות מצח. הנתבעת תחזור על האמור לעיל בכתב הגנתה. בנסיבות, אין רלוונטיות לוועדת שניט, שכן רצון הילדה הוא שיקבע, והאישה לא תתנגד להסדרי ראיה עם האב, ככל שתרצה הקטינה, בהתחשב בפעילויותיה. האב אינו זמין ולא נראה כמעט בבית. הוא עובד שעות ארוכות ומעולם לא עשה עבודות בית. אין זה מצב מתאים למשמורת משותפת, בייחוד לא כאשר האב מחפש כל דרך להכפיש את האישה לרבות עלילת שוא של רומן בעוד הוא זה אשר היו לו רומנים רבים מחוץ לנישואין.
3. מוכחש האמור בסעיף 40 ועד 54 לכתב התביעה. לא רלוונטי לכתב תביעה. בהתאם לתקנות סדר הדין, כתב תביעה לא יכלול פסקי דין אלא את העובדות המהוות את עילת התביעה. פסקי הדין אינם רלוונטים שכן עסקינן בילדה גדולה כבת ארבעה עשרה וחצי ובאב מסית שאינו זמין פיזית לביתו.
4. מוכחש האמור בסעיף 55 ועד 56 לכתב התביעה. תמונת ראי של האב(צריך להחליף בין המילים "אם" ו- "אב" ואז זה יהיה נכון). פשוט שקר וכזב בעזות מצח. הנתבעת תחזור על האמור לעיל בכתב הגנתה. האב לא נכח כלל בחיי הקטינה. מה שהוא כותב על האישה זה בדיוק מה שהוא. על כן לפי טענותיו הוא-אין ליתן לו משמורת משותפת, שכן הוא מנסה לפגוע ביחסים בין הבת לאימה. הגדיל לעשות וציין שהאם לכאורה תביא את הקטינה למצב של בחירת צד בסכסוך, בעוד האב עצמו עשה כן כבר, עם הבן הגדול, _____, והחתים את הבן על תצהיר אותו ניסה להגניב לתיק בית המשפט, ללא רשות. האב הטעה את הבן ואמר לו שהוא מעורב בתיק וחותם על מנת שלא יהיה מעורב, בעוד בעצם החתימה על תצהיר, עירב אותו האב בעצמו בתיק.
5. על האב להתעלות מעבר ליצר הנקמנות באם, להקשיב לנערה, ולהעביר את רצונה האמיתי, בשלמות, לידיעת בית המשפט הנכבד, מבלי לערב את הקטינה בהליך המשפטי, ומבלי לפגוע בה תוך כדי מסע ההכפשות כנגד האם.
6. כבוד בית המשפט מתבקש לדחות את התביעה. לחילופין, אם ידון בתביעה, מתבקש כבוד בית המשפט לקבוע כי משמורת הקטינה תיהיה אצל אימה, תוך קביעת הסדרי ראיה לאב, ולחייב את התובע בהוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

ב"כ הנתבע

הפוסט דוגמא כתב הגנה במשמורת ילדה קטינה בת 15 הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

1. בין הצדדים שרר משטר כלכלי של הפרדה כלכלית מוחלטת. אפילו חשבון בנק משותף לא היה, וכל צד ניהל את ענייניו הכספיים והרכושיים וחשבונות הבנק שלו, בעצמו, ללא ידיעת השני. כל צד המשיך לממן את משפחתו מנישואיו הראשונים וילדיו, מבלי שהצד השני היה מעורב.
2. ראה ע"א 4385/91 סלם נ' כרמי פ"ד נא(1) 337, 347:

"חזקת שיתוף, שלא הובאו ראיות לסתירתה-עשויה להעיד רק על שיתוף בנכסים המשמשים את בני הזוג בחיים היומיומיים, או שנרכשו על ידם במשותף. להחלת דין שיתוף על נכסים אחרים של מי מהם, ולו גם כאלה שנצברו על ידיו בתקופת החיים המשותפים, תידרש ראיה נוספת כלשהי, שתעיד(לפחות באורח נסיבתי) על כוונת שיתוף בנכס המסויים (או בכלל נכסיו) של בן הזוג".

3. כלומר, הפסיקה קובעת כי כאשר מדובר בנכסים שלא משמשים לחיי היום יום, של ידועים בציבור יש צורך בראיה נוספת כלשהיא ואין די בחזקת השיתוף לבדה-היינו חזקת שיתוף במקרה של ידועים בציבור חלשה יחסית לחזקת השיתוף העוסקת בבני זוג נשואים. ראה תמ"ש (ת"א) 26821/01 צ.ר נ' א.פ, מאת השופטת צ. צפת שקבעה את הנ"ל על סמך פרשת סלם נ. כרמי ושחר נ. פרידמן.
4. על כן, חזקת השיתוף קמה רק בנכסים ששימשו את בני הזוג בחיי היום יום במשותף, כגון דירת המגורים, המכונית והמיטלטלין ולא בחשבונות בנק, לא בחסכונות ולא בזכויות הסוציאליות.
5. הנטל על התובעת להוכיח כוונת שיתוף בנכסים עליהם לא חלה החזקה והנטל עליה לסתור את קיום החזקה בנכסים עליהם חלה החזקה (דירה, רכב, מיטלטלין).

העובדות

6. התובעת והנתבע ניהלו משק בית משותף, במשך 10 שנים ברצף, החל מתחילת שנת 1997.
7. הצדדים נפרדו, באמצע שנת 2007, למשך למעלה משנתיים וחצי, כאשר בזמן הזה הייתה לנתבע אישה אחרת עימה חי יחד חיי משפחה, כזוג נשוי.
8. בתחילת שנת 2010, חזרו בני הזוג לגור יחד לניסיון, אך נפרדו שוב בסוף יולי 2011, עת התובעת לקחה את מפתחות הבית שהיו של הנתבע בעת שהיה בבית הכנסת, ולא נתנה לו להיכנס הביתה. אין לראות בשנה וחצי האחרונה, קשר של ידועים בציבור אלא ניסיון ובדיקה אם ניתן להמשיך יחד את החיים המשותפים, ניסיון שלא צלח. אין ספק כי לאחר הפירוד הממושך, במהלכו חי הנתבע עם אישה אחרת, לא קשרו הצדדים את גורלם זה בזה ולא היו ידועים בציבור אלא זוג הבוחן ובודק אם יש סיכוי להמשך חיים משותפים יחד-ניסיון שלא צלח. בתקופה השנייה לקשר לא היה זה קשר של ידועים בציבור ביניהם אלא ניסיון בדיקה אם בני הזוג יכולים להמשיך לחיות יחד, בדיקה שנכשלה. התובעת ראתה שאין לנתבע הכנסה וזה הרגע בו זרקה אותו מהבית כחפץ שאין לה תועלת בו.
9. זאת ועוד, בתקופה השנייה של הקשר, היו כבר היחסים מעורערים, ומטבע הדברים השיתופיות מוחלשת בסוג כזה של יחסים.
10. גם בתקופה הראשונה וקל וחומר בשנייה, לא הייתה כל כוונת שיתוף בזכויות הסוציאליות מעבודתו של הנתבע, ולא בכספיי החסכונות שצברה התובעת. אולם אם התובעת טוענת כי הייתה כוונת שיתוף בזכויות סוציאליות הרי קל וחומר, שחייבת להיות כוונת שיתוף בחסכונות שצברה בזמן הקשר ומכח קל וחומר כפול ומכופל-דירת המגורים ששימשה לחיי היום יום. אולם בחוסר תום לב, התובעת לא מתכוונת לשתף בדירתה ולא בכספיה, אותם הסתירה מבית המשפט הנכבד ובאה לפניו בידיים לא נקיות, אלא רק מבקש לקבל מחצית מכל רכושו עליי אדמות של הנתבע ולהוסיפו לעושרה הרב-מיליון וחצי ש"ח חסכונות שהתגלו שקיימים בבעלותה, ושנצברו בזמן הקשר, רכב ודירה.
11. יודגש עוד כי התובעת כן מצהירה בתביעתה, שכל מה שחסכה בזמן הקשר משותף לצדדים, אולם זאת היא עושה כשהיא אינה יודעת עדיין שהנתבע גילה את שווי כל חסכונותיה-חסכונות בשווי מיליון וחצי ₪. על כן, אין ליתן לה לחזור מהצהרתה זו בתביעתה.
12. חוסר תום ליבה מתבטא בנוסף, בכך שהגישה עוד בשנת 2011, תביעה ראשונה, על פי חוק יחסי ממון דווקא ולא על פי הלכת השיתוף, וחוסר נכונותה לסגת מתביעה זו, עד שאולצה לעשות כן בפסק דין. כך גרמה לניהול משפט סרק, במשך כ- 5 שנים. וזאת לא בכדי-התאים לה יותר חוק יחסי ממון לפיו אין צורך בהוכחת כוונת שיתוף, כיוון שהיא יודעת שאין היא יכולה להוכיח כוונת שיתוף, מאחר והמציאות הייתה – הפרדה רכושית מלאה ומוחלטת גם ברכוש שנצבר בזמן הקשר.
13. בתחילת הקשר, התובעת הייתה אלמנת צה"ל מזה חמש עשרה שנה (משנת 1982), ולה 3 בנות, ואילו הנתבע היה גרוש ולו 6 ילדים ביניהם היו 3 קטינות.
14. כיום הנתבע הוא בן 65 כיום והתובעת בת 74. הנתבע המשיך לתמוך בגרושתו וילדיו, מהכספים שבחשבונו הפרטי, והתובעת תמכה בילדיה, כך לאורך שנות הקשר.
15. בעת תחילת הקשר, הנתבע כבר עבד כפקיד בבנק — במשך 25 שנה ופרש לגמלאות כחצי שנה טרם הפרידה השנייה, לאחר 37 שנות עבודה. מדובר בפרישה מוקדמת בגיל 60, כאשר את מרבית זכויותיו צבר הנתבע שלא בזמן הקשר. רק 10 שנים מתוך 37 שנים צבר במקביל לקשר עם התובעת, אך בנפרד ולעצמו בלבד.
16. אם ילדיו של הנתבע, סובלת ממחלת נפש קשה, ונשארה לגור בדירת המגורים המשותפת שלהם במרכז העיר הישן של נתניה. מדובר בדירה קטנה וישנה. לאור מצבה הקשה, העניק לה הנתבע בהסכם הגירושין, זכות מגורים בחלקו בדירה לכל ימי חייה.
17. התובעת, סירבה להתחתן עם הנתבע, מאחר והדבר היה גורם להפסקת שכר אלמנה מצה"ל, שקיבלה מידיי חודש בסך של כ- 17,000 ₪ בממוצע לחודש (גובה השכר מצה"ל נודע לנתבע רק לאחר קבלת מידע בעקבות צו בית משפט לגילוי מידע).
18. הנתבע שהינו אדם דתי, סרב לחיות עם אישה ללא קידושין, ועל כן, ערכו קידושין פרטיים אצל רב, שלא דרך הרבנות.
19. כך המשיכה התובעת לקבל שכר שמן מצה"ל, בעודה חיה עם הנתבע, אשר ממן את הוצאותיה ומאפשר לה לחסוך את הכנסותיה. כנראה שכל זה לא מספיק לה, וכעת החליטה לתבוע גם את חסכונותיו היחידים של הנתבע.
20. בין הצדדים שרר משטר כלכלי של הפרדה רכושית מוחלטת. אפילו חשבון בנק משותף לא היה להם. הזכויות שצבר בזמן הקשר היו של הנתבע בלבד, וכך ראו זאת הצדדים. התובעת עצמה מודה בכך בכתב התביעה הראשון שהגישה כנגדו בשנת 2011, אשר נתמך בתצהירה.

21. הצדדים חיו בדירת האישה, שהייתה בבעלותה, מלפני תחילת הקשר. הם שיפצו יחד את המטבח ועל הדירה רבצה משכנתא בהחזר חודשי של כ-400 ₪ אותה שילמה התובעת מחשבונותיה אך מנגד הנתבע מימן עבורה את ההוצאה בתשלום החודשי שנתן לה, בין היתר עבור משכנתא, בילויים ומזון.
22. הזכויות הסוציאליות שחסך הנתבע, הינן נכס פרטי של הנתבע, שאינו בשימוש היומיומי, עליו לא חלה כלל חזקת שיתוף. נכס שמבוסס על 30 שנות וותק שצבר הנתבע טרם הקשר. חלק נוסף וניכר מהזכויות שקיבל מקורם פיצוי בגין פרישה מוקדמת ואובדן השתכרות עקב כך, ולכן אינו בר שיתוף כלל.
23. זאת ועוד, התובעת צברה קופות גמל וחסכונות בזמן הקשר, אותם הצליחה לחסוך גם בזכות העובדה, שהנתבע מימן את מרבית הוצאותיה. לכן, במידה ויוחלט כי זכויות וחסכונות הנתבע שנצברו בזמן הקשר משותפות, אזי דין זהה חל על זכויותיה וחסכונותיה של האישה אשר נצברו בזמן הקשר, ועל האישה להעביר לנתבע את מחציתן.
24. במקרה כזה, בו תוכיח התובעת את תביעתה לכאורה, אזי לא תוכל לסתור את חזקת השיתוף החלה על דירת מגורים שהיא נכס המשמש את הצדדים לחיי היום יום. מדובר בנכס בשימוש היומיומי, בו גרו, עליו חלה חזקת השיתוף. אם התובעת טוענת למשטר שיתוף, אינה יכולה לטעון להפרדה רכושית, שכן זהו דבר והיפוכו. על כן, אם תוכיח התובעת את תביעתה, והיא שהמשטר ששרר הוא משטר של שיתוף לכאורה, דירת המגורים משותפת אף היא.
25. יצויין שהאישה בשרירותיות רבה, סרבה לתת לנתבע את בגדיו, ספרי הקודש שלו, חפציו האישיים וגם שעון יקר ערך בשווי 10,000 ₪ מוחזק בן ערובה אצלה. הנתבע נאלץ לרכוש לעצמו, ספרי קודש וכן בגדים ונגרמה לו הוצאה גדולה בשל כך, שעליה לשלם לו ו/או לקזז מכל סכום שייפסק לה לכאורה.
26. אם ייפסק כי לתובעת זכויות לכאורה ברכושו, עקב משטר של שיתוף כלכלי, אזיי מחייב הדבר לפסוק כי גם לו זכויות ברכושה-בחסכונות הכספיים שנצברו בקופות גמל שפתחה ובכל מקום אחר. ובלי קשר-גם דירת מגורים שהיא נכס עליו חלה חזקת שיתוף ובמשטר מוכח של שיתוף כלכלי לכאורה, אי אפשר לסתור את החזקה.
27. למרות שבין הצדדים שרר משטר כלכלי של הפרדה רכושית, הרי שלמען הזהירות בלבד, יפרט הנתבע ויטען לגופו של עניין, אולם אין בכך משום הסכמה, לא לעצם השיתוף שלא היה ולא הסכמה להחלת חזקת השיתוף על נכס מסוג זה.

הכנסות הצדדים

28. הנתבע, פרש פרישה מוקדמת בגיל 60, עקב מצב בריאותי, ואינו עובד החל מחודש פברואר 2011, כחצי שנה טרם הפירוד השני. הוא פרש לאחר 37 שנות עבודה כפקיד בבנק –. הנתבע פרש עקב מצב בריאותי לקוי ולמעשה יש להתייחס לפיצויים שלו כתחליף שכר עתידי ולא כחיסכון לחלוקה.
29. כשעבד השתכר בסביבות 12,000 ₪ נטו. כיום הנתבע אינו מקבל פנסיה חודשית כלל מאחר וקיבל פיצויי פרישה בסכום אחד מהוון.
30. מאז הפרישה, מצב בריאותו של הנתבע הידרדר. הוא עבר ניתוח להוצאת גידול במוח לפני כשנתיים, שלאחריו אינו רואה בעיניו, בעל קושי בתנועה, וסובל מדיכאון ונותר למעשה בעל נכות קשה של 100 אחוז.
31. אין לו כל הכנסה, למעט קצבת ביטוח לאומי בסך 2,600 ₪, ממנה הוא מפריש 25 אחוז ללבנת פורן, כך שנותר לו ממנה 1,800 ₪, והוא מתגורר בדירה שרכש בחלקה בעזרת כספיי הפיצויים.
32. במידה ותוכיח התובעת כוונת שיתוף ברכוש שצבר הנתבע, אזי, מאחר ומדובר בפרישה מוקדמת של הנתבע בגיל 60, הרי יש לייחס חלק ממה שקיבל, כפיצוי אובדן השתכרות עתידי שאינו בר חלוקה. מדובר בהקדמת שכר ולא חיסכון וזה אינו בר חלוקה בלאו הכי. חלק זה אינו יכול להיות משותף עם התובעת אפילו תוכיח חזקת שיתוף לכאורה או שיתוף כלכלי לכאורה, שכן יש לראות בכך, היוון של שכר עתידי.
33. הכנסת התובעת החודשית כיום הם בין 12,000 ₪ נטו ל- 17,000 ₪ נטו לכל הפחות. התובעת לא עבדה בזמן החיים המשותפים, וקיבלה שכר אלמנת צה"ל אותו חסכה. כיום התובעת מקבלת שכר זה וגם קצבת זיקנה מביטוח לאומי בסך של כ- 1,800 ₪ לחודש ועוד סכום של 3,000 ₪ בהתאם לכתב התביעה, כך שהכנסתה החודשית הכוללת הינה 20,000 ₪ נטו וזאת מובטח לה עד אחרית ימיה, בעוד הכנסתו של הנתבע אפסית. התובעת אישה בריאה בעוד הנתבע שבר כלי.
34. התובעת אף קיבלה, לאחר הגשת התביעה, מענק אלמנות צה"ל בסך 100,000 ₪, שצה"ל מעניק לכל מי שהייתה אלמנה בשנת 1999. כלומר, בגין התקופה שהייתה כבר בקשר זוגי עם הנתבע.

הפרדה בנכסים פיננסיים, חסכונות, חשבונות בנק וזכויות סוציאליות

35. בעקבות התביעה גילה הנתבע כי לתובעת כ- 1.5 מיליון ש"ח, חסכונות נזילים אשר נצברו כולם בזמן הקשר.
36. הנתבע טוען כי בנכסים הכספיים, משכורות והכנסות, ובזכויות הסוציאליות, שררה הפרדה רכושית מוחלטת בין הצדדים. לא היה להם אפילו חשבון בנק משותף אחד והם ניהולו את הוצאות הבית באופן שהנתבע העביר לתובעת כל חודש סכום של 5,000 ש"ח עבור המחייה המשותפת.
37. בני הזוג נהגו בהפרדה מוחלטת בכל החשבונות הפרטיים ושמרו על עצמאותם הכלכלית-כל אחד לעצמו. כל אחד שלט שליטה מלאה ברכושו הנפרד.
38. לתובעת חשבונות בנק על שמה בלבד בבנק אוצר החייל, בנק הפועלים ובנק המזרחי. בבנק מזרחי הפקידה את שכר אלמנת צה"ל, שקיבלה שלא כדין.
39. כן פתחה חסכונות בקופות גמל, גדיש, כלל גמל, אקסלנס, מגדל ועוד, על שמה בלבד ועשתה שם פעולות חד צדדיות, כגון העברת 350,000 ש"ח לביתה, בתחילת שנת 2007, ללא ידיעת הנתבע. הנתבע כלל לא ידע שיש לה כל כך הרבה קופות וחשבונות בנק ושהיא מקבלת גמלה כל כך גבוהה של 17,000 ש"ח נטו. גם התובעת לא ידעה מה הם נכסיו הכספיים של הנתבע וכל שהסכימו הוא שהוא מפריש סך של 5,000 ש"ח לטובת הוצאות הבית והמזון ומשלם על כל הבילויים והחופשות.
40. הנתבע ניהל חשבון פרטי משלו, לשם הפקיד את משכורתו מעבודתו כפקיד בבנק –.
41. מחשבון זה, הנתבע המשיך כל הזמן לתמוך כלכלית בביתו הקטינה שגרה עם אימה וגם בגרושתו שהינה אישה חולה.
42. התובעת, מנגד מימנה גם את הוצאות בנותיה מחשבונותיה.
43. הצדדים התחשבנו רק על ההוצאות המשותפות להם והחליטו מי יממן מה כל פעם והיו חופשיים לעשות ככל העולה על רוחם בהכנסותיהם.
44. האישה חסכה בחשבונותיה כספים והנתבע צבר לעצמו זכויות סוציאליות מעבודתו. לצדדים היה ברור, שהאישה חוסכת את הכנסתה מצה"ל והנתבע חוסך את זכויותיו הסוציאליות לעצמו.
45. התובעת מודה בהפרדה במשכורות, הכנסות ונכסים פיננסיים, בתביעתה לאיזון משאבים, בסעיף 11 לתביעה. שם הצהירה כי היא נאלצה ליטול מידיי פעם הלוואות למימון הוצאות הבית ולחיות על חשבון הכספים אשר בחשבונותיה, מאחר והנתבע שמר את כספיו לעצמו ועזר לפרקים לכאורה בפרנסת הבית. כך לדבריה!
46. ויובהר כי הכספים אשר בחשבונותיה, אינם כספי ירושת אימה אלא חסכונות שחסכה במהלך החיים המשותפים. התובעת לא הביאה בדל הוכחה לכך כי מדובר בכספי ירושה ולא צירפה לתביעתה אפילו תדפיס חשבון בנק, המוכיח הפקדת כספי ירושה, ולא בכדי. מכל מקום, לא נשמרה כל הפרדה בין כספי ירושה לכאורה לבין כספיי הכנסותיה. בנוסף, ירושת אימה חולקה בין אחים רבים וחלקה של התובעת לא עלה על כמה עשרות אלפי ש"ח בודדים (לעומת כמיליון וחצי ש"ח שחסכה בזמן הקשר).
47. במהלך שמונה חודשים לאחר שהנתבע קיבל את זכויותיו, לא דרשה התובעת כספים אלו. גם בזמן שעוד חיו יחד וגם שלושה חודשים לאחר הפרידה. גם בעת הפרידה שארכה שנתיים וחצי לא באה בדרישות כספיות. זה לבדו ראיה לכך כי היה לה ברור שאלו זכויות ששייכות לנתבע בלבד.
48. זאת ועוד, כשנפרדו הצדדים בשנת 2007, החלה התובעת לעשות פעולות חד צדדיות בחשבונותיה, שמטרתן להסתיר כספים, למקרה שתתבע. היא פדתה חסכונות וקופות גמל במזומן, העבירה לביתה סכומי עתק ועוד כפי שניתן לראות מתדפיסי תנועות חשבון הבנק, וכן היא לא הגישה שום תביעה כנגד הנתבע. גם הנתבע לא הגיש שום תביעה רכושית כנגדה. שכן הצדדים ראו את רכושם הנפרד כנפרד. דבר זה גם מלמד כי הפירוד בשנת 2007 היה קץ קשר הידועים בציבור, והחזרה המאוחרת לעוד ניסיון שלא צלח ונמשך שנה וחצי לא עלה לכדי קשר של ידועים בציבור.
49. יצוין כי הנתבע השתמש וצרך חלק מהכספים שקיבל בפרישתו, לשם מימון מחייה משותפת עד הפרידה, ומחייה לאחר הפרידה. בעת הפירוד לא היה הסכום הנותר זהה לסכום שקיבל עם פרישתו המוקדמת. חלק ניכר מפיצויי הפרישה, הם תחליף שכר, וככאלה, אינם ברי שיתוף כלל. לו היה הנתבע ממשיך לעבוד עד גיל 67, לא היה מקבל סכום זה כלל וכלל והוא קיבל פיצויים מוגדלים בשל פרישה מוקדמת לשם פיצויי בגין אובדן שכר עתידי. במידה ויוחלט כי קיים משטר של שיתוף, וימונה אקטואר, עליו להפריש ולהוציא חלק הפיצויים בגין פרישה מוקדמת.
50. זאת ועוד, הנתבע שינה מצבו, בשל העובדה שהסתמך על הסכמת הצדדים להפרדה בכספים ובנכסים שאינם משמשים אותם במשותף, רכש דירה במשותף עם בנו, שם הוא גר, ולא נותרו בידיו כספי הפרישה, לאחר תשלום הוצאות והתחייבויות ורכישת הדירה. מה שהיה איננו עוד כי הנתבע השתמש בכספים אלו. כעת הוא בעל נכות קשה, אינו עובד ואין לו כספים לשלם לתובעת. מה גם שמדובר בתובעת עשירה, עם הכנסה של 17,000 ש"ח נטו לחודש עד אחרית ימיה מצה"ל ועוד 3,000 ₪ מביטוח לאומי, ועם חסכונות בנק של מיליון וחצי ש"ח ועם דירה בבעלותה.
51. הנתבע בהסתמכו על ההפרדה בנכסים פיננסיים והשיתוף בדירת המגורים, לא חסך לעצמו כספים בזמן הקשר, הוציא ביד חופשית על טיולים לחו"ל ובתי מלון בארץ עם האישה, ועכשיו כשנפרדו, אין לו חסכונות, בזכויותיו הסוציאליות רכש קורת גג לראשו, אין לו הכנסה שיכולה לקיימו, והקריירה שלו הסתיימה והוא חולה ומותש פיזית ונפשית.
52. אין בידיו חסכונות או כספים, אינו יכול לעבוד עקב נכותו ומצבו הכלכלי קשה, יש לו רק את מחצית הדירה שרכש, קורת הגג לראשו וגמלת נכות קטנה של 1,800 ₪ נטו(2,600 מהם מפריש 25 אחוז ללבנת פורן). התובעת, לעומתו, יש דירה בבעלותה ובנוסף כ-20,000₪ נטו כל חודש עד אחרית ימיה, יש לה רכב יקר, ויש לה חסכונות בשווי של כמיליון וחצי ש"ח.

מיטלטלין ורכב-חזקת שיתוף

53. הנתבע גם מימן רכישת ריהוט לבית ומוצרי חשמל. מבוקש להצהיר כי המיטלטלין בבית משותפים וכי על התובעת להשיב לנתבע מחצית מהמיטלטלין ו/או מחצית שוויו.
54. בשנת 2007 רכשה האישה רכב מסוג גולף, בעזרה במימון מאת הנתבע בסך 50,000 ₪, באמצעות הלוואה שלקח על עצמו, ושאר הכספים מימנה התובעת. הרכב שרשום על שם התובעת, שימש את שני הצדדים לחיי היום יום, והתובעת אף מודה בכך בכתב תביעתה הראשון. על רכב משפחתי חלה חזקת השיתוף, בייחוד כשהנתבע השתתף במימון הרכב. רכב זה משותף לשני הצדדים ויש להצהיר כי הרכב בבעלות משותפת לצדדים ועל האישה להעביר לבעל מחצית שווי הרכב כערכו ביום הפרידה. לחילופין בלבד, יש לקזז מחצית שווי הרכב ביום הפירוד מכל סכום אם ייפסק לתובעת וכן את מחצית שווי ההלוואה בגין הרכב, נכון ליום הפירוד.
55. כן יבקש כי יוחזרו לו בגדיו, ספריו ותשמישי קדושה וכן שעונו, שלבדו שווה כ-10,000 ₪. לחילופין לקזז סך של 60,000 ₪ מכל סכום לכאורה שייפסק לתובעת(ביגוד ספרי קודש, שופרות ועוד תשמישי קדושה ושעון). התובעת מודה בתביעתה כי היא מחזיקה חפציו עד היום.

דירת המגורים

56. הדירה בה גרו הצדדים, הידועה כגוש –, חלקה -, תת חלקה — (להלן:"הדירה"). הדירה נרכשה על ידי האישה בשנת 1988, שש שנים לאחר שהתאלמנה ועוד לפני תחילת הקשר, אך מאחר ומדובר בנכס משפחתי מובהק, ובני הזוג הם ידועים בציבור חלה חזקת השיתוף בנכסים בהם השתמשו בחיי היום יום וגולת הכותרת היא דירת המגורים.
57. משקמה החזקה, הנטל לסתירת השיתוף מוטל על מי שטוען לשלילתו.
58. אולם, בענייננו התובעת לא טוענת לסתירת החזקה אלא טוענת להחלת חזקת השיתוף ומשטר של שיתוף כלכלי לכאורה. במידה ותוכיח התובעת משטר של שיתוף כלכלי, כטענתה, אזי קל וחומר שהנתבע זכאי למחצית מזכויות הבעלות בדירת המגורים בה גרו הצדדים במשך כל שנותיהם יחד.
59. זאת ועוד, הצדדים שיפצו יחד את המטבח, והייתה על דירה זו משכנתא בסך של כ-400 ₪ לחודש, ששולמה בזמן הקשר.
60. אשר על כן מבוקש לקזז שווי מחצית הדירה, מכל סכום אם ייפסק לתובעת.
61. בנוסף, היה ותוכיח התובעת, כי היה שיתוף כלכלי בין הצדדים, הרי שלנתבע מגיע מחצית מכל החסכונות שחסכה התובעת בחשבונותיה כל השנים המשותפות וכן מחצית מהמענק שהתקבל בסמוך לאחר הפרידה בגין תקופת החיים המשותפים, לרבות מחצית מסך של 350,000 ש"ח(נומינלי) שהעבירה התובעת בתחילת שנת 2007 לביתה חני ללא ידיעת הנתבע.
62. במקרה שיוחלט כי התובעת זכאית למחצית ממה שנותר מזכויותיו הסוציאליות שנצברו במהלך 10 שנים שחיו יחד הרי שיש לקחת בחשבון את החובות וכספים שנצרכו על ידי הצדדים יחד או לחוד מיום קבלת הכספים ועד לפרידה (הנתבע פרש בפברואר 2011, כחצי שנה טרם הפרידה).
63. הנתבע קיבל את זכויותיו הסוציאליות בסכום אחד, ביום 20/2/11, עוד טרם הפרידה. הצדדים נפרדו רק בסוף יולי 2011 והתביעות הוגשו באוקטובר 2011. במהלך תקופה זו, של חיים תחת קורת גג אחת, נצרכו מוצרים שמומנו מכספיי הזכויות שהתקבלו. למשל: כספים והוצאות לצורך חיי היומיום נצרכו כ-50,000 ₪, בכ- 40,000 ₪ נוספים, כוסה חוב שהיה לנתבע בבנק, 15,000 ₪ נוספים התחייבות בכרטיסי אשראי בגין טיולים לחו"ל שנסעו הצדדים יחד. יש להפחית את הוצאות הצריכה והחובות שהיו לנתבע, מהחלק המשותף לכאורה, שנצבר בזמן הקשר הוצאות, שהובאו ראיות בגינן כעת ואלו שיוכחו בזמן דיון ההוכחות. יש להתחשב בכך כי מה שהיה איננו עוד וכי הנתבע השתמש בכספים אלו. כן יש להתחשב בכך כי חלק ניכר מהסכום שקיבל הינו תחליף שכר עתידי, שאינו בר חלוקה בכל מקרה, שכן הנתבע פרש פרישה מוקדמת וחלק ממה שקיבל הינו הקדמת שכר של 7-8 שנים לעתיד ויש להוציא חלק זה ולהפרידו שכן אין ספק שהשתכרות עתידית אינה ברת חלוקה.

שיקולי צדק

64. גם הצדק מחייב, שלא לחלק את זכויותיו הסוציאליות של הנתבע עם התובעת. התובעת שזכתה בקצבה של כ-17,000 ₪ במשך 10 שנים, שלא הייתה כלל זכאית לה, תסתפק בכספים אלו שקיבלה ולא תתעשר פעמיים-פעם במרמה מהמדינה ופעם שנייה מבן הזוג, הסמוי מעיניי המדינה, כאילו הייתה נשואה לשני גברים במקביל. מדובר ב 2 מיליון ₪ שהייתה צריכה לוותר עליהם כשחיה עם הנתבע, אך היא רימתה את המדינה. אל לה להרוויח פעמיים, בל יצא חוטא נשכר-גם כספים מהמדינה וגם זכויות פרישה של בן הזוג.
65. ויובהר, הנתבע לא נהנה כלל ממרמה זו, שכן הוא לא ראה שקל מכספיה של התובעת, אלא להיפך-הוא זה ששילם עבור חלקו בהוצאות ועוד שילם את כל הבילויים, מתנות ריהוט ומוצריי חשמל ואפשר לאישה לחסוך את שכרה הלא חוקי מצה"ל. הנתבע הוא זה שכן היה מעוניין בנישואין על פי ההלכה, שכן הינו אדם דתי והתובעת מנעה זאת ממנו, חסכה את כספי השכר מצה"ל ועכשיו תובעת את כל רכושו עלי אדמות, בעוד לה יש מיליון וחצי חסכונות בבנק, קצבה חודשית שמנה עד סוף ימיה ודירה.
66. גם שיקולי צדק כלכליים מחייבים זאת. הנתבע בהסתמכו על ההפרדה בנכסים פיננסיים והשיתוף בדירת המגורים, לא חסך לעצמו כספים בזמן הקשר, הוציא ביד חופשית על טיולים לחו"ל ובתי מלון בארץ עם האישה, ועכשיו כשנפרדו, אין לו חסכונות, בזכויותיו הסוציאליות רכש קורת גג לראשו, אין לו הכנסה שיכולה לקיימו, והקריירה שלו הסתיימה. לתובעת לעומתו, בריאה, יש לה קורת גג-דירה בבעלותה, גם הכנסה קבועה של 20,000 ₪ וגם חסכונות עצומים שצברה בזמן הקשר.
67. לא רק שאין בידיו חסכונות או כספים, גם אין לו עבודה ומצבו הכלכלי קשה, וגם הבריאותי-נפשי והכנסתו היחידה היא קצבת ביטוח לאומי בסך 2,600 ₪ ממנה הוא מפריש 25% ללבנת פורן, כך שנשאר בידיו 1,800 ₪ בלבד.

לגופה של הגנה

1. מוכחש כל האמור ב"אקדמת מילין". כן יצוין שהצדדים הכירו בעת ביקור התובעת מיוזמתה בקברי צדיקים, וכי התובעת נשארה עד היום אישה דתייה ועל כן זהו שקר וכזב לומר שהיא נעשתה דתייה בשביל הנתבע. היא אף לא הסכימה להתחתן כהלכה עם הנתבע-הכסף שקיבלה מצה"ל היה יותר חשוב בעיניה. הנתבע גם לא נטש אותה אלא התובעת זרקה אותו יום בהיר אחד מהבית ולקחה לו את המפתחות. הנתבע ביקש לחזור לשלום בית לאחר תקופה, אולם התובעת סירבה. כל מה שהיא מטילה על הנתבע -היא זו שעשתה את המעשים. היא החביאה כספים שחסכה בזמן הקשר, מייד עם הפירוד בשנת 2007, למרות שאף צד לא תבע את השני בעקבות ההבנה שישנה הפרדה רכושית מוחלטת וכל צד בעליו של הרכוש שהוא צובר.
2. מוכחש חלקית האמור בסעיף 1 לכתב התביעה. הצדדים לא נישאו דרך הרבנות אלא ערכו טקס קידושין פרטי. פרטי הטקס אינם כפי תיאור האישה אך אינם רלוונטיים לתביעה.
3. נכון האמור בסעיף 2 לכתב התביעה, למעט העובדה שאין מדובר בנישואין אלא ביחסים של ידועים בציבור-פרק ב' לצדדים, שהסתיים לאחר 10 שנים משותפות. לאחר מכן, הייתה תקופת קשר נוספת שהייתה תקופת ניסיון שלא צלח ולא היו אז ידועים בציבור.
4. מוכחש חלקית האמור בסעיף 3 ועד 11 לתביעה. אכן התובעת נהגה להגיע לבית כנסת וללמוד שיעורי תורה טרם פגשה את הנתבע ולא הפכה לדתייה בשבילו ולא שינתה אורח חייה בשבילו. אפילו להתחתן כהלכה וכחוק לא עשתה בשבילו, אלא עמדה על שלה שלא להינשא כחוק על כל המשמעויות שבכך. כעת היא מאשימה בכך את הנתבע, כשהיא סבורה שהחביאה מפניו ובמקום מבטחים, את מיליון וחצי השקלים שחסכה בזמן הקשר, כתוצאה מכך שלא נישאה לנתבע. הנתבע לא נהנה כלל מקצבתה שכן הייתה הפרדה רכושית. הוא אפילו לא ידע מה גובה הסכום החודשי והופתע לגלות לאחר הגשתה את התביעה הראשונה, במסמכים שקיבל מהבנק באמצעות צו בית משפט, כי מדובר ב- 17,000 ש"ח נטו לחודש. אלא שהתובעת דווקא, היא שמצאה מי שיפרנסה והיא תוכל לחסוך את שכרה החודשי מצה"ל.
5. מוכחש האמור בסעיף 12-16 לכתב התביעה. היה לצדדים ברור שכל אחד בעלים עצמאי של הנכסים שאינם משמשים את בני הזוג במשותף. אם כל מה שצברו הצדדים יחד, משותף לטענת התובעת, הרי גם מיליון וחצי ש"ח שצברה היא בזמן הקשר הם משותפים. היא מסתירה חסכונות אלה בחוסר תום לב מבית המשפט. דירת הגורים הינה נכס מיוחד במינו ואין דינה כדין כספים וזכויות כספיות. זהו נכס המשמש לחיי היום יום. חלה עליו חזקת שיתוף אוטומטית. היא אינה מפרטת מדוע חזקת השיתוף החלה על דירת המגורים בהתאם לפסיקה, אינה מתקיימת במקרה זה. קרי, היא לא הוכיחה את סתירת החזקה והנטל עליה להוכיחה. ככל שלא תעמוד בנטל-הדירה משותפת.
6. בייחוד כשחלק מהמשכנתא שולם יחד ושהנתבע השקיע בשיפוץ המטבח. חזקת השיתוף חלה והעובדה שמדובר בדירה שנרכשה מלפני הקשר אינה סותרת את חזקת השיתוף. לא רק שלא סתרה את חזקת השיתוף אלא להיפך-היא תומכת בחזקת השיתוף-התובעת טוענת שהיה משטר שיתוף גורף לכאורה, בין הצדדים בזמן הקשר.
7. הנתבע השתכר 12,000 ₪ נטו אך אין זה רלוונטי מאחר והוא לא עובד היום והוא נכה 100 אחוז וחולה לאחר שעבר ניתוח ראש. אכן הנתבע עזר לילדיו בכספי הפיצויים ורכש דירה, מאחר והיה מוסכם כי אלו כספים שלו. אכן הנתבע עבד 37 שנים בבנק שנים רבות טרם הכיר את התובעת. זאת ועוד, חלק ניכר מהכספים שקיבל בפרישה הם בגין אובדן השתכרות שכן הנתבע פרש בגיל 59-60, כ 8 שנים טרם גיל פרישה והפיצויים שקיבל משמשים כתחליף שכר. למעשה 12,000 ש"ח נטו לחודש כפול 12 חודשים כפול 8 שנים, שווה ל 1,152,000 ש"ח. אז מה בדיוק תובעת התובעת ממנו, בעודה משתכרת 20,000 ש"ח נטו סה"כ לחודש עד אחרית ימיה בשיבה טובה. לא נותר לנתבע כספים ואין לו השקעות. לתובעת יש.
8. מוכחש האמור בסעיף 20 לתביעה. התובעת שוכחת כי מדובר בדירת מגורים עליה חלה חזקת שיתוף אוטומטית ועליה הנטל לסתור את החזקה. האמור בכתב הגנתה לא סותר את החזקה אלא מחזק אותה-לטענתה שיתוף כלכלי גורף לכאורה חל בין הצדדים. היות הדירה מלפני הקשר, לא סותר חזקת שיתוף.
9. דירת המגורים הפכה ברבות השנים למשותפת מכוח חזקת השיתוף, שכן מדובר בדירת מגורים שהיא נכס משפחתי מובהק. חזקת השיתוף לא נסתרה על ידי התובעת אלא מחוזקת על ידה בכך שאינה טוענת להפרדה רכושית מוחלטת אלא לשיתוף מוחלט וגורף. התובעת טוענת כי כל מה שצברו יחד בזמן הקשר הינו משותף-קרי-משטר שיתוף כלכלי-במשטר כזה חזקת השיתוף הקיימת וחלה על דירת המגורים, לא נסתרת. הנטל מוטל על התובעת לסתור את החזקה והיא לא עומדת בו-להיפך-מודה בו. ראה סעיפים 26-27 לתביעה.
10. מוכחש חלקית האמור בסעיף 23-25 לכתב התביעה. הצדדים היו ידועים בציבור עשר בלבד-בתקופה הראשונה.
11. מוכחש האמור בסעיף 94 ועד 96 לכתב התביעה. הנתבע יחזור על האמור לעיל בכתב הגנתו.
12. מוכחש האמור בסעיף 98 לכתב התביעה, על סעיפי המשנה שבו. הנתבע יחזור על האמור לעיל בכתב הגנתו.
13. אשר על כן מתבקש כבוד בית המשפט כדלקמן:
    • א. לדחות את התביעה.
    • ב. להצהיר כי התובע הוא בעל מחצית הזכויות בדירת המגורים אשר רשומה על שם האישה, הידועה כגוש _, חלקה _, תת חלקה _ (להלן:"הדירה").
    • ג. לחילופין בלבד, אם יוחלט כי היה שיתוף בזכויותיו הסוציאליות, אזי להורות על זכאותו למחצית מהכספים והזכויות של הנתבעת מכל מין וסוג, עד ליום הפירוד.
    • ד. להורות על מתן צו לויתור סודיות כלפי כל גוף כלכלי בארץ ובחו"ל למסירת מידע כלכלי בנוגע לזכויות האישה, לרבות נדל"ן.
    • ה. להצהיר כי התובע הוא הבעלים של מחצית מהמיטלטלין בדירה והבעלים של מחצית מהרכב מסוג גולף ולחילופין לחייב את האישה להשיב לתובע מחצית מערך המיטלטלין בדירה.
    • ו. להורות לנתבעת להשיב לתובע את חפציו האישיים, בגדיו, תשמישי הקדושה ושעונו, אשר נשארו בדירת המגורים.
    • ז. לחייב את התובעת בתשלום הוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ כדין.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

ב"כ הנתבע

הפוסט דוגמא כתב הגנה בעניין סעד הצהרתי לחלוקת רכוש בני זוג ידועים בציבור הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

1. התובע והנתבעת נישאו זל"ז כדמו"י בחודש פברואר 2009, ומנישואיהם נולדה לבני הזוג הקטינה.
2. התובע סבל מהתעמרות נפשית קשה של הנתבעת בו. תקיפות מילוליות ופיזיות. צעקות וגידופים, מצד האישה הן נחלתו של הבעל. האישה נהגה לצער את הבעל כל תקופת נישואיי הצדדים, והבעל ניסה בכל כוחו לשפר ולתקן את היחסים וגם כעת לא איבד תקווה והוא מוכן לכל טיפול זוגי על מנת להציל את הנישואין.
3. האישה סובלת מהתפרצויות זעם בלתי נשלטות, וכל אי הסכמה קטנה הופכת לקרב חיים מצידה. בעת התפרצויותיה היא מכה את הבעל ובועטת בו. היא נעלה אותו באמבטיה בעת ויכוח, שתקה במשך חודש שלם, ולא דיברה איתו מילה, חטפה לבעל חפצים אישיים כגון פלאפון, הורידה ממנו בגדים על מנת לחפש עליו מכשיר הקלטה, ואף הגישה נגדו תלונת שווא במשטרה על אלימות לכאורה, תיק שנסגר על ידי הפרקליטות. ראה אישור סגירת תיק, מסומן כנספח יז', לרשימת המסמכים.
4. האישה אף מאיימת על הבעל כי תתלונן עליו במשטרה כי אנס אותה ומשתמשת באיום זה כל אימת שהיא רוצה שיעשה כרצונה, שלא יתקרב לתינוקת שנולדה, או שיפעל וינהג בדרך שהיא קבעה. על כן הבעל מסתובב עם מכשיר הקלטה על מנת להזים טענות שווא מצידה.
5. בפגייה היא צבטה את הבעל בפניו עד זוב דם, והשפילה אותו בפני בני משפחתה ובני משפחתו. היא נהגה לקלל את הבעל ואת משפחתו ואם לא קיבלה מייד את רצונה עברה לביטויי אלימות, כגון שתיקה במשך שבועות, עזיבת הבית, מכות, דחיפות, צביטות וקללות משפילות.
6. גם בבית לא תפקדה כאישה ולא ניקתה, לא קיפלה כביסה ולא בישלה. הבעל נאלץ לקחת מנקה פעם בשבועיים, אך כמובן שזה לא הספיק והוא היה עושה את עבודות הבית שנותרו.
7. במשך כל ההריון סירבה לתת לו להיות נוכח בבדיקות רפואיות, הסתירה ממנו מידע רפואי, מצב שממשיך היום.
8. האישה אינה מקיימת יחסי מין עם הבעל מאז חודש יולי, ודינה כדין מורדת לעניין מזונות אישה.
9. למרות התנהגותה המחפירה כלפיו, לא נפרד ממנה הבעל אלא דרש כי ילכו לטיפול זוגי, והם אכן היו בטיפול זוגי, טרם הלידה. תוך כדי הטיפול הזוגי, וללא סיבה, ולמרות שהבעל מנסה כל הזמן רק לרצות את האישה, היא קמה ועזבה את הבית למשך שבועיים, בחודש יולי.
10. למרות זאת, המשיך הבעל את הטיפול הזוגי, כשהבעל הוא המעודד את המשך התקיימותו. כחלק מהטיפול היה על הבעל לעזוב את הבית ולנסות לשקם את היחסים מבחוץ. הבעל שכר קרוואן במושב –, למשך חודש. רק לאחר מכן, שבה האישה לבית. ראה הסכם בן הצדדים שנערך, לפני שיצא הבעל למשך חודש אל מחוץ לבית, כחלק מהטיפול הזוגי, והסכם השכירות לחודש אחד, במושב –, מסומן כנספח יח' לרשימת המסמכים.
11. ביום –, ילדה האישה את הקטינה ואושפזה למשך 10 ימים. הבעל היה לצידה ודאג לה ולתינוקת. לאחר שחרורה מבית החולים עברה להתגורר אצל הוריה במושב בדרום, הנמצא אחרי באר שבע והתנתה את חזרתה הביתה בסידור הבית לתינוקת.
12. הבעל ביקש שתחזור, והיא תרצה אי חזרתה בכך שהבית לא מסודר והמקרר לא תקין. הבעל יצא מגדרו להשביע רצונה הבלתי ניתן לריצוי, התרוצץ וקנה מוצרים וציוד ראשוני לתינוקת, והאישה שבה הביתה. אולם, חזרתה היתה לכאורה בלבד. ראה קבלות על רכישות לתינוקת ותשלום עבור הוצאות רפואיות בסך של כ-4,500 ₪, מצורף ומסומן כנספח יט', לרשימת המסמכים.
13. לאחר יום וחצי היא ברחה ועזבה את הבית בטענה כי המקרר לא עובד טוב. הבעל שלא ידע את נפשו ורצה לרצות את אשתו, הביא טכנאי לבדוק את המקרר, והטכנאי לא מצא שום פגם במקרר, אלא להיפך-קבע כי המקרר תקין לחלוטין, כפי שסבר הבעל מלכתחילה. ראה קבלה ואישור טכנאי הקירור לתקינות המקרר, מסומן כנספח כ'.
14. היא תרצה את עזיבתה בכך שלא קנה מיידית, עוד לפני שבת את החדר לתינוקת, אח"כ אמרה שהבית לא מסודר ואין סימילק, בעוד היו 6 קופסאות מלאות, אלא שלטענת האישה תוקף של שנת — אינו טרי מספיק.
15. מאז לא שבה האישה הביתה וניתקה קשר עם הבעל. היא ניתקה את התא הקולי בנייד ואינה עונה להודעות טקסט מצד הבעל. היא גרה כעת בבית הוריה והם לעיתים מנתקים לו את הטלפון כשהוא מתקשר ולעיתים משיבים לו.
16. האם אינה מאפשרת לאב לראות את הקטינה בצורה סדירה ואיכותית. היא קובעת לו מתי לבוא, ובדרך כלל קובעת שעות בלתי אפשריות וקשות שאינן נוחות לו ולקטינה, אלו שעות הלילה.
17. הבעל נוסע שלוש שעות ביום, פעם בשבוע כשמאפשרים לו לבקר את ביתו. בבית הורי האישה הוא נתקל בפרובוקציות קשות מצד האישה ובני משפחתה. האישה לא מרשה לו להוציא את הקטינה מהחדר, מגבילה אותו להגיע בשעה 20:00 בלילה, לא מרשה לו להחזיק את ביתו בידיים, לא להאכיל אותה, למרות שבפגייה עשה כן יום יום.
18. היא לא מרשה לו לבוא בשישי שבת לראות את התינוקת והיו מספר פעמים שהגיע והיא סילקה אותו בלי לתת לו להיכנס לראותה. פעם אחת הראתה לו אותה מהחלון.
19. כשהוא כבר נכנס לבית, היא ואימה מקללות את הבעל ואימה קוראת לו "חתן דפוק", "מפגר". גם אביה מקלל אותו. היא מאיימת כי תוציא נגדו צו הרחקה, בועטת בו במהלך הביקורים.
20. ביקורים רבים התבטלו מאחר וכאשר הגיע הבעל התנפלה עליו האישה ובעטה בו והוא נאלץ ללכת.
21. לעיתים האישה מכבה את האור בחדר בטענה כי היא רוצה לישון, והאב נשאר להסתכל על ביתו בחושך, מתייאש והולך.
22. הורי הבעל לא ראו כלל את התינוקת ולא יכולים לבקרה.
23. בביקור האחרון הבעל החזיק את התינוקת בניגוד לרצון האישה וצעד איתה מהחדר לסלון. האישה קראה לאחיה ושלחה אותו "להראות לבעל מה זה". האח, מאמן בחדר כושר ומדריך איגרוף, התקרב במהירות לבעל, ודחף אותו אל הקיר בעוד התינוקת נחה על כתפו, ותוך אדישות שלו ושל האישה, לגורל התינוקת שראשה כמעט נמחץ בקיר והיא אף עלולה היתה ליפול מידי אביה. האישה עמדה וצילמה כל אותה עת את המתרחש. היא כלל לא חשבה על טובת התינוקת ועל כך שהיא מסכנת אותה.
24. אחי האישה הוסיף קללות ואיומים, "אני אכנס בך", "אני אגמור אותך, בוא החוצה", ואם האישה צעקה עליו כי אם יבוא עוד פעם הבן שלה יכה אותו ויגמור עליו. הבעל הגיש תלונה במשטרה כנגד האח. ראה אישור תלונה מסומן כא'.
25. במצב דברים זה אין הבעל יכול להתקרב לבית האישה ואינו יכול לראות את ביתו כלל.
26. בכל זאת, הבעל נסע לאחר מכן, ביום –לראות את ביתו, בליווי חבר, אולם האישה סרבה להכניס אותו לבית, וכל שיכנועי החבר לא עזרו. הוא סולק. ראה מיילים ששלח לאישה לאחר שני הביקורים האחרונים, מסומן נספח כב'.
27. האישה פוגעת קשות ואנושות, בקשר בן האב והקטינה ואין לה מסוגלות הורית ועל כך בלבד, יש לשלול ממנה את המשמורת. לאור אופיה האלים של האישה קיים חשש גדול כי תזיק ותפגע פיזית ונפשית בקטינה, אם במכות ואם בהתעלמות והתנכרות לה.
28. האישה עברה עם הקטינה לדרום הארץ מרחק שעה וחצי מהבעל, במטרה להרחיק את הקטינה ממנו ואין בכוונתה לשוב ולהתגורר במרכז. הבעל מתנגד למעבר ביתו לדרום הארץ, בייחוד כשהאם תמשיך לעבוד בתל אביב ואין שום סיבה למגוריה רחוק כל כך מהאב.
29. אין ספק שאם תיהיה משמורת הילדה אצל האישה ינותק הקשר בו האב לילדתו, עקב הסתה נוראית שמטרתה ניתוק ו"מחיקת" האב, הסתה שכבר החלה וכרגע מכוונת פיזית לאב.
30. האישה אינה מהווה דוגמא ודמות חינוכית ראויה לקטינה, לעומתה, האב חם, אוהב, אחראי, דואג לצרכי ילדתו. לאב נהירה חשיבות דמות שני הורים בחיי הקטינה, וכמשמורן הוא יאפשר קשר והסדרי ראיה עם האם.
31. לחילופין, אם טובת הקטינה תחייב זאת יבקש האב לקבוע כי המשמורת על הילדה תיהיה משותפת וכי על האם לעבור להתגורר עם הקטינה במרכז הארץ, כפי המצב טרם הלידה.
32. ראה פסק דין שניתן לאחרונה בתמש (י-ם) 19660/07 שניתן ביום 3/9/08 מאת כב' השופט בן ציון גרינברגר(פורסם בנבו), בו נפסקה משמורת משותפת לשני ההורים:

"ביחס לטענות האם בדבר חזקת הגיל הרך: ראשית, הלכה פסוקה כי שיקול זה הוא רק אחד מהשיקולים אשר יש לקחת בחשבון ביחס לקביעה בידי מי יוחזקו הקטינים, והיא אינה שיקול בלעדי. הוראות סעיף 25 לחוק מחייבות את בית המשפט לדון בעניין משמורתו של קטין על בסיס עיקרון "טובת הילד". עיקרון זה טומן בחובו את מכלול השיקולים שיכולים להיות מובאים בחשבון והוא מתווה בפני בית המשפט את הכלל כי בחינתו של כל שיקול תיעשה מזווית הראיה של הקטין, מה היא טובתו וטובתו שלו בלבד."

וכן לאחרונה תמ"ש 111/07 פלונית(משפחה ת"א מאת כב' השופט א' בן ארי) בו נמסרה משמורת מלאה לאב  על ילדים בני שנתיים וחצי.

33. העברת המשמורת לאב עומדת בקנה אחד עם טובת הקטינה. המדובר באב נהדר, קשוב, משקיע. לעומת האם, האב ידע כיצד לא לנתק את האם מהילדה ויאפשר קשר טוב ואיכותי עימה.
34. האב מעוניין באחריות הורית שווה, להיות מעורב בחיי ילדתו, ולהוות בית מרכזי עבורה.
35. טובת הקטינה מחייבת העברת המשמורת לאביה אשר ידאג לחינוכה ולכל צרכיה.
36. לבית משפט נכבד זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעת התובע, לאור הקירבה בין הצדדים ולאור מקום המגורים המשותף האחרון.
37. אשר על כן יתבקש כב' בית המשפט כדלקמן:
    • א. להזמין את הנתבעת לדין.
    • ב. להורות כי החזקה בקטינה תימסר לידי אביה, החל מהגיעה לגיל חצי שנה וכן לקבוע הסדרי ביקור מתאימים לאם בהתחשב בטובת הילדה. עד להעברת החזקה לקבוע הסדרי ראיה נרחבים.
    • ג. לחילופין, ואם טובת הקטינה תצריך זאת, יתבקש כבוד בית המשפט לקבוע משמורת משותפת לשני הצדדים.
    • ד. לקבוע כי חינוכה של הקטינה תימסר לידי אביה.
    • ה. להורות על בדיקת מסוגלות הורית במכון מוכר לשם מתן חוות דעת והמלצות באשר להחזקת הקטינה, הסדרי ראייתה וחינוכה, הכל תוך התחשבות בעיקרון טובתה.
    • ו. להורות על כל בדיקה של כל גורם, פקידת הסעד, יחידת הסיוע, בהתאם לשיקול דעת בית המשפט.
    • ז. לחייב את הנתבעת בהוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

ב"כ התובע

הפוסט דוגמא כתב תביעה למשמורת ילדים לקטינה מטעם האב הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

כתב תביעה מאת עורכי דין דיני משפחה קורן – אויזרוביץ

1. התובע והנתבעת היו בני זוג ידועים בציבור, החל משנת 2004 ומקשר זה נולדו לבני הזוג שתי הבנות: בת 8 ובת 5.5.
2. יחסי הצדדים עלו על שרטון לפני כשנה וחצי, עת הסכימו הצדדים באמצע חודש אוגוסט 2014, כי דרכיהם ייפרדו, והנתבעת עזבה את בית המגורים.
3. טרם הפירוד הצדדים גרו יחד ב– בדירה בת 3 חדרים בדמי שכירות בסך 4,000 ₪ לחודש. האישה עברה להתגורר באותו איזור, בדירת 4 חדרים בדמי שכירות
4. הטיפול בבנות בזמן הנישואין, היה טיפול משותף, כאשר האב הוא זה שנשא בעיקר הטיפול בבנות ואילו האם פיתחה קריירה מחוץ לבית.
5. האם הינה אשת קריירה בתחום השיווק ועבדה כמנהלת מכירות לשוק הפרטי בחברת –, והשתכרה כ- 20,000 ₪ נטו והאב עבד כבודק תוכנות והשתכר כ- 10,000 ₪ נטו. כעת פתחה האם עסק עצמאי וודאי שמשתכרת יותר מעבודתה כשכירה, אחרת היתה שבה לעבוד כשכירה.
6. מדובר באב מסור אשר הינו מטפל פיזי בבנות יותר מהאם. הוא מקלח, מאכיל, משכיב לישון, לוקח לחברים ולרופאים, מבשל ומאכיל. הוא קשוב לצרכי הבנות, מחנך, מלמד, ודואג לקיום שגרת יומם ויציבות בחייהן.
7. לאחר לידת הבת הראשונה ומשהגיעה לגיל 5 חודשים, חזרה האם לעבודתה ואילו האב עבד במשמרות ערב ב—, על מנת לטפל בתינוקת בשעות הבוקר. כשעבד בערב נהגה האישה להחליף את האב בחלק מהימים ובחלקם האחר סבתא טיפלה בתינוקת. כך עד התחלת הגן בגיל שנה, אז חזר האב לעבודת בוקר וערב במשמרות ועדיין חזר מוקדם לפחות 3 פעמים בשבוע על מנת לטפל בילדה, כשהאם חוזרת מהעבודה בשעות הלילה בין 20:00 ל- 19:00.
8. לאחר לידת הבת השניה והגיעה לגיל 5 חודשים, עת חזרה האם לעבוד, התפטר האב מעבודתו וטיפל בתינוקת עד גיל שנה מבלי שעבד כלל, כאשר פיצויי הפיטורין שקיבל משמשמים למחייתם ביחד עם השתכרות האישה. האם היתה מגיעה בשעה 21:00 בערב, כשאת כל הטיפול בתינוקת ופעוטה השניה, עשה האב. הוא הביא לגן בבוקר, טיפל בתינוקת בשאר היום, הוציא מהגן וטיפל בשתיהן עד לכתן לישון.
9. גם לאחר כניסת הבנות לגן, האב הוציא את הבנות מהגן שלוש פעמים בשבוע (אימו עזרה פעם בשבוע והחליפה אותו) והאם יומיים.
10. מטבע הדברים, לאחר הפירוד, המצב שנהג בפועל הוא משמורת משותפת מלאה. הבנות שוהות אצל האב בימים ג', ד' ו-ה' לרבות לינה ובשבוע שלאחריו בימים ג', ד' שישי ושבת ועד יום א' בבוקר ישירות למסגרות החינוכיות.
11. האם משתמשת בשפה אלימה ובוטה כלפיי האב, ואיומים לא רק בתביעות אלא גם בהוצאת דיבה, והפסקת המשמורת המשותפת. המדאיג הוא שלחלק מדבריה אין קשר למציאות, או שמדובר בעיוות של המציאות ופרשנות קשה כנגד האב.
12. הנתבעת עוברת תוך זמן קצר, מקצה לקצה. מאלימות והתפרצות זעם, להתנהגות של נופת צופים, כאילו נשכח מזכרונה ההתפרצות האלימה. באותו ערב בו נהגה באלימות קשה כנגד האב כפי שיפורט בהמשך, היא כתבה לו שהיא רוצה הסכם ופיוס למראית עין. פתאום, לאחר התפרצותה האלימה, היתה מוכנה לקחת את הרכב לשימושה הבלעדי ולשלם את הוצאותיו לבדה.
13. לאחרונה אף תקפה את האב בחמת טירוף, כשהילדה הקטנה עומדת ליד רגליה, ואז רצה וברחה כשהיא משאירה את הילדה עומדת לבד, ואת הילדה השניה ברכב מונע ברחוב. לאחר מכן, דרסה את האב, כשנסעה לאחור עם דלת נוסע קדמית פתוחה, שפגעה באב, מול הילדות, ונסעה מהמקום, במהירות ועצבים, שהשתלטו על הגיונה, כשהילדות לא חגורות.
14. נראה כי הנתבעת אינה יציבה נפשית ובהתקפיי זעם, מאבדת את שיקול דעתה, באופן המסכן את הסובבים אותה ובפרט הבנות חסרות הישע מולה.
15. אשר על כן, יבקש האב מינוי מומחה, אשר יבדוק את הצדדים ויערוך בדיקת מסוגלות הורית לרבות בדיקות פסיכו דיאגנוסטיות.
16. עוד יסופר כי לאחר הפרידה, הצדדים החלו הליך של גישור, בו הגיעו להסכמות בנוגע למשמורת המשותפת ומזונות הבנות ואף לענייני הרכוש. אולם הגישור לא הסתיים בהסכם בכתב, מאחר והנתבעת סירבה לחתום על הסכם מחייב, וביקשה שיסתדרו בלי הסכם חתום, על סמך הסכמותיהם בגישור. האב ביקש כל הזמן כי יהיה הסכם מסודר ומחייב על מנת לא לאפשר לנתבעת להתחמק מהסכמותיה בהתאם למצב רוחה. הצדדים התנהלו, בהתאם להסכמותיהם בעל פה, באופן שכל צד משלם את הוצאות הבנות, כשהן אצלו וכי יחלקו בהוצאות הצהרון, חוגים והוצאות רפואיות. כך הסכימו, כי הנתבעת תשלם את תשלומי קופת החולים והאב ישלם את הביטוח הרפואי הפרטי לבנות. בנוסף, חלקו את השימוש ברכב כאשר את הוצאותיו שילמו שנה מראש עד 1/9/15.
17. לאחר מספר חודשים, החלה האם לדרוש כי האב ישלם את מחצית קופת החולים מכבי וכי אין צורך בביטוח רפואי פרטי ואפשר לבטלו ואם האב הוא שרוצה בביטוח רפואי פרטי לבנות אז שישלם.
18. היא לא רכשה כלל ביגוד והנעלה לבנות וכל הביגוד וההנעלה נרכשו על ידי האב. האם איימה באמצע השנה מעת לעת, שהיא תוציא את הבנות מהצהרון ושתפסיק לשלם מבלי לחשוב על טובת הבנות ויציבותן.
19. הנתבעת סרבה להשתתף במחצית הוצאת רופא שיניים ואמרה כי היא פשוט תשלם את הפעם הבאה שיהיה רופא שיניים והתחילה לדרוש תשלום מזונות גבוה, למרות שבהסכם הגישור- אליו ביקשה לחזור, לאחר שקיבלה טיוטת הסכם, שכן כוללת סכום מזונות ובנוסף חלוקה רכושית- כל צד משלם הוצאות הבנות כשהן אצלו.
20. היא המשיכה לדרוש תשלום מזונות מופרז ואיימה שאם לא ישלם לה האב את הסכום בו נקבה, היא תפסיק את הסדרי המשמורת המשותפת, קרי, תיקח לו את הבנות.
21. יצויין כי לאחר שסירבה לחתום על הסכם בסיום הגישור, למרות שהגיעו להסכמות ביניהם, על פיהן נהגו בפועל, פנה האב אליה בניסיון למו"מ עוד בחודש פברואר 2015, אולם היא לא שיתפה פעולה. במאי 2015 הסכימה האישה לנהל מו"מ להסכם, ואז שלח לה האב טיוטת הסכם באמצעות ב"כ. האישה סירבה לקחת ייצוג של עו"ד וייצגה עצמה. היא ביקשה לחזור להסכמות של הגישור, ומשקיבלה טיוטה חדשה על סמך הסכמות הגישור, לא ענתה לה. בשורה התחתונה, לא הגיעו הצדדים לכדי כל שיח והתחושה היתה משיכת זמן מצד האישה, התחזות למנהלת מו"מ, כאשר מאחוריה אי נכונות להגיע להסכם מחייב בכתב.
22. לאחר ארוע האלימות הקשה מצידה, בו פגעה באב עם דלת הרכב, הודיעה, כי הסדר המשמורת המשותפת אשר נהג בין הצדדים במשך השנה האחרונה, בטל ומבוטל מבחינתה. כן איימה, כי אם לא יתחיל לשלם לה מזונות בסכום אותו נקבה, היא תפסיק את המשמורת המשותפת.
23. ברור שכל הדיבורים על הסכם הינם אשליה, שכן כל פעם שקרא לה האב להסכם היא התחמקה ומשכה זמן עד להתמוססות המו"מ. בכל מגע איתה מדובר בהצבת תנאים ודרישות ולא מו"מ. גם בסיום הגישור סירבה לחתום על הסכם. האם פשוט משתמשת בבנות ככלי ניגוח ואיום בניסיון לכפות את רצונה על האב. כל זאת מבלי לראות כלל את טובת הבנות.
24. האישה משתמשת בזכותה כמשמורנית משותפת לרעה, ומפרשת זאת ככח המצוי בידיה, ולא כזכות שיש לעשות בה שימוש זהיר, ועל כך יש לשלול ממנה את הגדרת המשמורת ולהעבירה לאב אשר ישתמש בזכות זו באופן הראוי לה.
25. אין ספק שאם תהיה משמורת הבנות באופן בלעדי אצל האישה ינותק הקשר בו האב לילדותיו, עקב הסתה נוראית שמטרתה ניתוק ו"מחיקת" האב, הסתה שכבר החלה וכרגע מתבטאת בשליטה בזמני השהות של האב עם הקטינות, וניסיונות חוזרים ונשנים לשלול את אבהותו.
26. האישה אינה מהווה דוגמא ודמות חינוכית ראויה לקטינה, לעומתה, האב חם, אוהב, שקול ואחראי, דואג לצרכי ילדותיו. לאב נהירה חשיבות דמות שני הורים בחיי הקטינות, וכמשמורן הוא יאפשר קשר והסדרי ראיה נרחבים עם האם, ואף יסכים למשמורת משותפת או לאי קביעת משמורת כלל אלא רק זמני שהות שווים.
27. יש להביא בחשבון כי בשנים האחרונות התפתחה והתגבשה גישה חדשה אשר מבקשת לדחוק את התפיסה המשפטית העוסקת בהחזקת קטינים ובקביעת הורה משמורן ובמקומה להנחיל עקרונות משפטיים חדשים אשר מתבססים על מודל של אחריות הורית, על רקע שאיפה לאחריות הורית משותפת המביאה לידי ביטוי את האפוטרופסות המשותפת שנקבעה בחוק הישראלי.
28. מודל זה מתבסס על ממצאי מחקרים שהצביעו על חשיבות תפקידם של שני ההורים בהתפתחות ילדיהם. חשיבות שהופכת למשמעותית עוד יותר כאשר ההורים מתגרשים. מסקנותיהם של אותם מחקרים היו שככל שאבות היו מעורבים בחיי ילדיהם וניתנה להם הזדמנות להעניק לילדים תמיכה רגשית ובטחון והם סייעו במתן מענה לצרכיהם הלימודיים, התפקודיים והחברתיים, אותם קטינים תפקדו ברמה חברתית טובה יותר והסתגלו למצב שנוצר בעקבות הגירושין, טוב יותר מאלו שלא זכו בשני הורים תומכים ושותפים לגידולם.
29. עוד נמצא שמתן עדיפות להורה אחד על פני האחר על ידי קביעתו כהורה המשמורן מעניקה לאותו הורה יתרונות ביכולת ההשפעה על הילדים, ביחס שלהם כלפי ההורה האחר עד כדי יצירת ניכור בין הילדים להורה האחר. ראה תמ"ש (ראשל"צ) 53472-12-11 ש.א ואח' נ' א.א (פורסם פורסם בנבו).
30. נקודת השיא של התפתחות המחשבה של החוק הישראלי, בענין מושגי ההורות, התגבשה, בעת שפורסמו מסקנות וועדת שניט. כן ראה פסק הדין של כב' השופטת חני שירה בתמ"ש 29024/06 (ראשל"צ) ט. ל. נ' א.ל.

31. המלצות ועדת שניט טרם הפכו לחוק מחייב והנן כאמור בגדר המלצות, אך לאמור בהן ראוי כי יינתן משקל רב.
32. ראה גם במאמרו של ד"ר יואב מזא"ה, "משמורת ילדים" מושג מהותי או מושג חלול? (פורסם במאגרים האלקטרוניים) ניתן להסיק אמנם כי לא זו בלבד שהמונח "משמורת" הוא בעצם מונח חלול, אלא שהמאבק על קבלת ה"משמורת" גורם נזק לילדים נשוא המאבק. הלכה למעשה, המונח "משמורת", ריק מתוכן בעוד שה"אפוטרופסות" הוא המושג המרכזי המגדיר את האחריות ההורית. האפוטרופסות היא המעניקה להורה את הזכות להחליט בנוגע לטיפול הרפואי בילד, החובה והזכות לדאוג לצרכים שונים, כמו גם לנכסיו של הילד, להחליט על מוסדות הלימוד שלו, על קביעת החינוך שלו וכן הלאה (ראה בג"צ 181/68 פלורסהיים פד"י כ"ב(2) 723, 1968).
33. ד"ר מזא"ה מדגיש אף הוא כי נקודת המוצא של מאמרו היא כי הדין המסדיר את יחסי הורים לאחר גירושיהם צריך לשים את טובת הילד במרכז ולבנות את ההסדרים המשפטיים סביב טובה זו, כאשר מחקרים רבים מצאו שוב ושוב, שטובת הילד דורשת כי חרף גירושי ההורים הוא יוכל להיות בקשר יומיומי עם שניהם.
34. ראה פסק דין שניתן לאחרונה בתמש (י-ם) 19660/07 שניתן ביום 3/9/08 מאת כב' השופט בן ציון גרינברגר(פורסם בנבו), בו נפסקה משמורת משותפת לשני ההורים.
35. העברת המשמורת לאב או קביעת זמניי שהות זהים ואחריות הורית שווה לאב ולאם, אם תחת הגדרת משמורת משותפת ואם בלי לקבוע משמורת כלל, לאף אחד מן ההורים, עומדת בקנה אחד עם טובת הקטינות, אשר קשורות אליו מרגע לידתן. המדובר באב קשוב, משקיע, שהבנות הן כל עולמו. לעומת האם, האב ידע כיצד לא לנתק את האם מהבנות ויאפשר קשר טוב ואיכותי עימה.
36. האם משתמשת בזכויות הוריות, ומנצלת אותם על מנת להפעיל עליו לחץ על מנת לכפות את רצונה.
37. האב מעוניין באחריות הורית שווה, להיות מעורב בחיי ילדותיו באופן מלא, ולהוות בית מרכזי עבורן, אולם אם הדבר לא יתאפשר מפאת אישיותה של הנתבעת או חוסר מסוגלותה ההורית, אז יבקש להעביר את המשמורת המלאה אליו.
38. טובת הקטינות, במידה והאם תמשיך להדיר את האב, מחייבת מתן המשמורת לאביהן ואם תקבל הנתבעת את הורותו השווה של האב, ויימצא כי אינה מפעילה אלימות כנגד הבנות, אזיי טובתן היא משמורת משותפת ואחריות הורית שווה לשני ההורים.
39. לבית משפט נכבד זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעת התובע, לאור הקירבה בין הצדדים ולאור מקום המגורים המשותף האחרון.
40. אשר על כן יתבקש כב' בית המשפט כדלקמן:
    • א. להזמין את הנתבעת לדין.
    • ב. להורות כי החזקה בקטינות תימסר לידי אביהן, לקבוע הסדרי ביקור מתאימים לאם בהתחשב בטובת הילדות. עד להעברת החזקה לקבוע זמניי שהות שווים.
    • ג. לחילופין, ואם טובת הקטינות תצריך זאת, יתבקש כבוד בית המשפט לקבוע משמורת משותפת לשני הצדדים.
    • ד. לקבוע כי חינוכן של הקטינות יימסר לידי אביהן.
    • ה. להורות על בדיקת מסוגלות הורית על ידי מומחה בתחום הפסיכיאטריה, לרבות בדיקות פסיכודיאגנוסטיות לנתבעת, לשם מתן חוות דעת והמלצות באשר להחזקת הקטינות, הסדרי ראייתן וחינוכן, הכל תוך התחשבות בעיקרון טובתן.
    • ו. להורות על בדיקת הבנות על ידי מומחה בתחום אלימות כנגד ילדים, על מנת שיחווה דעתו באם הבנות עוברות התעללות פיזית ו/או נפשית.
    • ז. להורות על כל בדיקה של כל גורם, פקידת הסעד, יחידת הסיוע, או שמיעת הקטינות ישירות על ידי כב' בית המשפט, בהתאם לשיקול דעת בית המשפט, כפי הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, תקנה 258לג2-לג4, במידת הצורך.
    • ח. לחייב את הנתבעת בהוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

הפוסט תביעת משמורת מטעם האב לקטינים הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

כתב תביעה מאת משרד עורכי דין גירושין קורן-אויזרוביץ

1. התובעת והנתבע הינם בני זוג, שנישאו זה לזו לפני כ-11 שנים, בשנת 2003.
2. מנישואיי בני הזוג נולדה הקטינה כיום בת עשר וחצי. זו הילדה היחידה של בני הזוג.
3. הצדדים התגוררו יחד בדירה שכורה ברמת גן, בת שלושה חדרים. זה עתה עברו הבת והקטינה להתגורר בדירה נפרדת בת 3 חדרים ברמת גן.
4. עם הצדדים התגורר בנה של התובעת מנישואיה הראשונים, שהינו כבן 26.
5. הנתבע האב הינו נהג מונית בעל שתי מוניות ושני מספריי מוניות, שאחת מהן הוא משכיר, לרבות המספר.
6. האישה עובדת כפקידה.
7. האב בשנים האחרונות מתייחס באופן בוטה ואגרסיבי כלפיי התובעת. לאחרונה, משגדלה הקטינה ומביעה את דעתה הבוגרת יותר, החל להפגין יחס אלים גם כלפיי הקטינה. הוא מאיים עליה שייקח לה את הכלב, כשהוא כועס עליה ואף העניש אותה ב"ברוגז" של שבועיים במהלכם לא דיבר איתה, עד שהתקשרו מבית הספר, לזמן את ההורים לפגישה מאחר והקטינה הראתה סימני מצוקה בבית הספר.
8. טובת הקטינה מחייבת כי חינוכה יימסר לידי אימה, דמות יציבה בחייה, המחזיקה בה בפועל ודואגת יום יום, להקניית ערכים, לקביעת מסגרות ולחינוכה.
9. הקטינה קשורה לאימה, אשר נמצאת עימה יום יום ומטפלת בה באהבה ללא מעורבות של הבעל.
10. לבית משפט נכבד זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעת התובעת, לאור הקירבה בין הצדדים ולאור מקום המגורים המשותף האחרון.
11. אשר על כן יתבקש כב' בית המשפט כדלקמן:
    • א. להזמין את הנתבע לדין.
    • ב. להורות כי החזקה בקטינה תימסר לידי אימה, המחזיקה בה בפועל, וכן לקבוע הסדרי ביקור מתאימים בהתחשב בטובת הילדה.
    • ג. לקבוע כי חינוכה של הקטינה יימסר לידי אימה, המחזיקה בה בפועל ומטפלת בה יום יום.
    • ד. במקרה הצורך יתבקש כב' בית המשפט להזמין תסקיר סעד ובו המלצות באשר להחזקת הקטינה, הסדרי ראייתה וחינוכה, הכל תוך התחשבות בעיקרון טובתה.
    • ה. וכן לחייב את הנתבע בהוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

הפוסט כתב תביעת משמורת האם בשל טובת קטינה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

כתב תביעה

1. מאחר והאם משתכרת יותר מהאב וזמני השהות שווים מבוקש לפסוק כי האם תעביר מזונות לידי האב כפי שיפורט בתביעה בהמשך. לחלופין מבוקש כי כול צד יישא במזונות הקטינים כשהם אצלו ובהוצאות רפואיות חוגים ושיעורים פרטיים יישאו מחצה במחצה.
2. בע"מ 919/15 שניתן ביולי 2017 הטיל חובת מזונות על אימהות החל מגיל 6 מכוח דיני צדקה. בהתאם לחובה זו, מוגשת להלן תביעת מזונות עצמאית כנגד האם.
3. המדובר באישה המשתכרת יותר מאשר האב ובעלת רכוש רב יותר מהאב והכנסתה מכלל המקורות גבוהה יותר לרבות צבירת זכויות פנסיוניות וסוציאליות גם בעתיד.
4. בהתאם לבע"מ 919/15 ובהתאם לעמ"ש 14612-10-16 פ'ב' נ' א'ב' (פורסם בנבו, 20/12/17), הרי שהכנסות האם מכול המקורות הם נתון אותו יש לקחת בחשבון בעת פסיקת המזונות ופסיקת המזונות איננה עניין מגדרי יותר.
5. התובע והנתבעת הינם בני זוג, שנישאו זל"ז כדמו"י בשנת 2006 ונפרדו ביום– 2017, עת הגישה האישה בקשה ליישוב סכסוך ראשונה מטעמה לבית המשפט לענייני משפחה. בתחילת חודש פברואר 2018, עזבה האישה את בית המגורים ועברה לגור, בדירה בת שלושה חדרים, ובמרחק של כ-45 דקות הליכה מבית המגורים של הבעל, האב, ומבית ספרם של ילדי הצדדים.
6. מנישואי בני הזוג נולדו שני הילדים בני 10.5 ו- 7. מזה כשלושה חודשים החל ממועד פברואר 2018 מתנהלת בפועל משמורת משותפת לפיה ההורים חולקים באופן שווה את זמני השהות של הילדים ובשיתוף עם הסבים כפי החלטת כבוד בית המשפט בעניין הסבים.
7. מאז הקרע בני הזוג ניהלו מגעים לשם הסדרת הפירוד ביניהם. הבעל הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני אשר נסגרה לאחרונה לבקשת הבעל עקב אי הסכמת האישה לגירושין ועקב החלטת בית הדין כי ללא הסכמה אין טעם בדיון גירושין. האישה סירבה להתגרש למרות חוות דעת מאת מכון מרחבים, כי אין סיכוי לשלום בית.
8. האם והאב התנהלו משני חשבונות כאשר כול חשבון רשום על שם אחד מהם. לשם הפקידו את משכורתם, אך הכספים שבחשבונות שימשו את המשפחה כולה והיו משותפים לשניהם בהתאם להסכם ממון עליו חתמו מלפני הנישואין.
9. בזמן הנישואין וטרם המשבר הצדדים התנהלו כספית באופן הבא- לכול אחד חשבון בנק על שמו. האישה שילמה מחשבונה את כול חשבונות הדירה, סך של 1,300 ₪ לחודש, ואילו הבעל רכש מחשבונו את כול הביגוד. הצדדים שילמו יחד את המזון, ביטוחים, צעצועים, ספרים ועוד. אין לצדדים משכנתא ולא שכר דירה.
10. האב הוא המטפל הפיזי בקטינים בזמנים שווים ואף גדולים מאשר האם, לא כול שכן החל מפברואר 2018, עת מקיימים הצדדים משמורת משותפת ושוויונית של הילדים כפי שהצהירו בפני כב' בית המשפט.
11. המדובר באישה שלמדה לתואר שני בזמן הנישואין, מורה, המשתכרת בהתאם לתלוש השכר שהציגה בהליך הי"ס 11,500 ₪ נטו. תלושים אלו אינם עדכניים מזה כשנה, והבעל יודע כי שכרה עלה וכיום היא משתכרת 13,000 ₪ נטו. בנוסף יש על שמה חסכונות סוציאליים גבוהים בסך של כמיליון ₪ וכן חסכונות גבוהים בחשבונות הבנק שעל שמה, אותם לא צרפה.
12. האב הינו רו"ח עצמאי, וסובל מהפרעת אישיות כפייתית אובססיבית אך הוא מטופל היטב ומאוזן ומתפקד באופן רגיל, יציב וטוב.
13. משכורתו של האב לחודש הינה 11,450 ₪ ואילו של האישה כ- 13,000 ₪ נטו לפחות (לפי תלושי שכר לא עדכניים שצירפה האישה שכרה הוא 11,500 ₪ נטו בממוצע לחודש).
14. לאב חובות על שמו בשווי של 450,000 ₪.
15. ההחזר החודשי עומד על 14,000 ₪. מאחר וההחזר גדול מהכנסתו האב במינוס 25,000 ש"ח בחשבון הבנק.
16. בחשבון שעל שם האישה צריך להיות חיסכון כספי של כ-500,000 ₪ לפחות, להערכת הבעל, חיסכון משותף לצדדים מכספים, שנצברו בזמן הנישואין אותם לא הוציאה כשמנגד האב נכנס לחובות. לא בכדי היא לא חשפה את אישורי היתרות בחשבונה ולא תדפיסי חשבון החל משנה טרם הפירוד ועד היום.
17. כן יש על שמה חסכונות פנסיוניים וסוציאליים בשווי גבוה אותם היא מסתירה.
18. יצוין כי לבעל לעומתה אין כמעט חסכונות סוציאליים וכעצמאי לא הפריש חסכונות אלא השתמש בכול משכורתו לצרכי המשפחה.
19. ההלוואה שהציגה האישה, כמפורט בתלושי שכרה מטעם משרד החינוך, איננה הלוואה כי אם מפרעה והקדמת משכורת ממשרד החינוך, ואכן בתלושי השכר של האישה רואים כי משכר של 11,500 ₪ נטו יורד 2,200 ₪ בגין הלוואה לכאורה כך שלחשבון הבנק נכנס סכום פחות אך למעשה האישה קיבלה את הכספים לידיה וחוסכת אותם הרחק מעיני הבעל וכך הבריחה שכר ממנו. הקדמת שכר זו ניסתה האישה להציג לבית המשפט הנכבד כשכר נטו מופחת וזאת בחוסר תום לב משווע. הלוואה זו נחסכה בחשבון הבנק של האישה אותו הסתירה ולא השתמשה בכספיה לשם צריכה אלא לחיסכון והיא לקחה מפרעה/הלוואה מהמעביד כשיטה להבריח משכורות מהבעל.
20. בחוצפתה האישה גם אמרה לבעל שהיא הלוותה כספים רבים לחברה. מדובר בהברחת כספים ממש ועליה להשיב מחצית מהכספים שהלוותה לכאורה ללא הסכמת הבעל ככול ומסרה כספים משותפים לחברה שלה אשר מחזיקה בהם עבורה.
21. האישה היתה בת 31 עת נישאו הצדדים, גרושה ללא ילדים. בילדותה לא זכתה לדאגת אב ואם והיא נשלחה לפנימיה ואינה מדברת עם אימה באופן סדיר ומקובל עד היום. עת נישאו עבדה כמוכרת בחנות והשתכרה כ- 4,000 ש"ח.
22. האישה התקבלה בחום ואהבה במשפחת הבעל, אשר אותו לא הכירה מחייה הקודמים, והורי הבעל התייחסו אליה כאל ביתם ותמכו בזוג הצעיר ואף עזרו להם כלכלית. הסבתא אף נכחה בחדר הלידה ועזרה ליילד את שני הנכדים. הורי הבעל מימנו לצדדים טיפול זוגי במשך 3 שנים הראשונות לנישואין שכן הבעל חש שהאישה אינה מכבדת אותו, אינה שואלת לדעתו ונוהגת בחוסר קשב וחוסר התחשבות.
23. בחמשת השנים הראשונות לנישואיהם היו בני הזוג והילדים סמוכים על שולחן הורי הבעל, יום-יום, וכשנולדו הילדים, נעזרו בהם בני הזוג, והסבים היו מוציאים את הילדים מבית הספר, מגישים ארוחה חמה מידיי יום, ואף הסיעו את הילד לטיפולים שונים שנזקק להם עקב היוולדו עם טונוס שרירים נמוך ולקות שפתית.
24. האב נושא בצרכי הקטינים אצלו באמצעות רכישות של ביגוד, מזון, הסעות לכל מקום ולוקח לרופאים וטיפולים.
25. עקב זמניי שהות שווים האב נושא ישירות במחצית צרכי הקטין לכול החודש, כשהוא אצלו כשהאם משתכרת יותר ממני וצריכה להשתתף על פי יחס ההכנסות בהוצאה שהאב מוציא על הקטין.
26. בהתאם לבע"מ 919/15 כול הורה נושא במדור הקטין כשהוא אצלו.
27. הקטינים זקוקים למזונותיהם (אצל שני ההורים יחד לחודש שלם בן 4 שבועות) לא כולל מדור, סך של 2,800 ש"ח לחודש או לסך של 1,400 ₪ לחצי חודש אצל כול הורה, לפי הפירוט הבא ו/או לפי כל פירוט אחר המתחייב על פי השינויים ההכרחיים ו/או ע"פ כל פירוט אחר שכב' בית המשפט ימצא לנכון:

הקטינה

1. סל מזון             400 ₪
2. מוצרי ניקוי כביסה והגיינה                                     100 ₪
3. ביגוד והנעלה 300 ₪
4. בילויים ובידור (הצגות, סרטים וספרים)               100 ₪
5. מתנות וימי הולדת 50 ₪
6. מחשב 100 ₪
7. נסיעות (לרופאים, חברים, בילויים) 150 ₪
8. חופשות                         200 ₪
9. מספרה                50 ₪

סה"כ                                                                                                               1,450  ₪

הקטין

10. סל מזון 300 ₪
11. מוצרי ניקוי כביסה והגיינה                                     100 ₪
12. ביגוד והנעלה             300 ₪
13. בילויים ובידור (הצגות, סרטים וספרים)               100 ₪
14. מתנות וימי הולדת 50 ₪
15. מחשב 100 ₪
16. נסיעות (לרופאים, חברים, בילויים) 150 ₪
17. חופשות                         200 ₪
18. מספרה                50 ₪

סה"כ 1,350  ₪

28. בנוסף לקטינים הוצאות רפואיות חריגות וחינוכיות בהם מבוקש כי הצדדים יישאו בחלקים שווים.
29. לבית משפט נכבד זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעת התובע, לאור הקרבה בין הצדדים ולאור מקום מגוריהם המשותף.
30. אשר על כן, מתבקש כבוד בית המשפט להזמין את הנתבעת לדין ולהורות כדלקמן:
    • א. לחייב את האם להעביר לאב מזונות הקטינים בהתאם ליחס ההכנסות ממחצית הצרכים של הקטינים לחודש.
    • ב. לקבוע כי הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות החינוכיות כגון צהרון (לאחר קיזוז החזר ממקום עבודת האם), קייטנה (לאחר קיזוז החזר ממקום עבודת האם), שני חוגים, כול הוצאה הנדרשת על יד המוסד החינוכי לרבות אגרות חינוך, וועד וטיולים, הוראה מתקנת, שיעורים פרטיים, אבחונים וכן כול הוצאה רפואית חריגה שאינה ממומנת על ידי קופת החולים לרבות משקפיים, אורטודנט, שיניים, פסיכולוג, קלינאית תקשורת וכול טיפול אחר שיומלץ על ידי אבחון ו/או פסיכולוג ו/או הרופא המטפל. ככול ויש פער משמעותי ביחס ההכנסות מבוקש כי התשלום יהיה בהתאם ליחס ההכנסות.
    • ג. להורות כי גמלת החינוך המתקבלת מאת המוסד לביטוח לאומי וכן קצבת הילדים וכול קצבה אחרת המתקבלת בגין הילדים תחולק בין הצדדים בחלקים שווים.
    • ד. לחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ כדין.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

הפוסט כתב תביעת מזונות במשמורת משותפת הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

כתב תביעה

פתח דבר

1. בתיק זה האב הוא ההורה במשמורן המלא בפועל. לצערו של האב האם אינה מטפלת בבנות מזה כשנה. בחצי השנה האחרונה היא אינה איתן למעט פחות משעתיים ביום, 5 ימים ומטה באמצע השבוע בלבד ואינה גרה איתן.
2. המדובר באישה בעלת עסק מרוויח ומצליח המשתכרת 41,000 ש"ח נטו לחודש לפחות, ומאז שהחלה להרוויח כך הסתחררה וביקשה רק לצאת לחופשי לחיות כבת 16, הרחק ממסגרת משפחתית כובלת לדבריה.

העובדות

3. התובע והנתבעת נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 2007, ומנישואיהם נולדו לבני הזוג שלושת הבנות: תאומות בנות שבע ובת נוספת בת חמש וחצי.
4. המציאות מאז שעזבה את הבית לפני חצי שנה היא שהבנות שוהות כול יום החל משש וחצי בערב עם האב וישנות כול לילה עם האב אשר מטפל בהן מאז שהוא חוזר מהעבודה החל מהשעה שש וחצי בערב, דואג לארוחות ולשינה ולכול שאר צרכיהן, לרבות רופאים, חברים וחוגים. כול בוקר רק האב מכין את הבנות למסגרות, הוא מכין כריכים ותיקים וכול מה שהבנות צריכות ממזון שהוא קונה ובביתו.

כשהבנות חוזרות מהמסגרות, כול יום הן מגיעות לדירת האב שם פוגשת אותם מטפלת. היא מכינה לבנות ארוחת צהריים בדירת האב ממצרכים שהאב קנה, מקלחת אותן בבית האב והן שוהות בביתו עד ארבע וחצי אז היא הולכת. האב גם משלם לה מחצית מסך של 1,700 ₪ לחודש והאם את המחצית השניה.

בין ארבע וחצי ושש וחצי האם אמורה לשמור על הבנות. בשעות אלו היא מביאה בייבי סיטר ונעלמת ברוב הפעמים בלי לומר לבנות לאן.

בכול סופי השבוע ללא יוצא מן הכלל הבנות רק עם האב ולא שהו עם האם כלל בחצי השנה האחרונה.

5. האב הוא זה שקונה לילדות בגדים לרבות תלבושת אחידה לבית הספר והאם כמעט ולא קונה.
6. האב הוא המשמורן בפועל של הבנות מעל חצי שנה ועוד לפני שעזבה האם את הבית.
7. האם עזבה את הדירה המשותפת ועברה להתגורר בדירה שמשמשת אותה להפעלת העסק שהיא מנהלת. עוד לפני כן, נטשה את חובותיה כאימא ואינה נוכחת כמעט בחיי הבנות למעט כשעתיים אחר הצהריים וגם אז מביאה בייביסיטר.
8. המדובר באישה בעלת עסק מצליח ומרוויח היטב עסק–ועם הכנסה של 45,000 ₪ ברוטו לחודש, ו -32,000 ₪ נטו.
9. אין הוצאת שכירות לעסק שכן מדובר בדירה בה גרה האישה והשכירות היא למגוריה שלה.

הכנסות האישה

10. סך הכנסתה נטו מהעסק ומסדנאות שהיא מעבירה היא 41,000 ₪ נטו.
11. האישה לא צרפה לתביעת המזונות מטעמה אישורים נכונים כגון: מאזן סוף שנה ודו"ח רווח והפסד אלא פתק לא מחייב מיועץ מס. כן כשני שליש מהכנסתה מתקבל במזומן ללא הצהרה למס הכנסה. כן לא צרפה תדפיס מלא ורציף של חשבון הבנק שלה אלא קטעים של צילומי מסך מאפליקציית חשבון הבנק בסלולר. ולא לחינם! יש לה מה להסתיר.

השתכרות הבעל

12. הבעל עובד כהנדסאי בחברה ומשתכר 18,000 ₪ נטו לחודש ולא מקבל רכב.
13. הנה כי כן, רמת החיים של הצדדים היתה ממוצעת אך כשפתחה עסק פרטי והחלה להשתכר סכומי עתק, היא הסתחררה והחלה להרגיש חופשייה וקיבלה ביטחון לעזוב הכול מאחוריה לרבות את בנותיה ולהתחיל לחיות מחדש כילדה בת 16. את רמת החיים איפשר העסק שהיא מנהלת ועליה להעביר לאב מזונות בגין הבנות וזאת בהתאם לדיני הצדקה בין אם האב משמורן מלא ובין אם משמורן משותף, במידה והאם תיקח את האחריות על עצמה ולא תעביר את הזמן שיפסק לה עם הבנות לבייביסיטר 90% מהזמן לרבות בלילות. כרגע המצב בפועל הוא שהאב משמורן ואין לשנותו עד שיתקבל תסקיר פקידת סעד או מומחה מטעם בית המשפט.
14. הקטינות זקוקות למזונותיהן, כולל 50% הוצאות אחזקת הדירה הקבועות, בסך של 7,645 ₪ לחודש, לפי הפירוט הבא ו/או לפי כל פירוט אחר המתחייב על פי השינויים ההכרחיים ו/או ע"פ כל פירוט אחר שכב' בית המשפט ימצא לנכון:

הקטינה —

15. סל מזון 700 ₪
16. מוצרי ניקוי כביסה והגיינה                                     200 ₪
17. ביגוד והנעלה 300 ₪
18. בילויים ובידור (הצגות, סרטים וספרים)               200 ₪
19. מתנות וימי הולדת 150 ₪
20. מחשב 100 ₪
21. נסיעות (לרופאים, חברים, בילויים) 200 ₪
22. חופשות                         200 ₪
23. דמי כיס                                                                                200 ₪
24. מספרה                50 ₪

סה"כ                                                                                                                   2,300  ₪

הקטינה —

25. סל מזון                                                             600 ₪
26. מוצרי ניקוי כביסה והגיינה                                     200 ₪
27. ביגוד והנעלה 300 ₪
28. בילויים ובידור (הצגות, סרטים וספרים)               200 ₪
29. מתנות וימי הולדת 150 ₪
30. מחשב 100 ₪
31. נסיעות (לרופאים, חברים, בילויים) 200 ₪
32. חופשות                         200 ₪
33. דמי כיס                                                                                200 ₪
34. מספרה                50 ₪

סה"כ 2,200  ₪

הקטינה —

35. סל מזון 500 ₪
36. מוצרי ניקוי כביסה והגיינה                                     200 ₪
37. ביגוד והנעלה                                                                                     200 ₪
38. בילויים ובידור (הצגות, סרטים וספרים)               200 ₪
39. מתנות וימי הולדת 150 ₪
40. מחשב 100 ₪
41. נסיעות (לרופאים, חברים, בילויים) 200 ₪
42. חופשות                         200 ₪
43. דמי כיס                                                                                        200 ₪
44. מספרה                50 ₪
45. ביטוח רפואי 150 ₪

סה"כ                                                                                                                   2,000  ₪

סה"כ כללי:6,500 ש"ח בתוספת מדור 50 אחוז מ- 2,290 ש"ח מדור סה"כ כללי עבור  3 הקטינות:  7,645 ₪. ראה קבלות ודפי אשראי.

46. במידה ותיהיה משמורת משותפת בפועל והאם תחזיק בבנות מחצית מהזמן- יבקש האב מחצית מסכום המזונות בלבד וללא מדור (3,250ש"ח) לאור יחס ההכנסות והעובדה כי האם משתכרת כפול מהאב ויש לה פוטנציאל השתכרות גבוה אף מכך.
47. בנוסף לסכום המזונות הנ"ל על האישה לשאת גם בתשלומים הבלתי קצובים הבאים, עבור הילדות:
    • א. תשלום מחצית בגין הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים, כגון אורטודנט, משקפיים ופסיכולוג, לרבות תרופות.
    • ב. תשלום מחצית חוגים ותנועת נוער.
    • ג. תשלום מחצית הוצאות חינוך בבית הספר לרבות אבחונים.
    • ד. תשלום מחצית שיעורים פרטיים.
    • ה. תשלום מחצית נסיעה לפולין.
    • ו. תשלום מלוא המטפלת לצהריים (צהרון) לבנות תשלום מלוא צהרון/מטפלת לצהריים(מאחר והאם כלל לא מחזיקה בקטינות).
48. האם חייבת במלוא מזונות ובמדור הקטינות בהיותה אימן והיא אם אמידה המשתכרת פי שניים מהאב ואינה מחזיקה בבנות למעט ביקור של כשעתיים, פחות מחמש פעמים בשבוע זאת בהתאם לבע"מ 919/15 מאת בית המשפט העליון לפיו לאם יש חובה מדין צדקה לזון את ילדיה החל מגיל 6. בדין זה שווה חובת האם והאב לפי יחס המשכורות ובהתחשב בזמני השהות.
49. על האם לשלם את סכום המזונות החל מיום הגשת בקשתה ליישוב סכסוך שכן האב נושא בכול הוצאות הקטינות לרבות מלוא מדורן לבדו כפי הודאת האם בתביעתה עוד לפני הגשת הבקשה ליישוב סכסוך.
50. לבית משפט נכבד זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעת התובעים, לאור הקרבה בין הצדדים ולאור מקום המגורים המשותף.
51. אשר על כן יתבקש כב' בית המשפט כדלקמן:
    • א. להזמין את הנתבעת לדין.
    • ב. לחייב את הנתבעת לשלם לידי התובע מזונות זמניים וקבועים, בסכום קצוב של 7,645 ₪ סה"כ כולל הוצאות מדור, החל מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך (כשסכום זה אינו כולל מחצית חוגים, תנועת נוער, הוצאות חינוך בבית ספר, שיעורים פרטיים והוצאות רפואיות חריגות) ולהצמיד סכום זה למדד יוקר המחיה, כשהעדכון יעשה מידי חודש בחודשו.
    • ג. לשאת בנוסף לסכום המזונות הנ"ל בתשלומים הבלתי קצובים הבאים בגין הקטינות:

• תשלום בגין הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים, כגון אורטודנט, משקפיים ופסיכולוג, לרבות תרופות.
• תשלום מחצית חוגים ותנועת נוער.
• תשלום מחצית הוצאות חינוך בבית הספר לרבות אבחונים.
• תשלום מחצית שיעורים פרטיים.
• תשלום מחצית נסיעה לפולין.
• תשלום מלוא המטפלת לצהריים (צהרון) לבנות תשלום מלוא צהרון/מטפלת לצהריים (מאחר והאם כלל לא מחזיקה בקטינות).
  • ד. לפסוק לכל ילדה שליש מסכום המזונות החל מסיום לימודיי התיכון ו/או גיל 18 לפי המאוחר ועד סיום השירות הצבאי ככול והמשמורת תיהיה בלעדית אצל האב(אם המשמורת משותפת אזי האב מוותר על העברת תשלומים בזמן הצבא).
  • ה. להורות כי קצבת הילדים מהביטוח הלאומי תשולם לידי האב.
  • ו. להורות כי גמלת החינוך מאת הביטוח הלאומי תשולם לידי האב.
  • ז. לקבוע כי כל סכום שלא ישולם במועדו יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום החיוב ועד התשלום בפועל.
  • ח. לקבוע כי סכום המזונות ישולם ממועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך על ידי האם.
  • ט. ליתן כל צו וסעד שיידרש לצורך הבטחת מדורן ומזונותיהן של הקטינות על פי כל דין.
  • י. לחייב הנתבעת בתשלום הוצאות המשפט ובשכר טרחת עו"ד בתוספת מע"מ.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

הפוסט כתב תביעה מזונות מטעם אב משמורן הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

כתב תביעה מאת עורך דין גירושין מומלץ טלי אויזרוביץ

1. התובעת והנתבע הינם בני זוג, שנישאו זל"ז כדמו"י ביום 29/3/09.
2. מנישואיי בני הזוג נולדו הקטינים בן ארבע ובת שנתיים.
3. הצדדים גרו יחד בדירת קרקע, בת שלושה וחצי חדרים בתל אביב, בשכירות. הבעל עזב את הבית בחודש אוקטובר 2013 והוא מתגורר אצל הוריו, בבית פרטי בין 5.5 חדרים.
4. הנתבע הבעל הינו מנהל ושותף בהכנסות בשיעור 40%, בחנות לממכר מיציי פירות טבעיים, מרשת "–", והוא מרויח מעבודתו זו סך של 22,000 ₪ נטו.
5. הנתבע עובד משבע בבוקר עד שבע בערב וגם בימיי שישי הוא עובד עד שעה וחצי לפני כניסת השבת. גם במוצאיי שבת הוא עובד, מוביל סחורה מהסניף המרכזי של הרשת ולאחר מכן עובר על הנהלת החשבונות עם המנהל הראשי, עד השעות המאוחרות של הלילה.
6. האישה לא עבדה מרבית חיי הנישואין, והחלה לעבוד רק בשנה האחרונה, בחצי משרה.
7. האב לא היה שותף לטיפול הפיזי בילדים, וכל נטל הטיפול הוטל על כתפי האם בלבד, כשהיא זו הנמצאת עם הילדים וקשובה לצרכיהם, מבוקר עד לילה לבדה.
8. הבעל התנהל בנישואין כאילו הוא רווק. הלך מתי שבא לו, יצא בלילות עם מי שבא לו, ולאחרונה החל לשוחח בשעות לא שגרתיות והמאוחרות של הלילה, עם ידידת נפש, שהיא עורכת דין שטיפלה בענייניו. האישה ביקשה ממנו לסיים את הקשר אולם הבעל בעזות מצח וללא כל התחשבות ברגשותיה של אשתו, נלחם על זכותו שתהיה לו ידידת נפש, גם על חשבון הנישואין מצדו, כך לדבריו.
9. הבעל השאיר את אשתו והילדים לבד במשך כל שעות היום וגם בשעות הלילה כשחזר מעבודתו, היה יוצא שוב, לרבות במוצאיי שבת, לאחר שסיים את פגישת העבודה. הוא היה גם יוצא לאירועים משפחתיים וחברתיים לבדו, מבלי אפילו לומר לאישה. כדוגמא להתעלמותו המוחלטת מהאישה-יום אחד החליט לארח בדירת הצדדים, מסיבה של אחת העובדות שלו, שהתגייסה לצבא, מבלי לתאם זאת עם האישה. לא רק זאת אלא שמבלי להתייעץ עם האישה, הלך ורכש שולחן פינת אוכל, ב- 7,000 ₪, שולחן שאין למשפחה צורך בו, ושהוא גדול כל כך ותופס מקום גדול בבית.
10. הנתבע מעולם לא נשאר עם ילד חולה בבית, ואפילו לא הגיע לבקר את הבן אריאל בבית החולים כאשר עבר שני ניתוחים באוזניים. האם היא שנאלצת להיעדר מהעבודה, והיא כבר בסכנת פיטורין. נטל הטיפול בילדים, שהם מקטני קטנים, חל על האם לבדה, דבר הפוגע באפשרויות תעסוקתה והתפרנסותה.
11. לאחר הפרידה במסגרת המו"מ להסכם, נקבעו הסדרי ראיה עם הילדים פעמיים בשבוע, בימי א' ו-ד', מסיום הגן עד השעה 19:00 ובכל סופ"ש שני, מיום שישי מחמש וחצי ועד שבת בשעה שש.
12. הנתבע לא עומד בהסדרים אלו, מבטל ללא התראה מספקת, מתקשר כי יחזיר את הילדים לפני הזמן, ומאחר דרך קבע באופן שהאם היא זו שנאלצת להוציא את הילדים מן הגן גם בימים שהאב אמור לראותם. לדוגמא, האב מתקשר בשעה 13:00 בצהריים, ואומר לאם, שלא יספיק להגיע להוציא את הילדים מהגן, ושהוא יכול להגיע רק בשעה חמש וחצי, ושמצידו הילדים יכולים להישאר בגן. כך אוכף הוא את רצונו על האם שנאלצת לשנות תכניותיה ולקחת את הילדים מהגן, במקומו. אם העובד שלו איננו, האב מודיע כי אינו מגיע לקחת את הילדים. אם אין לו רכב, הוא מבטל את הביקור. יצויין כי האב רוכב על קטנוע.
13. טובת הקטינים מחייבת כי חינוכם יימסר לידיי אימם, דמות יציבה בחייהם, המחזיקה בהם בפועל ודואגת יום יום, להקניית ערכים, לקביעת מסגרות ולחינוכם.
14. חזקת הגיל הרך, אשר נקבעה בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, קובעת כי טובתו של ילד עד גיל שש היא לגדול עם אימו. הקטינים הינם ילדים רכים בני ארבע ושנתיים אשר קשורים קשר עז לאימם.
15. המציאות המוכרת לקטינים מיום היוולדם הינה שהתובעת היא הדמות העיקרית והקבועה המטפלת בהם. לאור האמור לעיל, משמורת אם עומדת בקנה אחד עם טובת הקטינים.
16. האם חמה, אוהבת, אחראית, דואגת לצרכי ילדיה. לאם נהירה חשיבות דמות שני הורים בחיי הקטינים, וכמשמורנית היא תאפשר קשר והסדרי ראיה עם האב.
17. לבית משפט נכבד זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעת התובעת, לאור מערכת היחסים בין הצדדים ולאור מקום המגורים המשותף האחרון של הצדדים.
18. אשר על כן יתבקש כב' בית המשפט כדלקמן:
    • א. להזמין את הנתבע לדין.
    • ב. להורות כי החזקה בקטינים תימסר לידי התובעת, המחזיקה בהם בפועל, וכן לקבוע הסדרי ביקור מתאימים בהתחשב בטובת הקטינים.
    • ג. לקבוע כי חינוכם של הקטינים יימסר לידי אימם, המחזיקה בהם בפועל ומטפלת בהם יום יום.
    • ד. במקרה הצורך יתבקש כב' בית המשפט להזמין תסקיר סעד ובו המלצות באשר להחזקת הקטינים, הסדרי ראייתם וחינוכם, הכל תוך התחשבות בטובתם.
    • ה. לחייב את הנתבע בהוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

ב"כ התובעת

הפוסט תביעת משמורת מאת עורכת דין טלי אויזרוביץ כשחזקת הגיל הרך מתקיימת הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

כתב תביעה מאת עורך דין לענייני גירושין טלי אויזרוביץ

1. הצדדים הינם יהודים, שלאחר שבע וחצי שנות חיים משותפים כבעל ואשה, ידועים בציבור, נישאו זל"ז כדמו"י ביום 11/7/06.
2. החל משנת 1998 ניהלו בני הזוג מערכת זוגית וחיו יחד תוך ניהול משק בית משותף ובמאמץ משותף כפי שיפורט בהרחבה בהמשך.
3. כיום האישה בת 59 ואילו הבעל בן 72. לשני בני הזוג ילדים מנישואין קודמים, כאשר ביתה בת ה-17 של התובעת, מתגוררת שבוע עם אימה ושבוע עם אביה ולומדת בתיכון בחיפה.
4. מקום המגורים המשותף האחרון של בני הזוג, היה בדירה בתל אביב.
5. לאחרונה, חתם על הסכם שכירות לדירה בה גרה האישה בחיפה, בסך 3,300 ₪ לחודש, בניגוד לרצון האישה והוא מבקש לפנותה יחד עם ביתה, בלי לדאוג להן למדור.
6. הבעל הוא פרופ' ל, יצא לפנסיה לפני ארבע שנים. לפני היציאה לגמלאות השתכר כ 16,000 ₪ נטו וכיום מקבל פנסיה של 14,000 ₪ נטו לחודש.
7. הוא מקבל שכירות 2,500 לחודש בגין שכירות דירה בתל אביב.
8. כן יש לו כספים רבים בחשבונות בנק וחסכונות, שחלקם נצבר בזמן הנישואין וחלקם בתקופת היתם בני זוג ידועים בציבור.
9. עת פרש מהטכניון קיבל סכום של 900,000 ₪ בגין זכויות סוציאליות.
10. הוא הרויח הון עתק מפרוייקט בנייה בחיפה.
11. האישה היא מורה בבית ספר תיכון, בעלת תואר שני, שפרשה ומקבלת פנסיה של 4,000 ₪ לחודש. היא פרשה משום שהבעל עמד על כך כדי שתעזור לו בפרוייקטים שלו. וכך עשתה בנאמנות רבה.
12. עת החלו הצדדים את הקשר הזוגי ביניהם, לפני אחת עשר שנים, גרה האישה בדירה שהיתה בבעלותה, בחיפה. הנתבע גר אז בדירה שכורה בחיפה. התובעת וביתה עברו להתגורר איתו בדירה השכורה לאחר שביקש זאת כשהילדה היתה בת שבע וחצי.
13. מזה 3 שנים בונים הם יחד בית ב- כאשר האישה היא שעושה את כל העבודה ומתרוצצת, והבניה על כתפיה. הבית כמעט הושלם ונותר עוד מעט להשלמתו.

הקשר הזוגי

14. בני הזוג חיו כבעל ואישה לכל עניין ודבר, האישה בישלה, כיבסה וניקתה עבור הנתבע, היא רכשה את המזון בחיפה והוא שילם את כל הוצאות המדור בחיפה. הם יצאו לבילויים יחד, ארועים משפחתיים והיו ידועים כבני זוג החיים כבעל ואישה 7 וחצי שנים טרם נישאו.
15. הארוע שהוביל לנישואין הוא כשחלה הנתבע בדלקת קרום הריאה והיה מאושפז בבית חולים איכילוב בתל אביב. התובעת סעדה אותו ונסעה יום יום אחרי העבודה מחיפה לבית החולים, נשארה איתו בלילות, שלחה את אחיה התאום להיות לידו כשהיא היתה בעבודה, ואף דאגה והתעקשה כי יקבל טיפול רפואי, וכי הרופאים יבצעו בדיקות מעמיקות.
16. הרופאים כבר נואשו ממצבו שהידרדר מאוד, ולפתע חלה הטבה לכאורה במצבו, כך חשבו רופאיו, מאחר והכאבים שככו, אולם התובעת היא זו שהבינה כי הכאבים שככו מאחר ומים הצטברו בקרום הריאה, ולא עקב הטבה. היא התעקשה על צילומים נוספים, ואכן צילומים אלו הראו כי הנתבע זקוק לטיפול דחוף וכך הצילה את חייו. כמו כן, כליותיו כמעט פסקו מלתפקד והתובעת דרשה טיפול דחוף, שיפרה לו את תנאי האישפוז למחלקה חדשה וקרוב לשירותים ואף הזמינה מנתח פרטי מחו"ל.
17. בהיותו בבית חולים ביקש הנתבע מהתובעת כי תיקרא לרב שיחתן אותם, והתובעת יחד עם אחיה ערכו את כל הסידורים ובני הזוג נישאו בטקס קטן בבית הדין הרבני, ביום 11/7/06.
18. מאז סבלה האישה מגחמותיו של הנתבע, אשר משנה יחסו אליה, מיום ליום, ואף הגישה לפני שנתיים תביעות לבית המשפט הנכבד, אשר נמחקו, לאור חזרת הצדדים לחיות בשלום בית.

הדירה בחיפה

19. בתחילת שנת 1999, החל הנתבע לבנות יחד עם שותף ממשפחתו, בניין מגורים משותף בן שלוש קומות, על מגרש שרכש. הוא מימן את חלקו בפרוייקט הבניה מכספי הלוואה שלקח.
20. לאחר כשלוש שנים, עת הושלמה הבנייה מכר הנתבע שלוש דירות והחזיר את יתרת ההלוואה שנלקחה ושולמה, במשך שנות הבניה. דירה אחת השאיר הנתבע, רשומה על שמו, ואליה עברו להתגורר בני הזוג, יחד עם ביתה הקטינה של התובעת.

הדירה בתל אביב

21. הנתבע קיבל בירושה את הדירה בתל אביב, לפני כשבע עשרה שנה. דירה זו היתה מושכרת עד שבעת צאתו לפנסיה, ב 30/9/05, לפני שנתיים, עברו בני הזוג להתגורר בדירה זו, בעקבות אלרגיה קשה שסבל ממנה הנתבע, עקב זיהום האויר בחיפה.
22. הנתבע השתמש בכספי קופת גמל שנצברה במשך החיים המשותפים, כבני זוג, ושיפץ את הדירה ב 60,000$, כשהתובעת עזרה בשיפוצים. הוא חילק את הדירה לשניים כאשר החלק השני מושכר ב 2,500 ₪ לחודש.
23. מאחר וביתה של התובעת לומדת בתיכון בחיפה, ונמצאת אצל אימה שבוע- כן, שבוע- לא, המשיכה התובעת לגור בדירה בחיפה, עם ביתה, כשביתה נמצאת אצלה, כשהיא לעיתים משאירה את ביתה לבד ונוסעת לדירה בתל אביב. בשבוע וסופ"ש השני, גרה עם הנתבע בתל אביב, ובימים בהם עבדה, היתה נוסעת הלוך חזור על קו חיפה-ת"א.
24. הנתבע שילם מחשבונות הבנק שעל שמו את כל הוצאות הדירה והמזון והבילויים המשותפים בדירה בתל אביב ופלאפון, והאשה שילמה את הוצאות הדירה בחיפה, ארנונה וחשמל והוצאות אחרות מופחתות ובין השאר, מימן הוצאותיה בתל אביב. יש לה מפתח לדירה בתל אביב והיא נוהגת בה כבשלה. כן שילם את המשכנתא על הבית ב- במשך השנתיים האחרונות, סך של 2,500 ₪ לחודש.
25. ממש לאחרונה עברה האישה להתגורר בבית ב- והעבירה חפציה לשם, כשהיא מחלקת את זמנה בן ב- לדירה בחיפה, שכן ביתה לומדת במשך עוד שנה בתיכון בחיפה, והיא חייבת לגור ליד בית הספר.
26. הנתבע היה דואג לענייני הכספים והתובעת נתנה בו אמון מוחלט. יש לו גישה לחשבון הבנק שלה והוא היה בודק ועוקב אחר תנועות הכספים בחשבון, ומנהלו. לתובעת לעומת זאת לא היתה גישה לחשבונותיו ועל כן המידע שבידיה כרגע אינו מושלם והיא שומרת על זכותה להוסיף מסמכים ולתקן כתבי טענות אם וכאשר יתגלו מסמכים.
27. הצדדים רכשו רכב בשנת 2004, שנרשם על שם הבעל אך שימש בעיקר את התובעת עד לפני שנה. הנתבע שילם מכרטיס האשראי שלו, את כל הוצאות הרכב, ביטוח, טסט ותיקונים, מבלי להתחשבן עם התובעת, בשותפות, כשם שזוג נשוי נוהג.

הבית ב-

28. לפני שלוש שנים, בעקבות לחציו של הנתבע, מכרה התובעת את הדירה שהיתה לה מלפני הקשר, בחיפה, בסך 160.000$, הנתבע הוסיף, לדבריו, 100,000$ מחשבונות הבנק שעל שמו, וכן לקחו משכנתא של 120,000$ ל- 20 שנה, והחלו לבנות בית ב-, שבנייתו עומדת להסתיים בעוד כחודשיים.
29. התובעת לא רצתה בבניית הבית, מאחר ולא רצתה חוב משכנתא לעת זיקנה ולא עול של בניית בית, אך הנתבע לחץ מאוד. בנוסף, רצתה לגור ליד בית ספר התיכון של ילדתה. הנתבע הבטיח כי היא תוכל להמשיך לגור בבית שלו בחיפה ככל שתרצה, ולאחר שביתה תסיים את התיכון תעבור לגור באופן מלא איתו ב-, והם ישכירו את הדירה בחיפה.
30. הנתבע הבטיח לתובעת כי הבית החדש ב- יישאר שלה וכי הוא ישלם את כל המשכנתא בכל מקרה. ואכן תשלומי המשכנתא בסך של כ 3,000 ₪ לחודש שולמו מהחשבון משכנתא משותף שהנתבע העביר כספים אליו מהחשבונות שעל שמו.
31. הבית אף נרשם 2/3 על שם האישה ושליש על שם הבעל.
32. להפתעתה גילתה האישה כי המשכנתא רשומה רק על שמה, למרות שהחשבון ממנו משולמת המשכנתא רשום על שם שניהם ולמרות שהבעל משלם את המשכנתא מהחשבונות הרשומים על שמו ובניגוד למה שהוסכם ביניהם בעל פה והוסבר לה על ידי הבעל שהחוב של המשכנתא יהיה רשום על שם שניהם אך הוא ישלם אותו במלואו.
33. הנתבע שנוהג לישון עד שעות הצהריים, השאיר את כל הריצות והסידורים באחריות התובעת וכך היא מצאה עצמה מתרוצצת שעות נוספות ומפקחת על בניית הבית לבדה.
34. הנתבע נרגן וכועס ומגלה סימני דיכאון. הוא משנה מצב רוח ועובר מקיצוניות לקיצוניות ומחרחר ריב. לתובעת לא היתה ברירה אלא לפנות לבית משפט נכבד זה על מנת להבטיח עצמה.
35. הנתבע דרש ממנה לפנות את הבית שלו בחיפה, ואף ערך חוזה שכירות עם אנשים לפיו ישלמו לו 3,300 ₪ לחודש.
36. התובעת אמרה לו שאינה מוכנה לפנות את הבית ואין לה לאן ללכת בחיפה, והיא חייבת לגור ליד בית הספר של ביתה, אך זה לא עניין אותו.
37. ביום 8/7/09 אמר לה בפתאומיות, שרוצה להיפרד ממנה לאחר שיום קודם תיכנן לעבור לגור איתה ב-.
38. מאחר ובני הזוג היו ידועים בציבור, הרי שהאישה זכאית מכח דיני החוזים ו/או מכח חזקת השיתוף, למחצית מרכוש הבעל. בייחוד דירת המגורים בחיפה, שהיא גולת הכותרת של חזקת השיתוף, אותה ראו הצדדים כמשותפת ואפילו מזגן התקינה בו התובעת וטיפחה את הדירה. וכן המטלטלין והשדרוג של דירת המגורים בתל אביב, שם אפילו עשו הצדדים שיפוץ נרחב מכספים משותפים, רכשו ריהוט יקר, והתובעת היא זו שפעלה, התרוצצה, בחרה וקנתה לשיפוץ ולדירה. התובעת זכאית למחצית מעלית ערך הנכס.
39. האישה טיפלה ותמכה בו בכל התקופה, העמידה אותו על הרגליים, ונתנה לו את שנותיה היפות עת היתה צעירה ויכלה להכיר בן זוג יציב במקומו עימו יכלה להזדקן בשלווה. הבעל הבטיח לה כי כל מה ששלו-שלה וכי לא תדע מחסור כל ימי חייה, ואפילו התחתן איתה.
40. כיום הבעל, כאמור, לא מספק את צרכיה של האישה, כפי שסיפק בעבר.
41. על הבעל להשיב לאישה את הרכב המשפחתי להמשך שימושה וכן להמשיך ולממן את הוצאות הרכב כפי שעשה עד כה.
42. מאחר וחלק מימי החודש התגוררה בתל אביב שם אכלה וגרה היו הוצאות הבית בחיפה מופחתים. כעת משתגור רק בחיפה או ב-, יוגברו הוצאות עבור מזון ומדור ועל הבעל להמשיך לספקם לאשתו באותה רמה לה היא רגילה והרמה שהבטיח כי תגור בה, ב-.
43. התובעת זקוקה למזונותיה, כולל הוצאות אחזקת הבית ב- הקבועות, בסך של 5,200 ₪  לחודש, לפי הפירוט הבא ו/או לפי כל פירוט אחר המתחייב על פי השינויים ההכרחיים ו/או ע"פ כל פירוט אחר שכב' בית המשפט ימצא לנכון:
44. סל מזון (כולל מסעדות)               2,000 ₪
45. מוצרי ניקוי כביסה והגיינה 500 ₪
46. ביגוד והנעלה 500 ₪
47. קוסמטיקה ומספרה 100 ₪
48. תרבות, בילויים ובידור(סרטים הצגות עיתונים וספרים)               500 ₪
49. מתנות 300 ₪
50. נסיעות (דלק) ואחזקת רכב                             1,000 ₪
51. חופשות הבראה                                                                                       1,000 ₪
52. דמי כיס               400 ₪

סה"כ                      6,300 ₪

הוצאות דיור לחודש (ממוצע) לתובעת

הוצאות מדור שוטפות

53. מים וארנונה 800 ₪
54. חשמל 500 ₪
55. אגרת טלויזיה 50 ₪
56. כבלים               300 ₪
57. טלפון 400 ₪
58. פלאפון 300 ₪
59. אינטרנט 100 ₪
60. ועד בית (אם לא תגור ב-) 200 ₪
61. ניקיון 300 ₪
62. בדק בית תיקונים ואביזרים מתבלים               100 ₪
63. ביטוח דירה ותכולה 150 ₪
64. ביטוח משכנתא  300 ₪
65. משכנתא ב- 2,500 ₪

סה"כ                                                                                                      5,900 ₪

סה"כ כללי:  12,200 ₪

66. בניכוי מעשה ידיה 4,000 ₪-סה"כ דרושים לתובעת 8,200 ₪. יצויין כי כעת מקבלת התובעת שכירות מדירה שהיתה שייכת לדודתה, סך של 3,000 ₪, אותם יש לנכות, כך שסכום המזונות הדרוש לתובעת כיום הוא 5,200 ₪. התובעת שומרת על זכותה לתקן סכום זה אם ובמידה תפסיק לקבל את כספי השכירות ואו אם תיאלץ לעבור לגור בדירה שכורה.

יצויין כי בידי התובעת אין עדיין את מלוא המסמכים והיא פועלת להשגתם כעת, ובהתאם לצורך תבקש צווים מבית המשפט הנכבד.

67. בנוסף לסכום המזונות הנ"ל על הבעל לשאת גם בתשלומים הבלתי קצובים הבאים, עבור התובעת:
    • א. תשלום בגין הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים, כגון שיניים, משקפיים ופסיכולוג.
    • ב. במידה והאישה תיאלץ לפנות את הדירה בחיפה בה היא גרה, תשלום דמי שכירות בגין דירה דומה, בסך 3,300 ₪ לחודש.
68. הנתבע חייב במזונות ובמדור התובעת בהיותו בעלה, והוא מסוגל לשלמם לאור הכנסותיו, רכושו וצרכי התובעת.
69. התובעת זכאית כי יינתן לה מדור שקט ושלו ולנוכח התעמרות הנפשית של הנתבע יתבקש כב' בית המשפט להורות לנתבע ליתן לתובעת מדור שקט ושלו. התובעת נמנעת בשלב זה מלהגיש כנגד הנתבע צו הרחקה, והיא שומרת על מלוא זכויותיה בעניין זה.
70. לבית משפט נכבד זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעת התובעת, לאור הקירבה בין הצדדים ולאור מקום המגורים המשותף האחרון.
71. אשר על כן יתבקש כב' בית המשפט כדלקמן:
    • א. להזמין את הנתבע לדין.
    • ב. לחייב את הנתבע לשלם לידי התובעת מזונות זמניים וקבועים, בסכום קצוב של 5,200 ₪, וזאת החל מיום הגשת תביעה זו (כשסכום זה אינו כולל דמי שכירות,  הוצאות רפואיות חריגות) ולהצמיד סכום זה למדד יוקר המחיה, כשהעידכון יעשה מידי חודש בחודשו, זאת למשך שלוש שנים לפחות.
    • ג. לשאת בנוסף לסכום המזונות הנ"ל בתשלומים הבלתי קצובים הבאים:

1. תשלום בגין הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים, כגון שיניים, משקפיים ופסיכולוג.
2. תשלום דמי שכירות, בסך 3,300 ₪ לחודש במידה והאישה תיאלץ לפנות את הדירה בחיפה בה היא גרה.

• ד. לקבוע כי כל סכום שלא ישולם במועדו יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום החיוב ועד התשלום בפועל.
• ה. ליתן לתובעת מדור שקט ושלו.
• ו. ליתן כל צו וסעד שיידרש לצורך הבטחת מדורה ומזונותיה של התובעת על פי כל דין.
• ז. לחייב הנתבע בתשלום הוצאות המשפט ובשכר טרחת עו"ד בתוספת מע"מ.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

ב"כ התובעת

הפוסט כתב תביעה מאת עורכת דין טלי אויזרוביץ למזונות אישה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

כתב תביעה מאת עורך דין גירושין ברמת גן טלי אויזרוביץ

1. התובעת והנתבע הינם בני זוג, שנישאו זל"ז בנישואין אזרחיים באוקטובר שנת 2005. אלו הם נישואיהם השניים של בני הזוג. לנתבע שתי בנות בגירות מנישואיו הראשונים.
2. מנישואיי בני הזוג נולדו להם הקטינים בני חמש ושנתיים.
3. הצדדים מתגוררים בשיכון דן, בבית פרטי בן 6 חדרים, אותו הם שוכרים בשכירות של 6,700 ₪ לחודש. עם בני הזוג מתגוררות שתי בנותיו של הבעל מנישואיו הראשונים, אשר הינן בנות 18 ו 19.5.
4. הנתבע הבעל הינו איש תוכנה, עבד כמנהל צוות פיתוח, בשנתיים האחרונות הקים חברה פרטית, אשר הנתבע הוא העובד היחידי, ועוסק בייעוץ לחברות שונות. הוא מנהל את החברה ועובד, הכל מהבית ואין לחברה עובדים ומשרדים. לנתבע הכנסות של כ-50,000 ₪ לחודש ולאחר ניכוי מס הכנסה וביטוח לאומי ומע"מ נותרת בידו הכנסה של כ- 35,000 ₪ נטו לחודש. לנתבע הכנסות נוספות, מהשקעות בחברות בחו"ל הכנסתו נטו מגיעה לכדי 45,000 ₪ נטו לפחות להערכת התובעת, לאור המסמכים המצויים ברשותה ושצורפו לרשימת המסמכים.
5. יצויין כי הוצאות החברה הם למעשה הוצאות הבית. שכירויות, משכורות, ציוד משרדי ועוד הוצאות המפורטות בדו"חות מס הכנסה של החברה, הם הוצאות הבית, שכן לחברה אין משרד והוצאות משלה, ויש לזקוף הוצאות אלו להכנסות הנתבע.
6. כאמור הבעל שותף בחברות שונות בחו"ל ומקבל הכנסות מחברות אלו מעת לעת, בסכומים ניכרים. הוא השקיע סכומי כסף ניכרים בשותפויות השונות. ב- 2006 לדוגמא, הרויח כ- 30,000 דולר, ובאפריל 2007 למשל קיבל כ 50,000 ₪ נטו מהשקעה אחת ועוד כ-20,000 ₪ נטו מהשקעה אחרת, והאישה אינה יודעת מה עשה הבעל בכספים אלו ואם היו רווחים נוספים.
7. האישה אינה עובדת עקב מחלה בה חלתה, בגינה קיבלה 100% נכות זמנית, החל מחודש פברואר 2011 ועד יוני 2012. בשלב זה, מקבלת האישה גימלת אי כושר עבודה בסך של כ- 13,500 ₪ לחודש וכן גימלת נכות מביטוח לאומי בסך 2,447 ₪. לפני שחלתה עבדה האישה כתכניתנית והשתכרה כ- 14,500 ₪ נטו.
8. לאישה דירת שני חדרים בתל אביב מלפני הנישואין, עליה רובצת משכנתא, שמשולמת מהשכרת הדירה. הדירה מושכרת תמורת 5,000 ₪ לחודש והמשכנתא היא בסך של כ-4,200 ₪ לחודש.
9. האישה גילתה כי הבעל בוגד בה עם נשים שונות ועל רקע זה החליטו הצדדים להיפרד. הבעל ביזבז כספים על נערות ליווי ושיחות ארוטיות.

רמת החיים

10. הצדדים חיו ברמת חיים גבוהה מאוד. הם מתגוררים בשיכון דן בבית פרטי בעל שלוש קומות וגינה. הם יוצאים במסעדה פעם בשבוע וקונים אוכל מוכן פעם נוספת בשבוע. הילדים יוצאים לבילויים רבים כגון: סרטים, הצגות, לונה פארק ועוד. בבית שותים מי עדן בלבד.
11. הילדים משתתפים בחוגים יקרים. חוג שחיה שעולה כ-800 ₪ לחודש, לשניהם ועוד חוג התעמלות וחוג מחול בעלות של כ- 220 ₪ כל אחד. קבלות צורפו לרשימת המסמכים. האישה לומדת בקורסים מזה כשנתיים- קורס הדרכת תינוקות וקורס שינה בעלות 16,000 ₪.
12. הילדה מטופלת אצל פסיכולוג, וגם בני הזוג מטופלים כל אחד בנפרד. הוצאה זו מגיע לכדי כ-2,500 ₪ לחודש.
13. האישה מעסיקה מנקה בעלות 420 ₪ לחודש. לילדים יש ביטוח בריאות בסך 550 ₪ לחודש.
14. בהתאם לתדפיסי כרטיסי האשראי של הצדדים ניתן לראות כי הבעל מוציא בכרטיסיו כ- 16,000 ₪ לחודש והאישה מוציאה כ- 22,000 ₪ לחודש בכרטיסי האשראי שלה. סה"כ 38,000 ₪ לחודש לקניות מזון, ביגוד, בתי קפה, צעצועים, מסעדות, תרופות ועוד.
15. בנוסף לכרטיסי האשראי ישנם התשלומים להוצאות הבית, גן הילדים לשני ילדים לאחר הנחה עולה 7,000 ₪ לחודש. כך עולה מחשבונות הבנק של הצדדים.
16. יצויין כי הילדים אסמטיים ונדרשים לתרופות ואינהלציה. לאישה הוצאות בריאותיות ניכרות, לצורך תרופות רבות שהיא מקבלת.

הרכוש

17. כאמור הבעל שותף בחברות שונות בחו"ל ומקבל הכנסות מחברות אלו מעת לעת, בסכומים ניכרים.
18. בבעלות הבעל חברה בע"מ.
19. לבעל ולאישה חשבון בנק הרשום על שמם.
20. הבעל צבר זכויות סוציאליות ניכרות,לרבות קרנות השתלמות וקופות גמל, ביטוח מנהלים ופנסייה, בסכומים ניכרים.
21. לצדדים שני רכבים.
22. על הבעל לממן הוצאות שכ"ט עו"ד של האישה לתביעותיה. הפסיקה הכירה בהוצאות משפט למימוש זכויותיה וצרכיה האמיתיים של האישה כאב מזון שהיא זכאית לקבל מהבעל. ע"א 330/56 פרידמן יא (1) 502. הבעל חוייב להפקיד מראש בקופת בית המשפט את הסכום שיבטיח את הוצאות המשפט וכר טרחת עו"ד שאשתו תוציא בעתיד לצורך ניהול הליכים משפטיים נגדו.
23. ראה גם פרשת פלונית ע"א 496/78, 51/78 פלונית- לג (2) 505, ות"א 90/86 לבנון  תק-מח 91 (1) 62. בפרשה זו כל הפיצויים (נזיקין) הועברו לעורך הדין כשכר טרחתו ועל כן לא החשיבם בית המשפט כמעשה ידי האישה שיש לקזזם מדמי המזונות.

" הלכה פסוקה היא כי הוצאות שמוציאה אישה לשם ניהול המשפט כאשר המשפט הוגש על מנת לממש את צרכיה האמיתיים של האישה על הבעל להחזיר לה הוצאות אלו, ויש לראות יציאות כאלה, כולל תשלום שכ"ט לעו"ד, כאילו הם חלק מהמזונות הכוללים שחייב בעל לאשתו."

24. השימוש ברכב, נכלל בגדר מזונות. כל טובת הנאה הנדרשת למען רווחתה של האישה מבחינת צרכי חייה. כמו מדור גם הענקת זכות השימוש במכונית, שיש לה השלכה על הסכומים הדרושים לאישה ולילדים על הוצאותיהם היא בגדר תביעת מזונות-להגיע לבית משפט במונית, קניות, הסעת הילדים, כסאות בטיחות. ראה בר"ע 258/81 ליפשיץ לז (3) ע"מ 645, 650.
25. בענייננו, המדובר בילדי עשירים ולילדי עשירים מגיעים מזונות גבוהים, מאחר והם אינם צריכים לוותר על מה שילדי עניים מוותרים. ראה דברי שרשבסקי בספרו, בעמ' 380-381:

"… צרכיהם של ילדים עשויים להיות שונים זה מזה ואין להעלים עין מכך שלילדי עניים אין אותם הצרכים כמו לילדי עשירים, כי ילדי עניים צריכים לפעמים לוותר על דברים דרושים שיש לספק לילדי עשירים…אם האב אמיד, יש גם מקום לחייבו, מדין צדקה ולא מדין מזונות, לתת לילד לא רק מה שהכרחי אלא גם מה שראוי לו וזה בוודאי תלוי גם באפשרויות הכספיות של האב" (שרשבסקי, בעמ' 381;).

26. התובעים 2 ו- 3 זקוקים למזונותיהם, כולל הוצאות אחזקת הדירה הקבועות, בסך של 9,700 ₪ לחודש, והאישה בסך 13,800 ₪ (אולם בניכוי הכנסתה הזמנית בשלב זה אין סכום לחיוב) לפי הפירוט הבא ו/או לפי כל פירוט אחר המתחייב על פי השינויים ההכרחיים ו/או ע"פ כל פירוט אחר שכב' בית המשפט ימצא לנכון:

התובעת 1

27. סל מזון              1,500 ₪
28. מוצרי ניקוי כביסה והגיינה 800 ₪
29. ביגוד והנעלה 500 ₪
30. קוסמטיקה ומספרה             400 ₪
31. תרבות, בילויים ובידור(סרטים הצגות עיתונים וספרים)              500 ₪
32. מתנות 300 ₪
33. נסיעות                            400 ₪
34. ביטוח רכב וטסט-ממוצע חודשי 400 ₪
35. חופשות הבראה וקורסים               500 ₪
36. תרופות               1000 ₪
37. ביטוח רפואי                                                                                       150 ₪

סה"כ                                                                                                                    6,450  ₪

התובעת 2

38. סל מזון 800 ₪
39. מוצרי ניקוי כביסה והגיינה                                     400 ₪
40. ביגוד והנעלה 500 ₪
41. בילויים נופש ובידור(הצגות וספרים)               400 ₪
42. מתנות וימי הולדת 200 ₪
43. צעצועים ומחשב 350 ₪
44. נסיעות (לרופאים, חברים, בילויים) 350 ₪
45. חופשות הבראה                         200 ₪
46. דמי כיס                                                                                300 ₪
47. מספרה וקוסמטיקה (צופה פני עתיד)              300 ₪
48. ביטוח רפואי 200 ₪

סה"כ                                                                                                                  4,000  ₪

התובע 3

49. סל מזון 800 ₪
50. מוצרי ניקוי כביסה והגיינה                                     400 ₪
51. ביגוד והנעלה                                                                                     500 ₪
52. בילויים נופש ובידור(הצגות וספרים)               400 ₪
53. מתנות וימי הולדת 200 ₪
54. צעצועים ומחשב 350 ₪
55. נסיעות (לרופאים, חברים, בילויים) 350 ₪
56. חופשות הבראה                         200 ₪
57. דמי כיס                                                                                300 ₪
58. מספרה וקוסמטיקה (צופה פני עתיד)              200 ₪
59. ביטוח רפואי 200 ₪

סה"כ                                                                                                                  3,900  ₪

הוצאות דיור לחודש (ממוצע) לתובעים 1-3

הוצאות שוטפות

60. מים וארנונה 900 ₪
61. חשמל 1000 ₪
62. גז 50 ₪
63. אגרת טלויזיה 50 ₪
64. כבלים               300 ₪
65. טלפון 150 ₪
66. פלאפון 500 ₪
67. אינטרנט 200 ₪
68. בדק בית תיקונים ואביזרים מתבלים                400 ₪
69. מנקה 420 ₪
70. ביטוח דירה ותכולה    200 ₪
71. מי עדן 350 ₪

סה"כ                                                                                                              4,520 ₪

40% עבור הקטינים מהוצאות מדור: 1800 ₪.

סה"כ כללי עבור הקטינים:  9,700 ₪ .

סה"כ עבור האישה: 7,800 ₪ ובנוסף מימון שכירת בית חלופי בסך 6,000 ₪. לאור ניכוי ממזונות האישה את הכנסתה, עד סוף יוני 2012 סך של 16,000 ₪, אין בשלב זה, כל עוד האישה מקבלת קיצבת נכות, חבות מזונות אישה.

72. בנוסף לסכום המזונות הנ"ל על הבעל לשאת גם בתשלומים הבלתי קצובים הבאים, עבור הילדים:
    • א. תשלום בגין הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים, כגון אורטודנט, משקפיים ופסיכולוג, לרבות תרופות ומכשירי אינהלציה לקטינים.
    • ב. תשלום 40% מדמי שכירות בגין מדור חלופי באותה סביבת מגורים, שעלותו 6,500 ₪ לחודש לדירת ארבעה חדרים (יצויין כי הבית הפרטי יעלה 6,900 ₪ לחודש, החל מחידוש החוזה, אולם מדובר במחיר נמוך יחסית לבתים פרטיים מאחר ויש קליניקה בקומה התחתונה).
    • ג. תשלום מחצית חוגי שחיה וחוג התעמלות ומחול.
    • ד. תשלום מחצית הוצאות חינוך בבית הספר.
    • ה. תשלום מחצית גן ו/או צהרון וקייטנות וכן בית ספר פרטי החל מהשנה הבאה.
    • ו. תשלום מחצית שיעורים פרטיים והוראה מתקנת.

73. הנתבע חייב במזונות ובמדור התובעים בהיותו אביהם הביולוגי, ולגבי התובעת 1 בהיותו נשוי לה. והוא מסוגל לשלמם לאור הכנסותיו וצרכי התובעים.
74. התובעים זכאים כי ינתן להם מדור שקט ושלו.
75. לבית משפט נכבד זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעת התובעים, לאור הקירבה בין הצדדים ולאור מקום המגורים המשותף.
76. אשר על כן יתבקש כב' בית המשפט כדלקמן:
    • א. להזמין את הנתבע לדין.
    • ב. לחייב את הנתבע לשלם לידי התובעים 2 ו 3 מזונות זמניים וקבועים, בסכום קצוב של 9,700 ₪ סה"כ לילדים בלבד כל עוד האישה מקבלת קיצבת נכות, ולאחר תום קבלת קיצבה, לשלם לאישה סך של 13,800 ₪ מזונות אישה בנוסף. דמי המזונות לילדים מבוקש החל מיום הגשת תביעה זו (כשסכום זה אינו כולל דמי שכירות, הוצאות מדור, חוגים, חינוך והוצאות רפואיות חריגות) ולהצמיד סכום זה למדד יוקר המחיה, כשהעידכון יעשה מידי חודש בחודשו.
    • ג. לשאת בנוסף לסכום המזונות הנ"ל בתשלומים הבלתי קצובים הבאים בגין הקטינים:

• תשלום בגין הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים, כגון אורטודנט, משקפיים ופסיכולוג, לרבות תרופות ומכשירי אינהלציה לקטינים.
• תשלום 40% מדמי שכירות בגין מדור חלופי באותה סביבת מגורים, שעלותו 6,500 ₪ לחודש לדירת ארבעה חדרים.
• תשלום מחצית חוגי שחיה וחוג התעמלות ומחול.
• תשלום מחצית הוצאות חינוך בבית הספר.
• תשלום מחצית גן ו/או צהרון וקייטנות וכן בית ספר פרטי החל מהשנה הבאה.
• תשלום מחצית שיעורים פרטיים והוראה מתקנת.
  • ד. לקבוע כי כל סכום שלא ישולם במועדו יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום החיוב ועד התשלום בפועל.
  • ה. ליתן לתובעים מדור שקט ושלו.
  • ו. לפסוק לכל ילד שליש מסכום המזונות החל מסיום לימודיי התיכון ו/או גיל 18 לפי המאוחר ועד סיום השירות הצבאי.
  • ז. ליתן כל צו וסעד שיידרש לצורך הבטחת מדורם ומזונותיהם של התובעים על פי כל דין.
  • ח. לחייב הנתבע בתשלום הוצאות המשפט ובשכר טרחת עו"ד בתוספת מע"מ.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

ב"כ התובעת

הפוסט כתב תביעה מאת עורכת דין טלי אויזרוביץ למזונות קטינים בגין בגידה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

כתב תביעה מאת עו"ד לענייני גירושין טלי אויזרוביץ

1. הצדדים הינם בני זוג, שהיו ידועים בציבור, במשך כ- 13 שנים, החל מחודש אוגוסט 2001. לאם הקטינה בן מנישואין קודמים, שהינו בגיר, אשר התגורר עימם, עד לשירותו הסדיר ולאבי הקטינה שלושה ילדים מנישואיו הקודמים כאשר בת אחת התגוררה עם הצדדים במשך כשנתיים.

2. לצדדים בת משותפת, הקטינה נועה זיו זוסמן, ילידת 14.1.03, בת אחת עשרה וחצי.

3. המשפחה התגוררה יחד בבית פרטי שכור ב, בעלות של 7,500 ₪ לחודש. כיום מתגוררת הקטינה עם אימה בדירה בשכירות של 4,500 ₪ לחודש, דירת חמישה חדרים ב, והאב שכר וילה אחרת באותו איזור ובאותה רמת חיים. מצ"ב הסכם שכירות מיום 1/4/14 מסומן כנספח א'. קבלות בגין הוצאות הבית מסומן כנספח א'1.

4. הצדדים נפרדו בחודש מרץ 2013, אך הנתבע סרב לצאת מהבית ועל כן נאלצה התובעת לעזוב את הבית יחד עם ביתם, לדירה שכורה וזאת החל מאפריל 2014. הנתבע וביתו מנישואיו נשארו לגור בבית. באוגוסט 2014, עבר גם הנתבע לגור בשכירות בוילה אחרת ב.

5. כיום מתגורר הנתבע בוילה ב ונוהג ברכב ספורט ששייך לבוס שלו, לרבות הוצאות דלק שמשולמות על ידיי המעביד. הנתבע אינו משלם מאומה למזונות ביתו והוא תוך התנערות מאחריותו כאב לזון אותה.

6. יתרה מכך, למרות שהאב המשיך להתגורר במשך ארבעה חודשים בבית המגורים, לבדו עם ביתו מנישואיו הראשונים, הוא לא שילם חשמל וחובות מים וגרם לכך כי ערבות בסך 15,000 ₪ שהיתה מופקדת בחשבון בבנק לאומי, חולטו מתוכה 10,000 ₪ אשר שימשו ברובם למימון הוצאות מגוריי האב עצמו וביתו מנישואיו הראשונים, במשך ארבעת החודשים הללו, כך יצא שלא רק שאינו משלם שקל למזונות ביתו, אלא שהוא גורע ממנה למזונות לעצמו. זאת ועוד, גם את הארנונה עבור תקופת מגוריו לבדו, לא שילם, וכך התובעת חייבת מחצית החוב למועצה ולרשויות, כלומר בתשלום מזונותיו שלו ושל ביתו.

8. הנתבע בחוסר אחריות משווע אינו משלם שקל למזונות ביתו מאז עברה להתגורר עם אימה בדירה שכורה ביום 1/4/14. כל הוצאות הקטינה ומימונה נפלו על כתפי האם אשר אינה נשואה לאבי הקטינה.
9. האם פנתה אליו מספר פעמים בבקשה כי ישתתף וישלם את הוצאות ביתו, מזונות קטינה בהם הוא חייב, אך הוא טען שאין לו כסף. לבסוף פנתה לעזרה משפטית והצדדים נפגשו יחד עם עורכי דינם לפגישת מו"מ ונשלח מכתב דרישה לתשלום מיידי של מזונות אך ללא הועיל האב מסרב. מצ"ב מכתב האם מצורף כנספח א'2.

9. לבסוף בלית ברירה הגישה תביעת מזונות לבית המשפט הנכבד, וזאת לאחר שבעה חודשים מאז עזבה את הבית ושכרה דירה. כל אותה תקופה עומד האב בסירובו ולא שילם את הוצאות הקטינה, למעט השתתפות בשיעורים פרטיים באנגלית.

השתכרות הנתבע

10. הכנסותיו הכספיות של הנתבע מכל מקורותיו הינן למעלה מ 20,000 ₪. הנתבע הינו איש עסקים ויזם, היה עד לסוף שנת 2008 בעלים של ארבע חברות בתחום יבוא תוכנות למחשבים, וגילגל סכומיי עתק כיבואן של מוצרים, אולם עקב אי תשלום של לקוח גדול, צבר חוב של 700,000 ₪ לבנק לאומי, אשר מתוכו שילם 200,000 ₪ מהחשבון על שם הוריו ושאר החוב בסך חצי מיליון ₪, נמחק בהסדר עם בנק לאומי, אך נרשמה הערה שהוא לקוח  "טעון בדיקה" ובנק לאומי לא מאפשר לו לפתוח חשבון אצלו. מאז סוף 2008, במשך למעלה משנתיים לא עבד, אולם המשיך להכניס כספים למשק הבית המשותף מהחשבון על שם הוריו, סך של כ-20,000 ₪ בממוצע לחודש (כ-250,000 ₪ בשנה סה"כ). ראה תדפיסי חשבון בנק וטבלת אקסל מסכמת לכל שנה.

מצורפים דפי מידע מאתר דן אנד ברדסטריט, מסומן כנספח ב'. כן מצ"ב דפי חשבון בנק לאומי, שעל שם התובעת, החל משנת 2008 ועד 4/14, מסומן כנספח ג', טבלת אקסל המסכמת את הכנסות שמקורן בנתבע, מסומן כנספח ד' וטבלת אקסל המסכמת את הוצאות הצדדים מחשבון הבנק מסומנת כנספח ה'.

11. מזה כשנתיים (החל מסביבות 2011) הנתבע עובד כשכיר ומשתכר מעבודתו כ-12,000 ₪ נטו (כולל הפרשות סוציאליות) על פי הידוע לתובעת, אולם יש לו מקורות כספיים קבועים נוספים וכאמור הנתבע הכניס סה"כ בממוצע סך של כ- 20,000 ₪ נטו לחודש לחשבון הבנק, בבנק לאומי. בנוסף, הוא מקבל מהחברה בה הוא עובד, רכב ספורט ודלק על חשבון המעביד. שווי הרכב והדלק כהכנסה רעיונית של 3,000 ₪ נוספים. יצויין כי אין לנתבע תשלום לחברת ליסינג, אלא הרכב בעיקר משמשו לעיסוקיו הפרטיים ועל כן מהווה הכנסה רעיונית.

12. הורי הנתבע הקשישים, הינם אנשים אמידים בפני עצמם ועתירי נכסים, אביו היה משנה בכיר למנכ"ל בנק לאומי, ובבעלותם בן השאר, משק במושב גנות בשווי 15 מיליון ₪, מתגוררים במיני פנטהאוז בבניין מפואר ברמת גן בו יש בבעלותם שתי דירות נוספות, דירה נוספת בתל אביב, קרקעות מפוזרות בארץ ועוד.

13. לפחות דירה אחת מהדירות שעל שם הוריו שייכת לנתבע בפועל אך הוריו נמנעו מלרשום על שמו לאור הסיכון בעסקיו. לעומתו, לאחותו הועברו כבר במתנה שתי דירות.

15. רמת החיים שנהגה בבית היתה על הצד הגבוה. כרטיסי האשראי של הצדדים וסך ההוצאות מחשבון הבנק, מהווים ראיה לכך. בשנת 2013 הוציאו הצדדים סך של 25,000 ₪ לחודש בממוצע בכרטיסי אשראי, וסך הוצאותיהם מחשבון הבנק בבנק לאומי, כולל כרטיסי האשראי הגיע לכ-40,000 ₪ בממוצע לחודש. יצויין כי הנתבע החזיק בכרטיס אשראי, שירד מהחשבון בבנק לאומי, הרשום על שם התובעת.
16. יצויין כי בנה של התובעת שירת באותה תקופה בשירות סדיר והגיע הביתה כפעם בשבוע בלבד, והיה מקבל דמי כיס מהצדדים בסך 1,000 ₪ לחודש וביתו של הנתבע התגוררה עימם באותה עת, והוצאותיה מומנו על ידי הצדדים. כן היה הנתבע משלם מזונות ילד אחד מנישואיו הקודמים בסך 1,750 ₪ לחודש(טרם הצמדה), באותה תקופה. במשך הקשר שילם מזונות כל ילדיו לכל ילד 1750 ₪ טרם הצמדה למדד ובנוסף מדור מהוון שולם מראש. הסכומים שולמו מהחשבון הרשום על שם הוריו, גם בתקופות שלא עבד כלל. כך בעוד התובעת מכניסה סכום מזונות בסך 2,000 ₪ עבור בנה מאביו, הנתבע הוציא ושילם סכומי מזונות עבור ילדיו.

השתכרות האישה

16. התובעת עבדה כמנהלת סניף בבנק —, אולם הועברה מתפקיד מנהלת הסניף, לצינון בסניף — — בתפקיד זוטר, ואין לדעת מה יהיה גורל המשך הקריירה שלה בבנק אם בכלל. כל זאת, בעקבות דיכאון בו היתה שרויה בשנת 2009, והעובדה כי ניהלה את החשבון שלה בבנק לאומי בשותפות עם הנתבע, שהיה רשום בבנק זה כאסור בניהול חשבון, עקב מחיקת החוב שבנק — איפשר לנתבע בהסדר, מחיקת חוב בסך של כחצי מיליון ₪. כאמור הנתבע היה שותף בפועל בחשבון הרשום על שם התובעת-הנתבע הכניס כספים לחשבון והשתמש בכרטיס אשראי שירד מהחשבון הזה.

בעקבות הנסיעות היומיומיות מ ל- נוספו לתובעת הוצאות רכב וליסינג בסך של 6,000 ₪ נטו בממוצע לחודש, אשר כלולים בשכרה אך מוצאים בפועל לצורך עבודתה. על כן יש להפחית סך של 6,000 ₪ משכרה הממוצע נטו לחודש, כפי המופיע בתלוש.

19. שכרה הממוצע בשנה האחרונה, בניכוי תשלומיי החזר בגין רכב דלק וליסינג הינו 10,900 ₪, נטו לחודש בממוצע לאחר הפחתת החזרים על הוצאות רכב.
20. מאז סגירת חשבון הבנק שעל שם הנתבע בשנת 2009, במסגרת הסדר עם בנק לאומי, אשר מחק לו חוב של כחצי מיליון ₪ הצדדים ניהלו את משק הבית רק באמצעות חשבון הבנק בבנק לאומי, שעל שם התובעת ורק לאחר ההחלטה על הפרידה במרץ 2014 פתח הנתבע חשבון משלו בבנק דיסקונט.

20. הצדדים ניהלו משטר של הפרדה רכושית למעט הרכוש שהשתמשו בו ליום יום הוא המטלטלין וחשבון הבנק בלאומי ששימש לניהול משק הבית, אשר בשנת 2009, החל הנתבע להשתמש בו בפועל כחשבון שלו והכניס לשם כספים רבים למחיית כל המשפחה שכללה חמש נפשות (ביתו, בנה של התובעת, הבת המשותפת ושני הצדדים). אז החלו כל הוצאות המשפחה במלואם, להיות מועמסים אך ורק מהחשבון בבנק לאומי. קודם לכן היו הוצאות הבית משולמות גם מהחשבון על שם האישה בבנק לאומי וגם מהחשבון על שם הנתבע והחשבון על שם הוריו.

21. לאור רמת החיים הגבוהה והעובדה שהנתבע הפחית את הכנסותיו יחסית לשנים קודמות, בשנה האחרונה ליחסים כאשר היחסים היו מתוחים ומעורערים, צברו הצדדים חובות, באמצעות הלוואות שנטלה התובעת הן מחברות כרטיסי האשראי והן מהבנק עצמו, אשר עומדים על סך מצטבר של כ- 360,000 ₪ נכון ליום הפירוד. הנתבע התנער מחובתו להשתתף בחובות אלו שנוצרו בחשבון המשותף, והתובעת משלמת כל חודש החזר של 4,000 ₪ בגין הלוואות אלו לבדה, והנתבע מסרב להשתתף בתשלום.

יחסי הצדדים

22. יחסיהם של הצדדים מעולם לא התנהלו על מי מנוחות, והאישה סבלה מהתעללות נפשית קשה. בתקופה האחרונה התדרדרה התנהגותו של הנתבע, עוד יותר, הוא החל לחזור שתוי בכל יום חמישי לאחר בילוי לילי שיצא אליו לבדו, והתפרצויותיו החלו להגיח, לעיתים קרובות יותר. האישה סבלה מדיכאון עקב התעללות זו כאשר נוסף לה ארוע משפחתי אישי קשה.

23. הנתבע מאז הפירוד, התנער לגמריי מאחריותו למשפחתו ואינו משלם שקל למזונות הקטינה ואף לא משתתף בחובות של הבית שנמצאים בחשבון בבנק לאומי. הוא התנער לגמריי מחובתו לזון את הקטינה ומחובותיו המשותפים והשאיר את האישה להתמודד לבדה עם חובות עצומים, עם ילדה קטנה ועם הבנק שנושף בערפה, להסדיר את החובות על מנת שיוכל להמשיך להעסיקה, באופן שחרב תלויה מעל צווארה בכל הנוגע להמשך תעסוקתה.

24. הנתבע מעולם לא היה אב ששותף בגידול הילדה, למעט הסעתה בבוקר לבית ספר. כשהילדה צריכה ללכת לרופא לדעתו, הוא מסמס לאישה שתיקח אותה לרופא. אין אצלו בבית מיטה וחדר לילדה עד שהילדה סירבה להגיע אליו כי לא נח לה שם. הוא חסר אחריות ומשדר לילדה שהוא לא מסתדר והילדה היא זו שמנסה לארגן את האב. הסדרי הראיה כיום הינם פעמיים בשבוע עם לינה וכל סוף שבוע שני מיום שישי אחרי בית ספר ועד למוצאי שבת. יצויין כי גם בימים שהילדה אצל האב, אם היא חולה או בחופש, היא באחריות האם. כאשר הילדה בחופש האם היא זו שלוקחת חופש מהעבודה.

25. יצויין כי הנתבע יכול בהינד עפעף לכסות את חלקו בחובות המשותפים, ולשם את מזונות ביתו, אך הוא מתחמק מכל אחריות. יש לו כספים רבים המצויים בחשבון על שם הוריו ונכסים שלו הרשומים על שם הוריו כאמור לעיל. כאמור וכפי המוכח בתדפיסי חשבון בנק לאומי וטבלת האקסל, הנתבע הכניס מזומנים רבים לחשבון הבנק בלאומי, באמצעות העברה בנקאית במזומן או דרך האינטרנט, מהחשבון על שם הוריו, והדבר מהווה מקור הכנסה קבוע של הנתבע, בסך של 20,000 ₪ מזומן נטו לחודש. גם כשלא עבד בשנים 2009 ו- 2010 הכניס מזומנים רבים לחשבון בלאומי בסך זהה בקירוב.

רמת החיים

26. רמת החיים של המשפחה נגזרת מההוצאות בכרטיסיי אשראי של הצדדים, הוצאות מחשבון הבנק, סך של כ-40,000 ₪ לחודש (בשנת 2013 הוציאו הצדדים סך של 25,000 ₪ לחודש בממוצע בכרטיסי אשראי בלבד). בשנת 2013 היו בבית ארבע נפשות שכן הבן החייל של התובעת שירת רחוק מהבית והגיע אך מספר פעמים בודדות בחודש לביקור.

27. לנתבע מקור הכנסות קבוע ויציב בנוסף להשתכרותו, והראיה הכספים שהעביר כל חודש באמצעות החשבון על שם הוריו והוא יורש של ממון רב. כאמור חלק מהרכוש הרשום על שם הוריו לרבות כספים שייכים בפועל לנתבע אך מפאת החשש מנושים עקב הסתבכותו בעסקים, לא נרשמו על שמו.

28. הצדדים חיו ברמת חיים גבוהה מאוד. במשך שנים רבות התנהל משק הבית כמשק גרעוני קבוע, כך חיו, כאשר ההלוואות שנלקחו היו לטובת תשלום השכירות. מנגד הנתבע לבדו היה מכניס לחשבון סכומים בשיעור ממוצע של כ- 230,000 ₪ לשנה (החל משנת 2009 ועד 2012 כולל) כאשר בשנה האחרונה לקשר וליחסים, שנת 2013, הוא הפחית בכוונה תחילה את הפקדותיו לחשבון והכניס מכספים המצויים בחשבון הרשום על שם הוריו יחד עם משכורתיו רק 180,000 ₪, למרות שיכל להכניס את הסכום הרגיל, דבר שתרם לגירעון. ראה טבלאות אקסל של הכנסות והוצאות מחשבון הבנק ודפי החשבון המצורפים.

29. כאמור האב שכר לעצמו וילה ב ולא ירד ברמת החיים כלל לאחר הפירוד, שכן מקורותיו הכספיים איתנים, ואילו האם שכרה דירה ב-.

30. הילדה החלה ללמוד, בחודש אוגוסט, שיעורים פרטיים באנגלית בעלות של 300 ₪ לחודש. בשלב זה האב שילם ישירות את חודש ספטמבר והאם משלמת את חודש אוקטובר. מצ"ב קבלות בגין הוצאות מצורף כנספח יא', ופירוט תדפיסי אשראי. תשלום ביטוח שיניים בסך 100 ₪ לחודש יורד בתלוש השכר של האישה.

31. יצויין כי הנתבע לקח את כל המטלטלין שהיו בבית הצדדים למעט ציוד אישי של הקטינה והאם ומדובר במוצרי חשמל חדשים ויקרים. האם נאלצה לרכוש ריהוט ומוצרי חשמל מחדש שעלותם נראית בכרטיסי האשראי וכן בקבלות בנספח יא'.

32. רכיב המדור והוצאותיו בגין הקטינה, עומד על סך של 2,300 ₪ לחודש. מזונות מינימום לילד שאינם צריכים הוכחה הינם 1,400 ₪ לחודש, סה"כ 3,700 ₪ מזונות ילדה מינימליים לחודש. על כן מבוקש לחייב את הנתבע בסך של 25,900 ₪ (3,700 כפול שבעה חודשים-החל מאפריל 2014 ועד יום הגשת תביעת המזונות באוקטובר 2014 כולל) וסך נוסף שהוא ההפרש בין סכום המזונות שייפסק לבין 3,700 ₪ כפול שבעה חודשים, והכל בתוספת ריבית והצמדה מיום 1/4/14 ועד יום מתן פסק הדין.

33. כן מבוקש לחייב את הנתבע בסך מחצית ההוצאות הרפואיות ששולמו בגין הקטינה לתקופה מיום 1/4/14 ועד הגשת תביעת המזונות, וכן תשלומים לתנועת הנוער וחוגים בהתאם לקבלות שתציג האם.

34. הנתבע חייב במזונות ובמדור הקטינה בהיותו אביה הביולוגי, והוא מסוגל לשלמם לאור הכנסותיו וצרכי הקטינה. התובעת אינה נשואה לנתבע ותמיד ביקשה ממנו לשלם את מזונות הבת הן בעצמה, הן דרך באת כוחה והן בפגישה בשיתוף עם עורכי דין, עד שלא עמדה בפניה ברירה אלא להגיש תביעת מזונות ותביעה זו לבית המשפט.

35. לבית משפט נכבד זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעת התובעים, לאור הקירבה בין הצדדים ולאור מקום המגורים המשותף.

36. אשר על כן יתבקש כב' בית המשפט כדלקמן:

• א. להזמין את הנתבע לדין.

• ב. לחייב את הנתבע לשלם לידי התובעת בגין הוצאות אם שהוציאה עבור מזונות הקטינה עד להגשת תביעת המזונות, סך של 25,900 ש"ח ובנוסף את ההפרש בין המזונות שייפסקו לבין הסך של 3,700 ₪, למשך שבעה חודשים מיום עזיבת הבית ועד ליום הגשת תביעת המזונות. כן מחצית הוצאות רפואיות שהיו בתקופה זו והוצאות חינוך ותנועה כפי קבלות שיוצגו לנתבע, בתוספת ריבית והצמדה מיום 1/4/14 ועד ליום פסק הדין.

• ג. לחייב הנתבע בתשלום הוצאות המשפט ובשכר טרחת עו"ד בתוספת מע"מ.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

ב"כ התובעת

הפוסט כתב תביעה להחזר הוצאות עבר הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

כתב תביעה מאת עורך דין גירושין טלי אויזרוביץ

1. התובע והנתבעת בני זוג ידועים בציבור מזה כעשר שנים, החל משנת 2002. במהלך חייהם המשותפים, נולד לבני הזוג ילד ביום 11/10/08, כיום בן ארבע שנים.
2. לנתבעת בת מנישואיה הקודמים, שהינה כיום כבת 12 והייתה כבת שנה וחצי בתחילת הקשר.
3. בנה"ז הכירו לפני כעשר שנים, התאהבו, והפכו מייד לזוג. הם חיו חיי שיתוף מלאים וניהלו משק בית משותף ואף הביאו יחד ילד לעולם.
4. לאחר שניהל את ההליך בבית הדין הרבני, שלהלן, ולאחר שהשיג פסק דין המתיר להם להינשא, סירבה הנתבעת להתחתן ברבנות. לטענתה, הם פגעו בכבודה והיא אמרה לתובע שהיא לא מוכנה להתקרב לשם. הצדדים לא נישאו מאחר והנתבעת מאסה ברבנות.
5. מרבית שנותיהם יחד השתכר התובע יותר מהנתבעת. בשנתיים האחרונות החלה הנתבעת להשתכר יותר מהתובע, ומאז חל שינוי בהתנהגותה כלפיו. היא זלזלה בו ובעבודתו, אמרה לו שהוא לא מתקדם בעבודה, שמשכורתו לא עולה, ושלמרות שיש לו השכלה כבוגר טכניון והיא מנהלת חשבונות, היא מרויחה הרבה יותר ממנו.
6. בסמוך לפני פסח בשנת 2012, הנתבעת הציעה טיפול זוגי, אך מייד לאחר מכן, ביקשה כי התובע יעזוב את הבית, והתובע יצא מן הבית לבקשתה. התובע היה סבור כי ימשיכו לנסות ולעבוד על הזוגיות, אולם הנתבעת סירבה לדבר איתו מאז.
7. הצדדים הינם בעלי זכות בעלות, רשומה בחלקים שווים, בדירה אשר ברח' _________, הידועה כחלקה _ בגוש _   תת חלקה _ (להלן:"הדירה").
8. על הדירה רובצת משכנתא שיתרתה כ- 700,000 ₪, בהחזר חודשי של 3,800 ₪.
9. חיי בנה"ז נקלעו למשבר קשה וממושך באשמת של הנתבעת והקרע שנוצר אינו ניתן עוד לאיחוי.
10. כל נסיונותיו של התובע להגיע להסדר עם הנתבעת ביחס לפירוק השיתוף בזכויות בדירה עלו בתוהו.
11. בנסיבות העניין קיים הכרח חיוני ומיידי להתערבותו של בית משפט זה לצורך מתן צו לפירוק שיתוף בזכויות בדירה ומתן כל הסעדים והצווים הנלווים להבטחת פירוק השיתוף.
12. התובע מבקשת לממש את זכויותיו בדירה, ולפרק את השיתוף בה, כפנויה מכל אדם, באמצעות מכירתה וחלוקת התמורה שתתקבל מהמכירה.
13. הזכויות בדירה אינן ניתנות לחלוקה בעין או בדרך אחרת, אלא רק בדרך של מכירה וחלוקת התמורה.
14. בדירה מתגוררים כעת הנתבעת בנם הקטין של בני הזוג וביתה הקטינה של הנתבעת, בת ה-12.
15. לבית משפט נכבד זה הסמכות המקומית והעניינית לדון בתביעה, לאור מהותה ו/או לאור מקום המגורים ו/או לאור מקום הימצא הדירה.
16. אשר על כן, מתבקש כבוד בית המשפט להזמין את הנתבע לדין ולהורות כדלקמן:

• א. לצוות על פירוק השיתוף בזכויות בדירה שברח' ________, הידועה כחלקה _ בגוש _ תת חלקה _ בדרך של מכירתה כפנויה מכל אדם וחלוקת התמורה שתתקבל מהמכירה – לאחר ניכוי הוצאות המכירה – בין הצדדים בחלקים שווים.
• ב. ליתן צו האוסר על הנתבעת לבצע כל דיספוזיסציה בזכויותיו בדירה, מאחר והדבר עלול לסכל את ביצוע פירוק השיתוף.
• ג. ליתן כל סעד או צו שיידרש בנסיבות העניין ביחס לניהול הדירה ו/או השימוש בה ו/או מכירת הזכויות, כאמור לעיל.
• ד. למנות את ב"כ התובע ככונסת נכסים לשם ביצוע מכירת הזכויות בדירה כפנויה וחלוקת התמורה כאמור, אם מינוי שכזה יידרש בנסיבות העניין.
• ה. בסמוך הצו לפירוק השיתוף, לדון ולפסוק, במקרה הצורך, בשאלת מדורם החלופי הכספי של הנתבעת והקטינים, לפי שיקול דעת בית המשפט ובהתאם לקריטריונים שבדין, כאשר מוצהר כי דמי השכירות הראויים בגין הדירה המגורים באותה רמת דיור, הינם בסך של 3,000 ₪ לחודש.
• ו. לחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ כדין.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

ב"כ התובע

הפוסט כתב תביעה מטעם ידוע בציבור לפרוק שיתוף בבית עם משכנתא הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

כתב תביעה מאט עורך דין גירושים טלי אויזרוביץ

1. התובע והנתבעת נישאו זל"ז כדמו"י ביום 22/2/06, ומנישואיהם נולדו לבני הזוג שלושת הבנות: _____ בת 6.5, ___ כבת 4.5 ___ כבת 3.
2. האב מבקש משמורת משותפת ויש לו אחריות הורית שווה לזו של האם. האם מסרבת למשמורת משותפת, ללא סיבה ובניגוד למצב ששרר בפועל הן בחיי הנישואין והן בשנה ורבע האחרונות בה היו הצדדים פרודים.
3. המדובר באישה בעלת קריירה מרשימה בתחום הבנקאות, המשתכרת בהתאם לתלוש השכר שהציגה 17,500 ₪ נטו. בנוסף לוקחת לעצמה את כל דמי השכירות מיחידת הדיור של הצדדים בסך 3,600 ₪ ועל כן הכנסתה היתה 21,000 ₪ נטו. מצ"ב תלושי שכר שצירפה האישה, מסומן כנספח א'.
4. יחסי הצדדים עלו על שרטון לפני כשנה, עת התובע עזב את בית המגורים, ביום 17/11/13, לדרישת האישה, קללות וגידופים מצידה. מאז לא חזר לגור בבית מעולם. היו שלושה ניסיונות חזרה שארכו יומיים כל אחד, בסופם סילקה אותו האישה. מועד הפירוד לעיל הוא מועד הקרע בין הצדדים.
5. הצדדים גרו יחד בבית פרטי בשכונת גורדון בראשון לציון, ובו יחידת דיור אותה הם משכירים וממנה מתקבל סך של כ- 3,600 ₪ אשר מופקדים בחשבון על שם האישה. מצ"ב תדפיס חשבון בנק של האישה בו נראית הכנסה משכירות, מסומן ב'.
6. מחצית מסכום השכירות מגיע לבעל אך האישה לא מעבירה לו את הכסף. מאז הפירוד עברו 14 חודשים, ויוצא כי האישה חייבת לו עד עכשיו, סך של 25,200 ש"ח. מבוקש לחייבה לשלם לבעל סכום זה. בנוסף מבוקש להורות לאישה להעביר לבעל, כל חודש מחצית מסכום השכירות שיתקבל מעתה והלאה ושניתן לקזז סכום זה מסכום המזונות שיקבעו.
7. הצדדים התנהלו באמצעות שני חשבונות בנק, באמצעותם ניהלו את משק הבית. חשבון אחד על שם האישה בלבד, לחשבון זה נכנסת משכורתה של האישה ושכר הדירה מיחידת הדיור המשותפת, וממנו שולמו, הגן הצהרון והחוג. חשבון שני, על שם שני הצדדים, שנוהל על ידי הבעל, אליו הופקדה משכורת הבעל וממנו ירדה המשכנתא במלואה, וכל יתר הוצאות המדור והמשפחה, כגון מזון, ביגוד ועוד.
8. על הבית מוטלת משכנתא בהחזר חודשי של 3,600 ₪ לחודש, אשר משולמת מאז הפירוד, מהחשבון אליו מופקדת משכורתו של הבעל. מצ"ב תדפיסי עו"ש של חשבון הבנק, הרשום על שם שני הצדדים, לתקופה מיום 6/13 ועד 9/14, מסומן כנספח ג'. בתדפיסים אלו ניתן לראות את הורדת המשכנתא מידי חודש.
9. מאז עזיבת הבית המשותף ביום 17/11/13 ועד יום הגשת תביעה זו, למרות שהבעל התגורר מחוץ לבית ואילו האישה המשיכה להתגורר בבית המשותף, ניהלו הצדדים את הוצאות משק הבית באופן שהבעל המשיך לממן את כל הוצאות המדור והבית, לרבות מזון ותשלום מלוא המשכנתא והאישה שילמה מהחשבון הרשום על שמה, את תשלומי הגן והחוגים, כשהשכירות נכנסת במלואה, לחשבון שרשום על שמה. מצ"ב תדפיסי אשראי של הבעל, מסומן כנספח ד'.
10. בעוד האישה מתגוררת בבית הצדדים עם הקטינות, הבעל בתחילה, נע ונד בין מלוניות, לבית אימו ובית חברו, עד שבאוגוסט 2014 שכר דירה. הבעל משלם שכירות בסך 3,050 ₪. מצ"ב הסכם שכירות, מסומן כנספח ה'.
11. על האישה היה לשאת בהוצאת המשכנתא כולה שכן היא זו שגרה לבד בבית הצדדים. מבוקש לחייבה להשיב לבעל את התשלומים ששילם ממשכורתו בגין מלוא המשכנתא, סך של 50,400 ש"ח למשך 14 חודשי הפירוד, וכן לחייבה לשאת בכל תשלום עתידי עד ליום מכירת הבית ופירעון המשכנתא. האישה תבעה מזונות רק בחודש יולי 2014, כאשר הבעל לפני כן ואחרי כן,  רכש מזון לבית, ביגוד, ועוד וזאת עד לחודש ינואר 2015. הוא גם שילם את כל הוצאות הבית, למרות שחייב רק ברבע מהם, ובכך יצא חובת תשלום מדור ועל האישה להשיב לו תשלומי המשכנתא ששילם במקומה, המהווים דמי שכירות ראויים.
12. במצב של פירוד, הקיים כיום הבעל משלם שכירות לדירה שהוא שוכר בסך 3,050 ₪, ומממן משכנתא לבית בו גרה האישה לבדה בסך 3,600 ₪, לא מקבל 1,800 ₪ הכנסת שכירות מהבית המשותף, באופן שהאישה עושה עושר ולא במשפט על גבו של הבעל.
13. לצדדים הוצאת משכנתא של 3,600 ₪ לחודש, ומנגד מקבלים שכירות של יחידת דיור בביתם, בסך 3,600 ₪. אולם, במצב של פירוד, אין האחד מקזז את השני, אלא האישה קיבלה את כל הכסף והאיש הוציא את כל הוצאת המשכנתא. המשכנתא יורדת מהחשבון בו הבעל מפקיד את משכורתו ואילו הכנסות משכירות נכנסות לחשבון שעל שם האישה, ועל כן בתקופת פירוד, יוצא שהבעל גם משלם את ההוצאה של המשכנתא במלואה, וגם לא מקבל את מחצית ההכנסה מהשכירות שמגיעה לו. למעשה האב משלם פי ארבע-האב גר מחוץ לבית ומשלם שכירות 3,050 ₪, האישה שגרה בבית צריכה לשאת במלוא המשכנתא ולא הבעל, כשכירות, כן עליה ליתן לבעל מחצית מההכנסה מהשכירות. מנגד האב צריך לשלם לבנות 25% מהמשכנתא או מהוצאות המדור, כמדור ילדיו (50% מדור לשלוש בנות ומתוך זה 50% הפחתה בגין משמורת משותפת), החל מיום הגשת התביעה למזונות. הבעל שילם מלוא הוצאות המדור והמשכנתא. יש להורות להשיב לו את תשלומי המשכנתא ששילם.

זכויות סוציאליות, חסכונות, חובות

14. לאישה קריירה מצליחה בתחום הבנקאות והיא מורשית חתימה, בבנק —. האישה משתכרת, לפי תלושי השכר שצירפה, 17,500 ₪ נטו בממוצע לחודש, וצוברת זכויות סוציאליות מרשימות. ראה תלושי שכר של האישה, נספח א'. הבעל הוא שאפשר לאישה לעבוד, בכך שטיפל בבית ובבנות, טיפל בבנות יומיים בשבוע עד הלילה עת שבה מעבודתה, וכן היה מתעורר בלילות לטפל בקטינות כאשר האישה מעולם לא עשתה כן, לאחר הגיע התינוקות לגיל 3 חודשים. האישה עומדת בפני קידום בעבודתה.
15. הבעל עובד כמנהל מחלקה בחברת — ומשתכר 13,500 ₪ נטו לחודש וכן מקבל רכב ממקום עבודתו. בשנתיים האחרונות נרכשה החברה על ידי חברה אמריקאית, אשר חילקה בונוסים כך ששכרו הממוצע בשנה החולפת, עמד על 18,000 ₪ נטו, אולם מדובר בשנה יוצאת דופן ואין זה שכרו הרגיל. בשנה שעברה למשל, קיבל בונוס אחד של כ- 15,000 ₪, באופן חד פעמי. יתרה מכך, לאחרונה בוצעו פיטורים המוניים בחברה ויתכן כי היא תיסגר והוא יפוטר. מצ"ב תלושי שכר של הבעל ל- 12 החודשים האחרונים, מסומן כנספח ו' וכן מצ"ב פירסום לגבי פיטורין בחרת —, מסומן כנספח ז'.
16. לאישה חסכונות פנסיוניים, קופות וקרנות בשווי כספי גבוה, אשר צברה בזמן הנישואין וכן אופציות שקיבלה מהבנק, הטבות רבות ממעבידה, משכורת 13, בונוסים, הטבות ברכישה ברשתות השיווק, הנחות על בידור לילדים. לבעל מגיע מחצית מזכויות אלו שנצברו בזמן הנישואין בניכוי הזכויות שהוא צבר, שנותרו ביום הקרע.
17. כן חסכה האישה בחשבון הרשום על שמה חסכונות ניכרים, אשר אותם היא מסתירה מן הבעל. מדובר בחשבון משותף לצדדים על אף רישומו על שם האישה, שכן לשם הופקדה משכורתה מעבודה וכן שולמו חלק מהוצאות המשפחה. מחצית מהיתרה שהיתה בחשבון ביום הקרע שייכת לבעל. במידה ויתגלה כי האישה הבריחה כספים מחשבון זה טרם מועד הקרע מתבקש כב' בית המשפט להורות לה להחזיר את הכספים הללו. הבעל יבקש צווים לקבלת תדפיס תנועות העו"ש ואישורי יתרות בחשבון זה.
18. לאישה צריך להיות חיסכון כספי של כ-500,000 ₪ לפחות, בחשבון הבנק הרשום על שמה, השייך לשני הצדדים, ולא בכדי היא לא חשפה את אישורי היתרות בחשבונה ולא תדפיסי חשבון החל משנה טרם הפירוד ועד היום.
19. יצויין כי הבעל לעומתה פדה את מרבית חסכונותיו הסוציאליים, לשם בניית הבית המשותף.
20. בחשבון הרשום על שני הצדדים קיימת יתרת חוב בסך 233,329 ₪ נכון לחודש ינואר 2015 (ו- 202,000 ₪ נכון ליום הפירוד). מצ"ב אישורי יתרות בנק משותף, סומן כנספח ח'. ההחזר החודשי עומד על 4,700 ₪. מצ"ב לוח סילוקין של הלוואות בחשבון המשותף, מסומן כנספח ט'.
21. בחשבון על שם האישה הלוואה, שיתרתה 115,000 ₪ וההחזר החודשי 1,500 ₪.
22. על הצדדים לשאת במשותף בחובות אלו ולהחזירן מתמורת מכירת הבית ו/או כל מקור אחר, לפי ערכם ביום הפירוד.

רמת החיים

23. רמת החיים היתה ממוצעת ומטה. כל חייהם גרו בדירת חדר וחצי או שני חדרים, וכשעברו כבר לבית שבנו, אך לפני כשנה וחצי, נכנסו לחובות בבנקים בסך 350,000 ₪ ועוד משכנתא של 800,000 ₪. ראה נספח ח' לעיל ואישור הלוואה שצירפה האישה לתביעתה על סך 115,000 ₪.
24. הצדדים גרו עד לפני כשנתיים, בדירה קטנה בת שני חדרים השייכת לאביה של האישה, ללא הוצאת שכירות או משכנתא. לפני כן, גרו הצדדים ביחידת דיור של חדר וחצי במשך 6 שנים, כשהוריי האישה מימנו את שכר הדירה שעמד על כ- 2,300 ₪. בשנת 2007, בסמוך לנישואין קיבל הבעל במתנה מגרש קטן מסבתו, ששוויו אז לא עלה על 60,000 דולר.
25. באמצע שנת 2012 החלו הצדדים לבנות בית על מגרש זה, כאשר מימון הבניה, היה מכספיי פיצויי פיטורין מ-, בסך 100,000 ₪, פידיון קרן השתלמות של הבעל בסך 130,000 ₪, 400,000 ₪ מתנה מאם הבעל, כ-70,000 ₪ מחיסכון שהיה בחשבון הבעל, 80,000 ₪ מתנה מאבי האישה, משכנתא בסך 800,000 ₪ ועוד כ- 100,000 ₪ הלוואה מחשבון על שם האישה. כן היו הוצאות נוספות ששולמו מהחשבון אליו הופקדה משכורת הבעל הרשום על שם שני הצדדים. סה"כ עלתה הבניה כמיליון ושבע מאות אלף ₪. הבניה הסתיימה לקראת אמצע שנת 2013, מספר חודשים טרם זרקה וגירשה האישה את הבעל מן הבית.
26. במהלך הדיון לאחר קבלת כל המסמכים מהבנקים, אם יתברר כי האישה הבריחה כספים מהבעל, או הוציאה כספים שלא לצרכי המשפחה, יבקש הבעל כי מחצית מכספים שהוברחו, יושבו לו. כן יבקש שבמידה ויתברר כי הוצאו כספים שלא לצרכי המשפחה, מחשבון הבנק על שם האישה, כי האיזון יהיה לא שוויוני באופן שחלקו ברכוש יהיה גדול יותר, תוך עשיית שימוש בסעיף 8 לחוק יחסי ממון.
27. כאמור לצדדים זכויות סוציאליות, חסכונות פנסיה וקופות גמל הרשומות על שמם במשותף ובנפרד, אשר יש לאזן ביניהם בהתאם לחוק יחסי ממון, החל מיום הנישואין ועד ליום הקרע. יבוקש כי ימונה אקטואר לצורך הערכת שווי החלק המגיע למי מהצדדים מכל הזכויות הסוציאליות לרבות הפנסיוניות.
28. בין היתר, רכשו בני הזוג את הנכסים ו/או הכספים הבאים, שחלקם רשומים על שם הבעל ו/או האישה, אם כי נכסים אלה שייכים לשניהם בחלקים שווים:

• א. כספים, חסכונות וזכויות ע"ש האישה ועל שם הבעל בקופת גמל וקרנות השתלמות.
• ב. כספים, חסכונות וזכויות לרבות כספות, ע"ש האישה בבנק אוצר החייל-הנהלה ראשית.
• ג. כספים, חסכונות וזכויות לרבות כספות, ע"ש האישה בבנק הבינלאומי-הנהלה ראשית.
• ד. כספים, חסכונות וזכויות לרבות כספות, בבנק הפועלים-הנהלה ראשית.
• ה. בית ברח' שבטי ישראל 10 בראשון לציון הרשום על שם שני הצדדים.
• ו. רכב מסוג ___ שנת 2003.
• ז. מטלטלין ותכולת בית.

29. היה ברור ומובן מאליו לשני בני הזוג כי הם שותפים שווי זכויות לכל הרכוש שנצבר ובבית, ללא יוצא מן הכלל.
30. התובע יטען כי הוא זכאי לכך שיינתנו צווים לשם מניעת עשיית כל דיספוזיציה ברכוש הנ"ל, בלא חשיבות לעובדה שהרכוש רשום על שם האישה בלבד, וזאת כדי לשמור על זכויותיו על פי הדין ברכוש זה.
31. התובע יטען כי את השיתוף בין בני הזוג ניתן גם להסיק ממכלול היחסים ביניהם והמאמץ המשותף לקיום המשפחה.
32. לתובע קמה הזכות על פי הדין לאיזון משאבים על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג 1973 והוא מבקש לאזן משאבי בני הזוג במיידי. התובע זכאית לכך שזכויותיו תישמרנה עד שייערך איזון משאבים כולל בינו לבין הנתבעת.
33. התובע זכאי על פי הדין לסעדים המבוקשים על ידו, ובין היתר לקבלת צווים מבית המשפט לשם שמירה על זכויותיו ברכוש הנ"ל, ובית המשפט מתבקש לנקוט כל הצעדים הדרושים לשם שמירת זכויות התובע כאמור ועל פי סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג.
34. לבית משפט נכבד זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעת התובעת, לאור הקירבה בין הצדדים ולאור מקום מגוריהם המשותף.

35. אשר על כן, מתבקש כבוד בית המשפט להזמין את הנתבעת לדין ולהורות כדלקמן:

• א. לפסוק ולהצהיר כי על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, זכאי התובע למחצית זכויותיה של הנתבעת בנכסים המפורטים לעיל להלן ו/או למחצית שוויים ולאלה שיתגלו במהלך המשפט וההליכים.
• ב. למנות באופן דחוף אקטואר אשר יעריך את שווי הזכויות הסוציאליות של הצדדים, לרבות פנסיה, לערוך איזון וליתן פסיקתא לרישום הזכויות בקרן הפנסיה והקופות.
• ג. לנקוט באמצעים לשמירת זכויות התובע בכלל הרכוש והנכסים כפי המפורט ולבצע את איזון המשאבים במיידי .
• ד. להורות לנתבעת לשאת במלוא החזרי המשכנתא הרובצת על הבית, מידיי חודש בחודשו, כל עוד היא מתגוררת בבית הצדדים, וכן להשיב לבעל סך של 50,400 ש"ח בגין תשלומי העבר ששילם במקומה החל מיום גירושו מהבית ועד יום הגשת התביעה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום התשלום ועד יום הפירעון.
• ה. להורות לאישה להעביר לבעל כל חודש מחצית מדמי השכירות המתקבלים בגין יחידת הדיור של הצדדים הצמודה לבית, סך של 1,800 ש"ח לחודש, וכן להשיב לו מחצית מההכנסות שקיבלה בגין השכירות החל מיום 17/11/13 ועד יום הגשת תביעה זו, סך של 25,200 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום הגשת התביעה ועד יום הפירעון.
• ו. להורות כי הצדדים יישאו בחלקים שווים בהלוואות והתחייבויות אשר היו בחשבונות הבנק בערכם נכון ליום הפירוד. האישה תעביר לבעל מחצית יתרת החוב בחשבון על שם שניהם, שהיתה נכון ליום הפירוד והבעל יעביר לאישה מחצית יתרת ההלוואה, אשר בחשבון על שם האישה, נכון ליום הפירוד.
• ז. להורות כי האישה תעביר לבעל מחצית מהחסכונות והזכויות מכל מן וסוג, אשר היו בחשבון הרשום על שמה, נכון ליום הפירוד. כן שתעביר לבעל כל נכס שיתגלה, כגון אופציות.
• ח. להורות לנתבעת למסור דו"ח מלא ומפורט, המאומת בתצהיר והמלווה באישורים שוטפים מוסמכים מתאימים, על כל הנכסים והזכויות שנרכשו על ידה/או שנרשמו על שמה ו/או ע"ש אחרים מטעמה, על מועד רכישתם, אופן רישומם והצטברותם ומצבם וערכם הנוכחי. וכן לצוות על הנתבעת להמציא ערובות מתאימות להבטחת הזכויות הללו, ככל שיידרש בנסיבות העניין.
• ט. לקבוע שכל פעולה בנכסים ובזכויות כאמור לעיל טעונה הסכמת הצדדים לתביעה זו.
• י. ליתן את כל הסעדים והצווים הזמניים שיידרשו לשם הבטחת ושמירת זכויות התובע על מנת להסיר חשש להברחת נכסים והזכויות (לרבות ההכנסות והרווחים המופקים מהם) ו/או העלמתם ו/או שיעבודם ו/או העברתם לידי צד ג' ללא ידיעתו וללא הסכמתו של התובע.
• יא. להורות על השבת הכספים והנכסים או שוויים, שהוברחו כבר, אם יתגלה שהנתבעת הבריחה כספים.
• יב. לפרק שיתוף במטלטלין אשר בבית הצדדים וברכב המשפחתי.
• יג. התובע שומר לעצמו את הזכות לבקש את כל הסעדים שביקש בתביעה זו, גם לגבי נכסים נוספים וכספים נוספים, אשר יתגלו עקב תביעה זו. כן שומר על זכותו לצרף מסמכים נוספים אשר טרם הספיק לאסוף ולהנפיק.
• יד. במידה והאישה תתבע נכס קריירה מהבעל ו/או תבקש לקזזו, אזי מבוקש להעריך גם את שווי נכס הקריירה שלה ולהעביר לבעל חלקו כפי שיקבע על ידי האקטואר.
• טו. להורות על חלוקה לא שוויונית תוך שימוש בסעיף 8 לחוק יחסי ממון, אם יסתבר כי האישה הוציאה כספים במהלך הנישואין, שלא לצרכי המשפחה.
• טז. לאשר את הצווים הזמניים אשר יינתנו במסגרת תביעה זו.

לאור האמור לעיל מתבקש כב' בית המשפט:

• א. להזמין את הנתבעת לדין.
• ב. ליתן את כל הסעדים המגיעים לתובע מכח נישואיו לנתבעת ומכח זכאותו לשמירת זכויות ולאיזון משאבים, כמבוקש על ידו לעיל.
• ג. לחייב את הנתבעת בהוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

ב"כ התובע

הפוסט כתב תביעה לאיזון משאבים ופרוק שיתוף בבית עם משכנתא הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

כתב תביעה מאט עורך דין לענייני משפחה טלי אויזרוביץ

1. התובעת והנתבע הינם בני זוג, שנישאו זל"ז כדמו"י ביום ______.
2. מנישואי בני הזוג נולדו שלושה ילדים, __________ בן 3, ________ בן 5.5, ו_________ בן 7.5.
3. הנתבע עובד בחברת היי-טק ומשתכר בסביבות 17,000 ₪ נטו (סה"כ תשלומים בניכוי ניכויי חובה בלבד). כן מקבל הוא מידיי פעם בונוסים. לנתבע רכב מהעבודה וכן פלאפון. עם קבלת כל תלושי השכר של הנתבע תתקבל גובה השתכרותו המדוייק.
4. האישה עובדת כ________ ומשתכרת כ- 16,000 ₪ נטו לחודש וכן מקבלת בונוסים, פעמיים בשנה, רכב ופלאפון מהעבודה.
5. החיים המשותפים בין בני הזוג התנהלו תוך שיתוף פעולה ביניהם, כאשר התובעת מנהלת את משק הבית, מטפלת בילדים ועובדת מחוץ לבית, והנתבע עובד מחוץ לבית, כאשר רוב האחריות לגידול הילדים היתה על האישה.
6. לפני כחודשיים עלו יחסי בני הזוג על שרטון. הצדדים ניסו טיפול זוגי שלא צלח.
7. הצדדים מתגוררים יחד בבית פרטי בן 6 חדרים ב_______, הרשום על שם שניהם ללא הלוואת משכנתא, שכן הצדדים סילקו את ההלוואה לפני כחצי שנה, מכספי הבונוס שקיבלה התובעת ומכספי קופת גמל שהיו על שם הבעל.
8. לבני הזוג חשבון משותף בבנק לאומי ובו מינוס, פיקדון על סך 35,000 ₪, ניירות ערך בסך 171,000 ₪ וכן לצדדים זכויות סוציאליות שצברו ממקום עבודתם, לרבות פנסיה. לאישה קרן השתלמות על שמה בבנק —, על סך של כ- 200,000 ₪ ולבעל קרן השתלמות על שמו, בשווי של כ- 150,000 ₪ אשר תיהיה נזילה בעוד כשנה, למיטב ידיעת האישה.
9. כן קיבל הבעל ממקום עבודתו אופציות שמחציתן שייכת לאישה.
10. לתובעת קמה הזכות על פי הדין לאיזון משאבים על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג 1973 וכבוד בית המשפט מתבקש להורות על חלוקת הרכוש וביצוע האיזון בפועל והתובעת זכאית לכך שזכויותיה תישמרנה עד שייערך איזון משאבים כולל בינה לבין הנתבע.
11. כאמור לצדדים זכויות סוציאליות, חסכונות פנסיה וקופות גמל הרשומות על שמם במשותף ובנפרד, אשר יש לאזן ביניהם בהתאם לחוק יחסי ממון, החל מיום הנישואין ועד ליום הקרע. יבוקש כי ימונה אקטואר לצורך הערכת שווי החלק המגיע למי מהצדדים מכל הזכויות הסוציאליות לרבות הפנסיוניות.
12. בין היתר, רכשו בני הזוג את הנכסים ו/או הכספים הבאים, שחלקם רשומים על שם הבעל ו/או האישה, אם כי נכסים אלה שייכים לשניהם בחלקים שווים:

• א. הבעלות בבית הידוע, כחלקה _ בגוש _ ב__, ברח' _________, הרשום על שם שני הצדדים.
• ב. כספים, חסכונות וזכויות ע"ש האישה בקופת גמל וקרנות השתלמות של בנק לאומי.
• ג. כספים, חסכונות וזכויות לרבות כספות של הצדדים, בבנק לאומי-הנהלה ראשית.
• ד. כספים, חסכונות וזכויות, קופות גמל, קרנות השתלמות ופנסיה ע"ש הבעל בחברת הביטוח הפניקס.
• ה. כספים, חסכונות וזכויות, קופות גמל, קרנות השתלמות ופנסיה ע"ש הבעל בבנק הפועלים.
• ו. כספים, חסכונות וזכויות, קופות גמל, קרנות השתלמות ופנסיה ע"ש הבעל בקופת גמל ו/או קרן ההשתלמות ו/או קבוצת ההשקעות —.
• ז. כספים, חסכונות וזכויות, קופות גמל, קרנות השתלמות ופנסיה ע"ש הבעל בקופת גמל ו/או קרן ההשתלמות ו/או קרן הפנסיה אילון פסגה.
• ח. כספים, חסכונות וזכויות, קופות גמל, קרנות השתלמות ופנסיה ע"ש הבעל בחברת הביטוח איילון.
• ט. כספים, חסכונות, אופציות וזכויות, ע"ש הבעל בחברת _______ בע"מ, מרח' ________.
• י. רכב מסוג___שנת ייצור_______.

13. התובעת סייעה ברכישת הנכסים עצמם, תוך שהיא מטפלת בבית ובילדים ואף יוצאת לעבוד.
14. היה ברור ומובן מאליו לשני בני הזוג כי הם שותפים שווי זכויות לכל הרכוש שנצבר ובבית, ללא יוצא מן הכלל.
15. התובעת תטען כי היא זכאית לכך שיינתנו צווים לשם מניעת עשיית כל דיספוזיציה ברכוש הנ"ל, בלא חשיבות לעובדה שהרכוש רשום על שם הבעל בלבד, וזאת כדי לשמור על זכויותיה על פי הדין ברכוש זה.
16. התובעת תטען כי את השיתוף בין בני הזוג ניתן גם להסיק ממכלול היחסים ביניהם והמאמץ המשותף לקיום המשפחה.
17. לתובעת קמה הזכות על פי הדין לאיזון משאבים על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג 1973 והיא מבקשת לאזן משאבי בני הזוג במיידי. התובעת זכאית לכך שזכויותיה תישמרנה עד שייערך איזון משאבים כולל בינה לבין הנתבע.
18. התובעת זכאית על פי הדין לסעדים המבוקשים על ידה, ובין היתר לקבלת צווים מבית המשפט לשם שמירה על זכויותיה ברכוש הנ"ל, ובית המשפט מתבקש לנקוט כל הצעדים הדרושים לשם שמירת זכויות התובעת כאמור ועל פי סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג.
19. לבית משפט נכבד זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעת התובעת, לאור הקירבה בין הצדדים ולאור מקום מגוריהם המשותף.

פירוק השיתוף בבית המגורים

20. הצדדים הינם בעלי זכויות בעלות, בחלקים שווים, בבית הידוע כחלקה _ בגוש _ אשר ברח' _ב___ (להלן:"הבית").
21. התובעת מבקשת לממש את זכויותיה בבית, ולפרק את השיתוף בו, כפנוי מכל אדם, באמצעות מכירתו וחלוקת התמורה שתתקבל מהמכירה.
22. הזכויות בבית אינן ניתנות לחלוקה בעין או בדרך אחרת, אלא רק בדרך של מכירה וחלוקת התמורה.
23. בדירה מתגוררים כיום הצדדים והקטינים. על הנתבע לדאוג לאישה ולקטינים למדור חלופי.
24. אשר על כן, מתבקש כבוד בית המשפט להזמין את הנתבע לדין ולהורות כדלקמן:

• א. לצוות על פירוק השיתוף בזכויות בבית, בדרך של מכירתו כפנוי מכל אדם וחלוקת התמורה שתתקבל מהמכירה – לאחר ניכוי הוצאות המכירה – בין הצדדים בחלקים שווים.
• ב. לתן צו האוסר על הנתבע לבצע כל דיספוזיסציה בזכויותיו בבית, מאחר והדבר עלול לסכל את ביצוע פירוק השיתוף.
• ג. לתן כל סעד או צו שיידרש בנסיבות העניין ביחס לניהול הבית ו/או השימוש בו/או מכירת הזכויות, כאמור לעיל.
• ד. למנות את ב"כ התובעת ככונסת נכסים לשם ביצוע מכירת הזכויות בבית כפנוי וחלוקת התמורה כאמור, אם מינוי שכזה יידרש בנסיבות העניין.
• ה. בסמוך הצו לפירוק השיתוף, לדון ולפסוק, במקרה הצורך, בשאלת מדורם החלופי הכספי של התובעת וילדיה, לפי שיקול דעת בית המשפט ובהתאם לקריטריונים שבדין, כאשר מוצהר כי דמי השכירות הראויים באותה רמת דיור, הינם בסך של 7,000 ₪ לחודש.

25. לצדדים מיטלטלין –תכולת דירה- בבית. התובעת זכאית למחצית שווי תכולת הבית ו/או מחצית לאחר חלוקה בעין.
26. לפי חוק המיטלטלין, תשל"א-1971, ולאור הזכויות הקנייניות ו/או המעיין קנייניות שיש לתובעת במיטלטלין ורצונה לפירוק השיתוף, זכאית התובעת לצו המורה על פירוק השיתוף במיטלטלין.
27. לבית משפט נכבד זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעת התובעת, לאור הקירבה בין הצדדים ולאור מקום מגוריהם המשותף.
28. אשר על כן יתבקש כב' בית המשפט כדלקמן:

• א. להזמין את הנתבעת לדין.
• ב. לפסוק ולהצהיר כי על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, זכאית התובעת למחצית זכויותיו של הנתבע בנכסים המפורטים לעיל להלן ו/או למחצית שוויים.
• ג. למנות אקטואר אשר יעריך את שווי הזכויות הסוציאליות של הצדדים, לרבות פנסיה, אופציות.
• ד. להורות על פירוק השיתוף בבית ובמטלטלין שבו.
• ה. לנקוט באמצעים לשמירת זכויות התובעת בכלל הרכוש והנכסים כפי המפורט ולבצע את איזון המשאבים במיידי ולחילופין במועד הקבוע בחוק יחסי ממון.
• ו. להורות לנתבע למסור דו"ח מלא ומפורט, המאומת בתצהיר והמלווה באישורים שוטפים מוסמכים מתאימים, על כל הנכסים והזכויות שנרכשו על ידו/או שנרשמו על שמו ו/או ע"ש אחרים מטעמו, על מועד רכישתם, אופן רישומם והצטברותם ומצבם וערכם הנוכחי. וכן לצוות על הנתבע להמציא ערובות מתאימות להבטחת הזכויות הללו, ככל שיידרש בנסיבות העניין.
• ז. לקבוע שכל פעולה בנכסים ובזכויות כאמור לעיל טעונה הסכמת הצדדים לתביעה זו.
• ח. ליתן את כל הסעדים והצווים הזמניים שיידרשו לשם הבטחת ושמירת זכויות התובעת על מנת להסיר חשש להברחת נכסים והזכויות (לרבות ההכנסות והרווחים המופקים מהם) ו/או העלמתם ו/או שיעבודם ו/או העברתם לידי צד ג' ללא ידיעתו וללא הסכמתו של התובע.
• ט. התובעת שומרת לעצמה את הזכות לבקש את כל הסעדים שביקשה בתביעה זו, גם לגבי נכסים נוספים אשר יתגלו עקב תביעה זו.
• י. לאשר את הצווים הזמניים אשר יינתנו במסגרת תביעה זו.

29. לאור האמור לעיל מתבקש כב' בית המשפט:

• א. להזמין את הנתבע לדין.
• ב. ליתן את כל הסעדים המגיעים לתובעת מכח נישואיה לנתבע ומכח זכאותה לשמירת  זכויות ולאיזון משאבים, כמבוקש על ידה לעיל.
• ג. לפרק את השיתוף בבית.
• ד. לחייב את הנתבע בהוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

ב"כ התובעת

הפוסט כתב תביעה לאיזון משאבים כשהבעל עובד היי טק הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

כתב תביעה מאת משרד עורכי דין לענייני משפחה טלי אויזרוביץ

פתח דבר

1. מבוקש שלא לבצע את איזון המשאבים ולא להורות על חלוקת הפנסיה של הבעל עד שלא יפורק השיתוף בבית המגורים, על מנת שלא ליתן לאישה תמריץ לנהל הליך גירושין ארוך ומתיש מתוך כוונה לגור בבית וגם לקבל את חלקה בפנסיה של הבעל. נורה אדומה נדלקת, לאור תביעת האישה לאיזון משאבים מבלי שתבעה את פירוק השיתוף בבית המגורים.
2. בנוסף, יש לקזז את מחצית שכר עבודתה או את מחצית הפנסיה הרעיונית של האישה מחלקה בפנסיה של הבעל כל עוד היא עובדת ומשתכרת, אחרת ייוצר עיוות לפיו היא משתכרת 7,500 ₪ נטו, בגלל שהאריכה תקופת עבודתה מעבר לגיל הפרישה, ובכך דחתה את מועד גמילת הפנסיה השוטפת שלה, שלמחציתה זכאי הבעל, ובנוסף תקבל עוד חלק מפנסיית הבעל, ואילו הבעל יוותר רק עם חלק מהפנסיה שלו, שהיא תחליף השתכרותו, מבלי יכולת לקבל את חלקו בפנסיית האישה. האישה ממשיכה לעבוד כדי להשיא את רווחיה, אך אין לאפשר לה לעשות כן על חשבון הבעל. אם תקוזז מחצית הפנסיה הרעיונית שלה או תקוזז מחצית שכר עבודתה, המהווה נכס קריירה-כושר השתכרות משותף, יתוקן העיוות.
3. תביעת האישה לנכס קריירה מהבעל, הינה לעג לרש. יש לדחותה על הסף, שכן נכס הקריירה של הבעל מוצה עד תום ונסחט עד טיפתו האחרונה, ואיננו. הבעל פרש כחודש לפני התביעה ואינו עובד. דווקא לה נשאר נכס קריירה מסוג כושר השתכרות. לא לחינם הגישה האישה את תביעתה כחודש לאחר פרישת הבעל לפנסיה, זאת מאחר והיא נוהגת בו מנהג- "הכושי עשה את שלו-הכושי יכול ללכת". היא כבר לא חייבת להישאר בת זוגו כדי לקבל הכנסה ממנו. את חלקה בפנסיה השוטפת של הבעל היא תקבל גם בלעדיו. על כן, תביעתה לנכס קריירה, אותו מיצתה עד תום וממנו נהנתה כל חייה, הינה לא רק, חוסר תום לב ממדרגה ראשונה, אלא גם מהווה כפל תביעה, שכן בחלקה בפנסיית הבעל, כבר גלום נכס הקריירה וכושר השתכרותו של הבעל במשך כל חייו עד לפרישתו. הרי כל בר-בי-רב יודע, כי סכום הפנסיה נגזר מכושר ההשתכרות. זאת ועוד, את נכס הקריירה שהיה לו צבר הבעל לפני הנישואין, במשך תקופה לא מבוטלת של 16 שנות עבודה.

עובדות התביעה

4. התובע והנתבעת הינם בני זוג, שנישאו זל"ז כדמו"י ביום 16/8/79 ונפרדו ביום 16/3/13, עת הזמינה האישה לבעל משטרה והעלילה עליו מעשה אלימות, שלא היה, שבעטיה של אותה עלילה נלקח למעצר והורחק למשך שבוע ימים לבנו בצפון הארץ.
5. מנישואי בני הזוג נולדו שלושה ילדים שהינם בגירים. הבעל כבן 67 והאישה כבת 63.
6. מאז אותו אירוע, ביום 16/3/13 (להלן:"מועד הקרע") נפרדו הצדדים, למרות שהם גרים תחת קורת גג אחת, בבית הפרטי המשותף ב______, עד היום, אך מאז ה- 16/3/13, אינם ישנים יחד ואינם מתפקדים כזוג וניהלו מגעים לשם הסדרת הפירוד ביניהם. הם סגרו את החשבון המשותף, בחודש יולי 2014, וניסו הליך גישור, עוד קודם לכך. ביום 22/12/14, הגישה האישה כנגד הבעל תביעה לאיזון משאבים, בפעם השנייה מאז שנת 2009. גם לאחר הגשת התביעה השנייה ניסו הליך גישור, ופנו למגשר אותו בחרו הילדים, שהופסק לאחר פגישה אחת.
7. בנוסף, לא שהה הבעל בארץ במשך כשמונה חודשים, לא ברצף, מיום הקרע ועד סגירת החשבון (מתוך תקופה של שנה וארבעה חודשים). בתקופה זו היה הבעל בהפלגות בחוץ לארץ מיום 14/5/13 ועד 2/9/13, 3.5 חודשים, ומיום 26/12/13 ועד 20/4/14, למשך ארבעה חודשים וכן מיום 8/8/14 ועד 5/10/14, למשך חודשיים נוספים. מצ"ב אישור תקופות הפלגה של הבעל, מסומן כנספח א'.
8. גם האישה בכתב תביעתה טוענת כי זהו מועד הקרע, אך בחוסר תום לב מבקשת לחילופין, לבחור בין מועד הקרע לבן מועד הגשת התביעה על ידה, לפי המועד שממנו היא תרוויח יותר ואין לאפשר זאת.
9. האישה כבר הגישה תביעה כנגד הבעל, עוד ביום 12/10/09, והצדדים חיו גם אז תחת קורת גג אחד, כפרודים, אך ביום 29/3/11 סגרה האישה את תביעתה הראשונה והצדדים חזרו לשלום בית וחיו כזוג עד ליום 16/3/13.
10. בדיעבד הבין הבעל כי החזרה לשלום בית, ביום 29/3/11, שנתיים לפני מועד הקרע הנוכחי, לא הייתה מתוך רצון כן ואמיתי מצד האישה אלא מתוך כוונתה להמתין עד ליציאתו לפנסיה, על מנת לעמוד על המשמר, להיות קרובה אליו ולדעת מתי הוא פורש כדי שתוכל להגיש תביעה מייד עם פרישתו וכך לשמור על הכספים מקרוב וגם להמשיך להתגורר בבית. האישה היתה אובססיבית לכספיי הפנסיה והזכויות הסוציאליות של הבעל ועמדה על משמר. בדיעבד הבין, שכל פעם שנראה לה שהוא פורש הגישה תביעה על מנת לקבל את זכויותיה לטענתה. בשנת 2009 עת הגישה את תביעתה לראשונה, אז חשבה שהבעל עומד לפרוש פרישה מוקדמת. כך כתוב בתביעתה הראשונה. משהבינה שאינו פורש חזרה לשלום בית, לאחר כשנתיים, מתוך כוונה להמתין עד לפרישתו, אך היחסים היו מעורערים מידיי, וביום 16/3/13 פרץ המשבר. בכל זאת, היא נשארה קרובה למידע, שכן הצדדים המשיכו להתגורר בבית אחד, והיא הגישה את תביעתה בדצמבר 2014, כחודש בלבד לאחר פרישתו ביום 31/10/14. לדאבונו, מאז אותו יום, בו הוזמנה משטרה ועד היום לא חזרו הצדדים להיות זוג אלא להיפך, הקרע הלך והעמיק.
11. הבעל עלה ארצה מפולין בהיותו בן עשר, לאחר שעברו הוא ומשפחתו את השואה. הוא עלה לארץ יחד עם הוריו ואחיו. אימו סבלה מבעיות נפשיות קשות כתוצאה מהשואה, אביו נפטר בהיותו בן 17 ואילו אחיו נשלח ללמוד במוסד והוא עצמו נאלץ לצאת בגיל 16 לעבוד ולעזור בפרנסה.
12. הבעל עבד תחילה, כשנתיים במוסך ב–, ולאחר מכן בחברת –, וזאת במשך 16 שנה לפני שהתחתן, החל מכיתה ט', שנת 1963. הוא קיבל את דרגתו הבכירה ותעודת מכונאי ראשי לאוניה, בסמוך לנישואיו (4 חודשים לאחר החתונה), וזה היה שיא הקריירה שלו, קריירה שרכש טרם הנישואין. טרם נישואיו, כבר צבר זכויות במבטחים במשך כ- 16 שנים. תקופה זו מהווה שליש מתקופת עבודתו הכוללת עד מועד הקרע ומחצית מתקופת הצבירה במבטחים (רק עד שנת 2004 צבר זכויות). אמנם האישה בתביעתה מסכימה כי 16/3/13 הוא מועד הקרע ומבקשת לחשב את הזכויות החל מיום הנישואין ועד יום הקרע, אולם בטעות סבורה היא מדובר במחצית הזכויות, ולא כך הוא. יש צורך בחישוב שיבצע מומחה אקטואר, אשר ישום את הזכויות של הצדדים, שנצברו החל מיום הנישואין ועד מועד הקרע.
13. הבעל עבד בחברת — עד לפרישתו בגיל 67, ביום 30/10/14.
14. האישה עבדה טרם נישואיה כמזכירה רפואית אולם לאחר הולדת הבת החליטה לא לעבוד. האישה כן עבדה בשנים שונות במהלך הנישואין והיא עובדת ברצף למעלה משמונה עשרה השנים האחרונות.
15. עבודתו של הבעל התאפיינה בהפלגות לתקופה של חודשיים שלושה ולאחר מכן חופשה בבית למשך זמן זהה להפלגה. לאור זאת, היה הבעל בבית בחופשות למשך תקופות ארוכות, בהם עשה את כל עבודות הבית לרבות ניקיון, כביסה, קניות, בישול, טיפול בילדים, עזרה בלימודיהם ועוד. כשהילדים היו קטנים, היה הבעל יוצא להפלגות קצרות, על מנת שלא להיעדר לתקופה ממושכת. כשהגיע הילד לגיל שנה יצאו האישה והילדים עם הבעל להפלגות. הבעל היה בבית לפני כל לידה, נכח בחדר הלידה והשתתף בתהליך הלידה ועזר במשך כל חופשת הלידה. הילדים היו יוצאים עם הבעל להפלגה בחופשות עם אימם ואף בלעדיה.
16. כך למרות היותו ימאי, השתתף באופן פעיל ואינטנסיבי בטיפוח המשפחה. כן יש לזכור כי שהה בבית בחופשות מן הבוקר עד הלילה במשך כחודשיים שלושה וכך נכח בבית יותר מגברים שעובדים כל יום משמונה עד שמונה. כשהיה בבית שירת את האישה כמו מלכה.
17. הבעל, שגדל כילד יתום, עם אב שנפטר בהיותו בן 17, אם חולה נפשית כתוצאה מהשואה ואח שנשלח למוסד, היה מאושר ביותר מהמסגרת המשפחתית החדשה שהקים. המשפחה החדשה שהקים הייתה הדבר החשוב ביותר בחייו והוא עשה כל שבאפשרותו כדי לשמור עליה.
18. האישה במשך כל זמן הנישואין התגלתה כאישה קשה ושתלטנית שכפתה את רצונותיה על הבעל ועשתה כל שביכולתה על מנת לפלג בינו לבין משפחתו הבסיסית. אימו לא יכלה להיכנס אליהם הביתה, והיו ניסיונות לסכסך בינו לבין אחיו. כל ויכוח היה מידרדר לגידופיי הבעל והעלבתו באמצעות אימו ואחיו. לעומתה, הבעל נהג במשפחתה כאילו הייתה משפחתו, והוא עזר לאחיה ולאימה עד יומה האחרון של האם המנוחה.
19. התנהגותה של האישה הייתה טריגר לכך שהבעל נכנס לדיכאון קשה וחרדה באמצע תקופת נישואיהם וטופל על ידי פסיכיאטר בשיחות ובטיפול תרופתי. המשבר היה על רקע היחסים הזוגיים. יחד עם זאת, המשיך הבעל לעבוד ולהפליג למזרח ולמערב אפריקה, על מנת להביא פרנסה הביתה.
20. למעשה, האישה לא תרמה לקריירה של הבעל ולתפקיד אליו הגיע טרם נישואיו, בכוחות עצמו, אלא נהנתה מפירות המקצוע והניסיון, שרכש עוד טרם הנישואין- נהנתה מפרנסה גבוהה, במשך כל תקופת הנישואין ועד רגע לפני שפרש לגמלאות.
21. הבעל סבל מהתעללות נפשית קשה מצד האישה. קנאה חולנית, חסרת ביסוס במציאות, והצרת צעדיו היו מנת חלקו והוא רק ניסה לרצות את האישה ושירת אותה כמו מלכה. בשנים שקדמו לקרע, החלה האישה להאשים את הבעל בבגידות, שלא היו ולא נבראו. תחילה האשימה אותו בבגידות וכי הוא מנהל רומן עם בת דודתו בקנדה וכי יש לו ילדים ממנה (ראה בכתב התביעה משנת 2009). בתביעה השניה, לאחר שהבעל כבר מסר לה את בדיקת הפוליגרף שעשה, שינתה במעט את גירסתה והיא האשימה אותו בבגידות עם אישה בסין ואף בדתה כי יש לו יש ילדים ממנה.
22. הבעל על מנת להתמודד עם הקושי שהציבה האישה היה מטופל אצל פסיכולוגית בשיחות תרפיה, וספג את ההתעללות הנפשית שהתעללה בו האישה, מבלי לפרק את המשפחה מאחר שכפי שהוסבר לעיל, שלימות המשפחה לאדם כמוהו, שהגיע מרקע של משפחה מפורקת וקרועה, היה הדבר הכי חשוב בחיים.
23. כמובן שלא בגד, לא החזיק טלפונים לשם בגידות ואין לו שום ילדים מלבד ילדיו המשותפים עם אשתו. עד כדי כך הציקו לו האשמותיה ועלבונותיה, אשר שברו את רוחו, עד שפנה ועשה בדיקת פוליגרף, מיוזמתו, כדי להוכיח שהוא לא עשה את כל הדברים שהאישה העלילה עליו. מצ"ב בדיקת פוליגרף מיום 3/10/13, מסומן כנספח ד'.
24. בבדיקת הפוליגרף יצא דובר אמת-שהוא לא בגד, שלא היו לו ילדים אחרים מלבד ילדיו, ושאין לו חשבון או כספת ללא ידיעת אשתו.
25. דווקא האישה שהאשימה את הבעל בהסתרת כספים בכספת משלו ובניהול חשבונות בנק שאינם ידועים לה, דווקא הסתבר שהיא זו שעשתה כן. התגלה לבעל לאחרונה כי האישה מנהלת חשבון בנק בבנק דיסקונט שלא היה ידוע לו, עוד בזמן הנישואין, וכי יש לה עוד מפתח לכספת מלבד הכספת, שהייתה לשניהם בבנק. הסתבר לבעל כי האישה היא, שמאחורי גבו העלימה כספים במשך שנים רבות מהחשבון המשותף, שאת היקפם טרם גילה.
26. הצדדים גרו בבית פרטי ב___, אשר נרכש לפני כשבע שנים, ממכירת דירה שהיתה לבעל מלפני הנישואין, בה גרו כל השנים ומחסכונות אשר חסכו, ללא משכנתא. הבעל שיתף את האישה בדירה שהייתה לו מלפני הנישואין והאישה נרשמה כבעלים שווה לו בבית.
27. בשנת 2012, האישה קיבלה ירושה מאימה, על סך של כ- 130,000 ₪, אותה הכניסה לחשבון נפרד על שמה ולא שיתפה את הבעל בירושה זו.
28. הבעל ירש בשנת 2007 בירושה מאימו, כספיי פיצויים ורנטה מגרמניה במט"ח וכן כספים שקליים. המט"ח היה בחשבון בבנק דיסקונט. הבעל רשם את האישה בחשבון זה, אשר כל הכספים שבו שימשו להוצאות בני הזוג ולא נותר ממנו דבר. בכספים השקליים שירש רכש רכב יונדאי שרשם על שמו. על כן, יש להורות כי רכב היונדאי הינו של הבעל לבדו, שכן מקורו מירושה. האישה רכשה לאחרונה, לאחר הקרע, רכב סוזוקי ששייך רק לה, ייתכן מכספיי ירושת אימה.
29. עוד יפורט כי לבעל מחצית דירה שקיבל בירושה מאימו הרשומה על שמו ועל שם אחיו ואילו לאישה יש חלק מבית שירשה מאימה יחד עם אחיה.
30. הנתבעת עבדה כל השנים, בתקופות שונות ועובדת ברצף בסביבות שמונה עשרה השנים האחרונות. מתוכם בעשר השנים האחרונות, כמזכירה בבית ספר — ומשתכרת כ-7,500 ש"ח נטו, היא היתה אמורה לפרוש לפנסיה בגיל 62 אך האריכה את תקופת עבודתה. מצ"ב תלושי שכר של האישה, מסומן כנספח ה'.
31. הבעל השתכר בהפלגותיו שכר שקלי ושכר דולרי ואילו בחופשותיו השתכר רק שכר שקלי. השכר הדולרי נועד לצרכי הוצאותיו האישיות במסעות-הוצאות אש"ל, אותו קיבל במזומן. כשהיה בהפלגה השכר השקלי נטו עמד על סך של 7,300 ש"ח לחודש והשכר הדולרי עמד על סך של 22,000 ש"ח לחודש. כשהיה בחופשה עמד שכרו על סך של כ- 14,000 ש"ח נטו. בממוצע שנתי עמד שכרו על כ- 19,000 ש"ח בממוצע. מצ"ב תלושי שכר של הבעל, מסומן כנספח ו'.
32. השכר הדולרי ניתן למטרת הוצאות קיום הבעל כשהוא בהפלגות, והבעל אכן הוציא כספים משכר זה לכלכלתו ולרכישת מתנות ומזכרות הביתה. מצ"ב פרוט ממקום עבודתו עבור מה ניתן שכר האש"ל הדולרי, כ- 200 דולר ליום, מסומן כנספח ז'.
33. הבעל בהפלגותיו הוציא הוצאות לצרכיו האישיים לקיומו היומיומי בזמן ההפלגה והעגינה בנמלים, לרכישת מתנות ומזכרות הביתה, היה מטייל סביב מקומות העגינה כשהתאפשר, הוציא הוצאות לעזרה לילדיו הבגירים, שהתחתנו וילדו, עזרה בלימודים ובשכר דירה. הוצאותיו לדוגמא בהפלגות שלאחר מועד הקרע היו בגין: טלפונים, אינטרנט, שמן זית וגבינות ביוון, פנסים, מזכרות, צדפים, טיול בהודו, טיסה למפלים מבואנוס אייריס, שהייה בהונג קונג 4 ימים בתום ההפלגה, נסיעות, תיקי גב, ג'קט לעצמו, קניות בדיוטי פרי, מזון לעצמו, ביגוד, כן רכש מצלמת צלילה, עדשה למצלמה, מצלמה לבן –, פלאפון לבן –, פנינים לבת ולכלה, ארגז כלים לבן–, תמונות רקמה לילדים, שעונים, נעלי בית, כובעים כפפות מעור, עזרה בכלכלה לבן –, תשלום למסיבת בריתה של הנכדה הבת של הבן– ומסיבת החתונה ועוד. יצויין כי בין כך משכורתו זו שלאחר מועד הקרע שייכת אך ורק לו ולא לאישה, אולם בכל זאת מצא לנכון לפרט שכן, האישה סבורה כי בהיותו בהפלגה כל הכסף שקיבל נחסך ולא כך. בעת הנישואין טרם הפירוד כל עודף, ממה שנשאר שלא יצא לצרכיו היומיומיים הקיומיים והאישיים של הבעל ולא לצרכי הילדים והבית, נמסר לאישה והוכנס לכספת משותפת. כך חסכו סך של 89,000 דולר במשך כל שנות הנישואין.
34. הכספת נפתחה לפני שנים רבות והאישה היתה רשומה בה לבדה מרבית השנים. רק בשנת 2007 הצטרף הבעל לכספת ולא ירד אליה כמעט בכלל, אלא האישה היתה זו שיורדת לכספת לבדה מרבית הפעמים. כשכבר ירד היה זה יחד עם האישה, למעט פעם שירד לבד טרם המשבר. לאחר מועד הקרע, כשגילה שלאישה יש מפתח לכספת נוספת שלא היתה ידועה לו, והיא למעשה שיקרה לו, גם ששאל לפשר המפתח הנוסף, סיפרה שזה מפתח הבית הישן, אך לא היה זה מפתח הבית הישן שהיה ארוך יותר ושמור אצל הבעל, אלא מפתח קצר לכספת, לא סמך על האישה וירד לבדוק אם הכספים בכספת. מצ"ב דו"ח ביקורים בכספת, מסומן כנספח ח'. כשירד לבדוק ראה פתק עליו רשום 89,000 דולר, ראה את התיק עם חבילות הכסף, את התכשיטים והאמין שלא חסר כסף. מצ"ב תמונות שצילם את תכולת הכספת, מסומן כנספח ט'.
35. ביום 16/3/13 התעורר ויכוח בין הצדדים בשל העובדה שהבעל שהואשם תדיר על ידי האישה בבוגדנות חוסר אמינות וחוסר שקיפות, וזאת על לא עוול בכפו, גילה כי האישה נוהגת כך בדיוק בו. הוא גילה שיש לה כספת נוספת שהוסתרה ממנו, וגילה כי יש לה חשבון בנק נוסף שהוסתר ממנו, וכי האישה הוציאה כספים מזומנים רבים מחשבון הבנק המשותף, למרות שהוא זה שעושה את כל הקניות לבית, משלם כל התשלומים ואין כל סיבה לאישה להוציא מזומנים בסך של מעל 2,000 ₪ במזומן כמעט כל חודש. כן עשתה קניות מוגזמות באמצעות כרטיסי האשראי שלה. בנוסף, כשבועיים לפני כן נגלה ריב גדול בין הצדדים בו עלבה האישה בבת אחיו שנפטרה ולאחר שהבעל בכה בכי לא נשלט, ביקשה האישה סליחה. הבעל אינו אלים ומעולם במשך 33 שנות נישואיהם לא הוגשה שום תלונה נגדו, אלא להיפך, סבל מהתעללות נפשית של האישה בו, העז ודפק על השולחן על מנת לשחרר את תסכולו. האישה לא היססה ומייד הזמינה משטרה. הבעל ביקש מהשוטרים להיכנס פנימה לבית מהחצר, כי התבייש מהשכנים והם סרבו. הוא ניסה להיכנס לבית בכל זאת ואז התנפלו עליו השוטרים עם שוקר חשמלי, השכיבו אותו על הריצפה ואזקו אותו בכח רב, על רקע צעקותיה של האישה-"אל תרביצו לו, אל תפגעו בו".
36. לאחר מכן הורחק הבעל לשבוע מהבית והיה אצל בנו בצפון. כאשר חזר קיבל נשיקות וחיבוקים ובקשת סליחה אך לאחר שכשבוע הודיעה לבעל שהיא רוצה להתגרש.
37. הצדדים ניסו ללכת לגישור אצל עו"ד –. הבעל התנה הגישור בכך שילכו לכספת ויחלקו את הכסף מאחר ולא סמך יותר על האישה. אכן הסתבר כי חסרים 5,200 דולר. האישה האשימה בכך את הבעל מייד, והוא למרות שידע שלא לקח מאומה באותו רגע הסכים שהיא תקבל 3,800 דולר יותר ממנו. לאחר מכן עשה בדיקת פוליגרף שהוכיחה כי לא לקח את הכסף. כעת הסתבר לו כי האישה לקחה ביום 27/8/12, את הסך של 18,000 ₪ מהכספת, והפקידה בחשבון הבנק ומייד העבירה הכל כנראה לתשלום עבור הקייטרינג לחתונת ביתם, מבלי לומר לו. אם יסתבר שלקחה לעצמה תתבקש להחזיר מחצית הסכום. בכל מקרה היא נהגה באופן מניפולטיבי והשתמשה בחיסרון הכסף, כדי להאשים את הבעל בגניבה, בעודה יודעת שהיא לקחה את הכסף החסר, וכך סחטה עוד 3,800 דולר מעבר למחצית בעת החלוקה, שכן הבעל, איש עדין נפש, לא עמד בהתעללות זו והכפשתו, בייחוד על רקע פירוק המשפחה, שהייתה הדבר החשוב ביותר בחייו.
38. הצדדים חילקו את תכולת הכספת ביניהם. מצ"ב הסכם חלוקת תוכן הכספת מסומן י'. לאחר מספר חודשים סגרו את הכספת, אך הסתבר שהאישה לקחה לעצמה את כל התכשיטים, אשר הינם רכוש משותף לצדדים ולא רכושה הבלעדי של האישה, וזאת למרות שבהסכם הוסכם כי התכשיטים משותפים וכי תכשיטיי אימו של הבעל יושבו לו והם אינם משותפים.
39. האישה נהגה לרכוש לעצמה תכשיטים ואין מדובר במתנות של הבעל לאישה אלא בנכס משותף, כשם שהמזכרות שהוא אוהב, שרכש בחו"ל, הינם נכס משותף ולא מתנה מהאישה.
40. יש לחלק את כל תכולת הבית בעין ו/או על פי שוויו בין הצדדים. מצ"ב הערכת תכולת בית מטעם חברת הביטוח מסומן כנספח יא'.
41. דוגמא וראיה לכך שאין התכשיטים שייכים רק לאישה ולא ניתנו לה במתנה מהבעל, היא שלאחר מועד הקרע, האישה המשיכה בנוהגה לרכוש תכשיטים לעצמה ורכשה עוד תכשיט יהלום, בסוף חודש אוגוסט 2014 באמצעות האשראי החדש שלה, למיטב ידיעת הבעל, שמספרו 3014. מצ"ב קבלה על סך 9,200 ₪ ממילר תכשיטים, מסומן כנספח יב'.
42. ביום 3/8/14 בוטל כרטיס האשראי הישן של האישה אשר ירד מהחשבון המשותף. מצ"ב אישור על ביטול כרטיס, מסומן כנספח יג'. לכרטיס זה היו חובות שהמשיכו לרדת מהחשבון שכן האישה לא העבירה את התשלומים העתידיים מהכרטיס לחשבונה החדש.
43. בכל התקופה עד סגירת החשבון וגם כשהבעל היה בהפלגה הבעל הכניס את משכורתו לחשבון הבנק, ואילו האישה הגבירה הוצאותיה בכרטיסיי האשראי עד שבחודש יולי 14 לא הפקידה את משכורתה והבעל כן הפקיד. הבעל ביטל את כרטיס האשראי שלו ביום 1/7/14 והנפיק כרטיס חדש שיורד מחשבון בנק חדש. כל חיובי הכרטיס הישן העתידיים שנותרו, הועברו לחשבון החדש של הבעל. האישה לא העבירה את חיובי הכרטיס הישן שלה שבוטל לחשבון על שמה, ולכן מהחשבון הסגור המשיך לרדת חיובי האשראי של האישה מתקופת הנישואין. הבעל המשיך להכניס כספים לחשבון זה כדי שלא יהיה במינוס, הן בשל הורדות תשלומי האשראי של האישה והן לשם מימון הוראת קבע של ביטוח הבית.
44. הבעל יבקש כי האישה תשיב לו מחצית מכל הכספים שהפקיד בחשבון המשותף החל מיולי 2014 ועד לאיפוס החובות בחשבון, שכן מדובר בהוצאותיה שלה בעיקר ובהוצאות משותפות. זאת ועוד, מרבית התשלומים באשראי של האישה, הם כתוצאה מניפוח הוצאות מכוון מלפני ולאחר מועד הקרע.
45. בנוסף, כל התקופה מאז סגירת החשבון ביולי 2014, ועד היום הבעל מממן מחשבונו הפרטי שפתח ביולי 2014, את כל הוצאות מדור הבית, ורוכש את המזון ואילו האישה חוסכת את משכורתה, וחיה על חשבונו מבלי לשלם כלום. הבעל אינו מסוגל להתחיל לרכוש אוכל רק לעצמו ולבשל סירים רק לעצמו, והיא אוכלת מהאוכל שהוא קונה ומבשל, מנצלת את טוב ליבו וחיה על חשבונו בכפייה, מבלי להשתתף בהוצאות. מבוקש להורות לאישה כי החל מיום 1/7/14 תשיב לבעל מחצית מהוצאות הבית והמדור לרבות: חשמל, ועד מקומי ______, תשלומי רשויות ______, ארנונה, מים וביוב, מי עדן, טלפון, תשלום לשירותי בריאות כללית, כבלים ואינטרנט, בהתאם לקבלות שיגיש לה, וזאת עד למכירת הבית ופינויו. יצויין כי על הוצאות המזון בלבד, שהוציא הבעל עבור האישה, מחודש יולי 2014 ועד הגשת התביעה על ידו, הבעל מוחל עליהם, אולם מיום הגשת התביעה על ידו מתבקשת האישה להשתתף במימון רכישת המזון, כל עוד הצדדים גרים יחד וכל עוד היא אוכלת מהאוכל שהוא קונה ומבשל.
46. כן גילה הבעל כעת כי האישה הוציאה את כל כספי קופת כנרת פסגות, משום שכאשר איפסה את הקופה משכה את השקלים הבודדים לחשבון המשותף הישן שהיה בבעלות בני הזוג באוגוסט 2009 בסמוך לתביעה הראשונה. הבעל אינו יודע היכן הכספים ולמה שימשו וככל שהועלמו יש לפסוק לו מחצית הסכום. מצ"ב אישור איפוס קופת פסגות מיום 9/8/09, מסומן כנספח טז'.
47. עוד העלימה האישה את כל הכספים שהיו לצדדים על שמה בקופת גדיש. הבעל מבק כי האישה תשיב לו מחצית מפידיון הקופה.
48. כב' בית המשפט יתבקש להתחשב גם בכספים אלו אשר הועלמו עוד טרם מועד הקרע ולהורות לאקטואר לבדוק במסגרת חוות דעתו, את כל הקופות שהיו על שם האישה אותם הבריחה והעלימה טרם ועד מועד הקרע.
49. כאמור לצדדים זכויות סוציאליות, חסכונות פנסיה וקופות גמל הרשומות על שמם בנפרד, אשר יש לאזן ביניהם בהתאם לחוק יחסי ממון, החל מיום הנישואין ועד ליום הקרע. יבוקש כי ימונה אקטואר לצורך הערכת שווי החלק המגיע למי מהצדדים מכל הזכויות הסוציאליות לרבות הפנסיוניות.
50. לצדדים קופת גמל נוספת במנורה, הרשומה על שם הבן —, אך שייכת לשניהם ומבוקש לאזנה ולהורות במסגרת האיזון על חלוקת החיסכון בקופת גמל נכון למועד החלוקה, וזאת במידה ולא נעשתה פעולה חד צדדית על ידי האישה לאחר מועד הקרע, מדובר בקופת יתר ג' ויתר ד' במנורה מבטחים, על סך של כ- 93,000 ₪. אם נעשתה פעולה חד צדדית, יש להורות לאישה להשיב כל מה שלקחה, ללא ידיעת הבעל. הקופה נחסכה באמצעות הוראת קבע מהחשבון המשותף. מצ"ב תדפיס תנועות בקופה, מסומן כנספח יח'.
51. הבעל עם פרישתו קיבל ממבטחים מענק שחרור בסך של כ- 100,000 ₪ לאחר מס, וכן פיצויים בסך 576,000 ₪, אשר מהם יתכן ועוד ירד מס במהלך 6 השנים הבאות. יצויין כי לא מחצית הפנסיה והזכויות הסוציאליות, שייכת לאישה אלא אולי בין 25 ל- 33 אחוז (הבעל לא יודע בדיוק כמה אחוזים ואקטואר מומחה צריך לחשב זאת), שכן חלק ניכר מתקופת הצבירה-16 שנים מתוך 48 שנות עבודה, שעד לקרע, לא צברה איתו האישה, וחלק מן הסכומים נצברו רק עד שנת 2004. יש למנות אקטואר שיקבע את חלקה בקיזוז מיידי של החלק שמגיע לבעל בזכויות ובפנסיה השוטפת העתידית של האישה, שכן האישה כבר היתה אמורה לצאת לפנסיה אך האריכה את תקופת עבודתה. מצ"ב אישור מענק ופיצויים של הבעל מסומן כנספח יט'.
52. נוצר עיוות שיש לתקנו, תוך שימוש בסעיף 8 או בכל דרך אחרת לרבות ועשית הישר והטוב ועשיית צדק. האישה כבר עברה את גיל הפנסיה והייתה אמורה לקבל פנסיה שוטפת, אשר מחציתה שייכת לבעל. אך האישה, האריכה את תקופת עבודתה, ומונעת מהבעל לקבל את חלקו בפנסיה שלה. בכך היא פוגעת בזכויות של הבעל ונוגסת בהן מבלי שקיבלה את הסכמתו. לו הייתה מקבלת פנסיה, היה חלק הבעל בפנסיה שלה מקוזז מהחלק שהוא אמור להעביר לה. אין זה הוגן כי הבעל אשר משתכר מהפנסיה והיא תחליף משכורת עבורו, יעביר לאישה חלק ניכר ממנה, ללא קיזוז חלקו בפנסיה השוטפת של האישה, בעוד היא עובדת ומשתכרת, כדי להשיא את רווחיה, ושכרה אינו מהווה פנסיה. זכותה להשיא את רווחיה, אך לא על חשבון הבעל. על מנת לתקן את העיוות יש לקזז את מחצית הפנסיה השוטפת הרעיונית של האישה, מחלקה בפנסיה השוטפת של הבעל, או לקזז את מחצית משכורתה מחלקה בפנסיה השוטפת של הבעל, כשיתוף בנכס מסוג כושר השתכרות או לקבוע כי תתחיל לקבל את חלקה בפנסיית הבעל מהיום בו היא תפרוש לפנסייה.
53. הבעל יבקש את מחצית כושר השתכרותה של האישה אשר נצבר בזמן הנישואין תוך סיועו המלא כמתואר לעיל. האישה ממשיכה לעבוד כמזכירה ומשתכרת 7,500 ₪ גם לאחר גיל פרישה ויכולה לעבוד בכך עוד שנים רבות וממושכות. הבעל לעומתה, פרש בגיל 67 ואינו יכול לעבוד יותר כימאי. הוא מיצה עד תום את נכס הקריירה שלו והאישה נהנתה מנכס זה עד כמעט יום עבודתו האחרון. אשר על כן מבוקש כי האישה תעביר לבעל מידיי חודש את מחצית משכורתה נטו, של האישה עד ליום פרישתה ומיום פרישתה יבקש את מחצית הפנסיה השוטפת שלה. במקביל תקבל האישה את חלקה בפנסיה השוטפת של הבעל.
54. כן יבקש הבעל להורות על רישומו המיידי והישיר כעמית בקרן הפנסיה של האישה ובשאר זכויותיה הסוציאליות.
55. לבעל נודע לאחרונה כי האישה החזיקה בזמן הנישואין חשבונות בנק על שמה וכספת על שמה, אשר הסתירה מפניו שם חסכה כספים משותפים, שמקורם, ממשכורתה, מזכויותיה בעבודה, ממזומנים שהוציאה והבריחה מחשבון הבנק המשותף, מקופות גמל, מחסכונות וקרנות שהיו על שמה, אך נצברו בזמן הנישואין והם משותפים לצדדים. כל אלה פדתה, משכה ורוקנה באופן חד צדדי, לרבות מכספים שלקחה מהכספת המשותפת, מבלי שהבעל ידע (ניתן לראות כי היא זו שירדה לכספת כל העת לבדה והייתה גם תקופה ארוכה שהיא הייתה רשומה לבדה בכספת). מבוקש להביא במסגרת איזון המשאבים, כל חשבון בנק וכל כספת אשר מקורם לפני מועד הקרע הרשום על שם האישה לבדה, אך שייך לשני הצדדים (גם אם נפתחו לאחר מועד הקרע אך יוכח כי הופקדו ו/או מצויים שם זכויות שמקורם טרם הקרע).
56. ראה נספח יד'1 שם ניתן לראות כי האישה נהגה להוציא מזומנים באלפי שקלים בכספומט מידיי חודש, מעבר להוצאותיה בכרטיס האשראי, וזאת ללא שרכשה במזומנים אלו מזון או ביגוד או שילמה את הוצאות הבית. כאמור, הבעל רכש את המזון ושילם את עיקר הוצאות הבית הן בזמן הנישואין והן לאחר הקרע ואף לאחר הקפאת החשבון המשותף.
57. במהלך הדיון לאחר קבלת כל המסמכים מהבנקים, ככל שיוכח כי האישה הבריחה כספים מהבעל, או הוציאה כספים שלא לצרכי המשפחה, גם כאלו שהוברחו טרם הגשתה את התביעה הראשונה בשנת 2009, יבקש הבעל כי מחצית מכספים שהוברחו, בכל עת, תושב לו. כן יבקש שבמידה ויתברר כי הוצאו כספים שלא לצרכי המשפחה, מחשבון הבנק המשותף הנוכחי או החשבון המשותף שהיה טרם הגשת התביעה הראשונה (אשר נסגר ובמקומו נפתח החשבון המשותף הנוכחי), כי תשיב לו מחצית הכספים בתוספת ריבית והצמדה או לחילופין, שהאיזון יהיה לא שוויוני באופן שחלקו ברכוש יהיה גדול יותר, תוך עשיית שימוש בסעיף 8 לחוק יחסי ממון.
58. בין היתר, רכשו בני הזוג את הנכסים ו/או הכספים הבאים, שחלקם רשומים על שם הבעל ו/או על שם האישה, אם כי נכסים אלה שייכים לשניהם בחלקים שווים ו/או בחלקים כפי שיקבע אקטואר:

• א. כספים, חסכונות וזכויות לרבות כספות, בבנק הפועלים-הנהלה ראשית.
• א. כספים, חסכונות וזכויות לרבות כספות, בבנק דיסקונט-הנהלה ראשית.
• ב. כספים, חסכונות וזכויות לרבות כספות, בבנק לאומי-הנהלה ראשית.
• ג. כספים, חסכונות וזכויות לרבות כספות, בבנק הדואר-הנהלה ראשית.
• ד. כספים, חסכונות וזכויות לרבות כספות, בבנק אוצר החייל-הנהלה ראשית.
• ה. כספים, חסכונות וזכויות לרבות כספות, בבנק אוצר יהב-הנהלה ראשית.
• ו. כספים, חסכונות וזכויות, קופות גמל, קרנות השתלמות ופנסיה ע"ש האישה בקופת גדיש.
• ז. כספים, חסכונות וזכויות ע"ש האישה בקופת גמל וקרנות השתלמות של הלמן אלדובי.
• ח. כספים, חסכונות וזכויות, קופות גמל, קרנות השתלמות ופנסיה ע"ש האישה בקופת מינהל השתלמות.
• ט. כספים, חסכונות וזכויות, קופות גמל, קרנות השתלמות ופנסיה ע"ש האישה בקופת חריש יהבית.
• י. כספים, חסכונות וזכויות, קופות גמל, קרנות השתלמות ופנסיה ע"ש האישה מכל מקומות עבודתה, לרבות מענק פרישה, ימי חופשה ומחלה ופיצויי פיטורין.
• יא. כספים, חסכונות וזכויות, קופות גמל, קרנות השתלמות ופנסיה ע"ש האישה בקופת מגדל מקפת החדשה.
• יב. כספים, חסכונות וזכויות, קופות גמל, קרנות השתלמות ופנסיה ע"ש האישה בקופת פסגות גדיש כללי.
• יג. כספים, חסכונות וזכויות, קופות גמל, קרנות השתלמות ופנסיה ע"ש האישה בקופת קה"ש פקידים כללי.
• יד. כספים, חסכונות וזכויות, קופות גמל, קרנות השתלמות ופנסיה ע"ש האישה בקופת מינהל קה"ש.
• טו. כספים, חסכונות וזכויות, קופות גמל, קרנות השתלמות ופנסיה ע"ש האישה בקופת פסגות כנרת-נסגרה על ידה ביום 9/8/09 חודשיים לפני הגשת התביעה הראשונה.
• טז. כספים, חסכונות וזכויות, קופות גמל, ופנסיה ע"ש בן הצדדים — בחברת מנורה מבטחים.
• יז. כספים, חסכונות וזכויות, קופות גמל, קרנות השתלמות ופנסיה ע"ש הבעל בפסגות שנצברו בזמן הנישואין.
• יח. כספים, חסכונות וזכויות, קופות גמל, קרנות השתלמות ופנסיה ע"ש הבעל ממקום עבודתו החל מיום הנישואין ועד ליום 16/3/13.
• יט. נכס קריירה לאישה מסוג כושר השתכרות בסך 7,500 ₪ נטו לחודש.

59. התובע סייע ברכישת הנכסים עצמם, תוך שהוא מפרנס יחד כל השנים ובמקביל מטפל בבית ובילדים באופן מלא מן הבוקר עד הערב במחצית השנה. גם במחצית השניה, הילדים לבדם או עם האישה, הצטרפו אליו למסעות פעמים רבות.
60. היה ברור ומובן מאליו לשני בני הזוג כי הם שותפים שווי זכויות לכל הרכוש שנצבר בזמן הנישואין, לרבות מטלטלין ותכשיטים, למעט תכשיטים שקיבל הבעל מאימו המנוחה, ניצולת השואה השייכים רק לו.
61. התובע יטען כי היא זכאי לכך שיינתנו צווים לשם מניעת עשיית כל דיספוזיציה ברכוש הנ"ל, בלא חשיבות לעובדה שהרכוש רשום על שם האישה בלבד, וזאת כדי לשמור על זכויותיו על פי הדין ברכוש זה.
62. התובע יטען כי את השיתוף בין בני הזוג ניתן גם להסיק ממכלול היחסים ביניהם והמאמץ המשותף לקיום המשפחה.
63. לתובע קמה הזכות על פי הדין לאיזון משאבים על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג 1973 והוא מבקש לאזן משאבי בני הזוג במיידי. התובע זכאי לכך שזכויותיו תישמרנה עד שייערך איזון משאבים כולל בינו לבין האישה.
64. התובע זכאי על פי הדין לסעדים המבוקשים על ידו, ובין היתר לקבלת צווים מבית המשפט לשם שמירה על זכויותיו ברכוש הנ"ל, ובית המשפט מתבקש לנקוט כל הצעדים הדרושים לשם שמירת זכויות התובע כאמור ועל פי סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג.

פירוק השיתוף בבית המגורים

65. הצדדים הינם בעלי זכויות בעלות, בחלקים שווים, בבית הידוע כחלקה _ בגוש _ אשר ברח' _ ב______ (להלן:"הבית").
66. התובע מבקש לממש את זכויותיו בבית, ולפרק את השיתוף בו, כפנוי מכל אדם, באמצעות מכירתו וחלוקת התמורה שתתקבל מהמכירה.
67. הזכויות בבית אינן ניתנות לחלוקה בעין או בדרך אחרת, אלא רק בדרך של מכירה וחלוקת התמורה.
68. בדירה מתגוררים כיום הצדדים בלבד.
69. אשר על כן, מתבקש כבוד בית המשפט להזמין את הנתבעת לדין ולהורות כדלקמן:

• א. לצוות על פירוק השיתוף בזכויות בבית, בדרך של מכירתו כפנוי מכל אדם וחלוקת התמורה שתתקבל מהמכירה – לאחר ניכוי הוצאות המכירה – בין הצדדים בחלקים שווים.
• ב. לתן צו האוסר על הנתבעת לבצע כל דיספוזיסציה בזכויותיה בבית, מאחר והדבר עלול לסכל את ביצוע פירוק השיתוף.
• ג. לתן כל סעד או צו שיידרש בנסיבות העניין ביחס לניהול הבית ו/או השימוש בו/או מכירת הזכויות, כאמור לעיל.
• ד. למנות את ב"כ התובע ככונסת נכסים לשם ביצוע מכירת הזכויות בבית כפנוי וחלוקת התמורה כאמור, אם מינוי שכזה יידרש בנסיבות העניין.

70. לצדדים מיטלטלין –תכולת דירה, מוצרי חשמל תכשיטים ומזכרות- בבית. התובע זכאי למחצית שווי תכולת הבית ו/או מחצית לאחר חלוקה בעין. ראה הערכת תכולת בית מאת חברת הביטוח. כיוצא מן הכלל התכשיטים אשר התקבלו מאם התובע שייכים רק לו. כך גם בהסכם שבין הצדדים שנעשה עם חלוקת תוכן הכספת בבנק.
71. לפי חוק המיטלטלין, תשל"א-1971, ולאור הזכויות הקנייניות ו/או המעיין קנייניות שיש לתובע במיטלטלין ורצונו לפירוק השיתוף, זכאי התובע לצו המורה על פירוק השיתוף במיטלטלין.
72. לבית משפט נכבד זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעת התובע, לאור הקירבה בין הצדדים ולאור מקום מגוריהם המשותף.
73. אשר על כן, מתבקש כבוד בית המשפט להזמין את הנתבעת לדין ולהורות כדלקמן:

• א. להורות על פירוק השיתוף בבית המגורים. מבוקש כי טרם ביצוע איזון המשאבים ינתן צו פירוק שיתוף בבית.
• ב. לפסוק ולהצהיר כי על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, זכאי התובע למחצית זכויותיה של הנתבעת בנכסים המפורטים לעיל להלן ו/או למחצית שוויים.
• ג. לפסוק לבעל את מחצית כושר השתכרותה של האישה אשר נצבר בזמן הנישואין. לפסוק כי לבעל אין נכס קריירה מסוג כושר השתכרות החל מיום פרישתו. להורות לאישה להעביר לבעל מידיי חודש את מחצית משכורתה נטו, עד ליום פרישתה ומיום פרישתה יקבל הבעל את מחצית הפנסיה השוטפת שלה (כשבכל אותה תקופה זכאית האישה לחלקה בפנסיה השוטפת של הבעל). לחילופין להשתמש בסעיף 8 על מנת לדחות את חלוקת הפנסיה של הבעל עד לפרישת האישה לפנסיה.
• ד. לאחר מתן צו פירוק שיתוף בבית, למנות אקטואר אשר יעריך את שווי הזכויות הסוציאליות של הצדדים, מכל מין וסוג, לרבות פנסיה, ימי מחלה, פיצויים, מענק פרישה, ימי חופשה, נכס קריירה כושר השתכרות (להלן:הזכויות"), הכל בתקופת הצבירה המשותפת, מיום הנישואין ועד יום הקרע. כן להורות לו לקזז כבר עתה, טרם יציאת האישה לפנסיה, והחל מיום הגשת תביעת האישה, את חלקו של הבעל בזכויות האישה לרבות חלקו בכושר השתכרותה או חלקו בפנסיה הרעיונית השוטפת של האישה, מחלקה של האישה בפנסיה השוטפת של הבעל ובזכויותיו כאמור.
• ה. לפסוק בהתאם לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד-2014 כי האיש זכאי שזכויותיו בפנסיית האישה ובכל זכויותיה הסוציאליות מכל מין וסוג, תירשמנה בגופים המנהלים באופן עצמאי.
• ו. להורות לאקטואר להביא בחשבון במסגרת חוות דעתו, זכויות מכל מן וסוג ונכסים סוציאליים, לרבות קופות גמל, קרנות, פיצויים, ימי מחלה וחופשה עתידיים וכאלה אשר נפדו טרם מועד הקרע או אחריו, והועלמו ו/או אשר לא הועברו לחשבון משותף, לרבות פסגות כנרת, גדיש וכן לבדוק במסגרת חוות דעתו,  את כל הקופות שהיו על שם האישה אותם הבריחה והעלימה במהלך הנישואין, טרם ועד מועד הקרע וכן להעריך את נכס הקריירה של האישה.
• ז. מבוקש לחלק את החובות והזכויות של בני הזוג, בן השאר גם כספים שהוציאה האישה במזומן והעלמתם, מחשבון הבנק המשותף ו/או מחשבונות בנק וכספות הרשומות על שמה בלבד. כן להביא בחשבון את זכויות הצדדים בכל חשבונות הבנק שהיו להם בזמן הנישואין ללא קשר אם רשומים הם על שם מי מהם לבד, נכון למועד הקרע, לרבות כספים שהוברחו משם. לרבות כספים שהעלימה במשך שנות הנישואין ועוד לפני הגשת התביעה בשנת 2009. כן להורות לאישה למסור כל מסמך לעיון הבעל לשם השקיפות והאמינות וליתן צו ויתור סודיות כלכלי.
• ח. כן מבוקש כי האישה תשיב לבעל את מחצית כל הכספים שהפקיד באופן חד צדדי, לחשבון המשותף המוקפא, החל מיום 1/7/14 ועד ליום פסק הדין, על מנת שלא יהיו יתרות שליליות, הכל בתוספת הצמדה וריבית.
• ט. בנוסף מבוקש להורות לאישה לשלם לבעל מחצית מכל הוצאות הבית כמפורט בתביעה החל מיום 1/7/14 ועד ליום מכירת הבית ופינויו, בתוספת הצמדה וריבית.
• י. מבוקש כי תשיב לבעל מחצית מסך 3,800 דולר שקיבלה ביתר מכספי הכספת בשל מניפולציה שהפעילה על הבעל.
• יא. להורות לאישה להשיב לבעל מחצית כל הכספים שהוברחו על ידה עוד טרם הגשתה את התביעה הראשונה בשנת 2009. במידה ויתברר כי הוצאו כספים שלא לצרכי המשפחה, מחשבון הבנק המשותף הנוכחי או החשבון המשותף שהיה טרם הגשת התביעה הראשונה (אשר נסגר ובמקומו נפתח החשבון המשותף הנוכחי), כי תשיב לבעל מחצית הכספים בתוספת הצמדה וריבית ולחילופין כי האיזון יהיה לא שוויוני באופן שחלקו ברכוש יהיה גדול יותר, תוך עשיית שימוש בסעיף 8 לחוק יחסי ממון.
• יב. מבוקש להביא במסגרת איזון המשאבים, כל חשבון בנק וכל כספת אשר מקורם לפני מועד הקרע הרשום על שם האישה לבדה, אך שייך לשני הצדדים (גם אם נפתחו לאחר מועד הקרע אך יוכח כי הופקדו ו/או מצויים שם זכויות שמקורם טרם הקרע).
• יג. להורות במסגרת האיזון על חלוקת החיסכון בקופת גמל נוספת הרשומה על שם הבן –, אך שייכת לשניהם נכון למועד החלוקה, במידה ולא נעשתה פעולה חד צדדית על ידי האישה לאחר מועד הקרע. מדובר בקופת יתר ג' ויתר ד' במנורה מבטחים, על סך של כ- 93,000 ₪.
• יד. להורות לאישה לשלם לבעל מחצית קופת פסגות כנרת שהבריחה בשנת 2009, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הפידיון עד יום התשלום בפועל.
• טו. להורות לאישה לשלם לבעל מחצית כל הכספים שהיו בקופת גדיש, אותם העלימה, בתוספת ריבית והצמדה מיום הפידיון עד יום התשלום בפועל.
• טז. לנקוט באמצעים לשמירת זכויות התובע בכלל הרכוש והנכסים כפי המפורט ולבצע את איזון המשאבים במיידי.
• יז. להורות לנתבעת למסור דו"ח מלא ומפורט, המאומת בתצהיר והמלווה באישורים שוטפים מוסמכים מתאימים, על כל הנכסים והזכויות שנרכשו על ידה/או שנרשמו על שמה ו/או ע"ש אחרים מטעמה, על מועד רכישתם, אופן רישומם והצטברותם ומצבם וערכם הנוכחי. וכן לצוות על הנתבעת להמציא ערובות מתאימות להבטחת הזכויות הללו, ככל שתידרש בנסיבות העניין.
• יח. לקבוע שכל פעולה בנכסים ובזכויות כאמור לעיל טעונה הסכמת הצדדים לתביעה זו.
• יט. ליתן את כל הסעדים והצווים הזמניים שיידרשו לשם הבטחת ושמירת זכויות התובע על מנת להסיר חשש להברחת נכסים והזכויות (לרבות ההכנסות והרווחים המופקים מהם) ו/או העלמתם ו/או שיעבודם ו/או העברתם לידי צד ג' ללא ידיעתו וללא הסכמתו של התובע.
• כ. להורות על השבת הכספים והנכסים או שוויים, שהוברחו כבר, בכל עת, אם יוכח שהנתבעת הבריחה כספים, בתוספת הצמדה וריבית.
• כא. התובע שומר לעצמו את הזכות לבקש את כל הסעדים שביקש בתביעה זו, גם לגבי נכסים נוספים וכספים נוספים, אשר יתגלו עקב תביעה זו. כן שומר על זכותו לצרף מסמכים נוספים אשר טרם הספיק לאסוף ולהנפיק.
• כב. להורות על חלוקה לא שוויונית תוך שימוש בסעיף 8 לחוק יחסי ממון, אם יסתבר כי האישה הוציאה כספים במהלך הנישואין, שלא לצרכי המשפחה או העלימה כספים מהתובע.
• כג. להורות על פירוק השיתוף בבית ובמטלטלין שבו, לרבות התכשיטים המשותפים. כן להורות כי רכב היונדאי אשר על שם הבעל שייך לבעל בלבד ואילו רכב על שם האישה, שייך לאישה.
• כד. לאשר את הצווים הזמניים אשר יינתנו במסגרת תביעה זו.
• כה. ליתן לתובע רשות לפצל סעדיו בגין כל סעד ו/או עילה.

לאור האמור לעיל מתבקש כב' בית המשפט:

• א. להזמין את הנתבעת לדין.
• ב. ליתן את כל הסעדים המגיעים לתובע מכוח נישואיו לנתבעת ומכוח זכאותו לשמירת זכויות ולאיזון משאבים, כמבוקש על ידו לעיל.
• ג. לפרק את השיתוף בבית ובמטלטלין.
• ד. לחייב את הנתבעת בהוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

ב"כ התובע

הפוסט כתב תביעה לאיזון משאבים ולפרוק איזון פנסיה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

כתב תביעה מאת עורך דין משפחה מומלץ טלי אויזרוביץ

1. הצדדים היו בני זוג ידועים בציבור, וניהלו משק בית משותף תחת קורת גג אחת, במשך 10 שנים, החל משנת 2004 ועד 8/14. מקשר זה נולדו לבני הזוג שתי בנות: __ בת 8 ___ בת 5.5.
2. על הצדדים חלה חזקת השיתוף. בין הצדדים שרר שיתוף כלכלי בכל הנוגע לחשבונות בנק, משכורת והשתכרות, צבירת זכויות סוציאליות מכל סוג, מטלטלין ורכב.
3. יחסי הצדדים עלו על שרטון לפני כשנה וחצי, עת הסכימו הצדדים באמצע חודש אוגוסט 2014, כי דרכיהם ייפרדו, והנתבעת עזבה את בית המגורים, ביום 12/9/14.
4. טרם הפירוד הצדדים גרו יחד בגבעתיים בדירה בת 3 חדרים בדמי שכירות בסך 4,000 ₪ לחודש. האישה עברה להתגורר באותו איזור, בדירת 4 חדרים בדמי שכירות של 4,600 ₪ לחודש.
5. הצדדים חילקו את הכספים אשר בחשבון הבנק המשותף (חיסכון על סך 41,000 ₪), והתובע יצא מהחשבון, כן חילקו את המטלטלין ביניהם, אולם הרכב נשאר לשימוש משותף, והא שרשום על שם התובע לבדו. כעת נותר להצהיר כי כל הזכויות הסוציאליות אשר צברה האישה בזמן הקשר שייכים לתובע בקיזוז הזכויות שצבר התובע.
6. הטיפול בבנות בזמן הנישואין, היה טיפול משותף, כאשר האב הוא זה שנשא בעיקר הטיפול בבנות ואילו האם פיתחה קריירה מחוץ לבית. גם בשנה האחרונה בה היו הצדדים פרודים נהגו בהסדר של משמורת משותפת מטבע הדברים. הבנות שוהות אצל האב בימים ג', ד' ו-ה' לרבות לינה ובשבוע שלאחריו בימים ג', ד' שישי ושבת ועד יום א' בבוקר ישירות למסגרות החינוכיות.
7. האם הינה אשת קריירה בתחום השיווק ועבדה כמנהלת מכירות לשוק הפרטי בחברת —, והשתכרה בממוצע כ- 20,000 ₪ נטו והאב עבד כבודק תוכנות והשתכר בממוצע כ- 10,000 ₪ נטו.
8. לאחר שפוטרה מחברת — וחתמה אבטלה במשך כחצי שנה, פתחה האם עסק עצמאי והיא משתכרת מעל 20,000 ₪ נטו, למיטב ידיעת התובע. מצ"ב הסכם עבודה עם לקוח אחד בלבד שם השתכרותה 12,000 ₪ נטו, מסומן כנספח ד'. כן ניתן לראות כי הופקדו לחשבון הבנק עוד בתקופת קבלתה דמי אבטלה, שיקים על סך של כ- 7,000 ₪.
9. לאחר הפרידה, הצדדים החלו הליך של גישור, בו הגיעו להסכמות בנוגע למשמורת המשותפת ומזונות הבנות ואף לענייני הרכוש. אולם הגישור לא הסתיים בהסכם בכתב, מאחר והנתבעת סירבה לחתום על הסכם מחייב, וביקשה שיסתדרו בלי הסכם חתום, על סמך הסכמותיהם בגישור. האב ביקש כל הזמן כי יהיה הסכם מסודר ומחייב על מנת לא לאפשר לנתבעת להתחמק מהסכמותיה בהתאם למצב רוחה. הצדדים התנהלו, בהתאם להסכמותיהם בעל פה, באופן שכל צד משלם את הוצאות הבנות, כשהן אצלו וחלקו בהוצאות הצהרון, חוגים והוצאות רפואיות. כך הסכימו, כי הנתבעת תשלם את תשלומי קופת החולים והאב ישלם את הביטוח הרפואי הפרטי לבנות. בנוסף, חלקו את השימוש ברכב כאשר את הוצאותיו שילמו שנה מראש עד 1/9/15.
10. הרכב רשום על שם התובע, אך שייך לשני הצדדים והא שימש את המשפחה בחיי היום יום. הרכב נרכש באמצעות הלוואה מהבנק על סך 30,000 ₪ עוד חסכונות משותפים וכן הלוואה מאם הנתבעת לצדדים, על סך 20,000 ₪. 10,000 ₪ מתוכם הוחזרו לאם האישה ואם האישה ויתרה על 10,000 ₪ נוספים ומעולם לא ביקשה חזרה. יתרה מכך, גם הנתבעת עצמה, כאשר חילקו ביניהם את הכספים שנחסכו בחשבון העו"ש המשותף, לא ביקשה כספים חזרה.
11. הצדדים חלקו את השימוש ברכב בשנה שלאחר הפירוד. הנתבעת הבטיחה לקחת את הרכב לטיפול שנתי וטיפול בבלמים, אולם לא נקפה אצבע בכיוון, עד אשר בשל תקלה במצבר נאלצה לקחת את הרכב למוסך. כן הבטיחה להשתתף בהוצאות הרכב לשנה הבאה שמתחילה ב- 1/9/15, אולם לא שילמה אגורה, ואף סירבה להשתתף בהוצאות תיקון מראת צד לרכב.
12. מדובר באב מסור אשר הינו מטפל פיזי בבנות יותר מהאם ואפשר לאישה לצאת לעבוד ולפתח קריירה מצליחה. הוא מקלח, משכיב לישון, לוקח לחברים ולרופאים, מבשל ומאכיל. הוא קשוב לצרכי הבנות, מחנך, מלמד, ודואג לקיום שגרת יומם ויציבות בחייהן.
13. בזכות הטיפול של האב בבנות יכלה האם להתפנות לפיתוח הקריירה. האם צברה זכויות סוציאליות מעבודתה, לרבות פנסיה, קופות גמל וקרנות אשר משותפים לשני הצדדים. האב צבר אף הוא זכויות סוציאליות אשר אף הן משותפות לצדדים.
14. האב תרם לצבירת הזכויות בכך שטיפל בבית ובבנות ואפשר לאם לעבוד שעות ארוכות ולהשתכר שכר גבוה ולצבור זכויות בהתאם.
15. למשל, לאחר לידת הבת הראשונה ומשהגיעה לגיל 5 חודשים, חזרה האם לעבודתה ואילו האב עבד במשמרות ערב ב–, על מנת לטפל בתינוקת בשעות הבוקר. כשעבד בערב נהגה האישה להחליף את האב בחלק מהימים ובחלקם האחר סבתא טיפלה בתינוקת. כך עד התחלת הגן בגיל שנה, אז חזר האב לעבודת בוקר וערב במשמרות ועדיין חזר מוקדם לפחות 3 פעמים בשבוע על מנת לטפל בילדה, כשהאם חוזרת מהעבודה בשעות הלילה בין 20:00 ל- 19:00.
16. לאחר לידת הבת השנייה והגיעה לגיל 5 חודשים, עת חזרה האם לעבוד, התפטר האב מתפקידו –, וטיפל בתינוקת עד גיל שנה מבלי שעבד כלל, כאשר פיצויי הפיטורין שקיבל משמשים למחייתם ביחד עם השתכרות האישה. האם הייתה מגיעה בשעה 21:00 בערב, כשאת כל הטיפול בתינוקת ופעוטה השנייה, עשה האב. הוא הביא את ______ לגן בבוקר, טיפל בתינוקת בשאר היום, הוציא את ______ מהגן וטיפל בשתיהן עד לכתן לישון.
17. גם לאחר כניסת הבנות לגן, האב הוציא את הבנות מהגן שלוש פעמים בשבוע (אימו עזרה פעם בשבוע והחליפה אותו) והאם יומיים.
18. כשנה וחצי טרם הפרידה פוטרה הנתבעת מעבודתה והפיצויים שצברה וקיבלה לאחר פיטוריה, נכנסו לחשבון המשותף. היא חתמה אבטלה למשך חצי שנה וחצי שנה נוספת השתמשו הצדדים בכספיי הפיצויים למחייה ומה שנשאר חולק ביניהם בעת יציאת התובע מהחשבון.
19. לאחר מספר חודשים מהפסקת הגישור, החלה האם לדרוש כי האב ישלם את מחצית קופת החולים מכבי ואמרה כי אין צורך בביטוח רפואי פרטי ואפשר לבטלו ואם האב הוא שרוצה בביטוח רפואי פרטי לבנות אז שישלם לבדו.
20. הנתבעת לא רכשה כלל ביגוד והנעלה לבנות וכל הביגוד וההנעלה נרכשו על ידי האב. הנתבעת אף איימה באמצע השנה, מעת לעת, כי תוציא את הבנות מהצהרון וכי תפסיק לשלם את הצהרון, מבלי לחשוב על טובת הבנות ויציבותן.
21. הנתבעת סרבה להשתתף במחצית הוצאת רופא שיניים ואמרה כי היא פשוט תשלם את הפעם הבאה, שיהיה רופא שיניים.
22. לאחר שסירבה לחתום על הסכם בסיום הגישור, למרות שהגיעו להסכמות ביניהם, על פיהן נהגו בפועל, פנה האב אליה בניסיון למו"מ עוד בחודש פברואר 2015, אולם היא לא שיתפה פעולה. במאי — הסכימה האישה לנהל מו"מ להסכם, ואז שלח לה האב טיוטת הסכם באמצעות ב"כ. האישה סירבה לקחת ייצוג של עו"ד וייצגה עצמה. היא ביקשה לחזור להסכמות של הגישור, ומשקיבלה טיוטה חדשה על סמך הסכמות הגישור, לא ענתה לה. בשורה התחתונה, לא הגיעו הצדדים לכדי כל שיח והתחושה היתה משיכת זמן מצד האישה, התחזות למנהלת מו"מ, כאשר מאחוריה אי נכונות להגיע להסכם מחייב בכתב.
23. הנתבעת החלה לדרוש תשלום מזונות גבוה ומופרז, למרות שבמקביל לכך דרשה לחזור להסכמות הגישור, שם הוסכם כי כל צד משלם את הוצאות הבנות כשהן אצלו, וזאת עשתה לאחר, שקיבלה טיוטת הסכם מאת ב"כ התובע, ששונה מהסכמות הגישור, לאור השינוי בדרישותיה של הנתבעת בעניין המזונות. היא המשיכה לדרוש תשלום מזונות מופרז ואיימה שאם לא ישלם לה האב את הסכום בו נקבה, היא תפסיק את הסדרי המשמורת המשותפת, קרי, תיקח לו את הבנות.
24. שיטת פעולתה של הנתבעת היא: הנתבעת מגיעה להסכמות לאחר מכן חוזרת בה מהסכמותיה ואז מבקשת לשבת למו"מ, כך במעגל שחוזר על עצמו. שיטת פעולתה זו אינה מאפשרת הידברות עימה. וגרוע מכך-היא משתמשת בשפה אלימה וכוחנית ובאיומים על מנת לכפות את רצונה ולאחרונה נקטה באלימות פיזית ממש כנגד התובע, כאשר דרסה אותו ופגעה בו עם דלת הרכב וחטפה ושברה לו את הטלפון הנייד.
25. הנתבעת משתמשת בשפה אלימה ובוטה כלפיי האב, ואיומים לא רק בתביעות אלא גם בהוצאת דיבה, והפסקת המשמורת המשותפת. המדאיג הוא שלחלק מדבריה אין קשר למציאות, או שמדובר בעיוות של המציאות ופרשנות קשה כנגד האב, דבר המעורר חשד לגביי מצבה הנפשי.
26. הנתבעת עוברת תוך זמן קצר, מקצה לקצה. מאלימות והתפרצות זעם, להתנהגות של נופת צופים, כאילו נשכח מזכרונה ההתפרצות האלימה. באותו ערב בו נהגה באלימות קשה כנגד האב כפי שיפורט בהמשך, היא כתבה לו שהיא רוצה הסכם ופיוס למראית עין. פתאום, לאחר התפרצותה האלימה, היתה מוכנה לקחת את הרכב לשימושה הבלעדי ולשלם את הוצאותיו לבדה.
27. ניתן לראות את השימוש במילים פוגעניות ודורסניות לרבות מאיימות כנגד התובע, שאין להם קשר למציאות, במיילים ובהודעות הטקסט, שצורפו לתביעה. מילים כנגד האב כגון: " מעשים גובלים בפלילים, בריונות, פוגענות, תוקפנות, כוחנות, חוצפה, ניצול ציני, פגיעתך בילדות, אי עמידתך בחוק של מדינת ישראל, להתנער מתשלום, איומים, אטימות, הסתה של הבנות כנגדי, לקיחה בסתר של מסמכים, הפרת כל קוד אתי" ועוד מילים המבטאות שימוש בשפה אלימה כלפיי האב, כאשר האב מהווה אך מראה עבורה, לאופן התנהלותה שלה עצמה.
28. האב חושש כי האם משתמשת באלימות כלפיי הקטינות. חששו החל כאשר לפני כשבוע ימים, בעת ארוע חברתי מטעם העבודה של האב, שמע את ביתו הבכורה, מספרת לקולגה שלו מהעבודה, כי אמא שלה צרחה עליה מאוד ואפילו קרעה לה את החולצה. האב נותר המום, ומאז חושש מאוד כי הבנות נתונות לאלימות מצד אימם.
29. לעניין זה נוסף אזלת יד והזנחה מצד האם, של הטיפול בבנות. לדוגמא-היא לא מטפלת בהן כשיש להן כינים, לא גוזרת להן ציפורניים, לא לוקחת לרופא כשיש בעיה רפואית ומשאירה את הבעיה להסתדר מעצמה, כשהילדה חולה האב הוא זה שמוציא מהגן והיא לא מעורבת בבית הספר ולימודיה של ______ כלל וכלל-לא במצב שיעוריה והמטלות השונות מבית הספר ולא בשגרה שתתמוך בלימודיה.
30. לאחרונה אף תקפה את האב בחמת טירוף, כשהבת הקטנה עומדת ליד רגליה, ואז רצה וברחה כשהיא משאירה את הקטינה עומדת לבד, ואת הבת השניה ברכב מונע ברחוב. לאחר מכן, דרסה את האב, כשנסעה לאחור עם דלת נוסע קדמית פתוחה, שפגעה באב, מול הילדות, ונסעה מהמקום, במהירות ועצבים, שהשתלטו על הגיונה, כשהילדות לא חגורות.
31. נראה כי הנתבעת אינה יציבה נפשית ובהתקפיי זעם, מאבדת את שיקול דעתה, באופן המסכן את הסובבים אותה ובפרט הבנות חסרות הישע מולה.
32. עוד נודע לאב שהאם בשנה האחרונה נתנה לבת הקטנה, שהיתה בת שבע בלבד, לטייל בחוץ לבד עם הכלב, ללא השגחה שלה. כשפנה אליה השיבה שזה לא עניינו.
33. במהלך חודש אוגוסט 2015, לאחר שלא חלה כל התקדמות ולא נעשה כל מעשה מצד הנתבעת להשתתפות בהוצאות הרכב לשנה הבאה, האב ביקש לפרק את השימוש המשותף ברכב אשר רשום על שמו, ולמכרו, אולם הנתבעת לא נתנה תשובה חד משמעית. באחד המסרונים ששלחה, השיבה שאינה מעוניינת לרכוש את הרכב וביקשה שהתובע ימצא קונה בעצמו, אך לא שיתפה פעולה כשביקש לדעת מתי ניתן יהיה להראות את הרכב כשהוא אצלה. לאחר מכן, החלה הנתבעת להציב תנאים ולהעלות דרישות כיד הדמיון.
34. לאחר שהבין התובע כי האישה לא תתרום למהלך של פירוק השיתוף ברכב, וכי היא ממשיכה לנסות לכפות עליו שימוש משותף ברכב, ולאחר שהודיע לה על כך מראש, ומיצה כל ניסיון למכור את הרכב ביחד איתה או לנתבעת עצמה,  הודיע התובע לנתבעת כי הרכב, אשר רשום על שמו, יושבת החל מיום 1/9/15, מאחר ואין לו כל כוונה לתחזק רכב במשותף איתה. ביום 30/8/15 כשהחזיר את הבנות עם הרכב לבית האם, הוציא את מסמכי הרכב, שתוקפם עומד לפוג בלאו הכי, והם רשומים על שמו. כן הודיע לאישה כי אין ביטוח לרכב וכי לא תשתמש בו.
35. הנתבעת הגיע לבית האב תוך חצי שעה, עם שתי הבנות, דפקה בדלת בפראות כש________ לידה ו______ הושארה ברכב המונע. היא פתחה בצרחות והאשמות לפיהן האב לוקח לה את הרכב לכאורה, נוהג בבריונות לכאורה, ואמרה שתישאר במקום, עד שתקבל את המסמכים, למרות שאין לה מה לעשות עם מסמכים, שהם על שם האב ותוקפם יפוג בתוך יממה. תוך כדי צרחותיה החל האב לצלם אותה בעזרת הנייד שלו, שהיה בידו. פתאום משום מקום התנפלה האם על האב ונתנה מכה חזקה על ידו של האב ועל הפלאפון, תוך כדי כך שברה את המסך של הנייד, וחטפה את הפלאפון, כשהיא מתחילה לרוץ ברחוב ומשאירה את הבת הקטנה. האב רץ אחריה והוציא את הפלאפון שלו מידיה. לאחר מכן חזר לכיוון הרכב שם ישבה ______, יחד עם ________ שהגיעה בריצה לחבק אותו, התכופף לתוך הרכב להכניס את ________ ולהרגיע את ______ שבכתה. בעודו מתכופף לתוך הרכב עם דלת הנוסע הקדמית פתוחה, האישה שבה לרכב המונע, ונסעה לאחור, תוך שהיא מסננת "אמא לא סופרת את אבא", ופגעה באב עם דלת הרכב והוא קיבל מכה ומעד. לאחר שהתייצב קם סגר את הדלת והאם נסעה בפראות משם כשהבנות לא חגורות.
36. באותו הערב של האירוע המזעזע הזה, החלה האישה שוב לבקש לשבת להסכם לדבר, כאילו כלום לא קרה. כן ביקשה לומר לבנות שאבא ואימא השלימו ולנהוג בנעימים אחד עם השני לפני הבנות. כמה אירוני. כן החלה להאשים את האב באלימות וציינה שהבנות מפוחדות ונפגעו מהאלימות שלו לכאורה.
37. לאחר אירוע האלימות הקשה מצידה, הודיעה, כי הסדר המשמורת המשותפת אשר נהג בין הצדדים במשך השנה האחרונה, בטל ומבוטל מבחינתה. כן איימה, כי אם לא יתחיל לשלם לה מזונות בסכום אותו נקבה, היא תפסיק את המשמורת המשותפת.
38. ביום 6/9/15 שלחה מכתב רשמי במייל לב"כ האב, כי החל מיום 13/9/15, ראש השנה, היא מפסיקה את הסדרי השהייה, שנהגו בשנה האחרונה, והציעה לאב הסכם חדש בו הבנות ישהו אצלו פעמיים בשבוע ללא לינה, ואם לא יענה לה, היא תתבע בבית משפט.

משטר כלכלי

39. על הצדדים חלה חזקת השיתוף. ראה ע"א 4385/91 סלם נ' כרמי פ"ד נא(1) 337, 347. משקמה החזקה, הנטל לסתירת השיתוף מוטל על מי שטוען לשלילתו.
40. בין היתר, צברו בני הזוג את הנכסים ו/או הכספים הבאים, שחלקם רשומים על שם התובע ו/או התובעת, אם כי נכסים אלה שייכים לשניהם בחלקים שווים:

• א. כספים, חסכונות וזכויות סוציאליות מכל מין וסוג ע"ש הצדדים בקופות גמל וקרנות השתלמות ופנסיה, שנצברו בזמן הקשר.
• ב. רכב מסוג סוזוקי שנת –.

41. היה ברור ומובן מאליו לשני בני הזוג כי הם שותפים שווי זכויות לכל הרכוש הנ"ל שנצבר.
42. האישה פדתה פיצויים מקרן פנסיה, שצברה בעבודתה והפקידה אותם בחשבון המשותף. כך גם התובע. בכך גילו כי הזכויות הסוציאליות מכל מין וסוג משותפות לשניהם. ניתן לראות את הפקדת הזכויות הסוציאליות, בחשבון הבנק המשותף. בנוסף, מצ"ב מסמכי משיכת קרן פנסיה מיטבית של האיש והפקדתה בחשבון הבנק המשותף, מסומן כנספח ח' ומסמכי משיכת פיצויים מקרן הפנסיה של האישה, מסומן כנספח ט'.
43. לאור האמור לעיל, אין כל ספק שהצדדים ראו את הצבירה של זכויות פנסיוניות, גמל והשתלמות וכל זכות סוציאלית אחרת כתוצאה מעבודה, כמשותפת לשניהם והראיה-בעת הצורך פדו זכויות אלו לשימוש משותף ולחשבון משותף. אין ספק כי המשטר הכלכלי ששרר בין בני הזוג היה משטר של שיתוף.
44. התובע הקריב את הקריירה שלו, למען הטיפול בילדות, ולמען האישה שפיתחה קריירה והשתכרה יותר ממנו וכך צברה זכויות גבוהות משלו. הוא עשה כן, למען המשפחה, ביודעו שגם הזכויות שצוברת האישה מעבודתה, שייכים לשניהם. כך הוסכם בין הצדדים וכך נהגו בפועל, עת פדו זכויות מעבודה כאמור לעיל. על כן, יש לראות בכלל הצבירה של הזכויות הסוציאליות, צבירה משותפת לצדדים.
45. התובע יטען כי את השיתוף בין בני הזוג ניתן גם להסיק ממכלול היחסים ביניהם והמאמץ המשותף לקיום המשפחה.
46. מבוקש למנות מומחה בתחום האקטואריה מטעם בית המשפט אשר יקבע את שווי הזכויות אשר צבר כל צד בזמן הקשר לרבות פנסיה, ויקבע את אחוז חלקו של התובע בפנסיה של האישה ואת שווי חלקו בזכויות הסוציאליות מכל מין וסוג הרשומות על שם האישה נכון ליום 1/8/14.
47. מבוקש כי כבוד בית המשפט יצהיר כי לתובע מגיע מחצית מהזכויות הסוציאליות מכל מין וסוג שנצברו בזמן הקשר, לרבות פנסיה, בקיזוז מחצית הזכויות הסוציאליות שצבר התובע בזמן הקשר.
48. כן מבוקש כי יצהיר כבוד בית המשפט מה אחוז חלקו של התובע בפנסיה על שם האישה לרבות תקופת הצבירה המשותפת, על מנת שיוכל התובע לרשום את חלקו ישירות בגוף הפנסיוני.
49. כן מבוקש להצהיר כי הרכב מסוג סוזוקי שייך לשני הצדדים וכי התובע רשאי למכרו ותמורת מכירתו בקיזוז הוצאות המכירה לרבות ביטוח וטסט ותיקונים נדרשים, תחולק בין הצדדים מחצה במחצה.
50. לבית משפט נכבד זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעת התובעת, לאור הקירבה בין הצדדים ולאור מקום מגוריהם המשותף האחרון.
51. אשר על כן מתבקש כבוד בית המשפט כדלקמן:
    • א. להצהיר כי לתובע מגיע מחצית מהזכויות הסוציאליות מכל מין וסוג שנצברו בזמן הקשר, לרבות פנסיה, בקיזוז מחצית הזכויות הסוציאליות שצבר התובע בזמן הקשר.
    • ב. למנות מומחה בתחום האקטואריה אשר יקבע את שווי הזכויות אשר צבר כל צד בזמן הקשר לרבות פנסיה, ויקבע את אחוז חלקו של התובע בפנסיה של האישה ואת שווי חלקו בזכויות הסוציאליות מכל מין וסוג הרשומות על שם האישה נכון ליום 1/8/14.
    • ג. להצהיר מה אחוז חלקו של התובע בפנסיה על שם האישה לרבות מהי תקופת הצבירה המשותפת, על מנת שיוכל התובע לרשום את חלקו ישירות בגוף הפנסיוני.
    • ד. כן מבוקש להצהיר כי הרכב מסוג — שייך לשני הצדדים וכי התובע רשאי למכרו ותמורת מכירתו בקיזוז הוצאות המכירה מכ למין וסוג, לרבות ביטוח וטסט ותיקונים נדרשים, תחולק בין הצדדים מחצה במחצה.
    • ה. ליתן את כל הסעדים והצווים הזמניים שיידרשו לשם הבטחת ושמירת זכויות התובע על מנת להסיר חשש להברחת נכסים והזכויות (לרבות ההכנסות והרווחים המופקים מהם) ו/או העלמתם ו/או שעבודם ו/או העברתם לידי צד ג' ללא ידיעתו וללא הסכמתו של התובע.
    • ו. להורות על השבת הכספים והנכסים או שוויים, שהוברחו כבר, אם יתגלה שהנתבעת הבריחה כספים.
    • ז. התובע שומר לעצמו את הזכות לבקש את כל הסעדים שביקש בתביעה זו, גם לגבי נכסים נוספים וכספים נוספים, אשר יתגלו עקב תביעה זו. כן שומר על זכותו לצרף מסמכים נוספים אשר טרם הספיק לאסוף ולהנפיק.
    • ח. לאשר את הצווים הזמניים אשר יינתנו במסגרת תביעה זו.
    • ט. לחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ כדין.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

ב"כ התובע

הפוסט כתב תביעה לחלוקת רכוש של ידועים בציבור הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

כתב תביעה מאת משרד עורכי דין דיני משפחה טלי אויזרוביץ

1. הצדדים הינם בני זוג, שהיו ידועים בציבור, במשך כ- 13 שנים, החל מחודש אוגוסט 2001. לאם הקטינה בן מנישואין קודמים, שהינו בגיר, אשר התגורר עימם, עד לשירותו הסדיר ולאבי הקטינה שלושה ילדים מנישואיו הקודמים כאשר בת אחת התגוררה עם הצדדים במשך כשנתיים.
2. לצדדים בת משותפת, הקטינה -ילידת 14.1.03, בת אחת עשרה וחצי.
3. יחסיהם של הצדדים מעולם לא התנהלו על מי מנוחות, והאישה סבלה מהתעללות נפשית קשה. בתקופה האחרונה התדרדרה התנהגותו של הנתבע, עוד יותר, הוא החל לחזור שתוי בכל יום חמישי לאחר בילוי לילי שיצא אליו לבדו, והתפרצויותיו החלו להגיח, לעיתים קרובות יותר. האישה סבלה מדיכאון עקב התעללות זו כאשר נוסף לה ארוע משפחתי אישי קשה.
4. הנתבע מאז הפירוד, התנער לגמריי מאחריותו למשפחתו ואינו משלם שקל למזונות הקטינה ואף לא משתתף בחובות של הבית שנמצאים בחשבון בבנק —. הוא התנער לגמריי מחובתו לזון את הקטינה ומחובותיו המשותפים והשאיר את האישה להתמודד לבדה עם חובות עצומים, עם ילדה קטנה ועם הבנק שנושף בערפה, להסדיר את החובות על מנת שיוכל להמשיך להעסיקה, באופן שחרב תלויה מעל צווארה בכל הנוגע להמשך תעסוקתה.
5. המשפחה התגוררה יחד בבית פרטי שכור, בעלות של 7,500 ₪ לחודש. כיום מתגוררת הקטינה עם אימה בדירה בשכירות של 4,500 ₪ לחודש, דירת חמישה חדרים, והאב שכר וילה אחרת באותו איזור ובאותה רמת חיים. מצ"ב הסכם שכירות מיום 1/4/14 מסומן כנספח א'.
6. הצדדים נפרדו בחודש מרץ 2013, אך הנתבע סרב לצאת מהבית ועל כן נאלצה התובעת לעזוב את הבית יחד עם ביתם, לדירה שכורה וזאת החל מאפריל 2014. הנתבע וביתו מנישואיו נשארו לגור בבית. באוגוסט 2014, עבר גם הנתבע לגור בשכירות בוילה אחרת ב-.
7. כיום מתגורר הנתבע בוילה ב- ונוהג ברכב ספורט ששייך לבוס שלו, לרבות הוצאות דלק שמשולמות על ידיי המעביד. הנתבע אינו משלם מאומה למזונות ביתו והוא תוך התנערות מאחריותו כאב לזון אותה.
8. למרות שהנתבע המשיך להתגורר במשך ארבעה חודשים בבית המגורים, לבדו עם ביתו מנישואיו הראשונים, הוא לא שילם חשמל וחובות מים וגרם לכך כי ערבות בסך 15,000 ₪ שהיתה מופקדת בחשבון בבנק —, חולטו מתוכה 10,000 ₪ אשר שימשו ברובם למימון הוצאות מגוריי האב עצמו וביתו מנישואיו הראשונים, במשך ארבעת החודשים הללו, כך יצא שלא רק שאינו משלם שקל למזונות ביתו, אלא שהוא גורע ממנה למזונות לעצמו. זאת ועוד, גם את הארנונה עבור תקופת מגוריו לבדו, לא שילם, וכך התובעת חייבת מחצית החוב למועצה ולרשויות, כלומר בתשלום מזונותיו שלו ושל ביתו.
9. מבוקש להורות לנתבע להשיב לתובעת סך של 5,000 ש"ח בגין מחצית הערבות שחולטה עבור חובותיו הפרטיים, בצירוף הצמדה וריבית מיום החילוט ועד יום התשלום בפועל. כן להורות לו להשיב לתובעת כל סכום שתיאלץ לשלם בגין חובותיו עבור הבית השכור המשותף שנוצרו החל מיום עזיבתה את הבית, בתוספת ריבית והצמדה מיום התשלום.

השתכרות

11. הכנסותיו הכספיות של הנתבע מכל מקורותיו הינן למעלה מ 20,000 ₪. הנתבע הינו איש עסקים ויזם, היה עד לסוף שנת 2008 בעלים של ארבע חברות בתחום יבוא תוכנות למחשבים, וגילגל סכומיי עתק כיבואן של מוצרים, אולם עקב אי תשלום של לקוח גדול, צבר חוב של 700,000 ₪ לבנק –, אשר מתוכו שילם 200,000 ₪ מהחשבון על שם הוריו ושאר החוב בסך חצי מיליון ₪, נמחק בהסדר עם בנק –, אך נרשמה הערה שהוא לקוח  "טעון בדיקה" ובנק — לא מאפשר לו לפתוח חשבון אצלו. מאז סוף 2008, במשך למעלה משנתיים לא עבד, אולם המשיך להכניס כספים למשק הבית המשותף מהחשבון על שם הוריו, סך של כ-20,000 ₪ בממוצע לחודש (כ-250,000 ₪ בשנה סה"כ). ראה תדפיסי חשבון בנק וטבלת אקסל מסכמת לכל שנה.
12. רמת החיים שנהגה בבית היתה על הצד הגבוה. כרטיסי האשראי של הצדדים וסך ההוצאות מחשבון הבנק, מהווים ראיה לכך. בשנת 2013 הוציאו הצדדים סך של 25,000 ₪ לחודש בממוצע בכרטיסי אשראי, וסך הוצאותיהם מחשבון הבנק בבנק –, כולל כרטיסי האשראי הגיע לכ-40,000 ₪ בממוצע לחודש. הנתבע החזיק בכרטיס אשראי, שירד מהחשבון בבנק —, הרשום על שם התובעת.
13. מזה כשנתיים (החל מסביבות 2011) הנתבע עובד כשכיר ומשתכר מעבודתו כ-12,000 ₪ נטו (כולל הפרשות סוציאליות) על פי הידוע לתובעת, אולם יש לו מקורות כספיים קבועים נוספים וכאמור הנתבע הכניס סה"כ בממוצע סך של כ- 20,000 ₪ נטו לחודש לחשבון הבנק, בבנק –. בנוסף, הוא מקבל מהחברה בה הוא עובד, רכב ספורט ודלק על חשבון המעביד. שווי הרכב והדלק כהכנסה רעיונית של 3,000 ₪ נוספים. יצויין כי אין לנתבע תשלום לחברת ליסינג, אלא הרכב בעיקר משמשו לעיסוקיו הפרטיים ועל כן מהווה הכנסה רעיונית.
14. הורי הנתבע הקשישים, הינם אנשים אמידים בפני עצמם ועתירי נכסים, אביו היה משנה בכיר למנכ"ל בנק —, ובבעלותם בן השאר, משק במושב גנות בשווי 15 מיליון ₪, מתגוררים במיני פנטהאוז בבניין מפואר ברמת גן בו יש בבעלותם שתי דירות נוספות, דירה נוספת בתל אביב, קרקעות מפוזרות בארץ ועוד.
15. לפחות דירה אחת מהדירות שעל שם הוריו שייכת לנתבע בפועל אך הוריו נמנעו מלרשום על שמו לאור הסיכון בעסקיו. לעומתו, לאחותו הועברו כבר במתנה שתי דירות.
16. התובעת עבדה כמנהלת סניף בבנק – ב—, אולם הועברה מתפקיד מנהלת הסניף, לצינון בסניף –חיפה בתפקיד זוטר, ואין לדעת מה יהיה גורל המשך הקריירה שלה בבנק אם בכלל. כל זאת, בעקבות דיכאון בו היתה שרויה בשנת 2009, והעובדה כי ניהלה את החשבון שלה בבנק — בשותפות עם הנתבע, שהיה רשום בבנק זה כאסור בניהול חשבון, עקב מחיקת החוב שבנק — איפשר לנתבע בהסדר, מחיקת חוב בסך של כחצי מיליון ₪. כאמור הנתבע היה שותף בפועל בחשבון הרשום על שם התובעת-הנתבע הכניס כספים לחשבון והשתמש בכרטיס אשראי שירד מהחשבון הזה.
17. בעקבות הנסיעות היומיומיות מ- ל- נוספו לתובעת הוצאות רכב וליסינג בסך של 6,000 ₪ נטו בממוצע לחודש, אשר כלולים בשכרה אך מוצאים בפועל לצורך עבודתה. על כן יש להפחית סך של 6,000 ₪ משכרה הממוצע נטו לחודש, כפי המופיע בתלוש.

18. שכרה הממוצע בשנה האחרונה, בניכוי תשלומיי החזר בגין רכב דלק וליסינג הינו 10,900 ₪, נטו לחודש בממוצע לאחר הפחתת החזרים על הוצאות רכב.
19. יצויין כי, בשנת 2013 היו בבית ארבע נפשות שכן הבן החייל של התובעת שירת רחוק מהבית והגיע אך מספר פעמים בודדות בחודש לביקור. בנה של התובעת בעת שירותו הסדיר, היה מקבל דמי כיס מהצדדים בסך 1,000 ₪ לחודש וביתו של הנתבע התגוררה עימם באותה עת, והוצאותיה מומנו על ידי הצדדים. כן היה הנתבע משלם מזונות ילד אחד מנישואיו הקודמים בסך 1,750 ₪ לחודש(טרם הצמדה), באותה תקופה, זאת מהחשבון על שם הוריו. במשך הקשר שילם מזונות כל ילדיו לכל ילד 1750 ₪ טרם הצמדה למדד ובנוסף מדור מהוון שולם מראש. הסכומים הללו שולמו מהחשבון הרשום על שם הוריו, גם בתקופות שלא עבד כלל. כך בעוד התובעת מכניסה סכום מזונות בסך 2,000 ₪ עבור בנה מאביו, הנתבע הוציא ושילם סכומי מזונות עבור ילדיו.
20. לנתבע מקור הכנסות קבוע ויציב בנוסף להשתכרותו, והראיה הכספים שהעביר כל חודש באמצעות החשבון על שם הוריו והוא יורש של ממון רב. כאמור חלק מהרכוש הרשום על שם הוריו לרבות כספים שייכים בפועל לנתבע אך מפאת החשש מנושים עקב הסתבכותו בעסקים, לא נרשמו על שמו.

הצטברות החובות

20. במשך שנים רבות התנהל משק הבית כמשק גרעוני קבוע, כך חיו, כאשר ההלוואות שנלקחו היו לטובת תשלום השכירות. מנגד הנתבע לבדו היה מכניס לחשבון סכומים בשיעור ממוצע של כ- 230,000 ₪ לשנה (החל משנת 2009 ועד 2012 כולל) כאשר בשנה האחרונה לקשר וליחסים, שנת 2013, הוא הפחית בכוונה תחילה את הפקדותיו לחשבון והכניס מכספים המצויים בחשבון הרשום על שם הוריו יחד עם משכורתיו רק 180,000 ₪, למרות שיכל להכניס את הסכום הרגיל, שהכניס גם בשנים שלא עבד, דבר שתרם להצטברות החובות. ראה טבלאות אקסל של הכנסות והוצאות מחשבון הבנק ודפי החשבון המצורפים. כך תרם הנתבע להצטברות הלוואות והתחייבויות, שכן רמת החיים בבית המשיכה להיות כפי שהיתה.
21. ביום 1/4/14 סך ההלוואות הגיע לכדי 360,000 ₪ (כ- 250,000 ₪ הלוואות מבנק — כ- 70,000 ₪ הלוואות בכרטיסי אשראי וכ- 25,000 ₪ הלוואה נוספת מחברת ביטוח). ראה נספח ט'.
22. הנתבע כבר תיכנן בשנה האחרונה לקשר לעשות "אקזיט" כלכלי מוצלח מהקשר-לשיטתו החובות הרשומים על שם האישה הם רק של האישה בעוד הוא שומר את כספיו המצויים בחשבון הרשום על שם הוריו לעצמו כחיסכון, כשכל הוצאותיו הם מהחשבון הרשום על שם האישה, והוא אף משתמש בכרטיס אשראי שיורד מחשבון זה, למימון כל צרכיו גם אלו האישיים לרבות הוצאות ביתו מנישואיו הראשונים. כך, הוא אינו מוכן להשתתף בהחזר מחצית ההלוואות וההתחייבויות שהצטברו בזמן הקשר והוא טוען כי על האישה לשאת בהם לבדה.

המשטר הרכושי וצבירת החובות המשותפים

28. הצדדים ניהלו משטר של הפרדה רכושית למעט הרכוש שהשתמשו בו לחיי היום יום, הוא המטלטלין והחשבון בבנק — הרשום על שם האישה, לרבות הלוואותיו וחיוביו. זה החשבון ששימש כחשבון משותף בפועל במשך ששת השנים האחרונות לקשר. חשבון זה שימש לניהול הוצאות משק הבית המשותף, אליו הכניס הנתבע כספים וכן החזיק בכרטיס אשראי שחיוביו ירדו מחשבון זה.
29. ראיה להפרדה רכושית זו, היא בן היתר העובדה שלנתבע היו כארבע חברות, שנוהלו על ידו והיו שלו ובבעלותו והתובעת לא היתה מעורבת בהן ואף ההכנסות וההוצאות נוהלו מחשבונותיו הנפרדים של הנתבע. אף שסגר את עסקיו בשנת 2008, החזיר את החוב מהכספים אשר בחשבון שעל שם הוריו והגיע להסדר עם בנק, והתובעת לא היתה מעורבת בזה כלל וכלל. מעולם במשך 13 שנים של קשר זוגי, לא רכשו יחד רכוש משותף ולא רשמו רכוש כמשותף.
30. מאז סגירת חשבון הבנק שהיה על שם הנתבע לבדו, עוד בשנת 2009, במסגרת ההסדר עם בנק, אשר מחק לו חוב של כחצי מיליון ₪, הצטרף הנתבע כשותף בפועל שאינו רשום, לחשבון הבנק בבנק, שעל שם התובעת לבדה, ורק לאחר ההחלטה על הפרידה במרץ 2014 פתח הנתבע חשבון משלו בבנק אחר.
31. הנתבע לא עבד במשך כשנתיים תמימות משנת 2008 ועד שנת 2010, אך המשיך להזרים כספים מהחשבון על שם הוריו לחשבון שעל שם התובעת וכן ירדו כל הוצאותיו המשותפות והאישיות, מחשבון זה.
32. עד לשנת 2009, הוצאות ניהול הבית והמשפחה היו משולמות, מתוך שלושה חשבונות-החשבון על שם האישה, החשבון על שם הנתבע והחשבון על שם הוריו. במשך ששת השנים האחרונות, החל משנת 2009, סגר הנתבע את החשבון שהיה רשום על שמו והחל להשתמש בחשבון שעל שם האישה, כחשבון שלו בפועל. לנתבע לא היו חשבונות על שמו כלל וכלל אלא רק שני חשבונות הרשומים על שם אחר-החשבון על שם האישה והחשבון שרשום על שם הוריו.
33. הנתבע הכניס לחשבון, כספים רבים למחיית כל המשפחה שכללה חמש נפשות (ביתו, בנה של התובעת, הבת המשותפת ושני הצדדים). החל משנת 2009, החלו כל הוצאות המשפחה במלואם, להיות מועמסים אך ורק מהחשבון הזה כשהנתבע מכניס כספים מתוך החשבון שעל שם הוריו, גם בתקופות שלא עבד ובנוסף את משכורתו בתקופות שעבד.
34. לאור רמת החיים הגבוהה והעובדה שהנתבע הפחית את הכנסותיו יחסית לשנים קודמות, בשנה האחרונה ליחסים כאשר היחסים היו מתוחים ומעורערים, צברו הצדדים חובות, באמצעות הלוואות שנטלה התובעת הן מחברות כרטיסי האשראי והן מהבנק עצמו, אשר עומדים על סך מצטבר של כ- 360,000 ₪ נכון ליום הפירוד. הנתבע התנער מחובתו להשתתף בחובות אלו שנוצרו בחשבון המשותף, והלוואות מחברות אשראי, ששימשו לצרכי המשפחה, והתובעת היא שמשלמת כל חודש החזר של 4,000 ₪ בגין הלוואות אלו לבדה, והנתבע מסרב להשתתף בתשלום.
35. יצויין כי הנתבע יכול בהינד עפעף לכסות את חלקו בחובות המשותפים, ולשלם את מזונות ביתו, אך הוא מתחמק מכל אחריות. יש לו כספים רבים המצויים בחשבון על שם הוריו ונכסים שלו הרשומים על שם הוריו כאמור לעיל. כאמור וכפי המוכח בתדפיסי חשבון בנק וטבלת האקסל, הנתבע הכניס מזומנים רבים לחשבון הבנק, באמצעות העברה בנקאית במזומן או דרך האינטרנט, מהחשבון על שם הוריו, והדבר מהווה מקור הכנסה קבוע של הנתבע, בסך של 20,000 ₪ מזומן נטו לחודש. גם כשלא עבד בשנים 2009 ו- 2010 הכניס מזומנים רבים לחשבון בסך זהה בקירוב.

זכויות סוציאליות

31. לאור היות הצדדים ידועים בציבור והמשטר של הפרדה כלכלית ששרר, אין הזכויות הסוציאליות שנצברו משותפות לצדדים. כל צד ידע שהרכוש שעל שמו נשאר שלו, למעט חשבון הבנק בו השתמש הנתבע.
32. ראה ע"א 4385/91 סלם נ' כרמי פ"ד נא(1) 337, 347:

"חזקת שיתוף, שלא הובאו ראיות לסתירתה-עשויה להעיד רק על שיתוף בנכסים המשמשים את בני הזוג בחיים היומיומיים, או שנרכשו על ידם במשותף. להחלת דין שיתוף על נכסים אחרים של מי מהם, ולו גם כאלה שנצברו על ידיו בתקופת החיים המשותפים, תידרש ראיה נוספת כלשהי, שתעיד(לפחות באורח נסיבתי) על כוונת שיתוף בנכס המסויים (או בכלל נכסיו) של בן הזוג".

33. כלומר, נטל ההוכחה לשיתוף אם בכלל יחול על בן הזוג. יש צורך בראיה נוספת כלשהיא ואין די בחזקת השיתוף לבדה-היינו חזקת שיתוף במקרה של ידועים בציבור חלשה יחסית לחזקת השיתוף העוסקת בבני זוג נשואים. ראה תמ"ש (ת"א) 26821/01 צ.ר נ' א.פ, מאת השופטת צ. צפת שקבעה את הנ"ל על סמך פרשת סלם נ. כרמי ושחר נ. פרידמן.
34. בנוסף ולחילופין, למיטב ידיעת התובעת, הנתבע כמעט ולא צבר זכויות סוציאליות בעצמו. בתקופות שהיה עצמאי לא דאג לחסכונות פנסיוניים וגם בתקופות שלא עבד לא הפריש כספים, למרות שיכל לעשות כן, מאחר וכבר יש לו כספים רבים צבורים בחשבון על שם הוריו. הוא לא עשה כן, מאחר ועתידו מובטח כבר ממילא, בעושר והון רב, מירושת הוריו העתידית, ואין לו כל צורך לחסוך זכויות סוציאליות להבטחת עתידו, כעת. על כן הוא מנוע מלבקש מחצית מהזכויות שחסכה בת הזוג, שכן בכך שלא חסך חיסכון סוציאלי, בעצמו לעצמו, גילה דעתו שאין הוא זקוק כלל לחסכונות סוציאליים, קל וחומר, שאינו זקוק לחסכונות של האישה, שזה כל מה שיש לה, והוא מנוע מלקחת את המחצית שלה. ויודגש חיסכון סוציאלי אינו חיסכון רגיל, אלא מעבר לו, מטרתו להגן ולהבטיח את עתידו של החוסך, בתקופות בהן לא יוכל לעבוד. הנתבע הוכיח כי אינו זקוק ולא רוצה בהגנה זו ואינו יכול כעת לדרוש אותה בדיעבד מבת זוגו ובכך לפגוע בהגנה שסיפקה לעצמה תוך הסתמכות על מצגו של הנתבע.

מטלטלין

35. לבני הזוג ישנם מטלטלין רבים שהיו בבית, התובעת זכאית למחצית שווי תכולת הבית ו/או מחצית לאחר חלוקה בעין.
36. לפי חוק המטלטלין, תשל"א-1971, ולאור הזכויות הקנייניות ו/או המעיין קנייניות שיש לתובעת במטלטלין ורצונה לפירוק השיתוף, זכאית התובעת לצו המורה על פירוק השיתוף במטלטלין.

37. הנתבע נטל את כל המטלטלין שהיו בבית הצדדים למעט ציוד אישי של הקטינה והאם. מדובר במוצרי חשמל חדשים ויקרים וריהוט. האם נאלצה לרכוש ריהוט ומוצרי חשמל מחדש שעלותם נראית בכרטיסי האשראי וכן בקבלות המצ"ב ומסומן כנספח יא'.
38. אשר על כן מתבקש כבוד בית המשפט כדלקמן:

• א. להצהיר כי הצדדים הינם ידועים בציבור וכי על הנתבע לשאת במחצית כל החובות וההלוואות שהצטברו בזמן הקשר, מכל מין וסוג, לרבות בחשבון אשר בבנק, לחברות כרטיסי אשראי וחברת הביטוח, נכון ליום 1/4/14, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
• ב. להורות כי על הנתבע לשלם לתובעת סך של 5,000 ₪ בתוספת הצמדה וריבית מיום 1/9/14 ועד יום התשלום בפועל בגין מחצית מכספים משותפים, שהופקדו בעירבון ושחולטו עבור תשלום חובותיו של הנתבע, שנוצרו לאחר הפירוד.
• ג. להצהיר כי על הנתבע להשיב לתובעת מלוא כל תשלום שתחוייב בגין הוצאות מגוריו של הנתבע לבדו בבית המגורים המשותף השכור, שברח' ב-, שנצבר החל מחודש 1/4/14 ועד בכלל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
• ד. להצהיר כי התובעת היא הבעלים של מחצית מהמטלטלין שהיו בבית המגורים המשותף ולחייב את האיש להשיב לתובעת מחצית מהמטלטלין ו/או מחצית משווי המטלטלין שהיו בבית כפי שווי רכישת המטלטלין החדשים שנאלצה התובעת לרכוש.
• ה. להורות כי הזכויות הסוציאליות מכל מין וסוג, שצברה האישה הן רק בבעלות האישה. לחילופין בלבד, אם יוחלט כי היה שיתוף בזכויות הסוציאליות, אזי להורות על זכאותה של התובעת למחצית מהכספים והזכויות שצבר הנתבע מכל מין וסוג, מתחילת הקשר ועד ליום הפירוד, לרבות בחשבון הרשום על שם הוריו ו/או אחר וכל רכוש מכל מין וסוג אשר יתגלה במהלך המשפט, שנצברו במהלך הקשר.
• ו. לחייב את הנתבע בתשלום הוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ כדין.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

ב"כ התובעת

הפוסט דוגמא לכתב תביעה לפירוק שיתוף בחובות ובנכסים הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

כתב תביעה מאת עורך דין הסכם ממון טלי אויזרוביץ

1. התובעת והנתבע הינם בני זוג, שנישאו זל"ז בנישואין אזרחיים באוקטובר שנת -. אלו הם נישואיהם השניים של בני הזוג. לנתבע שתי בנות בגירות מנישואיו הראשונים.

2. מנישואיי בני הזוג נולדו להם הקטינים —, בת חמש, —- יליד, בן שנתיים.

3. הצדדים מתגוררים בשיכון דן, בבית פרטי בן 6 חדרים, אותו הם שוכרים בשכירות של 6,700 ₪ לחודש. יחד איתם מתגוררות בנותיו הבגירות של הבעל.

4. הנתבע הגיע לנישואין ללא כל רכוש. מחצית הדירה מנישואיו הראשונים נמכרה לאשתו. מצורף לרשימת המסמכים הסכם הגירושין שלו.

5. הנתבע הבעל הינו איש תוכנה, עבד כמנהל צוות פיתוח, בשנתיים האחרונות הקים חברה פרטית, אשר הנתבע הוא העובד היחידי, ועוסק בייעוץ לחברות שונות. הוא מנהל את החברה ועובד מהבית. לנתבע הכנסות של כ-50,000 ₪ לחודש ולאחר ניכוי מס הכנסה וביטוח לאומי ומע"מ נותרת בידו הכנסה של כ- 35,000 ₪ נטו לחודש לפחות.

6. בנוסף הבעל שותף בחברות שונות בחו"ל ומקבל הכנסות מחברות אלו מעת לעת, בסכומים ניכרים. הוא השקיע סכומים ניכרים בשותפויות השונות. ב- 2006 לדוגמא, הרויח כ- 30,000 דולר, ובאפריל 2007 למשל קיבל כ 50,000 ₪ נטו מהשקעה אחת ועוד כ-20,000 ₪ נטו מהשקעה אחרת, והאישה אינה יודעת מה עשה הבעל בכספים אלו ואם לא היו רווחים נוספים. הבעל העלים מהאישה.

7. האישה אינה עובדת עקב מחלה אוטואימונית בה חלתה, בגינה קיבלה 100% נכות זמנית, החל מחודש פברואר 2011 ועד יוני 2012. בשלב זה, מקבלת האישה גימלת אי כושר עבודה בסך של כ- 13,500 ₪ לחודש וכן גימלת נכות מביטוח לאומי בסך 2,447 ₪. לפני שחלתה עבדה האישה כתכניתנית והשתכרה כ- 14,500 ₪ נטו.

8. האישה גילתה כי הבעל בוגד בה עם נשים שונות ועל רקע זה החליטו הצדדים להיפרד. הבעל ביזבז כספים על נערות ליווי ושיחות ארוטיות ועליו להשיב מחצית מכספים אלו לאישה. הבעל הודה בפניה כי בילה יומיים בלאס וגאס, וביזבז כסף על נשים, כשנסע לחו"ל במסגרת עבודתו.

הרכוש

9. כאמור הבעל שותף בחברות שונות בחו"ל ומקבל הכנסות מחברות אלו מעת לעת, בסכומים ניכרים. הוא השקיע סכומים ניכרים בשותפויות השונות, לפי המסמכים שמצויים כרגע ברשות האישה וייתכן כי השקיע יותר. הבעל העלים את רווחי השקעות אלו. מבוקש למנות רו"ח חוקר מטעם בית המשפט על מנת שיעריך את רווחי הבעל בשנים אלו, ומבוקש להורות לבעל להשיב לאישה מחצית מרווחים אלו. כמו כן מבוקש לשום שווי חלקה של האישה בחברות. לחילופין בלבד, על הבעל להשיב לאישה מחצית מסך כל השקעתו בשותפויות בתוספת ריבית והצמדה.

10. החברה של הבעל — בע"מ, שייכת אף היא לשני הצדדים. מבוקש למנות רו"ח מטעם בית המשפט אשר ישום את שווי חלקו של הבעל בחברה, ולהורות על חלוקת שוויו בין הצדדים. בנוסף צבר הבעל נכס קריירה וקשרים במשך שנות הנישואין והאישה זכאית למחצית מנכס זה. יצויין כי הבעל מספר שמכר את החברה בעשרים אלף ₪. יש לבדוק סיפור זה גם ואם נכון, יש לשום שווי אמיתי של החברה ולחייבו בתשלום הריאלי.

11. לאישה חשבון בנק על שמה ולבעל חשבון בנק על שמו. מבוקש לאזן את החסכונות בחשבונות הבנק של הצדדים מיום נישואיהם ועד ליום הגשת התביעה, למעט את כספי גימלת הנכות מביטוח לאומי ומביטוח אובדן כושר עבודה, אשר הצטברו בחשבון האישה ודרושים לה להבטחת עתידה בנפרד מהבעל.

12. יצויין כי לאישה דירת שני חדרים בתל אביב מלפני הנישואין, עליה רובצת משכנתא, שמשולמת מהשכרת הדירה. הדירה מושכרת תמורת 5,000 ₪ לחודש והמשכנתא היא בסך של כ-4,200 ₪ לחודש. מדובר בדירה השייכת לאישה בלבד בהתאם לחוק יחסי ממון.

13. הבעל והאישה צברו זכויות סוציאליות לרבות פנסיה אותם יש לאזן בין הצדדים.

14. הצדדים רכשו שני רכבים בזמן הנישואין אשר רשומים על שם הבעל אך שייכים לשני הצדדים מחצה ומחצה.

15. בין היתר, רכשו בני הזוג את הנכסים ו/או הכספים הבאים, שחלקם רשומים על שם הבעל אם כי, כי נכסים אלה שייכים לשניהם בחלקים שווים:

(להלן: " הנכסים")

16. התובעת תטען כי היא זכאית לכך שיינתנו צווים לשם מניעת עשיית כל דיספוזיציה ברכוש הנ"ל, בלא חשיבות לעובדה שהרכוש רשום על שם בעלה בלבד, וזאת כדי לשמור על זכויותיה על פי הדין ברכוש זה.

17. לתובעת חשש סביר ומבוסס כי הנתבע עומד לסכל את זכויותיה העכשוויות העתידיות ברכוש הנ"ל ע"י מכירת הרכוש, שיעבודו כנגד הלוואות פיקטיביות, או יזומות, או העברתו לצד ג' באופן שייגרם לתובעת נזק בלתי הפיך בעתיד.

18. לתובעת קמה הזכות על פי הדין לאיזון משאבים על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג 1973 וכבוד בית המשפט מתבקש להורות על חלוקת הרכוש וביצוע האיזון בפועל.

19. התובעת זכאית לכך שזכויותיה תישמרנה עד שייערך איזון משאבים כולל בינה לבין הנתבע.

20. התובעת זכאית על פי הדין לסעדים המבוקשים על ידה, ובין היתר לקבלת צווים מבית המשפט לשם שמירה על זכויותיה ברכוש הנ"ל, ובית המשפט מתבקש לנקוט כל הצעדים הדרושים לשם שמירת זכויות התובעת כאמור ועל פי סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג.

21. לבית משפט נכבד זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעת התובעת, לאור הקירבה בין הצדדים ולאור מקום מגוריהם המשותף.

22. יצויין כי נספחי כתב התביעה מצורפים לרשימת המסמכים המפורטת שצורפה לתביעת המזונות זאת על מנת למנוע כפל מסמכים.

23. אשר על כן יתבקש כב' בית המשפט כדלקמן:

• א. להזמין את הנתבע לדין.

• ב. כב' ביהמ"ש יתבקש לאזן את הרכוש המפורט בתביעה ורכוש נוסף אשר יתברר במהלך ניהול ההליך.

• ג. לנקוט באמצעים לשמירת זכויות התובעת בכלל הרכוש והנכסים כפי המפורט.

• ד. להורות לנתבע למסור דו"ח מלא ומפורט, המאומת בתצהיר והמלווה באישורים שוטפים מוסמכים מתאימים, על כל הנכסים והזכויות שנרכשו במהלך הנישואין על ידו ו/או שנרשמו על שמו ו/או ע"ש אחרים מטעמו, אף אם אינם עוד בידו, על מועד רכישתם, אופן רישומם והצטברותם ומצבם וערכם הנוכחי. וכן לצוות על הנתבע להמציא ערובות מתאימות להבטחת הזכויות הללו, ככל שיידרש בנסיבות העניין.

• ה. להורות על רישום עיקול ו/או צו מניעה על זכויות הנתבע בנכסים בסעיף לעיל הרשומים על שמו לרבות הפירות והרווחים המצטברים או המופקים מהם.

• ו. לקבוע שכל פעולה בנכסים ובזכויות כאמור לעיל טעונה הסכמת הצדדים לתביעה זו.

• ז. ליתן את כל הסעדים והצווים הזמניים שיידרשו לשם הבטחת ושמירת זכויות התובעת על מנת להסיר חשש להברחת נכסים והזכויות (לרבות ההכנסות והרווחים המופקים מהם) ו/או העלמתם ו/או שיעבודם ו/או העברתם לידי צד ג' ללא ידיעתה וללא הסכמתה של התובעת.

• ח. להורות על השבת הכספים והנכסים או שוויים, שהוברחו כבר, אם יתגלה שהנתבע הבריח כספים.

• ט. התובעת שומרת לעצמה את הזכות לבקש את כל הסעדים שביקשה בתביעה זו, גם לגבי נכסים נוספים וכספים נוספים, אשר יתגלו עקב תביעה זו. כן שומרת על זכותה לצרף מסמכים נוספים אשר טרם הספיקה לאסוף ולהנפיק.

לאור האמור לעיל מתבקש כב' בית המשפט:

• א. להזמין את הנתבע לדין.
• ב. ליתן את כל הסעדים המגיעים לתובעת כמבוקש על ידה לעיל.
• ג. לחייב את הנתבע בהוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

ב"כ התובעת

הפוסט דוגמא לתביעה לאיזון משאבים על פי חוק יחסי ממון הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

כתב תביעה

1. הצדדים היו בני זוג וניהלו משק בית משותף, החל מתחילת שנת 1997. הם מעולם לא נישאו כדמו"י כדין המדינה. הצדדים ערכו טקס נישואין פרטי, לא דרך הרבנות, מאחר והנתבעת שהיתה אלמנת צה"ל, מזה חמש עשרה שנים בתחילת הקשר, לא רצתה לאבד את קצבתה. התובע שהינו אדם דתי, דרש לחיות עם אישה על פי ההלכה היהודית.
2. אשר על כן, חוק יחסי ממון אינו חל על הצדדים אלא חזקת השיתוף החלה אצל בני זוג ידועים בציבור והדין הכללי, כגון דיני עשיית עושר.
3. בין הצדדים שררה הפרדה כלכלית בכל נכסיהם, למעט בנכסים בהם השתמשו במשותף, הם דירת המגורים, בה גרו כחמש עשרה שנים, המטלטלין והרכב.
4. התובע הוא בן 60 כיום והנתבעת בת 69. לנתבעת שלוש בנות בגירות, ואילו התובע גרוש ולו שישה ילדים מהם היו בעת תחילת הקשר שלוש קטינות. כיום הקטנה ביותר היא חיילת, שהתובע מכלכל כמו גם בת נוספת.
5. התובע המשיך לתמוך בגרושתו וילדיו, מהכספים שבחשבונו הפרטי, לרבות תשלום משכנתא וכן מתן זכות מגורים במחצית דירתו, לגרושה, עד שהקטנה ביתר תיהיה בת 18.
6. מאחר וגרושתו של התובע, סובלת ממחלת נפש, לאור מצבה הקשה, נותן לה התובע זכות מגורים בחלקו בדירה לכל ימי חייה, לרבות לביתו, שהינה חיילת וגרה עדיין עם האם.
7. הנתבעת, סרבה להתחתן עם התובע, מאחר והדבר היה גורר הפסד קצבת אלמנת צה"ל שקיבלה בסך של כ- 6,400 ₪ כסכומה היום, כפי הודאת הנתבעת בכתב תביעתה. ייתכן שאף למעלה מכך. כל השנים חסכה הנתבעת את קיצבתה זו.
8. הצדדים הכירו לפני כארבע עשרה וחצי שנים, מתוכם חיו יחד שתיים עשרה שנים, שכן נפרדו באמצע שנת 2007, למשך שנתיים וחצי. בזמן הזה היתה לתובע אישה אחרת עימה חי יחד חיי משפחה.
9. ביום 1/1/10 חזרו בני הזוג לחיות יחד ונפרדו שוב בסוף יולי 2010, עת האישה לקחה את מפתחות התובע בעת שהיה בבית הכנסת ולא נתנה לו להיכנס הביתה. האישה בשרירותיות רבה, סרבה לתת לתובע את בגדיו, ספרי הקודש שלו, חפציו האישיים וגם שעון יקר ערך בשווי 10,000 ₪ מוחזק בן ערובה אצלה. התובע יצא ובגדיו לגופו ונאלץ לרכוש לעצמו, ספרי קודש ובגדים ונגרמה לו הוצאה גדולה בשל כך.

הכנסות הצדדים

1. התובע, אינו עובד החל מחודש פברואר 2011, כשפרש לאחר 37 שנות עבודה כפקיד בבנק. כשעבד השתכר בסביבות 12,000 ₪ נטו. כיום התובע אינו מקבל פנסיה חודשית כלל מאחר וקיבל פיצויי פרישה בסכום אחד. החודש הוא מסיים לקבל דמי אבטלה בסך של כ-4,000 ₪ לחודש ונותר ללא הכנסות. התובע מחפש עבודה כבר חצי שנה, בכל תחום,  אך לא מצליח לעבור ולו ראיון אחד.
2. הכנסות הנתבעת כיום הם כ-8,200 ₪ לכל הפחות. הנתבעת מעולם לא עבדה בזמן החיים המשותפים, וקיבלה קיצבת אלמנת צה"ל. כיום הנתבעת מקבלת קיצבה זו בסך של כ-6,400 ₪ וגם קיצבת זיקנה מביטוח לאומי בסך של כ- 1,800 ₪ לחודש.
3. הנתבעת אמורה לקבל מענק אלמנות צה"ל בסך 100,000 ₪, שצה"ל מעניק לכל מי שהיתה אלמנה כבר בשנת 1999. כלומר, בגין התקופה שהיתה כבר בקשר זוגי עם התובע.

משטר כלכלי

1. חזקת השיתוף לה טוען התובע קמה רק בנכסים ששימשו את בני הזוג בחיי היום יום במשותף, כגון דירת המגורים, המכונית והמטלטלין ולא בחשבונות בנק, לא בחסכונות ולא בזכויות הסוציאליות.
2. ראה ע"א 4385/91 סלם נ' כרמי פ"ד נא(1) 337, 347:

"חזקת שיתוף, שלא הובאו ראיות לסתירתה-עשויה להעיד רק על שיתוף בנכסים המשמשים את בני הזוג בחיים היומיומיים, או שנרכשו על ידם במשותף. להחלת דין שיתוף על נכסים אחרים של מי מהם, ולו גם כאלה שנצברו על ידיו בתקופת החיים המשותפים, תידרש ראיה נוספת כלשהי, שתעיד(לפחות באורח נסיבתי) על כוונת שיתוף בנכס המסויים (או בכלל נכסיו) של בן הזוג".

1. כלומר, הפסיקה קובעת כי כאשר מדובר בנכסים שלא משמשים לחיי היום יום, של ידועים בציבור יש צורך בראיה נוספת כלשהיא ואין די בחזקת השיתוף לבדה-היינו חזקת שיתוף במקרה של ידועים בציבור חלשה יחסית לחזקת השיתוף העוסקת בבני זוג נשואים. ראה תמ"ש (ת"א) 26821/01 צ.ר נ' א.פ, מאת השופטת צ. צפת שקבעה את הנ"ל על סמך פרשת סלם נ. כרמי ושחר נ. פרידמן.

נכסים פיננסיים, חסכונות, חשבונות בנק וזכויות סוציאליות

1. בנכסים הכספיים, משכורות והכנסות ובזכויות הסוציאליות, שררה הפרדה רכושית, ולא היה להם אפילו חשבון בנק משותף לניהול הוצאות הבית. בני הזוג נהגו בהפרדה מוחלטת בכל החשבונות הפרטיים ושמרו על עצמאותם הכלכלית-כל אחד לעצמו. כל אחד שלט שליטה מלאה ברכושו הנפרד.
2. היו לתובעת חשבונות בנק  על שמה בלבד בבנק אוצר החייל, בנק הפועלים ובנק המזרחי. שם הפקידה את קצבת אלמנת צה"ל, שקיבלה שלא כדין, בגלל שהסתירה מהמדינה את העובדה שיש לה בן זוג.
3. התובע ניהל חשבון פרטי משלו, לשם הפקיד את משכורתו מעבודתו כפקיד בבנק –.
4. מחשבון זה, התובע המשיך כל הזמן לתמוך כלכלית בביתו הקטינה שגרה עם אימה וגם בגרושתו שהינה אישה חולה.
5. הנתבעת, מנגד מימנה גם את הוצאות בנותיה מחשבונותיה.
6. הצדדים התחשבנו רק על ההוצאות המשותפות להם והחליטו מי יממן מה כל פעם והיו חופשיים לעשות ככל העולה על רוחם בהכנסותיהם. התובע העביר 5,000 ₪ לחודש להשתתפות בהוצאות הבית והמזון המשותפים. התובע שילם על כל נסיעות בני הזוג לחו"ל ושילם עבור כל הבילויים משותפים.
7. האישה חסכה בחשבונותיה כספים והתובע צבר לעצמו זכויות סוציאליות מעבודתו. לצדדים היה ברור, שהאישה חוסכת את קיצבת אלמנות צה"ל והתובע חוסך את זכויותיו הסוציאליות לעצמו.
8. הנתבעת מודה בהפרדה במשכורות, הכנסות ונכסים פיננסיים, בתביעתה לאיזון משאבים, בסעיף 11 לתביעה. שם הצהירה כי היא נאלצה ליטול מידיי פעם הלוואות למימון הוצאות הבית ולחיות על חשבון הכספים אשר בחשבונותיה, מאחר והתובע שמר את כספיו לעצמו ועזר לפרקים לכאורה בפרנסת הבית.
9. ויובהר כי הכספים אשר בחשבונותיה, אינם כספי ירושת אימה אלא חסכונות שחסכה במהלך החיים המשותפים. הנתבעת לא הביאה בדל הוכחה לכך כי מדובר בכספי ירושה ולא צירפה לתביעתה אפילו תדפיס חשבון בנק, ולא בכדי. מכל מקום, לא נשמרה כל הפרדה בין כספי ירושה לכאורה לבין כספיי הכנסותיה.

1. במהלך שמונה חודשים לאחר שהתובע קיבל את זכויותיו, לא דרשה הנתבעת כספים אלו. גם בזמן שעוד חיו יחד וגם שלושה חודשים לאחר הפרידה. זה לבדו ראיה לכך כי היה לה ברור שאלו זכויות ששייכות לתובע בלבד. גם בעת הפרידה שארכה שנתיים וחצי לא באה בדרישות כספיות.
2. התובע שינה המצב, בשל העובדה שהסתמך על הסכמת הצדדים להפרדה בכספים ובנכסים שאינם משמשים אותם במשותף, רכש דירה במשותף עם בנו, שם הוא גר, ולא נותרו בידיו כספי הפרישה, לאחר תשלום הוצאות והתחייבויות ורכישת הדירה. מה שהיה איננו עוד כי התובע השתמש בכספים אלו. התובע בהסתמכו על ההפרדה בנכסים פיננסיים והשיתוף בדירת המגורים, לא חסך לעצמו כספים בזמן הקשר, הוציא ביד חופשית על טיולים לחו"ל ובתי מלון בארץ עם האישה, ועכשיו כשנפרדו, אין לו חסכונות, בזכויותיו הסוציאליות רכש קורת גג לראשו, אין לו הכנסה והקריירה שלו הסתיימה.
3. כרגע אין בידיו חסכונות או כספים, ואין לו עבודה ומצבו הכלכלי קשה, יש לו רק את מחצית הדירה שרכש, קורת הגג לראשו. הנתבעת, לעומתו, יש קורת גג ובנוסף מקבלת כ-8,200 ₪ כל חודש, עתידה מובטח, יש לה רכב יקר, מקבלת מענק גדול בסך 100,000 ₪ ויש לה חסכונות גדולים בבנק.

מטלטלין ורכב

1. התובע גם מימן רכישת ריהוט לבית ומוצרי חשמל. מבוקש להצהיר כי המטלטלין בבית משותפים וכי על הנתבעת להשיב לתובע מחצית מהמטלטלין ו/או מחצית שוויו.
2. בשנת — רכשה האישה רכב מסוג גולף מס' שילדה, במימון של התובע בסך 50,000 ₪, באמצעות הלוואה שלקח על עצמו ושאר הכספים מהנתבעת. הרכב שרשום על שם הנתבעת, שימש את שני הצדדים והנתבעת אף מודה בכך בכתב תביעתה. רכב זה משותף לשני הצדדים ויש להצהיר כי הרכב בבעלות משותפת לצדדים ועל האישה להעביר לבעל מחצית שווי הרכב כערכו ביום הפרידה.
3. כן יבקש כי יוחזרו לו בגדיו, ספריו ותשמישי קדושה וכן שעונו, שלבדו שווה כ-10,000 ₪.

שיתוף בדירת המגורים

1. התובע זכאי למחצית מזכויות הבעלות בדירת המגורים בה גרו הצדדים במשך כל שנותיהם יחד.
2. הצדדים שיפצו יחד את המטבח, והיתה על דירה זו משכנתא בסך של כ-400 ₪ לחודש.
3. הדירה בה גרו הצדדים, הידועה – (להלן:"הדירה"), נרכשה על ידי האישה בשנת 1988, שש שנים לאחר שהתאלמנה ולפני תחילת הקשר, אך מאחר ומדובר בנכס משפחתי מובהק, ובני הזוג הם ידועים בציבור חלה חזקת השיתוף בנכסים בהם השתמשו בחיי היום יום וגולת הכותרת היא דירת המגורים.
4. משקמה החזקה, הנטל לסתירת השיתוף מוטל על מי שטוען לשלילתו.
5. ראה ה"פ (ת"א) 1106-04 קריסטין הורש נ' בנק הפועלים, שם עלתה השאלה לגבי דירת מגורים שתחילתה ברכישת זכויות במגרש מקרקעין (נכס עסקי) אשר הפך לנכס משפחתי מובהק (השלמת בניית דירת המגורים) ושם צוטט פסק דין של בית המשפט העליון בעניין הצדדים לתיק לפיה, נעשתה הבחנה בין נכס עסקי-המגרש, אשר עליו לא חלה חזקת השיתוף והדירה, לאחר שהנכס העסקי הפך לנכס משפחתי, עליו כן חלה חזקת השיתוף, אשר גוברת על זכותו של הבנק לפי שטר משכנתא. בית המשפט העליון קבע כי המועד בו הפכה הדירה לנכס משפחתי מובהק, הוא הקובע לשיתוף, אף שהנכס העסקי נרכש לפני תחילת הקשר.
6. אשר על כן מבוקש להצהיר כי התובע הוא הבעלים של מחצית מזכות הבעלות בדירה.
7. לחילופין, היה ויוחלט כי היה שיתוף כלכלי בין הצדדים, הרי שלתובע מגיע מחצית מכל החסכונות שחסכה הנתבעת בחשבונותיה כל השנים המשותפות וכן מחצית מהמענק שהתקבל הנתבעת בסמוך לאחר הפרידה בגין תקופת החיים המשותפים.
8. לחילופין, במקרה שיוחלט כי הנתבעת זכאית למחצית ממה שנותר מזכויותיו הסוציאליות שנצברו במהלך 12 שנים שחיו יחד (מאחר והתובע פרש בפברואר 2011, כחצי שנה טרם הפרידה, תקופת הצבירה של זכויותיו הסוציאליות היא 11.5 שנים, מתוך 37 שנות עבודה), הרי שיש לקחת בחשבון את החובות וכספים שנצרכו על ידי הצדדים יחד או לחוד עד לפרידה.
9. התובע קיבל את זכויותיו הסוציאליות בסכום אחד, ביום 20/2/11, עוד טרם הפרידה. הצדדים נפרדו רק בסוף יולי 2011 והתביעות הוגשו באוקטובר 2011. במהלך תקופה זו נצרכו מוצרים שמומנו מכספיי הזכויות שהתקבלו. למשל: כספים והוצאות לצורך חיי היומיום נצרכו כ-50,000 ₪, בכ- 40,000 ₪ נוספים, כוסה חוב שהיה לתובע בבנק, 15,000 ₪ נוספים התחייבות בכרטיסי אשראי בגין טיולים לחו"ל שנסעו הצדדים יחד. יש להפחית את הוצאות הצריכה והחובות שהיו לתובע, מהחלק המשותף לכאורה, שנצבר בזמן הקשר הוצאות, שהובאו ראיות בגינן כעת ואלו שיוכחו בזמן דיון ההוכחות. יש להתחשב בכך כי מה שהיה איננו עוד וכי התובע השתמש בכספים אלו.

שיקולי צדק

1. גם הצדק מחייב, שלא לחלק את זכויותיו הכספיות של התובע עם האישה. אישה שזכתה בקצבה של כ-6,400 ₪ במשך 15 שנים, שלא היתה כלל זכאית לה, תסתפק בכספים אלו שקיבלה ולא תתעשר פעמיים-פעם במרמה מהמדינה ופעם שנייה מבן הזוג, הסמוי מעיניי המדינה, כאילו היתה נשואה לשני גברים במקביל.
2. ויובהר, התובע לא נהנה כלל ממרמה זו, שכן הוא לא ראה שקל מכספיה של הנתבעת, אלא להיפך-הוא זה ששילם עבור חלקו בהוצאות ועוד שילם את כל הבילויים, מתנות ריהוט ומוצריי חשמל ואיפשר לאישה לחסוך את קיצבתה הלא חוקית. התובע הוא זה שכן היה מעוניין בנישואין על פי ההלכה, שכן הינו אדם דתי והנתבעת מנעה זאת ממנו, חסכה את כספי קיצבתה ועכשיו תובעת את כבשת הרש שלו.
3. גם שיקולי צדק כלכליים מחייבים זאת. התובע בהסתמכו על ההפרדה בנכסים פיננסיים והשיתוף בדירת המגורים, לא חסך לעצמו כספים בזמן הקשר, הוציא ביד חופשית על טיולים לחו"ל ובתי מלון בארץ עם האישה, ועכשיו כשנפרדו, אין לו חסכונות, בזכויותיו הסוציאליות רכש קורת גג לראשו, אין לו הכנסה והקריירה שלו הסתיימה. לנתבעת לעומתו יש גם קורת גג, גם הכנסה קבועה של 8,200 ₪ וגם חסכונות עצומים שצברה בזמן הקשר.
4. לא רק שאין בידיו חסכונות או כספים, גם אין לו עבודה ומצבו הכלכלי קשה, וגם הבריאותי-נפשי, שכן הוא סובל מחרדות.
5. אשר על כן מתבקש כבוד בית המשפט כדלקמן:

• א. להצהיר כי התובע הוא בעל מחצית הזכויות בדירת המגורים אשר רשומה על שם האישה, הידועה -(להלן:"הדירה").
• ב. להורות על מתן צו לויתור סודיות כלפי כל גוף כלכלי בארץ ובחו"ל למסירת מידע כלכלי בנוגע לזכויות האישה, לרבות נדל"ן.
• ג. להצהיר כי התובע הוא הבעלים של מחצית מהמטלטלין בדירה והבעלים של מחצית מהרכב מסוג גולף ולחילופין לחייב את האישה להשיב לתובע מחצית מערך המטלטלין בדירה.
• ד. להורות לנתבעת להשיב לתובע את חפציו האישיים, בגדיו, תשמישי הקדושה ושעונו, אשר נשארו בדירת המגורים.
• ה. לחילופין בלבד, אם יוחלט כי היה שיתוף בזכויותיו הסוציאליות, אזי להורות על זכאותו למחצית מהכספים והזכויות של הנתבעת מכל מין וסוג, עד ליום הפירוד.
• ו. לחייב את התובעת בתשלום הוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ כדין.

טלי אויזרוביץ, עו"ד

ב"כ התובע

הפוסט כתב תביעה לסעד הצהרתי לבני זוג ידועים בציבור הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

דוגמא ליישום הלכת בע"מ 919/15 על הסכמים ישנים. בפסק דין זה שוב נקבע כי אין הבע"מ החדש מהווה כשלעצמו שינוי נסיבות אולם שינוי הנסיבות הנדרש על מנת להפחית מזונות הוא שינוי קל ולא מהותי כפי שנדרש על פי הפסיקה כשבאים להפחית מזונות שנקבעו לאחר בע"מ 919/15. השינוי במקרה זה היה נישואי האם ומגוריה בבית הבעל החדש אשר מממן את המדור והוצאותיו.

במקרה זה האב תבע הפחתת מזונות של קטינה כבת 8 אשר נקבעו בהסכם גירושין, טרם בע"מ 919/15. בהסכם נקבע כי האב יישא במזונות הקטינה בסך 3000 ₪ בחודש כולל מדור. הקטינה נמצאת במשמורת האם אשר נישאה בשנית ומתגוררת בבית בבעלות הבעל החדש שנושא בהוצאות אחזקתו. האב טען לשינוי נסיבות מהותי שעניינו שינוי במצבו המשפחתי (נישא בשנית ונולד לו בן), הקטנת הכנסתו והגדלת הכנסת האם ועליה ברמת החיים מכוח נישואיה מחדש.

בית המשפט דחה את כול השינויים עליהם הצביע האב למעט את השינוי של מימון מדור האם והקטינה על ידי בעלה של האם ולמעשה השינוי שהתקבל הוא ירידה בהוצאות המדור ועל כן הופחתו המזונות ב- 650 ₪.

הפוסט פסק דין מאת כבוד השופטת אלה מירז (תלה׳׳מ 50245-05-17): הפחתת מזונות שנקבעו בהסכם מלפני בע"מ 919/15 עקב שינוי נסיבות קל הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

אישה כתבה דף במחברת כשנה וחצי לפני פטירתה שם היא מורישה את דירתה לחברתה השכנה. המסמך לא נחתם על ידה.

השכנה הגישה בקשה למתן צו קיום לצוואת המנוחה ומנגד התנגדות לקיום הצוואה הוגשה ע"י יורשת על פי דין שהיא קרובת משפחה רחוקה.

נפסק כי אף שמתקיימים מרכיבי יסוד של "צוואה בכתב" הרי הפגם מצביע על כך שהמנוחה לא גמרה בדעתה לערוך צוואה.

מהי צוואה בכתב יד? על פי סעיף 19 לחוק הירושה צוואה בכתב תיכתב כולה ביד המצווה תישא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו.

האם ניתן לקיים צוואה על אף הפגמים שנפלו בה? סעיף 25 לחוק ירושה מסמיך את ביהמ"ש לקיים צוואה על אף הפגם בהתקיים שני תנאים מצטברים: האחד-שהתקיימו מרכיבי יסוד בצוואה כלומר המסמך הוא צוואה כפי הוראות חוק הירושה למעט הפגם והשני – שלא היה לביהמ"ש ספק כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה.

במקרה שמתואר כאן, דף המחברת כולו נכתב בכתב ידה של המנוחה ומתקיימים מרכיבי יסוד של "צוואה בכתב" לפי הוראות החוק כלומר התנאי הראשון מתקיים למרות הפגם של אי חתימת המסמך.

אולם התנאי השני אינו מתקיים מאחר והמנוחה לא גמרה בדעתה לערוך צוואה. ואלו הסיבות העיקריות:

א. המסמך לא נחתם על ידי המנוחה. בחירת המנוחה שלא לחתום על המסמך משך שנה וחצי מטיל ספק בכוונת המנוחה לערוך צוואה. בתחומי משפט אחרים נקבע כי חתימתו של אדם על מסמך מהווה עדות לכך שאותו אדם קרא את המסמך, הסכים לאמור בו, והיה מודע למשמעות ולתוצאות חתימתו.

ב. המסמך לא נתלש מהמחברת. הותרת המסמך במחברת כדף מדפיה מלמד כי המסמך לא התגבש לכדי מסמך. נראה כי המנוחה זנחה את כוונתה לערוך צוואה.

ג. במסמך הוקדש מקום לעדים לעריכת הצוואה. פרטי העדים לא נרשמו ואולם אזכורם מצביע על כוונה לערוך צוואה בעדים. ולכן המסמך אינו צוואה אלא טיוטת צוואה.

ד. לא הובאו ראיות מספיקות להוכחת רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה לערוך צוואה. בהתאם לפסיקה אם נותר ספק בלבו של ביהמ"ש שהצוואה משקפת את רצונו האמיתי והחופשי של המצווה יפעל הספק לאי קיומה של הצוואה.

ביסוד דיני הירושה העיקרון כי יש לכבד את רצון המת. יש לכבד גם את רצון המת ואת בחירתו שלא לערוך צוואה.

הפוסט פסק דין מאת כבוד השופט פליקס גורודצקי (ת"ע 25797-12-15): ריפוי פגמים בצוואה בכתב יד? הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

פסק דין מאת כבוד השופטת שלי אייזנברג (חיפה, תלה"מ 39625-06-17)

העובדות:

המשמורת היא לאם וזמני השהות עם האב מצומצמים לפעמיים בשבוע אחר הצהריים וכן כול סוף שבוע שני. בפעם הראשונה שהאם רצתה לעבור הוגש תסקיר פקידת סעד נגד המעבר. האם בהריון מבן זוג חדש ורצתה לעבור לידו כמו גם האב מצפה לילד חדש. לאור השינויים בחיי הקטין ששני הוריו עומדים להיות הורים לילד נוסף המליצה פקידת הסעד שלא להתיר את העתקת מקום המגורים של הקטין. בפעם השנייה ביקשה האם לעבור למקום אחר אשר קרוב לבית הוריה של האם אשר יהוו סביבה תומכת ועוזרת לאם.

האם טענה כי המעבר ייטיב עמה ביחס לקשיים עימם היא מתמודדת: תהיה לה תמיכה רגשית ובטחון בשל הימצאותה בקרבת בני משפחתה. תהיה לה אפשרות להעזר בבני משפחה לצורך שמירה על הקטין בשעות העבודה שלה. כן המלצות התסקיר האחרון מבטיחות קיום זמני שהות דומים לזמני השהות הנוהגים ואף היא מוכנה לשאת בנטל הנסיעות שהוטל עליה בסך 4 הסעות בחודש לבית האב וחזרה. פקידת הסעד תמכה במעבר זה אך כבוד השופטת אייזנברג דחתה את המלצות התסקיר ובקשת האם נדחתה למרות התסקיר התומך שכן המעבר מנוגד לטובת הילד.

האב טען כי במהלך השנה האחרונה נישא מחדש והוא אב לתינוקת בת חמישה חודשים.   זמני השהות רחבים ממה שנקבע בהסכם בתיאום בין ההורים. הקטין נוהג לישון אצלו באמצע השבוע ולעיתים גם בסוף השבוע שמתחיל ביום חמישי במקום ביום שישי. בהתאם להסכם הגירושין עברה האם להתגורר בדירה בסמוך לאב וכך מתגוררים הצדדים בסמיכות גיאוגרפית במשך שנים כאשר הקטין רשאי לבקר את אביו בכל עת שהוא חפץ. האב מסיע את הקטין לבית הספר ומשתתף באירועים של הקטין בבית הספר. השינוי שמבקשת האם הנו שינוי מטלטל בחייו של הקטין הוא מעמיד בסכנה את הקשר המשמעותי שלו עם אביו.

נימוקי פסק הדין של כבוד השופטת שלי אייזנברג אשר דחתה את בקשת האם למעבר למקום מגורים אחר

בהתאם לסעיפים 15 ו- 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב-1962  על ההורים להידבר ולהגיע להסכמות בעניינים מסוג זה ואם לא יצליחו להגיע להסכמה יוכרע העניין ע"י בית המשפט, שישקול את שיקול טובת הקטין על יסוד עיקרון טובת הילד הספציפי. על בית המשפט לקבוע הסדר המגשים במידה המרבית את זכות הקטין ליהנות ממסגרת יציבה כמו גם שמירה על קשר עם ההורה האחר. על בית המשפט לבחון האם צורכי הקטין מצדיקים את העתקת מקום המגורים, אם יש בהעתקת המגורים כדי לפגוע במערכת היחסים בין האב לקטין ואם הפגיעה תהיה בדרגת חומרה שתביא לכך כי טובת הקטין תועדף על פני רצונה של האמא לשקם את חייה על ידי העתקת מקום מגוריה.

בעניין זה המעבר יפגע באופן ברור בקשר של האב והקטין. המעבר לא יאפשר לאב להמשיך ולמלא את תפקידו ולהיות נוכח באופן משמעותי בעולמו של הקטין. קיום זמני שהות בקניון לא יאפשר זמן משפחתי מיטיב ובראייה לעתיד ככל שהקטין יגדל ועיסוקיו יהיו אחרים ומרובים, לא יהיה זה ריאלי לקיים מפגש אחד סתמי בקניון במקום שני מפגשים שבועיים בסביבת מגוריו הטבעית של הקטין בסמוך לעולמו החברתי. ברור כי שהות בבית האב מפגש עם אחותו הצעירה והכנת שיעורי בית בצוותא, סעודת ערב משפחתית ואף לינה משמעותיים לעין ערוך ממפגש בקניון. זמני השהות במתכונת זו יפגעו באיכות הקשר ואף עלולים לגרום לריחוק.

הביקורת של כב' השופטת שלי אייזנברג על התסקיר שנתנה פקידת הסעד

"מצאתי כי הוא בלתי מעמיק, מבוסס על התרשמות אישית ונעדר בדיקות וממצאים מבוססים. לכן אין בדעתי לאמצו".

העו"ס לסדרי דין ציינה בתסקירה כי להערכתה המקצועית יש זכות בסיסית לכל הורה להיטיב את תנאיי חייו כאשר שיקום זה של האם יתרום גם לרווחת הבן הקטין שיצא נשכר מהמעבר לסביבה משפחתית מוכרת והאם תחוש שביעות רצון ורווחה אישית. להתרשמותה זו של העו"ס לא הונחו אדנים. העו"ס לא שאלה את האם היכן היא מתכוונת לעבוד, היכן היא תתגורר, האם בדקה מסגרת חינוכית מתאימה והאם תוכל לקחת חלק פעיל בחלוקת נטל ההסעות לצורך ביצוע זמני השהות.

העו"ס ציינה כי שיקום האם יתרום לקטין מבלי שבחנה איזה שיקום צופן המעבר לאם.  כאמור בית המשפט לא שוכנע כי המעבר למושב אחר טומן בחובו שיקום של ממש לאם כפי שטענה שעה שאין מדובר במעבר מגורים לצורך קריירה לימודים או זוגיות שניה אלא לצורך נוחות בלבד: הרצון להתגורר בקרבת הוריה של האם. נראה כי חיוני יותר לקטין להתגורר בקרבת שני הוריו מאשר בקרבה לבני משפחתה של האם. צרכיו ההתפתחותיים של הקטין מחייבים נוכחות של שני ההורים ולאו דווקא של בני משפחה מורחבת.

הפוסט דחיית בקשת אם למעבר מקום מגורים בישראל עם קטין בן 11 הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

פסק דין של העליון כערעור על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי אשר קבע שאין להתיר הגירה לחו"ל של בנות המשיב לערעור (האבא) לארה"ב יחד עם אימן.

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור וקבע:

בקשת הגירה של הורה עם ילדיו תיבחן לאור עיקרון טובת הילדים בלבד. אין על כן מקום להעניק במקרים אלה משקל עצמאי לשיקולים אחרים, כגון השאלה האם ההגירה 'מוצדקת' אם לאו. המושג 'טובת הקטין' הינו מושג כללי ורחב ובתי-המשפט נדרשים מעת לעת לצקת בו תוכן ולעצב קריטריונים לצורך יישומו במקרה הקונקרטי העומד לדיון. עם זאת, הותוו בפסיקה מספר קריטריונים כלליים שיש להביא בחשבון לצורך ההכרעה בשאלה מהי 'טובת הקטין', במקרים של הגירתו מישראל עם הורה שבידו המשמורת:

• דעת הילדים.
• איכות הקשר בין הילדים לכל אחד מן ההורים.
• היכולת לשמירת קשר בין הילדים להורה שהמשמורת לא בידיו אם תאושר הגירת הילדים.
• נכונות ההורה השני לסייע בקיומו של קשר זה.
• מסוגלות הילדים להיקלט בסביבה אליה מתבקשת ההגירה.

אמות-מידה אלה יישקלו לאור נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה.

חוות דעתם של מומחים מהווה מכשיר חשוב בו מסתייע ביהמ"ש בבואו להכריע בשאלות הנוגעות לטובתו של הקטין וככלל, אף יאמץ ביהמ"ש את המלצת המומחים שאותם מינה, אלא אם כן קיימים טעמים נכבדים ובעלי משקל ממשי, המצדיקים סטייה מאותה המלצה.

במקרה דנן, המומחית שמונתה מטעם ביהמ"ש לענייני משפחה, המליצה, הן בחוות הדעת שהוגשה לביהמ"ש לענייני משפחה והן בחוות הדעת המשלימה שהוגשה לאחר הגשת הערעור, לאפשר למבקשות להגר עם האם לארה"ב. המלצה זו מנומקת היטב, והיא ניתנה לאחר שהמומחית התרשמה באופן ישיר מן 'הנפשות הפועלות' ובחנה באופן יסודי ומעמיק את כל ההיבטים הנדרשים לעניין. בניגוד לעמדתו של ביהמ"ש המחוזי, לא קיים טעם המצדיק לסטות מהמלצתה זו של המומחית. על כן, יש לקבל את הערעור, לבטל את פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי, ולאפשר את הגירת המבקשות לארה"ב יחד עם האם.

הפוסט הגירה עם ילדים לחוץ לארץ הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

מהן 'נסיבות מיוחדות' שבגינן ניתן להורות על שינוי בבסיסו של איזון משאבים, עוד קודם לפקיעת הנישואין. השאלה התעוררה לאור העובדה שהתובעת הפכה לפסולת-דין ולנכה 100% 6 שנים לפני מועד גירושין. ביהמ"ש לענייני משפחה קיבל את התביעה ופסק כי: הנטל להוכיח נסיבות מיוחדות אשר יצדיקו סטייה מאיזון המשאבים מוטל על הטוען להן.

במקרה דנן, עצם המחלה שנכפתה על התובעת, לדאבון הלב, אינה מהווה 'נסיבה מוצדקת' להקדמה או שינוי בסיס האיזון במובן סעיף 8 לחוק יחסי ממון. אין לשלול מבן זוג חולה את הזכות לאיזון ברכוש שנצבר במהלך מחלתו. אין לאפשר לנתבע שעיכב את פקיעת הנישואין תוך מטרה לצאת נישכר מהמשכם, לצאת נשכר מ'נסיבות מיוחדות' שהוא יצר וגרם להם.

במקרה דנן, הפיצויים שקיבלה התובעת בשל נזקי גוף אינם בני-איזון שכן הם לא נועדו לספק לה חיי מותרות אלא רק מימון של צרכיה הקיומיים והטיפוליים. הוא הדין גם באשר לפיצוי בגין הפסד ההשתכרות שלה שבשל הנסיבות נצבר לתשלום חד פעמי. אלו הם 'מעשי ידיה' של התובעת, וודאי שהנתבע שלא נשא במזונותיה מאז התאונה, אינו זכאי להם.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• חלוקה בין בני זוג
• שיטת חלוקת הרכוש

הפוסט בן זוג חולה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בקשה לתיקון צו ירושה של מנוח אשר נפטר לאחר אשתו, ובלי שהותיר צאצאים. המנוח הוריש בצוואה דירה למכר שלו, ולא הותיר הוראות לגבי יתר רכושו.

בית-המשפט לענייני משפחה נתן צו ירושה, לפיו המשיבה, בת דודתו של המנוח מצד אמו, היא יורשת מחצית נכסיו, ויורשי המחצית השנייה הם צאצאים בלתי ידועים של הורי אבי המנוח.

בית-המשפט הורה במסגרת הצו כי מנהל העיזבון יפעל לאיתור היורשים האחרים, ויגיש בקשה לתיקון הצו. בבקשה שהגיש מנהל העיזבון לתיקון הצו, נמסר כי לא אותרו קרובי משפחה חיים של אבי המנוח, לאחר שנעשו צעדים לחיפושם.

בית-המשפט לענייני משפחה קבע כי לא הורם הנטל להוכיח כי צאצאי אבי המנוח אינם בנמצא והמדינה ערערה לבית-המשפט העליון.

בית-המשפט קיבל את הערעור: הסיבה למתן רשות ערעור במקרה דנן היא רגישותו של הנושא, הקשור בשואה, ושככלל ומטבעו יש בו חשיבות ציבורית, גם הואיל והוא עשוי להתעורר בדומה גם במקרים נוספים.

המחלוקת נסבה על השאלה האם הבדיקות שערכה המשיבה לאיתור יורשים נוספים עולות בגדר 'שקידה סבירה' המספיקה לצורך תיקון צו הירושה.

רמת השקידה היא תלוית נסיבות והיא שאלה של הערכה. לגודל העיזבון השפעה מסוימת בזיקה להוצאות לעניין חיפוש היורשים, שכן הפרופורציה משתנה כשהעיזבון גדול במידה רבה.

במקרה דנן, היה מקום לערוך חיפוש גם במדינות נוספות, שהן מדינות הגירה אליהן הגיעו נוכח השואה פליטים יהודים, ולא רק בארץ מולדתו ובארץ מושבו של אבי המנוח.

הדרך הנכונה היא בעיקר פרסום מודעות בעיתונים מרכזיים, ובהם במיוחד עיתונים יהודיים, בערים הגדולות במדינות אלה, שניתן לשער שיהודים ניצולי שואה או בני משפחתם מעיינים בהם.

צריך להיות פיקוח בית-המשפט לענייני משפחה לעניין גובה הוצאות החיפוש, כך שההוצאות לא יהיו יתרות על המידה אלא הגיוניות ומידתיות.

בית-המשפט העליון הוסיף בסיום פסק-דינו, כי שאלה יפה היא האם אין הבדיקה במקרים כאלה צריכה להיעשות על-ידי האפוטרופוס הכללי, ולא על-ידי מי שהוא בעל עניין לכאורה לצמצם במספר היורשים הפוטנציאליים כדי להגדיל חלקו בירושה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• ירושות על פי דין
• מהות צוואה
• פסילת צוואה
• פגמים פורמלים בצוואות
• צורות עריכת צוואה

הפוסט ירושה מניצול שואה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

הנתבע מתנגד לקיום צוואת המנוח בטענה כי המנוח היה חולה אלצהיימר ולא הבין את מעשיו בעת עריכתה, וכי התובעות היו מעורבות בעריכת הצוואה והשפיעו על המנוח השפעה בלתי הוגנת.

ביהמ"ש דחה את ההתנגדות וקבע כי: מדובר בצוואה שנעשתה בפני רשות – צוואה שנערכה בפני נוטריון.

צוואה כזו ניתן לערוך בשתי דרכים:

• בעל-פה בפני הרשות.
• להגיש לרשות את פרטי הצוואה בכתב.

אין בעובדה שהמנוח הגיע לנוטריון ובידו רשימת המוטבים ומספרי זהותם כדי להפוך את הצוואה לכזו שהוגשה בכתב.

המנוח פירט בפני הנוטריון את חלקי כל המוטבים וזהו פירוט בעל-פה. הנוטריון גם אישר כי המנוח הגיע לבדו וכי היה צלול וברור בדבריו.

טענה זו נתמכת גם בתיעוד הרפואי שהוצג, אף על-ידי הנתבע עצמו, ולא עלה בידו להוכיח כי המנוח היה חולה, כי הייתה לו בעיה כלשהי בתפיסת המציאות בתקופה שלפני ובזמן עריכת הצוואה, או כי הייתה השפעה (או אף ידיעה) של התובעות על פרטי הצוואה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• פגמים פורמלים בצוואות
• קיום צוואה בפני רשות
• הוכחת אבהות
• השפעה בלתי הוגנת בצוואה

הפוסט צוואה בפני רשות הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

נערה בת 16.5 והחתן המיועד אשר גדול ממנה בשנתיים שניהם ממשפחות חרדיות, המכירים שנים רבות וגרים באותו מקום, אשר החליטו להינשא. הם מבקשים להינשא עד סוף שנת 2005 מאחר ולטענתם המשך הקשר ביניהם ללא נישואין עלול לפגוע בשם הטוב של המשפחות. לפי הטענה, שניהם בשלים להינשא ולכן הבקשה מוגשת לפי סעיף 5 (2) לחוק הקובע כי: על אף האמור בחוק זה רשאי בית משפט לענייני משפחה לתת היתר… לנישואי נערה או נער, אם מלאו להם 16 שנה ולדעת בית המשפט קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן היתר זה.

בית-המשפט דחה את הבקשה וקבע כי מטרת החוק היא למנוע נישואי בוסר, כלומר, נישואים בהם הצדדים אינם בשלים. במקרה זה, לא נתקיימו 'נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן היתר' הטענה שמדובר באוכלוסייה חרדית, אשר בה נהוג להישמר מפני מגע פיזי בין גבר לאישה אשר אינם נשואים ואינם בקרבת משפחה מדרגה ראשונה, אין בה כדי להוות נסיבה מיוחדת המצדיקה חריגה מהנורמה אשר נקבעה על ידי המחוקק.

נהפוך הוא: מצופה דווקא מהאוכלוסייה אשר רגילה לדחות סיפוקים ולהכניע את עצמה לתכתיבים הלכתיים ומשפטיים, להיות מוכנה להמתין המתנה נוספת. גם הטענה כי תחילה יגורו במקום בו גרים הוריהם, וכי נעשו ההכנות מבחינת רכישת ציוד וכדו' אין בה בכדי להטות את הכף.

בהתחשב בעובדה כי מדובר בתקופה של פחות מ 100 ימים, מיום בו מבקשים בני הזוג להינשא, לבין יום ההולדת ה- 17 של המבקשת , בית-המשפט מציע שהנערה והחתן המיועד ינקטו בצעדים שיהיה בהם כדי גם למנוע את החשש מפני מעידה, ככל שמדובר במגע פיזי, וגם לבחון את נכונות החלטתם להינשא, בכך שיתרחקו זה מזו באופן גיאוגרפי לפרק זמן מסוים, וכי הקשר ביניהם יהיה בדרך טלפון ומכתבים. דבר העשוי לחזק אותם בהמשך.

הפוסט נישואין בגיל 16 הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

תביעה למזונות שהגישו אישה ושני ילדיה הקטינים נגד הבעל והאב. הנתבע טען שאין ביכולתו לפרנס את אשתו וילדיו בסכום הגבוה מסכום הגמלה שהוא מקבל מהישיבה בה הוא לומד.

ביהמ"ש קיבל את התביעה וקבע: אין זה מן הראוי שאדם ישב באוהלה של תורה ואילו אשתו וילדיו יחזרו על הפתחים. על הנתבע מוטלת החובה לפרנס את אשתו וילדיו. על כן, יש לחייבו במזונות זמניים בסכום הנתבע, הגבוה מסכום הגמלה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• חיוב אב במזונות ילדיו
• קביעת גובה מזונות ילדים
• מזונות ילדים והסכם גירושין
• מרכיבי מזונות אישה
• היקף המזונות

הפוסט מזונות מבעל חרדי הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בקשה למתן צו המצהיר על זכאות המבקשים, החיים כידועים בציבור, לקבלת טיפולי הפריה מלאכותית לפי תקנות בריאות העם.

הצו התבקש לנוכח העובדה שנישואיו של המבקש 2 לאשתו בנפרד טרם הותרו.

ביהמ"ש קיבל את הבקשה וקבע: בנסיבות המקרה דנן, כאשר המבקשים חיים חיי משפחה מזה שש שנים ויש להם ילד משותף, והיות שנמנע מהם להינשא בשל סירוב קבלת גט פיטורין ע"י אשתו של המבקש 2, יש לראות בעניינם כנופל לגדרו של 'חריג' לכלל לפיו תורם שאינו אנונימי לא יהיה נשוי לאחרת ולקבוע כי תקנות בריאות העם מאפשרות תרומת זרע מהמבקש 2.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מיהם ידועים בציבור?
• התפתחויות וחידושים בתחום
• הגדרת ידועים בציבור
• רכוש ידועים בציבור
• זכאות למזונות

הפוסט טיפולי הפריה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

המשיבה הגישה תביעה בסך כחמישה מיליון שקל כנגד המבקש, אביה, בעקבות מעשי אינוס שביצע בה כאשר הייתה בגילאי 3-11. לטענתה, רק משהגיעה לגיל 23, בעקבות חלום שחלמה שהצית זיכרונות מודחקים, היא התלוננה נגד אביה ואף הגישה תביעה אזרחית.

הדיון נסב אודות טענת האב, אשר עומד גם לדין פלילי, כי על התביעה חלה התיישנות.

ביהמ"ש לענייני משפחה דחה את הבקשה ופסק כי: ככלל, עבירות מין בתוך המשפחה הינן בעלות אפיון מיוחד, ולכן, תקופת ההתיישנות הקצובה להן בחוק הפלילי הוארכה ועומדת על 10 שנים.

אל מול הקשיים המיוחדים עומד האינטרסים של הנתבע שהינם בבסיס יסוד ההתיישנות:

• הקושי לשמור ראיות.
• לברר ולהוכיח טענותיו.
• אפשרות של מחילה מצד הקורבן שניתן להסיק אותה מהשהיה בפניה לערכאה.
• הצורך בבירור יעיל ומהיר של התביעות.

ככלל, יש לפרש בצמצום הוראות חוק שעניינן התיישנות, כאשר הדבר ניתן מבחינה לשונית ותכליתית וכאשר הנסיבות מצדיקות זאת, וזאת, כדי להגן על זכות הגישה לערכאות.

לפיכך, יש לקבוע כי אדם הסובל – כמו המשיבה – מנכות נפשית של 100% בביטוח הלאומי, יכול להיחשב כאדם המוגבל להגיש תביעה משפטית, עפ'י סעיף 11 לחוק ההתיישנות, אף שלא מונה לו אפוטרופוס.

מכאן, שניתן לראות את כל התקופות בהן הייתה המשיבה מטופלת ו/או חסרת כוחות נפשיים להגשת התביעה כתקופות בלתי נמנות לעניין ההתיישנות לפי סעיף 11 האמור, שכן מדובר היה בפגיעה נפשית, שאינה שנויה במחלוקת, שמנעה מהמשיבה את היכולת לאזור כוחות ולהגיש תביעה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• עילות לגט
• חיסיון עורך דין לקוח
• טיפים לנשים במקרי גירושין
• מרוץ סמכויות
• ממזרים ופסולי חיתון

הפוסט עבירות מין בתוך המשפחה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

הנתבע כתב מכתב המתייחס להתנהגותה המינית של התובעת והעביר אותו לכמה אנשים.

לטענת התובעת, זוהי הוצאת לשון הרע והיא זכאית לכפל הפיצויים ללא הוכחת נזק כקבוע בסעיף 7א לחוק איסור לשון הרע, תשכ'ה-1965.

ביהמ"ש קיבל את התביעה: ביהמ"ש קבע כי מעשהו של הנתבע מהווה לשון הרע, כי לא עומדת לו הגנה לפי החוק, והתובעת זכאית לפיצויים ללא הוכחת נזק.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• אישה מורדת
• חובת התייעצות בין הורים
• דמי שימוש ראויים בדירה

הפוסט נזק מפרסום לשון הרע הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

במסגרת הערעור, הדיון התמקד בשאלת אופיו של האימוץ: אימוץ פתוח או אימוץ סגור. במסגרת הדיון, נבחן גם מאמר המציע להגדיר את האימוץ ה'פתוח' ולא את האימוץ 'הסגור' כברירת המחדל, שסטייה ממנה תחייב הנמקה ותיעשה במקרים קשים במיוחד.

בית-המשפט העליון דחה את הערעור ופסק כי:

אין מקום לצמצם את האימוץ ולקבוע כי יהיה פתוח. ההשקפה הרווחת כיום היא כי הכלל המועדף הוא אימוץ סגור ואילו אימוץ פתוח נתפס כחריג.

חרף הנכונות העקרונית לבחון את הסוגיה מחדש, ביהמ"ש פסק כי בנסיבות התיק הנוכחי, אין זה המקרה ההולם לאימוץ פתוח. שכן, אמת המידה המנחה את ביהמ"ש בהכרעה בין אימוץ סגור לאימוץ פתוח היא זו של טובת המאומץ ולא טובתם של ההורים הביולוגיים.

בענייננו, מצבם של הקטינים, חוסר היזקקותם למבקשת, העובדה שהם עולים כפורחים מאז הניתוק מהאם, מצבה הנוכחי של האם ודרך התנהלותה, ועל הכל העובדה שאין קשר בינה לילדים לחלוטין מזה כשנתיים וחצי מצביעים על כך שגם אם יש מקום להרהורים נוספים בנושא האימוץ הפתוח- התיק הנוכחי אינו בשל להליך מורכב זה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• משמורת ילדים
• טובת הקטין
• חובת התייעצות בין הורים
• הפרת הסדרי ראייה

הפוסט שיקולי טובת המאומץ הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

האם טוענת כי לאב חוב עבור מזונות הקטינים וחוב מזונות אשה וכמו כן הוא סרבן גט. עניין מתן הגט סוכם ביניהם בהסכם גירושין ובהסכם פשרה בבימ"ש מחוזי לפני כ-33 חודשים, בו היא נאותה לוויתורים רבים בכפוף לסידור הגט.

בית-המשפט לענייני משפחה קיבל את הבקשה בחלקה ופסק כי:

מול הזכות לקשר להורה הלא משמורן עם הקטינים קיימת לאותו הורה הזכות והחובה לדאוג לפרנסתם והחובה לקיים החלטות שיפוטיות של אותה מערכת אליה הוא פונה לקבל סעד.

יש סכנה כי האמון של ההורה המשמורן יאבד במערכת שמצד אחד אין בידה לעזור במצוקה הכלכלית של ההורה המשמורן ומצד שני מתייחסת בשלילה גמורה לפעולות הנדרשות לצורך גביית המגיע עפ"י פס"ד תקף של בימ"ש.

גם אם אין חולק על חשיבות קיומם של הסדרי ראיה בין הורה לא משמורן לבין ילדיו האם ניתן לתת בגין כך 'חסינות' לאותו הורה המתעלם משאר חיוביו כלפי ילדיו לרבות החיוב הבסיסי לפרנס אותם בהתאם לפס"ד של בימ"ש? לשאלה הנ"ל זו אין תשובה פשוטה וחד משמעית וכנראה כי יש להכריע בה בכל מקרה לנסיבותיו.

בנסיבות המקרה כאן אין להעניק למבקש את הסעד המבוקש. המבקש אינו פועל מתוך מצוקה כלכלית וחוסר יכולת, אלא במטרה לכוף את המשיבה להכנע לתכתיביו למקצה שיפורים להסכם הפשרה לו ניתן כבר תוקף של פס"ד. העניין של סופיות דיון וקיום פס"ד אינו מופנם אצל המבקש.

בידי המבקש המפתח לרווחת ילדיו מבחינה כלכלית ומבחינת קיום הסדרי הראייה עימו. אלא שהמבקש מסרב לעשות בו שימוש ומשליך את האשמה על המשיבה, על הליכי הוצל'פ ובימ"ש, זאת כאשר קיום פסה"ד של בימ"ש המחוזי משמעותו מבחינת המבקש הפחתת מרבית הנטל הכלכלי משכמו. המפתח לשלומם ורווחתם של הקטינים הינו אצל המבקש, אם חשובים לו הקטינים יעשה בו שימוש. אם לאו אל יפנה לבקש סעד בבימ"ש זה בעניין זה.

למרות האמור לעיל, תוך ראיית טובת הקטינים, נאסר על המשיבה לבצע צווי מאסר נגד המשיב בעת הזמנים המיועדים להסדרי ראייה בגין חובה למזונותיה היא, אך מותר לה לבצע את צווי המאסר בגין אי תשלום מזונות הקטינים – חוב שוטף וחוב עבר.

הפוסט צו מאסר הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

הצדדים נישאו בשנת 1967 ולהם 4 ילדים בגירים. במסגרת סכסוך ביניהם הגישו זה כנגד זה תביעות הדדיות.

ערעור האישה מתמקד בהחלטת בית המשפט בה ניתן תוקף לחוות דעת מומחה מוסכם לצורך איזון זכויות הצדדים מעבודתם כפי שנצברו מיום הנישואין.

ערעור הבעל נסב על חיובו בתשלום דמי שימוש ראויים לאישה עבור דירת מגוריהם, לאחר עזיבת האישה את הדירה.

בית המשפט המחוזי דחה את ערעור הבעל, קיבל חלקית את ערעור האישה, ופסק כי:

עתירת האישה מתמקדת בטענה כי לאור כושר השתכרותו של הבעל, יהא זה אבסורד שחלוקת הנכסים תתמקד אך ורק בנכסים המוחשיים תוך התעלמות מכושר השתכרותו, מה שהביא לתוצאה לפיה עליה לשלם לבעל מתוך הפנסיה שלה. אכן, תוצאה בלתי סבירה שתגדיל את הפער בין בני הזוג, מתעלמת הן מהשתכרות הבעל בפועל והן מכושר השתכרותו, וראויה לתיקון.

חוק יחסי ממון נותן בידי בית המשפט כלי המאפשר גמישות באיזון בין הצדדים, תוך לקיחה בחשבון של שיקולים שונים. ברגיל, קופת האיזון כוללת גם זכויות פנסיה שצבר בן-זוג בעבודתו במהלך חיי הנישואין. אין מניעה מלהשתמש בכלי זה על מנת להשיג תוצאה ראויה המתחשבת בנכסי עתיד ובשוויון ההזדמנויות לכל אחד מבני הזוג היוצא לדרכו החדשה לאחר גירושין. הדבר ראוי במיוחד, נוכח היעדר כלים משפטיים, המתמודדים עם סוגיית נכסי העתיד. במקרה זה הוכחו נסיבות המצדיקות חלוקה בלתי שווה של זכויות הפנסיה, או הוצאתן מ'קופת האיזון', בהתחשב במכלול הנתונים של בני הזוג, ובמכלול הנכסים והמשאבים שכל אחד מהם יוצא מנישואיו.

כמו כן, אין מקום להחלת חזקת השיתוף על הפנסיה של האישה לטובת הבעל, שכן לפי ניתוח כלכלי בן זוג 'סביר' לא היה מוכן בנסיבות להחיל את השיתוף על זכויות הפנסיה.

אם תקבל האישה הטבות הכרוכות בנכסי קריירה, על אף שתופטר מהעברת מחצית הגמלה לבעל, שיקולי צדק וכוונת הצדדים, לא יעמדו. לפיכך, אם תזכה האישה בתביעה כלשהי לנכסי קרירה, היא תקבל את הגבוה מבין שני הסכומים – הטבות מנכסי קריירה אל מול ההטבה מפס"ד זה.

באשר לערעור בנוגע לתשלום דמי שימוש ראויים לאישה, אמנם לא הוכח שהבעל נהג באלימות כלפי האישה. אבל, בית המשפט קמא התרשם שהצדדים אינם יכולים להתגורר תחת קורת גג אחת. במצב דברים זה, אין לראות את הימנעות האישה מלחזור לדירה, כעזיבה מרצון של שותף את הנכס, והיה מקום לפסוק דמי שכירות ראויים לאישה, מכוח דיני עשיית עושר. חיוב זה מקורו בכך שנמנע מהאישה להתגורר בדירה עקב התנהגות הבעל.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• זכויות משותפות בדירה
• שיקולים בעת חלוקת רכוש
• על מי חל חוק יחסי ממון?
• שיתוף בנכסים חיצוניים

הפוסט דמי שימוש ראויים בדירה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

שני הצדדים היו מיוצגים בפני בית הדין הרבני, קודם לחתימתם על הסכם ע"י עורך דין גירושין , וכן בהליכים לאחר אישור ההסכם, כולל בערעור לביה"ד הרבני הגדול. בכל ההליכים בפני בית הדין הרבני, לא הועלתה טענת חוסר סמכות על ידי התובע. התובע טוען כי חתם על הסכם גירושין בפני בית הדין הרבני לאחר שהופעל עליו לחץ, ונוצלה מצוקתו.

בית-המשפט לענייני משפחה דחה את התביעה ופסק כי:

דין התביעה להדחות מחמת חוסר סמכות. בג'ץ פסק לא אחת, כי הוא אינו מכהן כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הרבני, וכך גם בנושא בית המשפט לענייני משפחה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מרוץ סמכויות
• סמכות רבני לדון במזונות
• בחירת עורך דין
• עילות לגט
• הפרשי ריבית בבית דין רבני

הפוסט סמכות ערכאות משפטיות הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בית הדין מסכים עם בג"ץ בעניין סמכות הדיון בסוגיית מזונות של בני זוג אשר אינם תושבי המדינה מאחר ואין מקום אחר בעולם אשר יכול לדון בעניין זה בין שני יהודים אך אינו מסכים עם בג"ץ בעניין הדיון בתביעת מזונות באותה שעה בה ברור כי האישה מעוניינת בהליך גירושין.

קביעת בית הדין הרבני במחלוקת סביב מזונות אישה

בית דין רבני קובע כי זו זכות בסיסית ומהותית של האישה לתבוע מזונות על פי הדין העברי ואין לראות את מעשה זה כמעשה סחטנות כנגד הבעל לחייבו להעניק לה גט.

כמו כן, החוק קובע כי כל עוד לא הוגשה תביעת גירושין אשר כרוכה במזונות בבית המשפט או בבית דין רבני אזי זכותה להגיש תביעה למזונות בבית דין רבני. לסיכום, בית הדין הרבני חלוק עם בג"ץ האם המזונות הם כלי בידי האישה לסחטנות או שהוא זכות מהותית של האישה אשר אינה תלויה בדבר.

דיני משפחה הוא נושא מורכב ומסובך מכיוון שהחוק מעניק סמכויות חופפות לשני מוסדות, בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה. בכל מקרה של תביעות דיני משפחה או תביעת מזונות אשה בפרט מומלץ לקבל יעוץ מקצועי של עורכי דין על מנת להקל ולפשט את התהליך.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• סמכות ערכאות משפטיות
• מרוץ סמכויות
• הפרשי ריבית בבית דין רבני
• חובת הבעל במזונות אישה
• מרכיבי מזונות אישה

הפוסט סמכות רבני לדון במזונות הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בתיק זה, אושר הסכם גירושין וכן הסכם להסדרי ראייה בבית הדין הרבני בשנת 2006. בשנת 2009, הגיש הבעל תביעות בבית הדין הרבני בעניין הסדרי ראייה, אך לא ביקש משמורת על הילדים. במקביל, האישה הגישה תביעה לבית המשפט להגר עם ילדיה לארה"ב. בכל אותה תקופה בני הזוג פנו לסירוגין לערכאות השונות. באפריל 2010 בית המשפט לענייני משפחה התיר לקטינים להגר ביחד עם אימם לארה"ב וכן קבע הסדרי ראייה.

בג"צ, בפסק דינו, קבע כי אישור הסכם בעניין הסדרי ראייה ע"י בית הדין הרבני, אינו מקנה לבית הדין הרבני סמכות נמשכת לדון בנושא המשמורת והסדרי הראייה. מנגד בבית המשפט התנהלו דיונים ונבחנה טובת הילדים, ואף ניתן פסק דין בסוגיית ההגירה עם קביעות ברורות ביחס להסדרי הראייה.

נקבע עוד כי הסכמות בין ההורים בשאלת מקום ההתדיינות אינן מחייבות את ילדיהם הקטינים. הקביעה בהסכם לעניין סמכות עניינית אינה מחייבת את ילדי בני הזוג, והם היו זכאים לפנות לביהמ"ש באופן עצמאי בבקשה שיקבע כי טובתם היא להגר עם האם.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• בחירת עורך דין
• עילות לגט
• מרוץ סמכויות
• איתותי אזהרה לאישה
• טיפים לנשים במקרי גירושין

הפוסט מירוץ סמכויות במשמורת הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בית המשפט לתביעות קטנות קיבל תביעתה של אישה לפיצויים בגין הפרת הבטחת נישואין. במקרה זה, האישה שהינה חרדית, הכירה את הנתבע, עולה חדש מצרפת באמצעות שידוך. לא עבר זמן רב והנתבע הציע לה נישואין, היא הסכימה ובני הזוג ערכו מסיבת אירוסין. הנתבע הביע את רצונו להינשא אף במעמד ביקור שערכו אצל רב המכיר אישית את האישה. כמו כן, בני הזוג התקשרו עם חברה לצורך ארגון חתונתם והאישה שילמה מקדמה בסך 10,000 ₪. בנוסף רכשה שמלת כלה. לאחר מכן, הנתבע שינה לפתע את התנהגותו וביטל את החתונה.

בית המשפט קבע כי הנתבע לא הוכיח שהיתה סיבה מוצדקת לביטול החתונה, ולא הוכח שהיה פגם בכריתת החוזה, בהצעת הנישואין וההסכמה, שהצדיק את ביטולו. כך נקבע, שהאישה סיפרה את כל האמת לנתבע, באשר למצבה הרפואי והשכלתה.

בית המשפט בחן את הנזקים הכספיים שנגרמו לאישה, ההוצאות עבור ארגון החתונה, והשמלה וכן את הנזק הלא ממוני, עוגמת הנפש שנגרמה לה. לגבי הנזק הלא ממוני, ציין בית המשפט כי הצער שנגרם לבן זוג בסיטואציה בה בן זוגו מפר הסכמה שנעשתה ביניהם להינשא, אינו צריך ראיה, והוא דבר טבעי וצפוי. לפיכך בית המשפט פסק לאישה החזר כל ההוצאות כספיות שנגרמו לה וכן פסק סך של 3,000 ₪ בגין עוגמת הנפש.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• הפרת הבטחת נישואין
• מיהם ידועים בציבור?
• הגדרת ידועים בציבור

הפוסט פיצוי בגין הפרת הבטחה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בנוסף, האישה טענה כי נתנה לנתבע סך של $50,000 מתמורת מחצית הדירה שהייתה בבעלות משותפת שלה ושל בעלה, ואשר נמכרה עם גרושיהם. זאת בתמורה להבטחתו שהכסף מיועד לרכישת רכוש משותף לשניהם וחיים משותפים כבעל ואישה. האישה נתנה לו סכום זה, מתוך אמונה כי השניים יינשאו ויקימו בית ומשפחה והרכוש שיירכש בכסף זה יהיה שייך לשניהם.

האישה הציגה בפני בית המשפט, מסמך הנושא כותרת "הסכם", ובו הנתבע כתב בכתב ידו, כי הוא מתחייב לקחת את בת זוגו, כאישה וכשותפה לחיים, לדאוג לה לעתיד ולפרנסה. כמו כן, הנתבע חתם על מסמך לפיו הוא מתחייב כי במקרה וילך לעולמו, האישה תהיה המוטבת שלו ותקבל סך של 100,000 ₪, גם אם יהיו פרודים.

נקבע, כי הנתבע ניהל מערכת יחסים ארוכת טווח עם התובעת, שעל פי פסיקת בית המשפט למשפחה לא הגיעה כדי היותם "ידועים בציבור". הנתבע הבטיח לתובעת כי יישא אותה לאישה, יפרנסה, וידאג לכלכלתה וכלכלת ילדיה. הנתבע הבטיח לתובעת לרכוש לה דירה בשווי הדירה בה התגוררה בתמורה לכך שמסרה לו את הכספים שקיבלה ממכירת הדירה המשותפת שלה ובשל העלה בעת גירושיה, ולשלם לה 100,000 ₪ כמוטב בפוליסות ביטוח החיים שלו ו/או בכל מקרה של פרידה.

בית המשפט קבע כי הנתבע הפר את הבטחת הנישואין, שיקר והונה את התובעת מתחילת מערכת היחסים שלהם, הציג בפניה מצג, לפיו הוא אוהב אותה אהבת אמת, רוצה לבלות עמה את חייו, לקשור את גורלו בגורלה, להתגרש מאשתו ולהקים עמה בית ומשפחה. להבטחות אלה לא היה כל בסיס ועל פי עדותו הוא עשה זאת במרמה, מתוך מודעות מלאה לתרמית זו. הנתבע הציג בפני התובעת בכוונה תחילה, מצג שווא לפיו הוא מתכוון לשאתה לאישה, וברשלנותו ובזדון, הונה אותה לגבי כוונותיו אלה, כאשר חלה עליו חובת זהירות מוגבר וחובת תום לב במסגרת יחסי האמון ששררו ביניהם כבני זוג שמנהלים מערכת יחסים חברית, תוך גמירות דעת להינשא. אשר על כן, הנתבע חוייב לשלם לאישה סך של 790,000 ₪.

במקרה זה, אישה הגישה תביעה כספית בבית משפט השלום, על סך מיליון שקלים בגין הפרת הבטחת נישואין וכן בגין הפרת הסכמים שנערכו בין בני הזוג. במקרה מיוחד זה, הצדדים קיימו קשר זוגי במשך שנים, אך בית המשפט לענייני משפחה קבע כי הצדדים אינם ידועים בציבור. מכאן, האישה הגישה לבית משפט השלום תביעה על עילות חוזיות ובית המשפט לא נדרש לשאלה האם היו ידועים בציבור.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מיהם ידועים בציבור?
• הגדרת ידועים בציבור
• תום לב בהסכם ממון
• פיצוי בגין הפרת הבטחה

הפוסט הפרת הבטחת נישואין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בית המשפט קיבל תביעתו של הבעל לפירוק שיתוף בדירת המגורים של בני הזוג, זאת למרות שהאישה התגוררה בדירה מכוח הסכם הגירושין. במקרה זה, הבעל חתם על הסכם גירושין בו הוסכם כי דירת המגורים של הצדדים, תישאר מוחזקת בידי האישה ושני ילדיהם, להבטחת מגוריהם, וזאת עד שהאישה תינשא בשנית.

התובע עתר לפירוק השיתוף בדירה בעקבות הגעתם של הילדים לגיל בגרות והפסיקו להתגורר בבית, וכן בעקבות העובדה כי האישה חיה עם ידוע בציבור ומשכירה את הדירה לצד ג.

בית המשפט קבע כי הסכם הגירושין קבע חד משמעית כי הדירה תישאר מוחזקת בידי האישה עד שתינשא בשנית. לא נאמר כלל כי זכותה תלויה בבגרותם של הילדים. ואולם, בית המשפט פירש את צמד המילים "תינשא בשנית", שאופן שיכלול אף מגורים משותפים עם בן זוג קבוע כידועים בציבור.

הרציונאל שעמד מאחורי קביעת היום שבו תינשא הנתבעת בנישואין שניים כ"יום הקובע" לביצוע פירוק השיתוף, חל במידה דומה מאוד אף ביחס ליום שבו תחייה הנתבעת עם בן זוג באופן קבוע. פרשנות ההסכם כך שתקבע כי אף מגורים משותפים עם בן זוג קבוע ללא נישואין פורמאליים, לא תיחשב כ"נישואין בשנית" לצורך ההסכם, היא פרשנות חסרת תם לב הפוגעת יתר על המידה בזכות הקניין של התובע בדירה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• זכויות משותפות בדירה
• שיטת חלוקת הרכוש
• שיקולים בעת חלוקת רכוש
• חזקת השיתוף של נכס
• תכולת חוק יחסי ממון

הפוסט פירוק שיתוף בדירה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת הפסילה ופסק: בית המשפט לענייני משפחה הוא שממנה את המומחה ולחשוף את הפגמים בחוות דעתו. כאשר ביהמ"ש ממנה מכון ברשות מומחה בדרגה גבוהה, אין זה מקובל כי ביהמ"ש ייתן הוראות למומחה, כיצד לטפל ב"ניהול הפנימי" של המכון שהוא עומד בראשו. אכן, המומחית בחרה בדרך של "מידור" כל אחד מהמומחים, כדי שיהיה אובייקטיבי, והיא עצמה פעלה כגורם "מתאם" "מתווך" ו"מכריע". בשיטת עבודה זו אין פגם המצדיק פסילת חוות הדעת. גם אם היו פגמים כלשהם בחוות הדעת, לבין התוצאה או ההמלצה שבסיום חוות הדעת. תוצאת חוות הדעת היא פחות או יותר בתחום המקובל, לכן לא נגרם למבקשת נזק זולת תחושה סובייקטיבית שמא ביטוי זה או אחר בחוות הדעת, פגע בה לכאורה. אומנם במקרים בהם מתגלה פגם חמור ויוצא דופן בחוות דעת המומחה חייבת הערכאה הערעורית לבטל את המינוי ואת חוות הדעת, גם אם הדבר יגרום להליך ארוך יותר, אך במקרה זה, חוות הדעת יסודית ואינה חוות דעת חריגה שראוי לפסול אותה.

(תמ"ש 9081-11-16 פלונית נ. פלוני כבוד השופט משה דרורי, 3.3.17)

הפוסט פסילת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

האישה המסרבת להתגרש עד להסדרת המחלוקות הרכושיות במסגרת איזון המשאבים.

בית-המשפט לענייני משפחה דחה את תביעת הבעל להפסקת מזונות האישה והקטינה ופסק כי:

אכן בהחלטת בית הדין יש קביעה פוזיטיבית המחייבת את האישה בקבלת גט. אולם, משערערה האישה על ההחלטה וכאשר ההחלטה על החיוב בגט טרם הסתיימה, לא ניתן לעתור להפסקת המזונות.

אם תהפוך החלטת בית הדין לחיוב האישה בגט, סופית, ואם יקבע ממצא פוזיטיבי על סירובה לקבלו, כי אז יבשילו התנאים להפסקת החיוב וגם זאת החל מיום הסירוב.

בנוסף, נדחתה גם התביעה להפסקת מזונות הקטינה. שכן, לאחר שהות של מספר חדשים במרכז החירום, חזרה הקטינה לבית האם. מאז לא התקיים כל דיון בבקשה לשינוי הסדרי משמורת ילדים ולפיכך לא קם גם הצורך לשנות את הסדר תשלום המזונות.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• ביטול מזונות ילדים
• שינוי הסכם מזונות ילדים
• מזונות לילד סרבן
• חיוב אב במזונות ילדיו
• חובת הבעל במזונות אישה

הפוסט הפסקת חיוב במזונות הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

השפעה בלתי הוגנת בצוואה

המבקשת לקיים את הצוואה הינה אחייניתה של המנוחה, אשר ירשה את עיקר רכושה. המתנגדים לקיום הצוואה (המשיבים) הינם נכדיה של אחותה של המנוחה, אשר לא נזכרו בצוואה ואשר הינם יורשים עפ"י דין של המנוחה. לטענת המשיבים, המבקשת הפעילה על המנוחה השפעה בלתי הוגנת.

ביהמ"ש קיבל את הבקשה לקיום צוואה וקבע:

'השפעה בלתי הוגנת' תיבדק לגבי טווח זמנים שעד, ובזמן, החתימה על הצוואה. בדרך כלל לא רלוונטיים היחסים במועד שלאחר החתימה על הצוואה, במיוחד כאשר מדובר במצווה בריא וצלול.

הנטל להוכחת השפעה בלתי הוגנת מוטל על הטוען לקיום הצוואה, וכל ספק בעניין זה פועל לטובתו של מבקש הצוואה.

בפסיקה, מצויינים ארבעה מבחנים, אשר בהתקיימם יש להניח כי התקיימה ה'תלות' שבה מדובר:

• תלות ועצמאות.
• תלות וסיוע.
• קשרי המצווה עם אחרים.
• מבחן נסיבות עריכת הצוואה.

המשיבים לא הוכיחו קיומו של אף אחד מהתנאים. במקרה זה, הצוואה הנה לטובת בת משפחה שהייתה בקשר טוב עם המנוחה, והמנוחה הורישה לה את רכושה כאות הוקרה על סוג הקשר הזה.

הפוסט השפעה בלתי הוגנת בצוואה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ביהמ"ש דחה את הבקשה לקיום הצוואה, קיבל את ההתנגדות וקבע: צוואה הינה הצהרת כוונות של המצווה לגבי מה שיעשה ברכושו אחרי מותו.

צוואה נבחנת עפ"י מבחנים מהותיים וצורניים, הבאים לבחון אם המסמך הנחזה להיות צוואה מקיים את הדרישות הצורניות הקבועות בחוק הירושה לצורך שכלולו כצוואה תקפה, ואם מבחינת תוכנו הוא בא להסדיר את חלוקת רכושו של אדם לעת פטירתו.

מעבר לכך, בכל צוואה, בוודאי בצוואה בעל-פה, יש להוסיף את הדרישה הכללית הקיימת בדיני צוואות – הצורך להשתכנע, בגמירת דעתו של המצווה לצוות כפי שציווה, כתנאי לקיום הצוואה.

כמו כן, על מנת להכשיר את דברי המנוח בצוואה הם צריכים להיאמר בפני שני עדים. הדרישה לקיומם של שני עדים לצורך קיום צוואה בעל פה היא דרישה הכרחית, המהווה סימן היכר בלעדיו אין הצוואה צוואה.

אמנם, אין חובה שדברי המנוח יאמרו בפניו של העד השני באותו מעמד בו הם נאמרו בפני העד האחד, ויכולים הם להיאמר, בעל פה, בפני שני העדים, בשתי הזדמנויות שונות.

עם זאת, חובה ששתי ההזדמנויות תשלמנה זו את זו לכדי הזדמנות אחת, לכדי אמירה אחת, ברורה וודאית, אשר תלמד על כך שהמצווה גמר בדעתו לצוות מה יעשה ואיך יעשה ברכושו לאחר מותו.

במקרה דנן, אין בדברי המנוח, שנאמרו בפני מנהל בית האבות בו שהה ובפני אשתו של המנהל, כדי להוות צוואה.

הפוסט התנגדות לצוואה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

המצווה חייב להבין את הצוואה פורמאלית ומהותית. הצוואה אמורה לשקף את שיקול דעתו של המצווה, ואם המצווה אינו יכול להפעיל את שיקול הדעת אין לקיים את הצוואה. זהו צדו השני של עקרון כיבוד רצון המת.

באשר למעורבות בעריכת הצוואה, העילה המבטלת הוראה המזכה את מי ש'לקח באופן אחר חלק בעריכתה' היא גמישה ומטרתה למנוע ממי שהיה עשוי נורמטיבית להשפיע על תוצאות עריכת הצוואה להנות ממנה.

העילה תחול גם על מי שעשה כמה מעשים שבכל אחד מהם אין כדי לבטל את ההוראה, אך במצטבר יש לקבוע כי עבר את הרף המותר.

בימ"ש קמא קיבל את ההתנגדות בקובעו כי המנוחה לא הייתה כשירה לעשות צוואה במועד עריכתה וכי המערער היה מעורב בעריכת הצוואה בצורה שאינה מזכה אותו להנות ממנה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מריבה על צוואה
• צו ביטול צוואה
• פגמים פורמלים בצוואות
• פסילת צוואה

הפוסט ביטול צוואה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

שתי אחיות מתקוטטות על עיזבון אביהן המנוח. המנוח הותיר צוואה אשר הוראותיה פשוטות וברורות לכאורה – את רכושו המצוי בישראל ציוה לתובעת ואילו את רכושו המצוי באנגליה ציווה לנתבעת .

אלא שקודם לפטירתו נודע למנוח, אשר התגורר וחי בישראל, כי אחיינו שחי באנגליה הלך לעולמו, וכי הוא היורש של שליש מעזבונו (להלן – עיזבון האחיין). רצה הגורל וקודם שחולק עיזבון האחיין – הלך המנוח לעולמו. כעת, טוענת כל אחת מהבנות כי חלקו של המנוח בעיזבון אחיינו שייך לה.

התביעות ההדדיות נדחו: התובעת טוענת כי אביה המנוח ביקש להעביר לה במתנה את הכספים שירש מעיזבון אחיינו. לצורך כך מסר בידיה ייפוי כוח כללי נוטריוני באמצעותו תוכל לטפל בהעברת כספי ירושת האחיין לחשבון הבנק המשותף לה ולו.

המנוח נפטר קודם שהספיקה התובעת להעביר את כספי הירושה בפועל לחשבון הבנק. התובעת טוענת, איפוא, כי אין לראות בחלקו של המנוח בעיזבון אחיינו חלק מעיזבונו של המנוח, כיוון שניתן לה במתנה על ידי המנוח עוד בחייו.

לחלופין, טוענת התובעת, כי אם ייקבע שיש לראות ברכוש זה חלק מעיזבון המנוח, הרי שאז יש לראותו כרכוש המנוח הנמצא בישראל שהיא הזוכה בו על פי צוואה.

התובעת מנמקת טענתה זו הן בשל העובדה שהמנוח חי וגר בישראל כך שכספי הירושה בהם זכה היו מועברים באופן טבעי למקום מגוריו בארץ והן בשל כך שהמנוח עצמו גילה דעתו באופן ברור כי רצונו שכספים אלו יועברו לישראל בכך שהפקיד בידיה ייפוי כוח להעברתם.

עוד טוענת התובעת כי המנוח ביקש להדיר את הנתבעת מלזכות בכל רכוש בשל יחסה אליו. הנתבעת טוענת מאידך, כי כספי עיזבון האחיין בהם זכה המנוח, הינם חלק מעיזבון המנוח ומכיוון שכספים אלו מוחזקים באנגליה, מקום מגוריו ופטירתו של האחיין, הרי שהיא הזוכה בהם ע"פ הוראת צוואת המנוח.

הנתבעת מכחישה טענת התובעת לפיה המנוח העביר לה כספים אלו במתנה וטוענת כי ייפוי הכוח שניתן לתובעת אינו בגדר הסכם מתנה או התחיבות לתת מתנה. הנתבעת אף מכחישה טענות התובעת, באשר ליחסה של אביה המנוח כלפיה.

ביהמ"ש לא שוכנע כלל כי המנוח התכוון ליתן לתובעת את מלוא חלקו בעיזבון אחיינו במתנה, ולמעשה לא הוצגו לפני ביהמ"ש לעניין זה כל ראיות של ממש זולת לטענת התובעת עצמה ובני משפחתה שהינם נוגעים בדבר מעצם טיבם וטיבעם.

מדבריו של עורך דין, אליו פנו המנוח ובתו לצורך עריכת ייפוי הכוח, ניתן ללמוד כי המנוח לא הבהיר אל עורך דין באופן ברור ונחרץ כי הוא מעוניין לתת במתנה לאלתר את כל חלקו בעיזבון אחיינו לבתו, אלא הסתפק באמירה כללית לפיה יש בכוונתו בעתיד ליתן לה מתנה.

היינו, מדובר באמירה כללית שטרם הוגדרה ונתחמה בזמן בכמות ובתוכן, כוונה שטרם התגבשה לכלל גמירות דעת ובוודאי שטרם התגבשה לכלל מעשה.

גם אם כל תכליתו של ייפוי הכוח הכללי הייתה לאפשר לתובעת לפעול להעברת חלקו של המנוח בעיזבון אחיינו לארץ (ויש להטיל ספק בדבר), הרי שגם אז אין בו ללמד על כך שהמנוח נתן רכוש זה במתנה לתובעת אלא לכל היותר על כך שמינה אותה כשליחתו לצורך הבאת הכספים או חלקם – ארצה.

בית-המשפט הבהיר לא אחת, כי דרישת הכתב ע"פ סעיף 5 לחוק המתנה היא מהותית. אכן, מפסיקה עדכנית של בית-המשפט ניתן ללמוד כי חלה התגמשות בכל הקשור לדרישת הכתב כתנאי להוכחת התחיבות ליתן מתנה .

ואולם, הדברים נכונים כאשר ההתחייבות ליתן מתנה הינה ברורה ועולה מנסיבות חיצוניות למסמך הכתוב, מה שאין כן בענייננו.

הדרך בה ילך בית-המשפט בבואו לפרש צוואה אינה אחת ויחידה, ואולם ברי הוא כי מושכל אחד ויחיד מנחה את כולם בכל הקשור לפרשנותה של צוואה – הרצון לעמוד על אומד דעתו של המצווה .

בנדון, פטור ביהמ"ש מלהכניס ראשו בין הרים שכן, לסברתו, בחינה מדוקדקת – הן של לשון הצוואה והן של אומד דעת המצווה כעולה מנסיבות החיצוניות לה, שתיהן גם יחד מביאות למסקנה זהה – חלקו של המנוח בעיזבון אחיינו אינו נכלל כלל בלשון הצוואה ולפיכך, יש לחלקו ע"פ הוראות דיני הירושה הכלליים.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• פסילת צוואה
• צורות עריכת צוואה
• פגמים פורמלים בצוואות
• צו ביטול צוואה
• ביטול צוואה

הפוסט מריבה על צוואה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ערעור על פסק דין של ביהמ"ש המחוזי אשר קבע כי על פי צוואתה של אמם המנוחה של הצדדים, המשיב לערעור יורש את רכושה לבדו, בלי שיוטל עליו חיוב לשלם למבקשת הערעור ולבנה.

צוואתה של המנוחה נערכה בו זמנית עם צוואת בעלה, ונקבע בהן הסדר הדדי לפיו במות אחד מבני הזוג יירש אותו בן הזוג האחר ובמקרה של מות שני בני הזוג באותו זמן, תיפול הירושה לבנם המשותף (המשיב לערעור), בכפוף לחיובו לשלם סכום כסף למבקשת הערעור, בתה של המנוחה מנישואים קודמים, ולבנה. הבעל נפטר לפני המנוחה ולפי צוואתו ירשה האישה את רכושו.

ביהמ"ש קיבל את הערעור וקבע:

היות שהבעל נפטר לפני המנוחה, אין תחולה להוראה בצוואה לפיה בן זוגה יירש את כל רכושה. הוראה זו חלה אך ורק לגבי הראשון שנפטר מבין בני הזוג ואין לה תחולה לאחר מותו של בן הזוג השני.

בפירוש צוואות משותפות והדדיות של בני זוג, אין להסתפק בדעתו של אחד המצווים בלבד, ויש להתחשב בדעתם המשותף של שני המצווים.

ביהמ"ש עשוי לתת לצוואה משמעות החורגת מלשון הצוואה רק בהתקיים התנאים הבאים: ראשית, על ביהמ"ש להשתכנע כי דעתו של המצווה אינו ניתן להגשמה מלשונה של הצוואה.

התנאי השני הוא כי מקרה זה נופל לאחד המצבים המיוחדים: השלמת חסר בצוואה, פתרון סתירות, תיקון טעות, ביצוע בקירוב וביצוע ב'תחליף'.

במקרה זה, בהעדר ראיות אודות הנסיבות החיצוניות וכאשר מתוך הצוואות עצמן אין לשלול את האפשרות כי בני הזוג נמנעו במכוון מלהתייחס לחלוקת הרכוש כאשר נפטרו זה אחר זה, אין לקבוע כי הוראות הצוואה נוגדות את דעתה של המצווה.

על כן, תפורש הצוואה על פי לשונה.

הצוואה אינה מסדירה את חלוקת העיזבון של המצווה אם נפטרה לאחר שנפטר בן זוגה. לפיכך, יש לקבל את הערעור ולקבוע כי עיזבונה של המנוחה לא יחולק מכוח צוואתה אלא ליורשיה עפ"י דין.

הפוסט צוואה משותפת והדדית הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

המנוח נפטר בביה"ח ביום 2.8.04 בשעות הערב המאוחרות, כשהוא אלמן ולא הותיר אחריו צאצאים.

לטענת המשיבה היא הייתה ידועה בציבור של המנוח.

ביום 10.8.04, הפקידו המשיבה ובתה במשרד הרשם לענייני ירושה, זיכרון דברים ופתק שהמשיבה טענה כי נכתב עלי ידי בתה ונחתם על ידה ועל ידי המנוח, לפיה הוריש לה המנוח את רכושו.

המשיבה הגישה בקשה לקיום צוואת 'שכיב מרע' של המנוח. המבקשת, אמו של המנוח ויורשתו על פי דין, מתנגדת לבקשה זו.

בית המשפט לענייני משפחה קיבל את התנגדות המבקשת לקיום צוואת המנוח, דחה את בקשת המשיבה לקיום צוואת המנוח, ופסק כי: בפסיקה, פורטו שבע דרישות המופיעות בסעיף 23 לחוק הירושה, העוסק בצוואה בעל פה. על כל אלה יש להוסיף את הדרישה שלשם קיום צוואה יש צורך להראות שהייתה 'גמירת דעת'.

האם היה המצווה 'שכיב מרע' בשעת הציווי? במקרה זה אין ספק שהמנוח ענה לקריטריון זה בזמן עריכת הצוואה.

האם ניתן הציווי בפני שני עדים? היסוד בלעדיו אין בצוואה בעל פה הוא קיומם של שני עדים בפניהם נעשה הציווי. מצד שני, קיים ביהמ"ש צוואת שכיב מרע כאשר אחד העדים שימש עד דרך טלפון. בענייננו, לאור הראיות, לא נתקיים יסוד זה.

האם שמעו העדים את לשונו של המצווה, דהיינו האם דיבר המצווה בפני העדים בשפה המובנת להם? הראיות מצביעות על סתירות בין דברי העדות באשר לשפה בה נאמרו הדברים.

ביסודם של דיני הירושה מצויות שתי מגמות: קיום דברי המת כדי שרצונו האחרון האמיתי יתקיים ויבוצע; לשמור על קיום דרישות מינימאליות, כתנאי בל יעבור בחוק, כדי להיות בטוחים באמיתות הצוואה ובגמירות דעת המצווה.

בימ"ש הדן בצוואת מת, ובעיקר בצוואת שכיב מרע, כל עניינו בקיום רצונו האחרון האמיתי של המת.

משהוברר רצונו האחרון של המת, נותרת שאלת השפה, שבה נאמרו דברי המת, חסרת חשיבות, ובלבד שהעדים שולטים באותה שפה.

לעניין רישום דברי המצווה בזיכרון-דברים, הטעם בכך בסמוך למעמד עריכת הצוואה הינו למנוע סכנה של עדי שקר ושל עדים שאינם מדייקים כשאין אפשרות לסתור דבריהם.

נוסף על רישום דברי העד בדיוק יש לפרט גם את הנסיבות לעשיית הצוואה. אם יש איחור ברישום ובהפקדה, הרי קיימת סכנה גדולה יותר שיש שינוי, ולו כלשהו, בין דברי העדים לדברי המצווה, וכי בינתיים התייעצו בענין, כך שזיכרון-הדברים ועדותם בביהמ"ש אינם ניתנים לביקורת מתאימה.

בענייננו, זיכרון הדברים לא נכתב בסמוך לאירוע אלא 8 ימים לאחר פטירת המנוח. הוכח שזיכרון הדברים לא נכתב ספונטנית על ידי העדות אלא נוסח בדקדקנות על ידי עורך דין.

ההלכה היא כי כשמדובר בדברים ששמעו העדים באותו זמן מן המצווה יש לרושמם כלשונם ובלשונם ואין להיעזר בעורך דין.

דרישת המחוקק כי זיכרון הדברים ייחתם בידי שני העדים ויופקד אצל הרשם לענייני ירושה התקיימה בענייננו. דרישת המחוקק כי רישום, חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם לא התקיימה.

המשיבה הגישה את זיכרון הדברים 8 ימים לאחר מועד הציווי ללא נימוק לסיבת העיכוב ותוך שהספיקה לבקר פעמיים במשרד עורכי דין, ומכאן שלא עשתה כל מאמץ כדי לזרז תיעוד דברי המצווה.

שאלת יכולת המנוח להבין טיבה של צוואה, שאלת גמירות הדעת ושאלת ההשפעה הבלתי הוגנת – קיומה של השפעה בלתי הוגנת או העדרה צריכים להיקבע עפ"י עובדות כל מקרה. על ביהמ"ש לקבוע אותה עפ"י מושגים של מוסר אישי וחברתי, תוך שהוא מכוון לרצונו האמיתי על המצווה.

סוג זה של צוואה הינו הפחות בטוח מכל סוגי הצוואות, בכל הנוגע להבטחת גמירת הדעת של המצווה ולאמיתות הצוואה. לכן פרט המחוקק דרישות פורמליות רבות לחיזוק היסודות החשובים למתן תוקף לצוואה מבחינת כשרותה.

בענייננו, המנוח לא היה צלול בדעתו בשעת הציווי הנטען ולא היה מודע לטיבה של הצוואה, לכן אין צורך לדון בשאלות גמירות הדעת וההשפעה הבלתי הוגנת.

הפוסט צוואה בעל פה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

לעניין המזונות, טען הבעל כי אין לחייבו במזונות, ואילו האישה טענה כנגד גובה המזונות.

בית המשפט המחוזי קבע כי לאישה יש מחצית הזכויות בבית המגורים, אולם הזכויות במשק הן של הבעל ושלו בלבד; כן קבע כי חבותו של הבעל בתשלום המזונות לאישה פקעה:

הצדדים נישאו בשנת 1983, וחל עליהם חוק יחסי ממון. הם לא ערכו ביניהם הסכם ממון עם נישואיהם. החוק קובע כי עם פקיעת הנישואין עקב גירושין או עקב מותו של בן זוג, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין. ואולם, ניתן שתיווצר שותפות בין בני הזוג בנכסים שלא נכללים בסל האיזון. השיתוף בנכס יכול שיקום מכח דינים אחרים, עקב מתנה או הסכמה לשיתוף בין במופרש ובין על פי התנהגות. על בן הזוג הטוען לשיתוף בנכס, שלא רשום על שמו והיה של בן הזוג האחר עוד לפני הנישואין, נטל השכנוע שהצדדים יצרו בנכס שותפות ובחלקים שווים. הפסיקה הבחינה, בדרך כלל, בין נכס שהוא דירת מגורים, לגביה נדרש בן הזוג הטוען לשיתוף להוכחה מעטה, לבין נכס עסקי, שהיה של בן הזוג לפני הנישואין, שלגביו נדרשו הוכחות בעלות משקל לגבי כוונת בעליו לשתף בו את בן זוגו.

נתונים עובדתיים כמו היות הנישואין נישואין ראשונים/שניים, האם יש לבני הזוג ילדים משותפים, אורך הנישואין, אופי היחסים בין הצדדים – הרמוניה ושיתוף, אל מול מריבות ומשברים וכיוצב', יש בהם כדי להצביע על כוונתם הצדדים. באשר לחיי שלום והרמוניה במהלך הנישואין, היו מקרים, שבהם הוכח כי הצדדים ניהלו מערכת יחסים כושלת, לא מנעה קביעה כי הם התכוונו לשיתוף. אולם בנישואין שניים, בית המשפט סבור כי קשה יותר לשכנע, כי הייתה כוונה לשיתוף בלא להוכיח את המשכיותם של הנישואין לאורך שנים והצלחתם.

בענייננו, נישואי בני הזוג היו נישואין שניים לשניהם. המשק נרכש ע'י הבעל עוד בתקופת נישואיו הראשונים. בנסיבות העניין, הנטל להראות כי הבעל הסכים לשיתופה בנכס העסקי, שהוא המשק, וכן בדירת המגורים במשק, מוטל על האישה. בית המשפט סבור, כי לא צלחה דרכה של האישה בהרמת הנטל ככל שהוא מתייחס למשק המשפחתי, וכל מה שהוכיחה האישה הוא שהיא השקיעה ועבדה במשק מתוך מטרה להוציא ממנו פרנסה טובה לה ולבעלה. מכאן ועד להוכחה מספקת, כי הבעל העניק לה במתנה מחצית הזכויות במקרקעי המשק, עדיין יש מרחק. יש לבדוק עד כמה הושבח המשק מאז שהאישה באה להתגורר בו, ויש להעניק לה את מחצית ערך ההשבחה. מנגד, באשר לבית המגורים, הצליחה האישה לשכנע כי הייתה כוונה לשיתוף מלא בו.

אשר לגובה המזונות. הלכה היא, שאין בית המשפט שלערעור מתערב בממצאים העובדתיים שנקבעו ע"י הערכאה הדיונית, קל וחומר בפסיקת שיעור המזונות, אלא אם נפלה בפסיקת בית משפט קמא טעות משמעותית. גם הלכה היא, שיש להביא בחשבון לצורך פסיקת המזונות את כל ההכנסות שעשויות לצמוח לאישה מרכושה. לפיכך, רשאי היה בית המשפט קמא להביא בחשבון את ההכנסות שעשויות להיות לאישה מתקבולי המשק ומרכושה שלה. לעניין המשך תשלום המזונות. האישה סירבה לקבל גט על אף פסק הדין של בת הדין הרבני שחייבה בגט. היא הוזמנה לקבל גטה אולם לא הופיעה, והבעל נאלץ להשליש את גטה. עם אקט משפטי זה, פס מהעולם חיובו של הבעל להמשיך ולשלם לאישה את מזונותיה.

ערעורים על פסק-דין שניתן בית המשפט לענייני משפחה, במסגרתו הורה בית המשפט על איזון הזכויות הרכושיות של הצדדים, בני זוג נשואים, שחל קרע ביחסיהם. עיקר המחלוקת היא לעניין הזכויות במשק חקלאי, שעובד על ידם, ובו אף נמצא בית המגורים שלהם.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• איזון הרכוש בפקיעת נישואין
• צירוף חברה בבעלות הבעל
• שיקולים בעת חלוקת רכוש
• חזקת השיתוף של נכס

הפוסט שיתוף בנכסים הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ביהמ"ש דחה את התביעה ברובה וקבע:

דירת המגורים הינה נכס שהיה לנתבעת ערב נישואיה עם התובע .משנישאו בני הזוג חל עליהם הסדר איזון המשאבים, הקובע כי נכסים שהיו לבני הזוג ערב הנישואין אינם נכללים במסת הנכסים עליה חל איזון המשאבים, זכויות הנתבעת בדירת המגורים אינן נכללות בגדר הנכסים ברי האיזון.

עם זאת, בפסיקה נקבע כי אין מניעה שבן זוג אחד יטען מכוח דין כללי כלשהו, כי בידיו זכויות בדירת מגורים הרשומה על שם בן הזוג האחר ושהייתה בבעלותו ערב הנישואין. בהקשר לקביעת הבעלות על רכוש של בני זוג, ראוי לתת פרשנות על התא המשפחתי שבו מצוי הרכוש של בני הזוג וזאת במיוחד לגבי דירת המגורים.

עם זאת, נקבע כי אין די בעצם קיומם של חיי נישואין משותפים, אף שהיו ממושכים כדי לקבוע שיתוף בדירת מגורים, ועל מנת שתוכרנה זכויות בדירת מגורים הרשומה על שם בן הזוג האחד לבן הזוג השני, על האחרון להראות נסיבות עובדתיות, בנוסף לעצם קיום הנישואין, מהן ניתן להסיק מכוח הדין הכללי – הקניית זכויות בדירת המגורים.

במקרה זה, התובע לא עמד בנטל המוטל עליו, להצביע על תשתית עובדתית המקנה לו, זכויות בדירת המגורים. הנטל להוכיח הקנייה הינו קשה ויש להצביע על פעולות שביצע בן הזוג האחר, כגון השקעה כספית מצדו בהשבחתה של דירת המגורים. במקרה דנן, לא ניתן להצביע על השקעה כספית כלשהי של התובע בדירת המגורים לבד מהשקעה כספית מזערית, ביחס לשנים הרבות בהן התגוררו בדירה.

משלא הובאה הוכחה כלשהי להקניית זכויות לתובע בדירה, לבד מן החיים המשותפים הממושכים וגידול הילדים המשותפים בה, יש לדחות את התביעה בקשר לדירת המגורים.

הפוסט זכויות משותפות בדירה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

תביעה רכושית בין בני זוג הנשואים מזה 36 שנה, לפיה יש לתת בידי התובעת (להלן 'האישה') פסק דין הצהרתי על פיו היא זכאית להירשם כבעלת מחצית מהזכויות הרשומות על שם הנתבע.

לנתבע מספר נכסים הרשומים על שמו. המחלוקת בין הצדדים הינה על הזכויות בדירה הרשומה על שם הנתבע ובחנות. לטענת האישה, דירה זו נרכשה אמנם מכספי מכירת דירה אחרת שנרכשה לפני נישואיהם, אולם, מאחר ומחצית מדמי המכירה הועברו לגרושתו של האיש, והיתרה, ממקורות משותפים. באשר לחנות, טוענת האישה, כי למרות שנרכשה טרם הנישואין הרי שהיא שופצה במהלך הנישואין והיא שייכת לתא המשפחתי.

בית המשפט קיבל את העתירה בחלקה ופסק:

במקרה זה, חלה הלכת השיתוף שכן התנאים המקדמיים להחלת חזקת השיתוף מתקיימים. בני הזוג נשואים משנת 69,היינו לפני 1974. וכן, מתקיים תנאי המאמץ המשותף' (חיים משותפים תחת קורת גג אחת ללא קרע או פרוד). סתירת התנאי מוטל על מי שמתנגד להחלתה.

התובעת זכאית להירשם כבעלת מחצית הזכויות בדירה. שכן, הנתבע לא הוכיח טענתו כי הדירה נרכשה מכספי מכירת דירה מלפני הנישואין והיתרה מכספים אישיים שלו.

התביעה באשר לזכויות בחנות נדחית. שכן, החנות נרכשה לפני הנישואין על ידי הנתבע ורשומה על שמו.

טענת התובעת, כי החנות שופצה במהלך הנישואין ובני הזוג ראו אותה כנכס משפחתי – לא הוכחה. רכישת נכס לפני הנישואין אינה שוללת לכשעצמה את חזקת השיתוף אולם יש להחילה רק אם מוכחות נסיבות המלמדות כי לכך התכוונו בני הזוג, יש צורך להוכיח כוונה משתמעת מהתנהגותם הכללית בענייני כספים.

במקרה דנן, מדובר בנכס עסקי, אין מדובר בנישואין ראשונים, לנתבע 7 ילדים מנישואיו הראשונים. הנתבע שמר לאורך כל הנישואין על הפרדה רכושית, רשם רכוש על שמו וניהל חשבון בנק לבד. בנסיבות אלו לא ניתן לייחס לנתבע כוונת שיתוף לגבי נכס זה שנרכש לפני הנישואין.

התובעת זכאית למחצית מזכויות הפנסיה של הנתבע – אין מחלוקת בין הצדדים על כך.

הפוסט חזקת השיתוף של נכס הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

פסק דין של כבוד השופט צבי ויצמן הדן בהלכת השיתוף של שני צדדים. מפסק הדין ניתן ללמוד על המגמות הקיימות היום בתחום זה:

בין הצדדים התגלע קרע בגינו הגישו הם תביעות רכושיות הדדיות. התובעת עתרה למתן פס"ד הצהרתי המורה כי היא זכאית, מכוח הלכת השיתוף, למחצית מהזכויות והנכסים הרשומים ע"ש הנתבע לרבות נכסים חיצוניים שנצברו אצלו קודם לנישואיהם ונכסים בהם זכה בירושה, כן עתרה להורות לנתבע להשיב לה מחצית מהכספים והזכויות אשר הוברחו על ידו.

הנתבע הגיש תביעה רכושית בה עתר למתן פס"ד הצהרתי בו יקבע כי אין להחיל את חזקת השיתוף על נכסים שאינם רשומים במשותף ע"ש בני הזוג וכן אין להחילה על נכסים שנצברו קודם לנישואי הצדדים וכספי ירושה בהם זכה בשל פטירת אימו. עוד עתר לפירוק השיתוף בדירת המגורים של הצדדים.

בית-המשפט לענייני משפחה קיבל את התביעות בחלקן ופסק כי:

עיקרה של הלכת השיתוף הינו כי חזקה החלה על בני זוג המנהלים אורח חיים תקין ושהתנהגותם מגלה מאמץ משותף כי הרכוש בבעלותם המשותפת.

התנאים אותם קבעה הפסיקה להחלת חזקת השיתוף הם אורח חיים תקין – מינימום של חיים משותפים תחת קורת גג אחת ללא קרע או פירוד ממשי ומאמץ משותף – גם אם אחד מבני הזוג אינו עובד או מפרנס אך הוא משקיע ממרצו בטיפוח משק הבית ובגידול הילדים, יש לראות בפעולתו 'מאמץ משותף' התורם לתא המשפחתי.

המבקש לסתור את החזקה עליו הנטל להוכחת כוונה של ממש לכך שרכוש נתון לא יהיה משותף. נכסים שנרכשו קודם לנישואין או התקבלו בירושה אינם בהכרח נכסים הנמצאים מחוץ לגבולותיה של חזקת השיתוף והקביעה האם נכס ספציפי אכן נטמע ברכוש המשותף תיגזר מתוך נסיבות המקרה.

בענייננו, עולה מהעדויות כי שני בני הזוג תרמו במשותף לקופה המשפחתית ולטיפוח התא המשפחתי. מהלך הדברים מלמד על שיתופיות בין הצדדים בכל הקשור לנכסיהם. חלה שיתופיות מוחלטת וגמורה בין הצדדים ומעולם לא הוסכם בניהם על הפרדה רכושית חלקית.

לפיכך, יש להחיל את הלכת השיתוף על יחסי הצדדים ויש להורות כי שיתופיות זו תחול בין לגבי נכסים הרשומים ע"ש שניהם ובין על נכסים הרשומים ע"ש מי מהם בנפרד. את סופה של השיתופיות של הצדדים יש לקבוע ביום הקרע כפי שהוסכם ע"י הצדדים.

ביהמ"ש קבע כי:

הצדדים יחלקו באופן שווה בכספי קופות הגמל וקרנות ההשתלמות שצברו במהלך חייהם המשותפים אף אם מדובר בנכסים הרשומים ע"ש אחד מהם בלבד שכן הרישום הינו טכני ולא מתוך כוונה להפרדת הנכסים.

הילכת השיתוף פורשת כנפיה אף על זכויות הפנסיה וכספי פיצויים של הצדדים. אין לחלק בין פנסיה צוברת לפנסיה תקציבית ואף במקרה שהפנסיה נבנית על הפרשות שהמעביד מפריש עבור העובד יש להחיל את הלכת השיתוף.

לתובעת זכויות בתגמולי פנסיית הנכות והפנסיה המוקדמת המשולמת ע'י המעביד לנתבע. הפנסיה הרגילה והפנסיה המוקדמת הם נכסי עתודה כלכלית של המשפחה וברי חלוקה בין בני זוג. הם חלק מהרכוש המשותף של בני הזוג.

רנטה מגרמניה, גמלת האוצר המשולמת לנרדפי הנאצים וכספי פיצויים מגרמניה שהתקבלו קודם לנישואין להן זכאי הנתבע – הורתם של התגמולים במצבו האישי של הנתבע ואין הם פירות מעשה ידיו, הרי שיש לראות את התגמולים המשולמים ממועד הקרע ואילך ככספים השייכים לו בלבד.

מאידך, כספי הפיצויים מגרמניה ששולמו לנתבע קודם למועד הקרע והופקדו בחשבונות הבנק של מי מהצדדים נבלעו בכספי הצדדים ויש לחלק את הכספים שנצברו בהם באופן שווה.

החזרי מס – בני זוג חולקים בהחזרי המס המגיעים להם מכל סיבה שהיא כל עוד חלה בניהם שותפות. לפיכך באם התקבלו החזרי מס בגין השנים הקודמות למועד הפירוד הרי שהם מהווים כספים משותפים לצדדים.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• איזון הרכוש בפקיעת נישואין
• שיקולים בעת חלוקת רכוש
• חלוקה בין בני זוג
• חזקת השיתוף

הפוסט מגמות בהלכת השיתוף הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

הצדדים אשר נישאו בשנת 1976, חל עליהם המשטר הרכושי הקבוע בחוק יחסי ממון. על פי הסכמת הצדדים ניתן לבצע את איזון המשאבים טרם פקיעת הנישואין, במקרה זה נקבע כי איזון משאבים יבוצע במועד הגשת התביעה לבית המשפט.

נכסים הנכללים בגדר איזון

זכותו של כל אחד מבני הזוג למחצית מן הזכויות שנצברו על ידי בן זוגו החל מיום נישואין ועד למועד הקובע, ובכלל זה זכותו למחצית זכויות סוציאליות ממקום העבודה. הזכות ניתנת למימוש רק בעת הבשלתה. כלומר נקבע כי כל צד זכאי למחצית שווי הזכויות הפיננסיות של משנהו: קופות גמל, קרנות השתלמות וחסכונות שנצברו על ידו מיום נישואיהם ועד ליום הגשת תביעת גירושין.

בית המשפט ציין, כי בהתאם לפסיקה אין להוציא את קרן ההשתלמות של התובעת מתכלות הנכסים ברי האיזון, וזאת, בין אם התובעת מעוניינת לעשות שימוש בכספי קרן ההשתלמות לקיומה בשנת השבתון על פי בחירתה ובין אם מדובר בקרן השתלמות המוגבלת לניצול לשנת שבתון בלבד.

נכסים ברי איזון מוגדרים ככאלה שרשומים על שם אחד מבני הזוג. כאשר קיים חשבון בנק משותף אשר נמצא בזכות או בחוב אזי זהו נס בר-שיתוף בניגוד לבר-איזון, בהיותו רשום על שם שני הצדדים.

טענת זכאות לכספי חיסכון

טענת הנתבע בנוגע לזכאותו לכאורה להחזר כספי חיסכון הדיור לרווקים וכספי ירושת אימו, נדחו. שכן, בהתאם להלכה הפסוקה, כאשר בני זוג רושמים נכס בבעלות משותפת, ההנחה היא שהתכוונו לאיזון ולשוויון, וכל תרומת יתר של צד אחד היא בגדר ויתור או מתנה של צד אחד לצד אחר.

כן נדחתה דרישת הנתבע לאיזון כספים שקיבלה התובעת במתנה מדודה בצרפת, העומדים על סך של $10,000. הדרישה נמצאת בניגוד לחוק יחסי ממון לפיה מתנות שקיבל אחד מבני הזוג בתקופת הנישואין אינן נכללות במסת הנכסים ברי האיזון.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• חלוקה בין בני זוג
• איזון הרכוש בפקיעת נישואין
• תאריך לאיזון משאבים
• איזון משאבים ופרוק שיתוף
• חזקת השיתוף בין בני זוג

הפוסט יחסי ממון בין בני זוג הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ביהמ"ש המחוזי העלה את סכום המזונות שעל האב המערער לשלם לכלכלת שני ילדיו הקטינים, בין השאר בשל כך שעזב את בית המשפחה מרצונו בשל קשריו עם אישה אחרת.

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בחלקו ופסק כי:

בהערכת מזונות שעל אב לשלם לילדיו יש לקחת בחשבון את צרכי הילדים וכן את גובה הכנסת האב ויכולתו הכלכלית. ממילא נלקחת בחשבון בהקשר זה גם יכולתה הכלכלית של האם שבמשמורתה מוחזקים הילדים. פסיקת המזונות נעשית על דרך איזון כולל של הכנסת המשפחה מכל המקורות תוך התחשבות בכלל היכולות מול הצרכים וקביעה בהתאם לכך את שיעורם הסביר של המזונות.

התנהגות בן זוג ככל שהיא עומדת לביקורת כזו או אחרת במישור המוסרי אינה מצדיקה את 'הענשתו' על דרך התעלמות מצרכיו הוא אם כך בחר לחיות. קיימת לבעל זכות אישית לקבוע את דרך חייו ובלבד שיעמוד בחובתו לספק את צרכיהם של ילדיו כדרך יכולתו הכלכלית הסבירה. לפיכך במסגרת האיזון ההולם בהערכת גובה המזונות שעל אב לשלם לילדיו (מעבר לצרכיהם ההכרחיים), יש ליתן משקל ליכולתו הכלכלית ולצרכיו שלו.

נקבע כי בנסיבות העניין הגדלת שיעור המזונות שהוטלו על האב אינה מאזנת כראוי בין צרכי הילדים יכולתו הכלכלית של האב ויכולתה הכלכלית של האם. לפיכך נקבע כי יופחת שיעורם.

יש לזכור כי זהו ערעור מלפני ההלכה החדשה בדבר מזונות קטינים וכיום בקביעת המזונות לוקחים בחשבון גם את זמני השהות של ההורים עם ילדיהם.

הפוסט השפעת בגידת אב על שעור מזונות ילדים הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

תביעה לצורך הבהרת פסק דין, בו נפסקו מזונות לילדה ונקבע, בין היתר, כי אבי הילדה יישא בכל הוצאות החינוך, לפי דרישת ביה"ס, לרבות דמי שכלול, טיולים, חוגים, פעולות העשרה ושיעורים פרטיים. האב טען כי ההשתתפות הילדה בחוגים אינה לפי דרישת ביה"ס ולכן הוא פטור מלהשתתף בהוצאות אלו.

ביהמ"ש קבע: המשמעות הנכונה של הסעיף בפסה"ד היא כי על האב לשלם עבור כל הוצאות החינוך שידרוש ביה"ס וכל תשלום אחר אשר ידרוש ביה"ס במסגרת זו, וכן לשאת בדמי שכלול, טיולים, חוגים, פעולות העשרה ושעורים פרטיים של הקטינה, אשר לגביהם אין צורך בדרישה של ביה"ס בכתב או בעל פה.

על פי החוק, האב אינו צריך לחשוש כי ייחשף להוצאות בלתי מוגבלות משום שלאיש מההורים אין סמכות בלתי מוגבלת ובלעדית לקבוע איזה פעולות תעשה הילדה, באיזה טיולים תשתתף ובאיזה חוגים, פעולות העשרה ושיעורים פרטיים היא תהיה מעורבת. עניינים אלה נשארו בסמכות האב במידה שווה לסמכות האם למרות משמורת הילדה אצל האם. האב מוסמך, אם ירצה, להודיע לאם מה רמת ההתייעצות שהוא דורש, ומה הפעילויות המקובלות עליו, הן מבחינת ההיקף והן מבחינת העלות.

הפוסט חובת התייעצות בין הורים הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

סעיף 101 לחוק המקרקעין מורה כי: "מקרקעין שהם בבעלות משותפת של בני זוג, והם משק חקלאי או בית עסק המתנהלים על ידיהם במשותף או דירה המשמשת להם מגורים, לא יהיה בן זוג זכאי להעביר חלקו לאחר אלא אם הציע אותו תחילה לבן זוגו". מעיון בפסיקה עולה כי החלת סעיף 101 לחוק המקרקעין תיעשה במשורה ועל דרך הצמצום מרגע שניתן צו לפירוק שיתוף בתובענה שהגיש אחד מבני הזוג, אין תחולה למנגנון הקבוע בסעיף 101 לחוק המקרקעין. מימוש הנכס צריך להיעשות תוך התחשבות בזכות הקניינית של הבעלים הנוספים לממשו בתמורה הגבוהה ביותר שניתן. עריכת התמחרות היא דרישה לגיטימית של בן הזוג, המבקש להשיא לא רק את חלקו בנכס אלא גם את חלקו של בן זוגו. גישה לפיה יש לבן הזוג זכות להשוות להצעה הגבוהה ביותר ללא התמחרות עם המציע (ועם הבעלים הנוסף, ככל שהוא מעוניין בכך) אינה הוגנת ואינה ממלאה אחר התכלית של השאת התמורה עבור הנכס. מנגד, שמירת זכותו של בן הזוג להשוות להצעה הגבוהה ביותר במהלך התמחרות כשהוא משתתף בהתמחרות היא הוגנת וממלאה אחר המטרה, שכן היא מממשת את זכות הקדימה של בן הזוג אך עדיין מעמידה בפני האחרים אפשרות להעלות את הצעתם, כשזכותו של בן הזוג להשוות להצעה המשופרת ממשיכה ועומדת. איזון בין זכות הקניין של הבעלים הנוספים המבקשים להשיא את מחיר הנכס לבין זכותו הקניינית של המבקש לשמור על הנכס, וזאת על ידי השוואת מחיר הנכס להצעה הגבוהה ביותר, תושג אך ורק במסגרת התמחרות. מלבד התחשבות בבעלי הזכויות בנכס, יש להתחשב גם בצפיות יתר המשתתפים בהתמחרות לקיומו של הליך הוגן ולא הליך למראית עין. בהקשר זה נקבע עוד כי אין לראות בעין יפה הגשת בקשה על ידי כונס נכסים, שתכליתה מכירת זכויות שלא במחיר הגבוה ביותר שניתן לקבל בעבור הנכס. בעשותו כן, כונס הנכסים פועל, הלכה למעשה, בכובע של ב"כ ולא בכובע של כונס נכסים, ועם התנהלות זו, לא ניתן להסכין.

(תמ"ש 12712-07-16 פלוני נ' אלמונית כבוד השופט יהורם שקד, 2.2.17)

הפוסט פרוק שיתוף בבית באמצעות כונס וזכות הקדימה לבן הזוג הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

רקע : איזון משאבים מכוח חוק יחסי ממון

המערערת והמשיב, בני העדה הנוצרית-קתולית, נישאו בשנת 1980. עם נישואיהם, עברה המערערת להתגורר בדירה בה התגורר המשיב. לזוג נולדו שלושה ילדים. במהלך נישואיהם, ביצעו המערערת והמשיב שיפוצים מקיפים בדירתם. לאחר שהתערער המצב בין בני הזוג, הגישה האישה תביעת גירושין ותשלום מזונות לבית הדין הפטריאכלי הלטיני (להלן: בית הדין).

בית הדין הצהיר בפסק דינו על גירושין בין בני הזוג. כמו כן הגישה האישה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה ובה תבעה מחצית מהזכויות בדירה.

בית המשפט לענייני משפחה דחה את תביעתה של המערערת בכל הקשור לדירה וקבע כי לאישה זכאית למחצית מעלויות השבחת הנכס כתוצאה מהשיפוץ. האישה ערערה לביהמ"ש המחוזי ואף ערעור זה נדחה מאחר והבעל התגורר בדירה עוד לפני נישואי הזוג ומכיוון שהזכויות בדירה הועברו לידיו בירושה.

בערעור הנוכחי לבית המשפט העליון, התמקדה המערערת בטענותיה כי קיים חוסר בחוק יחסי ממון, אשר מונע את החלת הסדר איזון משאבים על חברי העדה הנוצרית – קתולית.

לטענתה, יש להחיל בעניינה את הסדר איזון המשאבים מכוח חוק יחסי ממון או לחלופין, היא מבקשת להצהיר על מחצית חלקה בזכויות המשיב בנכס מכוח דיני החוזים, הנאמנות, עשיית עושר ותום לב.

בית-המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע:

חוק יחסי ממון חל על בני כל העדות והדתות. על בית דין דתי לנהוג על פיו. הפעלתו של החוק על כל בני העדות והדתות צריכה להיעשות באופן שוויוני. אין לפרש את החוק באופן המפלה עדה או דת.

חוק יחסי ממון הניח קיומם של שני מצבים המפעילים את הסדר איזון המשאבים שבחוק. המצב האחד הוא גירושין והשני הוא מוות של בן זוג. אין לפרש את החוק באופן שלגבי בני העדה הנוצרית – קתולית קיים רק מצב אחד (מוות) המפעיל את הסדר האיזון.

במקרה זה, הצדדים לערעור פרודים מכוח צו פירוד שנתן בית הדין הפטריארכלי הלטיני. בית המשפט לענייני משפחה לא בחן מהו מהותו של הצו האם הוא קבוע או זמני. יש להחזיר התיק לבית המשפט לענייני משפחה. יהא עליו לבחון אם קיים בין הצדדים צו פירוד קבוע , ובאם כך יינתן פסק הדין בעניינם של הצדדים, תוך שיבחנו מחדש כל שאר ההיבטים הקשורים לעניין.

הפוסט תחולת חוק יחסי ממון הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

תביעה של אשה כנגד בעלה למתן פסק-דין הצהרתי לאיזון משאבים ולפירוק שיתוף בנכסים. השאלה שעלתה היא קביעת החלוקה הרכושית והסדר איזון המשאבים בין בני הזוג, שנשוי מזה כ- 20 שנים. ביהמ"ש קיבל את התביעה בחלקה ופסק כי:

יש לבני זוג כאלו אפשרות לבקש סעד הצהרתי קודם לפקיעת הנישואין. אין בכריתת הנישואין או בקיומם כשלעצמם כדי לפגוע בקניינם של בני הזוג, להקנות לאחד מהם זכויות בנכסי השני או להטיל עליו אחריות לחובות השני.

ניתן להוכיח כוונה ספציפית של הצדדים לשיתוף בנכס מסוים גם לפני גירושין, ולא תהיה כל מניעה להצהיר על זכויות הצדדים באותו נכס, והכול בהתאם לכוונה שהוכחה. במקרה כזה, ניתן יהיה לפרק את השיתוף בו לאלתר ולא יהיה צורך להמתין לפקיעת הנישואין. כאשר בוחנים את כוונת השיתוף בנכס ספציפי נטל הראיה הינו של הצד הטוען לקיום השיתוף, ועליו להביא בפני ביהמ"ש ראיות על נסיבות שניתן להסיק מהן אותה כוונת לשיתוף בנכסים.

הקריטריונים שבית המשפט בודק בהקשר זה הם:

• האם אלה הם נישואיהם הראשונים של בני הזוג.
• אורח החיים של בני הזוג.
• משך הנישואים.
• נטילת חלק במאמץ המשותף.
• קיום חשבונות בנק ונכסים אחרים משותפים.
• טיב הנכסים שבמחלוקת.
• האם הושבח הנכס במהלך קשר הנישואין.

כאשר בוחנים את שווי המוניטין שנצבר בתקופת הנישואין, יש להביא בחשבון גם מרכיבים ביצירת המוניטין שבאו לעולם עוד לפני הנישואין, כדוגמת כישרונות אישיים שאדם נולד עמהם; אופיו האישי של אדם שמועיל לו בעסקיו; כישרונו הטבעי לתקשר עם בני אדם, ועוד. כל אלה לא השביחו את המוניטין בתקופת הנישואין, ואין הם בבחינת 'נכס' שנרכש בתקופת הנישואין, ולכאורה ראוי לגרוע אותם משווי המוניטין העומד לחלוקה.

יש להבדיל בין מקרים שבהם אחד מבני הזוג רכש את כל מקצועו וכושר השתכרותו במהלך החיים המשותפים, על חשבון הקופה המשותפת של בני הזוג, ובן הזוג האחר סייע לו כלכלית, מוראלית ונפשית לרכוש אותו מקצוע; לבין המקרה זה שבו לא השתתפה התובעת ביצירת הבסיס למוניטין ואף לא תמכה בנתבע לאורך הקריירה שלו, אלא להפך. כמו-כן, מדובר באדם שפרש או העומד לפרוש מעבודתו, בתוך תקופה קצרה והן פוטנציאל השתכרותו מהמשרד והן המוניטין העיסקי שלו, רובם ככולם מומשו זה מכבר, בתקופת החיים המשותפים של בני הזוג.

מתן פסק דין הצהרתי בטרם פקיעת הנישואין אינו ניתן באופן שיגרתי, אך כאשר הבקשה לפסק דין הצהרתי הינה משותפת, ושני הצדדים מבקשים כי ביהמ"ש יקבע את זכויותיהם לפחות בנכסים הקיימים, אין מניעה לכך. אין גם כל מניעה שבן זוג יקבל פרטים ביחס לרכוש אשר לגביו נטען, כי הוא משותף,וזאת על מנת שעד למועד פקיעת הנישואין יחלוף זמן רב, והרכוש יכלה או יוברח.

בנסיבות העניין, ביהמ"ש נותן צו לפירוק השיתוף בבית המגורים ; כמו-כן, זכאית התובעת למחצית הרכוש המצוי בבית המגורים. מאידך, הדרישה לגבי הזכויות במבנה המשרד ובמוניטין העסקי – נדחית. כל אחד מבני הזוג יהיה זכאי בעת פקיעת הנישואין למחצית מכל זכות שתהיה לבן הזוג השני בחשבונות בנק וכל זכות סוציאלית שהצטברה במהלך הנישואין.

הפוסט איזון משאבים ופרוק שיתוף הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

פסק דין של בית דין רבני בתביעה של אישה כנגד בעלה על מזונות, כתובה ותביעת פיצויים על בגידה מתמשכת של למעלה מארבע שנים, בהן עזב הבעל את האישה ולא שילם לה כלל מזונות. הבעל מצידו, הגיש בקשה בבית דין רבני לשלום בית.

בית דין רבני חייב את הבעל לתת לאישה גט וכמו כן לפצות את האישה בגין אי תשלום מזונות, בגידה ועלות הכתובה אשר סוכמה בין הצדדים על סך 1 מליון ₪. בית דין רבני לא קיבל את בקשת הבעל לערוך שלום בית מאחר ולא הייתה כנה.

הסכם ממון בין בני זוג

בני הזוג חתמו על הסכם ממון בו הסכימו בני הזוג כי הבעל יוותר על מחצית מהדירה בעוד האישה תוותר על הכתובה. בשל הסכם ממון אשר הוצג, החליט בית דין רבני כי האישה לא תקבל את הכתובה בצורה ישירה אך תקבל פיצוי בשווי הכתובה בוויתור הבעל על מחצית מהדירה והשלמת הסכום עד לערך הכתובה.

בית דין רבני במקרה זה אמר כמו כן כי באם לבעל היו יותר אמצעים, בית הדין היה מחייבו בתשלומים גבוהים יותר.

פסיקות בג"צ בנושא פיצויים על בגידה

לעומת בית דין רבני, בג"צ קבע בצורה גורפת כי במקרה של בגידה לא ניתן לגזול מהבוגד חלקי רכוש משותף של בני הזוג. חלקו של הבוגד באיזון המשאבים או מתוך הלכת השיתוף בתלות במועד קיום הליך גירושין, אינה נפגעת אפילו אם הוכחה אשמתו בגירושין אשר נבעה מבגידתו.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• השפעת בגידה על גירושין
• מרוץ סמכויות
• אישה מורדת
• כתובה והסכם ממון
• טיפים לנשים במקרי גירושין

הפוסט פיצויים על בגידה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

עצם העובדה כי החיים המשותפים אינם מעוגנים באקט פורמאלי של נישואין, יש בה כדי להצביע בנסיבות מתאימות על ארעיות הקשר שבין בני הזוג ועל העדר גמירת דעת באשר לשיתוף בזכויות, בעיקר ככל הנוגע לידועים בציבור שנישואין לא מנועים מהם בשל הדין האישי.

במקרה דנן, שוכנע ביהמ"ש שבני הזוג חיו יחדיו כידועים בציבור.

הנטל הרובץ על ידוע בציבור הטוען לזכות לשיתוף בנכסי בן זוגו הוא כבד יותר מן הנטל הרובץ בנסיבות דומות על בן זוג נשוי.

הסכם ידועים בציבור אינו טעון אישור בימ"ש, והוא משתכלל עם חתימתו. המבחן של גריעות תנאי החוזה, לעניין עילת עושק – הוא מבחן אובייקטיבי.

במקרה דנן, לא הוכחו פגמים בכריתת ההסכם בין הצדדים. אף בהתעלם מההסכם, הוכח שהצדדים נהגו בקנאות בהפרדה רכושית. לפיכך, מרבית התביעות, דינן להידחות.

התובעת זכאית לקבל כספים שהשקיעה בשיפורים בדירת הנתבע.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מוסד הידועים בציבור
• הגדרת ידועים בציבור
• זכאות למזונות
• רכוש ידועים בציבור
• התפתחויות וחידושים בתחום

הפוסט יחסי ממון ידועים בציבור הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ערעור כנגד החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה לתת תוקף של פסק-דין להסכם ממון בין הצדדים. לטענת המערער, הליך אישור ההסכם היה פגום שכן לא הובהרו לו הוראות ההסכם, משמעותו ותוצאותיו.

ביהמ"ש המחוזי קיבל את הערעור ופסק כי: ביהמ"ש שנדרש לתת תוקף להסכם ממון נדרש לא רק לבחון את זהות הצדדים ורצונם החופשי, אלא גם את הבנת כל אחד מבני הזוג, את משמעות ההסכם ואת תוצאותיו.

זוהי דרישה מהותית וברור שאם ביהמ"ש אישר הסכם ממון שלא בדרך האמורה, ניתן לערער על ההחלטה.

התערבות ערכאת הערעור תוך קביעה כי נפל פגם בהליך השיפוטי, תעשה במקרים חריגים ויוצאים מהכלל ולא כדבר שבשגרה.

עצם הצהרה של בני הזוג כי אכן הבינו משמעותו ותוצאותיו לא תמיד יהיה די בה. במיוחד, מן הראוי כי ביהמ"ש יסביר לכל אחד מבני הזוג, את התנאים לחלות תנאים אלו ואחרים, ובמיוחד ששאלה זו היא מהותית ביחס להסכם ספציפי זה או אחר.

כן ראוי כי אותו הסבר ספציפי ימצא את ביטויו אף בפרוטוקול הדיון. ככלל, על בימ"ש המתבקש לאשר הסכם ממון ו/או ליתן תוקף של פס'ד להסכם הכולל אף הסכם ממון, לבחון, בחון היטב מדוע אכן נמנע אחד מהצדדים להיוועץ עם גורם חיצוני.

עצם סירוב שכזה, חייב להדליק 'נורה אדומה' בפני ביהמ"ש, שאינו 'חותמת גומי' לאישורי הסכמים. לעיתים, באים צדדים לפני ביהמ"ש ומבקשים לאשר הסכם, אולם לאחר בחינה מדוקדקת, נוכח ביהמ"ש כי אין תוכנו כברו.

לא בכדי קבע המחוקק הליך משפטי מיוחד לאישור הסכמי ממון, ועל בתי המשפט לא להתעלם מדרישות המחוקק על כל המשתמע מהן, גם אם אכן יכול ויהא כרוך הדבר בזמן שיפוטי זה או אחר.

הפוסט הסכם ממון בין בני זוג הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

תביעה לביטול הסכם ממון בין הצדדים, בעל ואישה, שקיבל תוקף של פסק-דין בביהמ"ש המחוזי. על-פי ההסכם, מתחייב הבעל להעביר את כל הכנסותיו, לרבות זכויות הפנסיה שלו, לחשבון הבנק של האישה.

לטענת הבעל, ההסכם עמד בתוקפו רק כל עוד שרר בין הצדדים שלום בית, וכי כעת, כאשר הצדדים חיים בנפרד והאישה חוייבה במתן גט, אין לו תוקף.

האישה טענה כי הסכם הממון נותר בתוקף וכי יש לראות בהסכמת הבעל – מתנה.

ביהמ"ש לענייני משפחה קיבל את התביעה ופסק כי: מערכת כללי הפרשנות רחבה היא ויש להתייחס אל הניסוח הכולל ואל המילים שנבחרו למתן הביטוי לכוונת המתקשרים בו בראיה כוללת ומעמיקה, החודרת אל מטרת ההסכם והתכלית שביקש להשיג.

במקרים מתאימים, מותר וגם ראוי לתת לכתב פירוש ליברלי, אפילו הוא עומד לכאורה בניגוד למילים המפורשות שנכתבו בהסכם, על מנת להגיע לאותה משמעות הגיונית ואמיתית שאליה התכוונו המתקשרים בהסכם.

בנסיבות העניין, הן סעיפי ההסכם והן המסמכים הנלווים מלמדים כי ההסכם נועד להשבת שלום הבית בין הצדדים, ולהמשך קיומו ושמירתו בעת שהצדדים חיים יחדיו, מגדלים את ילדיהם ומקיימים משק בית משותף.

ההסכם אינו בגדר הסכם יחסי ממון בין בני זוג, באשר אינו צופה כלל ועיקר פני פקיעת הנישואין, ואף לא עבר הליך של אישור הסכם ממון.

כל ניסיון לטעון כי הבעל הסכים כביכול כי כלל הכנסותיו תועברנה לאשתו 'במתנה' גם במקרה והיא תחדל לקיים אותו ואת ילדיו, וגם במקרה והצדדים יפרדו זה מזו, הינו אבסורדי, חסר הגיון ומחמיץ את המשמעות האמיתית של הדברים.

אין להעלות על הדעת כי הבעל הסכים למכור עצמו לעבדות נצחית לרעייתו.

בנסיבות העניין, משהסתיים שלום הבית בין הצדדים, נמוג הצדק להמשך קיומו של ההסכם; גם אם הייתה התחייבות למתן מתנה, בטלה היא.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• הסכם שלא אושר בבימ"ש
• כתובה והסכם ממון
• הסכם ממון בין בני זוג
• ביטול הסכם ממון וגירושין
• הסכם ממון מהווה גם צוואה?

הפוסט פרשנות להסכם ממון הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

האם ניתן תוקף להתחייבויות בהסכם ממון שלא אושר בביהמ"ש?

פסק דין 2290/06 של בית המשפט לענייני משפחה מאת כבוד השופט אספרנצה הדן בתוקף של התחייבות שלקח הבעל במסגרת הסכם ממון של בני זוג.

בני זוג חיו באושר במשך כעשרים שנה ובעקבות התדרדרות בעסקי הבעל הגישה האישה תביעת מזונות ופירוק שיתוף לבית המשפט. במהלך הזמן בו הבעל היה בקשיים כספיים, האישה העבירה אליו כספי פיצויים שלה על מנת לכסות את חובותיו. הבעל מצידו התחייב בהסכם ממון כתוב כי במקרה של פירוד הוא יעביר את חלקו בדירה לאישה.

בית המשפט דן בתוקף של התחייבות הבעל ובבירור גובה השכר של הבעל, אשר הינו עצמאי לצורף קביעת מזונות. הסכם ממון, בהתאם לחוק, תקף רק אם מתקיימות שתי הדרישות הבאות:

• קיים הסכם כתוב
• אישור ההסכם בבית המשפט או בבית דין הרבני

החריג לדרישות אלו הוא עיקרון תום הלב. כמו כן, החוק מציין כי בני הזוג יכולים לערוך הסכם כללי כתוב אשר אינו מצריך אישור של בית משפט. ההבדל בין הסכם ממון והסכם כללי הוא הכללת נושא חלוקת רכוש בין הצדדים במקרה של גירושין. באם ההסכם מכיל אלמנט כזה הרי שמדובר בהסכם ממון ונדרש אישור של בית המשפט על מנת שיקבל תוקף.

במקרה של פסק הדין הזה, ניתן ללמוד מההסכם בין הצדדים כי התחייבות הבעל תכנס לתוקף רק במקרה של גירושין ולכן ההסכם הוא הסכם ממון. ההסכם לא אושר בבית משפט ולכן לכאורה אין לו תוקף.

עיקרון תום הלב בהסכמי ממון

אולם, בית המשפט הפעיל את עיקרון תום הלב וקבע כי הבעל נהנה לאורך זמן מהרווחים שבהתחייבות שלקח ולכן הוא אינו יכול לטעון כי ההסכם אינו תקף. בנוסף, הבעל לא הוכיח כי ההסכם נכפה עליו והאישה הטעתה אותו והוא אף לא ביקש לבטל את ההסכם עד למועד בו האישה הגישה תביעת גירושין. מכאן, בית המשפט ביטל את טענות הבעל לבטלות ההסכם וקיבל את תביעת האישה לפירוק שיתוף.

בית המשפט קבע בנוגע לעניין מזונות ילדים, כי הבעל מחויב לספק את הצרכים ההכרחיים של שני הילדים הקטינים של בני הזוג, את שאר הצרכים שלהם בני הזוג ישלימו שווה בשווה על פי השתכרותם. ילדים קטינים על פי תקנת הרבנות הראשית נחשבים ילדים עד גיל 15. לגבי שני הילדים הבגירים של בני הזוג (גילאים 18, 20) המזונות הם מדין צדקה. פסיקת גובה המזונות נעשית מצד אחד על ידי בדיקת כלל מקורות ההכנסה של בני הזוג, ומצד שני מהם הצרכים של הילדים.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• חשיבות אישור ההסכם
• הסכם ממון מהווה גם צוואה?
• כיצד מתבצע אישור הסכם?
• הסכם ממון בין בני זוג
• פרשנות להסכם ממון

הפוסט התחייבות בהסכם ממון הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ביהמ"ש לענייני משפחה דחה את התביעה ופסק כי: על הסכם גירושין, ככל הסכם, פרושות הוראות חוק החוזים וניתן לבטלו, בהוכחת אחת העילות הקבועות בחוק החוזים, כעילות לביטול חוזה. הסכם גירושין אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין, שלובות בו תכונות החוזה מחד ותכונות של פסק הדין המאשר את ההסכמה והמעיד על סיום ההתדיינות בנושא שלגביו גובשה ההסכמה, מאידך. לפיכך, הסכמים שקיבלו תוקף של פסק דין ניתנים לביטול אם נפל פגם בכריתתם. עם זאת, הסכם גירושין איננו ככל הסכם, הוא קושר בין ההסכמות אל גירושין, הוא כולל ויתורים הנראים לעיתים מבחינה אובייקטיבית גרועים, אך מחישים את הפירוד ואת הגירושין. לצד האינטרס של היחיד לסיים את ההתדיינות קיים האינטרס הציבורי בדבר סופיות הדיון וההכרה, כי הסכמים ממין זה, לא ניתן לבטלם על נקלה.

שאלת הטעות או ההטעיה, היא שאלה שבעובדה ועל הטוען לבסס את עילת תביעתו בעובדות. הנטל להוכיח את הטעות או ההטעיה ואת הקשר הסיבתי שבין הטעות או ההטעיה לבין ההתקשרות בהסכם מוטל לפיכך, על שכם התובעת. בנסיבות העניין, לא הוכח כי התובעת התקשרה בהסכם עקב פגם בכריתתו. כמו-כן, לא זה המקרה בו יבוטל הסכם גירושין מטעמי צדק. ביהמ"ש לא ישתמש בשיקול דעתו כדי לבטל הסכם, אלא אם מדובר בטעות חמורה ביותר.

הסעד ההצהרתי, מקורו בדיני היושר, על כן, על העותר לבוא לבית המשפט בידיים נקיות. במקרה דנן, התובעת פעלה בחוסר תום לב ובחוסר ניקיון כפיים, וגם מטעם זה אין להיענות לבקשתה.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• הסכם שלא אושר בבימ"ש
• כיצד מתבצע אישור הסכם?
• עילות לגט
• פרשנות להסכם ממון
• תום לב בהסכם ממון

הפוסט ביטול הסכם ממון וגירושין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בית המשפט קבע כי התקיימה עוולת הרשלנות שכן כאשר נמנעים מפגשים בין הורה לילדו הקטין עלול הדבר לפגוע בקשר ההורי ואף להוביל לניתוקו. כאשר מניעת הקשר זדונית קל וחומר שיש לצפות את התרחשות הנזק.

הזיקה בין הורים, נשואים או לא, יוצרת חובת זהירות בנוגע לעניינים הנוגעים לילדם. כן קיימת חובת זהירות קונקרטית. התובע והנתבעת הביאו לעולם את הקטינה ובהעדר סיבה מוצדקת על האם הנתבעת לאפשר קשר נורמטיבי בין האב לבתו.

האם נוהגת בקטינה כברכושה הפרטי, היא הוזהרה שהתנהגותה פוגעת באב התובע, אך היא בחרה לעצום עיניה. בגדר מעשה או מחדל רשלני יכול לבוא אף מעשה רצוני או זדוני שאינו סביר בקנה מידה אובייקטיבי. נקבע כי יש עילה לתביעה נזיקית כאשר מדובר בניתוק בת מאביה. הוכח שמעשי הנתבעת הביאו לניתוק הקשר בין האב לבתו דבר שהסב לתובע עגמת נפש ובכך נגרם לו נזק.

כמו כן בית המשפט קבע שהנתבעת הפרה חובה חקוקה בכך שפעלה בניגוד להחלטת בית המשפט אשר קבע את זמני השהות  ובמעשיה ובמחדלה מנעה האם קשר בין הקטינה לאב והדבר גרם לנזק בקשר ביניהם. בנוסף נזק זה הוא מסוג הנזק אליו התכוון המחוק, והנזק שנתבקש בימ"ש למנוע הוא אי קיום קשר בין האב לקטינה.

טענת האם שכל פסיקת פיצויים לאב תהווה הקטנת המזונות וכי הילדה תסבול מכך באופן ישיר, נדחתה.

תופעת מניעת קשר בין הורה לילדו היא רעה חולה שיש לעקור מן השורש. לעיתים הפגיעה בכיסו של ההורה המנכר היא הדרך היחידה בה ניתן להתמודד עם בעיה זו; כך בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את האם לשלם לאב פיצויים.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• כיצד תקבע משמורת משותפת?
• משמורת ילדים
• חובת התייעצות בין הורים
• טובת הילד

הפוסט תביעת נזיקין ופיצויים בשל מניעת זמני שהות עם האב הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

מאת: עורך דין גירושין טלי אויזרוביץ

בנותיו הקטינות של האב התובע מסרבות להיפגש עמו על אף זמני שהות שנקבעו בהחלטות ביהמ"ש ובהמלצות הגורמים הטיפוליים השונים ועל אף התחייבות ההורים בהסכם הגירושין.

האב סבור כי סירוב זה נובע מהסתה מתמשכת של אימן כלפיו. מכאן עתירתו לאכוף על המשיבה בקנס או במאסר לציית להחלטת ביהמ"ש כלומר להוראות הסכם הגירושין אשר קיבלו תוקף של פסק דין.

בית המשפט לענייני משפחה פסק כי הקטינות מושפעות ומוסתות ע"י אימן נגד אביהן. האם עשתה בכל הקשור לזמני השהות ככל העולה על רוחה כמו גם בהחלטות ביהמ"ש. האם מציבה בחזית את בנותיה וטוענת כי לא היא הגורמת להפרת הסדרי הראיה אלא שהבנות מסרבות לפוגשו. האב אוהב את בנותיו מאוד ועושה מאמצים רבים לזכות באהדתן וחיבתן ובלבד שיפגשו עימו באופן סדיר.

פקודת בזיון בית המשפט מסמיכה את בימ"ש לכוף אדם המפר את צוויו בקנס או במאסר. בית המשפט יתחיל באכיפת פסק דינו בכלי המתון יותר הוא הקנס. את הטלת הקנס יש לבחון באופן זהיר שכן כל פגיעה כלכלית באם תגרום לפגיעה בקטינות.

'טובת הילד' הינו מושג ערכי המשתנה לפי זהות מקבל ההחלטה ומושפע מתפישות חברתיות ערכיות כמו גם ממחקרים וידע מקצועי הנרכש בתחום מדעי ההתנהגות. למרות זאת מושג זה מהווה שיקול מוביל ומכריע בסוגיות הנוגעות לקטינים. כך קובעת אף אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד אך היא שמה את 'אינטרס הילד' כשיקול ראשוני ולא כשיקול בלבדי.

גישה זו מביאה בחשבון את הצורך בעריכת איזונים כאשר ביהמ"ש בא לבחור בין חלופות שונות שיש בהן משום התנגשות בין זכויות – זו של הקטין או אלה של הוריו או מי מהם.

לרוב שקילת טובת ילד שהוריו נפרדו הינה תפיסת הרע במיעוטו זאת מכיוון שטובת הילד מחייבת כי יגדלו במחיצת שני ההורים. לפיכך על ביהמ"ש לקבוע הסדר משמורת המגשים במידה המרבית האפשרית את אינטרס הילד ליהנות ממסגרת יציבה במשמורתו של ההורה שנמצא מתאים יותר ויחד עם זאת לשמור קשר בין הילד להורה האחר.

לשם כך על ביהמ"ש לערוך בחינה מדוקדקת של מכלול ההיבטים של כל אחת מהאפשרויות הקיימות לרבות השפעתה על ההורים ככל שהדבר עשוי להשפיע על יחסם אל הילד.

באשר ל'רצונו של הקטין', הוא רק אחד השיקולים מתוך מכלול גורמים שמטרתם להכריע מה באמת ראוי מבחינת טובת הקטין. רצונו של קטין אינו מתיישב לעולם עם טובתו. טובתו של קטין מחייבת ראיה נרחבת של טובתו בנסיבותיו המיוחדות, וזאת להבדיל מרצון, גם אם הוא כן, שעשוי להיות זמני, סובייקטיבי ואפילו אימפולסיבי.

העדפת הילד איננה משקפת בהכרח את טובתו. ביתר שאת בא לידי ביטוי הפער בין רצונו של קטין לטובתו, עת רצונו הוא פרי הסתה של אחד מהוריו ואינו נובע מבחירתו החופשית.

באיזון בין רצונו של קטין לטובתו נדחה רצון הילד מפני טובתו. בענייננו, 'רצון' הקטינות אינו רצונן הטהור. יש לדאוג לטובת הבנות ולבריאותן הנפשית על ידי טיפול פסיכולוגי מתאים להן ולמשיבה שבמהלכו תלמדנה להפנים את החשיבות והצורך במפגשים עם האב. על מנת שהאם תכבד החלטה זו יש להטיל עליה סנקציה משמעותית שיהיה בה כדי לאלץ אותה להקפיד על שיתוף הפעולה עם הגורמים הטיפוליים.

חכמי ההלכה היהודית שאלו עצמם האם ניתן לכוף ילד לקיים מצוות כיבוד הורים והשיבו כי מצוות כיבוד הורים הינה מצוות עשה אשר אין בית דין כופה עליה שכן התורה עצמה קבעה בצד המצווה את שכרה ובאם אין אדם מעוניין בשכר המצווה הנקוב מפורשות אין לכפותו לקיימה. ואולם היה מי שהורה לכוף על מצוות כבוד הורים וזאת לאור קיומן של מספר דרגות כפיה. מאחר שמצוות כיבוד הורים הינה מצות עשה ששכרה בצידה, ניתן לבצע כפיה ברמתה הנמוכה, דהיינו: בהטלת סנקציות שאינן פוגעות בגופו של אדם.

כאשר בוחן ביהמ"ש את הסנקציה אותה הוא מטיל על פי הוראות פקודת בזיון בית המשפט עליו 'לתפור' את הסנקציה בזהירות הראויה בהתחשב בנסיבות. הסנקציה צריכה להיות סבירה ומידתית. בחינת הסנקציה הכספית בעניין דנן מחייבת בחינה במשנה זהירות כי הפגיעה בבנות ובמזונותיהן לא תהא חמורה יתר על המידה ומאידך שתהא זו סנקציה יעילה שתביא לכפייתה של האם לביצוע הסכם הגירושין שקיבל תוקף של פסק דין.

איזון ראוי של כל האינטרסים הקיימים בנדון יבוא על פתרונו בהפניית האם ובנותיה לגורמים טיפוליים. במקביל ולצורך הבטחת קיום זמני השהות יוטל על האמא קנס כספי בסך של 750 ש"ח בגין כל מניעת מפגש של האב עם בנותיו.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• הפרת הסדרי ראייה
• טובת הקטין
• כפיית קשר על קטין
• משמורת ילדים
• כיצד תקבע משמורת משותפת?

הפוסט הסתת ילדים ומניעת זמני שהות תוך הפרת הוראות הסכם גירושין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ביהמ"ש לענייני משפחה דחה את התביעה ופסק כי:

אין להתחשב בפוטנציאל ההשתכרות של אישה ולקזז כנגד מזונותיה באופן אוטומטי אלא יש לבחון כל מקרה לנסיבותיו תוך הטלת נטל השכנוע על הבעל בדבר קיומו של פוטנציאל השתכרות בר מימוש מבחינת שוק העבודה באותו מקצוע בו עבדה האישה ככל שיש לה מקצוע או בעבודות אחרות להן הוא מכוון. בבוחנו קיומן של הנסיבות המיוחדות המצדיקות התחשבות בפוטנציאל ההשתכרות של האישה על ביהמ"ש לשקול בין השאר את:

• גילה של האישה ומצבה הבריאותי.
• כישוריה המקצועיים.
• יכולתה למצוא עבודה בשוק העבודה הרלוונטי.
• האם האישה עבדה בעבר.
• מה סיכוייה למימוש פוטנציאל ההשתכרות שמבקשים לייחס לה.
• מה היו נסיבותיה של הפסקת עבודתה, גם במישור היחסים בין בני הזוג.
• משך הנישואין,
• פרק הזמן שעבר מאז הנישואין ועד לפרוץ המשבר בינה לבין בעלה והגשת תביעת המזונות.
• קיומם של ילדים: גילם, מצבם הבריאותי, שאלת המשמורת.
• מערכת היחסים בין בני הזוג.
• מגוריהם המשותפים או בנפרד.
• עמדתם באשר לסיום הסכסוך ביניהם.

במקרה דנן דין התובענה להידחות הן משום שלא הוכח פוטנציאל בר מימוש ובוודאי לא הוכח שיעורה של ההשתכרות הפוטנציאלית.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מרכיבי מזונות אישה
• קביעת גובה מזונות ילדים
• חישוב מזונות ילדים
• שינוי הסכם מזונות ילדים
• חיוב אב במזונות ילדיו

הפוסט האם מקזזים פוטנציאל השתכרות אישה ממזונות אישה? הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בעלי ואני החלטנו להתגרש ויש לנו ילד בן 6 שמתחיל השנה ללמוד בבית הספר. זמני השהות אינם שווים והילד נמצא אצלי במרבית ימי החודש. מה גובה המזונות שאקבל ? האם יש סכום מינימום שעליו לשלם? אילו עוד הוצאות יש לקחת בחשבון?

תשובה:

הסכום המינמלי למזונות לילד עומד על 1500 ש"ח לא כולל מדור. זה הרף התחתון של מזונות קטינים ומדובר בצרכים בסיסיים שאין צורך להוכיחם.

לסכום זה יש להוסיף את המדור. המדור הוא כל הוצאות הבית, כגון ארנונה, חשמל, כבלים, טלפון, ועד בית ועוד, או שכירות ומשכנתא. האב מחוייב לשלם לילד אחד30% מהוצאות המדור.

בנוסף לסכומים אלו ההורים נושאים בהתאם ליחס ההכנסות שלהם בהוצאות חינוך, אגרות, ספרים וכן מחצית גן וצהרון, אם יש. אימהות חד הוריות מקבלות גימלה חד פעמית מהביטוח הלאומי לצורך סל חינוך-ספרים ואגרות ואת הסכום זה מקזזים כמובן טרם חלוקת הסכום בין ההורים.

חשוב לציין שככל שהאב בעל יכולת כלכלית גבוהה והכנסתו ורכושו רבים יותר כך יעלה סכום המזונות  והכל תוך בחינת צרכי הילד. למשל: אם האב משתכר 30,000 ש"ח נטו לחודש, הוא יחוייב בסכום הרבה יותר גבוה מהמינימום המוזכר.

יצויין כי גם אב שלא עובד כלל ולא הוכיח נסיבות אובייקטיביות המונעות ממנו לעבוד לא יוכל לפטור עצמו מחובת פירנוס ילדיו בסכום המינימלי.

הפסיקה קבעה כי על האב להתאמץ עד קצה גבול יכולתו ואף להשכיר עצמו כפועל פשוט כדי שיוכל להזין את ילדיו.

צרו קשר עם משרדנו לייעוץ מקצועי בענייני משפחה וגירושין.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מיהם ידועים בציבור?
• מהו גובה מזונות ילדים?
• חישוב מזונות ילדים
• חיוב אב במזונות ילדיו
• מזונות ילדים בגירים
• מרכיבי מזונות אישה
• היקף המזונות

הפוסט שאלה בנוגע לדמי מזונות קטין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

מאידך, המדינה מתנגדת לפרסום בשל עקרון טובת הילד – הזכות לכבודו ולפרטיותו של הקטין, והגנה על צנעת חייו מעיני הציבור; שמירה על יציבות תהליך הפונדקאות באמצעות הכלל של איסור פרסום.

בית-המשפט לענייני משפחה התיר את הפרסום, בכפוף להגבלות מסוימות מן הטעמים הבאים:

הצדדים להליך הפונדקאות רשאים על פי חוק לגלות לסביבתם הקרובה את העובדה שילדם נולד בהליך פונדקאות. איסור פרסום פרטים מזהים אודות תהליך הפונדקאות אינו איסור גורף. יחד עם זאת, איסור הפרסום הינו הכלל והתרת הפרסום הינה החריג לכלל. בית המשפט יתיר פרסום רק בחלק קטן של המקרים ורק בהתקיימן של נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה מהכלל הקבוע בחוק.

במקרה זה, הצדדים חושפים את עובדת לידת הקטין בהליך הפונדקאות, סביבתם הקרובה של הצדדים, יודעת על תהליך הפונדקאות וכי ידיעה זו רק תלך ותתרחב. התרת פרסום במגבלות, לא תרחיב באופן משמעותי, אם בכלל, את מעגל האנשים שיתוודעו לנסיבות הולדתו של הקטין וזיהויו בעקבות זאת. זאת ועוד, טרם התפרסמו מחקרים בעניין השפעת הפרסום במקרים כגון זה על הילד, ייתכן שדווקא הפרסום ברבים ייטיב עם הקטין ועם ההתמודדות מול גילויי הסביבה אל מול השונות שלו.

בית המשפט התיר הפרסום לאחר שקילת כל ההיבטים החל מטובת הקטין, לזכויות ההורים ועניין הציבור, תוך התייחסות למציאות המשפטית. הוטלו מגבלות מסוימות: טשטוש פני הקטין; ציון שמותיהם הפרטיים בלבד של ההורים והאם הנושאת; אי ציון כל פרט העשוי להביא לזיהויים של ההורים והאם הנושאת.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• תנאים למתן צו אימוץ
• סוגי אימוץ בישראל

הפוסט פרסום מקרה פונדקאות הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

עתירה לקביעת מסגרת חינוכית מתאימה לילד שהוריו התגרשו ואשר מקיימים אורח חיים שונה.

במסגרת הסכם גירושין של בני זוג חוזרים בתשובה הוסכם כי הילד יוותר במשמורת האם ויקבל חינוך חרדי-דתי. זמן מה לאחר הסכם גירושין האם חזרה בשאלה והיא מבקשת כי המסגרת החינוכית של הילד המצוי במשמורתה תותאם לאורח חייה זה ותהיה אף היא חילונית.

בית הדין הרבני האזורי קבע כי האם 'הפרה באופן בוטה', את הסכם הגירושין בו התחייבה שהילד יקבל חינוך 'חרדי-דתי'. האם ערערה על פסק הדין לבית הדין הרבני הגדול וזה קבע כי יש לקבל את הצעת הפשרה של האב ולרשום את הילד לאחד משלושה המוסדות הדתיים שאותם הציע.

בג'ץ פסק: בית הדין הרבני הגדול צדק בקביעתו כי השיקול המרכזי והראשון במעלה הצריך להנחותו בכל הנוגע לסוגיית שיבוצו של הקטין למוסד חינוכי הינו – טובת הילד. במקרים מעין אלו לא ניתן לקבוע את המוסד החינוכי המתאים ביותר על סמך חוות דעת מקצועיות או מניסיון העבר אלא יש להסתמך על חוות דעת מקצועית במקרה הספציפי הזה.

במקרה זה נקבע כי הילד ישתלב בגן ממלכתי דתי ובצהרון כפי שהמליצה פקידת הסעד.

הפוסט יישום עיקרון טובת הילד בפסק דין בעניין חינוכו הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

בית המשפט הורה, מטעמים של טובת הקטין, על כפיית הקשר, תוך קביעת סנקציות כספיות על האם, במידה והקטין לא יגיע למפגשים ו/או לא ישתף בהם פעולה. זאת למרות שהקטין, כבן 13, הביע את רצונו שלא לקיים קשר עם אביו במהלך ראיון עם השופטת.

השופטת מרינה לוי נדרשה לבחון האם זוהי גם טובתו. ככלל אין כופין קשרים משפחתיים. כך ברמת העיקרון, בשל חירותו של כל אדם לבחור עם מי להיות בקשר ועם מי לא, וכך במישור הפרקטי: במבחן התוצאה, הכפייה אינה מוכיחה את עצמה. ולמרות זאת, במקרה בו מדובר בנפש רכה של ילד בן 13, אשר חשוף לדעותיה של אמו, לניסיונות הסתה נגד האב, וכן לפרטי ההליך המשפטי, ניכר כי נגרם נזק פסיכולוגי כבד לילד, ואולי אף בלתי הפיך, כתוצאה מהניתוק הממושך בינו לבין אביו.

בית המשפט ציין כי מחובות של ההורה המשמורן להבטיח קשר רצוף ושוטף בין הקטין להורה השני, זאת גם כאשר היחסים האישיים בין ההורים משובשים. בית המשפט קבע כי משאין דרך אחרת, וגורמי הרווחה כבר הרימו ידיים, אין מנוס מלהטיל סנקציה כספית על האם, בתקווה שזו תרתיע את האם מלהמשיך ולהסית את הקטין כנגד האב ותביא לחידוש הקשר עימו. כך באם לא יגיע הקטין למרכז הקשר לצורך הסדרי הראייה ו/או יגיע ויסרב להשתתף במפגש עם האב, תחויב האם בפיצוי בסך של 500 ₪ בגין כל מפגש אשר לא יתקיים כאמור.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• טובת הקטין
• זכויות ילדים בעת גירושין
• חטיפת קטין
• משמורת ילדים
• מסגרת חינוך לילדים

הפוסט כפיית קשר על קטין הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ביהמ"ש המחוזי קיבל את הערעור ופסק כי: ההתפתחות המדעית לכשעצמה אינה פוגעת בעיקרון לפיו חיוב אדם לערוך בדיקה בגופו, פגיעה היא, אפילו והבדיקה פשוטה, כבמקרה דנן.

התפתחות מדעית לכשעצמה אינה מכתיבה תוצאה משפטית, בייחוד כשמדובר בזכות יסוד.

מכאן שמתן צו מביהמ"ש לחייב אדם לעבור בדיקה זו, בניגוד לרצונו, הינה פגיעה בזכות יסוד לשמירה על גופו, ורק המחוקק מוסמך להתיר פגיעה זו.

בהיעדר הוראת חוק מפורשת המאפשרת לחייב נתבע בתביעת אבהות לעבור בדיקת רקמות בניגוד לרצונו, לא ניתן להורות כן.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• הוכחת אבהות
• כפיית קשר על קטין
• קביעת אבהות
• נישואין בגיל 16

הפוסט מסירת משטח מרירית הפה הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ

ביהמ'ש המחוזי דחה את הערעור בקובעו:

הלכה ידועה ומושרשת היא, שערכאת הערעור אינה מתערבת בממצאי בית המשפט קמא ביחס למהימנות העדים שהעידו לפניו, ובהעדפתו עדותו של עד אחד על פני אחרים אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. במקרה זה, אין כל נסיבות המצדיקות התערבות בקביעת ביהמ"ש קמא.

ביהמ"ש המחוזי סבור, כי קביעת האבהות בביהמ"ש קמא נעשתה על בסיס ראייתי מוצק ואיתן, ועיקרו הן הראיות המדעיות שהיו לפניו והתנהגותו המתחמקת והפתלתלה של המערער. בהתייחס לטענתו העיקרית של המערער, ביחס לפגמים שנפלו בבדיקת הרקמות עקב כך שלמעשה פוצלה לשני חלקים, הרי שגם אם מקובל ונהוג לזהות את הנבדקים במעמד אחד, וליטול מהם את הדגימות לבדיקה באותו מעמד, הרי נסיבות המקרה דנא הכתיבו סטייה מהנוהג המקובל, מה עוד שהדבר נעשה בהסכמתו.

אשר למזונות. אין מקום להתערב בממצאיו העובדתיים של ביהמ"ש קמא בנושא מזונות, וכן אין מקום להתערב בסכום המזונות שנפסק.

אנשים, שהתעניינו במאמר זה, התעניינו גם ב:

• מסירת משטח מרירית הפה
• כפיית קשר על קטין
• הוכחת אבהות

הפוסט קביעת אבהות הופיע ראשון במשרד עו"ד גירושין קורן - אויזרוביץ